עמוד 1
רגיל

מירלי אוורס-וויליאמס

מירלי לואיז אוורס-וויליאמס, נולדה ב-1933

היום, לפני 86 שנים, נולדה מירלי אוורס-וויליאמס, פעילת זכויות אזרח ועיתונאית אמריקאית. לצד בעלה, מדגר אוורס, פעלה במסגרת “האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים” לעידוד הצבעה בקרב שחורים, לביטול ההפרדה הגזעית במוסדות ציבוריים ולשוויון זכויות בכלל. לאחר רצח בעלה ב-1963 ע”י פעיל עליונות לבנה, מאבקה למען צדק נעשה פומבי יותר, והיא פרסמה מאמרים וספרים על זכויות אזרח והפעילה תוכניות קהילתיות להשכלת נשים ולהזנת עניים וחסרי בית. ב-1995 נבחרה ליו”רית האיגוד לקידום אנשים צבעוניים, וב-2013 נבחרה לשאת את הברכה הרשמית בהכתרתו השנייה של הנשיא אובמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת במהלך טקס החניכה של אוניית התובלה והתחמושת של צי ארה”ב על שם אוורס, נובמבר 2011

בתמונה הקטנה: עם בנה בן התשע דארל בלוויית מדגר אוורס, יוני 1963. מתוך מאמר על פועלה לשימור מורשתו להגנה על זכויות אזרח

רגיל

ברברה ג’ורדן

ברברה שרלין ג’ורדן, 1996-1936

“לפני 144 שנים התכנסו חברי המפלגה הדמוקרטית לראשונה על-מנת לבחור מועמד לנשיאות מטעמם. מאז, הדמוקרטים הוסיפו להתכנס פעם בארבע שנים על-מנת לנסח את מצע המפלגה ולבחור מועמד לנשיאות. וההתכנסות שלנו השבוע ממשיכה את המסורת הזו. אך משהו שונה הערב. משהו מיוחד הערב.
אני, ברברה ג’ורדן, הנואמת המרכזית.
שנים רבות חלפו מאז 1832, ובמהלך כל הזמן הזה היה זה בלתי-סביר ביותר שמפלגה פוליטית לאומית כלשהי תזמין איזו מין ברברה ג’ורדן לשאת את הנאום המרכזי בכנס. ובכל זאת, הערב, הריני כאן. ואני מרגישה שלמרות העבר, נוכחותי כאן היא חיזוק קטן נוסף לכך שייתכן כי החלום האמריקאי לא לעד יידחה.”
(כך פתחה את ועידת המפלגה הדמוקרטית בניו יורק ביולי 1976 – האישה הראשונה והאפרו-אמריקאית הראשונה במעמד זה. [לנאום המלא])

היום, לפני 83 שנים, נולדה ברברה ג’ורדן, עורכת דין, פוליטיקאית ופעילה בתנועה לזכויות האזרח בארה”ב. ב-1966 נבחרה לסנאט של טקסס מטעם המפלגה הדמוקרטית – האפרו-אמריקאית הראשונה בתפקיד זה; וב-1972 הייתה לאישה הראשונה מדרום ארה”ב בבית הנבחרים האמריקאי. לאחר פרישתה מפוליטיקה בשנות ה-80 לימדה אתיקה באוניברסיטת טקסס, הייתה חברה במועצת המנהלים של פרס פיבודי ועמדה בראש הוועדה האמריקאית לרפורמת ההגירה. הוענקו לה תוארי כבוד ופרסים רבים, בראשם מדליית ספינגרן (לאפרו-אמריקאים בעלי הישגים יוצאי דופן) ומדליית החירות הנשיאותית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מחוץ לבית הסנאט, 1972. מתוך הדף שלה באתר הרשות המחוקקת של טקסס (צילום: סנאט מדיה)

בתמונה הקטנה: הנואמת המרכזית בוועידת המפלגה הדמוקרטית בניו יורק, יולי 1976

רגיל

ליאה צ’ייס

ליאה צ’ייס, נולדה ב-1923

היום, לפני 96 שנים, נולדה ליאה צ’ייס, שפית, סופרת ואישיות טלוויזיונית אמריקאית עטורת פרסים, “מלכת המטבח הקריאולי” (וההשראה לטיאנה מ”הנסיכה והצפרדע” של דיסני). היא החלה את דרכה בניו אורלינס כמלצרית וכמכינת כריכים בדוכן הימורים, ובהדרגה, עד שנות ה-50, הפכה את המקום למסעדה המצליחה “דוקי צ’ייס”, שמגישה עד היום מאכלים קריאוליים מסורתיים. המסעדה שלה נודעה משנות ה-60 כמקום מפגש של התנועה לזכויות האזרח, כתחליף לבנקים שלשחורים לא הותרה גישה לשירותיהם, כגלריה האוצרת ומציגה אמנות אפרו-אמריקאית וכמקום המעסיק ומקדם מוזיקאים מקומיים.

