עמוד 1
רגיל

פרנסס המילטון ארנולד

פרנסס המילטון ארנולד, נולדה ב-1956

היום, לפני 63 שנים, נולדה פרנסס המילטון ארנולד, מהנדסת, ממציאה ופרופ’ לכימיה ביופיזיקלית אמריקאית, כלת פרס נובל לכימיה 2018. בעבודתה בתחום האנרגיה הסולרית פיתחה מקורות אנרגיה בת-קיימא לאזורים מבודדים. היא זכתה להכרה בינלאומית כמובילת דרך בתחום האבולוציה המכוונת, המאפשר שיפור תהליכים בגוף ע”י יצירה של מערכות ביולוגיות שימושיות, כגון אנזימים, מסלולים מטבוליים ומעגלי ויסות גנטיים, והכוונה אופטימלית של פעולתן. עם 40 הפטנטים שרשמה נמנים שיטה להפקת ביו-דלק ממקורות מתחדשים, חלופה אקולוגית לחומרי הדברה וריצוף יעיל של הגנום האנושי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: במסיבת עיתונאים בשטוקהולם לרגל קבלת פרס הנובל, דצמבר 2018

התמונה הקטנה: מתוך המאמר “האבולוציה המכוונת של פרנסס ארנולד: החלבונים מתפתחים, וכך גם היא“, “בלומברג ביזנס-וויק”, מרץ 2012 (צילום: קייל ג’ונסון)

רגיל

יסמין אבו פריחה

ד”ר יסמין אבו פריחה, נולדה ב-1989

היום, לפני 30 שנים, נולדה יסמין אבו פריחה, רופאה ופעילה חברתית בדואית ישראלית. עוד בהיותה תלמידת תיכון הקימה, במסגרת עמותת LEAD לפיתוח מנהיגות צעירה בישראל, מרכז העשרה והעצמה לנערות בדואיות בתל שבע. היא עובדת כרופאה פנימית במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. מייסדת ומנכ”לית ארגון “ג’נסיס”, המנגיש בדיקות סקר גנטיות לאוכלוסייה הבדואית, ששיעור הסובלים ממחלות גנטיות ותמותת התינוקות בה גבוהים בהרבה מהממוצע. היא פעילה גם בפרויקט ואדי עתיר, חווה חקלאית קהילתית המבוססת על תכנון בר-קיימא.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך נאומה בוועידת איפא”ק, מרץ 2019

התמונה הקטנה: מתוך אתר “a-list“, מאגר מומחים ודוברים ערבים בישראל

רגיל

קמלה באסין

קמלה באסין, נולדה ב-1946

היום, לפני 73 שנים, נולדה קמלה באסין, סוציולוגית, פעילה פמיניסטית, משוררת וסופרת הודית. מחקריה על התפתחות האדם שימשו אותה לזיהוי של פיתוחים חדשניים וליצירת רשתות בין אנשים ובין מדינות באסיה במסגרת עבודתה בארגון המזון והחקלאות של האו”ם. ב-2002 הקימה את רשת “סנגט”, המקדמת יישום של תיאוריה פמיניסטית והעמקת הבנת הקשרים בין מגדר, מעמד, צדק חברתי, פיתוח בר-קיימא, שלום וזכויות אדם. היא גם ממובילות התנועה הגלובלית “מיליארד נשים מתעוררות” (לביטוי הסטטיסטיקה ולפיה אחת משלוש נשים בעולם תיאנס במהלך חייה), הפועלת למיגור אלימות מינית.

“בגלל שאני בת, עליי ללמוד.

אחרי שזמן רב נמנע ממני, עליי ללמוד.
כדי שהחלומות שלי ינסקו, עליי ללמוד.
כדי שהידע שלי יאיר באור חדש, עליי ללמוד.
כדי לנצח בקרבות שנגזרו עליי, עליי ללמוד.
בגלל שאני בת, עליי ללמוד.

