עמוד 1
רגיל

אנה מריה לנגרן

אנה מריה לנגרן, 1817-1754

היום, לפני 265 שנים, נולדה אנה מריה לנגרן, מהמפורסמות במשוררות שוודיה, שיצירותיה מודפסות ונלמדות עד היום. מגיל צעיר נמשכה לעסוק בשירה, ופרסמה סקירות, פרשנויות ותרגומים. בגיל 18 פרסמה שיר ראשון תחת שמה, זכתה מיד להצלחה רבה, ובמהרה צורפה לחברה המלכותית למדעים ולכתיבה, ונבחרה לכתוב אף עבור משפחת המלוכה עצמה. בסגנונה הסאטירי והאירוני, תמכה בהתנערות מהדת לטובת הריאליזם של עידן הנאורות, קידמה את זכותן של נשים לחופש אינטלקטואלי, עודדה אידיאל של אורח חיים פשוט וצנוע, ולעגה למערכת המעמדות בשוודיה וליהירות של בני האצולה.

“בֶּטִי יַקִּירָתִי, אַתְּ הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה:
בֻּבּוֹת אֵינָן עֲבוּרֵךְ זֶה מִכְּבָר…
מֵאִמְּךָ הַצַּדְקָנִית, הַחֲלוּלָה,
קְחִי שִׁעוּר זֶה לְמַעַן הַמָּחָר!

בָּעוֹלָם, שֶׁבְּקֹשִׁי רָאִית,
גּוֹרָלוֹת כֹּה שׁוֹנִים יֶשְׁנָם;
אַךְ עִם שִׂמְחָה וּמַחְשָׁבָה מוּסָרִית
תּוּכַל בֶּטִי לִגְבֹּר עַל כֻּלָּם.

בְּצָעְדֵךְ בִּנְתִיבֵי הַחַיִּים הִשָּׁמְרִי
וְאַל תַּאֲמִינִי בְּכָל הָרַע שֶׁיִּתְרַגֵּשׁ!
הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ, בֶּטִי שֶׁלִּי,
הוּא בְּכָל מִקְרֶה הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ.”

השורות הפותחות ל”עצות לבתי היקרה, לו הייתה לי בת”, שירה האירוני (ככל הנראה) משנת 1794, שבו היא ממליצה לבתה הדמיונית לוותר על שאיפות ודעות ולהתמקד במרחב הביתי ובתפקידיה כרעיה וכאם (תרגמה: מתת גולדברג-אלון)

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מטבע כסף משנת 1818 הנושא את דמותה

רגיל

אווה ברון

גרד אווה ססיליה ברון, נולדה ב-1954

היום, לפני 65 שנים, נולדה אווה ברון, כָּמְרָה שוודית. ב-1978 הוסמכה לכמורה בכנסייה הקתולית-לטינית השוודית והחלה לשרת קהילה בדרום שוודיה, ובמרוצת השנים הלכה וטיפסה במעלה דרגות הכמורה. ב-2009 נבחרה לתפקיד הבישופית של סטוקהולם – ובכך הייתה ללסבית המוצהרת הראשונה העומדת בראש כנסייה מרכזית כלשהי בעולם, והלהט”בית הראשונה במעמד זה הנמצאת בזוגיות חד-מינית מוכרת רשמית. באתר הכנסייה השוודית כתבה: “אני יודעת מה זה אומר שמעמידים בסימן שאלה את מהותך. עתה בורכתי בעמדה של כוח, ואני יכולה להשתמש בו לטובת מי שאין להם.”

“זה מאוד חיובי שהכנסייה שלנו משמשת כאן דוגמה ובוחרת בי לתפקיד הבישוף על סמך כישוריי וניסיוני, כאשר ידוע לה גם שהיא עלולה להיתקל בהתנגדות לכך”
(תגובתה לכך שמטקס ההכתרה שלה נעדרו נציגי הכנסייה האנגליקנית, הכנסייה הלותרנית העולמית והכנסיות של איסלנד, אסטוניה, לטביה וליטא)

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מוכתרת לתפקיד הבישוף של סטוקהולם ע”י הארכיבישוף אנדרס ווייריד (צילום: מגנוס ארונסון, IKON), מתוך כתבה עליה ב”QX”, העיתון הלהטב”קי המוביל בסקנדינביה

