עמוד 1
רגיל

אדית שטיין

אדית (יהודית) שטיין, 1942-1891

היום, לפני 126 שנים, נולדה אדית שטיין, פילוסופית, אחות ונזירה גרמנייה יהודייה. היא עבדה כעוזרת מחקר וכחברת סגל בחוג לפילוסופיה, וחקרה את תופעת האמפתיה. ב-1921, בעקבות קריאה בכתביה של תרזה מאווילה, המירה את דתה, שינתה את שמה לתרזה בנדיקטה, הצטרפה למסדר הכרמליתי ולימדה נערות בבית ספר קתולי. עם עליית הנאצים לשלטון פנתה לאפיפיור פיוס ה-11 וניסתה לשכנעו לפעול להצלת העם היהודי. לאחר שנספתה במחנה הריכוז אושוויץ, הייתה לסמל ומופת בעולם הקתולי בשל מותה על אמונתה, כמו המרטירים בראשית הנצרות, והוכרזה על ידי הכנסייה הקתולית כקדושה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פרדקה מַזיָא

פרידה (פרדקה) מַזיָא, 1994-1922

היום, לפני 95 שנים, נולדה פרדקה מַזיָא, חברת המחתרת היהודית במלחה”ע השנייה ומחנכת ישראלית. המלחמה פרצה כשהייתה בת 17, וכחברת תנועת “הנוער הציוני” שימשה כמדריכת נוער, כאחות בבית חולים של הקהילה היהודית, כמנהלת מעון לתינוקות בגטו וכקשרית. מזיא ראתה חשיבות עליונה בתיעוד השואה, וכבר בשנות ה-50 הקליטה עדויות קולקטיביות והעלתה על הכתב את קורותיה וקורות תנועות הנוער היהודי בשנות המלחמה. היא העידה במשפט אייכמן, יזמה וליוותה את המשלחת הראשונה של בני נוער ישראלים לפולין ב-1965 והייתה מהיוזמים והמייסדים של מכון “משואה” ללימודי השואה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פרדקה מזיא (משמאל) ושרה שנר נשמית (מימין), במסגרת משלחת שביקרה באושוויץ-בירקנאו ב-1963, מתוך אתר לוחמי הגטאות

בתמונה הקטנה: מזיא מעידה במשפט אייכמן, 1961

רגיל

יום השואה: זיכרונות מהמטבח של נשות טרזין

יום השואה: זיכרונות מהמטבח של נשות טרזין

“השעה עשר מגיעה לפתע

והחלונות סביב הדרגשים מחשיכים.

יש לנשים הרבה על מה לדבר;

הן נזכרות בבתיהן,

ובארוחות שהכינו”

(אווה שולזובה, בת 12, טרזיינשטט).

ב-1969, לאחר 25 שנות מסע חוצה יבשות, הגיעה חבילה אל יעדה – אנני שטרן, ניצולת שואה החיה בניו יורק. בתוכה היו מכתב אישי שכתבה לה אמה, מינה פטשר, שנספתה בטרזיינשטט ב-1944, ומתכונים שאיגדה מנשים במחנה הריכוז. בניסיון מתריס לשמור על צלם אנוש בתוך התופת, הן דבקו במסורת של העברת מתכונים מאם לבת, ותיעדו זיכרון של סעודות עבר משפחתיות מפוארות, מתובלות בשמחת חיים, באירוניה ובהומור.

רגיל

נלי זק”ש

נלי זק”ש, 1970-1891

היום, לפני 125 שנים, נולדה נלי זק”ש (ראשי תיבות: זרע קדושים), משוררת ומחזאית גרמנייה-יהודייה. כשהייתה בת 17 החלה לכתוב שירים, שבמהרה התפרסמו בעיתונים. בשנת 1940 ניצלה ממחנות הכפייה בזכות התערבותה של הסופרת השוודית המפורסמת סלמה לגרלף, שהבריחה אותה לסטוקהולם. שירתה של זק”ש השתנתה לחלוטין לאחר השואה והפכה משירה רומנטית בעיקרה לשירת קינה על העם היהודי שהושמד. גם מחזותיה עסקו בנושא הזה מהיבטים שונים. ב-1966, בגיל 75, זכתה בפרס נובל לספרות בצוותא עם ש”י עגנון – מהמקרים הבודדים שבהם שני זוכים חלקו את הפרס הספרותי החשוב ביותר בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דרבלה מרפי