כדי להימלט מחיי עוני, עליי ללמוד.
כדי לזכות בעצמאות, עליי ללמוד.
כדי להיאבק בתסכול, עליי ללמוד.
כדי למצוא השראה, עליי ללמוד.
בגלל שאני בת, עליי ללמוד.

כדי להדוף את האלימות הגברית, עליי ללמוד.
כדי לשבור את שתיקתי, עליי ללמוד.
כדי לנפץ את הפטריארכיה, עליי ללמוד.
כדי למוטט כל היררכיה, עליי ללמוד.
בגלל שאני בת, עליי ללמוד.

כדי ליצור אמונה שאוכל לסמוך עליה, עליי ללמוד.
כדי לבסס חוקים צודקים, עליי ללמוד.
כדי לנקות מאות שנים של אבק, עליי ללמוד.
כדי להטיל ספק בכול, עליי ללמוד.
בגלל שאני בת, עליי ללמוד.

כדי להבחין בין רע לטוב, עליי ללמוד.
כדי למצוא קול חזק, עליי ללמוד.
כדי לכתוב שירה פמיניסטית, עליי ללמוד.
כדי להקים עולם שבנות שייכות אליו, עליי ללמוד.
בגלל שאני בת, עליי ללמוד.”

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך הכתבה “קמלה באסין: על פמיניזם בפקיסטן ובהודו”, בפורטל “פמיניזם בהודו“, אוקטובר 2017

בתמונה הקטנה: באסין במאי 2016, מתוך דף הפייסבוק שלה

רגיל

קדמברי מוראלי

קדמברי מוראלי ווייד, נולדה ב-1975

היום, לפני 43 שנים, נולדה קדמברי מוראלי, עיתונאית וסופרת הודית, בעיקר בתחום הספורט. בסוף שנות ה-90 החלה לכתוב בעיתונות ההודית, במיוחד על מגדר, פיתוח וסביבה ומדי פעם על ספורט. בין היתר סיקרה את פסגת כדור הארץ של האו”ם ב-1997. ב-2001 עברה לתחום הספורט במשרה מלאה, ובין היתר היא מסקרת את ענף הקריקט בעולם. ב-2005 מונתה לעורכת הראשית של “ספורט אילוסטרייטד הודו” – האדם הצעיר/ה ביותר והאישה הראשונה בתפקיד זה בעיתון ספורט. היא כותבת גם בלוג מצליח על חייה של בתה כילדה עם צרכים מיוחדים, וכן פועלת לקידום נשים בספורט ובקריירות בכלל.

ויקיפדיה

הבלוג שלה על בתה, “תיאטרון הבובות

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם בתה, מתוך עמוד הטוויטר שלה

רגיל

כריסטיאנה פיגרס

קארן כריסטיאנה פיגרס אולסן, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה כריסטיאנה פיגרס, דיפלומטית מקוסטה ריקה, שפועלת כבר 35 שנים למען קביעת מדיניות בינלאומית אחראית בתחומי אקלים, פיתוח בר-קיימא, אנרגיה מתחדשת, שימושי קרקע ומים ושיתופי פעולה טכניים ופיננסיים. ב-2010 מונתה לעמוד בראש ועדת המסגרת של האו”ם לשינויי אקלים, ומאז הקדישה את כל-כולה לקידום השיח הגלובלי בתחום, בהתבסס על הוגנות, שקיפות ושיתוף פעולה, תוך הבטחת יציבות, צמיחה וביטחון תזונתי לכל מדינה. תחת ניהולה התגבש הסכם פריז, שנכנס לתוקפו ב-2016 ורשם הישג היסטורי: חתמו עליו פה אחד כל 195 המדינות החברות והמשקיפות באו”ם.

