עמוד 1
רגיל

קלמנס רויר

קלמנס-אוגוסטין רויר, 1902-1830

היום, לפני 189 שנים, נולדה קלמנס רויר, מלומדת אוטו-דידקטית צרפתייה. בגיל 19 החלה ללמד בבתי ספר לבנות, וכשהחלה להרצות בפני נשים על פילוסופיה, כלכלה ומדע זכתה להצלחה רבה. תוך הטלת ספק מתמדת בתפיסות המקובלות כתבה ספר מבוא לפילוסופיה, מאמרים כלכליים שדנו גם בתפקיד הנשים בכלכלה, מאמרים בעיתון הפמיניסטי “לה פרונד”, ספר על קוסמולוגיה ומבנה החומר, וכן תרגמה לצרפתית את “מוצא המינים” של דארווין והמשיכה לפתח את רעיונותיו בהקשר של אבולוציה חברתית. ב-1870 הייתה לחברה באגודה הפריזאית לאנתרופולוגיה – האישה הראשונה שנבחרה לאגודה מדעית בצרפת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קלמנס רויר בשנת 1865, צילום: פליקס נדאר, מתוך אוסף ספריית מרגריט דוראן בפריז

בתמונה הקטנה: קריקטורה של קלמנס רויר, הקוראת עותק של ספרה החדש “החוק המוסרי והטוב”, פורסמה בכתב העת “אנשי היום” בשנת 1881

רגיל

לניינג לין

לניינג לין, 2003-1918

היום, לפני 101 שנים, נולדה לניינג לין, מדענית חומרים סינית, שכונתה “אם החומרים המוליכים למחצה” ו”אם חומרי הנדסת החלל”. בחברה שבה נשים לא זכו לשום השכלה וחותנו כילדות, היא נאבקה ללמוד, והייתה מהסינים הראשונים שקיבלו דוקטורט בארה”ב. מאמצע שנות ה-50 חקרה במכון לפיזיקה ובמכון לחומרים מוליכים למחצה באקדמיה הסינית למדעים, והפכה את סין למובילה בתחומי המיקרואלקטרוניקה והאלקטרואופטיקה. בין פיתוחיה הבולטים: הסיליקון החד-גבישי, החומר הבסיסי כמעט בכל מעבד אלקטרוני כיום; והגליום ארסניד, החומר הראשון שממנו יוצרו בהצלחה תאים סולריים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: באקדמיה הסינית למדעים, שנות ה-80

בתמונה הקטנה: בצעירותה, סוף שנות ה-30

רגיל

שרה סיגר

שרה סיגר, נולדה ב-1971

היום, לפני 47 שנים, נולדה שרה סיגר, פיזיקאית, מדענית חלל ואסטרונומית קנדית-אמריקאית. לשעבר חוקרת-חברה במכון למחקר מתקדם בפרינסטון וחברת סגל בכירה במכון קרנגי למדע בוושינגטון, וכיום פרופ’ מן המניין ב-MIT ועמיתת תוכנית מקארתור היוקרתית. עבודתה פורצת הדרך עוסקת במודלים תיאורטיים להבנה, לניתוח ולגילוי של האטמוספרות של כוכבי לכת שמחוץ למערכת השמש. “נוסחת סיגר” משמשת להערכת מספר הכוכבים בגלקסיה שמתקיימים בהם תנאים מתאימים לקיום חיים, ומאפשרת חיפוש אחר כוכבים בעלי חתימה כימית וביולוגית בת-זיהוי ע”י טלסקופי חלל מרוחקים.

ויקיפדיה

שיחת TED של שרה סיגר, “החיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו” (בתמונה הקטנה, צילום מסך מתוך הסרטון)

פייסבוק

רגיל

אסתר מארלי קונוול

אסתר מארלי קונוול, 2014-1922

“לפני כחצי מאה, מחקרה של אסתר קונוול, פרופ’ לכימיה באוניברסיטת רוצ’סטר, על האופן שבו אלקטרונים עוברים דרך סיליקון וחומרים מוליכים למחצה אחרים המריץ את עידן המחשוב. כיום היא חוקרת את תנועתם של מטענים חשמליים דרך דנ”א, שיכולה להוביל ליצירת מוטציות שבתורן עלולות ליצור סרטן, ומצד שני, תכונות של דנ”א יכולות להיות שימושיות בהרכבת מעגלים ננו-חשמליים.”
מתוך “50 הנשים החשובות במדע”, מגזין “דיסקבר” (נובמבר 2002)

