עמוד 1
רגיל

מאי שידיאק

מאי שידיאק, נולדה ב-1963

היום, לפני 56 שנים, נולדה מאי שידיאק, עיתונאית ופוליטיקאית לבנונית. החל ב-1985 הייתה עיתונאית ומגישת חדשות בטלוויזיה, וקיבלה פרסים רבים על עבודתה העיתונאית ועל קידום חופש הביטוי בלבנון, ובראשם פרס אונסק”ו לעיתונות חופשית ופרס האומץ של התאחדות העיתונאיות הבינלאומית. ב-2005 נפצעה קשה ורגלה וידה נקטעו בעקבות ניסיון התנקשות בחייה ע”י פצצה שהוטמנה במכוניתה, וזאת במסגרת שורה של התנקשויות באנשי ציבור לבנונים שהתנגדו להתערבות סוריה בענייניה הפנימיים של לבנון. שנה אחר כך הצטרפה לפוליטיקה, וכיום היא מכהנת כשרה לפיתוח מנהלי בממשלת לבנון.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שידיאק (בכיסא גלגלים) מובילה הפגנת מחאה בתגובה לבזיזתה של תחנת שידור בביירות על ידי תומכי חיזבאללה, מאי 2008 [מקור]

בתמונה הקטנה: שידיאק נואמת בכנס שנתי של “נשים בחזית”, מרץ 2019 [מקור]

רגיל

אטוואר בהג’ט

אטוואר בהג’ט אל-סַמֵרָאי, 2006-1976

היום, לפני 13 שנים, נרצחה אטוואר בהג’ט, עיתונאית עיראקית. היא התחילה לעבוד ככתבת במחלקת התרבות בטלוויזיה העיראקית תחת שלטון סאדאם חוסיין. לאחר פלישת ארה”ב לעיראק הייתה לכתבת פוליטית ב”אל-ג’זירה”, והפכה לאחת הכתבים הפופולריים ברשת. בין היתר, הייתה הראשונה לדווח על ביזת המוזיאון הלאומי של עיראק ב-2003 ושידרה בשידור חי מגגות העיר נג’ף את הקרבות עם מיליציית “צבא המהדי” ב-2004. בעת שסיקרה עבור רשת “אל-ערביה” את הפיגוע במסגד אל-עסכריה בעיר סאמַרא ואת המהומות בעקבותיו, בהג’ט נרדפה, נחטפה ונרצחה, וגם מסע לווייתה נערך תחת מתקפה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום מסך מתוך סרטון שהעלה מוחמד אלנגר, צלם ועורך ב”אל ג’זירה”, הכולל כמה מכתבותיהם המשותפות

בתמונה הקטנה: אטוואר בהג’ט, אפריל 2003 (צילום: עמאר עבד ראבו, AFT/גטי אימג’ז)

רגיל

אולריקה מיינהוף

אולריקה מאריה מיינהוף, 1976-1934

“מחאה היא לומר שאני לא מסכימה למשהו, שאני מסרבת לקבל את זה. התנגדות היא לוודא שהדברים שאני לא מסכימה איתם לא יתקיימו עוד”

היום, לפני 84 שנים, נולדה אולריקה מיינהוף, עיתונאית, פעילת שמאל רדיקלי וטרוריסטית גרמנייה. מיינהוף הייתה תאורטיקנית חשובה של השמאל הרדיקלי, וניסחה מנשרים על אנטי-אימפריאליזם ואנטי-קפיטליזם, על פמיניזם ועל מה שראתה כהמשכו של הנאציזם בתרבות ובממסד המערב-גרמניים. ב-1970 ייסדה יחד עם אנדריאס באדר את “סיעת הצבא האדום”, שנודעה כ”כנופיית באדר-מיינהוף” על שמם, ארגון הגרילה הבולט ביותר שפעל במערב-גרמניה באותה תקופה והיה אחראי למספר רב של מעשי שוד ופיגועים. ב-1972 נתפסה, הובאה למשפט ונכלאה; לפני מתן גזר הדין, נמצאה מתה בתאה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: במחאה במערב ברלין, 1970