עוד על כריסטיאנה פיגרס

עוד על הסכם פריז לשינוי אקלים

שיחת TED של כריסטיאנה פיגרס, “הסיפור הפנימי של ועידת האקלים בפריז” (כתוביות בעברית):
מה הייתם עושים אם העבודה שלכם הייתה להציל את הפלנטה? כשכריסטיאנה פיגרס נבחרה על ידי האו”ם להוביל את ועידת האקלים של פריז בדצמבר 2015, היא הגיבה בדרך שבה היו מגיבים רוב האנשים: זה יהיה בלתי אפשרי להביא את מנהיגיהן של 195 מדינות להסכמה על האופן שבו יש להאט את שינוי האקלים. גלו איך היא הפכה את הסקפטיות לאופטימיות – ועזרה לעולם להשיג את הסכם האקלים הכי חשוב בהיסטוריה.

פייסבוק

רגיל

אסתר בוסרופ

אסתר בוסרופ, 1999-1910

היום, לפני 108 שנים, נולדה אסתר בוסרופ, כלכלנית דנית. מימי השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30 ועד אחרי מלחה”ע ה-2 עבדה במשרד התכנון של ממשלת דנמרק על מדיניות המסחר והחקלאות הדנית. ב-1947 הצטרפה ל”ועדת הכלכלה של אירופה” של האו”ם, שעסקה ביחסי הגומלין בין חקלאות, אוכלוסייה, מסחר ותעשייה. התיאוריה הבוסרופית, שפיתחה על סמך ניתוח שווקים שונים בעולם, קראה תיגר על פרדיגמות כלכליות על האופן שבו גידול האוכלוסייה מניע חדשנות בייצור החקלאי, על חלוקה צודקת ובת-קיימא של קרקעות, ועל תרומתן הקריטית – והמוקטנת במכוון – של נשים לפיתוח כלכלי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אליס ווטרס

אליס לואיז ווטרס, נולדה ב-1944

“אליס ווטרס – המתוארת לעתים כבעלת חזון, כחלוצה, כ’אם הבישול האמריקאי’ וכ’דמות החשובה ביותר בהיסטוריה הקולינרית של צפון אמריקה’ – היא ללא ספק אחת מהדמויות המשפיעות ביותר על הבישול באמריקה ב-50 השנים האחרונות.”
(מתוך נימוקי השופטים בהתאחדות סן פלגרינו ל-50 המסעדות הטובות בעולם, כשהעניקו לה ב-2007 פרס על מפעל חיים)

היום, לפני 74 שנים, נולדה אליס ווטרס, שפית וחלוצת מסעדנות העילית בארה”ב. בהשראת תרבות היין והאוכל בביסטרו הצרפתיים, שלדבריה “יכולה להזין את הלב והנשמה”, פתחה ב-1971 את מסעדת “שה פניס” בקליפורניה, שמתבססת על אוכל פשוט וטעים העשוי ממרכיבים אורגניים וטריים מרשת של חקלאים מקומיים. ווטרס מדורגת לעתים קרובות כאחת מהשפים הטובים בעולם ומסעדתה כאחת המסעדות הטובות בעולם. בנוסף היא מקדמת רפורמה תזונתית בארה”ב ובעולם, שתאפשר גישה למזון מקומי בריא, ומובילה את הארגון “מזון אטי”, שפועל לשימור מסורות חקלאיות ולהגנה על המגוון הביולוגי.

ויקיפדיה

עוד על הארגון “מזון אטי”

פייסבוק

רגיל

קורטה סקוט קינג

קורטה סקוט קינג, 2006-1927

“אין אי-צדק, גדול ככל שיהיה, שיכול להצדיק אפילו מעשה אחד של אלימות כלפי אדם אחר.”

