עמוד 1
רגיל

פאטמה ג’ינאח

פאטמה ג’ינאח, 1967-1893

“אומה אינה יכולה לקוות להשיג שיעור קומה או מעמד אינטלקטואלי מבלי לשחרר קודם כול את התהליכים המנטליים של אנשיה מעול השפה הזרה כאמצעי למחשבה ולביטוי.”
(מתוך נאומה במכללת דגרי ללימודי אורדו, קאראצ’י, יוני 1949)

היום, לפני 126 שנים, נולדה פאטמה ג’ינאח, רופאת שיניים, סופרת ומדינאית פקיסטנית, המכונה “אם האומה”. שותפה ויועצת קרובה של אחיה, מוחמד עלי, לימים המושל הכללי הראשון של פקיסטן. מבקרת נחרצת של הראג’ (השלטון) הבריטי בתת-היבשת ההודית. ממנהיגות הליגה המוסלמית, שדגלה בהקמת מדינה מוסלמית נפרדת מהודו ודחפה לייסוד פקיסטן ב-1947. ממייסדות “התאחדות כל נשות פקיסטן”, שתרמה רבות לקליטת מהגרים מוסלמים במדינה החדשה. ב-1965 התמודדה בבחירות לנשיאות, ועל אף התנגדות מצד אנשי דת קיבלה את רוב הקולות, אך הנשיא המכהן תמרן את ההצבעה ו”נבחר” שוב.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך הכתבה “איך סללה פאטמה ג’ינאח את הדרך למה שנשות פקיסטן יכולות להיות“, מגזין “הקאראצ’י”, 2015 (קרדיט: lotte-ppta.com)

בתמונה הקטנה: מתוך מאמר על “תפקידן של נשים בתנועה הפקיסטנית“, באתר “מרכז התקשורת של נשות פקיסטן”

רגיל

פוזיה סעיד

פוזיה סעיד, נולדה ב-1959

“אני רוצה שישפטו אותי לפי היכולות שלי, המאבקים שלי וההישגים שלי, ולא לפי תיוג או סטריאוטיפ על בסיס המגדר שלי, הרקע הכלכלי שלי, הלאום שלי או האמונה שלי”

היום, לפני 60 שנים, נולדה פוזיה סעיד, סופרת ואשת תקשורת פקיסטנית, פעילה למען נשים, לשימור פולקלור ונגד הטליבניזציה בארצה. ב-1991 הייתה ממייסדות “בדרי”, מרכז החירום הראשון בפקיסטן הנותן מענה לנשים נפגעות אלימות. ב-2000 יצרה את “הברית נגד הטרדה מינית”, רשת ארגונים לקידום קוד התנהגות וחקיקה בתחום במגזר הפרטי והציבורי בפקיסטן, ועמדה בראש הוועדה הממשלתית לבחינת יישום החקיקה. ב-2007 הובילה מאבק של עובדות האו”ם בפקיסטן נגד הטרדות מיניות והתנכלויות מצד מנהליהן, שבסופו הודחו הבכירים ויושם שינוי כלל-מערכתי במדיניות העבודה באו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ד”ר פוזיה סעיד נושאת דברים בפתיחת פסטיבל מנגנהאר למוזיקת פולקלור, 2011

בתמונה הקטנה: צילום מ-2013, מתוך פרופיל לינקדין שלה

רגיל

תהמינה דוראני

תהמינה דוראני, נולדה ב-1953

היום, לפני 66 שנים, נולדה תהמינה דוראני, סופרת וציירת פקיסטנית הפעילה למען נשים וילדים. בספרה הראשון “אדוני הפאודלי” (1991) חשפה שחיתויות במערכת הפוליטית וכן אלימות שספגה מבעלה לשעבר, פוליטיקאי בכיר; בתגובה, החברה הפקיסטנית השמרנית וגם משפחתה התנכרו אליה. בחפשה אחר דרך חיים חדשה, הקדישה עצמה לשיקום נשים נפגעות אלימות ולשינוי חברתי-רוחני לצד הפילנתרופ עבדול-סתאר אידהי, וייסדה את “קרן תהמינה דוראני” למען דרך ההומניטריזם והסובלנות, חיזוק עצמאות כלכלית בקרב נשים, שיקום ילדים באזורי מלחמה וביסוס פקיסטן כמדינת רווחה חברתית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום מסך מתוך ריאיון עם תהמינה דוראני “על גברים, נשים והמצב החברתי בפקיסטן”, ב”דון.דוט.קום”, אתר החדשות המוביל באנגלית בפקיסטן, פברואר 2013

