עמוד 1
רגיל

פט אושיין

פטרישיה ג’וּן (“פט”) אושיין, נולדה ב-1941

היום, לפני 78 שנים, נולדה פט אושיין, אשת חינוך, משפטנית ופעילת ציבור אבוריג’ינית אוסטרלית. היא האישה האבוריג’ינית הראשונה שסיימה לימודי תיכון וקיבלה מלגה ללימודי הוראה, הראשונה שעבדה כמורה בתיכון בקווינסלנד, הראשונה שסיימה לימודי משפטים והצטרפה ללשכת עורכי הדין, הראשונה שהייתה חברה בממשלת ניו סאות ויילס (כשרה לענייני אבוריג’ינים), הראשונה שכיהנה כשופטת שלום באוסטרליה, והראשונה שכיהנה כנשיאת אוניברסיטה (באוניברסיטת ניו אינגלנד). היא חברת כבוד במסדר אוסטרליה, בשל תרומתה לרווחת האבוריג’ינים, להשכלה הגבוהה ולחברה האוסטרלית בכלל.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך האתר “נשות אוסטרליה על ציר הזמן

בתמונה הקטנה: אושיין בשנת 1982, בתפקידה כראשת המחלקה לענייני אבוריג’ינים של ניו סאות’ ויילס [מקור]

(התמונות באדיבות הארכיון הלאומי של אוסטרליה)

רגיל

הנא ח’טיב

הנא מנסור ח’טיב, נולדה ב-1973, מונתה לקאדית ב-2017

היום, לפני שנתיים, אישרה הוועדה לבחירת קאדים בישראל פה אחד את מינויה של הנא ח’טיב לתפקיד אחת מתשעה קאדים בבתי הדין לשריעה – האישה הראשונה בתפקיד שיפוט בבית דין דתי בישראל. ח’טיב היא עורכת דין ומגשרת, מומחית בתחום דיני אישות ומשפחה והדין השרעי, המוסמכת גם כטוענת שרעית. מינויה בא על רקע התנגדות הממשלה להצעת חוק פרטית מ-2015 לחייב ייצוג נשים בבתי הדין השרעיים, בשל חשש המפלגות החרדיות מיצירת תקדים שיחייב מינוי נשים גם לבתי הדין הרבניים. קאדיות מכהנות כיום גם ברשות הפלסטינית, במצרים, בפקיסטן, במלזיה ובמדינות מוסלמיות נוספות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנא ח’טיב וקאדים חדשים נוספים שמונו לבתי הדין השרעיים, לצד שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ונשיא המדינה רובי ריבלין, מתוך פוסט בדף הפייסבוק של משרד המשפטים, מאי 2017

התמונה הקטנה מתוך כתבה על “הנשים המשפיעות לשנת 2017” במגזין “פורבס ישראל

רגיל

רחל פרייר

רחל “רוחי” פרייר, נולדה ב-1965

היום, לפני 54 שנים, נולדה רחל פרייר, שופטת מחוזית בבימ”ש פלילי בניו יורק מאז 2016, היהודייה החסידית הראשונה שנבחרה לכהן במשרה ציבורית בארה”ב. בגיל 30, עם שישה ילדים, בעת שעבדה כמזכירה משפטית, החליטה ללמוד משפטים. ב-2006 הייתה לעורכת הדין החסידית הראשונה כשעברה את בחינות לשכת עוה”ד של ניו יורק, ופתחה משרד המתמחה בנדל”ן ובמסחר. היא גם התמחתה אצל הסנאטורית קלינטון, ייסדה תוכנית סיוע לנוער חרדי בסיכון והקימה ארגוני עזרה למשפחות עניות ולנשים במצבי חירום רפואיים, ובנוסף היא מתנדבת בבימ”ש לענייני משפחה ופועלת להסברת אורחות חייה של הקהילה החסידית.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך הכתבה “חסידת צדק: השופטת החרדית הראשונה בארה”ב“, מקור ראשון, דצמבר 2018 (קרדיט: גטי אימג’ז)