היום, לפני 91 שנים, נולדה קורטה סקוט קינג, ממובילות התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית לצד בעלה מרטין לותר קינג. החל מחרם האוטובוסים של מונטגומרי ב-1956, וביתר שאת לאחר רצח בעלה ב-1968, היא הנהיגה את התנועה, קידמה חקיקה כנגד הפרדה גזעית וייסדה את מרכז קינג לשינוי חברתי לא-אלים, המנוהל כיום על ידי בתם ברניס קינג. היא פעלה רבות גם למען סוגיות חשובות נוספות, כמו שוויון זכויות לנשים, שלום עולמי, צדק כלכלי, זכויות להט”ב, התנגדות לאפרטהייד ואורח חיים טבעוני.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ראבייה סאליחו סעיד

ראבייה סאליחו סעיד, נולדה ב-1963

היום, לפני 55 שנים, נולדה ראבייה סאליחו סעיד, פיזיקאית ניגרית. באזור שבו אין לבנות אפשרויות השכלה, רבות נישאות בנעוריהן ומצופה מהן להישאר בבית, סעיד השלימה תואר ראשון ושני במדעים, תואר שני נוסף בלימודי סביבה ודוקטורט בפיזיקה. היא עוסקת בעיקר בפיזיקה של האטמוספרה, וחוקרת השפעות כלל-עולמיות של בירוא יערות ואבק מדברי על האקלים, פתרונות לאתגרים סביבתיים באפריקה ושימוש במשאבי טבע מתחדשים. היא הקימה את התאחדות הפיזיקאיות של ניגריה, ובמסגרת חיל השלום וקרן ויזיולה לחינוך מקדמת וחונכת נשים צעירות באפריקה לעסוק בתחומי מדע וטכנולוגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד

גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד, נולדה ב-1939

היום, לפני 79 שנים, נולדה גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד, רופאה ופוליטיקאית נורווגית, האישה הראשונה שנבחרה לראשות ממשלת נורווגיה. בכהונתה השנייה מינתה לראשונה בעולם ממשלה מאוזנת מגדרית, ובמהלך כהונתה השלישית היה לה תפקיד חשוב בתיווך הסכמי אוסלו. לאחר מכן עמדה בראש ועדת האו”ם למען הסביבה, שטבעה את המונח “פיתוח בר-קיימא” והניעה את “אג’נדה 21”, מתווה גלובלי לקידום הנושא. כמנהלת ארגון הבריאות העולמי, בין היתר, התמודדה בהצלחה עם התפרצות הסארס והובילה קמפיין עולמי נגד עישון. ב-2011 הייתה יעד עיקרי במתקפת הטרור בנורווגיה, אך ניצלה ללא פגע.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ראשת הממשלה ברוּנדטלנד, 1981

בתמונה הקטנה: נשיאת ארגון הבריאות העולמי, 2000

רגיל

סוזן הוקפילד

סוזן הוקפילד, נולדה ב-1951

היום, לפני 67 שנים, נולדה סוזן הוקפילד, מדענית מוח אמריקאית. במחקריה השתמשה לראשונה בנוגדנים חד-שבטיים בחקר המוח וגילתה גן בעל תפקיד חשוב בהתפשטות של סרטן במוח. כדיקנית ביה”ס למדעים באוניברסיטת ייל הרחיבה את שירותי הייעוץ התעסוקתי, הטיפול הרפואי והמלגות לסטודנטים. בעת כהונתה כנשיאת המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס – האישה הראשונה בתפקיד זה – הוגדל משמעותית הסיוע הכלכלי לסטודנטים; גדל שיעור המיעוטים והנשים; ונוצרו שיתופי פעולה בין-תחומיים רבים, ובראשם “מיזם האנרגיה של MIT” למציאת פתרונות ירוקים וזולים לצורכי האנרגיה הגלובליים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנשיאה הוקפילד (במרכז התמונה) במדרגות מבניין ההנהלה הראשית של MIT בדרך לטקס לכבוד 150 שנה להיווסדות המכון הטכנולוגי, יוני 2011