בתמונה הקטנה: מתראיינת לתקשורת, אפריל 2018

רגיל

שבאנה רחמאן

שבאנה רחמאן, נולדה ב-1976

היום, לפני 42 שנים, נולדה שבאנה רחמאן, סטנדאפיסטית, עיתונאית, סופרת ופעילת זכויות אדם נורווגית, מוסלמית ילידת פקיסטן. הופעותיה, כתיבתה והרצאותיה מהוות התקפה סאטירית על האסלאם הפונדמנטליסטי, על הפרת זכויות האדם ובעיקר האישה ע”י קנאים מוסלמים, ועל הסובלנות ה”רב-תרבותית” שמגלים מתונים כלפי תופעות כגון מילת נשים, סקילת נשים נואפות, כפיית נישואין על נערות וילדות צעירות, קטיעת איברי עבריינים ועוד. בשל הצלחתה, החלה לקבל מכתבי שנאה ואיומים, אך גם הוגדרה כאחת ממעצבות דעת הקהל החשובות בסקנדינביה וזכתה בפרס חופש הביטוי הנורווגי ובפרס הליונס הכלל-עולמי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: רחמאן עם כלבי הסמויד שלה, אקהרט וקספר, מתוך כתבה בעיתון הנורווגי “אפטן-פוסטן”, תחת הכותרת “הכלבים לקחו אותי“, על פעילותה למען זכויות בעלי חיים (צילום: דן נגארד)

בתמונה הקטנה: רחמאן בהפגנה של ארגון NOAH הנורווגי למען שינוי היחס לבעלי חיים כאל חפצים, 2014 (צילום: האקון מוזוולד לארסן, מאגר התמונות NTB)

רגיל

אסמה ג’הנגיר

אסמה ג’ילאני ג’הנגיר, נולדה ב-1952

היום, לפני 66 שנים, נולדה אסמה ג’הנגיר, עורכת דין ופעילת זכויות אדם פקיסטנית. ב-1980 ייסדה יחד עם אחותה, הנא ג’ילאני, את משרד עורכי הדין הראשון בפקיסטן שבראשו עומדות נשים. ב-1983 הייתה ממקימות פורום הנשים למאבק בחוקים הפקיסטניים המפלים נשים, ביניהם החוק הקובע שעדותה של אישה שווה חצי מעדות גבר, החוק שלפיו על קורבנות אונס להוכיח את חפותן והחוק המתיר לנשים להינשא רק למי שהגבר המשמורן שלהן מאשר. ב-1987 הייתה למייסדת ויו”רית של הנציבות הפקיסטנית לזכויות אדם, הפועלת בין היתר נגד העסקת ילדים ועונש מוות ולמען חופש דת ודמוקרטיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סלמה סובהן

סלמה סובהן, 2003-1937

היום, לפני 80 שנים, נולדה סלמה סובהן, עורכת דין, אשת אקדמיה ופעילת זכויות אדם מבנגלדש. סובהן סיימה את לימודי המשפטים באנגליה ב-1958 ועברה את מבחני הלשכה בפקיסטן ב-1959, ובכך הייתה לעורכת הדין הראשונה בפקיסטן. היא הייתה חברת סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת דאקה, בירת בנגלדש. ב-1986 הייתה ממייסדות הארגון “איין או סליש קנדרו” (מרכז לצדק ולגישור), אחד מארגוני זכויות האדם המובילים בבנגלדש כיום, המעניק סיוע משפטי בענייני זכויות עובדים וזכויות נשים וכן חושף הפרות של זכויות אדם על ידי כוחות הביטחון הבנגליים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מח’תאראן ביבי

מח’תאראן ביבי, נולדה ב-1972

היום, לפני 45 שנים, נולדה מח’תאראן ביבי, פעילת זכויות אדם פקיסטנית, שייסדה ארגון למען חינוך לנשים וילדות ומנהלת כמה בתי ספר ומוסדות סיוע. ב-2002 נפלה קורבן לאונס קבוצתי על ידי בני שבט סמוך, שבוצע כנקמה על כך שאחיה קיים יחסי מין עם אחת מבנות השבט שלהם ו”חילל את כבודה”. בניגוד למקובל, ביבי החליטה להביא את התוקפים למשפט, ומאבקה זכה לסיקור תקשורתי נרחב בפקיסטן וברחבי העולם. חמישה מהנאשמים זוכו בשל חוסר ראיות מספקות, ורק על נאשם אחד נגזר מאסר עולם. אנשי ממשל ובכירים אחרים ממשיכים לאיים עליה ולהטריד אותה ואת הארגון שלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרגרט ברק-וייט

