עמוד 1
רגיל

קלאודיה אלכסנדר

קלאודיה ג’ואן אלכסנדר, 2015-1959

היום, לפני 60 שנים, נולדה קלאודיה אלכסנדר, מדענית וחוקרת אמריקאית בתחומי המדעים הפלנטריים, ובכללם גאופיזיקה, התפתחות כוכבי שביט, מגנטוספירה, טקטוניקת לוחות, פלזמת חלל, רוח השמש וכוכבי הלכת נוגה ושבתאי. היא עבדה בסוכנות הסקר הגאולוגי של ארה”ב, במרכז המחקר איימס ובמעבדה להנעה סילונית של נאס”א. היא נודעת במיוחד בעבודתה כמנהלת פרויקט ומדענית ראשית של נאס”א במשימת הגשושית “גלילאו” לחקר צדק וירחיו ובמשימת הגשושית “רוזטה” לחקר השביט צ’וריומוב-גרסימנקו. היא גם פעלה רבות לקידום נשים ומיעוטים במדע וטכנולוגיה, וכן כתבה ספרי ילדים ומד”ב.

ויקיפדיה

פייסבוק

שיחת TEDx שלה על “טבעה המרתק של התנועה והמקרה המוזר של חינוך בילדות“, המדגימה את גישתה לחינוך מדעי, אפריל 2015

בתמונה הגדולה: אלכסנדר (מימין), בתפקידה כמנהלת המשימה “גלילאו”, יחד עם המהנדסת נאדין קוקס, בחדר הבקרה של המעבדה להנעה סילונית של נאס”א בפסדינה, קליפורניה, ממתינות לשלב הסופי של הנחיתה על צדק, ספטמבר 2003 (צילום: ריק פרנסיס, AP).
מתוך כתבה על מותה של “המדענית המפורסמת שהובילה את המשימה אל צדק“, “יוסטון כרוניקל”, יולי 2015

בתמונה הקטנה: צילום מסך מתוך ריאיון עמה, שבו היא מספרת על תרומתה למשימת “רוזטה”, מרץ 2015

רגיל

אריקה גארנר

אריקה גארנר-סנייפס, 2017-1990

“כשאני דורשת צדק, זה אף פעם לא רק בשביל אבא שלי. זה בשביל הבת שלי; בשביל הדור הבא של אפרו-אמריקאים […] אנחנו לא הדור הראשון של שחורים אמריקאים שקמים ודורשים את הזכות האנושית הבסיסית לחיות, וגם לא נהיה האחרונים. אבל אני יודעת שעולם טוב יותר הוא אפשרי”
[מתוך מאמר שכתבה, “חיים של אנשים שחורים כמו אבא שלי אמורים להיות חשובים באמריקה; לכן אני תומכת בברני סנדרס“, “וושינגטון פוסט”, ינואר 2016]

היום, לפני 29 שנים, נולדה אריקה גארנר, אקטיביסטית אמריקאית למען רפורמה בעבודת המשטרה. ב-2014 נהרג אביה במהלך ניסיון מעצר, ובעקבות זאת החלה להוביל צעדות דו-שבועיות מתוקשרות באזור שבו מת והקימה קרן להנעת קהילות בכל רחבי העולם לפעול למען צדק חברתי ומודעות פוליטית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: גארנר מובילה צעדת מחאה בניו יורק ב-2014, לאחר שחבר מושבעים החליט שלא להרשיע שוטר שהיה מעורב במות אביה, אריק גארנר. מתוך הספד שנכתב עליה עם מותה מהתקף לב, בבלוג “two-way” (צילום: אנדרו ברטון/גטי אימג’ז)

בתמונה הקטנה: גארנר ב-2015, מתוך כתבת הספד באתר ה”סנט לואיס אמריקן”

