עמוד 1
רגיל

עדה סרני

עדה אסקרלי סרני, 1997-1905

היום, לפני 114 שנים, נולדה עדה סרני, פעילת ציבור ישראלית ילידת איטליה, כלת פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. ב-1927 עלתה ארצה, והייתה בגרעין הראשון של מקימי קיבוץ גבעת ברנר. ב-1944 אבדו עקבותיו של בעלה, אנצו סרני, מצנחני היישוב, והיא יצאה בשליחות “המוסד לעלייה ב'” להתחקות אחר גורלו. מאז ועד קום המדינה פעלה כמפקדת המוסד באיטליה, משם ארגנה את עלייתם החשאית ארצה, על גבי 38 ספינות מעפילים, של יותר מ-30,000 יהודים עקורים מרחבי אירופה. אחרי שובה ארצה הקימה את מלון רמת אביב (ואף בחרה את שם המלון, ובעקיפין את שם השכונה).

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: סרני בגבעת ברנר, שנות ה-30, מתוך סיפור חייה באתר “סיפורי גבעת ברנר” (צילום: חנן בהיר)

התמונה הקטנה: מתוך עמוד המוקדש לפועלה באתר “מחנה המעפילים עתלית” של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

רגיל

דינה פייטלסון

פרופ’ דינה (שוּר) פייטלסון, 1992-1926

היום, לפני 93 שנים, נולדה דינה פייטלסון, אשת חינוך ישראלית, כלת פרס ישראל לחינוך לשנת 1953 על עבודתה “גורמי הכישלון אצל ילדי כיתה א'”. בעבודתה הדגישה את הצורך בהוראה שיטתית של הקריאה, את חשיבות ההקראה לילדים לשם פיתוח הבנת הנקרא, ואת תפקיד המשחק החופשי בפיתוח יצירתיות, יכולת הפשטה, התמודדות עם כישלונות וצבירת הצלחות. היא פיתחה חומרים ללימוד קריאה בשיטה הפונטית, ויזמה את הקמת החטיבות הצעירות לתלמידי גן חובה וכיתות א’-ב’ ואת פרויקט הספריות הכיתתיות. מאז 1997 מעניק ארגון הקריאה הבינלאומי פרס על שמה למחקר בתחום רכישת האוריינות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם תלמידות בירושלים, שנות החמישים (מתוך אתר הארכיון לחינוך יהודי)
התמונות מתוך הבלוג של ד”ר שרון גבע “אל מדף ספרי ההיסטוריה”, על “האישה הראשונה שזכתה בפרס ישראל, ומה היא אמרה על תקרת הזכוכית

רגיל

רות גביזון

רות גביזון, נולדה ב-1945

היום, לפני 74 שנים, נולדה רות גביזון, פרופ’ למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, כלת פרס ישראל לחקר המשפט, ופעילה בולטת למען זכויות אדם בישראל. ממייסדות ומנשיאות האגודה לזכויות האזרח בישראל, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ויו”רית הוועדה האקדמית של מרכז מינרבה למען זכויות אדם. מחברת “אמנת גביזון-מדן” להסדרה מוסכמת של יחסי דת ומדינה בישראל, ומייסדת מרכז מציל”ה (למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית), הפועל לקידום הלגיטימציה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית באמצעות שיח, מחקר וחינוך, ושותף למהלכים לגיבוש חוקה לישראל.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך הרצאה מצולמת על “חזון ישראל כחברה משותפת”, בכנס “לא שוברים את הכלים: עמדות הציבור הערבי והציבור היהודי לגבי היחסים ביניהם ויחסם למדינה”, אוניברסיטת ת”א, מרץ 2018

בתמונה הקטנה: מתוך הודעת האוניברסיטה העברית על זכייתה בפרס ישראל, 2011 (צילום: Flash90)