בתמונה הקטנה: מיינהוף בעת מעצרה, הנובר, יוני 1972 (מתוך ארכיון AP)

רגיל

רחל אוהבת-עמי (חבשוש)

מעצרה של רחל אוהבת-עמי (חבשוש), 1939

היום, לפני 79 שנים, הגיעה לוחמת האצ”ל רחל אוהבת-עמי (חבשוש) לכניסה לבית הסוהר המרכזי במגרש הרוסים בירושלים, עוטה רעלה ונושאת סל ובו חומר נפץ המוסתר מתחת לפירות וירקות, במטרה לפגוע בעצירים ערבים שנאשמו בפגיעה ביהודים ובבני משפחותיהם שבאו לבקרם בכלא. היא עוררה חשד ונעצרה, בית הדין הצבאי הבריטי גזר עליה מאסר עולם (ולא הוצאה להורג, בשל גילה הצעיר), והיא הועברה לבית הכלא לנשים בבית לחם, יהודייה יחידה בקרב האסירות הערביות. שבע שנים אחר כך, בתום מלחה”ע השנייה, קיבלה חנינה מאת הנציב העליון ושוחררה מבית הסוהר.

מידע נוסף על ניסיון הפיגוע ועל המשפט של חבשוש באתר “אנציקלופדיה יהודית לתרבות ישראל” של מכללת דעת ללימודי יהדות ורוח

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מחזיקה זר בהגיע ארונותיהם של זאב ז’בוטינסקי ורעייתו לשדה התעופה לוד, כנציגה של לוחמות האצ”ל

בתמונה הקטנה: דף מתוך יומן שניהלה בעת מאסרה, שבו היא מתארת את אבלה על מותו של ז’בוטינסקי.

התמונות מתוך אתר מוזיאון אסירי המחתרות בירושלים

רגיל

בילה פריינד

בילה פריינד, נולדה ב-1949

עצרה בגופה לינץ’ במחבל ב-1992

היום, לפני 24 שנים, דקר מחבל פלסטיני ממחנה הפליטים דהיישה, עדנאן אלאפנדי, שני ילדים יהודים ליד שוק מחנה יהודה בירושלים. המון זועם דלק אחריו והכה אותו נמרצות בעודו שוכב על הקרקע. בילה פריינד, עובדת סוציאלית חרדית, פילסה דרך אל המחבל וגוננה עליו בגופה תוך שספגה קללות, אגרופים ובעיטות. המעשה שלה זכה לשבחים אך גם לביקורת, ועורר פולמוס ציבורי והדים בינלאומיים. פריינד אמרה כי “אכן, הערבי דקר ילדים. למרות זאת, כיהודים, בני העם הנבחר, עלינו לקחת נשימה עמוקה בטרם ניטול את החוק לידינו.”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הטבח בדנבליין

הטבח בדנבליין, 13 במרץ 1996

היום, לפני 20 שנים, פרץ תומאס המילטון לביה”ס היסודי דנבליין שבסקוטלנד ורצח 16 מתלמידי כיתה א’ ואת מורתם, גוון מאייר. חייהם של אחרים ניצלו בזכות איילין הארילד, מורה להתעמלות, ומארי בלייק, סייעת הוראה, שעל אף פציעות קשות הצליחו להחביא כמה תלמידים בארון הציוד. לאחר האירוע התגלה כי הוגשו בעבר למשטרת סקוטלנד תלונות כנגד המילטון על “התנהגות חשודה בקרבת ילדים”. בתגובה לאירוע הירי, מהקטלניים שידעה הממלכה הבריטית, הוגבלה בחוק הבעלות הפרטית על אקדחים והוגברה האבטחה בביה”ס.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלזה קאייט

