עמוד 1
רגיל

סו גרדנר

סו גרדנר, נולדה ב-1967

היום, לפני 52 שנים, נולדה סו גרדנר, עיתונאית קנדית, המנכ”לית הראשונה של ויקימדיה, המפעילה את ויקיפדיה ומיזמים נוספים. היא עבדה כמפיקה, כתבת ובמאית ברשות השידור הקנדית, ובתפקידה האחרון ניהלה את אתר האינטרנט של הרשת. ב-2007 הסתקרנה מדף שיחה של ערך בוויקיפדיה, עיינה באתר האינטרנט – ראתה שדרוש מנכ”ל והגישה מועמדות. תחת ניהולה צמחה קרן ויקימדיה לאחד הפרויקטים המשפיעים ביותר בעולם התקשורת. ב-2015 הצטרפה גרדנר לפרויקט Tor לקידום אינטרנט חופשי ותקשורת אנונימית, וכיום היא מנהלת אתר החוקר את השפעתן החברתית של ענקיות הטכנולוגיה.

“סו גרדנר בונה ארגונים שמאפשרים לאנשים גישה למידע שהם רוצים וצריכים. תחומי העניין העיקריים שלה הם טכנולוגיה, תקשורת, מגדר וחופש מידע.”
(מתוך הבלוג שלה)

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: גרדנר ב-2008

בתמונה הקטנה: גרדנר בניו יורק, 2013 (צילום: ויקטוריה ויל)

רגיל

בריגיט קיפר

ד”ר בריגיט קיפר, נולדה ב-1958

“מחלות נפשיות הן מחלות ביולוגיות. המוח הוא איבר; אמנם איבר מורכב ומרתק במיוחד, אך ככל איבר בגוף האדם, ניתן לטפל בו”

היום, לפני 61 שנים, נולדה בריגיט קיפר, מדענית צרפתייה בעלת שם עולמי בפסיכיאטריה ובנוירוביולוגיה מולקולרית. מחקריה על קולטנים לחומרים אופיואידים, ותגליותיה על מבנים מוחיים וגנים הקשורים אליהם, זרו אור על האופן שבו חומרים כמו מורפין והרואין יכולים להקל כאבים וליצור התמכרויות, וסללו דרך להבנה טובה יותר של מנגנונים מוחיים הכרוכים בכאב, בהתמכרות לסמים ובהפרעות נפשיות – ובעקבות זאת למגוון טיפולים חדשים בהתמכרויות ובהפרעות דיכאון וחרדה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת במרכז הבינתחומי לחקר המוח בקוויבק סיטי, קנדה, בערב לציון 30 שנות מחקר במרכז להבנה, טיפול ומניעה של הפרעות ומחלות מוחיות, אוקטובר 2017

בתמונה הקטנה: מתוך העמוד שלה במרכז המחקר של ביה”ח דאגלס המשויך לאוניברסיטת מקגיל במונטריאול, קנדה – פרופסור במחלקה לפסיכיאטריה, ראש מכון המחקר להפרעות התפתחותיות בפקולטה לרפואה, ראש המחקר הקנדי לנוירוביולוגיה של הפרעות מצב רוח והתמכרויות