התמונה הקטנה: תמונתה כחברת הנהלה בקרן הדלונד לפעולות הומניטריות ולמחקר רפואי

רגיל

סופיה גומליוס

סופיה לוביזה גומליוס, 1915-1840

היום, לפני 177 שנים, נולדה סופיה גומליוס, אשת עסקים שוודית. בגיל 37 לוותה כסף מאחיה כדי להקים משרד פרסום, שהלך וצמח ברחבי אירופה והוא פעיל עד היום, כלומר הוא ממשרדי הפרסום והתקשורת הוותיקים בעולם. היא תמכה בהצגת אמת בפרסום כדי לבנות אמון מול הלקוחות, ובידלה את עצמה ממתחריה דאז בכך שהעסיקה מאיירים ויצרה פרסומות המשלבות אלמנטים ויזואליים עם סלוגנים. גומליוס הייתה גם פעילה למען דמוקרטיה ועיתונות חופשית בשוודיה, ושימשה כגזברית הארגון של נשות שוודיה למען סופרג’יזם. בעת מותה תוארה כאשת העסקים המצליחה ביותר בשוודיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

“דברי כמו פיראטית”

אהוי, חברות!

היום, 19 בספטמבר, נחגג מאז 1995 יום הדיבור הפיראטי, חג פארודי שבו נהוג לדבר בסלנג פיראטי ובחיתוך דיבור פיראטי.
החג נובע מתפיסה רומנטית של תור הזהב של הפיראטיות, והפך להיות גם חגה של כנסיית “מפלצת הספגטי המעופפת“.

ארררר!

גרייס או’מלי, 1603-1530
ראש שושלת או’מלי במערב אירלנד, שנודעה כ”מלכת הים של קונמארה” והובילה מרידות עיקשות באנגלים. היא זכתה לכבוד רב בקרב אנשיה על שהביאה את שבטה להיות מהיחידים שהתעשרו מדיג ומהעברת סחורות. היא הפכה לפיראטית רק כדי לשרוד מול ספינות ספרדיות, טורקיות ואנגליות. בשנות ה-60 לחייה, לאחר רדיפות ומאסר, קיבלה חנינה מהמלכה אליזבת ה-1. יותר מ-400 שנה מספר עליה הפולקלור האירי אגדות רבות.

כריסטינה אנה סקייט, 1677-1643
ברונית שוודית, אשר החל מ-1657 ניהלה, יחד עם אחיה ובעלה, ספינת פיראטים סודית שבאמצעותה תקפו ובזזו ספינות בים הבלטי. ב-1662, כאשר הנהיגה תקיפה של אוניית סוחר, רצח של כל צוותה והטבעתה, שברי האונייה שנסחפו לחוף משכו תשומת לב וחשפו את הסוד של הברונים. אחיה נעצר, נשפט והוצא להורג. כריסטינה אנה הצליחה להימלט לדנמרק ולא נשפטה משום שהחוק לא איפשר לתבוע אישה נשואה.

אן בוני, 1782-1700 ומרי ריד, 1721-1691
בוני הייתה שודדת ים אירית מפורסמת, שפעלה בעיקר באזור הקאריביים. מסופר עליה שבגיל 13 גרמה לאשפוזו של אדם בעקבות ניסיון תקיפה מינית, שחתרה תחת בעלה שחמד את רכוש אביה, ושסירבה לחכות בבטלה לשיבת אהובה ממסעותיו ולכן הצטרפה לסיפון, לבשה בגדי גבר וגם לחמה לצד הגברים.
ריד הייתה שודדת ים אנגלייה מפורסמת, שהתנהגה כגבר ונודעה כ”מרק ריד”, ככל הנראה על מנת להצליח להתפרנס, אם כי גם כשזהותה נחשפה, יחס הצוות אליה לא השתנה. היא הצטרפה לצי הבריטי, השתתפה במלחמת הירושה הספרדית, ובעת שהפליגה לאיי הודו המערבית ספינתה הותקפה בידי שודדי הים של בוני. ריד הייתה השורדת האחרונה שסירבה להיכנע, ובוני גילתה את מינה, צירפה אותה לצוות ספינתה והן הפכו לידידות טובות. כשצוות הספינה נתפס, שתיהן ניצלו מהוצאה להורג משום שטענו שהן בהיריון ושאין להעניש את עובריהן.