רגיל

הלן טאוסיג

הלן ברוק טאוסיג, 1986-1898

היום, לפני 121 שנים, נולדה הלן טאוסיג, קרדיולוגית אמריקאית, מומחית לטיפול במומי לב מולדים ומייסדת התחום של קרדיולוגיית ילדים. היא למדה בהרווארד ובאוניברסיטת בוסטון אך בשל מגדרה לא הורשתה להשלים שם תואר, ולבסוף, ב-1927, הצליחה להשלים לימודי רפואה והתמחות בקרדיולוגיה באוניברסיטת ג’ונס הופקינס. בין היתר פיתחה הליך רפואי מציל חיים, המכונה על שמה “שאנט בליילוק-טאוסיג”, לתינוקות שנולדו עם טטרלוגיית פאלוט (מצב מולד של חסימת עורק הריאה ונקב בין חדרי הלב, הגורם ל”תסמונת התינוק הכחול”). היא ידועה גם כמובילת המאבק לאיסור השימוש בתלידומיד בארה”ב ובאירופה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ד”ר טאוסיג ומטופל, 1975 [צילום: יוסוף קאראש]

בתמונה הקטנה: בודקת ילדה בעלת תסמונת “התינוק הכחול” [צילום: Hearst Newspapers], מתוך הארכיון הרפואי של בית החולים ג’ונס הופקינס

רגיל

אדיס דה-פיליפ

יהודית (אֶדיס) דה-פיליפ, 1978-1912

היום, לפני 107 שנים, נולדה אֶדיס דה-פיליפ, זמרת סופרן ישראלית ילידת ארה”ב, מייסדת האופרה הישראלית. ב-1934 קיבלה את תפקידה הראשון – ויולטה ב”לה טראוויאטה” בניו יורק, זכתה לביקורות מהללות, והחלה להופיע בכל רחבי אירופה ואמריקה. ב-1945 הופיעה בערב חגיגי שארגנה “המגבית היהודית”, שם שמעה עדויות של יהודי בריה”מ וניצולי שואה, והחליטה לעלות לארץ ישראל על מנת “לחזק את האופרה העממית ולבנות היכל אופראי מכספים שיצטברו מהופעותיי ומתרומות שאגייס”. ב-1947 אכן הקימה את האופרה הישראלית, והייתה המנהלת האמנותית והבמאית שלה עד יום פטירתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אדיס דה פיליפ בתפקיד ויולטה ב”לה טראוויאטה”, לצד פאולו גורין בתפקיד אלפרדו, באופרה הארצישראלית העממית, 1945

בתמונה הקטנה: אדיס דה פיליפ בשנת 1958 (צילום: משה פרידן, מתוך אוסף התצלומים הלאומי)

רגיל

ויולטה אוטומן

ויולטה אוטומן (אידלמן), 2012-1930

היום, לפני 89 שנים, נולדה ויולטה אוטומן, אדריכלית, פעילת סביבה ואמנית אמריקאית ילידת פרו. היא נודעת במיוחד בתחום האדריכלות האורגנית, המקדמת תכנון הרמוני וסימביוטי עם הטבע, ובשל הבית הייחודי שבנתה עבור עצמה. החל משנות ה-70 תכננה גם יקבים רבים במחוז נאפה שבקליפורניה, שתעשיית היינות בו הפכה אז לאחת הטובות בעולם. בנוסף, כיהנה שנים רבות בוועדת התכנון ובמועצת העיר של סאוסליטו שבקליפורניה, ובמסגרת זו פעלה לקידום השימור הסביבתי בכלל ולפיתוח המשמר את אחד מקווי החוף הייחודיים בעולם בפרט. היא גם פרסמה ספרי בישול, עיצבה ציורי קיר ואיירה ספרים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ביתה ומשרדה של ויולטה אוטומן, שתכננה לפי הקווים של המצוק הטבעי שעליו נבנה, מתוך כתבה עליו ב”דיילי אינדיפנדנט ג’ורנל” של קליפורניה, 1964

בתמונה הקטנה: מעיינת בספר הבישול שפרסמה עם המתכונים של אמה, “יהודייה רוסייה מבשלת בפרו”, מתוך כתבה ב”דיילי אינדיפנדנט ג’ורנל” של קליפורניה, 1973

רגיל

אדריאן ריץ’

