עמוד 1
רגיל

מדלן דה-סקודרי

מדלן דה-סקודרי, 1701-1607

היום, לפני 410 שנים, נולדה מדלן דה-סקודרי, סופרת ואשת תרבות צרפתייה, מהדמויות המובילות ברנסאנס הצרפתי ובסלונים הספרותיים של פריז. בתחילה פרסמה את חיבוריה תחת שמו של אחיה, המחזאי ג’ורג’ דה-סקודרי, ואחד מהם – “ארטמן, או כורש הגדול” – נודע כרומן הארוך ביותר שפורסם אי-פעם והוא כולל כ-2.1 מיליון מילים. ב-1652 ייסדה בפריז חוג ספרותי משלה, אשר בו הנהיגה שיח המעדיף דיאלוג על פני נאום וקונצנזוס על פני ויכוח, והפכה לסופרת המפורסמת ביותר בדורה. בחיבוריה הציבה נשים כגיבורות וכמובילות שיח, עודדה השכלה לנשים והתנגדה למוסד הנישואין.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ליליאן בטנקור

ליליאן הנרייט שרלוט בטנקור, 2017-1922

היום, לפני 95 שנים, נולדה ליליאן בטנקור, אשת חברה ואשת עסקים צרפתייה. כבר בגיל 15 החלה לעבוד כמתמחה בחברת “לוריאל”, שייסד אביה, חברת הקוסמטיקה והטיפוח הגדולה בעולם. כיום היא מחזיקת המניות העיקרית של החברה, הונה מוערך בכ-45 מיליארד דולר, והיא מדורגת במקום ה-14 ברשימת עשירי העולם – האישה הראשונה ברשימה, האדם העשיר/ה ביותר בצרפת וככל הנראה האישה העשירה ביותר בהיסטוריה. הקרן הפילנתרופית של בטנקור תומכת במחקר וחינוך מדעי, בפרויקטים חברתיים והומניטריים ובאמנויות, ומעניקה בין היתר את “פרס לוריאל-אונסק”ו לנשים במדע”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

על פי תפיסת חז”ל, יום הכיפורים הוא היום המרכזי לסליחה, למחילה ולטהרה, על עבירות שבין אדם – ובת-חוה – למקום. יום זה מוקדש אפוא להתנקות ולהשתחררות מחטאים ומקיבעונות שליליים כדי לקדם את השנה החדשה במצפון נקי ובראש שקט.

אך עבירות שבין אדם לחברו – ולחברתו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו – וחברתו.

ביום שבו אפילו לעבריינים מותר להיות חלק מהקהילה (“בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הקהל הקדוש הזה אנו מתירין להתפלל עם העבריינים”), חשוב לזכור ולהזכיר את הנשים הספורות שבמרוצת הדורות הצליחו לפרוץ דרך ולהיכלל בבתי הכנסת ובמקומות הלימוד, וזכו לקבל הכרה לדורות כתלמידות חכמים וכראשות ישיבה.

גמר חתימה טובה!

 

מרים שפירא, נולדה בסביבות 1360

אם משפחת לוריא המפורסמת, המיוחסת לרש”י ובעלת היסטוריה משפחתית של נשים למדניות, אשר הייתה ראשת ישיבה באלזס (חבל ארץ בצרפת של היום) והרצתה שיעורים בתלמוד לפני בחורי ישיבתה, כפי שמעידים צאצאיה המהרש”ל והאר”י.

חוה בכרך, 1652-1585

מלומדת צ’כית נודעת, אשר מלבד ידיעותיה התורניות וחידושי הלכה שהתפרסמו בשמה, הייתה מיוחסת מאוד, נכדתו של המהר”ל מפראג. נכדה רבי יאיר חיים בכרך, שקרא את שם ספרו הנודע “חות יאיר” על שמה, כתב על בקיאותה בתלמוד הבבלי והירושלמי, במדרשי חז”ל ובספרות השו”ת כי “היתה אם כל חי בתורה ובמעשים, אשר אשה בכל אלה לא מצאנו”.