צ’ינג שי, 1844-1775
פיראטית סינית מפורסמת, המונצחת בספרים, משחקי וידאו וסרטים. היא הייתה זונה קנטונזית שנחטפה ע”י פיראטים והגיעה לפקד על צי של מאות ספינות ועשרות אלפי פיראטים. תחת הנהגתה נקבע קוד התנהגות פיראטי – ציות למנהיג/ה, איסור על גניבה מקופות ציבוריות, חלוקת השלל באופן הוגן ואיסור על אינוס שבויות. היא התעמתה עם האימפריות של התקופה, כולל הבריטים, הפורטוגזים ושושלת צ’ינג, והייתה מהמעטים שהצליחו לפרוש מהמקצוע.

עוד על ה”חג” בויקיפדיה

אתר “דבר כמו פיראט

פייסבוק

בתמונה: איור של צ’ינג שי, שם הצייר/ה לא ידוע, 1836

רגיל

“אישה מכה נאו-נאצי עם תיק יד”

“אישה מכה נאו-נאצי עם תיק יד”, 1985

היום, לפני 32 שנים, צילם הנס רונסון את התמונה שהתפרסמה בשם “אישה מכה נאו-נאצי עם תיק יד”. בצילום המפורסם נראית אישה בת 38 מכה באמצעות תיק היד שלה נאו-נאצי הצועד בהפגנה של תומכי מפלגת הרייך הצפוני בעיר וֶקְשֶה שבשוודיה. הצילום נבחר לתצלום השנה בשוודיה לשנת 1985, ומאוחר יותר לתצלום המאה ע”י מגזין “וי” והחברה השוודית לצילום היסטורי. האישה המצולמת, שהפכה סמל להתנגדות ללאומנות, היא דנוטה דניאלסון, שנולדה בפולין בשנת 1947, אשר אמה ניצלה ממחנה ריכוז במלחמת העולם השנייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: צילום שהפך גם הוא לוויראלי, מאי 2016: טס אספלונד, בת 42, עומדת מול 300 נאו-נאצים הצועדים ברחובות בורלנגה, שוודיה, ומניפה את אגרופה באוויר בהתרסה

רגיל

אנה הופמן-אודגרן

אנה מריה ויקטוריה הופמן-אודגרן, 1947-1868

היום, לפני 149 שנים, נולדה אנה הופמן-אודגרן, אמנית במה, זמרת, במאית תיאטרון ובמאית הקולנוע הראשונה בשוודיה. היא החלה כשחקנית בשטוקהולם, ובהמשך רכשה אולם הופעות והייתה אחת הראשונות לשלב גם סרטים בין המופעים שהעלתה. היא הייתה גם אחת מבמאי הפרסומות הראשונים, כשב-1911 ביימה סרטון תדמית תיירותי לשטוקהולם. היא אמנם ביימה רק סרטים בודדים בעידן הסרט האילם, אך סרטיה מדגימים יכולות דרמטיות וויזואליות שנלמדות בשוודיה עד היום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אולריקה אלאונורה סטלהמר

אולריקה אלאונורה סטלהמר, 1733-1683

היום, לפני 284 שנים, נפטרה אולריקה אלאונורה סטלהמר, אישה שוודית ששירתה כחייל במלחמה הצפונית הגדולה בין שוודיה לבין קואליציה של רוסיה הצארית, דנמרק ונורווגיה. היא העידה שתמיד נהנתה מהמטלות הניתנות לגברים, שלא למדה כמעט אף אחת מהמטלות המבוצעות על ידי נשים, ושרבים אמרו לה ש”חבל שהיא לא גבר” כדי שתוכל לנצל היטב את כישורי הציד והרכיבה שלה. כשמשפחתה התרוששה, בחרה סטלהמר לברוח מגורלן של אחיותיה – ובמקום להינשא, התחפשה לגבר והתגייסה לצבא. היא נשפטה והורשעה בגין התחזותה לגבר וכן בגין נישואיה לאישה, חטאים דתיים שדינם היה מוות אך נגזר עליה רק חודש מאסר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מיצג עם דמותה במוזיאון בשוודיה