רגיל

ג’וני מיטשל

ג’וני (רוברטה ג’ואן) מיטשל, נולדה ב-1943

“אַתְּ צְרִיכָה לְנוֹפֵף בָּאֶגְרוֹפִים מוּל הַבָּרָק עַכְשָׁו
אַתְּ צְרִיכָה לִשְׁאֹג כְּמוֹ אֵשׁ בַּיַּעַר
אַתְּ חַיֶּבֶת לְהָפִיץ אֶת הָאוֹר שֶׁלָּךְ כְּמוֹ לֶהָבוֹת
עַל כָּל שְׁמֵי הַלַּיְלָה
הֵם הוֹלְכִים לְכַוֵּן אֶת כֹּל צִנּוֹרוֹת הַכִּבּוּי עָלַיִךְ
תַּרְאִי לָהֶם שֶׁלֹּא תִּכְבִּי
לֹא לִפְנֵי שֶׁתַּצִּיתִי כָּל תְּשׁוּקָה
אֲפִלּוּ לֹא אַחֲרֵי שֶׁתָּמוּתִי
בּוֹאִי עַכְשָׁו
אַתְּ חַיֶּבֶת לְנַסּוֹת
אִם אַתְּ מַרְגִּישָׁה בּוּז
אָז תַּגִּידִי אֶת זֶה
אִם נִמְאַס לָךְ מֵהַלַּיְלָה הַשָּׁקֵט
אָז, אֱלֹהִים, תִּצְרְחִי אֶת זֶה
נִדּוֹנְתְּ לַמֵּיתָרִים וְלַקְּלִידִים
אָז תַּחְשְׂפִי כָּל תָּו שֶׁאַתְּ מַרְגִּישָׁה
שֶׁעֵצִים שְׁבוּרִים וְשֶׁנְהָב
מְנַסִּים לְהַסְתִּיר”

היום, לפני 75 שנים, נולדה ג’וני מיטשל, מוזיקאית וציירת קנדית, מהיוצרות והמבצעות החשובות והמשפיעות בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

הציטוט מתוך שירה של ג’וני מיטשל “מִשְׁפָּט הַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים” (1972), תרגמה לעברית: מתת גולדברג אלון

בתמונה הגדולה: מיטשל בשנת 2008, מתוך כתבה באתר התרבות “פלייבור-ווייר”: “ג’וני מיטשל רוצה להגדיר בעצמה את המורשת שלה, אז למה לא נותנים לה?

בתמונה הקטנה: עם מיקרופון וגיטרה, שנת 1971~. מתוך כתבה ב”נשיונל פוסט” על הביוגרפיה של ג’וני מיטשל מאת דיוויד יפה

רגיל

אנה לאונאוונס

אנה הנרייטה אדוארדס לאונאוונס, 1915-1831

היום, לפני 187 שנים, נולדה אנה לאונאוונס, סופרת מסעות, מחנכת ואקטיביסטית בריטית-הודית. ב-1870 התפרסם ספרה המצליח, “האומנת האנגלייה בחצר מלך סיאם”, שתיאר את חוויותיה כמורה של נשותיו וילדיו של המלך מונגקאט מסיאם (כיום תאילנד) ואת ביקורתה על חצר המלך, על מוסד העבדות ועל מעמד הנשים. היא חיה וכתבה גם באוסטרליה, בסינגפור, ברוסיה ובארה”ב, ולבסוף השתקעה בקנדה, שם הייתה לסופרג’יסטית וממייסדות מועצת הנשים המקומית ומכללת נובה סקוטיה לאמנות ועיצוב, המוסד הראשון בקנדה שהעניק תואר באמנות. כתביה ודמותה היוו השראה לספרים, לסרטים ולמחזות.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: דיוקן, שנת 1862~

התמונה הקטנה: דיוקן מאת רוברט האריס, שנת 1905~

(התמונות מתוך ויקיפדיה)

רגיל

קלרה בראט מרטין

קלרה בראט מרטין, 1923-1874

היום, לפני 95 שנים, הלכה לעולמה קלרה בראט מרטין, עורכת דין קנדית. בגיל 16 סיימה תואר ראשון במתמטיקה, וביקשה להתקבל ללימודי משפטים. בקשתה נדחתה כשהוועדה המקבלת הכריעה שהמילה “אנשים” המגדירה מי יכולים לעסוק במשפטים מתייחסת לגברים בלבד. ב-1892, לאחר מאמץ עיקש בסיועם של חברי פרלמנט ופעילות מובילות למען זכויות נשים, ליידי אברדין ואמילי סטואו, הצליחה להביא לשינוי החוק, וב-1897 סיימה את לימודיה, עברה את בחינות הלשכה באונטריו – והייתה לעורכת הדין הראשונה באימפריה הבריטית. לימים התמודדה פעמיים, ללא הצלחה, על ראשות העיר טורונטו.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מ-1895 לערך, ארכיון אגודת המשפטים של אונטריו