דרבלה מרפי, נולדה ב-1931
היום, לפני 85 שנים, נולדה דרבלה מרפי, רוכבת אופניים, הרפתקנית וסופרת ספרי מסעות אירית. היא התפרסמה ב-1965, עם צאת ספרה על מסע האופניים שעשתה מאירלנד להודו, דרך איראן, אפגניסטן ופקיסטן, מסע שעליו חלמה מגיל 10, עת קיבלה לראשונה אופניים משלה. את מסעותיה ערכה ללא סיוע וללא מותרות, תוך הסתמכות על אדיבותם של המקומיים, מה שהוביל גם למצבים מסוכנים; למשל, היא הותקפה ע”י עדת זאבים ביוגוסלביה, ספגה איומים מצד חיילים באתיופיה ונשדדה בסיביר. בספריה תיארה גם סוגיות פוליטיות חשובות, כמו הפליטים מטיבט, המלחמה בצפון אירלנד, האפרטהייד בדרום אפריקה, רצח העם ברואנדה וההתחממות הגלובלית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פנינה אורטרגר

פנינה אורטרגר, 2014-1921

היום, לפני שנתיים, נפטרה פנינה אורטרגר, טייסת קרב בחיל האוויר הסובייטי במלחמת העולם השנייה, במסגרת יחידת מפציצות מס’ 588, שכללה נשים בלבד וכונתה “מכשפות הלילה”. היא הפציצה מטרות גרמניות, אספה מודיעין והוצנחה מעבר לקווי האויב כדי לסייע לפרטיזנים. על שירותה זה הוענקו לה שלוש מדליות סובייטיות. כשגילתה בסיום המלחמה כי כל משפחתה הוצאה להורג ב-1942 יחד עם יהודי העיירה רוקיטנה שבפולין, התגייסה כל-כולה לפעילות בתנועת הבריחה, שהייתה אחראית לעלייה הבלתי-לגאלית של כשלוש מאות אלף ניצולי שואה לארץ ישראל. ב-1948 עלתה בעצמה לישראל.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום הזיכרון לרצח העם היווני-פונטי

יום הזיכרון לרצח העם היווני-פונטי, מצוין ביוון בתאריך זה מאז 1994 (השנה שבה הוכרו מעשיהם של הטורקים במלחמה כרצח עם), מאחר שמלחמת יוון-טורקיה פרצה ב-19 במאי 1919

היום מצוין ביוון יום הזיכרון לרצח העם שביצעה האימפריה העות’מאנית בתקופת מלחה”ע הראשונה באוכלוסייה היוונית שבפונטוס לחוף הים השחור, שבמהלכו נספו בין 450,000 ל-900,000 יוונים-פונטים. בתאריך זה, לפני 97 שנים, פרצה מלחמת יוון-טורקיה. רצח העם היווני-פונטי כלל גירוש בכפייה בצעדות מוות, מעשי טבח המוניים, הוצאות להורג שרירותיות והחרבה של מונומנטים תרבותיים, היסטוריים ודתיים של כלל האוכלוסייה הנוצרית-אורתודוקסית. ילדות, נערות ונשים רבות נאנסו או נחטפו ונמכרו בשווקי עבדים להרמונות טורקיים או כורדיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום השואה: רחל ביהם

יום השואה: רחל ביהם, 1944-1924

רחל ביהם, ילידת 1924 בפולין, נשלחה ב-1942 עם אחיה ואחותה לגטו לודז’, שם הייתה אחראית על שכבת הנערות באיחוד תנועות הנוער הציוניות “חזית דור בני המדבר”. ב-2 באוגוסט 1944 החל חיסול הגטו. ביהם התנדבה לנסוע בקבוצה הראשונה שנשלחה ברכבת, לתעד את מסלול הנסיעה ולהחביא את הפתק באחד הקרונות, כך שחבריה יידעו מהו היעד. לצערה ולצערם שם המקום, אושוויץ, לא אמר להם דבר. סיפורה מתועד בשירו של חיים גורי, “רָחֵל ביהם מִלּוֹדְז'”: “סְעִי רָחֵל עִם הָרַכֶּבֶת וּרְאִי/ לְאָן הוֹלֶכֶת הִיא/ לְאָן הוֹלֶכֶת הִיא.”

ויקיפדיה

פייסבוק

השיר “רָחֵל ביהם מִלּוֹדְז'” (חיים גורי)

רגיל

נישואים בכפייה תחת שלטון הקמר רוג’

נישואים בכפייה תחת שלטון הקמר רוז’, החל מ-1975

היום, לפני 41 שנים, השתלטה תנועת הקמר רוג’ על פנום פן, בירת קמבודיה. תחת משטרו של פול פוט, מיליונים הוצאו להורג, הוגלו והורעבו. במטרה ליצור חברה ללא נאמנות משפחתית או אינדיבידואליות, נאסר לחלוטין כל קשר בין בני משפחה והונהגו נישואים בכפייה. זוגות נבחרו באקראי על ידי המדינה להינשא, ללא בחירה, הסכמה או אף היכרות מוקדמת. כל התנגדות לטקסים ההמוניים, עד 160 זוגות בכל פעם, הובילה למאסר, לעינויים או למוות. חיילי הקמר רוג’ הכריחו את הנשים לממש את הנישואים שלהן, לפעמים באלימות.