אדריאן ססיל ריץ’, 2012-1929

“לעיתים קרובות, נשים חשות שהן יוצאות מדעתן כאשר הן דבקות באמת של החוויה שלהן. העתיד שלנו תלוי בשפיות של כל אחת מאיתנו, ויש לנו סיכוי עמוק ונרחב, הרבה מעבר לאישי ולפרטי, במשימת התיאור של המציאות שלנו באופן הכן והמלא ביותר שביכולתנו לתאר זו בפני זו.”
(מתוך ספרה “על שקרים, סודות ושתיקה”, 1979)

“הִנְנוּ, הִנְנִי, הִנָּךְ
בְּמֹרֶךְ לֵב אוֹ בְּאֹמֶץ לֵב
יֵשׁ לָנוּ הַיְּכֹלֶת לִמְצֹא אֶת דַּרְכֵּנוּ
חֲזָרָה אֶל הַזִּירָה

בְּאַמְתַּחְתֵּנוּ סַכִּין, מַצְלֵמָה,
סֵפֶר שֶׁל מִיתוֹסִים
שֶׁבָּהֶם
שְׁמוֹתֵינוּ לֹא מוֹפִיעִים”

(מתוך שירה “צלילה אל תוך החורבות”, המופיע בספרה מ-1973, “צלילה אל תוך החורבות: שירים 1972-1971”; מאנגלית: מתת גולדברג אלון)

היום, לפני 90 שנים, נולדה אדריאן ריץ’, משוררת ותאורטיקנית אמריקאית, וכן אקטיביסטית נגד מלחמה, גזענות וסקסיזם. היא הייתה מהמשוררות הנקראות והמשפיעות במאה ה-20, והגותה נחשבת למכוננת בפמיניזם הרדיקלי והלסבי: ספרה “ילוד אישה” דן באִמהוּת כמוסד חברתי פטריארכלי ובמדיקליזציה של תהליכי היריון ולידה, וספרה “הטרוסקסואליות כפויה” דן במחיקת המיניות הנשית ובלסביוּת כרצף של סולידריות נשית.

עוד על אדריאן ריץ’

עוד על “ילוד אישה“, שיצא לאור בעברית בתרגומה של כרמית גיא, הוצאת עם עובד, 1989

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן שצילם ריצ’רד לאוטנס (טורונטו סטאר/ גטי אימג’ז), מתוך “מצבי גבול: אוסף שיריה של אדריאן ריץ’“, כתבה על האמנות והאקטיביזם שלה ב”ניו יורקר”, יוני 2016

בתמונה הקטנה: דיוקן של אדריאן ריץ’ המופיע על קירות האקדמיה למשוררים אמריקאים, מתוך הרשומה “אדריאן ריץ’ על כוחה הפוליטי של שירה ותפקידה בחוויית ההגירה“, בבלוג התרבות “בריין פיקינג” של מריה פופובה, אוגוסט 2016

רגיל

אידה רודס

אידה רודס (נולדה כהדסה איצקוביץ’), 1986-1900

היום, לפני 119 שנים, נולדה אידה רודס, מתמטיקאית אמריקאית, מחלוצות הפיתוח של מחשבים ומערכות תכנות. החל מ-1938 עבדה בפרויקט הלוחות המתמטיים המהווה בסיס לעבודת מתמטיקה שימושית עד היום, ובשנות ה-50 עיצבה את שפת התכנות של המחשב המסחרי הראשון שיוצר בארה”ב ואת המחשב הראשון ששימש את משרד הרווחה האמריקאי. בין היתר יצרה את אחד האלגוריתמים הוותיקים שעודם בשימוש – אלגוריתם להכנסת חגים יהודיים לתוכנות לוח שנה. ב-1949 קיבלה עיטור ממשלתי על “תרומה יוצאת דופן לקידום מדעי של האומה בתכנון וביישום של מחשוב דיגיטלי אלקטרוני”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אידה רודס במהלך עבודתה בחברת IBM, מדגימה את עבודתה החלוצית בתרגום ממוחשב של שפות, נובמבר 1960