אלזה קאייט, 2015-1960

היום, לפני 56 שנים, נולדה אלזה קאייט, פסיכואנליטיקאית ופובליציסטית צרפתייה. בינואר 2015 נרצחה בפיגוע הטרור במערכת השבועון הסאטירי “שרלי הבדו”, האישה היחידה מבין 12 קורבנות הפיגוע. עוד לפני הפיגוע קיבלה קאייט, בת למהגרים יהודים מתוניסיה, איומים טלפוניים אנונימיים, שבהם קראו לה “יהודייה מלוכלכת” ואיימו על חייה אם לא תפסיק לעבוד עבור העיתון. לאחר מותה תיארו אותה משפחתה, מכריה ומטופליה כדמות חריפה וחזקה בעלת תפיסות רדיקליות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

“אוטובוס האמהות”

“אוטובוס האמהות”, 1988

היום, לפני 28 שנים, השתלטו 3 מחבלים פלסטינים על אוטובוס שהסיע עובדים (רובם נשים) לקריה למחקר גרעיני בדימונה ואיימו להוציא להורג בן ערובה כל חצי שעה אם לא ישוחררו מחבלים הכלואים בישראל. 3 נרצחו ו-8 נפצעו לפני שהצליחו כוחות הימ”מ להשתלט על האוטובוס. רחל מצא, אחת הנוסעות, תיווכה בין המחבלים וכוחות הביטחון בשל שליטתה בערבית. 13 שנים קודם לכן, ב-6.3.1975, תפסו מחבלים את אורחי המלון “סבוי” בת”א כבני ערובה, וגם אז שימשה אחת מבנות הערובה, כוכבה לוי, כמתווכת.

עוד על אוטובוס האמהות

עוד על הפיגוע במלון “סבוי”

פייסבוק

רגיל

ברנדה ברקמן

ברנדה ברקמן, נולדה ב-1951

היום, לפני 13 שנים, הייתה ברנדה ברקמן, כבאית אמריקאית, בין הגיבורים והגיבורות שהשתתפו בפעולות החילוץ וההצלה לאחר נפילת מגדלי התאומים. ב-1977 הגישה תביעה כנגד רשות הכבאות הניו-יורקית, כיוון שמבחן הקבלה לכוחותיהם היה מוטה מגדרית. ב-1982, כשניצחה, הייתה ברקמן כבאית האש הראשונה בניו יורק, והלסבית המוצהרת הראשונה בשירותי הכבאות האמריקאיים. ב-1984 הקימה את ארגון הכבאיות האמריקאי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בנזיר בהוטו

בנזיר בהוטו, 2007-1953

היום, לפני 61 שנים, נולדה בנזיר בהוטו, פוליטיקאית פקיסטנית. ב-1984 החלה בהוטו להנהיג (מהגלות) את “מפלגת העם של פקיסטן” שהקים אביה. ב-1988, לאחר מותו של הדיקטטור זיא-אל-חאק, מונתה בהוטו לראשת ממשלת פקיסטן, האישה הראשונה בתפקיד זה במדינה מוסלמית. ב-27.12.2007 נרצחה במהלך פיגוע התאבדות בתום עצרת הקוראת לסיום משטרו של מושארף.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גיבורות הגראונד זירו

היום, לפני 12 שנים, אירעו פיגועי 11 בספטמבר 2001. אלו הן כמה מהגיבורות שהיו שם:

מוירה א’ סמית (11.9.2001-14.2.1964) קצינה במשטרת ניו יורק, שהייתה הראשונה לדווח על פגיעת המטוסים בבנייני התאומים. היא נהרגה בעת שחילצה פצועים מבין ההריסות.

קפטן קת’י מזה (11.9.2001-1955), האישה הראשונה שפיקדה על משטרת רשות הנמלים בניו יורק. במהלך האסון הצליחה קת’י למלט אנשים מתוך אחד הבניינים, אך נלכדה תחת הריסותיו.

יאמל מרינו (11.9.2001-21.10.1976), טכנאית רפואת חירום, אשר הצליחה להציל עשרות פצועים בטרם התמוטט הבניין שהייתה בתוכו.

פייסבוק