עמוד 1
רגיל

פרנסס המילטון ארנולד

פרנסס המילטון ארנולד, נולדה ב-1956

היום, לפני 63 שנים, נולדה פרנסס המילטון ארנולד, מהנדסת, ממציאה ופרופ’ לכימיה ביופיזיקלית אמריקאית, כלת פרס נובל לכימיה 2018. בעבודתה בתחום האנרגיה הסולרית פיתחה מקורות אנרגיה בת-קיימא לאזורים מבודדים. היא זכתה להכרה בינלאומית כמובילת דרך בתחום האבולוציה המכוונת, המאפשר שיפור תהליכים בגוף ע”י יצירה של מערכות ביולוגיות שימושיות, כגון אנזימים, מסלולים מטבוליים ומעגלי ויסות גנטיים, והכוונה אופטימלית של פעולתן. עם 40 הפטנטים שרשמה נמנים שיטה להפקת ביו-דלק ממקורות מתחדשים, חלופה אקולוגית לחומרי הדברה וריצוף יעיל של הגנום האנושי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: במסיבת עיתונאים בשטוקהולם לרגל קבלת פרס הנובל, דצמבר 2018

התמונה הקטנה: מתוך המאמר “האבולוציה המכוונת של פרנסס ארנולד: החלבונים מתפתחים, וכך גם היא“, “בלומברג ביזנס-וויק”, מרץ 2012 (צילום: קייל ג’ונסון)

רגיל

פרידה רובשייט-רובינס

פרידה רובשייט-רובינס, 1973-1888

היום, לפני 131 שנים, נולדה פרידה רובשייט-רובינס, פתולוגית אמריקאית ילידת גרמניה. החל מ-1917, במשך כארבעה עשורים, עבדה לצד ג’ורג’ הויט וויפל על פיתוח טיפול לאנמיה ממארת, ויחד הם גילו את הקשר לליקויים בכבד ואת הריפוי באמצעות תזונה עשירה ברקמות כבד. רובשייט-רובינס כתבה יותר מ-100 מאמרים מדעיים על ממצאי המחקר וכמה ספרי לימוד רפואיים על אנמיה. ב-1934 זכה וויפל בפרס נובל לרפואה, בעוד היא לא קיבלה כל הכרה רשמית (אם כי וויפל חלק עמה את כספי הפרס). ב-1951 מונתה רובשייט-רובינס לנשיאת החברה האמריקאית לפתולוגיה ניסויית, האישה הראשונה בתפקיד זה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: התמונה היחידה שמצאנו המיוחסת לה, אך אינה מאומתת

בתמונה הגדולה: ג’ון הויט וויפל, שותפה למחקר, בטקס קבלת פרס נובל, 1934

רגיל

סוזן סולומון

סוזן סולומון, נולדה ב-1956

היום, לפני 63 שנים, נולדה סוזן סולומון, כימאית של האטמוספירה מארה”ב, שנודעת בעבודתה על חקר החור באוזון ושיקומו. היא הייתה הראשונה להעלות את ההשערה כי ריאקציית הרדיקליים החופשיים של תרכובות של כלור, פלואור, פחמן וברום היא הגורם להידלדלות שכבת האוזון, וב-1986 עמדה בראש משלחת לאנטארקטיקה שאיששה השערה זו. מחקריה היוו את הבסיס ל”פרוטוקול מונטריאול”, אחת האמנות הגלובליות הראשונות להגנה על הסביבה, המטילה הגבלות על ייצורם של חומרים המסכנים את שכבת האוזון. היא ממובילות הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, שזכה ב-2007 בפרס נובל לשלום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: במשלחת באנטארקטיקה מטעם מִנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי, 1987

בתמונה הקטנה: מרצה במכון להיסטוריה של המדע בפילדלפיה במסגרת כנס ההרצאות השנתי של אוליוט למען רווחת הציבור, 2010

[התמונות מתוך אתר המכון להיסטוריה של המדע]