רגיל

ארת’ה פסקל-טרוליו

ארת’ה פסקל-טרוליו, נולדה ב-1943

היום, לפני 75 שנים, נולדה ארת’ה פסקל-טרוליו, משפטנית מהאיטי. ב-1971 סיימה לימודי משפטים והייתה לעורכת הדין הראשונה במדינה. החל מ-1975 כיהנה בתפקידי שיפוט שונים, וב-1988 מונתה לנשיאת ביהמ”ש העליון של האיטי – האישה הראשונה בתפקידים אלה. לאחר הפיכה צבאית נגד המשטר הרודני בהאיטי, השלטון הועבר לידיה כנשיאה זמנית – האישה הראשונה בראש הרפובליקה. היא הנהיגה מעבר מסודר לשלטון דמוקרטי ובדצמבר 1990 נבחר נשיא בבחירות חופשיות. הדוגמה החיובית שהציבה הובילה נשים רבות בהאיטי להתמודד על משרות ציבוריות, ביניהן סנאטוריות ושרות.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך אתר הקרן על שמה, העוסקת בשיפור איכות החיים של תושבי האיטי ע”י קידום תעסוקה הוגנת וחוסן קהילתי בפני סכנות סביבתיות תוך שיתופי פעולה בין התושבים וכבוד לסביבה

רגיל

מריה לורדס סֵרֶנוֹ

מריה לורדס אראנל סֵרֶנוֹ, נולדה ב-1960

היום, לפני 58 שנים, נולדה מריה לורדס סֵרֶנוֹ, עורכת דין ושופטת פיליפינית. היא לימדה באוניברסיטה במשך כ-20 שנה, ושימשה יועצת משפטית של רשויות ממשלתיות שונות וכן של ארגון הסחר העולמי והבנק העולמי. ב-2012 מונתה לכהן כנשיאת ביהמ”ש העליון בפיליפינים – האישה הראשונה בתפקיד זה. במאי השנה החליטו 8 מתוך 14 שופטי העליון, בעקבות עתירה שהגישו נגדה חברי בית הנבחרים בגין אי-דיווח על הכנסות, לבטל את תוקף המינוי שלה ולהדיחה מתפקידה; מנגד, רבים טוענים כי מדובר ברדיפה פוליטית על רקע ביקורתה החריפה על הפרת זכויות אדם ע”י נשיא המדינה דוטרטה.

ויקיפדיה

עוד על העתירה נגד מריה לורדס סרנו

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בנאום לתומכיה לאחר הדחתה, 2018. מקור: ג’ונתן סיונה, ABS-CBN News

רגיל

עדנה ארבל

עדנה ארבל, נולדה ב-1944

היום, לפני 74 שנים, נולדה עדנה ארבל, משפטנית ישראלית, אשר נודעה בהגנתה העקבית על זכויות אדם ועל טוהר המידות, ברגישותה לקבוצות מוחלשות וביחסה המחמיר לעבירות מין. היא כיהנה כפרקליטת מחוז מרכז, וכן הייתה חברה בוועדות החקירה של פרשת קו 300 והטבח בסברה ושתילה. ב-1996 מונתה לפרקליטת המדינה, ובתפקידה זה המליצה להגיש כתבי אישום נגד שורה של בכירים, ביניהם מנכ”לים, ראשי ערים, שרים וראשי הממשלה אולמרט, נתניהו ושרון. ב-2004 מונתה לשופטת בבית המשפט העליון, שם בין היתר דחתה את ערעורו של קצב ופסלה את התיקון לחוק המתיר לכלוא מסתננים.

