עמוד 1
רגיל

מריומה בן יוסף

מריומה בן יוסף, נולדה ב-1964

היום, לפני 53 שנים, נולדה מריומה בן יוסף, מייסדת “בית השנטי”, בית חם לנוער בסיכון בישראל. לאחר שהייתה בעצמה ילדת רחוב וקורבן אונס, ב-1984 החלה לפתוח את ביתה מדי ערב שישי לדיירי רחוב, ועם השנים יצרה בית פתוח לכל נער ונערה חסרי קורת גג באשר הם, ללא הבדל דת, גזע, מגדר ולאום. בעזרת “שנטרפיה”, שיטת הטיפול שהתוותה, מצליחים עשרות אלפי בוגרי בית השנטי, ורבים עוד יותר בארץ ובעולם השואבים ממנה השראה, להתגבר על חוויות העבר הקשות, להביט קדימה בהכרת תודה על עצם החיים ולמצוא את דרכם להגשים חיים נורמטיביים כאזרחים שומרי חוק ותורמים לחברה.

 

“בפני אנשים כמוני, שחוו מצבי קיצון של אלימות, סבל וכאב, עומדת ברירה: אפשר להתנתק ולהיסגר בפני העולם – או להתגבר. רגע של הארה מראה לך שכל מה שעברת הוביל אותך לנקודה הזאת בזמן. הייעוד שלך נחשף. ברגע של צלילות הבנתי שזה הייעוד שלי: לפתוח בית לילדי רחוב – בית השנטי. ידעתי שזה הדבר שייתן לי סיבה לחיות. בגיל 21 מצאתי את הדרך. פתאום הקשבתי באופן שונה, התנהגתי באופן שונה. הייתה לי משימה ואיש לא היה יכול לעצור בעדי. ידעתי שהגעתי לעולם הזה כדי לעזור לילדים האלה לבחור בחיים. לא יכולתי לעשות זאת במקומם – רק להוביל אותם לשם.”

מתוך שיחת TED של מריומה בן יוסף, “לבחור בחיים

על בחירתה של מריומה בן יוסף לאחת מהמועמדים הסופיים בפרויקט CNN Heroes, המוקיר גברים ונשים מרחבי העולם שתרמו “תרומה יוצאת דופן לאנושות”

עוד על “בית השנטי”, בויקיפדיה, באתר ובדף הפייסבוק

 

פייסבוק

התמונה הגדולה צולמה ע”י עדי אדר
בתמונה הקטנה: כריכת “דרך בית השנטי: שיטת טיפול בבני נוער” מאת מריומה בן יוסף

רגיל

ג’וסלין קלמנסיה

ג’וסלין אנדראה קלמנסיה, 2011-1952

“אנחנו, בני האנטילים, צריכים לתרגם כל הזמן. לקרוא ולכתוב בשפה זרה… [לעשות] סינתזה תרבותית, לחשוב בשפה אחרת ולהרגיש בשפה שלנו” – ג’וסלין קלמנסיה (נולדה היום, לפני 65 שנים), סופרת, לשונאית ופמיניסטית ילידת קוראסאו. היא פעלה לקידום התרבות והשפה הקריאולית פפיאמנטו, שפתם של צאצאי העבדים האפריקאים באיים הקאריביים ארובה, בונייר וקוראסאו, עד שב-2007 סוף-סוף הכיר השלטון ההולנדי בשפה כשפה רשמית. קלמנסיה פעלה רבות גם למען השמעת קולן של נשים קאריביות ולמען עצמאות האי קוראסאו, אשר ב-2010 זכה למעמד אוטונומי ונפרד מהאנטילים ההולנדיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אביגייל אדמס