רגיל

שרון דולב

שרון דולב, שותפה לזכייה של התנועה לפירוק מנשק גרעיני בפרס נובל לשלום 2017

השבוע, לפני שנה, ניתן פרס נובל לשלום לקמפיין הבינלאומי נגד נשק גרעיני (ICAN). הקמפיין מהווה שותפות של עשרות ארגונים אזרחיים מסביב לעולם שחברו יחד למען עולם חופשי מנשק להשמדה המונית, והצליחו להביא 130 מדינות לשבת יחד למו”מ על אמנה שאוסרת על נשק גרעיני. עם השותפות לזכייה נמנית שרון דולב (שהיום חל יום הולדתה), מייסדת ומנהלת התנועה הישראלית נגד גרעין ופעילה למען זכויות אדם, שלום וסביבה. “בהתחלה סיפרתם לנו שהנשק הגרעיני הוא להגנתנו ועכשיו אתם מגינים על הנשק הגרעיני מפנינו, אלו הרוצים לפרק אותו”, אמרה בנאומה באו”ם למדינות הגרעיניות.

עוד על “התנועה הישראלית נגד גרעין”: בפייסבוק ובאתר של התנועה

עוד על התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת באו”ם (צילום: קלייר קונבוי). מתוך כתבה במגזין המקוון “שיחה מקומית”: “הישראלית שזכתה בנובל לשלום: אנחנו הופכים את הנשק הגרעיני ללא חוקי

התמונה הקטנה מתוך ריאיון של “הטלוויזיה החברתית” עם שרון דולב על הגרעין הישראלי

רגיל

סימין בהבהאני

סימין (ח’לילי) בהבהאני, 2014-1927

“עוֹד אֶבְנֵךְ שֵׁנִית מוֹלֶדֶת
גַּם אִם בְּמֶלֶט נִשְׁמַת חַיַּי
אֲחַזְּקֵךְ בְּעַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ
גַּם אִם יִהְיוּ הֵם עַצְמוֹתַי

עוֹד אָרִיחַ אֶת פְּרָחַיִךְ
מִנְּחִירֵי דּוֹרֵךְ הַצָּעִיר
עוֹד אֶשְׁטֹף אֶת הַדָּם מִפָּנַיִךְ
גַּם אִם בְּזֶרֶם דִּמְעוֹתַי

עוֹד יַגִּיעַ אוֹתוֹ יוֹם מְבֹרָךְ
בּוֹ תִּסּוֹג הָאֲפֵלָה מִן הַבַּיִת
עוֹד אָשׁוּב אֶת שִׁירַי לִצְבֹּעַ
בָּאוֹר שֶׁאֶטֹּל מִתְּכֵלֶת שָׁמַי

[…]
עוֹד אֶבְנֵךְ שֵׁנִית מוֹלֶדֶת
גַּם אִם יִתַּשּׁוּ כּוֹחוֹתַי.”

היום, לפני 91 שנים, נולדה סימין בהבהאני, המשוררת הלאומית של איראן ופעילה למען זכויות אדם ואישה. “הלביאה האיראנית”, כך כונתה, נחשבת לסמל של השירה הפרסית ושל המשכילים באיראן, והייתה מועמדת פעמיים לפרס נובל בספרות.

ויקיפדיה

פייסבוק

הציטוט מתוך שירה “עוד אבנך שנית מולדת”, תרגמה לעברית: אורלי נוי

רגיל

אנה אחמטובה

אנה אחמטובה (שם העט של אנה אנדרייבנה גורנקו), 1966-1889

“בֶּחָזֶה צְמַרְמֹרֶת, אֵין עֵזֶר.
אַךְ קַלּוּ צְעָדַי כְּתָמִיד.
עַל יָדִי הַשְּׂמָאלִית לָבַשְׁתִּי
הַכְּסָיָה שֶׁל הַיָּד הַיְמָנִית.

רַק שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת, יָדַעְתִּי,
אַךְ נִדְמֶה: מִסְפָּרָן כֹּה רָב…
בֵּין עֲצֵי אַשּׁוּחַ הָרוּחַ
הִתְחַנֵּן: נָמוּתָה יַחְדָּו.