“לגדול בסביבה כפרית, שיש בה חקלאות, שיש בה יערות, זה אומר לדעת דברים. להעריך דברים. כשהלכנו לפנות בוקר לקטוף תותים [בשדות של סבא] נאלצנו ללכת אולי ארבעה או חמישה מיילים דרך היערות, ולמדנו מה אפשר לאכול. ידענו שאפשר לאכול את גרגרי היער האלה, את הענבות האלה. הלוואי שלכל ילד/ה היום היו חוויות כאלה. מי שחיים בעיר גדולה לא יודעים דבר על מה שהם אוכלים.”
(מתוך ריאיון עמה מ-2012, בתשובה לשאלה על מקורות הידע שלה על אוכל)

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך כתבה ב-2016 ב”ניו יורקר” על “מלכת המטבח הקריאולי בניו אורלינס, עדיין מבשלת בגיל תשעים ושלוש” (צילום: ג’וש טלס)

התמונה הקטנה, מתוך האוסף ההיסטורי של ניו אורלינס

רגיל

נלי סטון ג’ונסון

נלי סטון ג’ונסון, 2002-1905

“בשנות ה-50, הייתה אופנה כזאת של ליברלים לבנים שיצאו בערב עם ידידים שחורים. הם לקחו אותם לאיזו מסעדה טובה ואנשים היו חושבים ‘האין זה נחמד? יש מקומות שבהם זה לא יכול לקרות!’ אבל אני אמרתי, כבר אז, ‘מה זה עוזר שאנחנו יכולים להיכנס למסעדות טובות אם אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להזמין בהן משהו?'”

היום, לפני 113 שנים, נולדה נלי סטון ג’ונסון, תופרת ואקטיביסטית אמריקאית, שבלטה בפועלה למען זכויות אזרח ולמען עבודה מאורגנת על-מנת לשפר את תנאי העובדים. היא הייתה ממייסדי מפלגת החקלאים והפועלים הדמוקרטית של מינסוטה, שהובילה בשנות ה-40 את המאמצים ליצירת המחלקות הראשונות בארה”ב לשוויון הזדמנויות בתעסוקה, וב-1945 הייתה השחורה הראשונה שמונתה למשרה רשמית במינסוטה, כמנהלת הראשית של הספריות הציבוריות במדינה. בשנות ה-60 גייסה כסף למען מצעדי החירות של מרטין לותר קינג, וכן הייתה יועצת של כמה מנשיאי ארה”ב בסוגיות של זכויות אזרח.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן, 1943

בתמונה הקטנה: נלי סטון ג’ונסון (מימין) עם מנהיגי NAACP (הארגון הלאומי לקידום אנשים שחורים), 1954

[התמונות מתוך אנציקלופדיית האישים של מינסוטה]

רגיל

פולי מארי

אנה פאולין “פולי” מארי, 1985-1910

היום, לפני 108 שנים, נולדה פולי מארי, עורכת דין, סופרת, אקטיביסטית למען זכויות נשים וזכויות אזרח וכומרה אמריקאית. היא עסקה רבות בזכות להזדמנויות שוות בתעסוקה, בטענה ש”הזכות לעבוד היא זכות בסיס”, וטבעה את המונח “ג’יין קרואו” ככינוי לסקסיזם הממסדי, בהמשך ל”חוקי ג’ים קרואו” שמיסדו את ההפרדה הגזעית בדרום ארה”ב. ספרה מ-1950 על “חוקי המדינה על גזע וצבע” נחשב ל”תנ”ך של תנועת זכויות האזרח”. בשנות ה-60 הייתה ממייסדות “ארגון הנשים הלאומי” (NOW). ב-1977 הייתה השחורה היחידה בקבוצת הנשים הראשונה שהוסמכה לכמורה בכנסייה האפיסקופלית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ד”ר פולי מארי, זמן קצר לאחר שהוסמכה ככומרה האפיסקופלית האפרו-אמריקאית הראשונה, במשרדה בוושינגטון, 1977

