עמוד 1
רגיל

נילסין נילסן

נילסין מתילדה נילסן, 1916-1850

היום, לפני 169 שנים, נולדה נילסין נילסן, הרופאה הראשונה בדנמרק. ב-1874 פנתה לחבר פרלמנט אוהד זכויות נשים על מנת שיסייע לה להתקבל ללימודי רפואה, שנה אחר כך יצא צו מלכותי שהתיר לנשים גישה ללימודים אקדמיים, וב-1877 נמנתה עם שתי הנשים הראשונות שלמדו באוניברסיטה דנית. היא סיימה את לימודי הרפואה ב-1885, פתחה מרפאה בקופנהגן כרופאה כללית, וכן מונתה למומחית קהילתית למחלות מין. היא גם פעלה רבות למען נשים בזנות, הייתה חברה בהתאחדות הנשים הדנית למען זכות הצבעה ושוויון מגדרי, וב-1904 נמנתה עם ארבע החברות הראשונות במפלגה הליברלית בדנמרק.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך “נילסין נילסן – והזכות להשכלה“, הארכיון הלאומי הדני

בתמונה הקטנה: צילום: י. פיטרסון, מתוך אוסף התמונות של הספרייה המלכותית הדנית

רגיל

קייט איזבל קמפבל

ד”ר דיים קייט איזבל קמפבל, 1986-1899

היום, לפני 120 שנים, נולדה קייט איזבל קמפבל, רופאת ילדים אוסטרלית. בשל מגדרה נדחקה מהתמחות במחלקות ביה”ח ולקחה על עצמה את הניהול הרפואי וההכשרה של אחיות המטפלות בתינוקות, תפקיד שבמסגרתו יצרה תקן למרכזי הבריאות לתינוקות, כתבה “מדריך לטיפול בפעוטות” שהיה לספר הלימוד הסטנדרטי בתחום שנים רבות, והייתה למרצה הקלינית הראשונה באוניברסיטת מלבורן. היא יצרה מהפכה בטיפול נמרץ של ילודים, מבחינת טיפול בזיהומים, הזנה, אבחון צהבת בפגים, ותרומתה החשובה ביותר – התגלית שחמצן בריכוז עודף עלול לפגוע ברשתית ולגרום לעיוורון אצל פגים.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך אתר המוקדש לפועלה

בתמונה הקטנה: ד”ר קמפבל בשנת 1969, מתוך אתר “הביוגרפיות של אנשי אוסטרליה

רגיל

תווחידה בן א-שייח’

תווחידה בן א-שייח’, 2010-1909

היום, לפני 110 שנים, נולדה תווחידה בן א-שייח’, רופאה תוניסאית, הרופאה המוסמכת המוסלמית הראשונה בעולם הערבי. ב-1928 השלימה תואר ראשון בהצטיינות בכימיה, פיזיקה וביולוגיה – האישה הראשונה בתוניס בעלת השכלה גבוהה. לאחר לימודי רפואה בצרפת, בחרה להתמחות ברפואת ילדים ובגינקולוגיה על מנת להנגיש שירותי רפואה לנשים, שנמנעו מבדיקות ומניתוחים בידי רופאים גברים בגלל הפחד מ”חילול כבוד המשפחה”. במהלך הקריירה שלה עסקה גם בהדרכות על תכנון משפחה, אמצעי מניעה והפלות, בהכשרת מיילדות מקצועיות, וכן בהעלאת מודעות למילת נשים ולנישואי ילדות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: תווחידה עורכת קמפיין הסברה למען תכנון המשפחה בתוניסיה [מקור]

רגיל

שושנה בירן

שושנה בירן, 1989-1933

היום, לפני 85 שנים, נולדה שושנה בירן, רופאה וחוקרת ישראלית. היא ייסדה את היחידה לטיפול-יום אונקולוגי במרכז הרפואי הדסה עין כרם, ניהלה את המכון האונקולוגי בבית החולים, וכן הכשירה דור של רופאים אונקולוגיים בביה”ס לרפואה של האוניברסיטה העברית. כיושבת ראש של החברה הישראלית לאונקולוגיה, הביאה למודרניזציה של האבחון והטיפול המסייע בסוגי סרטן שונים, והייתה הראשונה לארגן תוכנית טיפול כלל-ארצית לסרטן השד. בנוסף, הייתה נציגה של מדינת ישראל בארגון הבריאות העולמי, וב-1986 מונתה לארגן את הכנס הבין-תחומי היוקרתי של הארגון האירופי לסרטן (ECCO).