הַגּוֹרָל רִמַּנִי. שׁוֹמְעָה אַתְּ.
הַגּוֹרָל הָרַע, הֲפַכְפָּךְ.
חֲבִיבִי, חֲבִיבִי, עָנִיתִי,
גַּם אוֹתִי… אָמוּתָה אִתָּךְ…

זוֹ שִׁירַת אַחֲרוֹנַת פְּגִישׁוֹתֵינוּ.
אֶל הַבַּיִת הִפְנֵיתִי רֹאשִׁי.
בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת עוֹד נִרְאָה לִי
אוֹר נֵרוֹת צָהֹב אֲדִישִׁי.”

אנה אחמטובה (נולדה היום, לפני 129 שנים), מגדולות משוררי רוסיה. שירתה נוגעת באיפוק תמציתי באהבה בלתי-אפשרית, בקשר עמוק לאדמת המולדת ובסבלו של העם הרוסי תחת השלטון הסובייטי.

ויקיפדיה

פייסבוק

את “שִׁירַת הַפְּגִישָׁה הָאַחֲרוֹנָה” תרגמה לעברית המשוררת רחל בלובשטיין-סלע (מתוך “פרויקט בן יהודה“)

בתמונה הגדולה: פורטרט של אחמטובה מאת קוזמה פטרוב-וודקין, 1922

רגיל

יום המדע: אפקט מטילדה

ב-14 במרץ, יום הולדתו של המדען הנודע אלברט איינשטיין ז”ל, מצוין יום המדע, הנודע לרוב כ”יום פאי“, הקבוע המתמטי 3.14.

אפקט מטילדה הוא הטיה נפוצה בהכרה בתרומתו של מחקר הנעשה על ידי מדעניות, כך שעבודתן מוערכת פחות מזו של עמיתיהן הגברים ולעתים קרובות אף מיוחסת להם. מטילדה ג’וסלין גייג’, פעילת זכויות נשים ומתנגדת עבדות אמריקאית, תיארה את התופעה לראשונה בסוף המאה ה-19, ואת המונח על שמה טבעה ב-1993 היסטוריונית המדעים האמריקאית מרגרט רוסיטר. מחקרים מראים כי מגדרם של מועמדים לפרופסורה משפיע על ההערכה כלפיהם, פרסומים של מדענים מצוטטים לעתים קרובות יותר מאשר של מדעניות, והם מקבלים יותר זמן מסך, הכרה ופרסים ממדעניות בעלות הישגים דומים.

דוגמאות בולטות למדעניות שהקרדיט על עבודתן החשובה ניתן לגברים:

  • מארי קירי זכתה בפרס נובל בפיזיקה 1903 על מחקרה על קרינה רדיואקטיבית רק לאחר התעקשותם של אחד מחברי הוועדה ובעלה פייר קירי כי עבודתם הייתה משותפת.
  • ליזה מייטנר – פרס נובל בכימיה 1944 ניתן רק לשותפה למחקר, אוטו האן, על עבודתם המשותפת על ביקוע גרעיני.
  • מריאטה בלאו – פרס נובל בפיזיקה 1950 ניתן לססיל פאוול על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, אף על פי שחלוצת המחקר הייתה בלאו.
  • רוזלינד פרנקלין – פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה 1962 ניתן לפרנסיס קריק, ג’יימס ווטסון ומוריס וילקינס על גילוי מבנה ה-DNA, מבלי להכיר בהתבססותם על עבודתה של פרנקלין בתחום.
  • ג’וסלין בל בורנל גילתה את פולסרי הרדיו הראשונים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1974 על הגילוי היו המנחה שלה לדוקטורט אנטוני יואיש והאסטרונום מרטין רייל.
  • גרטי קורי – במשך יותר מ-20 שנה נחשבה לעוזרת מחקר של בעלה, אף שהייתה להם אותה הכשרה, והם עבדו יחד בשיתוף פעולה מלא. רק ב-1947, כשהוחלט להעניק להם פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה על מחקרם על מטבוליזם בבעלי חיים, קיבלה סוף-סוף מעמד של פרופ’ מן המניין.
  • צ’ין-שיונג ווּ – ניסוי שערכה היווה פריצת דרך בפיתוח המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1957 על הפיתוח היו תלמידיה, צונג-דאו לי וצ’ן-נינג יאנג.
  • איזבלה לי קארלי – פרס נובל בכימיה 1985 ניתן רק לבעלה ג’רום על עבודתם המשותפת בניתוח מבנה של גבישים בעזרת פיזור קרני רנטגן.
  • אנני ראסל מונדר – מחקריה על הקשר בין כתמי שמש והאקלים בכדור הארץ פורסמו תחת שמו של בעלה, ורק ב-1916, כשהותר לנשים להצטרף לחברה האסטרונומית המלכותית, זכתה לקבל קרדיט.
  • מרי וויטון קאלקינס גילתה את השפעתם של צימוד גירויים ומשך הגירוי על הזיכרון ופיתחה את שיטת האסוציאציות, ששימשו חוקרי מוח ופסיכולוגים נודעים רבים מבלי שניתן לה קרדיט שנים רבות.
  • אליס בול פיתחה תמצית שמן כימית לטיפול בצרעת, שנרשמה כפטנט על שם נשיא האוניברסיטה שבה למדה. רק לאחר כ-80 שנה ניתן לה הקרדיט הראוי.
  • הקרדיט על פיתוח “אניאק“, המחשב האלקטרוני הראשון, ניתן היסטורית למפתחי החומרה, ולא לצוות התכנות, שכלל אך ורק נשים:

