עמוד 1
רגיל

שלומית דקל

שלומית דקל, נולדה ב-1928

היום, לפני 91 שנים, נולדה שלומית דקל, אשת חינוך ישראלית ומגישת הטלוויזיה הראשונה בישראל. ב-1947 סיימה את לימודיה בסמינר לחינוך ע”ש דוד ילין, והתגייסה לשורות הפלמ”ח כאחת ממלווי השיירות לירושלים וכאלחוטאית. לאחר כשני עשורים שבהם עבדה כמורה, נבחרה להופיע בשידור ההיסטורי שבו נחנכה הטלוויזיה הלימודית, ב-24 במרץ 1966. את שיעורי המתמטיקה המשודרים כתבה והגישה בעצמה, בליווי הבובה דודו. היא גם לימדה הוראה באוניברסיטה העברית, וכתבה תוכנית לימודים על חשיבה בתנאי אי-ודאות. מאז פרישתה היא מתנדבת בארגון ער”ן, בארגון ותיקי ההגנה וב”יד ושם”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: שלומית דקל, 2011
בתמונה הגדולה:
(למעלה) המורה שלומית דקל בשיעור חשבון משודר בטלוויזיה הלימודית עם הבובה דודו, סוף שנות ה-60;
(למטה, מימין) מלמדת בבית החינוך לילדי עובדים ע”ש ארלוזורוב בירושלים, 1949;
(למטה, משמאל) בימי הפלמ”ח, 1947

רגיל

ארנה מר-ח’מיס

ארנה מר-ח’מיס, 1995-1929

היום, לפני 90 שנים, נולדה ארנה מר-ח’מיס, פעילת שלום וזכויות אדם ישראלית, כלת פרס הקיום הנכון. בצעירותה הייתה בתנועת הנוער “גורדוניה” ושירתה בפלמ”ח. מאז 1967 הפגינה נגד שלטון ישראל ביהודה ושומרון, מחתה נגד מלחמת לבנון והייתה ממקימות “הלאה הכיבוש”, ועד רדיקלי התומך בפתרון המדינה האחת. בזמן האינתיפאדה הראשונה פעלה במסגרות חינוך חלופיות לילדי הגדה המערבית במקום בתי הספר שישראל סגרה. ב-1989 הקימה תיאטרון ילדים במחנה הפליטים ג’נין, במטרה לאפשר ביטוי עצמי לילדים הגדלים בצל הכיבוש, ולקדם הבנה בין הפלסטינים והישראלים באמצעות האמנויות.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: ארנה מר-ח’מיס, שבועות ספורים לפני מותה מסרטן. מתוך “הילדים של ארנה“, סרטו של בנה ג’וליאנו על ילדי התיאטרון שלה בג’נין

התמונה הקטנה: מתוך כתבה ב”הארץ” על רצח בנה ג’וליאנו, “5 יריות בלבו של החופש: ראיון עם בת זוגו של ג’וליאנו מר” (2011). צילום: אלה אגרט

רגיל

תהילה עופר

תהילה עופר, נולדה ב-1930

“למה הרדיו מטרטר לי משהו נוסח: ‘גבירתי הנהגת! עכשיו, בחורף, אינך יכולה לחזות שינויים במזג האוויר’? כאילו הגברים כולם חזאים. מוסמכים למטאורולוגיה. על כן, רק לנו, הנהגות, מופנית הפנייה הנרגשת […] אני מסתכלת סביב. מה מוכן לחורף ברכבם של הנהגים הגברים ולא מוכן ברכבי? האם המגבים, הבלמים, הצמיגים, זכר ונקבה נבראו, עם תכונות סמויות, בהן מוֹתר אבזר-זכר על אבזר-נקבה? […] אם אגרום לתאונה, תדעו מה הרגיז אותי, עד כדי איבוד שלוותי כנהגת זהירה (שדווקא מכינה את רכבה לחורף).”
(מתוך טור של עופר ב”מעריב”, 18 בדצמבר 1985, המבקר תשדיר שירות)