פייסבוק

עוד על נישואים בכפייה ועל אלימות מגדרית תחת שלטון הקמר רוז’

עוד על שלטון הקמר רוז’ ועל רצח העם בקמבודיה באופן כללי

 

רגיל

רצח העם ברואנדה

אונס נשים כחלק מרצח עם, רואנדה 1994

היום, לפני 22 שנים, החל רצח העם שביצע ממשל רואנדה (הוטו) כנגד בני הטוטסי, ובו נהרגו בין חצי מיליון למיליון בני אדם במהלך כמאה ימים. במהלך אותם הימים כחצי מיליון מנשות הטוטסי נאנסו, איברי המין שלהן הושחתו או שהן נרצחו על ידי חיילי הצבא הרואנדי, מיליציות ההוטו וגם אזרחים. הטריבונל הפלילי הבינלאומי לעניין רואנדה יצר תקדים כשהכיר באונס כנשק מכוון במלחמה: לראשונה בהיסטוריה הורשעו מבצעי אונס המוני בפשע של רצח עם מאחר ששימש ככלי לטיהור אתני.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך אירועי תמיכה קבוצתית של אלמנות ואלמני מלחמה. על פי ארגוני רווחה הפועלים ברואנדה, רבות מהאלמנות הן קורבנות אונס, ורבות מהן סובלות כתוצאה מכך גם מהידבקות באיידס ומהריונות לא רצויים.

רגיל

אווה מוזס קור

אווה מוזס קור, נולדה ב-1934

היום, לפני 82 שנים, נולדה אווה מוזס קור, ניצולת שואה ואקטיביסטית יהודייה-אמריקאית ממוצא רומני. ב-1944 נלקחה עם אחותה התאומה מרים לניסויים של ג’וזף מנגלה באושוויץ. ב-1984 ייסדה את ארגון “נצח תאומי אושוויץ” לתמיכה בניצולי הניסויים הרפואיים של הנאצים, והודות לארגון זה איתרה עשרות תאומי מנגלה. ב-1995 הקימה גם מוזיאון ומרכז הדרכה על אאוגניקה, על השואה ועל כוחה של הסליחה. הסרט הדוקומנטרי עליה, “לסלוח לד”ר מנגלה”, זכה לתהודה בינלאומית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום הזיכרון לחללי רצח העם בבנגלדש

רצח העם בבנגלדש, 1971

יום הזיכרון לחללי המלחמה מצוין בבנגלדש ב-14 בדצמבר

היום מצוין בבנגלדש יום הזיכרון לחללי רצח העם שהתרחש במהלך מלחמת השחרור הבנגלדשית לפני 44 שנים, הפיכה צבאית שהובילה התנועה הלאומנית הבנגלית מול ממשלת פקיסטן. זוועות רבות ביצע הצבא הפקיסטני כנגד הבנגלים במהלך תשעת חודשי המלחמה, ובכללן מערכת שיטתית של אונס הנשים הבנגליות – כ-300 אלף מהן נאנסו ע”י המיליציות הפקיסטניות, רבות מהן נחטפו מהאוניברסיטאות ומבתיהן והוחזקו כשפחות מין. מספרם של “תינוקות המלחמה” נאמד בעשרות אלפים.

ויקיפדיה

עוד על האינוס השיטתי של הנשים הבנגליות במהלך המלחמה

פייסבוק

 

רגיל

רצח העם בהיספניולה

רצח העם בהיספניולה, החל ב-1492

היום, לפני 523 שנים, הגיע כריסטופר קולומבוס לחופי האי היספניולה, היום חלק מהאיטי ומהרפובליקה הדומיניקנית. הילידים בני שבט הטאינו היו ידידותיים ונדיבים, ובתמורה אנשי קולומבוס לקחו לעצמם את נשות השבט ושעבדו אותן. בהתאם למערכת השעבוד הספרדית, “אנקומיינדה”, הגברים אולצו לעבוד במכרות הזהב או נטבחו ואת הנשים אנסו והעבידו בשדות. בתוך כשני עשורים ירד מניינם של הטאינו מכמיליון איש לכ-50,000 בלבד. הנשים שנותרו הושאו לעבדים השחורים שהובאו לאי במקום העבדים שמתו. עד 1548 נותרו פחות מ-500 ילידים באי.