עוד על אפקט מטילדה

עוד על מטילדה ג’וסלין גייג’ (בתמונה הקטנה)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משתתפות בפאנל על הנשים שפתחו דלת עבור נשים במדע, 2013. מימין לשמאל: מרגרט ווייטקאמפ, אוצרת המתמחה בהיסטוריית חקר החלל במוזיאון הלאומי לטיס וחלל בוושינגטון, טום קוסטלו (שדר חדשות ומנחה הדיון), אלן אוצ’ווה, מנהלת מרכז ג’ונסון לחקר החלל של נאס”א, ולינדה בילינגס, פרופ’ לתקשורת ומדיניות ציבורית. (צילום: נאס”א / ביל אינגלס)

רגיל

מִילֶבַה מַארִיץ’

מִילֶבַה מַארִיץ’, 1948-1875

היום, לפני 142 שנים, נולדה מִילֶבַה מַארִיץ’, מתמטיקאית סרבית, שהתפרסמה בעיקר כאשתו הראשונה של אלברט איינשטיין. ב-1891 השיגה אישור מיוחד להירשם לביה”ס המלכותי בזאגרב (שקיבל בנים בלבד), וקיבלה את הציונים הגבוהים ביותר שביה”ס העניק למי מתלמידיו. היא למדה בפוליטכניון של ציריך, מוסד הלימודים היחיד באירופה שקיבל אז נשים ללימודי מתמטיקה ופיזיקה, והייתה מהנשים הראשונות שקיבלו תואר אקדמי בתחומים אלה והאישה היחידה בכיתתו של איינשטיין. יש המייחסים לה חלק בניסוח עבודותיו של איינשטיין. כשזכה בפרס נובל לפיזיקה, העביר את סכום הפרס לקרן על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מאריץ’ ואיינשטיין, 1912

בתמונה הקטנה: מאריץ’ הסטודנטית בפוליטכניון של ציריך, 1896

רגיל

נאדיה מוראד

נאדיה מוראד באסי טה, נולדה ב-1993

היום, לפני שנתיים, נערך לראשונה דיון על סחר בנשים בפני מועצת הביטחון של האו”ם, ובפניו העידה נאדיה מוראד, פעילה יזידית שנחטפה ושועבדה ע”י דאע”ש במהלך כיבוש סינג’אר שבעיראק באוגוסט 2014. לאחר שלושה חודשים בשבי הצליחה מוראד לברוח ויצאה למסע בעולם על מנת להשמיע את זעקתן של הנשים היזידיות החטופות ולדרוש מן הקהילה הבינלאומית להתערב להצלתן, להילחם במשעבדיהן ולהעמיד את דאע”ש לדין בבית הדין הבינלאומי בהאג. ב-2016 הייתה מוראד מועמדת לפרס נובל לשלום, מונתה לשגרירת רצון טוב של האו”ם וזכתה בפרס סחרוב לחופש המחשבה.