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גרייס אבון דלאנו

גרייס אבון-אולווה דלאנו, נולדה ב-1935

היום, לפני 83 שנים, נולדה גרייס אבון דלאנו, אחות ומיילדת ניגרית, חלוצה בתחום תכנון המשפחה והבחירה להרות וללדת. התוכנית לבריאות המשפחה, שהקימה בניגריה ב-1961 וניהלה במשך שנים רבות, התפשטה במרוצת השנים מבתי-חולים עירוניים ליוזמות קהילתיות באזורי ספר, במימון ממשלתי ובינלאומי, והתווספו לה גם תוכניות חינוך מיני לנוער ופרויקטים להתמודדות עם מגפת האיידס. היא כתבה ספרים ומאמרים רבים על בריאות נשים, ייעצה לארגונים שונים במדינות רבות באפריקה וכן לפדרציה הבינלאומית של “הורות מתוכננת”, וב-1993 קיבלה פרס על פועלה מארגון הבריאות העולמי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דלאנו מקבלת אות הוקרה על היוזמה שלה להרחבת השימוש בשיטות מודרניות לתכנון ילודה בערי ניגריה, 2015

התמונות מתוך אתר ההתאחדות לבריאות המשפחה שהקימה בניגריה

רגיל

מריה תרזה פרארי

מריה תרזה פרארי, 1956-1887

היום, לפני 131 שנים, נולדה מריה תרזה פרארי, רופאה ומחנכת ארגנטינאית, שפעלה רבות גם לקידום השכלה גבוהה לנשים. היא הייתה האישה הראשונה שמונתה לפרופ’ באמריקה הלטינית ומהנשים הראשונות שהורשו ללמד רפואה ומיילדות. במחקריה החלוציים בתחום בריאות האישה, חקרה בין היתר טיפול בקרינה בסרטן הרחם במקום ניתוח, ופיתחה מכשיר וגינוסקופיה לבדיקה עדינה של הפות אצל ילדות, לבחינת פגיעה מינית אפשרית ולביצוע ביופסיה. כמו כן, ב-1925 ייסדה בבי”ח בבואנוס איירס מחלקה לגינקולוגיה ומיילדות, שהייתה הראשונה במדינתה להציע ניתוחים קיסריים ושירותי אינקובציה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ביה”ח הצבאי המרכזי בבואנוס איירס, שבו הקימה את היחידה לגינקולוגיה (תמונות מתוך ויקיפדיה)

רגיל

קתרינה ואן טוסנברוק

אלברטה פיליפינה קתרינה ואן טוסנברוק, 1925-1852

“לפני הכול, אני מאמינה שלנשים צריך להיות אמון וכבוד לעצמן. אני מאמינה שבאמצעות עבודה מתמדת אנו יכולות להגיע לעצמאות כלכלית. הדימוי של האישה בשיח יתפתח אז למושג חדש. אינני מעזה להתנבא איך הוא ייראה, אבל בדבר אחד אני בטוחה: אנחנו הנשים מגלמות את האידיאל, בין שנאחז במטאטא, באזמל ניתוחים או בהגה השלטון.”
(מתוך נאום של קתרינה ואן טוסנברוק על “היעדר חיי רוח בקרב נשים צעירות וילדות”, בפתיחת כנס על עבודת נשים, האג 1898, לקידום עצמאות כלכלית לנשים)