אביגייל סמית’ אדמס, 1818-1744

“זכרו את הגברות… אלמלא תינתן תשומת לב מיוחדת לגברות, נהיה נחושות למרוד ולא נראה עצמנו מחויבות לחוקים שאינם משמיעים את קולנו ואינם מייצגים אותנו.” – מתוך מכתבה של אביגייל אדמס (שנולדה היום, לפני 273 שנים) לבעלה ג’ון אדמס, הנשיא השני של ארה”ב. מאות מכתביה של הגברת הראשונה נודעים כתיעוד ייחודי בכנותו ובהיקפו של המהפכה האמריקאית. אדמס השפיעה רבות על עיצוב פניה של המדינה שנוסדה, ביקרה את תפיסת החירות של מנסחי החוקה בעודם משעבדים שחורים, ונחשבת לאחת מחלוצות הפמיניזם בארה”ב כמי שפעלה לקידום זכויותיהן לרכוש ולהשכלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ברברה ליסקוב

ברברה ג’יין הוברמן ליסקוב, נולדה ב-1939

“בצעירותי לא היה נהוג שאישה תחשוב על קריירה, במיוחד לא בתחום מדעי המחשב, לכן תכננתי להפסיק להתעסק בכל מה שעניין אותי כשתהיה לי משפחה. אבל ברגע שהתחלתי את המחקר בתחום מערכות תוכנה, הבנתי שלעולם לא אוותר על הקריירה שלי.” – ברברה ליסקוב (נולדה היום, לפני 78 שנים), מהנשים הראשונות בעלות דוקטורט במדעי המחשב בארה”ב, זוכת פרס טיורינג לשנת 2008. עיסוקה העיקרי הוא שפות תכנות ומערכות הפעלה, היא פיתחה את עקרון ההחלפה בתכנות מונחה עצמים, ומכהנת כפרופ’ במחלקות להנדסת חשמל ולמדעי המחשב במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’ודי צ’מברליין

ג’ודי צ’מברליין, 2010-1944

“אדם בריא בנפשו אמור להיות אסרטיבי, בעל רצון חופשי ושאיפות משל עצמו. אך צייתנות היא ערך חשוב בהערכת אנשי מקצוע את ההתקדמות שלנו; כך, לעתים, להיות פציינט טוב נעשה יותר חשוב מאשר להבריא.” – ג’ודי צ’מברליין (נולדה היום, לפני 73 שנים), אקטיביסטית אמריקאית למען ניצולי הפסיכיאטריה, שהחלה לפעול לאחר שאושפזה בכפייה במוסד פסיכיאטרי בשנות ה-60. ספרה מ-1978, “בעצמנו: חלופות למערכת בריאות הנפש בשליטת מטופלים”, הוא טקסט מכונן של תנועת “מצעד השיגעון“, הפועלת לתיקון הדעות הקדומות בנוגע להפרעות נפש ול”משוגעים” ולהגנה על זכויות האדם שלהם.

ויקיפדיה

פייסבוק 

רגיל

אֶליף שאפאק

אֶליף שאפאק, נולדה ב-1971

“אני מעוניינת להראות את הדברים המשותפים לנו כבני אדם, החולקים את אותו כדור ואת אותם כאבים ושמחות, ולא להערים עוד אבנים בחומות מדומיינות בין תרבויות, דתות וקבוצות אתניות” – אֶליף שאפאק (נולדה היום, לפני 46 שנים), סופרת ופובליציסטית טורקייה פופולרית ורבת השפעה. בספריה היא משלבת מסורות של מספרי סיפורים ממזרח וממערב, המשקפים אידיאלים של רב-תרבותיות וקוסמופוליטיות. כפמיניסטית היא עוסקת רבות בקידום שוויון מגדרי, חופש ביטוי וזכויות להט”ב, מיעוטים ומהגרים בטורקיה ובעולם בכלל וקוראת לסולידריות נשית גלובלית.