בתמונה הקטנה: פולי מארי בעת הפגנה שקטה בקפיטריה ללבנים בלבד בוושינגטון, 1944. מתוך רשומה עליה באתר “ביוגרפיות”

רגיל

סיידי טאנר מוסל אלכסנדר

סיידי טאנר מוסל אלכסנדר, 1989-1898

היום, לפני 29 שנים, הלכה לעולמה סיידי טאנר מוסל אלכסנדר, כלכלנית, משפטנית ופעילת זכויות אמריקאית. ב-1921 הייתה לאפרו-אמריקאית הראשונה בעלת דוקטורט בכלכלה, ושנים אחדות אחר כך הייתה גם הראשונה שהשלימה לימודי משפטים באוניברסיטת פנסילבניה והראשונה שהצטרפה ללשכת עורכי הדין של פנסילבניה. היא דיברה רבות נגד דומיננטיות לבנה בפוליטיקה, בחברה ובכלכלה, ובמשך יותר מ-50 שנים פעלה למען זכויות לשחורים ולנשים ולמען צדק אתני וכלכלי למעמד הפועלים. מייד לאחר מלחה”ע ה-2, ושוב בשנות ה-60, הובילה את הוועדה הנשיאותית לחקיקה למען זכויות אדם בארה”ב.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך ארכיון אוניברסיטת פנסילבניה, 1948

בתמונה הקטנה: תמונה קבוצתית של משתתפות הכנס הלאומי של אגודת דלתא סיגמא תטא באוניברסיטת פנסילבניה, 1921 (סיידי ראשונה מימין)

רגיל

פאני לו היימר

פאני לו היימר, 1977-1917

“אני מניחה שאם היה לי שכל, הייתי קצת יותר מפחדת – אבל מה היה הטעם בפחד? הדבר היחיד שהם יכלו לעשות זה להרוג אותי, והיה נראה לי שזה מה שהם מנסים לעשות, טיפין-טיפין, מאז שאני זוכרת את עצמי.”
(פאני לו היימר, על החלטתה האמיצה להצטרף למרשם בעלי זכות ההצבעה במיסיסיפי)

היום, לפני 101 שנים, נולדה פאני לו היימר, פעילה למען זכויות האזרח בארה”ב. מגיל שש עבדה עם משפחתה בשדות כותנה. כחלק מתוכנית של מדינת מיסיסיפי לצמצם את מספר העניים השחורים, רחמה הוסר, ללא ידיעתה, במהלך ניתוח למטרה אחרת. ב-1962 נענתה לקריאתו של ארגון לזכויות אזרח להירשם כבוחרת, על אף מכשולים שהציבה המדינה בפני שחורים שרצו להצביע. עקב כך פוטרה מעבודתה במטע, נעצרה והוכתה קשות – והצטרפה למאבק. בין היתר, הובילה את מיזם “קיץ החירות” במיסיסיפי, הקימה את מפלגת החירות של מיסיסיפי ונאבקה בסגרגציה ובעוני בקמפיין של מרטין לותר קינג.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שרה במחאה מחוץ לוועידה הדמוקרטית הלאומית באטלנטיק סיטי, אוגוסט 1964 (צילום מסך מתוך הסרט הדוקומנטרי “קיץ החירות”, “Freedom Summer”)

בתמונה הקטנה: נואמת בפני תומכי מפלגת החירות הדמוקרטית של מיסיסיפי מחוץ לגבעת הקפיטול בוושינגטון, לאחר שבית הנבחרים דחה את טענותיהם לגבי אי-ייצוג של השחורים במיסיסיפי, ספטמבר 1965 (מתוך ארכיון AP)

רגיל

אלברטה שנק אדמס

אלברטה דייזי שנק אדמס, 2009-1928

היום, לפני 90 שנים, נולדה אלברטה שנק אדמס, אינואיטית-אמריקאית שפעלה למען שוויון עבור העמים הילידיים באלסקה. ב-1944, במחאה נגד הפרדה בין הגזעים, שהביאה בפועל להשארה של ילדים לא-לבנים ללא מסגרת חינוכית ושל מבוגרים לא-לבנים ללא אפשרויות תעסוקה, שנק בת ה-16 סירבה לצאת מהאזור ל”לבנים בלבד” בתיאטרון ונעצרה ע”י המשטרה. היא שוחררה למחרת לאחר הפגנת מחאה של הקהילה האינואיטית המקומית, וכתבה על כך למושל אלסקה, שבתגובה הבטיח לה שאף אחד לא יקבל שוב יחס כזה ובתוך כמה חודשים העביר את החוק למניעת אפליה באלסקה (1945).