מרגרט ברק-וייט, 1971-1904

היום, לפני 113 שנים, נולדה מרגרט ברק-וייט, צלמת אמריקאית. תצלומיה מאירועים מרכזיים החל משנות ה-30, כמו השפל הכלכלי הגדול, מלחמות ואסונות טבע, נעשו לחלק מרכזי בכתב העת “לייף”, מכתבי העת המצליחים בעולם, ושינו במידה רבה את הסיקור העיתונאי. ברק-וייט הייתה הצלמת המערבית הראשונה שהורשתה להיכנס לבריה”מ, הראשונה שהייתה כתבת וצלמת צבאית, הראשונה שהורשתה לעבוד באזורי קרב במלחה”ע ה-2 והראשונה שחשפה תמונות שזעזעו את העולם ממחנות הריכוז. היא נודעה גם בתיעוד של שחרור הודו ופקיסטן, משטר האפרטהייד ומלחמת קוריאה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ברק-וייט עובדת על גג בניין קרייזלר, צילום של אוסקר גראובנר

רגיל

קנדיל באלוץ’

פוזיה עד’ים, שנודעה בשם קנדיל באלוץ’, 2016-1990

היום, לפני 27 שנים, נולדה קנדיל באלוץ’, דוגמנית, שחקנית ופעילה למען זכויות נשים מפקיסטן. היא נישאה ב-2008, בגיל 17, ושנה אחר כך עזבה את בעלה בשל אלימותו כלפיה. באלוץ’ הפכה לידוענית רשת כשהעלתה לרשתות החברתיות סרטונים שבהם עסקה בסוגיות שונות משגרת חייה, אשר עוררו כלפיה ביקורת בשל תכניהם הנחשבים בוטים ושנויים במחלוקת בפקיסטן השמרנית. ביולי 2016 חנק אותה אחיה ואסים עד’ים בשנתה משום ש”פגעה בכבוד המשפחה”. רק שבוע קודם לכן העלתה סרטון שבו לעגה למגבלות הנכפות על נשים במדינתה, והרצח עורר שיח ומודעות למצבן של הנשים הפקיסטניות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אמריטה פריטם

אמריטה פריטם, 2005-1919

היום, לפני 97 שנים, נולדה אמריטה פריטם, סופרת ומשוררת הודית. היא נחשבת לאישה הראשונה שכתבה שירה, רומנים ומסות בשפת הפונג’אבי וממובילות משוררי הפונג’אבי במאה ה-20, האהודה במידה שווה משני צדדיו של הגבול ההודי-פקיסטני. במשך יותר משישה עשורים היא פרסמה יותר ממאה ספרי שירה, פרוזה, ביוגרפיות, מאמרים, אסופת שירי עם פונג’אביים ואוטוביוגרפיה שתורגמה לשפות רבות. ב-2004 זכתה ב”פרס הסופרים בני-אלמוות” על מפעל חיים, הפרס החשוב ביותר לספרות בהודו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אדא ג’עפרי

אדא ג’עפרי, 2015-1924

“לא קיבלתי על עצמי את ההגבלות שכפו גברים, אלא רק את אלה שנפשי כפתה עליי… נכון לי יותר לומר דברים מבעד לרעלה כי סמליות ואשליה הן גם היופי שבשירה”

היום, לפני 92 שנים, נולדה אדא ג’עפרי, סופרת ומשוררת פקיסטנית, מחשובות הכותבים בשפת האורדו בימינו, והראשונה שפרסמה תחת שמה כאישה. בחברה מסורתית ושמרנית במיוחד, שבה לא הותר לנשים לחשוב עצמאית ולהביע את עצמן, ג’עפרי העזה לכתוב על חוויותיה האישיות כאישה, כרעיה וכאם, בשפה נייטרלית מבחינה מגדרית ותוך התייחסות לסוגיות פמיניסטיות כמו דה-הומניזציה של נשים ותפיסתן כאובייקטים מיניים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סבין מהמוד