ויקיפדיה

שיחת TED של שאפאק על “הפוליטיקה של הספרות” (עם כתוביות בעברית)

שיחת TED של שאפאק על “כוחה המהפכני של חשיבה שונה

פייסבוק 

רגיל

מרי דאלי

מרי דאלי, 2010-1928

“אני יודעת שאיענש באותה מידה אם אהיה רק טיפ-טיפונת פמיניסטית או אם אלך עד הסוף. אז אני כבר הולכת עד הסוף” – מרי דאלי (נולדה היום, לפני 89 שנים), פילוסופית ותיאולוגית אמריקאית, לסבית ופמיניסטית רדיקלית. בספריה בחנה איך ניתן להתגבר על האנדרוצנטריות שבדתות המערב ולנכס מחדש תגיות פטריארכליות כמו “מכשפה” ו”משוגעת”. היא נודעה כמי שסירבה לקבל סטודנטים גברים לקורסים שלה במגדר כי לדבריה, “כשנשים נמצאות בכיתה עם גברים צעירים, הן שותקות כל הזמן. צוחקים עליהן אם יש להן רעיונות יוצאי דופן. הן חייבות להיות סקסיות; ואז, הן לא יכולות לחשוב באמת.”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שופטות יוצאות אתיופיה בישראל

שופטות יוצאות אתיופיה בישראל, 2016

“אני, הילדה שנולדה בכפר נידח באתיופיה, שעלתה לישראל בגיל צעיר, זוכה להיכלל בין שופטי ישראל” – היום, לפני שנה, נבחרו לראשונה בתולדות מדינת ישראל שתי נשים בנות העדה האתיופית לכהן כשופטות: עו”ד אסתר טפטה-גרדי מונתה לשופטת בביהמ”ש לתעבורה במחוז חיפה, ועו”ד אדנקו סבחת-חיימוביץ’ מונתה לשופטת בבית משפט השלום של מחוז מרכז. שתיהן פעילות גם במסגרת עמותת “טֶבֶקה – משפט וצדק לעולי אתיופיה” (“עשיית צדק” באמהרית), הפועלת לקידום יוצאי אתיופיה בישראל, נאבקת בגילויי אפליה וגזענות כלפי בני העדה ומספקת להם ייצוג משפטי.

 

בתמונה הגדולה: אסתר טפטה-גריידי עם משפחתה בטקס קבלת פנים אצל נשיא המדינה (שנייה מימין לריבלין, עם משקפיים)
בתמונה הקטנה: אדנקו סבחת-חיימוביץ’

עוד על “טֶבֶקה” באתר העמותה
רגיל

קייט מילט

קתרין מוריי “קייט” מילט, 2017-1934

“כשקבוצה אחת שולטת על אחרת, מערכת היחסים ביניהן היא פוליטית. כשהסדר כזה נמשך זמן רב, מתפתחת אידיאולוגיה שמגבה אותו (פאודליזם, גזענות וכיו”ב). כל הציוויליזציות ההיסטוריות הן פטריארכליות, והאידיאולוגיה שלהן היא עליונות גברית […] וזהו אולי כלי הנשק החזק ביותר של הפטריארכיה, האוניברסליות העל-זמנית שלה… היא מבוצרת עדיין בעמדתה משום שהצליחה לגרום לעצמה להיתפס כדבר טבעי.” – קייט מילט (נולדה היום, לפני 83 שנים), סופרת ואמנית אמריקאית, מהאקטיביסטיות והתאורטיקניות הבולטות בפמיניזם הרדיקלי ובגל השני בכלל, מחברת “פוליטיקה מינית” (1970).

ויקיפדיה – קייט מילט

ויקיפדיה – “פוליטיקה מינית”

פייסבוק

רגיל

שריל סנדברג

שריל קארה סנדברג, נולדה ב-1969

“נשים מייחסות את ההצלחה שלהן לעבודה קשה, למזל ולעזרה שקיבלו. גברים נוטים לייחס את אותה הצלחה בעיקר לכישוריהם האישיים” – שריל סנדברג (נולדה היום, לפני 48 שנים), אשת עסקים יהודייה אמריקאית. לאחר תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים בהצטיינות יתרה בהרווארד, הצטרפה לחברת הייעוץ העסקי המובילה “מקינזי”, עבדה כחוקרת בכירה בבנק העולמי וכראש סגל במשרד האוצר האמריקאי וכיהנה כסגנית נשיא ב”גוגל”, וכיום היא סמנכ”לית התפעול של “פייסבוק”. היא מופיעה תדיר ברשימות הנשים הבולטות ביותר בעסקים, ופועלת לסייע לנשים “לפרוץ קדימה” לעמדות מנהיגות.