התמונה הקטנה מ-1890 לערך, ארכיון אוניברסיטת טורונטו

התמונות מתוך אתר “מילון הביוגרפיה הקנדית

רגיל

מארי לאקוסט ג’רין-לז’ואה

מארי לאקוסט ג’רין-לז’ואה, 1945-1867

היום, לפני 151 שנים, נולדה מארי לאקוסט ג’רין-לז’ואה, פמיניסטית חלוצה קנדית. ב-1907 הייתה ממייסדות הפדרציה הלאומית ע”ש יוחנן המטביל, ארגון שפעל בקנדה למען זכויות חברתיות ופוליטיות לנשים, הן בחזית המשפטית-חוקית, הן בחזית הכלכלית והן מבחינת סוגיות שונות המשפיעות על חייהן של נשים, כמו אספקת חלב לילדים ולאמהות והעלאת מודעות לתמותת תינוקות. בנוסף פעלה ג’רין-לז’ואה למען השכלה גבוהה לנשים, וב-1908 הצליחה להביא לפתיחת הקולג’ הראשון לנשים בקוויבק. ב-1922 הובילה מחאה למען זכות הצבעה לנשים, זכות שהושגה לבסוף במחוז קוויבק רק ב-1940.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם בנותיה איבון, תיאיס, בלאנש, ז’אן, מארי, ברתה וז’סטין (מארי האם במרכז התמונה, יושבת), 1907

התמונות מתוך הארכיון הלאומי של קוויבק (בצרפתית)

רגיל

שרה סיגר

שרה סיגר, נולדה ב-1971

היום, לפני 47 שנים, נולדה שרה סיגר, פיזיקאית, מדענית חלל ואסטרונומית קנדית-אמריקאית. לשעבר חוקרת-חברה במכון למחקר מתקדם בפרינסטון וחברת סגל בכירה במכון קרנגי למדע בוושינגטון, וכיום פרופ’ מן המניין ב-MIT ועמיתת תוכנית מקארתור היוקרתית. עבודתה פורצת הדרך עוסקת במודלים תיאורטיים להבנה, לניתוח ולגילוי של האטמוספרות של כוכבי לכת שמחוץ למערכת השמש. “נוסחת סיגר” משמשת להערכת מספר הכוכבים בגלקסיה שמתקיימים בהם תנאים מתאימים לקיום חיים, ומאפשרת חיפוש אחר כוכבים בעלי חתימה כימית וביולוגית בת-זיהוי ע”י טלסקופי חלל מרוחקים.

ויקיפדיה

שיחת TED של שרה סיגר, “החיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו” (בתמונה הקטנה, צילום מסך מתוך הסרטון)

פייסבוק

רגיל

ליילני מויר

ליילני מריאטה (או’מאלי) מויר, 2016-1944

היום, לפני 74 שנים, נולדה ליילני מויר, קורבן וחושפת מדיניות האֵאוּגֵנִיקָה* באלברטה שבקנדה. לאחר שנים של חסך והזנחה, בגיל 11 אושפזה ע”י משפחתה במוסד פסיכיאטרי, ללא אבחון. בעקבות ציון נמוך במבחן משכל הוגדרה כמפגרת, ועל פי החוק בוצע בה ניתוח כריתת חצוצרות, בהסכמת אמה וללא ידיעתה. בגיל 21 הצליחה לצאת לחיים עצמאיים. ציון ממוצע במבחן משכל חוזר הוכיח כי אינה מפגרת. כשניסתה להרות גילתה כי עברה עיקור, וגם אימוץ נמנע ממנה בשל “עברה הפסיכיאטרי”. ב-1995 ניצחה בתביעה תקדימית: נפסקו לה פיצויים (ובעקבותיה למאות נוספים) והמדינה הכירה באחריותה לעוול.