היום, לפני 96 שנים, נולדה אסתר מארלי קונוול, מהנדסת תעשייה, כימאית ופיזיקאית אמריקאית. מחקריה פורצי הדרך על תכונות של מוליכים למחצה יושמו בחקר הדנ”א ובתעשייה, בעיקר בתחום ההדפסה והצילום. תיאוריית קונוול-וייסקופף שפיתחה מסבירה כיצד עוברים אלקטרונים דרך מוליכים למחצה ומוליכים אורגניים, ותרמה תרומה משמעותית למהפכת המחשוב המודרנית. ב-1997 הייתה קונוול האישה הראשונה שזכתה במדליית אדיסון להנדסה, ב-2006 קיבלה פרס מפעל חיים ע”ש סוזן ב’ אנתוני על מאמציה לקידום נשים במדע, וב-2010 העניק לה נשיא ארה”ב את המדליה הלאומית למדעים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ראבייה סאליחו סעיד

ראבייה סאליחו סעיד, נולדה ב-1963

היום, לפני 55 שנים, נולדה ראבייה סאליחו סעיד, פיזיקאית ניגרית. באזור שבו אין לבנות אפשרויות השכלה, רבות נישאות בנעוריהן ומצופה מהן להישאר בבית, סעיד השלימה תואר ראשון ושני במדעים, תואר שני נוסף בלימודי סביבה ודוקטורט בפיזיקה. היא עוסקת בעיקר בפיזיקה של האטמוספרה, וחוקרת השפעות כלל-עולמיות של בירוא יערות ואבק מדברי על האקלים, פתרונות לאתגרים סביבתיים באפריקה ושימוש במשאבי טבע מתחדשים. היא הקימה את התאחדות הפיזיקאיות של ניגריה, ובמסגרת חיל השלום וקרן ויזיולה לחינוך מקדמת וחונכת נשים צעירות באפריקה לעסוק בתחומי מדע וטכנולוגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום המדע: אפקט מטילדה

ב-14 במרץ, יום הולדתו של המדען הנודע אלברט איינשטיין ז”ל, מצוין יום המדע, הנודע לרוב כ”יום פאי“, הקבוע המתמטי 3.14.

אפקט מטילדה הוא הטיה נפוצה בהכרה בתרומתו של מחקר הנעשה על ידי מדעניות, כך שעבודתן מוערכת פחות מזו של עמיתיהן הגברים ולעתים קרובות אף מיוחסת להם. מטילדה ג’וסלין גייג’, פעילת זכויות נשים ומתנגדת עבדות אמריקאית, תיארה את התופעה לראשונה בסוף המאה ה-19, ואת המונח על שמה טבעה ב-1993 היסטוריונית המדעים האמריקאית מרגרט רוסיטר. מחקרים מראים כי מגדרם של מועמדים לפרופסורה משפיע על ההערכה כלפיהם, פרסומים של מדענים מצוטטים לעתים קרובות יותר מאשר של מדעניות, והם מקבלים יותר זמן מסך, הכרה ופרסים ממדעניות בעלות הישגים דומים.

דוגמאות בולטות למדעניות שהקרדיט על עבודתן החשובה ניתן לגברים:

  • מארי קירי זכתה בפרס נובל בפיזיקה 1903 על מחקרה על קרינה רדיואקטיבית רק לאחר התעקשותם של אחד מחברי הוועדה ובעלה פייר קירי כי עבודתם הייתה משותפת.
  • ליזה מייטנר – פרס נובל בכימיה 1944 ניתן רק לשותפה למחקר, אוטו האן, על עבודתם המשותפת על ביקוע גרעיני.
  • מריאטה בלאו – פרס נובל בפיזיקה 1950 ניתן לססיל פאוול על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, אף על פי שחלוצת המחקר הייתה בלאו.
  • רוזלינד פרנקלין – פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה 1962 ניתן לפרנסיס קריק, ג’יימס ווטסון ומוריס וילקינס על גילוי מבנה ה-DNA, מבלי להכיר בהתבססותם על עבודתה של פרנקלין בתחום.
  • ג’וסלין בל בורנל גילתה את פולסרי הרדיו הראשונים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1974 על הגילוי היו המנחה שלה לדוקטורט אנטוני יואיש והאסטרונום מרטין רייל.
  • גרטי קורי – במשך יותר מ-20 שנה נחשבה לעוזרת מחקר של בעלה, אף שהייתה להם אותה הכשרה, והם עבדו יחד בשיתוף פעולה מלא. רק ב-1947, כשהוחלט להעניק להם פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה על מחקרם על מטבוליזם בבעלי חיים, קיבלה סוף-סוף מעמד של פרופ’ מן המניין.
  • צ’ין-שיונג ווּ – ניסוי שערכה היווה פריצת דרך בפיתוח המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1957 על הפיתוח היו תלמידיה, צונג-דאו לי וצ’ן-נינג יאנג.
  • איזבלה לי קארלי – פרס נובל בכימיה 1985 ניתן רק לבעלה ג’רום על עבודתם המשותפת בניתוח מבנה של גבישים בעזרת פיזור קרני רנטגן.
  • אנני ראסל מונדר – מחקריה על הקשר בין כתמי שמש והאקלים בכדור הארץ פורסמו תחת שמו של בעלה, ורק ב-1916, כשהותר לנשים להצטרף לחברה האסטרונומית המלכותית, זכתה לקבל קרדיט.
  • מרי וויטון קאלקינס גילתה את השפעתם של צימוד גירויים ומשך הגירוי על הזיכרון ופיתחה את שיטת האסוציאציות, ששימשו חוקרי מוח ופסיכולוגים נודעים רבים מבלי שניתן לה קרדיט שנים רבות.
  • אליס בול פיתחה תמצית שמן כימית לטיפול בצרעת, שנרשמה כפטנט על שם נשיא האוניברסיטה שבה למדה. רק לאחר כ-80 שנה ניתן לה הקרדיט הראוי.
  • הקרדיט על פיתוח “אניאק“, המחשב האלקטרוני הראשון, ניתן היסטורית למפתחי החומרה, ולא לצוות התכנות, שכלל אך ורק נשים:

עוד על אפקט מטילדה

עוד על מטילדה ג’וסלין גייג’ (בתמונה הקטנה)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משתתפות בפאנל על הנשים שפתחו דלת עבור נשים במדע, 2013. מימין לשמאל: מרגרט ווייטקאמפ, אוצרת המתמחה בהיסטוריית חקר החלל במוזיאון הלאומי לטיס וחלל בוושינגטון, טום קוסטלו (שדר חדשות ומנחה הדיון), אלן אוצ’ווה, מנהלת מרכז ג’ונסון לחקר החלל של נאס”א, ולינדה בילינגס, פרופ’ לתקשורת ומדיניות ציבורית. (צילום: נאס”א / ביל אינגלס)

רגיל

גרטה הרמן

גרטה (הנרי) הרמן, 1984-1901

היום, לפני 117 שנים, נולדה גרטה הרמן, מתמטיקאית ופילוסופית גרמנייה. עבודת הדוקטורט שלה במתמטיקה קבעה לראשונה את קיומם של אלגוריתמים בבעיות מופשטות ומהווה טקסט מכונן של האלגברה החישובית. לעבודתה על יסודות המכניקה הקוונטית הייתה השפעה מכרעת על התפתחות התחום, אף שבמשך שנים לא זכתה לכבוד הראוי, והיא נחשבת כיום לאחד הניתוחים הפילוסופיים המוקדמים והטובים ביותר בתחום. בשנות ה-30 הצטרפה למחתרת נגד הנאצים, ולאחר מלחה”ע ה-2 הייתה שותפה לרפורמה השלטונית בגרמניה ועמדה בראש האקדמיה הפילוסופית-פוליטית לצדק חברתי ולפוליטיקה אחראית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מִילֶבַה מַארִיץ’

מִילֶבַה מַארִיץ’, 1948-1875

היום, לפני 142 שנים, נולדה מִילֶבַה מַארִיץ’, מתמטיקאית סרבית, שהתפרסמה בעיקר כאשתו הראשונה של אלברט איינשטיין. ב-1891 השיגה אישור מיוחד להירשם לביה”ס המלכותי בזאגרב (שקיבל בנים בלבד), וקיבלה את הציונים הגבוהים ביותר שביה”ס העניק למי מתלמידיו. היא למדה בפוליטכניון של ציריך, מוסד הלימודים היחיד באירופה שקיבל אז נשים ללימודי מתמטיקה ופיזיקה, והייתה מהנשים הראשונות שקיבלו תואר אקדמי בתחומים אלה והאישה היחידה בכיתתו של איינשטיין. יש המייחסים לה חלק בניסוח עבודותיו של איינשטיין. כשזכה בפרס נובל לפיזיקה, העביר את סכום הפרס לקרן על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מאריץ’ ואיינשטיין, 1912