ויקיפדיה

שיחת ה-TED של סנדברג (עם כתוביות בעברית): “מדוע יש מעט מדי נשים מנהיגות?

על ספרה “לפרוץ קדימה: נשים, קריירה והרצון להנהיג” (Lean In: Women, Work, and the Will to Lead)

כתבה מעניינת על סנדברג ב”ניו יורק טיימס“, 2012

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם סנאטור צ’ארלס שומר מניו יורק

רגיל

סוזי דבוסקין

סוזי דבוסקין, 2017-1946

היום, לפני 71 שנים, נולדה סוזי דבוסקין, “האמא של הטריאתלון” בישראל, שמהווה השראה לאלפי נשים כסמל לעוצמה נשית, לאופטימיות ולבחירה בחיים. ב-1993 נרשמה בתה תמר לתחרות טריאתלון ודרבנה את אמה בת ה-47 להצטרף. “לקח לי יותר משעה לסיים מסלול של שלושה ק”מ, אבל הייתי מלאת גאווה. העובדה שהעזתי ושהאמנתי בעצמי מספיק כדי לנסות משהו חדש – זה היה ניצחון,” סיפרה אז סוזי. ב-1996 נהרגה תמר בתאונת דרכים, וסוזי לקחה על עצמה את הפקת התחרות כדי להנציח את בתה באירוע מעצים לנשים, הגדל משנה לשנה, תחת הסיסמה “כל אחת מנצחת”.

 

כמה ימים לאחר יום הולדתה ה-70, כמה חודשים לפני מותה מסרטן, כתבה סוזי דבוסקין פוסט על מקומו של הטריאתלון בחייה.

למידע נוסף על טריאתלון הנשים ע”ש תמר וסוזי דבוסקין:

אתר טריאתלון נשים

דף פייסבוק טריאתלון נשים

 

פייסבוק

צילומים: שי לחוביצר וקרול חן, מתוך האתר runpanel

רגיל

יום הולדת להיא-סטוריה: מרי ריטר בירד

לרגל יום הולדת 4 להיא-סטוריה, מוקירות את ההיסטוריונית הראשונה שכתבה מנקודת מבט היא-סטורית:

מרי ריטר בירד, 1958-1876

“אי-אפשר להבין את הדרך שבה נבנתה החברה שלנו מבלי להכיר בחלקן של נשים בביסוס חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, חופש הפולחן וכל זכויות הפרט, כל ההומניזם, כל ענפי הידע וכל דבר אחר בעל ערך” – מרי ריטר בירד (נולדה היום, לפני 141 שנים), היסטוריונית, ארכיברית ופעילת זכויות נשים וזכויות עובדים אמריקאית. היא הייתה פעילה ב”ליגת איגוד העובדות”, במפלגה הסופרג’יסטית של ניו יורק, באיחוד הקונגרסאי לסופרג’יזם ובארגוני נשים חשובים נוספים, וכתבה ספרים משפיעים על תפקידן ומקומן של נשים בהיסטוריה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בלה אבצוג

בלה סביצקי אבצוג, 1998-1920

“הם העניקו לנו את ‘יום האישה הבינלאומי’. ב-1975 העניקו לנו את ‘שנת האישה’. אמרתי, פעם, מי יודע, אם נתנהג יפה, ירשו לנו להיות ממש-ממש בעניינים. ובכן, לא התנהגנו יפה, ואנחנו היכן שאנחנו” – בלה אבצוג (נולדה היום, לפני 97 שנים), עורכת דין ומנהיגה פמיניסטית יהודייה אמריקאית. “בלה הלוחמנית” הייתה ממובילות הגל השני של הפמיניזם, נמנתה עם מקימות התנועות “נשים למען השלום” ו”האסיפה הפוליטית לנשים”, וכן פעלה למען זכויות האזרח, זכויות להט”ב ואיכות הסביבה. ב-1970 נבחרה לקונגרס, תחת סיסמת הבחירות: “מקומה של האישה בבית – בית הנבחרים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אינגריד ניוקירק