רגיל

יום האישה הבינלאומי: הזורעות בדמעה

מאז המהפכה הנאוליתית, עם המעבר מחברות ציד ולקט נוודיות לחברות חקלאיות ביישובי קבע, ועד ימינו, כשחקלאות היא עדיין העיסוק הנפוץ בעולם – נשים אחראיות לייצור רוב המזון. נשות הכפר מהוות כרבע מאוכלוסיית העולם ורוב מקרב העוסקים בחקלאות, אך הן נותרו מאחור בכל קנה מידה. הן מהוות פחות מ-20% מבעלי האדמות, פער השכר המגדרי באזורי הכפר מגיע ל-40%, הן סובלות יותר מתת-תזונה, והביטחון התעסוקתי שלהן וגישתן לשירותי בריאות לוקים בחסר. מחקרים מראים כי קידום השכלתן ומעמדן כמקבלות החלטות, יותר מכל פעולה אחרת, יעודד קיימוּת ויביא לצמצום משבר המזון העולמי.

מבט-על על פני כדור הארץ יגלה שכמעט 500 מיליון דונמים, יותר משליש משטחי היבשה בעולם, משמשים לגידולים חקלאיים. שדות חיטה ושעורה ועדשים וחומוס במזרח התיכון ובתת-היבשת ההודית, שדות תירס ושעועית ועגבניות ותפוחי אדמה ומטעי קקאו באמריקה, שדות אורז וסויה באסיה, מטעי הדרים ובננות וקוקוס באזורים הטרופיים, מטעי תפוחים ופטל וכרמים ושדות גזר וסלק ופטריות באירופה, שדות דוחן ודורה וטף ומטעי קפה וקולה ומקשות אבטיחים באפריקה, ועוד ועוד גידולים שנפוצו לכל עבר ונמצאים עד היום במטבחים שלנו ובכל מקום סביבנו.
ממעוף הציפור אפשר לראות במרחבים האדירים של השדות והמטעים האלה מיליוני דמויות חורשות, זורעות, מדשנות, נושאות מים, משקות, קוצרות, קוטפות, דשות, מובילות תוצרים חקלאיים אל השווקים ומהשווקים אל הבתים. מי הן?
הידעת שכשני-שלישים מהן, ובמדינות מתפתחות עד 80%, הן נשים?

תפקידן החיוני של נשים בחקלאות – בשדות ובמטעים ובשווקים הכפריים – נותר חבוי במהלך רוב ההיסטוריה משום שלא ניתנה להן גישה לעמדות השפעה פוליטיות ולתהליכי קבלת החלטות, לעצמאות כלכלית או להשכלה והתמקצעות. תוצריהן נשארו בסביבתן המקומית, והן היוו ומהוות עדיין את עמוד התווך של הכלכלה המקומית, במיוחד במדינות מתפתחות. ככלל, ככל שהאזור עני יותר, כך חלק גדול יותר מהעבודה החקלאית נעשה ע”י נשים, בעוד ההכנסות והרווחים מגיעים יותר לגברים ופחות לנשים.
לפי ארגון המזון והחקלאות של האו”ם, המודרניזציה המהירה של החקלאות והכנסתן של טכנולוגיות חדשות שיפרו את מצבם של העשירים יותר מאשר של העניים, ואת מצבם של גברים יותר מאשר של נשים. כך, אף על פי שנשים עושות את רוב העבודה החקלאית ברמה הגלובלית, הן מקבלות פחות שכר (אם בכלל) עבור עבודה שנחשבת עונתית או חלקית אף שהן עובדות למעשה שעות רבות יותר מגברים, ואילו גברים הם עדיין בעלי רוב האדמות, שולטים על עבודתן ושכרן של נשים ועל קבלת ההחלטות.