בתמונה הקטנה: במסגרת עבודתה במכון התקנים האמריקאי, מאי 1959

רגיל

סו גרדנר

סו גרדנר, נולדה ב-1967

היום, לפני 52 שנים, נולדה סו גרדנר, עיתונאית קנדית, המנכ”לית הראשונה של ויקימדיה, המפעילה את ויקיפדיה ומיזמים נוספים. היא עבדה כמפיקה, כתבת ובמאית ברשות השידור הקנדית, ובתפקידה האחרון ניהלה את אתר האינטרנט של הרשת. ב-2007 הסתקרנה מדף שיחה של ערך בוויקיפדיה, עיינה באתר האינטרנט – ראתה שדרוש מנכ”ל והגישה מועמדות. תחת ניהולה צמחה קרן ויקימדיה לאחד הפרויקטים המשפיעים ביותר בעולם התקשורת. ב-2015 הצטרפה גרדנר לפרויקט Tor לקידום אינטרנט חופשי ותקשורת אנונימית, וכיום היא מנהלת אתר החוקר את השפעתן החברתית של ענקיות הטכנולוגיה.

“סו גרדנר בונה ארגונים שמאפשרים לאנשים גישה למידע שהם רוצים וצריכים. תחומי העניין העיקריים שלה הם טכנולוגיה, תקשורת, מגדר וחופש מידע.”
(מתוך הבלוג שלה)

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: גרדנר ב-2008

בתמונה הקטנה: גרדנר בניו יורק, 2013 (צילום: ויקטוריה ויל)

רגיל

מרי אגנס צ’ייס

מרי אגנס מיארה צ’ייס, 1963-1869

היום, לפני 150 שנים, נולדה מרי אגנס צ’ייס, בוטנאית אמריקאית. ב-1897 פרסמה את מאמרה הראשון על חקר שיטתי ושימור של דגנים, המהווים מקור מזון עיקרי וכן משמשים להפקת צמחי מרפא וחומרי בנייה. ב-1901 התקבלה לעבודתה הראשונה בתחום, כעוזרת מחקר בוטני במוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע, ועם השנים הפכה לאחת החוקרות החשובות בעולם בתחום, בזכות עשרות פרסומים מדעיים ומחקרים במשרד החקלאות של ארה”ב ובמוזיאון הלאומי של מכון הסמית’סוניאן. היא נודעה גם כסופרג’יסטית בולטת, שהייתה שותפה להפגנות, למעצרים ולשביתות רעב למען זכות ההצבעה לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: במסע מחקרי לאיסוף צמחים בברזיל, 1929

בתמונה הקטנה: עם דגימות צמחים במשרדה במכון הסמית’סוניאן, 1960

רגיל

בטי מיי טייגר ג’אמפר (פוטאקי)

בטי מיי טייגר ג’אמפר (פוטאקי), 2011-1923

היום, לפני 96 שנים, נולדה בטי מיי טייגר ג’אמפר – פוטאקי בשמה השבטי – אחות, סופרת ומנהיגה ילידית אמריקאית, האישה הראשונה (והיחידה) שכיהנה כראשת אומת הסמינול. היא הייתה בת השבט הראשונה שלמדה קרוא וכתוב באנגלית, ושסיימה לימודי תיכון ולימודי סיעוד. בעבודתה כאחות, הנגישה שירותי רפואה “לבנה” עבור סמינולים רבים מאזורים מרוחקים. היא ייסדה וערכה את עיתון השבט, שזכה בפרס מפעל חיים מאגודת העיתונאים הילידים, וכתבה ספרים ומאמרים רבים על תרבות השבט ומסורותיו. טייגר ייסדה גם ארגון למען תוכניות בריאות וחינוך בשבטים ילידיים, שהפך ללובי פוליטי חזק.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך הארכיון הלאומי של פלורידה

בתמונה הקטנה: בטי מיי טייגר (משמאל) ואליס אוסקאולה (מימין), בוחנות את המהדורה הראשונה של העיתון “חדשות הסמינולים”, מתוך סקירה על פועלה במסגרת “נשים אדירות בהיסטוריה” ב”מגזין פרספונה: נשים, תרבות פופולרית, חדשות, חדי קרן