ויקיפדיה

פייסבוק

את התמונה הגדולה צילם נעם מוסקוביץ’, מתוך אתר האנציקלופדיה החברתית

רגיל

ג’ורג’ינה תאודורה ווד

ג’ורג’ינה תאודורה ווד, נולדה ב-1947

היום, לפני 71 שנים, נולדה ג’ורג’ינה תאודורה ווד, משפטנית גאנית. היא החלה את הקריירה שלה כקצינת תביעה של משטרת גאנה. ב-1974 עברה אל כס השיפוט, והלכה והתקדמה כשופטת עד למינויה ב-2007 לשופטת הבכירה של ביהמ”ש העליון – האישה הראשונה העומדת בראש הרשות השופטת של גאנה והאישה הבכירה ביותר עד אז בהיסטוריה הפוליטית של גאנה. ב-2017, עם פרישתה, מונתה לחברה במועצת המדינה, חבר היועצים הבכיר לנשיא גאנה. היא מכהנת גם כחברת ועד ב”מרכז לצדק גלובלי”, ארגון בינלאומי הפועל ליישום ולאכיפה של חוקים לזכויות אדם על מנת לקדם שוויון מגדרי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: ווד מושבעת לשופטת הראשונה בביהמ”ש העליון, לצד נשיא גאנה ג’ון קופור (מימין) ובן זוגה אדמין ווד (משמאל). מתוך האתר “גאנה-ווב”

רגיל

טובה שטרסברג-כהן

טובה שטרסברג-כהן, נולדה ב-1933

היום, לפני 85 שנים, נולדה טובה שטרסברג-כהן, משפטנית ישראלית. ב-1994 מונתה לשופטת בית המשפט העליון, שלתפיסתה עליו לייצג את החוק והנורמות הראויות, ולא בהכרח את כל רובדי החברה. היא קידמה במיוחד את חוקי היסוד ואת צמצום תחולת ההתיישנות, ובין פסיקותיה המפורסמות היו פתיחת קורס טיס בפני נשים מתאימות (עתירת אליס מילר) ואיסור על פיטום אווזים בישראל. ב-2003 מונתה לנציבה הראשונה של תלונות הציבור על שופטים, ובמסגרת זו בחנה יותר מ-5,000 תלונות שהוגשו לה, הנהיגה גם ביקורת יזומה בבתי הדין ופעלה לייעול מערכת המשפט ולקיצור זמן ניהולם של תיקים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’יין בולין

ג’יין מטילדה בולין, 2007-1908

היום, לפני 110 שנים, נולדה ג’יין בולין, משפטנית אמריקאית. היא הייתה הסטודנטית השחורה היחידה ואחת משלוש נשים בלבד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ייל. ב-1932 הייתה לאישה השחורה הראשונה החברה בלשכת עורכי הדין של ניו יורק, וב-1939 הייתה לאישה השחורה הראשונה שמונתה לשופטת בארה”ב. ב-40 שנותיה בבית המשפט לענייני משפחה בניו יורק היא פעלה רבות למען זכויות של ילדים, לעידוד אינטגרציה גזעית במסגרות חינוך ציבוריות ולמינוי קציני מבחן ללא תלות בגזע או בדת. בנוסף שימשה כיועצת המשפטית של ארגונים רבים לקידום שחורים, ובמיוחד נשים שחורות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דליה דורנר

דליה דורנר, נולדה ב-1934

היום, לפני 84 שנים, נולדה דליה דורנר, משפטנית ישראלית. בצבא שירתה בין היתר כסניגורית הראשית וכשופטת בית הדין הצבאי לערעורים, והייתה הקצינה הראשונה בצה”ל (מחוץ לחיל הנשים) בדרגת אל”ם. עם פרישתה מהצבא מונתה לשופטת מחוזית בב”ש ואחר כך בירושלים, וב-1993 מונתה לשופטת ביהמ”ש העליון. היא נודעה בפסיקותיה התומכות בעקרון השוויון בפני החוק, בחופש הביטוי ובזכויות אדם, בפרט זכויות נשים ולהט”ב. ב-2004 כיהנה גם כיו”רית ועדת הבחירות לכנסת. לאחר פרישתה מכס השיפוט, הייתה בין היתר נשיאת מועצת העיתונות ויו”רית ועדת החקירה בנושא הסיוע לניצולי שואה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: דורנר כחלק מהרכב השופטים של ביהמ”ש המחוזי בירושלים במשפט דמיאניוק, 1987