מצד שני, דו”ח של הבנק העולמי משנת 2017 מראה כי ככל שגדלה גישתן של נשות הכפר למידע, להכשרה, למדע ולטכנולוגיה – הן משנות את ייצור המזון ואת צריכתו כך שמשאבים ואדמות מנוצלים באופן בר-קיימא, וכך שהתוצרים מגיעים אל הנזקקים להם ביותר, בקהילות העניות ביותר במדינות המתפתחות. שוויון מגדרי, כך מראים מחקרים של ארגונים בינלאומיים רבים, הוא טוב לחקלאות, טוב לביטחון תזונתי, טוב לאיזון אקלימי וטוב לחברה בכלל.
נשות הכפר של המאה ה-21, יותר מאי-פעם, מתארגנות ופועלות למען זכויותיהן ולמען שיפור פרנסתן ורווחתן. יותר מאי-פעם, הן רוכשות כישורים חדשים, משתמשות בשיטות חקלאיות חדשניות, מקימות עסקים מצליחים ומגיעות לעמדות רבות-השפעה. במטרה להגיע לחיים בני-קיימא ולאיכות חיים ראויה עבור עצמן ועבור קהילותיהן, הן מקדמות יותר מאי-פעם גישה לבעלות על אדמות ועל אמצעי ייצור, לשירותים פיננסיים, לתנאי עבודה הוגנים, להשכלה ולשירותי בריאות.

בכל יום, ובמיוחד בימים כמו יום האישה הבינלאומי, אנחנו מבקשות להנכיח בהיא-סטוריה את פועלן האדיר של נשים יוצאות דופן ופורצות דרך. היום אנחנו מבקשות להעניק, אולי על ארוחה טובה ומזינה, רגע של מחשבה והמון כבוד והערכה למאות מיליוני נשים, שכבר יותר מעשרת אלפים שנה קמות לעמל יומן המפרך, ופשוטו כמשמעו – מזינות את העולם. בתיאבון!

——-

מקורות:

דו”ח של UN Women על היתרונות של שוויון מגדרי בתחומי החקלאות ופיתוח הכפר

דו”ח של ארגון המזון והחקלאות של האו”ם על תפקידן של נשים בחקלאות

דו”ח של הבנק העולמי על נשים בחקלאות כסוכנות של שינוי במערכת המזון העולמית

דו”ח של הארגון לשוויון מגדרי של האיחוד האירופי על חקלאות ופיתוח הכפר בראייה מגדרית

עוד על הנושא השנתי של UN Women עבור יום האישה הבינלאומי 2018: “נשות הכפר משנות את החיים בעולם”

עוד על חקלאות באופן כללי:
https://he.wikipedia.org/wiki/חקלאות
http://ecowiki.org.il/המהפכה_החקלאית
https://ecowiki.org.il/wiki/חקלאות_בת_קיימא

עוד על הקשר בין חקלאות ומגדר:
https://en.wikipedia.org/wiki/Gender_roles_in_agriculture
https://www.wikigender.org/wiki/women-and-agriculture/
כתב-העת למגדר, חקלאות וביטחון תזונתי

עוד על יום האישה הבינלאומי

פייסבוק

רגיל

גלאדיס קלמה-זיקוסוקה

גלאדיס קלמה-זיקוסוקה, נולדה ב-1970

היום, לפני 48 שנים, נולדה גלאדיס קלמה-זיקוסוקה, וטרינרית אוגנדית. כבר בגיל 25 מונתה לראשת השירות הווטרינרי של חיות הבר באוגנדה, האישה הראשונה בתפקיד זה, והובילה מיזם של שיקום החיות בפארקים הלאומיים של אוגנדה, שחלקן נמצאות בסכנת הכחדה לאחר שנות ציד רבות. ב-2002 ייסדה את הארגון “שימור באמצעות בריאות הציבור”, שפועל לשיפור איכות הסביבה והחיים המשותפים של בני אדם, חיות משק, גורילות וחיות בר אחרות באפריקה. היא כיכבה בסרטים דוקומנטריים של הבי-בי-סי, נשיונל ג’אוגרפיק, אנימל פלנט ועוד, וזכתה בפרסים רבים על פועלה לשימור חיי הבר באפריקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דורותי סטו

