עמוד 1
רגיל

רות דיין

רות דיין (שוורץ), נולדה ב-1917

היום, לפני 102 שנים, נולדה רות דיין, יזמית ופעילת ציבור ישראלית. ב-1949, בהיותה מדריכה חקלאית במושבי העולים, הבחינה במיומנות הנשים (והגברים) במלאכות יד מסורתיות ויזמה את פרויקט “אשת חיל” כדי להפוך זאת למקור פרנסה ושימור תרבותי. במהרה הקימה את “משכית”, חברת הלבשה ועיצוב שהעסיקה עובדים רבים ותוצריה היו למגדירי ה”ישראליות”. דיין ייסדה והייתה פעילה בארגונים רבים למען שלום, נשים, חולים, עולים ובני מיעוטים, ביניהם: חוג הידידים של המרכז הרפואי שיבא תל השומר, וראייטי ישראל, יש דין לזכויות אדם, המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי וקרן אברהם לדו-קיום.

ויקיפדיה

עוד על “משכית

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיין בשנת 1955

בתמונה הקטנה: דיין (יושבת), עם הנשיא רובי ריבלין ואשת העסקים עפרה שטראוס, בוועידת יסמין השנתית לקידום עסקים קטנים ובינוניים, 2014 (צילום: מארק ניימן, לשכת העיתונות הממשלתית)

רגיל

הדסה פרלמן קלוורי רוזנבליט

הדסה פרלמן קלוורי רוזנבליט, 1945-1891

היום, לפני 128 שנים, נולדה הדסה פרלמן קלוורי רוזנבליט, אשת חינוך ויזמית ארצישראלית, שנודעה במיוחד בפועלה לקידום ההשתלבות של עולי תימן ולשימור תרבותם. ב-1910 עלתה ארצה, והקימה בצפת “בית ספר לתחרים”, שנועד להכשיר נערות בעבודות רקמה כמקור פרנסה ולהעשיר את השכלתן בתחומי הרוח ואהבת הארץ. ב-1922 מונתה לנהל את כפר הנוער “מאיר שפיה”, שבו התחנכו בעיקר יתומות בנות העלייה מתימן. עבור צעירות עניות בירושלים יזמה מסגרת ללימוד מלאכה – מפעל “שני” לרקמה התימנית, שחולצותיו היו לפריט לבוש לאומי ייצוגי ונכנסו לתולדות אופנת הארץ כ”אופנת ויצו”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הדסה בשנת 1934

בתמונה הקטנה: הדסה בשמלת רקמה תימנית, 1914 

התמונות מתוך הספר הביוגרפי “הדסה וחוט השני”, מאת שרה בן-ראובן, ירושלים: הוצאת אריאל, 2008

רגיל

זהרה וילבוש

זהרה וילבוש, 2005-1907

היום, לפני 111 שנים, נולדה זהרה וילבוש, מומחית לפולקלור ולאתנוגרפיה של עדות ישראל. בשנות ה-20 למדה בביה”ס הריאלי בחיפה והייתה חברה בשבט הראשון של “הצופים העבריים”. ב-1946 הייתה לבוגרת הראשונה של המכללה לחינוך ע”ש דוד ילין בירושלים, ולימדה במוסדות “עליית הנוער”. במסגרת עבודתה זו נחשפה לפריטי מלאכת יד ואמנות של העדות השונות, ויחד עם רות דיין גיבשה את הרעיון להפוך זאת למקור פרנסה עבור העולות החדשות, ולשם כך הקימו את חברת “משכית” לרקמה והלבשה. בשל המומחיות שפיתחה בזיהוי אריגים ורקמות ובשיוכם לעדה מדויקת, הייתה לאוצרת במוזיאון ישראל.

