עמוד 1
רגיל

סמירה חורי

סמירה חורי, נולדה ב-1929

היום, לפני 90 שנים, נולדה סמירה חורי, פעילה פמיניסטית, חברתית ופוליטית ערבייה ישראלית. ב-1948 סייעה לפליטים שהגיעו לעירה נצרת, ובעקבות זאת הצטרפה למפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק”י), למאבק למען מעמד הפועלים ונגד הממשל הצבאי. בשנות ה-50 הקימה את הארגון “אלנהדה אלניסאאיה” לקידום נשים בחברה הערבית ולעידודן לפתח תודעה חברתית ופוליטית. בשנות ה-70 הייתה ממייסדות תנד”י, תנועה פמיניסטית יהודית-ערבית למען שלום ושוויון. ב-1974 הייתה לאישה הערבייה הראשונה שכיהנה כחברת מועצת עיר. ב-1991 הייתה מיוזמות המקלט הראשון לנשים ערביות קורבנות אלימות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: סמירה חורי (מחזיקה זר פרחים), לשמאלה תמר גוז’נסקי (עם השלט “שוויון בין המינים, שלום בין העמים”), ולימינה מנכ”לית תנד”י פתחיה סגייר, בתהלוכת יום האישה בנצרת, מרץ 2007

בתמונה הקטנה: סמירה חורי מקבלת מח”כ עאידה תומא-סלימאן תעודת הוקרה מטעם ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי (צילום: אל אתיחאד).
מתוך כתבה באתר מק”י, “ח”כ תומא-סולימאן ביום האשה: קיים פער רב בין החוקים לבין המציאות“, מרץ 2016

רגיל

כרמן ליירה

כרמן איזבל קארוואג’ל קסאדה, שנודעה בשם העט כרמן ליירה, 1949-1888

היום, לפני 131 שנים, נולדה כרמן איזבל קארוואג’ל קסאדה, שנודעה בשם העט כרמן ליירה, סופרת, אשת חינוך ופעילת זכויות עובדים מקוסטה ריקה. היא נודעת כסופרת הידועה הראשונה מקוסטה ריקה וכמי שייסדה את גן הילדים הראשון בשיטת מונטסורי בקוסטה ריקה, שבו לימדה במיוחד ילדים עניים. היא ייסדה גם את המפלגה הקומוניסטית של קוסטה ריקה וכן את אחד מהאיגודים הראשונים במדינה של נשים פועלות, שיחד ערערו את התבססות החברה על מעמדות ועל הגבלת תפקידי הנשים לבית, לנישואין ולאמהוּת. ככל שהעמיקה פעילותה זו, היא הורחקה מעבודתה במערכת החינוך ולבסוף הוגלתה למקסיקו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דמותה המופיעה בעשור האחרון על שטר של 20 אלף קולון

רגיל

מָתִי רוּבֶּנוֹבָה

מָתִי (“סבטלה”) רוּבֶּנוֹבָה, 1944-1925

היום, לפני 93 שנים, נולדה מָתִי רוּבֶּנוֹבָה, פרטיזנית ופעילה קומוניסטית, מהסמלים של ההתנגדות היהודית בבולגריה. מגיל צעיר הייתה פעילה בתנועת הנוער הקומוניסטית בבולגריה, פעילות שהייתה לא חוקית, ועם הצטרפות בולגריה למדינות הציר במלחה”ע השנייה, החלה לפעול גם נגד השלטון הפרו-פשיסטי ופרו-נאצי. במאי 1944 הצטרפה לפרטיזנים הלוחמים בהרי הבלקן, ובאחד הקרבות נפצעה ברגלה; כשהסתתרה כדי להחלים, הוסגרה למשטרה הבולגרית ונרצחה. ימים אחדים לאחר מותה התחוללה בבולגריה הפיכה, היהודים שגורשו הורשו לחזור והמדינה עברה להילחם לצד בעלות הברית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן של רובנובה, מתוך אתר בית לוחמי הגטאות