אינגריד ניוקירק, נולדה ב-1949

“בעלי חיים אינם נתונים לנו כדי שנאכל אותם, נלבש אותם, נערוך בהם ניסויים או נשתמש בהם לבידור.” – אינגריד ניוקירק (נולדה היום, לפני 68 שנים), פעילה למען בעלי חיים אמריקאית ילידת בריטניה. ב-1980 ייסדה את “אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים” (PETA), הארגון הגדול בעולם הפועל להצפת הנושא של רווחת בעלי החיים למודעות הציבור. הארגון בראשותה, בין היתר, עורך קמפיינים להפסקת השימוש בחיות במבחני ריסוק ובבדיקת מוצרים קוסמטיים, נאבק להידוק האכיפה על תעשיות המזון מן החי ומארגן חקירות סמויות של חברות מסחריות, מוסדות לימוד וקרקסים שמנצלים חיות.

ויקיפדיה – אינגריד ניוקירק

עוד על PETA:

ויקיפדיה – PETA

אתר PETA

 

בתמונה הקטנה: עם פמלה אנדרסון, מהפעילות הבולטות של הארגון

בתמונה הגדולה:

למעלה: נגררת על ידי המשטרה לאחר שהתפרצה לאתר שבו נערך טקס שכלל ירי ביונים

למטה: עוד מעצר לאחר הפגנה

פייסבוק

רגיל

חסיה דרורי

חסיה דרורי קופפרמינץ, 1976-1899

“המילה ‘בעל’ תמיד צרמה את אזני ולא הלמה את תוכן יחסינו עם האדם הקרוב ביותר בחיים [ובכך] מסתלף המושג האמיתי של יחסי אישה ואיש. ובאמת, מדוע ‘אשתי’ – כן יפה להגיד, ו’אישי’ – לא? זה רק הרגל של דורות עברו.” – חסיה דרורי (נפטרה היום, לפני 41 שנים), מתוך דיון במליאת הכנסת על חוק שיווי זכויות האישה, 1951. דרורי הייתה פעילה במועצת הפועלות ובתנועת המושבים, צירה בקונגרסים הציוניים וחברת כנסת בכנסת הראשונה. היא כיהנה כמרכזת ארצית של ארגון אמהות עובדות, כינסה דיונים בנושא מעמד האישה ביישוב המתגבש ונאבקה להשוואת מעמדם של שני ראשי המשפחה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אליזבת גודג’

אליזבת דה-בושמפ גודג’, 1984-1900

“בעת שהעולם הולך ונעשה מכוער, קשוח וחומרני, עלינו להזכיר שיש בסיפורי הפיות הישנים שמץ של אמת, שדמיון הוא בעל ערך, שסוף טוב אכן קיים, ושערפילי האביב המייפים את הרחוב המנוכר הם אמיתיים בדיוק כמו הרחוב עצמו” – אליזבת גודג’ (נולדה היום, לפני 117 שנים), סופרת אנגלייה. ספריה לילדים ולמבוגרים שזורים אגדות ומיתוסים, והפכו לרבי-מכר הן בבריטניה והן בארה”ב משנות ה-30 עד שנות ה-70. ספרה המצליח ביותר, “הסוס הקטן הלבן”, זכה במדליית קרנגי כספר הילדים הטוב ביותר לשנת 1946, עובד מאז לקולנוע ולטלוויזיה, וגם היווה השראה לסדרת “הארי פוטר” של ג’יי-קיי רולינג.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