רגיל

קלר אפשטין

קלר אפשטין, 2000-1911

היום, לפני 107 שנים, נולדה קלר אפשטין, ארכיאולוגית ישראלית, כלת פרס ישראל לשנת 1995 על מפעל חייה בתחום הארכיאולוגיה. ב-1937 עלתה מבריטניה לארץ ישראל, הצטרפה לקיבוץ עין גב ואחר כך לגינוסר, וב-1942 התגייסה לחיל העזר לנשים בצבא הבריטי. בראשית שנות ה-50 השתתפה בחפירות באתר סוסיתא שבגולן, שבהן נתגלו שרידי עיר סלאוקית וכנסייה ביזנטית, והתאהבה במקצוע. במהלך עבודתה רבת השנים ברשות העתיקות, חשפה תרבויות ואתרים שלא נודעו עד אז בצפון ארץ ישראל והפכה למומחית בעלת שם עולמי לארכיאולוגיה של רמת הגולן ושל התקופה הכלקוליתית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מרכז בית הכנסת העתיק באום אל-קנאטר (“אם הקשתות”) ברמת הגולן, לאחר שחזור חלקי, 2007

התמונה הקטנה מתוך אתר “רחוב משלה”

רגיל

רבקה ברגמן

רבקה (בקי) ברגמן, 2015-1919

היום, לפני 99 שנים, נולדה רבקה ברגמן, אחות ומיילדת ישראלית ילידת קנדה, כלת פרס ישראל על תרומתה החלוצית לסיעוד בישראל. במלחה”ע ה-2 ולאחריה עבדה במחנות פליטים, שם פעלה גם למתן סיוע אמריקני לניצולים ולמציאת משפחות מאמצות לילדים ניצולים. במלחמת העצמאות התגייסה כאחות ראשית בבתי חולים צבאיים, ולאחר מכן הייתה אחות ראשית במוסדות מלב”ן ושם פיתחה את תשתית הסיעוד הגריאטרי בארץ. היא הייתה ממייסדות החוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב, הראשון מסוגו בארץ, וכן ייעצה לארגון הבריאות העולמי וניסחה את הקוד האתי לאחיות מטעם המועצה הבינלאומית לסיעוד.

ויקיפדיה

עוד על מלב”ן (מוסדות לטיפול בעולים נחשלים), שהוקמו בשנות ה-50 לטיפול בצורכי העולים הנכים, הקשישים והחולים במחלות כרוניות, בעיקר מקרב ניצולי השואה אך גם למשל עבור ילדים נפגעי פוליו או שיתוק מוחין.

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כלת פרס ישראל, 1999

בתמונה הקטנה: עובדת כאחות במחנה פליטים בגרמניה

התמונות מתוך דף ההנצחה של פרופ’ רבקה ברגמן באתר החוג לסיעוד, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב

רגיל

רות רזניק

רות חדווה רזניק, נולדה ב-1932

היום, לפני 85 שנים, נולדה רות רזניק, פעילה פמיניסטית ישראלית, כלת פרס ישראל על מפעל חיים עבור תרומה מיוחדת לחברה בשינוי המודעות לאלימות במשפחה. היא נמנתה עם מייסדות התנועה הפמיניסטית הישראלית, וב-1977 הייתה ממקימות עמותת “ל.א. – לחימה באלימות נגד נשים”, אשר הקימה את המקלט הראשון בישראל לנשים מוכות (ומאז הקימה מקלטים נוספים וקווי חירום), וכן אוספת ומפיצה מידע על ממדיה ומאפייניה של האלימות נגד נשים, לרבות סחר בנשים. עד היום ממשיכה רזניק לנהל את העמותה, להרצות בפני גופים כמו המשטרה ומערכת הבריאות, ולקדם חקיקה להגנה על נשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ימימה אבידר-טשרנוביץ