היום, לפני 166 שנים, נולדה קתרינה ואן טוסנברוק, רופאה וסופרג’יסטית הולנדית. ב-1880 הייתה לסטודנטית הראשונה באוניברסיטת אוטרכט, ומהרופאות המוסמכות הראשונות בהולנד ובאירופה בכלל. היא התמחתה כגינקולוגית, בעת שבה לא היו רופאות מומחיות, וקידמה היגיינה ורפואה מונעת לנשים; בין היתר, התנגדה למחוכים, תמכה בהפלות ופעלה נגד ניתוחי עיקור לא הכרחיים. ב-1899, על אף ספק ולעג מצד הממסד הרפואי, הוכיחה את קיומו ומבנהו של היריון חוץ-רחמי בשחלות, וב-1902 חקרה לראשונה את סרטן צוואר הרחם. לאחר מותה נוסדה קרן על שמה, המעניקה מלגות מחקר לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ד”ר ואן טוסנברוק, צילום: ג’ייקוב מרקלבך, 1922 (מתוך האתר של ארכיון העיר אמסטרדם)

בתמונה הקטנה: ד”ר ואן טוסנברוק, צילום: פ”ד ואן ראיין, סביבות 1890

רגיל

לאונה צ’למרס

לאונה צ’למרס, נולדה בראשית המאה ה-20

הפטנט על הגביעונית אושר ב-1937

“מצאתי פתרון לבעיה המטרידה נשים מאז חוה אמנו” – לאונה צ’למרס (שחקנית, סופרת וממציאה אמריקאית), שהיום, לפני 81 שנים, אושר הפטנט שלה על הגביעונית: כוס מגומי גמיש (כיום מסיליקון רפואי) האוספת את דם הווסת בתוך הנרתיק. בהשוואה לטמפונים ולתחבושות היגייניות, השימוש בגביעוניות בריא יותר (אין חשש לתסמונת הלם רעלי, ליובש בנרתיק או לחשיפה לחומרי הלבנה והדברה), הן בעלות כושר ספיגה גבוה יותר, וכן אקולוגיות וכלכליות יותר בשל היותן רב-פעמיות. למרבה הצער, ייצור מסחרי שלהן החל רק כעבור כחמישים שנה, והשימוש בהן הולך וגדל אך עדיין אינו נפוץ.

עוד על לאונה צ’למרס

עוד על הגביעונית

(ותודה ל”נשיותי“, חנות לנשיות בריאה ושלמה – היגיינה נשית אקולוגית, בריאה, נוחה וחסכונית)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: גזיר עיתון מספטמבר 1937, ובו פרסומת לגביעונית של צ’למרס, שיוצרה ע”י חברת “טאסט”: “גב’ לאונה ו’ צלמרס ממציאה הגנה בלתי נראית… נוחה כל כך שלעולם לא תרגישי אותה… בטוחה כל כך שתמיד תהיי רגועה! נדרשה אישה כדי להקל על החוויה המטרידה ביותר של נשים”. מתוך האתר לפרסומות וינטג’

בתמונה הקטנה: גביעונית של חברת “לונט”, מתוך האתר לסטייל נשי “מונקי”, תחת המיתוג: “Periods are cool. Period.”

רגיל

ג’ניס ריימונד

ג’ניס ריימונד, נולדה ב-1943

“אם נשים אכן בוחרות בזנות, מדוע אלו בעיקר נשים משולי החברה שבוחרות בכך? אם ברצוננו לדון בסוגיית הבחירה, בואו נסתכל על מי שבאמת יש לו בחירה בהקשר של זנות. השאלה בוודאי אינה מדוע נשים בוחרות לכאורה להיות בזנות, אלא מדוע גברים בוחרים לקנות את גופן של מיליוני נשים ברחבי העולם ולקרוא לזה סקס.”

היום, לפני 75 שנים, נולדה ג’ניס ריימונד, פמיניסטית רדיקלית לסבית אמריקאית, פרופ’ למגדר ולאתיקה רפואית, הידועה במחקרה מעורר המחלוקת על טרנסקסואליות, במאמריה ובהרצאותיה נגד זנות וסחר בנשים ובפועלה נגד אלימות, ניצול מיני והתעללות רפואית בנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

הציטוט מתוך ספרה של ג’ניס ריימונד, “לא בחירה, לא עבודה: חשיפת המיתוסים לגבי זנות וסחר גלובלי במין” (2013)