אסנת ברזאני, 1670-1590

רבנית, למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית ומקובלת, שעמדה בראש ישיבה בכורדיסטן ונודעה בכינוי “התנאית”. אביה העניק לה חינוך תורני יסודי ומעמיק והתנה את נישואיה בכך שתמשיך בלימוד התורה ולא תיאלץ לעזוב את בית המדרש לטובת טיפול במשק הבית. בני דורה ראו בה סמכות רבנית לכל דבר, כמי שהייתה ממונה הן על ההוראה והן על ניהול הישיבה, וצאצאיה שימשו ברבנות בעיראק עד המאה ה-20.

חנה רחל ורברמאכר, 1888-1805

נודעה כ”בתולה מלודמיר”, השתייכה לתנועת החסידות וסיגלה לעצמה גינוני אדמו”רות. ההנהגה הדתית באוקראינה לא ראתה זאת בעין יפה, ומשגברו הרינונים עליה עלתה לארץ ישראל, ובירושלים המשיכה לנהוג כאדמו”רית – התעטפה בטלית, הניחה תפילין, ערכה מדי שבת סעודה שלישית לחסידיה בביתה שבמאה שערים, לימדה תורה, העניקה ברכות, התפללה עם נשים אחרות בכותל המערבי ובקבר רחל, ולפי חלק מהעדויות אף עסקה בקבלה מעשית.

 

מאחורי הטקסט שבכותרת התמונה:

“גבירתי, יונתי תמתי, אמִתתי ואמונתי, ציצי ותפארתי, אמי רבנתי […] יהי אלוהיה עמה ויגדיל שמה” – אגרת מחורזת משנת 1664, מאת הרב פנחס חרירי, מראשי המקובלים השבתאים בכורדיסטן, לרבנית אסנת ברזאני

(מתוך הספר “יהודי מוצל: מגלות שומרון עד מבצע עזרא ונחמיה”, מאת עזרא לניאדו, הוצאת המכון לחקר יהדות מוצל, 1981)

פייסבוק

רגיל

פסקל ברקוביץ

פסקל נועה ברקוביץ, נולדה ב-1967

היום, לפני 50 שנים, נולדה פסקל ברקוביץ, ספורטאית ואשת תקשורת ישראלית ילידת צרפת. בגיל 15 נחשפה במקרה למוצאה היהודי ולמדינת ישראל, וביולי 1984 הגיעה לראשונה לפעילות התנדבותית בישראל. בדצמבר אותה השנה החליקה בדרכה לבית הספר, נפלה מתחת לרכבת נוסעת ושתי רגליה נקטעו. ב-1985 עלתה לישראל, והייתה למתנדבת הראשונה בצה”ל בכיסא גלגלים. במהלך השנים ייצגה את ישראל במשחקים הפאראלימפיים בשחייה, בחתירה ובאופני יד. היא גם שדרנית, כתבת ועורכת ברדיו ובטלוויזיה, במאית סרטי תעודה ומעבירה הרצאות העצמה מעוררות השראה לקהלים רבים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פרויקט ספורט אתגרי שכולל מפגש עם פסקל וטיפוס על קירות, מתוך אתר “נגישות ישראל”

בתמונה הקטנה: הזכויות על הצילום שמורות לפסקל ברקוביץ

רגיל

מרי דרם

מרי אדלייד דרם, 1894-1828

היום, לפני 189 שנים, נולדה מרי דרם, עיתונאית ונואמת פמיניסטית צרפתייה, אשר האמינה בשינוי חברתי הדרגתי יותר מאשר במהפכות ופעלה למען חינוך ורפורמות חקיקתיות שיקדמו שינוי כזה. בין היתר קידמה חינוך לבנות ואמנציפציה פוליטית לנשים, ייסדה את “האגודה לזכויות נשים” ב-1870, הייתה ממקימות “החברה לשיפור גורלה של האישה” ב-1874, והייתה מיוזמות “האמנה הבינלאומית בדבר זכויות נשים” ב-1878. דרם הייתה האישה הראשונה שהושבעה ל”בונים החופשיים” בצרפת, וב-1892 יזמה את המסדר הבינלאומי המעורב הראשון של הבונים החופשיים, שנקרא “זכות האדם”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: פסל בדמותה הניצב בפריז