רגיל

פאולין סאבין

פאולין ג’וי מורטון סאבין, 1955-1887

היום, לפני 132 שנים, נולדה פאולין סאבין, פעילה פוליטית אמריקאית, ממנהיגות התנועה לביטול חוק היובש. בשנות ה-20 הקימה את מועדון הנשים של המפלגה הרפובליקנית, הייתה האישה הראשונה בוועדה הלאומית הרפובליקנית, וגייסה הון רב ואלפי חברים למפלגה. ב-1929 הקימה את “ארגון הנשים לרפורמה בחוק היובש”, שהצליח לסחוף את התקשורת, לצרף לשורותיו מיליון וחצי פעילות, לשכנע כי החוק אינו יעיל, יוצר אהדה למבריחי אלכוהול ומעודד זלזול בחוקים – וב-1933 החוק בוטל. בשנות ה-40 ניהלה את מערך ההתנדבות של הצלב האדום האמריקאי, וכן עסקה בעיצוב פנים, למשל של בית הנשיא טרומן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פאולין סאבין (מימין) וניקול קורטלנד (משמאל), נושאות את דברי הפתיחה בישיבת ארגון הנשים לרפורמה בחוק היובש, מתוך העיתון “הרלד טריביון, ניו יורק”, אפריל 1931

בתמונה הקטנה: תמונתה שהופיעה על שער מגזין “טיים”, יולי 1932

רגיל

ארוחת הנשים ב”דלמוניקו”

ארוחת הנשים ב”דלמוניקו”, 1868

היום, לפני 151 שנים, נכנסו כתריסר נשים אל “דלמוניקו” בניו יורק, מהמסעדות הטובות והידועות בארה”ב, ולראשונה – סעדו במקום ציבורי ללא ליווי גברים. היה זה המפגש הראשון של “סורוסיס”, המועדון הראשון לנשים עובדות בארה”ב, שהקימה ג’יין קנינגהאם קרולי (האמריקאית הראשונה בעלת טור קבוע בעיתון) בתגובה להדרתה בשל מגדרה מארוחה מיוחדת שארגן במקום מועדון העיתונאים של ניו יורק. קריקטורות ומאמרי דעה הציגו את חברות המועדון בלעג כ”מרשעות לוחמניות”, אך הן המשיכו, וממשיכות עד היום, להיפגש ולעודד עוד ועוד נשים ליצור קשרים, לצאת לעבודה ולנכוח במרחב הציבורי.

התמונה הגדולה באדיבות מוזיאון העיר ניו יורק, מתוך כתבה ב”דיילי מיל“: “דלמוניקו שבניו יורק הייתה המסעדה הראשונה בארה”ב שאפשרה לנשים לסעוד בה ללא ליווי”
כתבות נוספות על הארוחה ההיא-סטורית ב”דלמוניקו”: “אטלס אובסקורה“, “מיק“, “ניו יורק טיימס“, “טיים אאוט ניו יורק

בתמונה הקטנה: ג’יין קנינגהאם קרולי

עוד על “סורוסיס

פייסבוק

רגיל

איסולינה רונדון

איסולינה רונדון, 1990-1913

היום, לפני 106 שנים, נולדה איסולינה רונדון, פעילה פוליטית פורטוריקנית. ב-1935 הצטרפה לתנועה לעצמאות פוארטו ריקו לאחר שהייתה עדה ל”טבח בריו פיידרס” – שבו ארבעה סטודנטים, פעילים נגד השלטון הקולוניאליסטי של ארה”ב, נורו למוות ע”י שוטרים מקומיים, שלא נשפטו אלא אף קודמו. ב-1948 נאסרו בחוק הבעת תמיכה בעצמאות האי ו/או קשר עם פעילים למען מטרה זו, חברי תנועה רבים נכלאו, ורונדון הנהיגה את ההתקוממויות נגד הפרה זו של זכויות אזרח וחופש ביטוי, תחת חקירות של ה-FBI ואיומים מתמידים. החוק בוטל ב-1957, אך המאבק של פוארטו ריקו לעצמאות מעולם לא חוּדש.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אנדרטה בעיר מאיאגואס, פוארטו ריקו, להנצחת הנשים שהשתתפו במרד העצמאות של שנות ה-50