ויקיפדיה

האתר “אני עם נאדיה”

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מוראד במהלך הדיון באו”ם

רגיל

איזבלה לי קארלי

איזבלה הלן לי קארלי, 2017-1921

היום, לפני 96 שנים, נולדה איזבלה לי קארלי, כימאית ופיזיקאית אמריקאית. בכיתת הכימיה הייתה הנערה היחידה, וקיבלה את הציונים הגבוהים ביותר. ב-1942, עם דוקטורט בכימיה פיזיקלית, הצטרפה לפרויקט מנהטן כאחת הנשים הבכירות בפרויקט, שם פיתחה טכניקה להפקת פלוטוניום כלוריד. קארלי ובעלה, שהיו לחוקרים מובילים בתחום הקריסטלוגרפיה, פיתחו שיטה לניתוח של מאפיינים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים של מולקולות מורכבות בעזרת פיזור קרני רנטגן, שיטה אשר סייעה למדענים לשכפל מולקולות ולפתח ולסנתז תרופות. ג’רום קארלי, בעלה, זכה בפרס נובל לכימיה על עבודתם המשותפת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אליזבת בלקבורן

אליזבת הלן בלקבורן, נולדה ב-1948

היום, לפני 69 שנים, נולדה אליזבת בלקבורן, ביולוגית מולקולרית אמריקאית-אוסטרלית, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 2009 על חלקה בגילוי הטלומר, אזור הקצה של הכרומוזום המגן על החומר התורשתי בתא בעת שכפולו, והטלומראז הבונה את הטלומר ובכך מאריך את חיי התא. כיום בלקבורן חוקרת בעיקר כיצד משפיעים מצבי דחק על הזדקנות התאים, והיא עמיתה בחברה למדעים של ארה”ב, בריטניה ואוסטרליה. ב-2004 פוטרה מהמועצה הנשיאותית לביואתיקה, בהוראת הבית הלבן, בשל תמיכתה במחקר בתאים עובריים אנושיים בניגוד לעמדת ממשל בוש; מדענים רבים מחו על הרחקתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

צ’ין-שיונג ווּ

צ’ין-שיונג ווּ, 1997-1912

היום, לפני 105 שנים, נולדה צ’ין-שיונג ווּ, פיזיקאית סינית-אמריקאית אשר תרמה תרומה משמעותית לחקר הרדיואקטיביות. במהלך מלחה”ע ה-2 עבדה ב”פרויקט מנהטן”, והשתתפה בפיתוח התהליך של העשרת האורניום והפרדתו לאיזוטופים. היא נודעת במיוחד בשל מה שמכונה “ניסוי ווּ”, אשר סתר את חוק שימור הזוגיות, סיפק הגדרה מדעית אובייקטיבית למושג שמאל-ימין והיווה פריצת דרך בפיתוח המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, המתאר את חלקיקי היסוד ואת התגובות ביניהם. גילוי זה הוביל לזכייתם של תלמידיה, צונג-דאו לי וצ’ן-נינג יאנג, בפרס נובל לפיזיקה ב-1957.

ויקיפדיה

עוד על “ניסוי ווּ

פייסבוק

רגיל

לינא בן מהני

לינא בן מהני, נולדה ב-1983

היום, לפני 34 שנים, נולדה לינא בן מהני, בלוגרית, אקטיביסטית ומרצה לבלשנות מתוניסיה. בינואר 2011 היא סיקרה בבלוג שלה – “צעירה תוניסאית” – את השבועות הראשונים של המהפכה בתוניסיה, והייתה היחידה שדיווחה מערים בפנים הארץ כאשר כוחות הממשלה טבחו במוחים וסיפקה מידע חשוב ובלתי מצונזר לפעילים בתוניסיה ובעולם. עד היום ממשיכה בן מהני לכתוב באומץ על השחיתות הפוליטית בתוניסיה, ובעקבות זאת היא אף סופגת איומים על חייה. ב-2011 הייתה מועמדת לפרס נובל לשלום על תרומתה החשובה למהפכה בתוניסיה.