רגיל

ח’לוד אל-פקיה

ח’לוד אל-פקיה, נולדה ב-1977

מונתה לשופטת בבית דין שרעי ב-2009

“הבחנתי בהיעדרן של נשים מכס המשפט בבית הדין השרעי. זה דרבן אותי לחפש את הסיבות לכך. חיפשתי סיבות משפטיות ודתיות שמונעות מנשים לכהן בתפקיד. לא מצאתי [כאלה]. על פי החוק, כל מבוגר כשיר ובעל תואר ראשון במשפטים או במשפט השריעה יכול להחזיק בתפקיד, ללא כל אזכור מגדרי. יותר מזה, לא קיימת גם שום מגבלה דתית על פי ארבעת עיקרי המשפט האיסלאמי. הצגתי את המחקר שלי לאב בית הדין דאז תייסיר אל-תמימי, ואמרתי לו שאני רוצה לכהן כשופטת בבית הדין השרעי. הוא היה המום, זה לא משהו שקורה כל יום.”
“גם אזרחים הביעו התנגדות, אמרו שיתקשו לקבל פסיקה של שופטת. […] לדעתי, המחסום היחיד שמונע מנשים להחזיק בעמדה שכזו הוא תרבותי וחברתי, ומקורו במנהגים ובמסורת. […] לתפקיד הזה יש דימוי מסוים של גברים מזוקנים בטורבן או בתרבוש. אזרחים רבים הביעו מורת רוח מהנוכחות הנשית, כי האמינו שלתפקיד יש היבט דתי, ולכן צריכים למלא אותו אנשי דת. היום ההפתעה ומורת הרוח פחתו, אבל הפכו גם לעניין שבשגרה. יש כאלה שחורקים שיניים ומשלימים עם זה.”
(מתוך ריאיון עם פקיה באתר החדשות מהמזרח התיכון, “אל מוניטור”)

היום, לפני 9 שנים, מונתה ח’לוד אל-פקיה לשופטת בבית דין שרעי ברמאללה, הראשונה בעולם הערבי במעמד זה. פקיה, בוגרת תואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, החלה את מסלולה המקצועי במרכז הנשים לייעוץ וסיוע משפטי, ובמשך כמה שנים התמקדה בהגנה על נשים נפגעות אלימות, הן בבתי משפט אזרחיים והן בבית הדין השרעי. לאחר שעברה את בחינות המשפט האסלאמי שעורכת הרשות הפלסטינית, גברה על עשרות מועמדים גברים לתפקיד השיפוט ומונתה לשופטת שרעית, ובכך פרצה דרך לאחד המעוזים האחרונים בעולם הערבי שהיו שמורים לגברים בלבד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: השופטת ח’לוד אל-פקיה (מימין) מדברת בפאנל של ביה”ס לתיאולוגיה של הרווארד (צילום מתוך כתב העת “הרווארד גאזט”)

רגיל

אוגניה וינוגרדוב

אוגניה וינוגרדוב, 1992-1910

היום, לפני 107 שנים, נולדה אוגניה וינוגרדוב, השופטת הראשונה בישראל. היא למדה משפטים בליטא ובפולין, עלתה לארץ ישראל ב-1935 וב-1939 נרשמה כעורכת דין ארץ ישראלית. בינואר 1949 החלה לכהן כשופטת בבית משפט השלום בחיפה. ב-1952 עלתה וינוגרדוב לכותרות כשהתנגדה לדרישת שר המשפטים, חיים כהן, לעצור אנשים שזוכו בחקירה מוקדמת בטענה שאין לה סמכות חוקית לעשות זאת. ב-1979 מונתה לנשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, ובכך הייתה גם לשופטת המחוזית הראשונה ולנשיאה התורנית הראשונה בישראל.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הודעה על מינויה לשופטת שלום, עיתון “הצופה”, 5 בדצמבר 1948

רגיל

תהאני אל-ג’באלי

תהאני אל-ג’באלי, נולדה ב-1950

היום, לפני 67 שנים, נולדה תהאני אל-ג’באלי, השופטת המצרית הראשונה. ב-2003 מינה אותה נשיא מצרים מובארק לסגנית נשיא בית המשפט העליון לחוקה במצרים. היא הייתה השופטת היחידה במצרים עד שב-2007 מונו 32 נשים נוספות לתפקידי שיפוט שונים; נכון ל-2015, יש במדינה רק 68 נשים שופטות. סבב המינויים האחרון של שופטות במצרים נערך בעקבות כנס עיתונאים שכותרתו “נשים שופטות בעולם הערבי”, שבמהלכו הכריז שר המשפטים המצרי, אחמד אל-זנד, כי משרדו מתכנן לבטל את המשוכות העומדות בפני נשים בעולם המשפט.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שופטות יוצאות אתיופיה בישראל

