עמוד 1
רגיל

דורה שוורץ

דורה שוורץ, 1982-1894

היום, לפני 125 שנים, נולדה דורה שוורץ, מחלוצות הצמחונות בארץ ישראל. בגיל עשרים אימצה אורח חיים צמחוני מטעמי בריאות, השתלמה בסנטוריום בציריך, וב-1933 עלתה ארצה ופתחה באחוזת לנגה שבזכרון יעקב את בית ההארחה הצמחוני הראשון בישראל. שוורץ אבחנה אישית את מצב בריאות האורחים כדי להתאים להם דיאטה ופעילות, ואכפה איסור מוחלט גם על עישון, זמן רב לפני ההכרה בסכנותיו. היא ערכה במקום סדנאות לתזונה נכונה ולבישול צמחוני, וכן הוציאה ספר בישול “להכנת מזון שלם בערכו ומועיל לבריאות”. המקום משך אליו אורחים מכל העולם וזכה להצלחה רבה בשל טיב האוכל והשירות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: “חצר כרמל – אחוזת לנגה”, בית ההבראה של דורה שוורץ בזכרון יעקב, עומד נטוש ומוזנח. בשנים האחרונות הועברה האחוזה לבעלות האוניברסיטה הפתוחה, כדי לשמש כמרכז למוזיקה ואמנויות. היא שופצה ושוחזרה אך טרם נפתחה מחדש.

רגיל

רוז בילבול

ד”ר רוז בילבול, 2012-1909

היום, לפני 7 שנים, הלכה לעולמה רוז בילבול, רוקחת, ביוכימאית ויזמית ישראלית. הצלחתה בייצור אתיל-כלוריד, חומר להרדמה מקומית ששימש בניתוחי שדה, הצילה פצועים רבים של הצבא הבריטי במזרח התיכון במהלך מלחה”ע ה-2. בשנות ה-40 קנתה בשוק של יריחו פרי שלא הכירה – פפאיה. היא גילתה כי לפרי סגולות ריפוי נדירות בזכות האנזים פפאין, וכי ריכוזו גבוה במיוחד בפפאיה הגדלה ביריחו. מוצרים שונים שפיתחה – כמו משחות לטיפול בעור ותרופות להקלת כאב ולהורדת כולסטרול, וגם ריבות וחמוצים – הביאו את סגולות הפפאיה לתודעה העולמית ונמכרים עד היום בחנויות טבע ברחבי העולם.

תודה לפוסט שנכתב עליה ב”קבוצת חובבי היסטוריה”

פייסבוק

בתמונה הגדולה: במעבדתה ביריחו

בתמונה הקטנה: במטע הפפאיות שחכרה וטיפחה ביריחו

התמונות מתוך ריאיון עמה מ-2008: “ד”ר רוז בלבול – האישה שחצתה את הגבולות

רגיל

דהרמצ’ארי גורומה

דהרמצ’ארי גורומה (נולדה בשם לאקשמי נאני), 1978-1898

היום, לפני 120 שנים, נולדה דהרמצ’ארי גורומה, נזירה בודהיסטית נפאלית, שהיה לה תפקיד מכריע בתחיית הטהרוואדה, המסורת הקדומה ביותר של הבודהיזם, בנפאל. בהעדר גישה להשכלה, במיוחד לבנות, היא לימדה את עצמה קרוא וכתוב והתמחתה בהכנת צמחי מרפא. היא נמשכה ללימודי בודהיזם, ולימדה גם נשים אחרות, עד שהממשל גילה זאת וקבע כי אסור לנשים לעסוק בלימודי דת. דהרמצ’ארי עצמה גורשה מקטמנדו, ונאלצה לנדוד כדי ללמוד בודהיזם באופן פורמלי ולקבל הסמכה. בסוף שנות ה-40 הורשו כל הנזירים והנזירות לחזור לנפאל, ודהרמצ’ארי ייסדה את המנזר הראשון בנפאל לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מנזר “נירוונה מורטי ויארה” שהקימה בקטמנדו

(התמונות מתוך ויקיפדיה)

רגיל

אסימה צ’אטֵרג’י

אסימה צ’אטֵרג’י, 2006-1917

היום, לפני 101 שנים, נולדה אסימה צ’אטֵרג’י, כימאית הודית פורצת דרך. ב-1944 הייתה לאישה הראשונה שקיבלה דוקטורט במדעים בהודו, וב-1975 הייתה לאישה הראשונה שנבחרה לנשיאת ההתאחדות ההודית למדעים. מחקריה בתחום הכימיה האורגנית והפיטו-רפואה התמקדו בפיתוח תרופות על בסיס חקר הצומח, ובמיוחד צמחי המרפא של תת-היבשת ההודית. על סמך מחקרים אלה פותחו, בין היתר, טיפול בסוגי סרטן שונים על בסיס תרכובות חנקן של צמח הווינקה, תרופות אנטי-אפילפטיות על בסיס שרכי מים מסוג מרסיליה ותרופות נגד מלריה.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך סקירה של חייה ב”גוגל” לרגל 100 שנים להיוולדה

רגיל

אידה רדבירד

אידה רדבירד, 1971-1892

היום, לפני 126 שנים, נולדה אידה רדבירד, קדרית בת שבט מריקופה מאריזונה, ארה”ב. במרוצת ההיסטוריה יצא למרחוק שמה של אמנות כלי החרס של השבט, ורדבירד אחראית במידה רבה לשימור הטכניקות העתיקות ליצירת מלאכת מחשבת זו. היא ייסדה את קואופרטיב הקדרים של מריקופה, וכנשיאתו פעלה לפרסומם של כלי החרס, להפצתם ולמכירתם במחירים הוגנים. כלי החרס שלה עצמה הוצגו בירידים ובמוזיאונים חשובים, וערכם גבוה במיוחד בקרב אספני אמנות. בנוסף הייתה מומחית לצמחי מרפא, ושימשה כמתורגמנית במחקר האנתרופולוגי החשוב של לזלי ספיר על הילידים באמריקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: רדבירד במהלך יצירה, ככל הנראה בשנות ה-50