רגיל

קריסטל איסטמן

קריסטל קתרין איסטמן, 1928-1881

“גברים אולי אומרים עכשיו [משאושרה זכות ההצבעה ברמה הפדרלית], ‘תודה לאל, המאבק האינסופי של הנשים הסתיים!’ אבל הנשים, כפי שאני מכירה אותן, אומרות, ‘עכשיו סוף סוף אנחנו יכולות להתחיל’. כשנאבקו למען הזכות להצביע, רוב הנשים ניסו לנהוג באופן מכובד בנוגע לכל נושא אחר. עכשיו הן יכולות להגיד מה הן באמת רוצות; ומה שהן באמת רוצות, בדיוק כמו כל שאר העולם הנאבק, הוא חופש.
[…] אז מהי אפוא “הבעיה של נשים” עם חופש? נראה לי שהעניין הוא כזה: איך לארגן את העולם כך שנשים תוכלנה להיות בנות אדם, עם סיכוי להשתמש במגוון המתנות שיש להן במגוון דרכים, במקום להיות מיועדות בשל מינן המקרי לתחום פעילות יחיד – משק הבית וגידול הילדים. ואם וכאשר הן יבחרו במשק הבית ובגידול הילדים, עיסוק זה יוכר על ידי העולם כעבודה, שבצידה תגמול כלכלי מוגדר המאפשר לה שלא להזדקק לתלות בגבר כלשהו.
[לשם כך,] עלינו לחולל מהפכה בחינוך המוקדם של הבנים והבנות. זה חייב להיות נשי באותה המידה שזה גברי להתפרנס ולעמוד ברשות עצמך. וזה חייב להיות גברי באותה המידה שזה נשי לדעת לבשל ולתפור ולנקות ולטפל בעצמך בשגרה. אין צורך לומר שהחלק השני של מהפכה זו צפוי לעורר התנגדות עזה יותר מהחלק הראשון. [הרי] קיומן של הנשים המפרנסות טרם הביא להתפתחותם של עקרי בית.
זה לא כל הפמיניזם, כמובן, אבל זה מספיק בשביל להתחיל.”
(מתוך נאומה מ-1920, “עכשיו אפשר להתחיל: מה הלאה? היום שאחרי זכות הצבעה לנשים“, הנכלל ברשימת מאה הנאומים החשובים במאה ה-20 בארה”ב)

היום, לפני 137 שנים, נולדה קריסטל איסטמן, סוציולוגית ועורכת דין אמריקאית. בעקבות מחקר חלוצי שערכה על פגיעות במקומות עבודה, ניסחה ב-1909 את החוק הראשון שעסק בפיצויים לנפגעי תאונות עבודה. היא הייתה ממנהיגות המאבק לזכות בחירה לנשים, ממייסדות ליגת הנשים הבינלאומית לשלום וחירות, ממייסדות האיגוד האמריקאי נגד מיליטריזם ואימפריאליזם, מייסדת ועורכת של מגזין האמנות הרדיקלי “המשחרר”, וממייסדות האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, שפועל עד היום. פעילותה פורצת הדרך הושתקה בשל תיוגה כקומוניסטית, ורק בשנת 2000 הוכנסה להיכל התהילה הלאומי לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה מונטנגרו

אנה לימה (קארמו) מונטנגרו, 2006-1915

היום, לפני 103 שנים, נולדה אנה מונטנגרו, סופרת, משוררת, עיתונאית, עורכת דין ואקטיביסטית ברזילאית. רבים ממאבקיה המשפטיים ומכתביה עסקו בזכויות סוציו-אקונומיות ובריאותיות של נשים, בגזענות חוקית ותרבותית כנגד שחורים ובזכויותיהם החוקתיות של פועלים בעיר ובכפר. ב-1964 הוגלתה מברזיל בשל פעילותה הקומוניסטית, הצטרפה לפדרציית הנשים הדמוקרטית הבינלאומית ופעלה רבות למען זכויות אדם בכלל וזכויות נשים בפרט במסגרת אונסק”ו. כעבור 15 שנים הותר לה לחזור לארצה, והיא זכתה להכרה ולהוקרה על פועלה מטעם לשכת עורכי הדין בברזיל ומטעם המדינה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה ולנטינוביץ’

אנה ולנטינוביץ’, 2010-1929

היום, לפני 7 שנים, נהרגה אנה ולנטינוביץ’, פעילת זכויות וגיבורה לאומית בפולין, בהתרסקות מטוס חיל האוויר הפולני ברוסיה יחד עם נשיא פולין ומנהיגים בולטים אחרים. בשנות ה-50 החלה לעבוד בנמל גדנסק כרתכית וכמפעילת מנוף, והמשטרה החשאית התנכלה לה כשיצאה נגד שחיתות של הממונים. כשפוטרה ב-1980, כמה חודשים לפני שהייתה אמורה לצאת לפנסיה, פתחו חבריה לעבודה בשביתת מחאה, שהפכה לשביתה הגדולה ביותר אי פעם – בשיאה שבתו כמיליון עובדים. בעקבות זאת, לראשונה בגוש הקומוניסטי, ניתנה הזכות להתאגד מחוץ למפלגה והוקם איגוד העובדים הגדול בעולם, “סולידריות”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלכסנדרה קולונטאי