ויקיפדיה

עוד על “משכית

פייסבוק

התמונה הקטנה מתוך “רחוב משלה“: זהר זהרה וילבוש

בתמונה הגדולה:

למעלה: עם חברי כיתתה במחזור ז’ בבית הספר הריאלי בחיפה, מסומנת במספר 2 בתמונה, מתוך: זיכרונותיה של רות הקר חורן (מסומנת במספר 4)

למטה, מימין: עם אמה שושנה וסבתה פאני, פורים 1916, מתוך כתבה על “משפחת פיינברג – חזרה לימים הראשונים של הציונות

למטה, משמאל: עם עכסה בלקינד, ראשית המאה העשרים, מתוך: אלבום המשפחות של עדת ראשון לציון

רגיל

אלישבע קפלן

אלישבע קפלן, 1959-1900

היום, לפני 117 שנים, נולדה אלישבע קפלן, אשת ציבור ישראלית. ב-1920 עלתה עם קבוצת חלוצים מפולין לארץ ישראל, ועבדה כפועלת חקלאית ברחובות, בפתח תקווה ובדגניה. במקביל התמסרה לפעילות ציבורית: היא הייתה ממייסדות מועצת הפועלות וארגון “אמהות עובדות”, וחברה בוועד הפועל הציוני, בהסתדרות העובדים ובאספת הנבחרים הרביעית מטעם מפא”י. היא נשלחה פעמים רבות לחו”ל לצורכי מגבית בשל כישוריה כנואמת מלהיבה ורהוטה, טיפחה מפעלים חינוכיים-סוציאליים רבים, ביניהם מועדוניות לילדים עזובים, סיוע לנשות חיילים וקרן לחיילים משוחררים, ופעלה רבות לקליטת עלייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם בעלה לוי אשכול ובתם דבורה בדגניה ב’, 1934. מתוך אתר הארכיון של מכון לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי.

בתמונה הקטנה: אלישבע קפלן, 1919. מתוך אתר ארכיון המדינה, “חליפת המכתבים בין לוי שקולניק ואלישבע קפלן”.

רגיל

מזל (מתילדה) מוֹצֶרִי

מזל (מתילדה) מוֹצֶרִי, 1981-1894

היום, לפני 123 שנים, נולדה מזל מוֹצֶרִי, עיתונאית ופעילה ציונית. היא נולדה וגדלה בחברון ובירושלים, ועם פרוץ מלחה”ע הראשונה גורשה למצרים יחד עם אלפי יהודים בעלי נתינויות זרות, והפכה לאחת הדמויות החשובות בתנועה הציונית במצרים. בקהיר הקימה את מועדון הספורט היהודי הראשון של “מכבי”, תזמורת יהודית ותנועת צופות עבריות, וכן ערכה את העיתון “ישראל”, שהיווה שופר לציונות לצד תמיכה בעצמאות מצרים. בשנות ה-40 פעלה במסגרת ארגון עליית הנוער כשליחה בעיראק, בצרפת ובמרוקו, ולאחר קום המדינה ניהלה בית תרבות בירושלים וסייעה בקליטתם של המוני עולים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם קבוצה מ”צופיות ציון”

בתמונה הגדולה: מתוך אתר האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו

רגיל

מלכה רופא

מלכה רופא, 1996-1915

היום, לפני 102 שנים, נולדה מלכה רופא, לוחמת ואלחוטאית בפלמ”ח. ב-1937 הצטרפה לקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן, ופעלה עם קבוצה מצומצמת של אתתים ב”גדעון”, יחידת הקשר של “ההגנה”. ב-1942 הוכשרה באלחוט מורס ע”י הסוכנות היהודית ובחסות הבריטים, וב-1943 נשלחה ע”י המוסד לעלייה ב’, במסווה של חייל בריטי, להקים תחנת אלחוט בבגדד ולהכין את יהודי עיראק לעלייה לארץ. בחזרתה ארצה שידרה מתחנת האלחוט המרכזית בת”א לתיאום של אוניות מעפילים מארצות אירופה. לאחר קום המדינה ופירוק הפלמ”ח חזרה לקיבוצה, שם עבדה בין השאר בהנהלת חשבונות, במטבח ובחינוך.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