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: “תיאטרון החלומות” בעיר נום שבאלסקה, שבו מחתה אלברטה על מדיניות ההפרדה

רגיל

קורטה סקוט קינג

קורטה סקוט קינג, 2006-1927

“אין אי-צדק, גדול ככל שיהיה, שיכול להצדיק אפילו מעשה אחד של אלימות כלפי אדם אחר.”

היום, לפני 91 שנים, נולדה קורטה סקוט קינג, ממובילות התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית לצד בעלה מרטין לותר קינג. החל מחרם האוטובוסים של מונטגומרי ב-1956, וביתר שאת לאחר רצח בעלה ב-1968, היא הנהיגה את התנועה, קידמה חקיקה כנגד הפרדה גזעית וייסדה את מרכז קינג לשינוי חברתי לא-אלים, המנוהל כיום על ידי בתם ברניס קינג. היא פעלה רבות גם למען סוגיות חשובות נוספות, כמו שוויון זכויות לנשים, שלום עולמי, צדק כלכלי, זכויות להט”ב, התנגדות לאפרטהייד ואורח חיים טבעוני.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נישל ניקולס

נישל ניקולס, נולדה ב-1932

היום, לפני 85 שנים, נולדה נישל ניקולס, שחקנית, זמרת ואמנית קול אמריקאית. היא התפרסמה במיוחד כקצינת הקשר ניוטה אוהורה ב”מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית” ובשישה מסרטי הקולנוע המבוססים על הסדרה. דמותה פורצת הדרך הפכה לאייקון של התנועה לזכויות האזרח, כאחת הנשים השחורות הראשונות שהופיעו בטלוויזיה האמריקאית לא בתפקיד משרתת; גם הנשיקה בינה ובין ויליאם שאטנר, קפטן קירק, התפרסמה כנשיקה הבין-גזעית הראשונה ששודרה בטלוויזיה האמריקאית. לאחר מכן, ניקולס התנדבה בפרויקט מיוחד של נאס”א לגיוס בני מיעוטים ונשים לסוכנות החלל.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום מסך מתוך הפרק הראשון ב”מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית”, עם לנרד נימוי בתפקיד ספוק. שודר לראשונה ב-8 בספטמבר, 1966.

בתמונה הקטנה: נישל ניקולס עם קלינגונים בפרימיירה הרשמית של הסדרה של רשת CBS “מסע בין כוכבים: דיסקברי”, הוליווד, 19 בספטמבר 2017. צילום: סו שניידר, סוכנות MGP

רגיל

ג’יין פונדה

ג’יין סימור פונדה, נולדה ב-1937

היום, לפני 80 שנים, נולדה ג’יין פונדה, שחקנית קולנוע, סופרת, דוגמנית, “גורו כושר”, פעילה פוליטית ופמיניסטית אמריקאית. מאז שנות ה-60 הופיעה בעשרות הפקות תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה והפכה לכוכבת-על עטורת פרסים. היא החלה להשתתף בשיעורי מחול אירובי ובאימוני כושר לאחר שנפצעה במהלך ריקוד בסרט, וב-1982 פרצה בקריירה נוספת עם קלטות כושר שנמכרו במיליוני עותקים. במקביל הייתה פעילה בתנועה לזכויות האזרח, במחאה נגד מלחמת וייטנאם ונגד מלחמת עיראק, התבטאה רבות נגד אלימות כלפי נשים והקימה מרכז לבריאות המתבגרת ומרכז להגברת הקול הנשי בתקשורת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך סרטון קצר שבו פונדה מספרת על הרגעים הגדולים בחייה, 2017