אלכסנדרה קולונטאי, 1952-1872

היום, לפני 145 שנים, נולדה אלכסנדרה קולונטאי, מנהיגה חברתית ופמיניסטית, סופרת ודיפלומטית סובייטית. היא הייתה תועמלנית נלהבת של הבולשביקים, ולאחר מהפכת אוקטובר נבחרה ל”סובייט פטרוגרד”, מועצת הפועלים החשובה ביותר ברוסיה, ונתמנתה לקומיסר העם לרווחה סוציאלית. בתפקידה זה הייתה האישה הבכירה ביותר בממשל הסובייטי. ב-1919 ייסדה את המחלקה לקידום נשים במפלגה הקומוניסטית, וביוזמתה הפך “יום האישה” לחג רשמי בברית המועצות. ב-1923 מונתה לשגרירה בנורבגיה (ואחר כך גם במקסיקו, בשוודיה ובאו”ם) ובכך הייתה לאישה הראשונה בתקופה המודרנית שכיהנה כשגרירה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אינג’י אפלטוּן

אינג’י אפלטוּן, 1989-1924

היום, לפני 92 שנים, נולדה אינג’י אפלטוּן, ציירת ופעילה פוליטית ופמיניסטית מצרייה. בגיל 15 “למדה למרוד דרך הציור” כשהצטרפה ל”קבוצת אמנות וחופש”. עבודותיה מתמקדות במצוקותיהם של פועלים ושל אוכלוסיות מודרות, במיוחד נשים מצריות. אפלטון פעלה במסגרת ארגון קומוניסטי מחתרתי למען שחרור העם מכבלי הקולוניאליזם ולמען דמוקרטיה, וכן ייסדה את “איגוד צעירות האוניברסיטאות והמכללות המצריות” למען השגת שחרור ועצמאות לנשים. בעקבות פעילותה זו “סומנה” ע”י השלטון, ואף ישבה בכלא. לאחר שחרורה החלה להציג תערוכות ברחבי העולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מוטורו אודייאם

מוטורו אודייאם, 2002-1924

היום, לפני 14 שנים, נפטרה מוטורו אודייאם, פוליטיקאית ופעילת זכויות נשים הודית. בשל השתייכותה לקבוצה פרו-קומוניסטית נאלצה לחיות במחתרת במהלך שנות ה-40. במהלך אותן שנים ייסדה וניהלה קבוצת בורקאטה – קבוצת מספרות סיפורים, הראשונה שכללה נשים בלבד, שקידמה אג’נדות אנטי-פשיסטיות. היא נודעה גם כאישה הראשונה שרכבה על אופניים במדינתה. מ-1981 ועד מותה כ-20 שנים אח”כ הייתה נשיאת איגוד הנשים הדמוקרטי של הודו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: הלוגו ואחד המאבקים של איגוד הנשים הדמוקרטי של הודו

רגיל

לזלי פיינברג

לזלי פיינברג, 2014-1949

היום, לפני 66 שנים, נולד/ה לזלי פיינברג, שהגדיר/ה עצמו/ה כ”לבנה אנטי-גזענית, בת מעמד הפועלים, יהודייה חילונית, טרנסג’נדרית, לסבית, נקבה וקומוניסטית מהפכנית” (והעדיף/ה התייחסות מגדרית נייטרלית). פיינברג היה/הייתה עיתונאי/ת וסופר/ת, שעסק/ה באקטיביזם להטב”קי ושמאל פוליטי. ב-1974 הוביל/ה את המצעד נגד הגזענות בבוסטון. ב-1975 הצטרף/ה למאבק למען זכויות הילידים האמריקאים, ובשנת 1984 ערך/ה מסע הרצאות על משבר האיידס ברחבי ארצות הברית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אסתר וילנסקה

אסתר וילנסקה, 1975-1918

היום, לפני 97 שנים, נולדה אסתר וילנסקה, פוליטיקאית ישראלית. ב-1938 פרשה מתנועת “השומר הצעיר” בפולין, עלתה לארץ, הצטרפה למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה וערכה את ביטאון מק”י, “קול העם”. ב-1948, לאחר שדיברה כנגד מדיניות ממשלת ישראל, נאסר עליה להשתתף בעצרת האו”ם. ב-1959 נדחתה הצעת החוק שלה להשוואת שכרם של גברים ונשים. וילנסקה פעלה רבות לחיזוק שיתוף הפעולה בין יהודים לערבים ולקידום מעמד האישה בישראל.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שנייה מימין

רגיל

מגדה סאבו

מגדה סאבו, 2007-1917

“בכל מערכת יחסים רגשית, טמונה האפשרות לתקיפה; ככל שאני מאפשרת ליותר אנשים להתקרב, כך גדלה כמות הערוצים שבהם הסכנה עלולה להגיע אלי”

היום, לפני 97 שנים, נולדה מגדה סאבו, משוררת, מסאית וסופרת הונגרייה. על אף הצלחתה, בשנות החמישים והשישים החרים השלטון ההונגרי הקומוניסטי את ספריה. במהלך השנים הפכה סאבו לאחת הסופרות הנחשבות בהונגריה ובעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אתל רוזנברג