אֵאוּגֵנִיקָה היא פילוסופיה ביולוגית-חברתית, שהייתה פופולרית בעולם המערבי בראשית המאה ה-20, השואפת “להשביח” את המין האנושי באמצעות תורשה סלקטיבית. היא נודעה לשמצה בשל ניסיונה לחלק את החברה לבעלי תורשה “טובה” ו”נורמטיבית” למול בעלי תורשה “פגומה” (כלומר בעלי מוגבלויות פיזיות, מנטליות או נפשיות), ובשל תוכניות העיקור שהובילה במטרה לרסן את התרבותם של האחרונים. בעקבות יישומיה הזוועתיים ע”י הנאצים במלחמת העולם השנייה, הפכה למוקצית בקהילה המדעית וברוב העולם (אם כי במדינות רבות בעולם ישנה מדיניות המעודדת ילודה סלקטיבית במגוון שיטות, “מבחירה” ולא בכפייה).

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רבקה ברגמן

רבקה (בקי) ברגמן, 2015-1919

היום, לפני 99 שנים, נולדה רבקה ברגמן, אחות ומיילדת ישראלית ילידת קנדה, כלת פרס ישראל על תרומתה החלוצית לסיעוד בישראל. במלחה”ע ה-2 ולאחריה עבדה במחנות פליטים, שם פעלה גם למתן סיוע אמריקני לניצולים ולמציאת משפחות מאמצות לילדים ניצולים. במלחמת העצמאות התגייסה כאחות ראשית בבתי חולים צבאיים, ולאחר מכן הייתה אחות ראשית במוסדות מלב”ן ושם פיתחה את תשתית הסיעוד הגריאטרי בארץ. היא הייתה ממייסדות החוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב, הראשון מסוגו בארץ, וכן ייעצה לארגון הבריאות העולמי וניסחה את הקוד האתי לאחיות מטעם המועצה הבינלאומית לסיעוד.

ויקיפדיה

עוד על מלב”ן (מוסדות לטיפול בעולים נחשלים), שהוקמו בשנות ה-50 לטיפול בצורכי העולים הנכים, הקשישים והחולים במחלות כרוניות, בעיקר מקרב ניצולי השואה אך גם למשל עבור ילדים נפגעי פוליו או שיתוק מוחין.

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כלת פרס ישראל, 1999

בתמונה הקטנה: עובדת כאחות במחנה פליטים בגרמניה

התמונות מתוך דף ההנצחה של פרופ’ רבקה ברגמן באתר החוג לסיעוד, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב

רגיל

אסתר היל

אסתר היל, 1985-1895

“נדרשים לאדריכל כישרון אמנותי, ניסיון מעשי, ידע מקצועי, יכולת עסקית וביצועית טובה, תושייה ונחישות להתמיד. עם הנכסים הללו, אין שום סיבה שאישה לא תצליח בדיוק כמו גבר.”
(דבריה של היל כפי שצוטטו ב”טורונטו סטאר” ב-15 ביוני 1920)

היום, לפני 123 שנים, נולדה אסתר היל, אדריכלית קנדית. ב-1920 הייתה הקנדית הראשונה שסיימה לימודי ארכיטקטורה, אך בשל מגדרה לא הצליחה למצוא עבודה בתחום, ובקשתה להירשם בהתאחדות האדריכלים נדחתה מפאת חוסר ניסיון. רק כעבור כמה שנים, לאחר לימודי תכנון אורבני והתמחות בניו יורק, אושרה בקשתה והיא הייתה לאדריכלית המורשית הראשונה בקנדה. אף על פי שכיהנה בוועדת התכנון העירונית של קולומביה הבריטית התקשתה למצוא משרה מלאה בעולם האדריכלות הגברי, ובשנות ה-40 הקימה חברת אדריכלות עצמאית משלה ובמסגרתה עיצבה בתי מגורים, כנסיות ומוסדות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: היל מסיימת לימודי ארכיטקטורה באוניברסיטת טורונטו, 1920