סבין מהמוד, 2015-1975

היום, לפני שנה, נרצחה סבין מהמוד, פעילת זכויות אדם פקיסטנית, שחלמה “לשנות את העולם לטובה דרך האינטרנט”. בין היתר ייסדה את PeaceNiche, “פלטפורמה חברתית” לתועלת הציבור;‏ ארגנה האקאתון (מרתון האקרים) המחבר בין אנשים מתחומים שונים כדי להעלות רעיונות לפתרון בעיות חברתיות; והקימה את בית הקפה “The Second Floor”, שאירח אירועי תרבות ואקטיביזם. ב-24 באפריל 2015, בדרכה הביתה מהרצאה שהעבירה על המאבק בבלוצ’יסטן, שמועדה ומיקומה שונו בשל איומים, נורתה למוות בידי מרצחים לא מזוהים.‏

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רזיה בונדרי בהאטי

רזיה בונדרי בהאטי, 1996-1944

היום, לפני 19 שנים, נפטרה רזיה בונדרי בהאטי, עיתונאית פקיסטנית. מ-1989 עד מותה הייתה בהאטי העורכת של העיתון האקטיביסטי “ניוזליין”, שגם הקימה בתקופתו של הדיקטטור זיא-אל-חאק. בטור שלה ביקרה בגלוי שחיתות פוליטית והפרת זכויות אדם. בהאטי הוטרדה והותקפה על מאמריה ב-1994 לאחר שביקרה את התנהלות ראש הממשלה, הפצתו של העיתון שלה נאסרה, וב-1995 נעצרה על ידי המשטרה הפקיסטנית ללא עילה.

לקריאה נוספת

פייסבוק

רגיל

מלאלה יוסופזאי

מלאלה יוספזאי, נולדה ב-1997

“הקיצוניים הראו מהו פחדם הגדול ביותר: ילדה עם ספר”

היום, לפני 17 שנים, נולדה מלאלה יוסופזאי, תלמידת בית ספר פקיסטנית, הידועה בזכות פעילותה למען זכויות נשים בעמק סוואט, שם אסר הטאליבן על נשים ללמוד.‏ ב-9.10.2012 נורתה על ידי איש טאליבן חמוש עת חזרה לביתה מביה”ס, וחזרה לפעילות כשהחלימה.‏ ב-2013 העניק לה הפרלמנט האירופי את פרס סחרוב לחופש המחשבה. בשנת 2014 הוכרזה ככלת פרס נובל לשלום, הצעירה ביותר מאז ומעולם שזכתה בפרס נובל.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בנזיר בהוטו

בנזיר בהוטו, 2007-1953

היום, לפני 61 שנים, נולדה בנזיר בהוטו, פוליטיקאית פקיסטנית. ב-1984 החלה בהוטו להנהיג (מהגלות) את “מפלגת העם של פקיסטן” שהקים אביה. ב-1988, לאחר מותו של הדיקטטור זיא-אל-חאק, מונתה בהוטו לראשת ממשלת פקיסטן, האישה הראשונה בתפקיד זה במדינה מוסלמית. ב-27.12.2007 נרצחה במהלך פיגוע התאבדות בתום עצרת הקוראת לסיום משטרו של מושארף.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נירמלה דשפאנדה

נירמלה דשפאנדה, 2008-1929

היום, לפני 84 שנים, נולדה נירמלה דשפאנדה, פעילה חברתית הודית. דשפאנדה הייתה הכוח המניע מאחורי צעדות השלום בפונג’אב ובקשמיר, בשנות השמונים והתשעים, כשהמאבקים בהם הגיעו לשיאם. היא ארגנה שלושה מפגשי פסגה הודיים-פקיסטניים במהלך שנות התשעים. בשנת 2000 ארגנה דשפאנדה שני מפגשים בין נשים פקיסטניות והודיות למען שלום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בילקיס בנו אדהי

בילקיס בנו אדהי, נולדה ב-1947

היום, לפני 66 שנים, נולדה בילקיס בנו אדהי, אחות מעשית והפילנתרופית הפעילה ביותר בפקיסטן. היא כונתה “האמא של פקיסטן”. בין השאר הקימה בילקיס בתי מחסה לאמהות ולילדים, חדרי מיון ומרפאות.

ויקיפדיה

פייסבוק