ויקיפדיה

הבלוג של בן מהני, “צעירה תוניסאית

פייסבוק

רגיל

אלווה מירדאל

אלווה מירדאל, 1986-1902

היום, לפני 115 שנים, נולדה אלווה מירדאל, סוציולוגית ופוליטיקאית שוודית. בשנת 1934 פרסמה יחד עם בעלה, גונאר מירדאל, ספר פורץ דרך שתר אחר רפורמות חברתיות שיאפשרו חופש פרט (במיוחד עבור נשים) לצד עידוד ילודה, והשפיע רבות על יצירת מדינת הרווחה בשוודיה. ב-1949 מונתה מירדאל לראש הצוות שפיתח את מדיניות הרווחה של האו”ם, אחר כך הייתה יו”ר החטיבה למדעי החברה באונסק”ו (האישה הבכירה הראשונה במוסדות האו”ם), והחל משנות ה-60 בלטה בפעילותה למען פירוק החימוש העולמי כחברת הפרלמנט השוודי ובמסגרת האו”ם. על פעילותה זו קיבלה ב-1982 פרס נובל לשלום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נלי זק”ש

נלי זק”ש, 1970-1891

היום, לפני 125 שנים, נולדה נלי זק”ש (ראשי תיבות: זרע קדושים), משוררת ומחזאית גרמנייה-יהודייה. כשהייתה בת 17 החלה לכתוב שירים, שבמהרה התפרסמו בעיתונים. בשנת 1940 ניצלה ממחנות הכפייה בזכות התערבותה של הסופרת השוודית המפורסמת סלמה לגרלף, שהבריחה אותה לסטוקהולם. שירתה של זק”ש השתנתה לחלוטין לאחר השואה והפכה משירה רומנטית בעיקרה לשירת קינה על העם היהודי שהושמד. גם מחזותיה עסקו בנושא הזה מהיבטים שונים. ב-1966, בגיל 75, זכתה בפרס נובל לספרות בצוותא עם ש”י עגנון – מהמקרים הבודדים שבהם שני זוכים חלקו את הפרס הספרותי החשוב ביותר בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ליזה מייטנר

ליזה מייטנר, 1968-1878

היום, לפני 138 שנים, נולדה ליזה מייטנר, פיזיקאית אוסטרית. על שמה היסוד הכימי מייטנריום. היא הייתה הראשונה להבין שגרעין האטום יכול להתפצל לחלקים קטנים יותר, בעוד ששותפה למחקר, אוטו האן, לא האמין שביקוע גרעיני הוא אפשרי. ב-1939, כשמחקרם צלח, לא יכלה מייטנר היהודייה, שנמלטה בינתיים לשוודיה, לפרסם יחד עם האן. הוא פרסם אפוא את התגלית הכימית של ביקוע האורניום, ועל כך זכה לבדו ב-1944 בפרס נובל לכימיה; ואילו מייטנר פרסמה את ההסבר הפיזיקלי לתגלית, כולל אזהרה מפני פוטנציאל ההרס חסר התקדים, שחוללה סערה בקהילה המדעית והובילה להקמת פרויקט מנהטן. מייטנר סירבה להצטרף לפרויקט, ולאחר המלחמה מתחה ביקורת קשה על מדענים גרמנים ששיתפו פעולה עם הנאצים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום המוֹל

יום המוֹל, מצוין מאז 1991 לעידוד לימוד כימיה

מוֹל הוא יחידת מידה סטנדרטית בכימיה, המגדירה כמות חומר על פי מספר חלקיקים קבוע, כשמוֹל אחד הוא “מספר אבוגדרו” – 23^10×6.02.