רגיל

סביטה הלפנאבר

מותה של סביטה הלפנאבר, 2012

היום, לפני 5 שנים, מתה סביטה הלפנאבר, רופאת שיניים אירית בת 31, מזיהום ברחמה בשבוע ה-17 להריונה. בקשתה לבצע הפלה לאחר שאובחנה אצלה הפסקת היריון טבעית – נדחתה, וזאת משום שהחוק באירלנד קבע כי הפלה היא עבירה פלילית שעונשה מאסר עולם, מבלי להגדיר במדויק סייגים לכך. מותה עורר באירלנד ובעולם מחאות והפגנות, ובעקבות זאת המליץ משרד הבריאות האירי לשנות את מדיניות ההפלות. ב-2013 עבר “החוק להגנת החיים במהלך היריון”, הקובע נחרצות כי מותר להפסיק היריון אם יש חשש לחיי האישה. ממשלת אירלנד הצהירה כי בשנה הבאה תערוך משאל עם על האיסור לבצע הפלות.

ויקיפדיה

על הצהרת ממשלת אירלנד לערוך משאל עם על הפלות, ספטמבר 2017

פייסבוק

רגיל

עאישה אל-סנא

עאישה אל-סנא, נולדה ב-1941

היום, לפני 76 שנים, נולדה עאישה אל-סנא, עובדת סוציאלית, אחות ופעילת זכויות נשים מרוקאית. היא עבדה במשרד הבריאות המרוקאי למען העלאת מודעות לבריאותן של נשים וכן פעלה רבות למען תחומים שנויים במחלוקת, שזיכו אותה בביקורת רבה מצד שמרנים, כמו אמצעי מניעה, מעמדם של ילדים ממזרים וקורבנות גילוי עריות. בשנות ה-70 החלה להפיק תוכניות טלוויזיה ורדיו שעסקו בבריאותן של נשים, ביניהן תוכנית הטלוויזיה הראשונה במרוקו שעסקה בחינוך להיגיינה. ב-1985 הקימה את “איגוד הסולידריות הנשית”, שמטרתו לסייע לאמהות יחידניות ולקורבנות התעללות ולהעניק להן הכשרות שונות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מארי-אן בואווין

מארי-אן בואווין, 1841-1773

היום, לפני 244 שנים, נולדה מארי-אן בואווין, מיילדת, ממציאה וסופרת צרפתייה, אחת הנשים החשובות ברפואה במאה ה-19. היא גילתה כמה מהגורמים לדימומים, להפלות ולמחלות של השליה והרחם, והייתה מהראשונות להשתמש בסטתוסקופ כדי להקשיב לדופק עוברי ומהראשונות לבצע כריתת רחם בעל גידול סרטני. בואווין המציאה כמה מכשירים חשובים לבדיקות וגינליות, ביניהם הפלווימטר להערכת מצבו של אגן ירכיים של יולדת כדי לדעת אם נדרש ניתוח קיסרי, והספקולום לבדיקת הנרתיק וצוואר הרחם. ספרי הלימוד הרפואיים שכתבה תורגמו לשפות רבות ונעשה בהם שימוש במשך 150 שנה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שילה קיצינגר

שילה הלנה אליזבת קיצינגר, 2015-1929

היום, לפני 88 שנים, נולדה שילה קיצינגר, אקטיביסטית וסופרת בריטית שהתמחתה בתחומים של היריון, לידה והורות. היא קידמה את הרעיון שלידה אינה אירוע פתולוגי וניהלה מאבק נגד המדיקליזציה שלה, כלומר נגד ההשתלטות של רופאים מיילדים על התחום תוך דחיקת ניסיונן האדיר של מיילדות ורצונן של אמהות. היא הביאה אל השיח הציבורי את הצורך לתת לנשים את כל המידע שהן זקוקות לו על מנת לקבל החלטה מושכלת בנוגע ללידה על כל היבטיה. הספרים הרבים שכתבה בנושא, כ-30 במספר, היו לרבי-מכר ותורגמו לשפות רבות. ב-1982 צורפה למסדר האבירות של האימפריה הבריטית בשל תרומתה לחינוך מיילדותי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לוריין רותמן