רגיל

טרואן דה מריקור

אן-ז’וזף טרואן דה מריקור, 1817-1762

היום, לפני 255 שנים, נולדה טרואן דה מריקור, זמרת ומהפכנית צרפתייה, מבשרת המאבק לאמנציפציה של הנשים. ב-1789, עם כינוס אסיפת המעמדות הראשונה בוורסאי, הייתה האישה היחידה שהחלה לפקוד את הטריבונות של האסיפה המחוקקת. דה מריקור הביעה בנאומיה השקפות רדיקליות שהקדימו את זמנן בעד זכות הנשים לשוויון, זכותן לבחור ולהיבחר בארגונים פוליטיים ושילובן בצבא, ונגד דחיקתן אל תפקידים מסורתיים של אמהות, רעיות ועקרות בית. היא הושמצה כבעלת מוסר מפוקפק, נעצרה בשל כוונות שטפלו עליה לרצוח את המלכה, ולבסוף אושפזה בשל מחשבות שווא של רדיפה ושיגעון.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סימון וייל

דיים סימון וייל, 2017-1927

היום, לפני 90 שנים, נולדה סימון וייל, משפטנית ופוליטיקאית יהודייה-צרפתייה, שכיהנה בממשלות צרפת והייתה נשיאת הפרלמנט האירופי – האישה הראשונה בתפקיד זה. במלחה”ע השנייה גורשה מצרפת ונשלחה עם אמה ואחותה לאושוויץ-בירקנאו. לאחר המלחמה החלה לפעול בבתי המשפט ובפוליטיקה. בשנות ה-70 כיהנה כשרת הבריאות, ובמסגרת זו הרחיבה את היתר השימוש באמצעי מניעה וחוקקה לראשונה היתר לבצע הפלות. בשנות ה-90, לאחר כהונתה כנשיאת הפרלמנט האירופי, שבה לממשלת צרפת כשרת הרווחה. בשנת 2000 מונתה לנשיאת המוסד לזיכרון השואה בצרפת.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

בתמונה הגדולה: עם אליס סואניר-סיט, מזכירת המדינה להשכלה גבוהה

בתמונה הקטנה: בסיור באושוויץ עם פוליטיקאים צרפתים בכירים

[דיים סימון וייל נפטרה לפני שבועיים, יהי זכרה ברוך]

רגיל

אלן דוטריו

אלן דוטריו, 1961-1877

היום, לפני 140 שנים, נולדה אלן דוטריו, רוכבת אופניים, טייסת, פעלולנית ונהגת מירוצים בלגית. ב-1895 שברה את שיא העולם למרחק ברכיבה רצופה על אופניים, וב-1898 זכתה באליפות הגרנד פרי של אירופה ובטורנירים חשובים נוספים. היא הייתה לאישה הרביעית בעולם, והבלגית הראשונה, שקיבלה רישיון טיסה, וב-1913 הייתה הטייסת הראשונה שקיבלה את מדליית לגיון הכבוד הצרפתי. במלחה”ע ה-1 שירתה כנהגת אמבולנסים. היא ערכה מופעים של להטוטי רכיבה על אופניים ועל אופנוע והתחרתה במירוצי מכוניות. ב-1956 הקימה את “גביע אלן דוטריו”, תחרות טיסה רצופה לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סוניה ריקייל

סוניה ריקייל, 2016-1930

היום, לפני 87 שנים, נולדה סוניה ריקייל, מעצבת אופנה וסופרת צרפתייה יהודייה. ריקייל נודעה בעולם האופנה כ”מלכת הסריגים” ונחשבה לאחת ממעצבי-העל. בשנות ה-60 וה-70 שיקפה ביצירתה ובסגנון חייה את האישה המשוחררת העולמית, והדגישה בבגדי הנשים שעיצבה את הנוחות ואת הטעם האישי. היא עיצבה גם ריהוט, נעליים, תיקים ועוד. ריקייל הייתה מעורבת בכמה פרויקטים חברתיים בישראל והשתייכה לוועד הארגון “בת שלום”, שמטרתו לעודד מעורבות נשית באקטיביזם הפוליטי למען פתרון צודק לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולחזק את קולן של נשים יהודיות וערביות בחברה הישראלית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ניקי דה סן פאל