ימימה אבידר-טשרנוביץ, 1998-1909

היום, לפני 108 שנים, נולדה ימימה אבידר-טשרנוביץ, אשת חינוך וסופרת ילדים ישראלית, כלת פרס ישראל לשנת 1984. היא ניהלה בתי ספר וגני ילדים עירוניים בתל אביב, שהיוו דוגמה לחלוציות חינוכית בהקניית ערכים לאומיים וחברתיים. במקביל כתבה הצגות ילדים עבור “הבימה” ועיבדה תסכיתי רדיו לילדים, תרגמה לעברית קלאסיקות כמו “הקוסם מארץ עוץ”, “פינוקיו”, “עליסה בארץ הפלאות” ואגדות אנדרסן, וכתבה יותר מ-40 ספרים לילדים ולנוער, בהם “גן-גני”, שנועד ללמד הורים ופעוטות על חגי ישראל ומנהגיהם, ו”שמונה בעקבות אחד”, שנבחר בשנת היובל לספר האהוב ביותר על ילדי הארץ.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם חברי “החוג הזקן” ב-1928 (גרעין של תנועת “החוגים” שקם בקרב תלמידי גימנסיה הרצליה, והיה לימים לתנועת הנוער החלוצית “המחנות העולים”), ימימה אבידר-טשרנוביץ במרכז השורה העליונה

רגיל

יוכבד בת-מרים

יוכבד בת-מרים, 1980-1901

“בְּדִמְדּוּמֵי עֶרֶב עִם עֵשֶׂב, עִם עָלֶה,
כְּאֶבֶן אֶת רֹאשִׁי אַנִּיחַ,
אֲפַזֵּר לָרוּחוֹת שַׂעֲרוֹתַי לְעַטֵּף
כָּל סִרְפָּד וְקוֹצֵי הַשִּׂיחַ.

פֶּן תִּרְאֶה יַלְדָּתִי וְתִתְאַו לָגֶשֶׁת
אֲלֵיהֶם בְּרֶגֶל מְתוּנָה,
וְתִפְרֹשׂ רֹך כַּפּוֹת יָדֶיהָ לְתֻמָּהּ
אֶל לַהֲבַת אִשָּׁם הַצְּפוּנָה.

אֶת כֻּלְּכֶם, אֶת כֻּלְּכֶם אֲבַקֵּשׁ, אֲחַנֵּן:
שִׁמְרוּהָ מִפֶּגַע, מִצָּרָה!
בְּעַד אַחַת צִפֹּרֶן אֶצְבָּעָהּ הַקְּטַנָּה
אָנֹכִי, אָנֹכִי כַּפָּרָה.”

היום, לפני 116 שנים, נולדה יוכבד בת-מרים, משוררת עברייה ישראלית, שפעלה לצד גדולי המשוררים העבריים של התקופה, כמו אלתרמן, רחל, שלונסקי ואבא קובנר. כלת פרס ברנר, פרס ביאליק לספרות יפה, פרס חיים גרינברג ופרס ישראל לספרות (1972).

ויקיפדיה

פייסבוק

השיר “תפילה”, שכתבה לבתה מריסה, התפרסם בספר שיריה בהוצאת ספרית פועלים ב-1963

בתמונה הגדולה: חבורת “יחדיו” במרפסת “קפה אררט” ברחוב בן יהודה בתל אביב, 1938. מימין לשמאל: יוכבד בת-מרים, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, ליובה גולדברג, ישראל זמורה ומשה ליפשיץ

בתמונה הקטנה: בת-מרים עם המשורר אברהם חלפי

רגיל

גורית קדמן

גורית קדמן (גרט קאופמן), 1987-1897

היום, לפני 120 שנים, נולדה גורית קדמן, רקדנית, כוריאוגרפית ומורה לריקוד ולחינוך גופני – חלוצת מפעל ריקודי העם והמחול האתני בישראל, אשר הכשירה דורות של מרקידים ברחבי הארץ. החל מ-1944 ביימה והפיקה את כנס המחולות בקיבוץ דליה, כנס ש”היה עֵד להולדת הריקוד הישראלי החדש” ושילב ריקודי עם מעדות יהודי תימן, מזרח אירופה, בוכרה, כורדיסטן ועוד, לצד קבוצות רקדנים דרוזיות, צ’רקסיות ומוסלמיות. “המפעל לטיפוח ריקודי העדות” בראשותה פעל למען תיעוד, חקר ושימור אוצרות הפולקלור של ריקודי העדות והמיעוטים בישראל. כלת פרס ישראל בתרבות המחול לשנת 1981.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם נכדה הבכור, 1953