בתמונה הקטנה: מאריץ’ הסטודנטית בפוליטכניון של ציריך, 1896

רגיל

איזבלה לי קארלי

איזבלה הלן לי קארלי, 2017-1921

היום, לפני 96 שנים, נולדה איזבלה לי קארלי, כימאית ופיזיקאית אמריקאית. בכיתת הכימיה הייתה הנערה היחידה, וקיבלה את הציונים הגבוהים ביותר. ב-1942, עם דוקטורט בכימיה פיזיקלית, הצטרפה לפרויקט מנהטן כאחת הנשים הבכירות בפרויקט, שם פיתחה טכניקה להפקת פלוטוניום כלוריד. קארלי ובעלה, שהיו לחוקרים מובילים בתחום הקריסטלוגרפיה, פיתחו שיטה לניתוח של מאפיינים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים של מולקולות מורכבות בעזרת פיזור קרני רנטגן, שיטה אשר סייעה למדענים לשכפל מולקולות ולפתח ולסנתז תרופות. ג’רום קארלי, בעלה, זכה בפרס נובל לכימיה על עבודתם המשותפת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אן (אנדיני) מקוסינסקי

אן (אנדיני) מקוסינסקי, נולדה ב-1997

היום, לפני 20 שנים, נולדה אן (אנדיני) מקוסינסקי, סטודנטית קנדית ממוצא פיליפיני ופולני, אשר בהיותה תלמידת תיכון המציאה את “הפנס החלול”, המשתמש באפקט תרמואלקטרי כדי להמיר אנרגיית חום לחשמל ולהפעיל נורת לד. מתוך שאיפה “לבטל את השימוש בסוללות שאי-אפשר למחזר”, היא מעורבת בכמה פרויקטים מסחריים המשתמשים בהמצאתה זו. היא זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס יריד המדע הקנדי, פרס יריד המדע של גוגל לגיל 16-15, פרס המדע הבינלאומי של אינטל ופרס יריד המהנדסים, ונכללה ברשימות “30 מתחת לגיל 30” של “טיים” ושל “פורבס”.

ויקיפדיה

לקריאה נוספת, כתבה ב”דיגיטל ז’ורנל”: “האם אן מקוסינסקי תשנה את העולם?”

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הזוכים ביריד המדע של גוגל 2013 (משמאל לימין): ויניי קומאר, אן מקוסינסקי, אליף בילגין ואריק צ’ן. צולם ע”י אנדרו פדרמן, גוגל

בתמונה הקטנה: אן מקוסינסקי מחזיקה את ההמצאה המדהימה שלה, הפנס החלול

רגיל

ג’ויס ג’ייקובסון קאופמן

ג’ויס ג’ייקובסון קאופמן, נולדה ב-1929

היום, לפני 88 שנים, נולדה ג’ויס ג’ייקובסון קאופמן, כימאית יהודייה אמריקאית. ב-1945 התקבלה לאוניברסיטת ג’ון הופקינס, אף שהייתה רק בת 16 ושהאוניברסיטה לא קיבלה רשמית לשורותיה נשים עד 1970. בשנות ה-60, משסיימה בהצטיינות דוקטורט בפיזיקה תיאורטית בסורבון שבפריז, מונתה למדענית-חוקרת ולפרופ’ זוטרה בביה”ס לרפואה של ג’ון הופקינס, אך בשל מגדרה מעולם לא קיבלה קביעות ולא קודמה לפרופ’ מן המניין. קאופמן התפרסמה כשהצליחה לערוך חישובי תלת-ממד בכימיה קוונטית ובשל מחקרה פורץ הדרך על השפעותיהן הקליניות של תרופות הרגעה ותרופות נרקוטיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

צ’ין-שיונג ווּ

צ’ין-שיונג ווּ, 1997-1912

היום, לפני 105 שנים, נולדה צ’ין-שיונג ווּ, פיזיקאית סינית-אמריקאית אשר תרמה תרומה משמעותית לחקר הרדיואקטיביות. במהלך מלחה”ע ה-2 עבדה ב”פרויקט מנהטן”, והשתתפה בפיתוח התהליך של העשרת האורניום והפרדתו לאיזוטופים. היא נודעת במיוחד בשל מה שמכונה “ניסוי ווּ”, אשר סתר את חוק שימור הזוגיות, סיפק הגדרה מדעית אובייקטיבית למושג שמאל-ימין והיווה פריצת דרך בפיתוח המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, המתאר את חלקיקי היסוד ואת התגובות ביניהם. גילוי זה הוביל לזכייתם של תלמידיה, צונג-דאו לי וצ’ן-נינג יאנג, בפרס נובל לפיזיקה ב-1957.