חנה לוין

חנה לוין, 1985-1897

היום, לפני 119 שנים, נולדה חנה לוין, ראשת עיריית ראשון לציון בשנים 1960-1956, האישה הראשונה שנבחרה לראשות עירייה בישראל. במהלך כהונתה הציבה בראש סדר העדיפויות את החינוך בעיר. במהלך מלחה”ע השנייה שירתה בחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי. היא נשאה את פנקס השירות מס’ 1 של חיל הנשים בצה”ל, שבו שירתה כקצינת גיוס ראשית וכממונה על קציני העיר. כיו”ר ויצו בארץ הקדישה מאמצים רבים לקליטתם של עולים ועולות חדשים, וכן הקימה בכספה הפרטי קרן הלוואות לעולים חדשים ופתחה את ביתה בפני כל מאן דבעי. במהלך כל השנים סירבה בעקביות לקבל כספי ציבור, אף לא כהחזר הוצאות.

ויקיפדיה

פייסבוק

* עד 1998 לא נבחרה עוד אישה לראשות עירייה כלשהי, אז נבחרו מרים פיירברג בנתניה ויעל גרמן בהרצליה.

* נכון להיום ישנן 6 נשים בלבד המכהנות בראשות עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית, מתוך 256 רשויות מקומיות: ליזי דלריצ’ה (גני תקווה), סיגל מורן (בני שמעון), יעלה מקליס (יהוד-מונוסון), מרים פיירברג-איכר (נתניה), מטי צרפתי-הרכבי (יואב) וליאת שוחט (אור יהודה).

רגיל

רחל ינאית בן-צבי

רחל ינאית בן-צבי, 1979-1886

היום, לפני 37 שנים, נפטרה רחל ינאית בן-צבי, אשת ציבור ישראלית, כלת פרס ישראל על מפעל חיים. יחד עם בעלה יצחק בן-צבי עסקה בשמירה ובהגנה, במסגרת “בר גיורא” ו”השומר”. ב-1919 הקימה את “משק הפועלות” (כיום “בית החלוצות”) להכשרת נשים במלאכת החקלאות, והעצים שגודלו במשתלה ניטעו לימים במורדות שער הגיא ע”י קק”ל. היא הייתה מהפעילות המרכזיות של תנועת העבודה, ממייסדי ארגון “ההגנה” ופעילה מרכזית בקליטת עולים, בעיקר בגל העלייה ההמונית שלאחר קום המדינה. כאשת הנשיא בשנים 1963-1952 פתחה את בית הנשיא בפני אנשים מכל שדרות העם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משק הפועלות, 1920. רחל ינאית כורעת, סביבה חברות המשק

בתמונה הקטנה: קומונת “ירושלים החדשה”, 1908. רחל ינאית עומדת מימין, למרגלותיה יושב יצחק בן-צבי

רגיל

שושנה ישראלית

שושנה ישראלית, 1982-1900

היום, לפני 116 שנים, נולדה שושנה ישראלית, פעילת ציבור ישראלית. כבת למשפחה ממשקמי “אם המושבות” ומייסדי כפר גנים, החלה כבר בימי נעוריה לפעול למען “טיפת חלב”, למען קליטת עלייה ולמען חיי התרבות והחינוך במושבה פתח תקווה. כחברת מועצת העירייה פעלה למען שוויון זכויות האישה ולמען שיכון מעוטי היכולת. במלחמת העצמאות שכלה את שני בניה, אריה ויעקב, ומאז התפרסמה כ”אם הבנים”. בפגישותיה עם אנשי האוצר ועם ראש הממשלה בן גוריון סייעה בהתוויית תוכניות לטיפול במשפחות השכולות והשפיעה על התפתחותו של ארגון “יד לבנים” כמוסד הנצחה לכל הנופלים.