בתמונה הקטנה: סמל תנועת העצמאות של פוארטו ריקו

רגיל

אגנס מרי מנסור

אגנס מרי מנסור, 2004-1931

היום, לפני 88 שנים, נולדה אגנס מרי מנסור, נזירה קתולית וד”ר לביוכימיה אמריקאית, בת למהגרים מלבנון. לאחר 30 שנות עבודה הומניטרית מטעם הכנסייה, ב-1983 מונתה לנהל את מחלקת הרווחה של מישיגן, שבמסגרתה ניתן מימון להפלות עבור נשים חסרות אמצעים. בתגובה, בצעד נדיר, הציב לה הוותיקן אולטימטום: להתפטר או לעזוב את הכנסייה. היא בחרה בתפקידה כמנהלת הרווחה והצליחה, בין היתר, להגיע לשיא באיתור הורים מזניחים, ליזום תוכניות תמיכה באמהות בנות עשרה ולהרחיב את הסיוע לנפגעות אלימות במשפחה. היא גם ייסדה ארגון למען בריאות והשכלה של ילדים החיים בעוני.

“האמונה שלי תמיד הייתה עמוקה מספיק כדי לשרוד ארגון המורכב מבני אדם, שלכולם יש חולשות ופגמים. אני לא חושבת שעלינו לאפשר לבני אדם, גם אם הם מייצגים את האל, להתערב במערכת היחסים שלנו עם האל…
ככל הנראה קשה יותר לשמור על אמונה קתולית בימינו, מפני שאנו נדרשים ליותר אחריות אישית, שיפוט עצמי, בחירה אישית, אשר נכנסים לתוך מערכת קבלת ההחלטות האישית שלנו. פעם, דברים היו הרבה יותר ‘שחור או לבן’. זה תמיד היה אחד הכשלים של הכנסייה; הכול היה שחור-לבן, והיה עליך ללכת בעקבות הוראת הכנסייה מבלי להטיל ספק. המדיניות הייתה: אל תחשבו על זה, אל תקראו אפילו בכתבי הקודש, שמא תפרשו אותם לא נכון. והיה משהו מנחם בסדר הזה של הדברים.
אבל דברים אינם שחורים ולבנים. על מנת שיהיו לדברים משמעות והיגיון עבורך, עליך לתפוס את עצמך בידיים ולומר ‘אני לא לגמרי מבינ/ה את העניין, אבל אני מקבל/ת אותו’. כך, לפחות האחריות היא שלך. לפני כן, לא יכולת לקחת אחריות על הפעולות שלך. נכון, עכשיו קשה יותר, אבל לדעתי זה בריא יותר, כן יותר, אותנטי יותר. וזה מאפשר לבני אדם להיות חופשיים יותר.”
[הציטוט מתוך מאמר דעה שכתבה בנובמבר 1985, המסביר את בחירתה שלא לקבל את דעת הכנסייה (בתמונה הגדולה)]

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פלורנס פרייס

פלורנס ביאטריס פרייס, 1953-1887

היום, לפני 132 שנים, נולדה פלורנס פרייס, המלחינה הסימפונית האפרו-אמריקאית הראשונה שזכתה להכרה רחבה. היא התחילה לנגן בפסנתר בגיל ארבע, יצירתה הראשונה התפרסמה בגיל 11, ובגיל 14 כבר הלחינה יצירות לשלישיית כלי מיתר וסימפוניות, והתקבלה לקונסרבטוריון למוזיקה של ניו אינגלנד. ב-1933 הייתה יצירתה “סימפוניה באי מינור” ליצירה הראשונה של מלחינה אפרו-אמריקאית שנוגנה ע”י תזמורת גדולה – התזמורת הסימפונית של שיקגו. היא כתבה גם מוזיקה קאמרית, שירים אמנותיים ועיבודים רוחניים, ויצירותיה מתייחדות בשילוב של טכניקות רומנטיות אירופאיות לצד מלודיות ומקצבים אפריקאיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פלורנס פרייס (מימין), הנרי ל’ גרנט, מארי קארדוול דוסון וקלרנס היידן ווילסון, חברי הוועד של האיגוד הלאומי של מוזיקאים שחורים, ינואר 1941 (צילום: צ’ארלס “טיני” האריס, מוזיאון קרנגי לאמנות)
מתוך המאמר “חייה מעוררי ההשראה של פלורנס פרייס – ולמה זה אחד מהסיפורים החשובים ביותר בעולם המוזיקה