ויקיפדיה

עוד על “ניסוי ווּ

פייסבוק

רגיל

רג’אה שרקאווי אל-מרסלי

רג’אה שרקאווי אל-מרסלי, נולדה ב-1954

היום, לפני 63 שנים, נולדה רג’אה שרקאווי אל-מרסלי, פרופ’ לפיזיקה גרעינית ממרוקו. היא זוכת פרס אונסק”ו לנשים במדע על תרומתה להוכחת קיומו של חלקיק בוזון-היגס, במסגרת המחקר שהובילה בפרויקט אטלס בסֶרְן, המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים המקדם את הבנתנו לגבי אבני היסוד של חומר ואנרגיה והאינטראקציות ביניהם. אל-מרסלי תורמת רבות גם לשיפור רמת המחקר המדעי ולשיפור מערכת הבריאות במרוקו. בין היתר ייסדה שם לראשונה מחלקה ללימודי פיזיקה רפואית, תחום המפתח יישומים פיזיקליים לצרכים רפואיים, למשל בהדמיות רפואיות וברדיותרפיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’ואנה הייגי

ג’ואנה דורותי הייגי, נולדה ב-1954

היום, לפני 63 שנים, נולדה ג’ואנה הייגי, פיזיקאית בריטית, פרופ’ לפיזיקה אטמוספירית בקולג’ המלכותי בלונדון (ובעבר גם ראשת המחלקה לפיזיקה), מנהלת מוסד גרנתם לחקר השינוי האקלימי והסביבה, חברת החברה המלכותית למדעים ולשעבר נשיאת החברה המלכותית למטאורולוגיה. היא מרכזת את המחקר על המחזור הסולרי ה-24, שהחל ב-2008 וממשיך את תיעוד השתנות הכתמים על פני השמש מאז 1755, ומפתחת מודל אקלימי ממוחשב המדמה את האינטראקציות בין האטמוספירה, האוקיינוסים, פני הקרקע והקרחונים לשם חיזוי מזג האוויר והתמודדות עם ההתחממות הגלובלית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הרת’ה איירטון

פיבי שרה הרת’ה איירטון, 1923-1854

היום, לפני 163 שנים, נולדה הרת’ה איירטון, מהנדסת, מתמטיקאית, פיזיקאית וממציאה יהודייה בריטית. ב-1884 רשמה את הפטנט הראשון שלה מני רבים – כלי שרטוט המאפשר לחלק שורה לחלקים שווים ולהגדיל ולהקטין תרשימים. בשל מינה לא הורשתה להקריא בפני האקדמיה המלכותית למדעים את מאמריה פורצי הדרך על תנועתן של אדוות בחול ובמים ועל קשתות חשמליות, ששימשו אז באופן נרחב לתאורה ציבורית, אך ב-1906 הייתה לאישה הראשונה שהאקדמיה העניקה לה את מדליית יוז היוקרתית. הצלחתה היא שהובילה את ההתאחדות הבריטית לקידום מדעים להתיר לנשים להשתתף בוועדותיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אורה אנטין

אורה אנטין-וולמן, נולדה ב-1943

היום, לפני 73 שנים, נולדה אורה אנטין-וולמן, פיזיקאית ישראלית. אנטין היא פרופ’ מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון ובאוניברסיטת תל אביב, יועצת במכון ויצמן, פרופ’ אורחת באוניברסיטאות המובילות בעולם ועמיתה בחברה הלאומית לפיזיקה בארה”ב, בבריטניה, בנורבגיה, ביפן ועוד. היא מנהלת ומובילה עשרות מענקי מחקר בתחומים מגוונים, כמו פיזיקה של מצב מוצק, הולכה אלקטרונית, מוליכות-על, לוקליזציה של אלקטרונים, מגנטיות, ננו-מדע ותרמו-אלקטריות. המגזין של האגודה האמריקאית לפיזיקה כלל אותה בעשירון העליון של רשימת הפיזיקאים המשפיעים בעולם כיום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ליזה מייטנר