בתמונה הקטנה: קערה יפהפייה של אידה רדבירד, בעיצוב גאומטרי שחור על אדום לפי מסורת שבט מריקופה

רגיל

סוזנה רייט

סוזנה רייט, 1784-1697

היום, לפני 320 שנים, נולדה סוזנה רייט, משוררת ומלומדת, בוטנאית ואשת עסקים משפיעה במושבה האמריקאית פנסילבניה. בחוותה גידלה כשותנית לייצור בירה, קנבוס לייצור נייר וטקסטיל, פשתן ואינדיגו, וכן גידלה תולעי משי והקימה את המפעל הראשון בארה”ב למשי. היא גם חקרה את השימושים הרפואיים של צמחים והפיקה מהם תרופות. שיריה נגעו בהגות ובמיסטיקה; באחד מהם, למשל, הטילה ספק ב”חוק האלוהי” המצדיק את אי-השוויון המגדרי בנישואים. משום שנודעה בשיקול דעתה וביושרתה שימשה גם כנציגת ביהמ”ש, ניסחה מסמכים משפטיים, כמו שטרי חוב וצוואות, ויישבה מחלוקות מקומיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מכתב שכתבה רייט ב-1755, אחד מני רבים במסגרת תכתובותיה עם בכירי ההוגים ואנשי העסקים של התקופה

בתמונה הקטנה: אחוזת רייט בפנסילבניה, העומדת עד היום ומשמשת כמוזיאון

רגיל

אמינה גוריב-פאקים

אמינה גוריב-פאקים, נולדה ב-1959

היום, לפני 57 שנים, נולדה אמינה גוריב-פאקים, מדענית מאוריצית בתחום המגוון הביולוגי, המכהנת כיום כנשיאת רפובליקת מאוריציוס (המדינה היחידה באפריקה שמוגדרת כדמוקרטיה מלאה). היא הנשיאה הנבחרת הראשונה, לאחר שביוני 2015 נבחרה פה אחד ע”י חברי הפרלמנט, בתמיכה הן של ראש הממשלה והן של ראש האופוזיציה. קודם לכן כיהנה גוריב-פאקים כיו”רית המועצה הבינלאומית לשיתוף פעולה מדעי באפריקה, כמנהלת המכון למחקר פיטותרפי, שבמסגרתו חקרה את המאפיינים הרפואיים והתזונתיים של הצמחייה האופיינית למאוריציוס, וכדקאנית הפקולטה למדעים באוניברסיטת מאוריציוס.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הילדגרד מבינגן

הילדגרד מבינגן, 1179-1098

היום, לפני 837 שנים, נפטרה הילדגרד מבינגן, מהדמויות היצירתיות ורבות הפנים של ימי הביניים: אם מנזר, מלחינה, משוררת, רופאה, מחזאית ומיסטיקנית גרמנייה. כתביה הרבים כוללים יצירות תאולוגיות והתכתבויות עם קיסרים וארכיבישופים מכל רחבי אירופה. היא המלחינה האישה הידועה הראשונה, והותירה אוסף יצירות רחב ומגוון יותר מכל מלחין מהמאה ה-12. “מחזה המעלות הטובות” שכתבה הוא הראשון הידוע מסוגו כמחזה מוסר לטיני בידורי-חינוכי. הילדגרד נחשבת גם לרופאה ולמדענית הראשונה בשל פירוט נדיר בהיקפו על תכונותיהם הפיזיולוגיות והרפואיות של צמחים, בעלי חיים, אבנים ומתכות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

טו יויו

טו יויו, נולדה ב-1930

היום, לפני 85 שנים, נולדה טו יויו, רופאה, מדענית וכימאית סינית. ב-1969 החלה לחקור חולי מלריה. מדענים ברחבי העולם תרו אז אחר חומרים שישמשו תרופה למחלה, וטו היא שחשבה על הלענה החד-שנתית, צמח המשמש יותר מאלפיים שנה ברפואה הסינית לטיפול בחום. היא אף התנדבה להיות האדם הראשון שמודבק במחלה לצורך ריפויה. ב-1977 פורסם מחקרה אנונימית, והיווה פריצת דרך לפיתוח התרופה ארטמיסינין. השנה הפכה לסינית הראשונה הזוכה בפרס נובל, בשל גילויה זה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרי סיקול

מרי סיקול, 1881-1805

היום, לפני 134 שנים, נפטרה מרי סיקול, אשת רפואה סקוטית-ג’מייקנית. במהלך מלחמת קרים היא הקימה בית חולים, שבו יישמה ידע על רפואת צמחים מהאיים הקריביים. האוטוביוגרפיה שלה מ-1857 היא אחת הראשונות שנכתבו על ידי אישה לא לבנה. לאחר מותה נשכחה למעלה ממאה שנים, וב-1991 זכתה סוף-סוף להכרה עם קבלת אות המסדר הג’מייקני. ב-2004 נבחרה לבריטית השחורה הגדולה בכל הזמנים, לומדים עליה בבתי הספר והיא מונצחת במוסדות לטיפול רפואי.

ויקיפדיה

פייסבוק