היא יצרה את הראשונה מאוכלוסייה נרחבת של נאיאנות, פסלים בקנה מידה גדול שצוירו בצבעים עזים כדי לתאר נשים עבותות המייצגות נשיות ואמהות. היא קראה להם ננות (מונח צרפתי מוכר אך גס לנערות או נשים צעירות ושובבות).
ניקי דה סן-פאל
היא אמנית צרפתית-אמריקאית הידועה ביותר בזכות ציוריה ופסלי הנאנה שלה בגן טארוט, פארק פסלים מונומנטלי שהיה העשייה האמנותית הגדולה ביותר שלה. בתור אמנית דוגמנית, היא הפכה בשנות השישים להצלחה בין לילה, וירה אקדחים לעבר תבליטים מכוסים בגבס המוטבעים במיכלי צבע שפורצים ממשטחים הלבנים. בשלב מסוים בחייה היא מצאה את עצמה באותה סיטואציה שהיא התרעמה עליה: נשואה עם ילדים צעירים.
ניקי דה סן-פאל הפכה לאדם שמשתמש בטיפול באמנות
כדי להרגיש טוב יותר, אדון שמסוגל לתעל את רגשותיה לנושאים חברתיים-פוליטיים ותרבותיים עכשוויים וליצור יצירות המושכות תשומת לב. ילידת 1930 בסור-סיין, צרפת, בשנת 1933 עברה לארצות הברית ובילתה את ילדותה ונעוריה בעיר ניו יורק.
ניקי דה סן-פאל ביקר במוזיאון הדרט מודרן דה פריז וגילה עבודות של ג'ספר ג'ונס
וילם דה קונינג, ג'קסון פולוק ורוברט ראושנברג. כמה מעבודות האמנים הוצגו בתערוכות קבוצתיות במוזיאון. בשנת 1961 ארגן מבקר האמנות ופילוסוף התרבות פייר רסטאני את תערוכת פיו וולונטה שלה בגאלרי ג'יי בפריז, שם הציגה לראשונה את ציורי הירי שלה האיקוניים. .
רגע חשוב היה ביקור בברצלונה
ספרד, שם סנט-פאל התפעל מעבודתו של האדריכל הספרדי אנטוניו גאודי ופארק גואל שלו. במהלך משימת דוגמנות בפריז היא פגשה את יו וויי, אמריקאי הציירת, שעודדה אותה להמשיך בקריירה האמנותית שלה. MOMA PS1 Clarice (1966-67) בקנה מידה גדול, דמות פוליאסטר ופוליאוריטן מפוספסת על שם ננה המקורית (Muse Clarice) על נהר בשליש השלישי של הגוף, כבש את דמיונם של אמנים.
סנט-פאל התרשמה במיוחד מאנטוני גאודי ופארק גואל
מה שהוביל אותה יום אחד ליצור יצירה אמנותית משלה, המשלבת אלמנטים אמנותיים וטבעיים משלה. השפעתו של גאוד פתחה רבים f או שלה, אפשרויות רבות שלא היו מדמיינות בעבר, במיוחד בכל הקשור לשימוש בחומרים, חפצים ואלמנטים מבניים יוצאי דופן בפיסול ובארכיטקטורה. היא המשיכה לצייר עם משפחתה הקטנה עד שעברה לפריז באמצע שנות החמישים.
מראשית דרכה בשנות החמישים
דה סנט פול התריסה במוסכמות אמנותיות ויצרה יצירות פמיניסטיות, פרפורמטיביות, שיתופיות ומונומנטליות. היא גברה על הנורמות האמנותיות המקובלות על ידי יצירת יצירות אמנות שהשתמשו במכלולים ובצורות ייצור פרפורמטיביות, כמו עצמה על קנבס ופסלים רחבי היקף שלה ושל ננה. במהלך הקריירה היצירתית שלה היא עבדה עם אמנים ידועים אחרים כמו ג'ספר ג'ונס, רוברט ראושנברג, לארי ריברס, המלחין ג'ון קייג ', האדריכל מריו בוטה ועשרות אמנים ואומנים פחות מוכרים.
בשנת 1991 הפיק סן-פאל את המאקייה "Le Temple Ideal" (המקדש האידיאלי), מקום פולחן שמקבל בברכה את כל הדתות בתגובה לחוסר סובלנות דתית, שראה כעבודת ירושלים.