בתמונה הקטנה: עם בתה פלורנס רובינסון בבית הקיץ שלה, ~1950. מחלקת האוספים המיוחדים, אוניברסיטת ארקנסו
מתוך המאמר “ככל שדברים משתנים: פלורנס ב’ פרייס בעידן ה-#חיי_שחורים_חשובים“, אתר “ניו מוזיק”

רגיל

רוז שניידרמן

רוז שניידרמן, 1972-1882

“מה שהפועלת רוצה הוא לחיות, לא להתקיים בלבד… כפי שלאישה העשירה יש זכות לחיים, וגם לשמש, למוזיקה ולאמנות, אין דבר שלא מגיע גם לעובדת הצנועה. הפועלת זקוקה ללחם, אך גם לשושנים. עזרו, נשים פריווילגיות, תנו לה את פתק ההצבעה להיאבק בעזרתו”
(הציטוט על “לחם ושושנים”, שהפך למטבע לשון המבטא זכות טבעית לדברים נעלים יותר מלבד הקיום הבסיסי, לקוח מתוך נאומה במהלך שביתת הטקסטיל הגדולה ב-1912 בעיירה לורנס, מסצ’וסטס)

היום, לפני 137 שנים, נולדה רוז שניידרמן, סוציאליסטית וסופרג’יסטית יהודייה-אמריקאית. כמנהיגה בליגת נשות האיגודים המקצועיים נאבקה, בין היתר, למען שיפור הבטיחות ותנאי העבודה של נשים, למען משאל העם שב-1917 העניק לנשות ניו יורק את זכות ההצבעה, ולמען חקיקה כלכלית-חברתית במסגרת ה”ניו דיל” בשנות ה-30.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת בהפגנה של איגוד הסוחרים, ~1910. מתוך האתר “ארכיון נשים יהודיות

בתמונה הקטנה: כרזה משנות ה-20 המזמינה להרצאה של שניידרמן, “עובדת סוציאלית ומנהיגה בולטת של איגוד הסוחרים”, על “שאלת הנשים מנקודת המבט של התעשייה”, בחסות ארגון הסופרג’יסטיות האמריקאיות (מתוך ויקיפדיה)

רגיל

ג’ודית רזניק

ד”ר ג’ודית ארלין רזניק, 1986-1949

היום, לפני 70 שנים, נולדה ג’ודית רזניק, מהנדסת ואסטרונאוטית יהודייה-אמריקאית. כמהנדסת חשמל תכננה מערכות בקרה למכ”ם ולמערכות טילים, וכמהנדסת ביו-רפואית עבדה במעבדה הנוירופיזיולוגית של המכון הלאומי לבריאות וביצעה ניסויים בפיזיולוגיה של מערכות ויזואליות. ב-1978 התקבלה לנאס”א ועבדה על פיתוח מעבורות חלל, תוכנה לשליטה ידנית מרחוק, תוכנת ניסויים וזרוע רובוטית. ב-1984 הייתה ליהודייה הראשונה בחלל, על המעבורת דיסקברי, כמומחית משימה האחראית להפעלת הזרוע הרובוטית שפיתחה ולניסוי בייצור חשמל סולרי בחלל. ב-1986 נהרגה באסון מעבורת החלל צ’לנג’ר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נהנית מאפס כוח משיכה במשימתה הראשונה בחלל, אוגוסט 1984. מתוך דף הטוויטר של “יומני מעבורת החלל” (ShuttleAlmanac)