איטה קאליש

איטה קאליש, 1995-1903

היום, לפני 114 שנים, נולדה איטה קאליש, סופרת ואשת רוח ישראלית. בהיותה נכדתו של האדמו”ר הידוע שמחה בונים קאליש, יציאתה בשאלה היכתה גלים והפכה אותה סמל לאישה חזקה ועצמאית. “שנים רבות היה תקוע בנפשי תסביך הנחיתות על היותי בת ולא בן, ומתוך בקשת פיצוי שקדתי ביותר,” כתבה על צימאונה לעצמאות ולידע. היא נודעה בחוגים החברתיים שיצרה, שכללו את מיטב הסופרים והעיתונאים בארץ. בספריה ובמאמריה היטיבה לתאר, בעסיסיות ובהומור, את החברה היהודית באירופה של תחילת המאה ה-20, ובפרט את חצרות האדמו”רים, את תהליכי החילון ואת היחס לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בלינדה פרמר

בלינדה פרמר, נולדה ב-1974

“הקמתי את ‘ליידי גיק’ כי הייתי מתוסכלת (ומשועממת) מהדרך שבה מעוצבים ומשווקים מוצרים. נשים רוכשות 4 מכל 10 מוצרים טכנולוגיים, ובכל זאת חברות טכנולוגיה ומשחקים ממשיכות להתנשא על נשים ולהפוך את המוצרים שלהן ל’ורודים יותר’ ו’פשוטים יותר’.” – בלינדה פרמר (נולדה היום, לפני 43 שנים), סופרת בריטית הפועלת למען קידום נשים בעולם הטכנולוגי. “מדד האמפתיה הגלובלי” שמפרסם “ליידי גיק” מניח כי קיים קשר סיבתי בין אמפתיה לבין הצלחה מסחרית ומעודד חברות למצוא דרכים חדשות לפנות לנשים. “ליידי גיק” מוביל גם את קמפיין “מיס גיק הקטנה”, שמטרתו לעודד בנות לפתח קריירה בתחומים טכנולוגיים.

ויקיפדיה

“ליידי גיק”

פייסבוק

רגיל

לוריין רותמן

לוריין רותמן, 2007-1932
“מה עשו נשים לפני שהיו רופאים? בואו נפסיק את ההשפלה הכרוכה בשכנוע הממסד להתיר הפלות בחוק. בואו פשוט ניקח בחזרה את הטכנולוגיה, את הכלים, את הכישורים ואת הידע […] ונהיה אחראיות בעצמנו על מערכת הרבייה שלנו” – לוריין רותמן (נולדה היום, לפני 85 שנים), ממייסדות התנועה הפמיניסטית של הקליניקות לעזרה עצמית בארה”ב. ב-1971 פיתחה ערכה לביצוע הפלה בדרך בטוחה יחסית, עוד לפני פסיקת בית המשפט העליון של ארה”ב כי חוק האוסר על הפלה מלאכותית עומד בסתירה לחוקה. היא כתבה חוברות הדרכה רבות על מנת לעזור לנשים להכיר את גופן, את המחזור החודשי שלהן ואת מיניותן.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אוליב דניס

אוליב דניס, 1957-1885

“לא משנה עד כמה עסק נראה מצליח, הוא תמיד יכול להצליח עוד יותר אם יביא בחשבון את נקודת מבטן של נשים” – אוליב דניס (נולדה היום, לפני 131 שנים), מהנדסת אמריקאית, ששינתה את חוויית המשתמש בתחבורה הציבורית. ב-1920 סיימה לימודי הנדסה אזרחית והפכה ל”מהנדסת השירות” הראשונה כשנשיא החברה הבין שמאחר שמחצית מנוסעי הרכבת הן נוסעות, כדאי ששדרוגים בשירות ייעשו ע”י אישה מהנדסת. דניס הכניסה, בין היתר, מושבים שאפשר להטות לאחור; ריפוד נוגד כתמים; חדרי נוחיות גדולים יותר, כולל נייר טואלט בחינם וסבון נוזלי; אורות שאפשר לעמעם בלילה; ופתחי אוורור אינדיבידואליים. חברות רכבות אחרות מיהרו להתאים עצמן לסטנדרט החדש, ואחריהן גם אוטובוסים ומטוסים.

ויקיפדיה

פייסבוק