קתרין מארי-אנייס “ניקי” דה סן פאל, 2002-1930

היום, לפני 15 שנים, נפטרה ניקי דה סן פאל, פסלת, ציירת ויוצרת סרטים צרפתייה-אמריקאית, מהאמניות הבודדות שיצרו פסלי ענק. סן פאל דיברה רבות, באופן בוטה וגלוי, על סוגיות פוליטיות וחברתיות רבות, כמו המלחמה באלג’יריה, המאבק באיידס והגל השני של הפמיניזם, ועמדותיה באו לידי ביטוי גם ביצירותיה. פסליה מסדרת “נאנאס”, למשל, חגגו את הגוף הנשי ומחו כנגד ההסללה המגדרית של נשים כאמהות, מכשפות או פרוצות. פסליה המוכרים ביותר בישראל הם “הגולם” (“המפלצת”) בגן רבינוביץ’ וגן הפסלים “תיבת נח” בגן החיות התנ”כי שבירושלים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מארי-אן בואווין

מארי-אן בואווין, 1841-1773
היום, לפני 244 שנים, נולדה מארי-אן בואווין, מיילדת, ממציאה וסופרת צרפתייה, אחת הנשים החשובות ברפואה במאה ה-19. היא גילתה כמה מהגורמים לדימומים, להפלות ולמחלות של השליה והרחם, והייתה מהראשונות להשתמש בסטתוסקופ כדי להקשיב לדופק עוברי ומהראשונות לבצע כריתת רחם בעל גידול סרטני. בואווין המציאה כמה מכשירים חשובים לבדיקות וגינליות, ביניהם הפלווימטר להערכת מצבו של אגן ירכיים של יולדת כדי לדעת אם נדרש ניתוח קיסרי, והספקולום לבדיקת הנרתיק וצוואר הרחם. ספרי הלימוד הרפואיים שכתבה תורגמו לשפות רבות ונעשה בהם שימוש במשך 150 שנה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרגריט דיראס

מרגריט דונדייה, הידועה כמרגריט דיראס, 1996-1914
היום, לפני 103 שנים, נולדה מרגריט דיראס, סופרת ובמאית סרטים צרפתייה, זוכת הגראנד פרי של האקדמיה הצרפתית לתיאטרון. היא כתבה ספרים, מחזות וסיפורים קצרים רבים, בכללם רב-המכר עטור הפרסים “המאהב”, שהוא ככל הנראה אוטוביוגרפי. ייחודה היה בדלדול הטקסט על מנת להטות את כובד המשקל למה שלא נאמר, והיא קושרה לתנועת הספרות הצרפתית של “הרומן החדש”. גם סרטיה היו ניסויים באופיים והעבירו את הסיפור כחוויה באמצעות דימויים שספק נוגעים ספק אינם נוגעים למה שנאמר. כתיבת התסריט לסרט המפורסם “הירושימה אהובתי” מ-1959 זיכתה אותה בפרס האוסקר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ז’אן לואיז קלמה

ז’אן לואיז קלמה, 1997-1875
היום, לפני 142 שנים, נולדה ז’אן לואיז קלמה, שחיה 122 שנים ו-164 ימים, החיים הארוכים ביותר שתועדו בהיסטוריה. היא נולדה וחיה כל חייה בעיר ארל שבחבל פרובנס בצרפת, מעולם לא חלתה, אהבה במיוחד לאכול שוקולד ופירות, ורכבה על אופניים עד גיל 100. ב-1965, בגיל 90, היא נותרה ללא יורשים לאחר שבתה היחידה מתה מדלקת ריאות ונכדה היחיד נהרג בתאונה, וחתמה על חוזה עם אדם בן 47, שלפיו ישלם לה 2,500 פרנק לחודש עד מותה ואז תעבור דירתה לבעלותו. כשנפטר מסרטן בגיל 77, משפחתו המשיכה לשלם לה, ובסה”כ שולמו לה כ-140,000 יורו, יותר מכפול משווי דירתה. על כך העירה: “לפעמים עושים עסקאות גרועות בחיים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אן דו-לה-וו