היום, לפני 88 שנים, נולדה תהילה עופר, עיתונאית ועורכת ישראלית. במלחמת העצמאות התנדבה לפלמ”ח משום ש”מנעוריי, כשראיתי את הטנקיסטיות של הצבא האדום שנכנס לרומניה, רציתי להיות לוחמת”. מראשית שנות ה-60 עסקה בעיתונות בתחומי חברה, צרכנות, חינוך, בריאות, פוליטיקה ומעמד האישה, תוך ביקורת על התייחסות לנשים במרחב הציבורי והצגת מודלים של נשים שפרצו את תקרת הזכוכית. גם לאחר פרישתה לגמלאות בשנות ה-90 המשיכה לסקר את חיי הגמלאים, לערוך את כתב העת “דור הפלמ”ח” ולכתוב ספרי עיון ותיעוד, למשל על צנחני היישוב ובראשם חנה סנש וחביבה רייק.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם בן זוגה זאב. צילום: דודו בכר ל”הארץ”, מתוך ריאיון שנערך איתה ב-2015 במסגרת אירוע עם ותיקי הפלמ”ח לרגל 75 שנים להיווסדו

בתמונה הקטנה: בצעירותה בפלמ”ח

רגיל

צפורה נריה

צפורה נריה, 2017-1927

“החלטתי להיות מלוות שיירות. כך אני נוטלת חלק במלחמה, ואני לא רואה את עצמי יושבת במשק ולא עושה שום דבר.”

היום, לפני 90 שנים, נולדה צפורה נריה, לוחמת ומפקדת ישראלית. במסגרת הפלמ”ח ליוותה קבוצות שחצו את הגבול הצפוני של ארץ ישראל המנדטורית במסגרת ההעפלה היבשתית מסוריה, ובמלחמת העצמאות לחמה בקרבות, טיפלה בפצועים כחובשת וליוותה את השיירות לירושלים. עם קום המדינה ופירוק הפלמ”ח הצטרפה לנח”ל וריכזה את גיוס הנשים, ושירתה בתפקידי ח”ן שונים עד לשחרורה בדרגת סא”ל. לאחר פרישתה עסקה באמנות והייתה פעילה בעמותת הפלמ”ח.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: נריה באימון ירי בפלמ”ח, שנות ה-40

רגיל

מלכה רופא

מלכה רופא, 1996-1915

היום, לפני 102 שנים, נולדה מלכה רופא, לוחמת ואלחוטאית בפלמ”ח. ב-1937 הצטרפה לקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן, ופעלה עם קבוצה מצומצמת של אתתים ב”גדעון”, יחידת הקשר של “ההגנה”. ב-1942 הוכשרה באלחוט מורס ע”י הסוכנות היהודית ובחסות הבריטים, וב-1943 נשלחה ע”י המוסד לעלייה ב’, במסווה של חייל בריטי, להקים תחנת אלחוט בבגדד ולהכין את יהודי עיראק לעלייה לארץ. בחזרתה ארצה שידרה מתחנת האלחוט המרכזית בת”א לתיאום של אוניות מעפילים מארצות אירופה. לאחר קום המדינה ופירוק הפלמ”ח חזרה לקיבוצה, שם עבדה בין השאר בהנהלת חשבונות, במטבח ובחינוך.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נתיבה בן יהודה

נתיבה בן יהודה, 2011-1928

היום, לפני 89 שנים, נולדה נתיבה בן יהודה, לוחמת פלמ”ח, סופרת ושדרנית רדיו. במלחמת העצמאות שירתה כקצינת חבלה ולוחמת, מפעילת הדוידקה היחידה בצפת. בן יהודה הייתה מילונאית של הסלנג העברי, הקדישה מאמצים רבים לשמירת מורשת הזמר העברי, וכתבה למעלה מ-20 ספרים על הלשון העברית, על קורות ירושלים וארץ ישראל ועל תולדות הזמר העברי. תוכנית הרדיו שלה התייחדה בכך שדובר בה רק על דברים טובים וחיוביים. ב-1993 קיבלה את פרס ראש הממשלה ליוצרים, ב-1998 זכתה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית, וב-2004 הוענק לה התואר “יקירת ירושלים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם דן בן אמוץ באירוע בצפת