ליזה מייטנר, 1968-1878

היום, לפני 138 שנים, נולדה ליזה מייטנר, פיזיקאית אוסטרית. על שמה היסוד הכימי מייטנריום. היא הייתה הראשונה להבין שגרעין האטום יכול להתפצל לחלקים קטנים יותר, בעוד ששותפה למחקר, אוטו האן, לא האמין שביקוע גרעיני הוא אפשרי. ב-1939, כשמחקרם צלח, לא יכלה מייטנר היהודייה, שנמלטה בינתיים לשוודיה, לפרסם יחד עם האן. הוא פרסם אפוא את התגלית הכימית של ביקוע האורניום, ועל כך זכה לבדו ב-1944 בפרס נובל לכימיה; ואילו מייטנר פרסמה את ההסבר הפיזיקלי לתגלית, כולל אזהרה מפני פוטנציאל ההרס חסר התקדים, שחוללה סערה בקהילה המדעית והובילה להקמת פרויקט מנהטן. מייטנר סירבה להצטרף לפרויקט, ולאחר המלחמה מתחה ביקורת קשה על מדענים גרמנים ששיתפו פעולה עם הנאצים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קתרין ג’ונסון

קתרין ג’ונסון, נולדה ב-1918

היום, לפני 98 שנים, נולדה קתרין ג’ונסון, פיזיקאית, מדענית חלל ומתמטיקאית אפרו-אמריקאית, שתרמה רבות לתוכניות האוויר והחלל של ארה”ב ביישום המוקדם של מחשבים אלקטרוניים דיגיטליים בנאס”א. ג’ונסון סיימה את לימודי התיכון כשהייתה בת 14, ושני תארים ראשונים בגיל 18. ב-1938, בגיל 20, הייתה האפרו-אמריקאית הראשונה ששברה את הסגרגציה וקיבלה תואר שני באוניברסיטת מערב וירג’יניה שהייתה ללבנים בלבד. היא נודעה בחישוביה המדויקים של ניווט אסטרונומי, וחישבה את מסלולם של פרויקט מרקורי ושל טיסת אפולו 11 לירח ב-1969.

ויקיפדיה

פייסבוק

ב-2016 יצא לאקרנים סרט הקולנוע “מאחורי המספרים” על פעילותן של ג’ונסון ונשים אפרו-אמריקאיות נוספות בתוכנית מרקורי ובנאס”א.

רגיל

ליסה רנדל

ליסה רנדל, נולדה ב-1962

היום, לפני 54 שנים, נולדה ליסה רנדל, פרופ’ לפיזיקה תיאורטית באוניברסיטת הרווארד, העוסקת בפיזיקת חלקיקים, בתורת המיתרים ובקוסמולוגיה. היא האישה הראשונה שקיבלה קביעות במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת פרינסטון והפיזיקאית התיאורטית הראשונה שקיבלה קביעות ב-MIT ובהרווארד. עבודתה מעוררת עניין רב והיא בין המצוטטות ביותר בתחום. הספר שכתבה, “מעברים מעוקמים: חשיפתה של תעלומת הממדים הנסתרים ביקום”, נכלל ברשימת 100 הספרים הבולטים של “ניו יורק טיימס” לשנת 2005. מגזין “ניוזוויק” הגדיר אותה כ”אחת מהפיזיקאים התיאורטיים המבטיחים בדורנו”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הארייט ברוקס

הארייט ברוקס, 1933-1876

היום, לפני 139 שנים, נולדה הארייט ברוקס, מדענית גרעין קנדית. ב-1901 הייתה האישה הראשונה שקיבלה תואר שני מאוניברסיטת מקגיל, והייתה למדענית הגרעין הראשונה בקנדה. מחקריה על הפליטה הרדיואקטיבית מתוריום מהווים יסוד חשוב בתחום האנרגיה הגרעינית. ברוקס היא גם בין המגלות הראשונות של הרדון. היא עבדה תחת מארי קירי, ורבים החשיבו אותה לממשיכת דרכה. ברוקס חברה בהיכל התהילה הקנדי של המדע וההנדסה.

ויקיפדיה

פייסבוק