בתמונה הקטנה: נואמת בהפגנה נגד מלחמת וייטנאם, 1975

רגיל

רובי ברידג’ס

רובי נל ברידג’ס הול, נולדה ב-1954

היום, לפני 63 שנים, נולדה רובי ברידג’ס, האפרו-אמריקאית הראשונה שנכנסה לבי”ס ללבנים במדינות הדרום, לאחר שביהמ”ש העליון כפה עליהן לבטל את מדיניות הסגרגציה. ביום הראשון ללימודים בשנת 1960, ברידג’ס בת ה-6 הגיעה ללימודים במכונית משוריינת, מלווה בארבעה מרשלים. מפגינים רבים התקהלו מול ביה”ס, זרקו ביצים ועגבניות, הניפו שלטים נגד האינטגרציה וקראו סיסמאות גזעניות. הוריהם של כל הילדים הוציאו אותם מביה”ס, אם כי החזירו אותם בהדרגה, וכל המורים מלבד אחת סירבו ללמד אותה במשך כל שנת הלימודים הראשונה. כיום פועלת ברידג’ס לקידום ערכים של סובלנות וכבוד כלפי הזולת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה:

למעלה: ברידג’ס בליווי המרשלים על מדרגות בית הספר, 14 בנובמבר 1960

למטה: “הבעיה שאיתה כולנו חיים”, צייר נורמן רוקוול (1960)

רגיל

נני הלן בארוס

נני הלן בארוס, 1961-1879

היום, לפני 138 שנים, נולדה נני הלן בארוס, מחנכת, מנהיגה דתית, פעילה למען זכויות אזרח ובתנועה הסופרג’יסטית ואשת עסקים אפרו-אמריקאית. ב-1900 פרצה להכרה לאומית לאחר נאומה הסוחף בכנס הבפטיסטי הלאומי על האופן שבו “נמנעת מהאחיות האפשרות לעזור”. ב-1909 ייסדה בוושינגטון את בית הספר הלאומי להכשרה מקצועית של נשים ונערות, שחרת על דגלו גאווה גזעית, עצמאות כלכלית וחינוך למוסר עבודה עבור בנות הדור השני לביטול העבדות. בית הספר נקרא על שמה מאז מותה וזכה להיכלל ברשימת המוסדות הלאומיים ההיסטוריים של ארה”ב.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: אחד המחזורים הראשונים בבית הספר שהקימה

רגיל

קתלין קולינס

קתלין קולינס, 1988-1942

היום, לפני 75 שנים, נולדה קתלין קולינס, תסריטאית, סופרת, יוצרת סרטים, במאית ופרופ’ לקולנוע אפרו-אמריקאית. ב-1962 החלה לפעול בתנועה לזכויות האזרח, בעיקר בניסיון לעודד את השחורים בג’ורג’יה להצביע, ובמסגרת פעילותה בתנועת אולבני אף נעצרה פעמיים. היא עבדה כמורה במקביל ללימודיה לתואר שני באוניברסיטת הרווארד ובסורבון שבפריז, שם למדה תחת מלגה מלאה. קולינס כתבה מחזות ותסריטים רבים, והתפרסמה במיוחד בשל סרטה פורץ הדרך מ-1982 “Losing Ground”, הסרט הראשון באורך מלא שכתבה, ביימה והפיקה אישה אפרו-אמריקאית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רובין מורגן

רובין מורגן, נולדה ב-1949

היום, לפני 68 שנים, נולדה רובין מורגן, בילדותה שחקנית-כוכבת ובבגרותה פעילה פמיניסטית רדיקלית, סופרת, משוררת ועורכת של האנתולוגיה “Sisterhood is Powerful” ושל מגזין “Ms.”. בשנות ה-60 הייתה פעילה בתנועות למען זכויות אזרח ונגד מלחמת וייטנאם, והייתה מייסדת שותפה של ארגונים פמיניסטיים כמו “הנשים הרדיקליות של ניו יורק” ו-“W.I.T.C.H”. ב-1968 הייתה ממארגנות המחאה נגד “מיס אמריקה”, שבמהלכה הושלכו לפח אשפה מוצרים נשיים סימבוליים, כמו סירים ומגבים, אירוע שנחקק בזיכרון בטעות כ”שריפת חזיות”. מיוחסת לה המצאת המושג “היא-סטוריה” לתיאור היסטוריוגרפיה מנקודת מבט נשית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך ההפגנה נגד תחרות “מיס אמריקה”