אתל רוזנברג, 1953-1915

היום, לפני 99 שנים, נולדה אתל רוזנברג, קומוניסטית אמריקאית-יהודייה. ב-1951 הועמדו לדין אתל ובעלה יוליוס בעוון מסירת סודות אטום לסובייטים, וכשנתיים מאוחר יותר הוצאו להורג. העד המרכזי נגדם היה דייוויד גרינגלאס, אחיה של אתל, ששנים רבות אחרי כן הודה שבדה את האשמתה כדי להציל את עצמו ואת אשתו‏. כך, אשמתו של יוליוס אמנם הוכחה, אך מעורבותה של רוזנברג לא הוכחה מעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קתי וילקס

קתי וילקס, 2003-1946

היום, לפני 11 שנים, נפטרה קתי וילקס, פילוסופית ואקדמאית בריטית. וילקס סייעה בהקמת אוניברסיטאות מחתרתיות וביצירת קשרים אקדמאיים בצ’כיה הקומוניסטית. היא הבריחה למזרח אירופה ספרים וערכה שם סמינרים במרתפי הבתים. לאחר נפילת המשטר ביוגוסלביה, ב-1990, היא היוותה חלק מהותי בשיקום ובבנייה של מערכות החינוך שם. ב-1998 הוענקה לה מדליית הנשיא הצ’כי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

איזדורה דנקן

איזדורה דנקן, 1927-1878

היום, לפני 136 שנים, נולדה איזדורה דנקן, רקדנית אמריקאית. דנקן ערערה על מוסכמות רבות בתקופתה – היא הצליחה להרוויח ולחסוך כסף, היא הייתה ביסקסואלית ופמיניסטית, תמיכתה בקומוניזם הובילה לשלילת האזרחות האמריקאית שלה, היא בזה למסגרת הנישואין וילדה שלושה ילדים מבלי להינשא. סגנון הריקוד שפיתחה היה שונה מאוד מהמקובל בתקופתה, ולימים הפך אותה לאחת מאמהות המחול המודרני.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אינסה ארמנד

אינסה ארמנד, 1920-1874

היום, לפני 140 שנים, נולדה אינסה ארמנד, פוליטיקאית בולשביקית צרפתייה-רוסייה. לאחר שנתפסה מפיצה פרופגנדה לא חוקית במוסקבה, נעצרה ונשלחה לגלות. ב-1915 ארגנה ארמנד כנס אנטי-מלחמתי של נשים סוציאליסטיות בשווייץ. ב-1917 עמדה בראש ה”זנוטדל”, ארגון שנאבק למען שוויון נשים במפלגה הקומוניסטית ובארגוני העובדים, וכן הייתה יו”ר כנס הנשים הקומוניסטיות הראשון ב-1920.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לסיה אוקראינקה

לסיה אוקראינקה (לריסה פטריבנה קוסאץ’-קביטקה), 1913-1871

היום, לפני 143 שנים, נולדה לסיה אוקראינקה, מהמשוררות והסופרות החשובות ביותר בספרות האוקראינית. אוקראינקה התנגדה באופן פעיל לשלטון הצארי הרוסי, ובשנת 1902 היא תרגמה את המניפסט הקומוניסטי לאוקראינית. בשנת 1907 היא נאסרה על ידי המשטרה הצארית ונותרה תחת מעקב לאחר שחרורה. באוקראינה הוקמו פסלים רבים בדמותה ורחובות רבים נקראו על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנגלה וודה

אנגלה וודה, 1985-1892

היום, לפני 122 שנים, נולדה אנגלה וודה, סופרת, מחנכת, לוחמת זכויות אדם ופמיניסטית סלובנית. חברותה במפלגה הקומוניסטית היוגוסלבית נשללה ב-1939 בשל התנגדותה לברית בין היטלר לסטאלין. היא הצטרפה לתנועת השחרור הסלובנית וב-1944 נשלחה למחנה ריכוז נאצי. אחרי המלחמה נעצרה על ידי הרשויות הקומוניסטית ביוגוסלביה, ונאסר עליה לעסוק בפוליטיקה עד מותה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מילדה הַרַקוֹבָה

מילדה הַרַקוֹבָה, 1950-1901

היום, לפני 112 שנים, נולדה מילדה הַרַקוֹבָה, פוליטיקאית צ’כית. לאחר הכיבוש הגרמני של צ’כוסלובקיה ב-1939 היא הצטרפה לתנועת המחתרת, אך נעצרה ע”י הגסטאפו ונשלחה לטרזין. היא שוחררה ב-1945 אך נעצרה שנית ב-1949 באשמת ניסיון הפיכה של המשטר הקומוניסטי. בתום משפט ראווה, על אף מחאה ציבורית בינלאומית, היא הוצאה להורג.

ויקיפדיה

פייסבוק