בתמונה הקטנה: פרשים בצבא השוודי מהמאה ה-17

רגיל

אלווה מירדאל

אלווה מירדאל, 1986-1902

היום, לפני 115 שנים, נולדה אלווה מירדאל, סוציולוגית ופוליטיקאית שוודית. בשנת 1934 פרסמה יחד עם בעלה, גונאר מירדאל, ספר פורץ דרך שתר אחר רפורמות חברתיות שיאפשרו חופש פרט (במיוחד עבור נשים) לצד עידוד ילודה, והשפיע רבות על יצירת מדינת הרווחה בשוודיה. ב-1949 מונתה מירדאל לראש הצוות שפיתח את מדיניות הרווחה של האו”ם, אחר כך הייתה יו”ר החטיבה למדעי החברה באונסק”ו (האישה הבכירה הראשונה במוסדות האו”ם), והחל משנות ה-60 בלטה בפעילותה למען פירוק החימוש העולמי כחברת הפרלמנט השוודי ובמסגרת האו”ם. על פעילותה זו קיבלה ב-1982 פרס נובל לשלום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מואה מרטינסון

מואה מרטינסון, 1964-1890

היום, לפני 126 שנים, נולדה מואה מרטינסון, מהסופרות המשפיעות ביותר בשוודיה. יצירתה מתארת את תנאי החיים הקשים של מעמד הפועלים ושל נשים, ומתבססת במידה רבה על עוני, קשיים ואובדן שחוותה. ב-1922, בעת שפל כלכלי חסר תקדים בשוודיה, הפכה לפעילה בולטת בארגון הפועלים, הצטרפה למפלגה הסוציאל-דמוקרטית והחלה לפרסם מאמרים, בעיקר על שיפור תנאי העבודה ועל זכויות נשים. ספרה הראשון, “אמא משרתת”, יצא לאור ב-1927; ספריה הבאים הגיעו לקהל רחב וזכו לכבוד רב. באישיותה החזקה היוותה מודל לחיקוי עבור נשים רבות בשוודיה והפכה לאייקון של התנועה הפמיניסטית במדינות הנורדיות. החל מ-1989 ניתן בשוודיה פרס ספרותי על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דילשה דמירברג סטן

דילשה דמירברג סטן, נולדה ב-1969

היום, לפני 47 שנים, נולדה דילשה דמירברג סטן, סופרת ועיתונאית שוודית ממוצא כורדי. היא עוסקת בכתיבתה רבות בתחומים כמו הפרדה גזעית ודתית, אלימות על רקע “כבוד המשפחה”, דיכוי דתי של נשים ופונדמנטליזם אסלאמי. היא הגיעה לשוודיה לאחר שהצליחה להימלט מכפר הולדתה בטורקיה מאירוסין בכפייה בגיל צעיר, עבדה ב”אמנסטי אינטרנשיונל” וכיועצת לשר הממונה על הדה-סגרגציה בשוודיה, ופעלה גם כחברה בהתאחדות ההומניסטית השוודית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה לינד

אנה לינד, 2003-1957

היום, לפני 58 שנים, נולדה אנה לינד, פוליטיקאית שוודית. ב-1984 הפכה לאישה הראשונה שכיהנה כנשיאת תנועת הנוער של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. ב-1994 מונתה לשרה לאיכות הסביבה וב-1998 לשרת החוץ. ב-10.9.2003 הותקפה לינד על ידי צעיר נושא סכין, ונפטרה למחרת מפצעיה. הוקמה לזכרה קרן המעניקה פרס לאישים או לארגונים “הנלחמים באדישות, בדעות קדומות, בדיכוי ובחוסר צדק על מנת לקדם חיים טובים לכל בני האדם באווירה של כיבוד זכויות האדם”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלסה ברנדסטורם

אלסה ברנדסטורם, 1948-1888

היום, לפני 127 שנים, נולדה אלסה ברנדסטורם, “המלאכית מסיביר”, אחות ופילנתרופית שוודית. ב-1915 נסעה ברנדסטורם למשלחת לסיביר מטעם הצלב האדום השוודי, שהעניקה טיפול רפואי לחיילים הגרמנים, שעד אותה עת מתו מרעב, מקור וממחלות שונות. בינתיים הקימה ארגון סעד שוודי בסנט פטרסבורג, אך היא נתפסה, הואשמה בריגול ונאלצה לחזור לארצה. בתום מלחמת העולם הקימה ארגון סעד שסייע לילדים ולנשים שנותרו ללא קורת גג.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סלמה לגרלף