בתמונה הקטנה: רובין מורגן עם ג’יין פונדה וגלוריה סטיינם

רגיל

את’ל פיין

את’ל פיין, 1991-1911

היום, לפני 105 שנים, נולדה את’ל פיין, “הגברת הראשונה של העיתונות השחורה” בארה”ב. היא התגלגלה לעיתונות במקרה, כשעיתונאי קרא מיומניה על עבודתה עם חיילים ביפן ופרסמם בעמודי השער של עיתון בעל תפוצה כלל-אמריקאית. פיין נודעה כמי שלא חששה לשאול שאלות קשות, ניצלה את עבודתה העיתונאית לאקטיביזם כשסיקרה את התנועה לזכויות האזרח בשנות ה-50 וה-60, והייתה האפרו-אמריקאית הראשונה שסיקרה גם חדשות בינלאומיות, כמו מלחמת וייטנאם ושליחותו של קיסינג’ר לאפריקה. ב-1972 החלה לעבוד כפרשנית ברשת CBS – האפרו-אמריקאית הראשונה שהועסקה ברשת לאומית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גרייס לי בוגס

גרייס לי בוגס, 2015-1915

היום, לפני 101 שנים, נולדה גרייס לי בוגס, סופרת, פילוסופית ופעילה חברתית פמיניסטית סינו-אמריקאית. במהלך שנות ה-40 הצטרפה לתנועה הסוציאליסטית השחורה, אשר לימים פעלה במסגרת התנועה לזכויות האזרח, שבה פעלה כל חייה והייתה לדמות מפתח בה. בשנות ה-50 וה-60 אף סומנה ברשימות השחורות של ה-FBI. בכמעט 80 שנים של אקטיביזם הייתה בוגס חלק מתנועות רבות, בין היתר במאבקים למען זכויות ואיגוד עובדים, זכויות נשים וכן צדק סביבתי. היא גם כתבה מאמרים וספרים רבים על סוציאליזם, גזע, מגדר ומהפכות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מריאן אנדרסון

מריאן אנדרסון, 1993-1897

היום, לפני 23 שנים, נפטרה מריאן אנדרסון, זמרת אופרה אמריקאית, מהזמרות הטובות ביותר במאה ה-20. ב-1939 הפכה לאחד מסמלי המאבק של אמנים שחורים בארה”ב כש”בנות המהפכה”, ארגון הנשים הוותיק, סירב לאפשר לה לשיר בפני קהל מעורב גזעית באולם החוקה בוושינגטון. בתגובה יזמה הגברת הראשונה אלינור רוזוולט קונצרט פתוח מיוחד באנדרטת לינקולן שבו הופיעה אנדרסון בפני רבבות אנשים ומיליוני מאזיני רדיו. ב-1963 שרה את ההמנון במצעד המפורסם למען זכויות אדם ושוויון תעסוקתי לאפרו-אמריקאים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דורותי אירין הייט

דורותי אירין הייט, 2010-1912

היום, לפני 104 שנים, נולדה ד”ר דורותי אירין הייט, פעילת זכויות אדם וזכויות נשים אפרו-אמריקאית. במהלך פעילותה של התנועה לזכויות האזרח של ארה”ב בשנות ה-50 ארגנה הייט את “רביעי במיסיסיפי” – מפגשי דיאלוג והידברות בין נשים לבנות ושחורות. כנשיאת המועצה הלאומית לנשים שחורות במשך כארבעים שנה, קידמה נושאים כמו צמצום אבטלה ובערות ועידוד של מעורבות פוליטית בקרב נשים אפרו-אמריקאיות. על פועלה זה הוענקו לה מדליית החירות הנשיאותית ומדליית הזהב של הקונגרס.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שבוע היא-סטוריה שחורה: ג’וזפין בייקר

ג’וזפין בייקר, 3.6.1906 – 12.4.1975

ג’וזפין בייקר הייתה בדרנית, זמרת, רקדנית ופעילת זכויות אדם אמריקאית שפעלה בעיקר בצרפת. בייקר הייתה דמות חשובה ברנסנס התרבותי האפרו-אמריקאי של שנות ה-30 וה-40, היוותה מוזה עבור יוצרים רבים (כמו המינגווי, פיקאסו וכריסטיאן דיור) והייתה הבדרנית האפרו-אמריקאית הראשונה שזכתה למעמד של כוכבת בינלאומית. היא ניצלה מעמד זה במהלך מלחה”ע השנייה לקידום ההתנגדות הצרפתית לנאצים, ובשנות ה-60 נרתמה למאבק התנועה לזכויות האזרח של ארה”ב והפכה לאחד ממוביליו ומסמליו.

ויקיפדיה

פייסבוק

חודש ההיסטוריה השחורה, המצוין בארה”ב ובקנדה מדי שנה במהלך חודש פברואר, מנציח אירועים חשובים ודמויות בולטות בהיסטוריה של הפזורה האפריקאית.