רגיל

חביבה רייק

חביבה רייק, 1944-1914

היום, לפני 102 שנים, נולדה חביבה רייק, אשת פלמ”ח וצנחנית ישראלית. בגיל 18 גילתה את הציונות והצטרפה ל”שומר הצעיר” כמדריכה וראש קן, וכן נקטה יוזמות שונות, ביניהן גיוס כספים עבור ההסתדרות הציונית וארגון עלייה לארץ, עד שב-1939 עלתה ארצה בעצמה. ב-1942 התנדבה לפלמ”ח, שם עברה קורס מ”כים ובסיומו הצליחה להתקבל ליחידה יהודית מובחרת בצבא הבריטי, “צנחני היישוב”, שיועדה לפעול באירופה הכבושה. ב-17 בספטמבר 1944 הוצנחה בסלובקיה כדי לסייע שם ליהודים פליטים. ב-30 באוקטובר נתפסה על ידי הנאצים וב-20 בנובמבר הוצאה להורג.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

חנה יפה

חנה יפה, 2006-1928

היום, לפני 86 שנים, נולדה חנה יפה, צנחנית ישראלית. ב-1946 התגייסה לפלמ”ח והוצבה בגדוד “הפורצים” של חטיבת הראל. ב-1947 עברה קורס חובשים וקורס קצינות ומונתה לקצינת החובשים של הגדוד. ב-1954 הקימה את יחידת “חר”פ 537” וסופחה לחטיבת הצנחנים. ב-2 בנובמבר 1956, במהלך מבצע קדש, הצטרפה כקצינת ארגון רפואה לצניחה בא-טור, ובכך הפכה לצנחנית המבצעית היחידה בתולדות צה”ל.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום העצמאות: שבויות מלחמת העצמאות

יום העצמאות: שבויות מלחמת העצמאות, 1948

יותר ממאה לוחמות ותושבות נשבו במלחמת העצמאות. 93 נשים מגוש עציון היו כמעט חודש בשבי הירדני. אישה אחת הייתה שבויה בלבנון. שמונה נשים ממשמר הירדן הוחזקו יותר משנה כשבויות בסוריה. עשר נשים, חברות ניצנים ולוחמות פלמ”ח, נפלו בשבי המצרי: אחת מהן נורתה במקום, שנייה מתה מפצעיה ושלישית נרצחה; שבע הנותרות הגיעו לכלא ליד קהיר והוחזקו שם כמעט שנה.

לקריאה נוספת

פייסבוק

רגיל

יום הזיכרון: ברכה פולד

יום הזיכרון: ברכה פולד, 1946-1927

ברכה פולד הייתה לוחמת ומפקדת בפלמ”ח. בשנת 1944 הצטרפה פולד לפלמ”ח. היא עברה קורס מ”כים, והייתה למצטיינת הקורס. ב-24.3.1946 היא השתתפה כמפקדת חוליה ב”ליל וינגייט” – מבצע שנועד לשבש את פעילות הצבא הבריטי ולהוריד את מעפילי הספינה “אורד וינגייט” אל חוף ת”א. במהלך חילופי אש עם כוח בריטי נורתה פולד ונפטרה מפצעיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

זהרה לביטוב

זהרה לביטוב, 1948-1927

היום, לפני 86 שנים, נולדה זהרה לביטוב, לוחמת פלמ”ח וטייסת בחיל האוויר הישראלי. במהלך שירותה בפלמ”ח השתתפה כחובשת במבצע ליל הגשרים. ב-1948 מונתה לביטוב לתפקיד סגנית מפקד טייסת בשדה התעופה בתל אביב. תפקידה היה להחזיק קשר עם הנגב, עם ירושלים הנצורה ועם כל הנקודות המבודדות שלא הייתה גישה אליהן אלא בדרך האוויר.

ויקיפדיה

פייסבוק