רגיל

מארי-ג’וזף אנג’ליק

מארי-ג’וזף דיטה אנג’ליק, הוצאה להורג ב-1734

היום, לפני 284 שנים, עלתה באש העיר הישנה של מונטריאול בחבל קוויבק שבקנדה. מארי-ג’וזף אנג’ליק, שפחה שחורה צעירה – שרק יומיים קודם לכן הוחזרה לבעליה לאחר ניסיון בריחה – הורשעה בהצתת בית בעליה שהובילה לשריפה הגדולה, והיא עונתה, הוצאה להורג בתלייה וגופתה נשרפה. שאלת אשמתה עדיין שנויה במחלוקת בקרב היסטוריונים, כאשר מצד אחד נטען שהשריפה נגרמה בשוגג ושהיא הורשעה רק בשל היותה “שפחה מועדת”, ומצד שני נטען שעשתה זאת כמרד נגד עבדות. בכל מקרה, אנג’ליק מהווה עד היום סמל לאישה מעוררת השראה שנאבקה באומץ למען עצמאותה ולמען חייה.

ויקיפדיה

פרוטוקול המשפט המפורט, ומסמכים חשובים נוספים המספקים הקשר, זמינים בתרגום לאנגלית

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “המציתה: מארי-ג’וזף אנג’ליק”, יצירה של קית’ לאנג, מדיה מעורבת, 2012

בתמונה הקטנה: מסמכים מההליך המשפטי נגד אנג’ליק

רגיל

ביאטריס בריגדן

ביאטריס אליס בריגדן, 1977-1888

“לפי הסטנדרטים שרווחו בימיה, להיות שאפתנית, להיוותר רווקה מבחירה, לפרנס את עצמה בנחישות ולבטא ללא הרף את האמת שלה – כל אלה היו סיבות מספיקות לתייגה כרדיקלית.”
(מתוך ספרה של אליסון קמפבל מ-1991, “ביאטריס בריגדן: השנים המעצבות של פמיניסטית סוציאליסטית, 1932-1888”, עמ’ 151)

היום, לפני 130 שנים, נולדה ביאטריס בריגדן, מהפכנית חברתית ופמיניסטית קנדית. במסגרת תנועת הגוספל החברתי, שעיגנה רציונל דתי ומוסרי לקידום שוויון חברתי וכלכלי, היא הרצתה בפני נשים על נושאים “שערורייתיים” כמו מחלות מין, תכנון ילודה ושוויון מגדרי אינטלקטואלי. פורום הדוברים של הפועלים שייסדה ערך כנסים רבים על סוגיות חברתיות וכלכליות של נשים, ילידים, מהגרים ובני מעמד הפועלים. בריגדן ייסדה גם את התאחדות הנשים החברתית-כלכלית, שהקימה קבוצות לימוד בכל ערי קנדה לחיזוק ביטחונן העצמי ומעורבותן הפוליטית של נשים, והפכה לימים לחלק מהמפלגה הדמוקרטית החדשה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דורותי סטו

דורותי סטו, 2010-1920

היום, לפני 97 שנים, נולדה דורותי סטו, פעילה חברתית וסביבתית קנדית ילידת ארה”ב, ממייסדות “גרינפיס”. ב-1971 הקימה יחד עם בעלה אירווינג קבוצה שהתנגדה לניסויים הגרעיניים שערכה ארה”ב באי אמצ’יטקה באלסקה. הם הפליגו לאי על גבי סירת דיג בשם גרינפיס ונעצרו על ידי משמר החופים, ובזכות הפרסום עלתה המודעות והאהדה הציבורית לסוגיה, והניסויים בוטלו. סטו הייתה שותפה במשך עשרות שנים להפיכת גרינפיס לארגון הבינלאומי הגדול ביותר הפועל למען הגנה על איכות הסביבה ועתיד בר-קיימא, המיוצג בעשרות מדינות ובמוסדות כגון האיחוד האירופי והאו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

דף הפייסבוק של גרינפיס ישראל

בתמונה הגדולה: מייסדי גרינפיס, דורותי ואירווינג סטו, עם השושבין ג’ורג’ שירינג, במועדון סלבריטי בפרובידנס, רוד איילנד, ספטמבר 1953