היום, 23 באוקטובר, בין 6:02 בבוקר ל-6:02 בערב, מצוין יום המוֹל, שמטרתו להגביר את התעניינותם של תלמידים במקצוע הכימיה. בישראל, כ-61% מהניגשים לבגרות בכימיה בשנים האחרונות הן בנות. וזאת, בשל עדכון תוכנית הלימודים כך שתתאים גם לבנות, הנוטות להתעניין כיצד הדברים פועלים ולהעדיף מעבדות חקר, בעוד בנים מעדיפים להציב נתונים בנוסחאות ללא התעמקות. אך השינוי טרם מורגש ברמות ההשכלה הגבוהות: בשבעה מוסדות אקדמיים בישראל יש מחלקות לכימיה, ובהן 61 חברות סגל אקדמי מתוך 309 (כ-20%). ובאשר לפרס נובל לכימיה, רק ארבע מתוך 174 הזוכים בו מאז 1901 הן נשים: מארי קירי, אירן ז’וליו-קירי, דורותי קרופוט-הודג’קין ועדה יונת.

ויקיפדיה

עוד על יום המול באתר משרד החינוך, אגף מדעים – כימיה

אתר הקרן ליום המול

* הפרטים על עדכון תוכנית הלימודים בכימיה בישראל מתוך דבריה של המפמ”רית לכימיה, ד”ר דורית טייטלבאום, שצוטטו בכתבה מ”ישראל היום”.

* הנתונים על חברות הסגל האקדמי מתוך אתרי האינטרנט של מכון ויצמן, הטכניון, אוניברסיטת ת”א, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן והאוניברסיטה הפתוחה.

פייסבוק

בתמונה הגדולה: יום נשים בכימיה באוניברסיטת דיוק בארה”ב

בתמונה הקטנה: משלחת של נשים כימאיות מצטיינות ממדינות מתפתחות

רגיל

שולמית כצנלסון

שולמית כצנלסון, 1999-1919

היום, לפני 17 שנים, נפטרה שולמית כצנלסון, מחנכת ישראלית. ב-1951 הקימה את אחד האולפנים הראשונים בישראל, “אולפן עקיבא”, ועמדה בראשו עשרות שנים. האולפן קלט אליו עולים חדשים וכן תושבים ותיקים ותיירים שביקשו ללמוד עברית, לצד שיעורי מורשת וידיעת הארץ. לאחר מלחמת ששת הימים הוצעו בו גם לימודי ערבית, בין היתר למורות חיילות ולצוערי המכללה לביטחון לאומי. כהוקרה על פעילותה הענפה להחייאת והנחלת השפה העברית, לצד טיפוח פלורליזם תרבותי ודו-קיום, זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס ישראל למפעל חיים בחינוך לשנת 1986, וכן הייתה מועמדת לפרס נובל לשלום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פרנסואז בארה-סינוסי

פרנסואז בארה-סינוסי, נולדה ב-1947

היום, לפני 69 שנים, נולדה פרנסואז בארה-סינוסי, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה לשנת 2008, על זיהוי וירוס ה-HIV. התמחותה בתחום המחקר של רטרו-וירוסים הביאה אותה ב-1983, יחד עם לוק מונטנייה, לזיהוי וירוס ה-HIV הגורם למחלת האיידס. מאז היא ממשיכה במחקרים בתחום, כמו תגובת המערכת החיסונית, מעבר הווירוס מאם לוולד ונשאי HIV שאינם חולים באיידס. בארה-סינוסי חנכה דורות של חוקרים, היא חברת האקדמיה הצרפתית למדעים, כיהנה כנשיאת ארגון האיידס העולמי ומשמשת כיועצת האו”ם למאבק באיידס.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ליילה ארביל

ליילה ארביל, 2013-1931

היום, לפני 3 שנים, נפטרה ליילה ארביל, מהסופרות הבולטות ביותר בטורקיה והסופרת הטורקייה הראשונה שהייתה מועמדת לפרס נובל לספרות. שיריה הראשונים התפרסמו ב-1945, כשהייתה בת 14 בלבד, והיא כתבה בסך הכול שבעה רומנים, שלוש אסופות של סיפורים קצרים ואסופת מאמרים. ארביל נחשבה פורצת דרך בתארה את המבט הנשי על עולם גברי, בתקופה שבה רעיונות פמיניסטיים היו זרים לחלוטין בטורקיה. בשנות ה-60 הייתה פעילה במשרד האמנות והתרבות של טורקיה, ובשנות ה-70 הייתה ממייסדות התאחדות האמנים הטורקים ותאגיד הסופרים של טורקיה.

ויקיפדיה

פייסבוק