אן דו-לה-וו, 1710-1661
היום, לפני 307 שנים, נפטרה אן דו-לה-וו, שכונתה “מריאן”, פיראטית צרפתייה, אחת משתי הנשים היחידות שהתפרסמו כחלק משודדי הים הקאריביים. כשהפיראט המפורסם לורן דה גראף העליב אותה היא הזמינה אותו לדו-קרב, ובסופו של דבר הוא נכנע והתפעל כל כך מאומץ לבה שהציע לה להינשא לו. היא הצטרפה אליו לספינת השודדים שלו, והשתתפה גם במעשי השוד ובקרבות. התפיסה אז הייתה כי נוכחותה של אישה על ספינה מביאה מזל רע, אך מריאן נחשבה דווקא לקמע ותוארה כאמיצה, תקיפה ואכזרית. אחת מבנותיה התפרסמה אף היא כממשיכת דרכה לאחר שהשתתפה בדו-קרב מול גבר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שרה “סארטי” בארטמן

שרה “סארטי” בארטמן, 1815-1789
היום, לפני 201 שנים, נפטרה שרה “סארטי” בארטמן, דרום אפריקאית שהפכה סמל לניצול, לשוביניזם ולגזענות של המערב. בשל מבנה גופה (מצב המכונה סטאטופיגיה), היא נחטפה לאירופה ונמכרה לפריק-שואו תחת שם הבמה “ונוס ההוטנטוטית” (הוטנטוטים הוא כינוי גנאי לבני שבט הקוי-קוי), הוצגה לראווה בכלוב כשהצופים ממששים את גופה, וכן עברה שלל בדיקות אנטומיות ששימשו חוקרי טבע כ”הוכחה מדעית” גזענית לפרימיטיביות של האפריקאים. מאז מותה, ועד 1974, הוצג גופה לראווה במוזיאון האדם בפריז, ורק ב-2002 נעתרה צרפת לדרישות של פעילים לזכויות אדם להביא את גופתה לקבורה בדרום אפריקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קאמי קלודל

קאמי קלודל, 1943-1864

היום, לפני 152 שנים, נולדה קאמי קלודל, פסלת ואמנית צרפתייה. ב-1884, כשרבים ממוסדות האמנות היו סגורים בפני נשים, החלה לעבוד עם אוגוסט רודן, והיוותה לו מודל, מקור השראה ושותפה. לאחר שנפרדו החלה להציג מיצירותיה וזכתה להצלחה. במשך שנים יוחסה הצלחתה זו לקרבתה לרודן, אך כיום מכירים בגאוניותה ובסגנונה המקורי, על אף הצנזורה המגדרית שמנעה ממנה לממש רבים מרעיונותיה או לקבל קרדיט עליהם. ב-1913, לאחר מות אביה שתמך בה, אשפזה אותה משפחתה בבי”ח פסיכיאטרי בשל “הזיות פרנואידיות”, ואף שהרופאים המליצו לשחררה נותרה שם עד מותה. בסוף ימיה ניפצה והרסה את רוב יצירותיה, וכיום נותרו מתוכן רק כ-90 פסלים, תרשימים וציורים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

זכות הצבעה לנשים בצרפת

זכות הצבעה לנשים בצרפת, ניתנה ב-1944

היום, לפני 72 שנים, אישרה ממשלת צרפת את החוק המעניק לנשים זכות הצבעה. על אף מאבקן העיקש של הסופרג’יסטיות בצרפת ועל אף תפקידים רבים שנטלו על עצמן נשות צרפת במהלך מלחמות העולם, הרפובליקה הצרפתית השלישית נמנעה מלהעניק להן זכות הצבעה, מחשש שיתמכו באופן מוטה במפלגה הסוציאליסטית הרדיקלית. בבחירות לרפובליקה הצרפתית הרביעית ב-1946, הראשונות שבהן הצביעו גם נשים, התברר שהן, כמו הגברים, לא הצביעו באופן מוטה אלא בהתאם למעמדות חברתיים. מתוך 27 הממשלות שהוקמו מאז ועד 1958, ארבע בלבד כללו נשים, ולעולם לא יותר מאישה אחת בו זמנית.