רגיל

אן (אנדיני) מקוסינסקי

אן (אנדיני) מקוסינסקי, נולדה ב-1997

היום, לפני 20 שנים, נולדה אן (אנדיני) מקוסינסקי, סטודנטית קנדית ממוצא פיליפיני ופולני, אשר בהיותה תלמידת תיכון המציאה את “הפנס החלול”, המשתמש באפקט תרמואלקטרי כדי להמיר אנרגיית חום לחשמל ולהפעיל נורת לד. מתוך שאיפה “לבטל את השימוש בסוללות שאי-אפשר למחזר”, היא מעורבת בכמה פרויקטים מסחריים המשתמשים בהמצאתה זו. היא זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס יריד המדע הקנדי, פרס יריד המדע של גוגל לגיל 16-15, פרס המדע הבינלאומי של אינטל ופרס יריד המהנדסים, ונכללה ברשימות “30 מתחת לגיל 30” של “טיים” ושל “פורבס”.

ויקיפדיה

לקריאה נוספת, כתבה ב”דיגיטל ז’ורנל”: “האם אן מקוסינסקי תשנה את העולם?”

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הזוכים ביריד המדע של גוגל 2013 (משמאל לימין): ויניי קומאר, אן מקוסינסקי, אליף בילגין ואריק צ’ן. צולם ע”י אנדרו פדרמן, גוגל

בתמונה הקטנה: אן מקוסינסקי מחזיקה את ההמצאה המדהימה שלה, הפנס החלול

רגיל

פלורנס דיקס

פלורנס אמיליה דיקס, 1959-1864

היום, לפני 153 שנים, נולדה פלורנס דיקס, מורה וסופרת קנדית. ב-1918, לאחר ארבע שנות מחקר וכתיבה, שלחה להוצאה לאור “מקמילן” את ספרה, “הרשת של הרומן העולמי”, המתעד את ההיסטוריה של העולם תוך הדגשת תרומתן של נשים. כעבור כחצי שנה קיבלה דחייה. כשקראה את “דברי ימי עולם” של הרברט ג’ורג’ ולס, שיצא לאור ב-1920 באותה הוצאה, הבחינה בדמיון ברור בינו לבין ספרה. היא תבעה את ההוצאה ואת ולס אך הפסידה, וכך גם בביהמ”ש לערעורים ולבסוף גם בביהמ”ש העליון בלונדון. רבים כיום מאמינים כי בתי המשפט זלזלו בה בשל מגדרה וכי ללא ספק נעשה פלגיאט.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיקס מימין

רגיל

ביאטריס הלן וורסלי

ביאטריס “טריקסי” הלן וורסלי, 1972-1921

היום, לפני 45 שנים, נפטרה ביאטריס הלן וורסלי, אשת מדעי המחשב הראשונה בקנדה. ב-1946, במסגרת לימודי מתמטיקה ב-MIT, חקרה אילו טעויות עשתה כל מכונת חישוב שהייתה קיימת אז, אחת מעבודות התיעוד היסודיות ביותר שנערכו בתחום עד היום. הדוקטורט שלה בקיימברידג’ עסק בדרכים מעשיות לתכנת מכונות חישוב ונחשב לדוקטורט הראשון בעולם בתחום המכונה היום מדעי המחשב. בשנות ה-50 כתבה וורסלי את התוכנה הראשונה שרצה על EDSAC, מהמחשבים הראשונים בעולם, וכן את המהדר הראשון ל”פרנטי סימן 1″, המחשב המסחרי השני בעולם, שאִפשר לראשונה תִכנות בבסיס דצימלי.