לוריין רותמן, 2007-1932

“מה עשו נשים לפני שהיו רופאים? בואו נפסיק את ההשפלה הכרוכה בשכנוע הממסד להתיר הפלות בחוק. בואו פשוט ניקח בחזרה את הטכנולוגיה, את הכלים, את הכישורים ואת הידע […] ונהיה אחראיות בעצמנו על מערכת הרבייה שלנו”

היום, לפני 85 שנים, נולדה לוריין רותמן, ממייסדות התנועה הפמיניסטית של הקליניקות לעזרה עצמית בארה”ב. ב-1971 פיתחה ערכה לביצוע הפלה בדרך בטוחה יחסית, עוד לפני פסיקת בית המשפט העליון של ארה”ב כי חוק האוסר על הפלה מלאכותית עומד בסתירה לחוקה. היא כתבה חוברות הדרכה רבות על מנת לעזור לנשים להכיר את גופן, את המחזור החודשי שלהן ואת מיניותן.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קתרינה דלטון

קתרינה דלטון, 2004-1916

היום, לפני 100 שנים, נולדה קתרינה דלטון, רופאה גינקולוגית בריטית וחלוצה במחקר של התסמונת הקדם-וסתית. ב-1948, בהיותה סטודנטית לרפואה ובהיריון, שמה לב שהמיגרנות החודשיות שלה נעלמו, חקרה והסיקה שכאבי הראש נבעו מירידה בכמות ההורמון פרוגסטרון לפני הווסת. ב-1953 התפרסם מאמרה הראשון על התסמונת, שד”ר דלטון היא שטבעה את שמה, ובו ביססה את קיומו של קשר בין תנודות הורמונליות במחזור החודשי לבין שינויי התנהגות וסימפטומים פיזיים – כמו כאבי ראש, אסתמה, אפילפסיה, עוררות גבוהה, תשישות ודיכאון – תוך מאבק בדעה המקובלת דאז שכל אלה אינם אלא פרי הדמיון.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום האישה הבינלאומי: נשים לגופן

יום האישה הבינלאומי: נשים לגופן

תחום רפואת הנשים, רפואה מיילדותית וגינקולוגית, התקדם בצעדי ענק ב-200 השנים האחרונות. הנשים הוויקטוריאניות, למשל, היו עלולות לעבור הוצאת שחלות כטיפול במחלה המומצאת “היסטריה”, ובמאה ה-18 החליפו רופאים גברים בהינף יד את השיטות המסורתיות ללידה טבעית בהליכים רפואיים. כיום, יותר מבעבר, למרבית הנשים במדינות המפותחות יש נגישות למידע רפואי, לטיפול רפואי הולם ולאמצעי מניעה, אך גם היום ישנה ביקורת רבה על הנורמות וההתנהלות ברפואת הנשים.

במאמרה מ-2003 “מה הנשים האלה רוצות?” מתייחסת ג’ודית הוק לסוף שנות השישים בארה”ב כנקודת זמן מרכזית שבה אימצו ארגוני נשים במוצהר את הרפואה כסוגיה פמיניסטית. ב-1969 החליט כנס נשים בבוסטון בצעד חלוצי להעלות את “נשים וגופן” כנושא דיון פמיניסטי מרכזי, ובעקבותיו התכנס קולקטיב בריאות האישה של בוסטון והפיק ב-1970 אסופת מאמרים בשם “נשים לגופן” (“Our Bodies, Ourselves”) העוסקים בנושאים כמו לידה, אמצעי מניעה והפלות.

האג’נדה המשותפת שהתגבשה על ידי פעילות בתנועות לשוויון זכויות ולשחרור האישה בנוגע לרפואת נשים כללה שלושה עקרונות מרכזיים:
1. בין אם המטופלת מאמצת את הפתרונות הרפואיים או שוללת אותם לחלוטין, יש לקדם את זכותה להחליט על גופה.
2. יש למגר את התפיסה שלפיה כל אירועי הגוף הנשי ראויים להיחשב כמוקדי פעולה רפואית, גישה שהובילו בין היתר תומכות לידה טבעית אשר סירבו לקבל את זיהוי הלידה כמקרה חירום רפואי.
3. על פמיניסטיות לקחת חלק פעיל בהבניה מחדש של שיח הרופא/ה-מטופלת כך שיחזיר לנשים את הבעלות על גופן, למשל על ידי פעילות לעידוד בדיקות עצמיות על מנת לנטרל את היראה סביב המקצועיות הרפואית ולצמצם את ההיררכיה בין הרופא/ה והחולה.