בתמונה הקטנה: במשרדה במרכז החלל על שם ג’ונסון, ספטמבר 1985. מתוך אתר נאס”א

רגיל

רחל פרייר

רחל “רוחי” פרייר, נולדה ב-1965

היום, לפני 54 שנים, נולדה רחל פרייר, שופטת מחוזית בבימ”ש פלילי בניו יורק מאז 2016, היהודייה החסידית הראשונה שנבחרה לכהן במשרה ציבורית בארה”ב. בגיל 30, עם שישה ילדים, בעת שעבדה כמזכירה משפטית, החליטה ללמוד משפטים. ב-2006 הייתה לעורכת הדין החסידית הראשונה כשעברה את בחינות לשכת עוה”ד של ניו יורק, ופתחה משרד המתמחה בנדל”ן ובמסחר. היא גם התמחתה אצל הסנאטורית קלינטון, ייסדה תוכנית סיוע לנוער חרדי בסיכון והקימה ארגוני עזרה למשפחות עניות ולנשים במצבי חירום רפואיים, ובנוסף היא מתנדבת בבימ”ש לענייני משפחה ופועלת להסברת אורחות חייה של הקהילה החסידית.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך הכתבה “חסידת צדק: השופטת החרדית הראשונה בארה”ב“, מקור ראשון, דצמבר 2018 (קרדיט: גטי אימג’ז)

רגיל

טרייסי צ’פמן

טרייסי צ’פמן, נולדה ב-1964

“יש לך מכונית מהירה
האם היא מהירה מספיק בשביל שנוכל לטוס מכאן?
עלינו להחליט אם
לעזוב הלילה או לחיות ולמות ככה

אני זוכרת כשנסענו
נסענו במכונית שלך
כל כך מהר שהרגשתי שיכורה
אורות העיר נפרשים לפנינו
והיה נעים כשזרועותיך עטפו את כתפיי ו
הרגשתי שאני שייכת
הרגשתי שאני יכולה להיות מישהי, להיות מישהי, להיות מישהי…”

(הציטוט מתוך הסינגל הראשון שהוציאה ב-1988, “Fast Car”)

היום, לפני 55 שנים, נולדה טרייסי צ’פמן, זמרת וכותבת שירים אמריקאית, זוכת פרסי גראמי. היא מרבה להשתתף במסעי הופעות ובקמפיינים חברתיים והומניטריים, למשל נגד האפרטהייד בדרום אפריקה, למען ילדים נזקקים ולמען חולי איידס.

“זכיתי להצליח ליצור את העבודה שלי וגם להיות מעורבת בארגונים מסוימים ולהציע סיוע בדרך כלשהי, בגיוס תרומות או בהעלאת מודעות, בעצם הנוכחות בגוף שמראה עוצמה ונחישות למען רעיון מסוים. למצוא איפה קיים הצורך – ואם מישהו חושב שאני יכולה לעזור, אז פשוט לעזור.”
(מתוך ריאיון עמה ב”גרדיאן”, 2002)

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צ’פמן מופיעה במופע ההתרמה השנתי ה-5 למען ביה”ס ברידג’ בקליפורניה (המסייע לילדים בעלי ליקויים פיזיים חמורים וצרכים תקשורתיים מורכבים), נובמבר 1991 [מתוך אתר מעריצות]

בתמונה הקטנה: צ’פמן מופיעה בפסטיבל ארמון המפטון קורט, רובע ריצ’מונד שעל התמזה, לונדון, יוני 2006 (צילום: סטפני מתוון, WENN) [מקור]

רגיל

מירלי אוורס-וויליאמס

מירלי לואיז אוורס-וויליאמס, נולדה ב-1933

היום, לפני 86 שנים, נולדה מירלי אוורס-וויליאמס, פעילת זכויות אזרח ועיתונאית אמריקאית. לצד בעלה, מדגר אוורס, פעלה במסגרת “האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים” לעידוד הצבעה בקרב שחורים, לביטול ההפרדה הגזעית במוסדות ציבוריים ולשוויון זכויות בכלל. לאחר רצח בעלה ב-1963 ע”י פעיל עליונות לבנה, מאבקה למען צדק נעשה פומבי יותר, והיא פרסמה מאמרים וספרים על זכויות אזרח והפעילה תוכניות קהילתיות להשכלת נשים ולהזנת עניים וחסרי בית. ב-1995 נבחרה ליו”רית האיגוד לקידום אנשים צבעוניים, וב-2013 נבחרה לשאת את הברכה הרשמית בהכתרתו השנייה של הנשיא אובמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת במהלך טקס החניכה של אוניית התובלה והתחמושת של צי ארה”ב על שם אוורס, נובמבר 2011

בתמונה הקטנה: עם בנה בן התשע דארל בלוויית מדגר אוורס, יוני 1963. מתוך מאמר על פועלה לשימור מורשתו להגנה על זכויות אזרח