דורותי סטו, 2010-1920

היום, לפני 97 שנים, נולדה דורותי סטו, פעילה חברתית וסביבתית קנדית ילידת ארה”ב, ממייסדות “גרינפיס”. ב-1971 הקימה יחד עם בעלה אירווינג קבוצה שהתנגדה לניסויים הגרעיניים שערכה ארה”ב באי אמצ’יטקה באלסקה. הם הפליגו לאי על גבי סירת דיג בשם גרינפיס ונעצרו על ידי משמר החופים, ובזכות הפרסום עלתה המודעות והאהדה הציבורית לסוגיה, והניסויים בוטלו. סטו הייתה שותפה במשך עשרות שנים להפיכת גרינפיס לארגון הבינלאומי הגדול ביותר הפועל למען הגנה על איכות הסביבה ועתיד בר-קיימא, המיוצג בעשרות מדינות ובמוסדות כגון האיחוד האירופי והאו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

דף הפייסבוק של גרינפיס ישראל

בתמונה הגדולה: מייסדי גרינפיס, דורותי ואירווינג סטו, עם השושבין ג’ורג’ שירינג, במועדון סלבריטי בפרובידנס, רוד איילנד, ספטמבר 1953

רגיל

מרי מידג’לי

מרי מידג’לי, נולדה ב-1919

“אנו זקוקים ל’פלורליזם מדעי’ – להכרה בכך שיש ריבוי צורות ומקורות של מידע, לעומת הצמצום, אותה אמונה המשוכנעת שיש חזות אחת גורפת הפותרת את כל הבעיות.”

היום, לפני 98 שנים, נולדה מרי מידג’לי, פילוסופית בריטית חשובה בתחום האתיקה של המדע, הנחשבת למבקרת הלוחמנית ביותר של מה שהוא לגישתה מצג השווא היומרני של המדע. הגותה מתנגדת לתפיסות דיכוטומיות ודטרמיניסטיות רווחות, וכמו-דתיות לטענתה, של אבולוציה, של גנטיקה ושל שכלתנות, ומציבה את הסימפתיה והאמפתיה במרכז התפתחותם של האדם ובעלי החיים בכלל, כחלק ממערכת אקולוגית אחת שלמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’ואנה הייגי

ג’ואנה דורותי הייגי, נולדה ב-1954

היום, לפני 63 שנים, נולדה ג’ואנה הייגי, פיזיקאית בריטית, פרופ’ לפיזיקה אטמוספירית בקולג’ המלכותי בלונדון (ובעבר גם ראשת המחלקה לפיזיקה), מנהלת מוסד גרנתם לחקר השינוי האקלימי והסביבה, חברת החברה המלכותית למדעים ולשעבר נשיאת החברה המלכותית למטאורולוגיה. היא מרכזת את המחקר על המחזור הסולרי ה-24, שהחל ב-2008 וממשיך את תיעוד השתנות הכתמים על פני השמש מאז 1755, ומפתחת מודל אקלימי ממוחשב המדמה את האינטראקציות בין האטמוספירה, האוקיינוסים, פני הקרקע והקרחונים לשם חיזוי מזג האוויר והתמודדות עם ההתחממות הגלובלית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ויויאן ווינג-ווה יאם

ויויאן ווינג-ווה יאם, נולדה ב-1963

היום, לפני 54 שנים, נולדה ויויאן ווינג-ווה יאם, כימאית מהונג-קונג. היא החברה הצעירה ביותר שנבחרה לאקדמיה הסינית למדעים, כלת פרס אונסק”ו לנשים במדע ועשרות פרסים נוספים. ב-1988 מונתה לחברת סגל בביה”ס הפוליטכני בהונג קונג, וסייעה להקים את המחלקה הראשונה לכימיה שם. מחקריה עוסקים בדיודות אורגניות מפיקות אור, ועולה מהם שכחמישית מהאנרגיה העולמית משמשת לתאורה, ועל כן תאורה יעילה יותר תפחית באופן משמעותי את ניצולת האנרגיה. יישום בולט של עבודתה הוא דרכי תצוגה יעילות יותר בצגים של מכשירים סלולריים, מחשבים וטלוויזיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום התה הבינלאומי