בתמונה הקטנה: קדמן (שנייה מימין) רוקדת עם ילדיה, 1945

רגיל

פנינה זלצמן

פנינה זלצמן, 2006-1922

היום, לפני 95 שנים, נולדה פנינה זלצמן, “הגברת הראשונה של הפסנתר בישראל”. בגיל 8 התקבלה ללימודים באקדמיה בפריז, בתמיכת משפחת רוטשילד, כילדה יחידה בין סטודנטים בוגרים. ב-1939 הופיעה לראשונה עם התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית, ובהופעותיה גם גייסה כספים למען היישוב. ב-1960 יצאה למסע הופעות ראשון בעולם עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ב-1963 הייתה הפסנתרנית הישראלית הראשונה שניגנה בברית המועצות וב-1994 בסין. זלצמן הייתה פרופ’ אמריטוס בביה”ס למוזיקה באוניברסיטת תל אביב, שופטת בתחרות רובינשטיין ובתחרויות חשובות נוספות וכלת פרס ישראל למוזיקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרים ברנשטיין-כהן

מרים ברנשטיין-כהן, 1991-1895

היום, לפני 121 שנים, נולדה מרים ברנשטיין-כהן, השחקנית המקצועית הראשונה בישראל, במאית ומורה למשחק; סופרת, משוררת ומתרגמת; רופאה ופעילה חברתית. כלת פרס ישראל לתיאטרון. היא למדה רפואה בחרקוב, ובערבים – בהמלצת ידיד המשפחה זאב ז’בוטינסקי – למדה משחק. לאחר שטיפלה במגפות ובפציעות של חיילי הצבא האדום במהפכת אוקטובר 1917, מאסה ברפואה ועברה לשחק בתיאטראות בקייב ובמוסקבה. ב-1921 עלתה לישראל, השתתפה בייסוד “התיאטרון העברי” בתל אביב והייתה ממייסדות “ועד אמני ישראל”. ברנשטיין-כהן הייתה גם חברה באספת הנבחרים ושליחה לעידוד השימוש בשפה העברית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ברכה קאפח

ברכה קאפח, 2013-1922

היום, לפני 3 שנים, נפטרה הרבנית ברכה קאפח, אשת חסד, יזמת ופעילה חברתית. במשך עשרות שנים ניהלה מפעלי גמילות חסדים שהיוו סעד לאלפי נזקקים בירושלים וסביבתה. בין היתר הקימה מפעל רקמה שבו הועסקו רוקמות רבות משכבות חלשות, בגדייה לחלוקת בגדים יד שנייה ולהתאמת שמלות לכלות שידן אינה משגת, פרויקט סיוע לקשישים עריריים, את עמותת הצדקה “סגולת נעמי” על שם אמה ואת פרויקט ה”קמחא דפסחא”. על פועלה זכתה בפרסי הוקרה רבים, ביניהם “יקירת ירושלים” (1992) וכלת פרס ישראל על “תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה” (1999).

ויקיפדיה

עוד על חייה ופועלה

פייסבוק

רגיל

רחל ינאית בן-צבי

רחל ינאית בן-צבי, 1979-1886

היום, לפני 37 שנים, נפטרה רחל ינאית בן-צבי, אשת ציבור ישראלית, כלת פרס ישראל על מפעל חיים. יחד עם בעלה יצחק בן-צבי עסקה בשמירה ובהגנה, במסגרת “בר גיורא” ו”השומר”. ב-1919 הקימה את “משק הפועלות” (כיום “בית החלוצות”) להכשרת נשים במלאכת החקלאות, והעצים שגודלו במשתלה ניטעו לימים במורדות שער הגיא ע”י קק”ל. היא הייתה מהפעילות המרכזיות של תנועת העבודה, ממייסדי ארגון “ההגנה” ופעילה מרכזית בקליטת עולים, בעיקר בגל העלייה ההמונית שלאחר קום המדינה. כאשת הנשיא בשנים 1963-1952 פתחה את בית הנשיא בפני אנשים מכל שדרות העם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משק הפועלות, 1920. רחל ינאית כורעת, סביבה חברות המשק