ויקיפדיה

פייסבוק

ראוי לציין שנכון ל-2016, בממשלת צרפת יש 9 שרות מתוך 18

רגיל

ז’קלין אודרי

ז’קלין אודרי, 1977-1908

היום, לפני 108 שנים, נולדה ז’קלין אודרי, במאית קולנוע צרפתייה. היא החלה ליצור סרטים בצרפת שלאחר מלחה”ע השנייה והתמחתה בעיבוד לקולנוע של יצירות ספרותיות, במיוחד של סופרות כמו הרוזנת דה סגיר, קולט ודורותי בוסי. אודרי הייתה האישה הראשונה שנחלה הצלחה מסחרית כבמאית בצרפת, אף שסרטיה היו שנויים במחלוקת וצונזרו לא מעט, בעיקר בשל הנגיעות הפמיניסטיות בהם. רבים מהם הציגו דמויות מרכזיות של נשים ונקודת מבט רדיקלית על תפקידי מגדר ועל מיניות נשית. סרטה מ-1951, “אוליביה” (שהתפרסם גם בשם “בור הבדידות”), מהווה אבן דרך בייצוג של מערכות יחסים לסביות.

ויקיפדיה

עוד על הסרט “אוליביה”

פייסבוק

רגיל

הבורדלים הצבאיים

הבורדלים של צבא צרפת, האחרון נסגר ב-1995

היום, לפני 21 שנים, נסגר הבורדל האחרון שהפעיל צבא צרפת. במהלך מלחמות העולם ומלחמת הודו-סין הפעיל צבא צרפת באופן רשמי בתי בושת ניידים עבור החיילים הצרפתים בחזית ובאזורים מבודדים שבהם לא הייתה להם גישה ל”שירותים” כאלה. בצרפת עצמה הוצאו הבורדלים מחוץ לחוק כבר ב-1946, אך רק ב-1995 נסגר אחרון הבורדלים בגיאנה הצרפתית, טריטוריה צרפתית בדרום אמריקה. עם זאת, בשנת 2003 נחשף כי לגיון הזרים של צרפת עדיין העסיק רשמית זונות עבור יחידת לגיונרים בג’יבוטי שבאפריקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: צילום נדיר של בורדל נייד של צבא צרפת במרוקו, שנות ה-20. בין החיילים עומדות שתי נערות או נשים צעירות, הנראות מקומיות

רגיל

נדיה בולאנז’ה

נדיה בולאנז’ה, 1979-1887

היום, לפני 129 שנים, נולדה נדיה בולאנז’ה, מלחינה, מנצחת ומורה למוזיקה צרפתייה. היא האישה הראשונה שניצחה על תזמורות חשובות רבות, כמו הסימפונית של הבי-בי-סי, הסימפונית של בוסטון, תזמורת האלה ממנצ’סטר, הפילהרמונית של ניו יורק ותזמורת פילדלפיה. השפעתה הייתה עצומה ונפרשה על רוב העולם המוזיקלי המערבי: במשך כשבעה עשורים עבדה עם האקדמיות המובילות למוזיקה, כמו ג’וליארד בניו יורק, לונגי בלונדון, הקונסרבטוריון של פריז והקונסרבטוריון האמריקאי למוזיקה בפונטנבלו. תלמידיה הרבים, מהמלחינים והמוזיקאים המובילים של המאה ה-20, ייסדו אסכולת הלחנה חדשה על בסיס משנתה.

ויקיפדיה

פייסבוק