שופטות יוצאות אתיופיה בישראל, 2016

“אני, הילדה שנולדה בכפר נידח באתיופיה, שעלתה לישראל בגיל צעיר, זוכה להיכלל בין שופטי ישראל”

היום, לפני שנה, נבחרו לראשונה בתולדות מדינת ישראל שתי נשים בנות העדה האתיופית לכהן כשופטות: עו”ד אסתר טפטה-גרדי מונתה לשופטת בביהמ”ש לתעבורה במחוז חיפה, ועו”ד אדנקו סבחת-חיימוביץ’ מונתה לשופטת בבית משפט השלום של מחוז מרכז. שתיהן פעילות גם במסגרת עמותת “טֶבֶקה – משפט וצדק לעולי אתיופיה” (“עשיית צדק” באמהרית), הפועלת לקידום יוצאי אתיופיה בישראל, נאבקת בגילויי אפליה וגזענות כלפי בני העדה ומספקת להם ייצוג משפטי.

עוד על “טֶבֶקה” באתר העמותה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אסתר טפטה-גריידי עם משפחתה בטקס קבלת פנים אצל נשיא המדינה (שנייה מימין לריבלין, עם משקפיים)

בתמונה הקטנה: אדנקו סבחת-חיימוביץ’

התמונות והמידע מתוך כתבות ב”ידיעות אחרונות” על המינוי:
http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4861678,00.html
https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4896210,00.html
https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4868085,00.html

רגיל

קלרה גונזלס

קלרה גונזלס קאריו, 1990-1898

היום, לפני 119 שנים, נולדה קלרה גונזלס, האישה הראשונה בפנמה שסיימה לימודי משפטים ושכיהנה כשופטת, והראשונה באמריקה הלטינית שסיימה דוקטורט במשפטים. עבודת התזה שלה הייתה המחקר הראשון על מעמדן של נשים בפנמה ודחפה לשינוי בחוקה הפנמית. ב-1923 הקימה גונזלס את המפלגה הפמיניסטית הלאומית, וב-1946 כיהנה בוועדת החוקה שהעניקה לנשים שוויון חוקי ופוליטי מלא. כשופטת בבימ”ש לנוער סייעה בניסוח קווי המדיניות לשיפוט קטינים והקימה מוסד שיקומי לבני נוער. ביה”ס לסנגורים ציבוריים בפנמה נקרא על שמה, וכן פרס לעורכי דין הנאבקים למען זכויות אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סוזנה רייט

סוזנה רייט, 1784-1697

היום, לפני 320 שנים, נולדה סוזנה רייט, משוררת ומלומדת, בוטנאית ואשת עסקים משפיעה במושבה האמריקאית פנסילבניה. בחוותה גידלה כשותנית לייצור בירה, קנבוס לייצור נייר וטקסטיל, פשתן ואינדיגו, וכן גידלה תולעי משי והקימה את המפעל הראשון בארה”ב למשי. היא גם חקרה את השימושים הרפואיים של צמחים והפיקה מהם תרופות. שיריה נגעו בהגות ובמיסטיקה; באחד מהם, למשל, הטילה ספק ב”חוק האלוהי” המצדיק את אי-השוויון המגדרי בנישואים. משום שנודעה בשיקול דעתה וביושרתה שימשה גם כנציגת ביהמ”ש, ניסחה מסמכים משפטיים, כמו שטרי חוב וצוואות, ויישבה מחלוקות מקומיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מכתב שכתבה רייט ב-1755, אחד מני רבים במסגרת תכתובותיה עם בכירי ההוגים ואנשי העסקים של התקופה