עוד על שושנה ישראלית

פייסבוק

רגיל

פנינה אורטרגר

פנינה אורטרגר, 2014-1921

היום, לפני שנתיים, נפטרה פנינה אורטרגר, טייסת קרב בחיל האוויר הסובייטי במלחמת העולם השנייה, במסגרת יחידת מפציצות מס’ 588, שכללה נשים בלבד וכונתה “מכשפות הלילה”. היא הפציצה מטרות גרמניות, אספה מודיעין והוצנחה מעבר לקווי האויב כדי לסייע לפרטיזנים. על שירותה זה הוענקו לה שלוש מדליות סובייטיות. כשגילתה בסיום המלחמה כי כל משפחתה הוצאה להורג ב-1942 יחד עם יהודי העיירה רוקיטנה שבפולין, התגייסה כל-כולה לפעילות בתנועת הבריחה, שהייתה אחראית לעלייה הבלתי-לגאלית של כשלוש מאות אלף ניצולי שואה לארץ ישראל. ב-1948 עלתה בעצמה לישראל.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרים גלזר-תעסה

מרים גלזר-תעסה, נולדה ב-1929

היום, לפני 87 שנים, נולדה מרים גלזר-תעסה, מחנכת ואשת ציבור ישראלית. ב-1945, כתלמידת תיכון, החלה לפעול באצ”ל, תחילה בחת”ם (חיל תעמולה מהפכני), שעסק בתעמולה ובגיוס חברים חדשים, ולאחר מכן בח”ק (חיל הקרב). ב-1948 השתתפה במערכה על ירושלים. לאחר מכן הייתה במשך כשלושים שנה מחנכת ומנהלת בכפר הנוער של בית”ר ע”ש יוהנה ז’בוטינסקי. ב-1981 נבחרה לכנסת מטעם הליכוד. בכהונתה כסגנית שר החינוך והתרבות נודעה בביקורתה השמרנית ועוררה דיונים ציבוריים על חופש הביטוי והיצירה. כיו”ר ועדת העלייה והקליטה לקחה חלק בקליטת העלייה מאתיופיה ב-1985-1984.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שולמית כצנלסון

שולמית כצנלסון, 1999-1919

היום, לפני 17 שנים, נפטרה שולמית כצנלסון, מחנכת ישראלית. ב-1951 הקימה את אחד האולפנים הראשונים בישראל, “אולפן עקיבא”, ועמדה בראשו עשרות שנים. האולפן קלט אליו עולים חדשים וכן תושבים ותיקים ותיירים שביקשו ללמוד עברית, לצד שיעורי מורשת וידיעת הארץ. לאחר מלחמת ששת הימים הוצעו בו גם לימודי ערבית, בין היתר למורות חיילות ולצוערי המכללה לביטחון לאומי. כהוקרה על פעילותה הענפה להחייאת והנחלת השפה העברית, לצד טיפוח פלורליזם תרבותי ודו-קיום, זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס ישראל למפעל חיים בחינוך לשנת 1986, וכן הייתה מועמדת לפרס נובל לשלום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

חביבה רייק

חביבה רייק, 1944-1914

היום, לפני 102 שנים, נולדה חביבה רייק, אשת פלמ”ח וצנחנית ישראלית. בגיל 18 גילתה את הציונות והצטרפה ל”שומר הצעיר” כמדריכה וראש קן, וכן נקטה יוזמות שונות, ביניהן גיוס כספים עבור ההסתדרות הציונית וארגון עלייה לארץ, עד שב-1939 עלתה ארצה בעצמה. ב-1942 התנדבה לפלמ”ח, שם עברה קורס מ”כים ובסיומו הצליחה להתקבל ליחידה יהודית מובחרת בצבא הבריטי, “צנחני היישוב”, שיועדה לפעול באירופה הכבושה. ב-17 בספטמבר 1944 הוצנחה בסלובקיה כדי לסייע שם ליהודים פליטים. ב-30 באוקטובר נתפסה על ידי הנאצים וב-20 בנובמבר הוצאה להורג.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שרה שטרן-קטן