בשנת 2012 פרסמה ועדת האתיקה של FIGO, ארגון הגג של איגודי רופאי נשים מרחבי העולם, המייעץ בין היתר לארגון הבריאות העולמי, אזהרות והמלצות בנוגע לדעות קדומות שרירות וקיימות של רופאים/ות כלפי מטופלות: למשל, האמונה שכל הנשים מעוניינות להיות אמהות ומוכנות להקריב כל דבר לשם כך, שנשים הן רגישות ופגיעות ולכן אינן מסוגלות לקבל החלטות עקביות וחד-משמעיות, שהן כפופות לגברים בחייהן (בני זוג, אבות, אחים, עמיתים או רופאים), ושנשים צעירות המבקשות אמצעי מניעה הן מופקרות מינית. הוועדה הראתה כיצד דעות קדומות אלה עלולות להוביל למניעת ייעוץ רפואי מספק לטיפול בבעיות בריאותיות בזמן היריון אשר עלול להזיק לעובר (מתוך הנחה כי האישה תמיד תעדיף להקריב את בריאותה שלה) או למניעת מידע רפואי מתוך חשש שהמטופלת לא תוכל לעמוד במתח או בחרדה. במקרים כאלה, התריעה הוועדה, התוצאה היא שלילת אחריותה של אישה על גופה ומניעת זכותה לבחור בטיפול בריאותי באופן חופשי ומודע.

כמתבקש בתחום שעוסק רבות באיברי מין וברבייה, סקר שנערך בארה”ב ב-2012 מצא כי רופאי נשים נוטים לשאול על פעילות מינית יותר מרופאים אחרים, אך לרוב הם אינם שואלים על גורמים כמו זהות מינית, הרגלי מין או שביעות רצון מיחסי המין, גורמים חשובים ומשפיעים במיוחד על מצבה הבריאותי של המטופלת שאינם עולים בבדיקות סטנדרטיות. הדיון חשוב במיוחד לשיפור הטיפול בנשים שמיניותן מושתקת, כמו נשים במהלך היריון, ולמתן מענה הולם לסכנות הבריאותיות הייחודיות לנשים ממיעוטים חברתיים או לנשים לסביות וביסקסואליות.על פי מחקרים שנערכו בארצות הברית, בתחום רפואת הנשים יש עדיין רוב של רופאים גברים, אך הדור הבא של רופאי הנשים צפוי לכלול בעיקר רופאות. אחד המחקרים שנערך בארה”ב בעשור האחרון מצא כי מרבית המטופלות מעדיפות רופאת נשים, בעיקר בכל הנוגע לבדיקה הפיזית, עד כדי כך ש-23% מהנשאלות העידו כי הסיבה העיקרית שלהן לבחירת הרופאה הייתה היותה אישה. נטייה זו בולטת במיוחד בקרב בנות מיעוטים ונשים לא-לבנות.

מחקרים אשר בדקו את הסיבות להעדפה זו מצאו בין היתר כי רופאות נשים נוטות לאמץ סגנון טיפול ממוקד-מטופלת, המאופיין בעידוד המטופלת לשתף בתפיסת עולמה הסובייקטיבית ובניסיונה ולקחת חלק פעיל בתהליך קבלת ההחלטות על הטיפול בה. רופאים גברים, לעומת זאת, נוטים להתמקד בקביעות רפואיות-פיזיות אובייקטיביות-גנריות.