בתמונה הקטנה: אחוזת רייט בפנסילבניה, העומדת עד היום ומשמשת כמוזיאון

רגיל

נאווי פילאי

נוואנטם “נאווי” פילאי, נולדה ב-1941

היום, לפני 75 שנים, נולדה נאווי פילאי, משפטנית דרום אפריקאית ממוצא הודי-טמילי. ב-1967 הייתה האישה הלא-לבנה הראשונה בדרום אפריקה שפתחה משרד עו”ד – היות ששום משרד של לבנים לא היה מוכן להעסיקה. אף שתחת חוקי האפרטהייד נאסר עליה להיכנס ללשכות השופטים, במשך 28 שנים ייצגה מתנגדים של האפרטהייד וחשפה עדויות על עינויים של עצורים פוליטיים ע”י הממשל. היא הייתה פעילה גם למען זכויות נשים וחברה במועצה הלאומית לנשים של דרום אפריקה. ב-1995 נבחרה לכהן כשופטת בבית הדין הבינלאומי הפלילי של האו”ם לרואנדה, וב-2008 מונתה לנציבת האו”ם לזכויות אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אסתר הוברט מוריס

אסתר הוברט מוריס, 1902-1814

“ויומינג, הטריטוריה הצעירה בארה”ב, נתנה היום לנשים זכויות שוות, בפועל ולא רק במילים”

היום, לפני 202 שנים, נולדה אסתר הוברט מוריס, שופטת השלום הראשונה בארה”ב, ולמעשה לאישה הראשונה בתפקיד שיפוטי כלשהו בעולם המודרני. מוריס הייתה ממובילות ומנסחות החוק שבדצמבר 1869 אִפשר לנשות ויומינג להצביע, והפך את ויומינג לטריטוריה הראשונה בארה”ב שהעניקה זכות זו (שניתנה בארה”ב כולה רק ב-1920). במחאה על כך, בין היתר, התפטר שופט השלום בעיר סאות’ פס, וב-1870 נבחרה מוריס לכהן במקומו.

ויקיפדיה

פייסבוק

ציטוט מתוך ההודעה לעיתונות על מינויה של הוברט מוריס

רגיל

רות ביידר גינסבורג

רות ביידר גינסבורג, נולדה ב-1933

“לפעמים, כשאני נשאלת מתי תהיינה מספיק [נשים בבית המשפט העליון], אני עונה ‘כשתהיינה תשע’. אנשים נדהמים. אבל כשהיו תשעה גברים, אף אחד אף פעם לא חשב שזה מוזר”

היום, לפני 83 שנים, נולדה רות ביידר גינסבורג, משפטנית יהודייה אמריקאית. ב-1971 ייסדה את פרויקט הנשים של האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, והובילה מאבקים משפטיים רבים למען שוויון זכויות מגדרי. מאז 1993 מכהנת כשופטת בבית המשפט העליון של ארצות הברית, האישה השנייה בלבד במעמד זה.

ויקיפדיה

פייסבוק

*הערה:
בבית המשפט העליון של ארצות הברית מכהנים 9 שופטים, כיום 3 מהם נשים. כל 17 נשיאיו במהלך ההיסטוריה היו גברים.
בבית המשפט העליון של ישראל מכהנים כיום 15 שופטים, 4 מהם נשים (כולל הנשיאה נאור).

רגיל

שרה ט’ יוז

שרה ט’ יוז, 1985-1896

היום, לפני 119 שנים, נולדה שרה ט’ יוז, שופטת אמריקאית. במהלך לימודי המשפטים שלה שירתה יוז כשוטרת, ופעלה באזורים מוכי זנות למניעת פשיעה בקרב ילדות ונערות חוסות. ב-1935 הייתה האישה הראשונה שמונתה לשופטת מחוזית בטקסס. בתפקידה פעלה למען זכויות נשים ומיעוטים, וקידמה את זכותן של נשים לשרת כמושבעות בטקסס (שאושרה רק ב-1954). ב-1961 הייתה לשופטת הפדרלית הראשונה. היא האישה היחידה שהשביעה נשיא בארה”ב – הנשיא לינדון ג’ונסון.

ויקיפדיה

פייסבוק