ויקיפדיה

עוד על רצח הטאינו (אזהרה – תיאורים בוטים וקשים)

פייסבוק

התחריטים מתוך סדרה על פי ספר זיכרונות של אחיו של קולומבוס, אשר היה במשלחת

רגיל

שואת בני הרומה (צוענים)

שואת בני הרומה (צוענים), הגיעה לשיאה ב-15 בנובמבר 1943

היום, לפני 72 שנים, הורה היינריך הימלר שכל בני הרומה יזכו ליחס זהה ליהודים ויישלחו למחנות הריכוז. אלימות כנגד נשות הרומה הייתה נפוצה באירופה עוד לפני כן: למשל, בבוהמיה ובמוראביה (כיום צ’כיה) הותר לסמן את נשות הרומה על ידי רציעת אוזניהן, ונורבגיה עיקרה את כל נשות הרומה שבקרבה. במחנות הריכוז הנאציים נשלחו רבות מנשות הרומה לניסויים של רופאים נאצים וחלק ניכר מהן עוקרו. כ-300,000 מהן הושמדו במהלך המלחמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה פרנק

אנה פרנק, 1945-1929

“אני חושבת שאני מרגישה את האביב בקרבי. אני מרגישה את התעוררות הטבע. אני מרגישה אותה בכל גופי ובכל נפשי… אני מבולבלת לגמרי. איני יודעת מה לקרוא, מה לכתוב, מה לעשות, אני רק יודעת שאני משתוקקת” – אנה פרנק (נולדה היום, לפני 86 שנים), נערה יהודייה-הולנדית שנספתה בשואה. היומן שכתבה בזמן שהותה במסתור התפרסם לאחר המלחמה וחשף בפני קוראים בעשורים שלאחר מכן זווית אישית ואנושית של קורבנות השואה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הלגה דֵן

הלגה דֵן, 1943-1925

היום, לפני 90 שנים, נולדה הלגה דֵן, נערה יהודייה-הולנדית. בשנת לימודיה האחרונה בתיכון, היא ובני משפחתה נלקחו ונאסרו ב-1 באפריל 1943 במחנה הריכוז פיכט שבהולנד. ביוני אותה שנה היא החלה לכתוב בחשאי את יומנה, ובו גוללה את סיפורם של 21 ימים בחודשי חייה האחרונים, תחת שלטון הנאצים. ב-16 ביולי 1943 נרצחה דֵן במחנה סוביבור. היומן הוברח וב-2004 הגיע לידי עובדי הארכיון האזורי בטילבורג.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רגינה יונאס

רגינה יונאס, 1944-1902

היום, לפני 112 שנים, נולדה רגינה יונאס, רבה גרמנייה. עבודת המחקר שלה לצורך הסמכה עסקה בשאלה: “האם אישה יכולה להיות רבה על פי המקורות ההלכתיים?”. ב-1935 הייתה יונאס האישה הראשונה שהוסמכה לכהן כרבה. ב-1942 גורשה יונאס לטרזיינשטט, שם המשיכה בעבודתה וסייעה לויקטור פראנקל במתן סיוע נפשי לקורבנות. ב-1944 גורשה לאושוויץ ונרצחה שם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום השואה: סטפניה וילצ’ינסקה

יום השואה: סטפניה וילצ’ינסקה, 1942-1886

סטפניה וילצ’ינסקה הייתה מורה ומחנכת יהודייה-פולנייה. ב-1909 הקימה וילצ’ינסקה בית יתומים בוורשה יחד עם יאנוש קורצ’אק, וגם שימשה בו כמנהלת. ב-5.8.1942 הגיעו הנאצים לבית היתומים על מנת לשלחם למחנה ההשמדה טרבלינקה, וילצ’ינסקה וקורצ’אק סירבו לעזבם וליוו אותם יד ביד עד הסוף המר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום השואה הבינלאומי: גיזלה פרל

יום השואה הבינלאומי: גיזלה פרל, 1988-1907

גיזלה פרל הייתה גינקולוגית יהודייה-רומנייה, שב-1944 גורשה לאושוויץ, שם נרצחו בעלה ובנה. היא טיפלה באסירות בתנאי דחק וסייעה למאות נשים להפיל, כיוון שנשים הרות לרוב הוכו למוות או עברו ניסויים ע”י ג’וזף מנגלה. ב-1951 היגרה לניו יורק, שם יילדה כ-3,000 תינוקות והפכה למומחית בעלת שם בתחום ההפריות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אתי הילסום

אתי הילסום, 1943-1914

“לעתים, הדבר החשוב ביותר ביום הוא המנוחה שאנחנו לוקחים בין שתי נשימות.” – אתי הילסום (נולדה היום, לפני 100 שנים), מחברת יומנים יהודייה-הולנדית שנרצחה באושוויץ.

ויקיפדיה

עוד על ספרה, “השמיים שבתוכי

פייסבוק