עם זאת, נמצא כי שביעות הרצון מרופאי נשים עולה ככל שהם מאמצים גישה המשתפת את המטופלת בהחלטות ובמידע רפואי, וכן ככל ששירותי הבריאות מאפשרים ללקוחות לבחור את רופא/ת הנשים. החוקרת לארגו-ג’נסן מסכמת את מחקרה מ-2012 בהמלצה: “רופאים אינם יכולים לשנות את מינם, אך הם יכולים לשנות את אופן התקשורת שלהם עם המטופלת. כיוון שרמות גבוהות של אמון ושביעות רצון משפרות תוצאות רפואיות, בתי ספר לרפואה חייבים ליישם בתוכנית הלימודים שלהם דרכי תקשורת המתמקדות במטופלת”.וקצרה היריעה מלתאר את ההטיה המגדרית שעליה מצביעים שלל מחקרים בכלל תחומי הרפואה, שמתבטאת בנטייה לפרש תלונות רפואיות בהתאם למגדר המטופל/ת באופן שמוביל לעתים לתת-אבחון, לאבחון מאוחר או לאבחון שגוי; בהגדרת סימפטומים של מצב רפואי לפי האופן שבו הם באים לידי ביטוי אצל זכרים (מה שמוביל למשל לתת-אבחון של התקפי לב אצל נשים ולשיעורי תמותה גבוהים יותר אצלן ממחלות לב, פשוט כי אצלן זה נראה קצת אחרת); בעריכת ניסויים טיפוליים ותרופתיים על נבדקים זכרים בלבד כדי להימנע מ”משתנים מתערבים” (מה שמוביל למשל לתופעות לוואי מסוכנות שלא נבדקו בקרב מטופלות ולהיעדרן של תרופות המותאמות להן), ועוד ועוד.יותר מאי פעם בהיא-סטוריה, בזכות אחיותינו שנאבקו על כך ועודן נאבקות, יש לנו היום מידה לא מעטה של נגישות למידע ולזכויות כמטופלות. כמו שכותבת ד”ר ליאור ברוך, בבלוג הרפואה הישראלי הפמיניסטי המומלץ Livriuta לבריאותה : “אני מאוהבת במקצוע הרפואה ובעבודה שלי, ואחד מהדברים שאני יותר אוהבת הוא היכולת לתת למטופלות/ים הבנה וכוח על הגוף שלהן/ם, את הזכות להחליט בעצמן/ם על סוג הטיפול שיקבלו, ומתי והיכן יקבלו אותו […] הגישה החופשית לאינטרנט היא דבר מבורך, בעיני, לתחום זכויות המטופלת. יש בו המון מידע כתוב ומוסרט, ברמות שונות לפי רצוננו. אבל יש בו גם חסרונות: לא תמיד המידע שמופץ בכזה חופש הוא מידע מדויק, ולעתים לא מעטות הוא מלווה באינטרסים. וזה, זה בדיוק הדבר שקשה לי לראות. אז אני חושבת שמגיע לנו בלוג רפואה פמיניסטית. מקום מוכוון אשה, שוויוני ופתוח, שגם נותן מידע מדויק, מבוסס וחף מאג’נדה פרסומית/כלכלית/אחרת”.

רפואה שלמה לכולן!

————————–——-
מקורות:

Houck, C. H. (2003), “What Do These Women Want? Feminist Responses to Feminine Forever, 1963-1980”
Lagro-Janssan, A. (2012), “Physician’s Gender: Communication Style, Patient Preferences and Patient Satisfaction in Gynecology and Obstetrics: A Systemic Review”
Sobecki et al. (2012), “What We Don’t Talk About When We Don’t Talk About Sex: Results of a National Survey of United States Obstetrician/Gynecologists”
“Ethical Issues in Obstetrics and Gynecology by the FIGO Committee for the Study of Ethical Aspects of Human Reproduction and Women’s Health” (2012)
“Women, Power, and Reproductive Healthcare: Highlights from 19th and 20th Century Obstetrical and Gynecological Practice”, Historical Collections & Archives.