שרה שטרן-קטן, 2001-1919

היום, לפני 97 שנים, נולדה שרה שטרן-קטן, אשת ציבור במגזר הדתי וחברת כנסת. ב-1940, בגטו לודז’, נרתמה לפעילות “בני עקיבא” והקימה עם חבריה לתנועה הכשרות חקלאיות בגטו. בהמשך נשלחה לאושוויץ. לאחר המלחמה הייתה פעילה בארגוני העלייה וסייעה בשיקומם של ניצולים. ב-1977 נבחרה לכנסת התשיעית מטעם המפד”ל וכיהנה בוועדת העבודה והרווחה, בוועדת הפנים ואיכות הסביבה ובוועדת החינוך והתרבות. הייתה יו”ר תנועת “אמונה” ולאחר מכן נשיאתה, ובשנותיה האחרונות פעלה ב”יד ושם”. ב-1998 הוענק לה פרס ישראל על מפעל חיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שרה וחברה על יד תמונה של הרצל, מתוארך לשנות ה-40. מתוך ריאיון שנערך במסגרת הפרוייקט “שורשים פולניים בישראל”.

רגיל

בליינש זבדיה

בליינש זבדיה, נולדה ב-1967

היום, לפני 49 שנים, נולדה בליינש זבדיה, דיפלומטית ישראלית. בגיל 17 עלתה מאתיופיה לישראל דרך מצרים. היא עבדה באולפן עם עולים ועולות מאתיופיה שהגיעו ארצה דרך סודאן, וגם התנדבה במרכז קליטה. לאחר תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ולימודי אפריקה ותואר שני באנתרופולוגיה, התקבלה לקורס הצוערים של משרד החוץ – יוצאת אתיופיה הראשונה בקורס זה. היא עבדה בתפקידים שונים בשירות החוץ באו”ם וכקונסולית בארה”ב, ומאז 2012 מכהנת כשגרירת ישראל באתיופיה, ברואנדה ובבורונדי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ההסתדרות הציונית “הדסה”

ההסתדרות הציונית “הדסה”, נוסדה ב-1912

היום, לפני 104 שנים, ייסדה קבוצת נשים ובראשן הנרייטה סאלד את ההסתדרות הציונית “הדסה”, במטרה להפנות את מאמציהן של נשים לציונות מעשית בתחום הרפואה בארץ ישראל. התנועה, שנקראה על שם אסתר המלכה, הקימה בתי חולים (הגדול שבהם בהר הצופים בירושלים), את תחנות “טיפת חלב” הראשונות, גני משחקים בשכונות יהודיות וערביות, קופת חולים (מאוחדת), כפר נוער לקליטת ילדים ניצולי שואה ומעולי תימן ועוד, וכן מימנה באופן כמעט בלעדי את עליית הנוער.

עוד על “הדסה”

עוד על הנרייטה סאלד (במרכז התמונה הגדולה)

פייסבוק

רגיל

רבקה גובר

רבקה גובר, 1981-1902

היום, לפני 34 שנים, נפטרה רבקה גובר, פעילה חברתית ואשת חינוך ישראלית. במלחה”ע ה-2 בחרה להתגייס לחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי. גובר, ששכלה את שני בניה במלחמת השחרור, כונתה בשנות ה-50 וה-60 “אם הבנים” והפכה בעיני רבים לסמל של אם שכולה שאינה נותנת ליגונהּ להביס אותה ופועלת ללא הפסק למען קליטת עולים ולמען התיישבות בארץ. היא כלת פרס ישראל לשנת תשל”ו על מפעל חייה בקליטת עלייה.

ויקיפדיה

פייסבוק