יום התה הבינלאומי, מצוין מאז 2005

היום מצוין יום התה הבינלאומי במדינות שיש בהן תעשיית תה גדולה, ובראשן בנגלדש, סרי לנקה, נפאל, וייטנאם, אינדונזיה, קניה, מלאווי, מלזיה, אוגנדה, הודו וטנזניה. מטרת היום להפנות את תשומת לב העולם להשפעתה של תעשיית התה על העובדים והמגדלים ולפעול למען שיפור תנאיהם ולמען סחר הוגן. כ-70% מהעובדים בתעשייה הן נשים, אשר רובן מועסקות בדרגים הנמוכים של קטיף עלי התה, סובלות מתת-ייצוג בארגוני העובדים וזכויותיהן אינן נשמרות. בספטמבר דאשתקד, כ-12,000 קוטפות במדינת קרלה שבהודו שבתו במשך חודש, והחשיפה הבינלאומית שקיבלה מחאה זו אכן הובילה לשיפור בתנאי העסקתן.

ויקיפדיה

פייסבוק

לקריאה נוספת:

על נשים העובדות במטעי תה ומדוע עליהן להיות מעורבות בארגוני מסחר (מתוך מרכז המידע על תנועת העובדים באסיה למען עבודה הוגנת, שוויונית ומכבדת)

על העובדות בתעשיית התה במדינת קרלה שנאבקו על זכויותיהן (כתבה מיולי 2016)

על סוגיות שכר בתעשיית התה (דו”ח של “היוזמה למסחר בר-קיימא” ממאי 2013)

רגיל

מריה טלקס

מריה טלקס, 1995-1900

היום, לפני 21 שנים, נפטרה מריה טלקס, מדענית וממציאה פורצת דרך אמריקאית ילידת הונגריה. כביופיזיקאית במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס היא הייתה מחלוצות המחקר הטכנולוגי של אנרגיה סולרית, והייתה הראשונה ליצור גנרטור תרמו-אלקטרי, לתכנן מערכת חימום סולרית ולפתח מקרר תרמו-אלקטרי המתבסס על עקרונות של מוליכות למחצה. היא המציאה גם שפע של מכשירים תרמיים פרקטיים, כמו יחידה מיניאטורית להתפלת מים הפועלת על אנרגיה סולרית, שהצילה את חייהם של רבים משהוכנסה לסירות הצלה. מאז 2012 נכללת טלקס בהיכל התהילה של הממציאים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דרבלה מרפי

דרבלה מרפי, נולדה ב-1931

היום, לפני 85 שנים, נולדה דרבלה מרפי, רוכבת אופניים, הרפתקנית וסופרת ספרי מסעות אירית. היא התפרסמה ב-1965, עם צאת ספרה על מסע האופניים שעשתה מאירלנד להודו, דרך איראן, אפגניסטן ופקיסטן, מסע שעליו חלמה מגיל 10, עת קיבלה לראשונה אופניים משלה. את מסעותיה ערכה ללא סיוע וללא מותרות, תוך הסתמכות על אדיבותם של המקומיים, מה שהוביל גם למצבים מסוכנים; למשל, היא הותקפה ע”י עדת זאבים ביוגוסלביה, ספגה איומים מצד חיילים באתיופיה ונשדדה בסיביר. בספריה תיארה גם סוגיות פוליטיות חשובות, כמו הפליטים מטיבט, המלחמה בצפון אירלנד, האפרטהייד בדרום אפריקה, רצח העם ברואנדה וההתחממות הגלובלית.

ויקיפדיה

פייסבוק