עוד על העמותה הישראלית “נשים לגופן”:
ויקיפדיה
אתר
דף פייסבוק

עוד על “Our Bodies, Ourselves”, הארגון והספר האמריקאי:
ויקיפדיה
אתר
דף פייסבוק

 

הנושא “נשים וגופן” עלה כמושא לדיון פמיניסטי בכנס שחרור האישה בבוסטון ב-1969, שבמהלכו חלקו נשים מניסיונן האישי באינטראקציות עם רופאים. שנה לאחר מכן יצא לאור הספר החלוצי “נשים לגופן”, שבחן את הרפואה בהקשר חברתי ומגדרי. הספר, שהיה לרב-מכר עולמי, עבר מאז עדכונים והרחבה בנושאים כמו היריון וגיל הבלות. הארגון “נשים לגופן” עוסק בחינוך, בייעוץ ובקידום הנושא, וגם בישראל פועלת מאז 2005 תנועה באותו השם לשינוי תפיסות הבריאות של נערות ונשים בישראל.

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קבוצת הנשים שחיברה את הגרסה הראשונה של הספר.
רגיל

“מצעד הדיים”

ארגון “מצעד הדיים”, נוסד ב-1938

היום, לפני 78 שנים, ייסד נשיא ארה”ב רוזוולט את “מצעד הדיים”, ארגון שלא למטרות רווח הפועל למאבק במחלת הפוליו ולשיפור בריאותן של אמהות ותינוקות. מאז השתנה ייעודו וכיום פעילותו מתמקדת במתן מידע וייעוץ לנשים הרות ולנשים בגיל הפריון, בכל הנוגע לבריאות הילוד והאם. הארגון גם מעניק תמיכה למשפחות שתינוקותיהן סובלים/ות ממחלות או מפגיעה פיזית אחרת. בשנים האחרונות סופג הארגון ביקורת קשה מצד ארגונים שמרניים בשל תמיכתו במרפאות לתכנון המשפחה.

ויקיפדיה

אתר הארגון

פייסבוק

רגיל

מרי האנה פולטון

מרי האנה פולטון, 1927-1854

היום, לפני 161 שנים, נולדה מרי האנה פולטון, רופאה ומיסיונרית אמריקאית. ב-1884 נשלחה על ידי הכנסייה הפרסביטריאנית להקים מרפאה ובית מרקחת בדרום סין. ב-1886 גייסה את ההון להקמת בניין חדש עבור ביה”ח קנטון שבקוואי פינג. כיוון שנשים רבות במחוז שבו פעלה סירבו לקבל טיפול מרופאים גברים, פולטון הקימה את מכללת האקט ללימודי רפואה לנשים, ובהמשך הקימה שתי מרפאות לנשים שבהן פעלו רופאות ואחיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מיסיונרים בסין לדורותיהם, בתמונה הקטנה: מכללת האקט ללימודי רפואה לנשים (לצערנו, גישושים רבים לא העלו בחכתנו תמונה שלה)

רגיל

קתרין המלין

קתרין המלין, נולדה ב-1924

היום, לפני 91 שנים, נולדה קתרין המלין, גינקולוגית אוסטרלית. ב-1959 הקימה יחד עם בן זוגה בי”ס למיילדות באדיס אבבה. במהלך שהותם נחשפו לבעיית הפיסטולה הנפוצה בקרב נשים אפריקאיות, למדו את התחום והחלו לבצע ניתוחים מתקנים בבית החולים. ב-1974 הקימו בני הזוג בית חולים ייעודי לטיפול בבעיית הפיסטולה, ומאז טיפל המוסד בעשרות אלפי נשים. מדי שנה מבצע בית החולים כ-2,500 ניתוחים ללא תשלום לטיפול בפיסטולה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום הנערה הבינלאומי

יום הנערה הבינלאומי, מצוין מאז 2012

היום, לפני שנתיים, החל האו”ם לציין את יום הנערה הבינלאומי. זהו יום עיון ביוזמת השרה הקנדית לענייני נשים, רונה אמברוז, שמטרתו להגביר את המודעות לדיכוי המגדרי שילדות ברחבי העולם סובלות ממנו ולתמוך במתן אפשרויות רבות יותר לילדות, כמו גישה לחינוך, לתזונה, לזכויות המעוגנות בחוק, לרפואה ולהגנה מפני אפליה, אלימות ונישואין באונס. נערות הן שמעצבות ומקדמות את היוזמות שעולות בכנסים הנערכים ברחבי העולם ביום זה.

ויקיפדיה

פייסבוק