סלמה לגרלף, 1940-1858

היום, לפני 156 שנים, נולדה סלמה לגרלף, סופרת שוודית. לגרלף עבדה כמורה בשוודיה כשהחלה לפרסם יצירות פרי עטה בכתבי עת, ובהמשך קיבלה מלגה מן האקדמיה השוודית, הודות לבקשתו של המלך אוסקר, שהתרשם מספר סיפוריה, “קשרים סמויים”. ב-1906 חיברה את ספר הילדים “מסע הפלאים של נילס הולגרסון”, שבעקבותיו הייתה ב-1909 לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לספרות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גרטה גרבו

גרטה לואיזה גוסטפסון גרבו, 1990-1905

היום, לפני 109 שנים, נולדה גרטה גוסטפסון, שנודעה כגרטה גרבו, שחקנית ראינוע וקולנוע שוודית. בשנות השלושים, מעמדה ככוכבת שאין שני לה בהוליווד, וכאשת מסתורין הנמצאת מעל שאר כוכבי הקולנוע, אפשר לה להכתיב את תנאי העסקתה ולהיות בעלת המשכורת הגבוהה ביותר. גרבו הייתה מועמדת ארבע פעמים לפרס האוסקר אך מעולם לא זכתה, עד שב-1954 זכתה באוסקר על מפעל חיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שרי פינקביין

שרי פינקביין, נולדה ב-1932

ההפלה המתוקשרת שלה בוצעה ב-1962

היום, לפני 52 שנים, שרי פינקביין, מנחת תוכנית ילדים פופולרית אמריקאית, שבה לביתה לאחר שביצעה הפלה בשוודיה שכן האפשרות הזאת נמנעה ממנה במדינתה, אריזונה. היא החליטה לסיים את הריונה החמישי משגילתה כי סמי ההרגעה שקיבלה בראשית הריונה הכילו תלידומיד, שיכול לפגוע בעובר. הקמפיין הבינלאומי נגד ובעד החלטתה להפיל הפך לאירוע מכונן בהיסטוריה של הזכות להפלה בארה”ב.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

טובה ינסון

טובה ינסון, 2001-1914

היום, לפני 100 שנים, נולדה טובה ינסון, סופרת וציירת פינית-שוודית. ציוריה של ינסון התפרסמו לראשונה כשהייתה בת 14. ב-1946 התפרסם הספר הראשון שלה, שאותו גם איירה – “כוכב-שביט בעמק-מומין”. סדרת ספרי המומינים של ינסון זכתה להצלחה בינלאומית אדירה, ובשנת 1966 היא אף קיבלה את פרס אנדרסן היוקרתי לספרות ילדים. בפינלנד הוקדשו ליצירתה מוזיאון עמק המומינים ופארק עולם המומינים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

כריסטינה, מלכת שוודיה

כריסטינה, מלכת שוודיה, 1689-1626

היום, לפני 387 שנים, נולדה כריסטינה, שהפכה למלכת שוודיה בהיותה בת 6. היא בזה לנישואים, בילתה את רוב זמנה בקריאה ובלימודים וחלמה להפוך את סטוקהולם לבירה תרבותית. היא בחרה לוותר על המלוכה כשמלאו לה 28 ועברה לרומא, שם קידמה את התיאטרון והמוזיקה וטיפחה אמנים רבים. היא אחת הנשים הבודדות הקבורות בוותיקן.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אסטריד לינדגרן

אסטריד לינדגרן, 2002-1907

היום, לפני 106 שנים, נולדה אסטריד לינדגרן, סופרת ומחזאית שוודית. היא מחברת ספר הילדים הידוע “בילבי בת גרב”. ספריה זכו למספר התרגומים הרב ביותר, ונמכרו בכ-144 מיליון עותקים ברחבי העולם. לאורך חייה תמכה ונלחמה לינדגרן למען זכויותיהם של ילדים ובעלי חיים.

ויקיפדיה

פייסבוק