בתמונה הקטנה: קומונת “ירושלים החדשה”, 1908. רחל ינאית עומדת מימין, למרגלותיה יושב יצחק בן-צבי

רגיל

רֶחָה פרַיאר

רֶחָה פרַיאר, 1984-1892

היום, לפני 124 שנים, נולדה רֶחָה פרַיאר, מייסדת “עליית הנוער”, כלת פרס ישראל למפעל חיים (1981). ב-1932, על רקע האנטישמיות הגוברת בגרמניה, הגתה ומימשה את הרעיון לשלוח במאורגן נוער יהודי לארץ ישראל; את הכספים והתומכים גייסה בעצמה. עד 1939 הצילה עליית הנוער כ-7,000 צעירים, שנקלטו בהתיישבות העובדת. “המפעל להכשרת ילדי ישראל” שייסדה המשיך את פעילותה למען ילדים שחיים בתנאים ירודים. פריאר התבלטה גם בחיי הרוח: יזמה את “הקרן למלחינים ישראלים” לקידום מוזיקה ישראלית מקורית, הקימה את “הטסטימוניום” כמפעל הנצחה מוזיקלי לתולדות העם היהודי, וכן כתבה אופרות, שירה, מחזות ופרוזה. זכויותיה בהצלת אלפי ילדים יהודים הוכרו רק לאחר מאבק משפטי ממושך שניהלה.

ויקיפדיה

עוד על “עליית הנוער”

פייסבוק

רגיל

אליס שלוי

אליס שלוי, נולדה ב-1926

היום, לפני 90 שנים, נולדה אליס שלוי, אשת חינוך ישראלית, פעילה חברתית ומחלוצות הפמיניזם בישראל. ב-2007 זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים בשל תרומתה המיוחדת לחברה ולמדינה. היא הייתה מחלוצות החינוך הדמוקרטי, ויזמה תוכניות לימוד ושיטות הוראה שהתקבלו עם השנים בבתי ספר רבים בארץ. ב-1984 ייסדה את שדולת הנשים בישראל, שבראשותה פעלה להפיכתו של מעמד האישה לנושא חשוב ומרכזי בדיון הציבורי בישראל. בנוסף הייתה פעילה מובילה להפרדת הדת מהמדינה, לקידום פלורליזם יהודי בישראל, לקידום זכויות אדם ולקידום הדו-שיח והשלום בין יהודים וערבים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יהודית ארנון

יהודית ארנון, 2013-1926

היום, לפני 90 שנים, נולדה יהודית ארנון, כוריאוגרפית ורקדנית ישראלית. כלת פרס החברה הבינלאומית לאמנויות הבמה (ISPA)‏ לשנת 1997 וכלת פרס ישראל למחול לשנת 1998. לאחר מלחה”ע ה-2 הצטרפה לתנועת “השומר הצעיר” ובמסגרת זו מצאה מקום להביע את עצמה ביצירה דרך מחול. ב-1956 ייסדה סטודיו למחול בקיבוצה געתון, אשר היווה את הבסיס להקמת להקת המחול הקיבוצית ב-1970. רקדנים וכוריאוגרפים רבים בישראל החלו את דרכם בבית הספר למחול ובלהקה, שארנון שימשה מנהלת אמנותית שלה עד 1996.