ויקיפדיה

עוד על EDSAC (מחשב אלקטרוני אוטומטי לאחסון מעוכב – Electronic Delay Storage Automatic Calculator)

עוד על “פרנטי סימן 1

פייסבוק

רגיל

גבריאל רוי

גבריאל רוי, 1983-1909

היום, לפני 108 שנים, נולדה גבריאל רוי, סופרת קנדית. היא נחשבת לאחת הסופרות הפרנקופוניות החשובות ביותר בקנדה, אשר השפיעה על דורות של סופרים קנדים. ספרה הראשון, “אושר מקרי” (1945), מתאר באופן ריאליסטי את חייהם של תושבי סנט הנרי, שכונת פועלים במונטריאול. הרומן טלטל רבים מתושבי קוויבק, ויש הטוענים שהניח את היסודות למהפכה השקטה של קוויבק ב-1960. ספרה “אלכסנדר שנבר” (1954) נחשב לאחת היצירות החשובות ביותר של הריאליזם הפסיכולוגי בספרות הקנדית. על השטר של 20 דולרים קנדיים מוטבע ציטוט שלה:

“האם נוכל אי פעם להכיר זה את זה, ולו מעט, ללא אמנות?”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

באפי סיינט-מארי

באפי סיינט-מארי, נולדה ב-1941

היום, לפני 76 שנים, נולדה באפי סיינט-מארי, מוזיקאית, אמנית, מחנכת ופעילה חברתית. היא נולדה בשמורה של אומת הקרי בקנדה, הוצאה מביתה ע”י הרשויות ונמסרה לאימוץ בארה”ב. דרכה המוזיקלית נסקה בראשית שנות ה-60 יחד עם גדולי אמני הפולק, כמו בוב דילן, ג’וני מיטשל, ניל יאנג ולאונרד כהן. רבים משיריה תוקפים סוגיות פוליטיות וחברתיות, כמו דיכוי הילידים האמריקאים, מלחמת וייטנאם, פמיניזם ואקולוגיה. בנוסף למוזיקה, סיינט-מארי קיבלה הכרה רחבה ופרסים על מלחמתה למען זכויות ילידים בארה”ב ובקנדה, בעיקר בנוגע למחלוקות על אדמות, ועל כמה מיזמים חינוכיים שהיא מנהלת למען ילדים ילידים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

איבון מדלן בריל

איבון מדלן בריל, 2013-1924

היום, לפני 92 שנים, נולדה איבון מדלן בריל, מהנדסת מנועים קנדית-אמריקאית. עבודתה על מערכות הנעת לוויין, במגוון רחב של תוכניות חלל בנאס”א ובארגון הלוויינים הבינלאומי, זכתה להכרה בינלאומית על פיתוח משמעותי של תחום טכנולוגיות הטילים וההנעה הסילונית. בין היתר פיתחה בשנות ה-60 מנוע רקטי חדש, בעל משגר אחד, המשתמש בדלק נוזלי מבוסס הידרזין כמחמצן יחיד עקב יעילותו והנוחות היחסית בשימוש בו. הפטנט שלה, שהפך לסטנדרט בתעשיית הלוויינים, איפשר להטיס לחלל מטענים כבדים יותר ולהאריך את משך המשימות בחלל והניב רווח אדיר לבעלי לווייני תקשורת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הטבח באקול פוליטכניק

הטבח באקול פוליטכניק, 1989

היום, לפני 27 שנים, מארק לפין, גבר בן 25, נכנס אל בית הספר להנדסה אקול פוליטכניק במונטריאול שבקנדה, חמוש ברובה ציד חצי אוטומטי ובסכין ציד. במשך כעשרים דקות הוא עבר בין הכיתות, בודד את הנשים, הצהיר שהוא “נלחם בפמיניזם”, ירה בעשרות (מתוכם נהרגו 14 נשים) ולבסוף התאבד. הפצועים והעדים לטבח מבין הסטודנטים וחברי הסגל סבלו וסובלים ממגוון השלכות פיזיות, חברתיות, כלכליות ופסיכולוגיות, כולל הפרעת דחק פוסט-טראומטית. הטבח עורר מחאה חברתית-פוליטית והוביל לשינוי החקיקה בנוגע לאחזקת נשק. ב-1991 נקבע יום זה כיום זיכרון לאומי בקנדה למען המאבק באלימות נגד נשים.

ויקיפדיה

פייסבוק