ויקיפדיה

עוד על להקת המחול הקיבוצית

פייסבוק

רגיל

אסתר הרליץ

אסתר הרליץ, 2016-1921

היום, לפני 95 שנים, נולדה אסתר הרליץ, פוליטיקאית ודיפלומטית ישראלית, כלת פרס ישראל למפעל חיים על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. לפני קום המדינה שירתה כחברת ה”הגנה”, כקצינה בחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי בקהיר וכקצינת ח”ן בירושלים הנצורה. לאחר קום המדינה כיהנה, בין היתר, כקונסולית בניו יורק, כחברת מועצת עיריית ת”א, כראש מחלקת ההסברה של משרד החוץ, כשגרירת ישראל בדנמרק (האישה הראשונה שכיהנה כשגרירה של ישראל) וכחברת כנסת. בנוסף הייתה הרליץ שותפה להקמת מפעל הבונדס, הקימה וניהלה את המרכז להתנדבות בישראל וכיהנה כמזכירת “נעמת”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נורית הירש

נורית הירש, נולדה ב-1942

היום, לפני 74 שנים, נולדה נורית הירש, מוזיקאית ומלחינה ישראלית. שירה הראשון שהתפרסם היה “פרח הלילך”, שהלחינה ב-1965. הלחן שלה ל”עושה שלום במרומיו” נחשב כיום בקהילות יהודיות רבות כלחן תפילה, אף שכתבה אותו במקור ב-1969 עבור פסטיבל הזמר החסידי הראשון. כ-1,600 השירים שהלחינה בוצעו ע”י מיטב המבצעים הישראלים ונכללו גם בפסי קול של סרטים ישראליים (כמו “השוטר אזולאי” ו”סלאח שבתי”), בפסטיבלים לשירי ילדים (כמו “ברבאבא” ו”מקהלה עליזה”) ובפתיחים לתוכניות הטלוויזיה המצליחות ביותר (כמו “פרפר נחמד” ו”קרובים קרובים”). השנה קיבלה פרס ישראל בתחום הזמר העברי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שולמית כצנלסון

שולמית כצנלסון, 1999-1919

היום, לפני 17 שנים, נפטרה שולמית כצנלסון, מחנכת ישראלית. ב-1951 הקימה את אחד האולפנים הראשונים בישראל, “אולפן עקיבא”, ועמדה בראשו עשרות שנים. האולפן קלט אליו עולים חדשים וכן תושבים ותיקים ותיירים שביקשו ללמוד עברית, לצד שיעורי מורשת וידיעת הארץ. לאחר מלחמת ששת הימים הוצעו בו גם לימודי ערבית, בין היתר למורות חיילות ולצוערי המכללה לביטחון לאומי. כהוקרה על פעילותה הענפה להחייאת והנחלת השפה העברית, לצד טיפוח פלורליזם תרבותי ודו-קיום, זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס ישראל למפעל חיים בחינוך לשנת 1986, וכן הייתה מועמדת לפרס נובל לשלום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רנה זיצוב-מרכס

רנה זיצוב-מרכס, 2005-1932

היום, לפני 84 שנים, נולדה רנה זיצוב-מרכס, רופאה ישראלית, כלת פרס ישראל לחקר הרפואה. ב-1966 הקימה את המחלקה הראשונה בישראל להמטו-אונקולוגיה לילדים, והובילה את התחום בארץ במשך כארבעה עשורים. תחת ניהולה הוקמה גם היחידה הראשונה בישראל להשתלת מח עצם בילדים, וכן תשתית לאבחון מדויק של סוגי גידולים ולמתן ייעוץ גנטי. שיטת “הטיפול הכוללני” שטיפחה משלבת טיפול רפואי לילד החולה וסיוע למשפחתו להתמודד עם המחלה. היא פעלה גם לחינוך והסברה בנוגע לסרטן בקרב ילדים, וכן קידמה חקיקה למען ילדים חולים ומשפחותיהם. בשנות ה-80 הקימה את “עמותת חיים” למען ילדים חולי סרטן בישראל.

ויקיפדיה

פייסבוק