עמוד 1
רגיל

אטוואר בהג’ט

אטוואר בהג’ט אל-סַמֵרָאי, 2006-1976

היום, לפני 13 שנים, נרצחה אטוואר בהג’ט, עיתונאית עיראקית. היא התחילה לעבוד ככתבת במחלקת התרבות בטלוויזיה העיראקית תחת שלטון סאדאם חוסיין. לאחר פלישת ארה”ב לעיראק הייתה לכתבת פוליטית ב”אל-ג’זירה”, והפכה לאחת הכתבים הפופולריים ברשת. בין היתר, הייתה הראשונה לדווח על ביזת המוזיאון הלאומי של עיראק ב-2003 ושידרה בשידור חי מגגות העיר נג’ף את הקרבות עם מיליציית “צבא המהדי” ב-2004. בעת שסיקרה עבור רשת “אל-ערביה” את הפיגוע במסגד אל-עסכריה בעיר סאמַרא ואת המהומות בעקבותיו, בהג’ט נרדפה, נחטפה ונרצחה, וגם מסע לווייתה נערך תחת מתקפה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום מסך מתוך סרטון שהעלה מוחמד אלנגר, צלם ועורך ב”אל ג’זירה”, הכולל כמה מכתבותיהם המשותפות

בתמונה הקטנה: אטוואר בהג’ט, אפריל 2003 (צילום: עמאר עבד ראבו, AFT/גטי אימג’ז)

רגיל

נאדיה מוראד

נאדיה מוראד באסי טה, נולדה ב-1993

היום, לפני שנתיים, נערך לראשונה דיון על סחר בנשים בפני מועצת הביטחון של האו”ם, ובפניו העידה נאדיה מוראד, פעילה יזידית שנחטפה ושועבדה ע”י דאע”ש במהלך כיבוש סינג’אר שבעיראק באוגוסט 2014. לאחר שלושה חודשים בשבי הצליחה מוראד לברוח ויצאה למסע בעולם על מנת להשמיע את זעקתן של הנשים היזידיות החטופות ולדרוש מן הקהילה הבינלאומית להתערב להצלתן, להילחם במשעבדיהן ולהעמיד את דאע”ש לדין בבית הדין הבינלאומי בהאג. ב-2016 הייתה מוראד מועמדת לפרס נובל לשלום, מונתה לשגרירת רצון טוב של האו”ם וזכתה בפרס סחרוב לחופש המחשבה.

ויקיפדיה

האתר “אני עם נאדיה”

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מוראד במהלך הדיון באו”ם

רגיל

פרחה (פלורה) ששון

פרחה (פלורה) ששון, 1936-1859

היום, לפני 158 שנים, נולדה פרחה ששון, אשת עסקים יהודייה ממוצא בגדאדי, שנודעה כפילנתרופית, רבנית מלומדת ופעילה ציונית. משפחת ששון (“הרוטשילדים של המזרח”) שלטה על חלק גדול מהמסחר הענף בין הודו לבריטניה, ולאחר פטירת בעלה היא קיבלה לידיה את ניהול חברת “דוד ששון ושות'”, חברת המסחר הבינלאומית הגדולה של המשפחה. היא מימנה יוזמות פילנתרופיות שונות, ובראשן פיתוח והפצת החיסון נגד כולרה בהודו, תמכה במפעל לתחיית העברית, פעלה נגד מנהג הסגרגציה בין נשים לגברים ופרסמה כמה מאמרים בכתבי עת יהודיים על סוגיות שונות בהיסטוריה ועל הדת היהודית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מלכה רופא

מלכה רופא, 1996-1915

היום, לפני 102 שנים, נולדה מלכה רופא, לוחמת ואלחוטאית בפלמ”ח. ב-1937 הצטרפה לקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן, ופעלה עם קבוצה מצומצמת של אתתים ב”גדעון”, יחידת הקשר של “ההגנה”. ב-1942 הוכשרה באלחוט מורס ע”י הסוכנות היהודית ובחסות הבריטים, וב-1943 נשלחה ע”י המוסד לעלייה ב’, במסווה של חייל בריטי, להקים תחנת אלחוט בבגדד ולהכין את יהודי עיראק לעלייה לארץ. בחזרתה ארצה שידרה מתחנת האלחוט המרכזית בת”א לתיאום של אוניות מעפילים מארצות אירופה. לאחר קום המדינה ופירוק הפלמ”ח חזרה לקיבוצה, שם עבדה בין השאר בהנהלת חשבונות, במטבח ובחינוך.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נזיהה א-דוליימי

נזיהה ג’וודת א-דוליימי, 2007-1923

היום, לפני 10 שנים, נפטרה נזיהה א-דוליימי, רופאה וחלוצה של התנועה הפמיניסטית בעיראק. כרופאה התמקדה במחלות מידבקות באזורים כפריים נידחים, ונחשפה לתנאי המחיה הקשים, במיוחד של נשים. ב-1953 נבחרה לנשיאת התאחדות נשות עיראק, תנועה שבשיאה מנתה 42 אלף חברות. ב-1959 מונתה לשרה לעניינים מוניציפליים – השרה הראשונה בעולם הערבי, וקידמה את חוק מעמד האישה בעיראק, שהסדיר ענייני נישואים וגירושים, ירושה ומשמורת ילדים והיה החוק המתקדם ביותר במזרח התיכון בזמנו. ב-2009 הייתה לפמיניסטית הראשונה המונצחת בעיראק כשפסל בדמותה הוצב בבגדד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

זינב בנת עלי

א-סיידה (הגברת) זינב בנת עלי, 681-626

היום, לפני 1391 שנים, נולדה זינב בנת עלי, בתו של הכליף הסוני הרביעי והאימאם השיעי הראשון, עלי, ואשתו פאטמה בת מוחמד. היא זוכה להוקרה עד היום בשני פלגי האסלאם בשל היותה נכדתו היחידה של הנביא מוחמד שהמשיכה את שושלתו, אך גם בשל עמידתה האיתנה כנגד דיכוי ואי-צדק ובשל פעולותיה האמיצות, ביניהן הגנה בגופה על אחיינה, האימאם עלי בן חוסיין, בקרב על כרבלא וגינוי יחסו של יזיד לשבויותיו ולבני משפחתו של מוחמד. יש עדויות לכך שקיימה שיעורים לנשים ללימוד הקוראן. בדמשק ובקהיר הוקמו מסגדים על שמה, וקברה מהווה מוקד עלייה לרגל עבור מוסלמים מכל העולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ריצוף אמנותי בתוך חוסנייה (היכל זיכרון של הזרם השיעי) על שם מואווין אול-מולק בעיר כרמאנשאה שבאיראן, המציג את עלי בן חוסיין, זינב בנת עלי ושבויים אחרים הנלקחים לבית המשפט בעיר יזד

בתמונה הקטנה: המקום שממנו ראתה זינב בנת עלי את הקרב של אחיה חוסיין, בכרבלא, עיראק. בערבית הוא ידוע כ”טילה א-זנבייה” (ההר של זינב)

רגיל

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

על פי תפיסת חז”ל, יום הכיפורים הוא היום המרכזי לסליחה, למחילה ולטהרה, על עבירות שבין אדם – ובת-חוה – למקום. יום זה מוקדש אפוא להתנקות ולהשתחררות מחטאים ומקיבעונות שליליים כדי לקדם את השנה החדשה במצפון נקי ובראש שקט.
אך עבירות שבין אדם לחברו – ולחברתו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו – וחברתו.
ביום שבו אפילו לעבריינים מותר להיות חלק מהקהילה (“בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הקהל הקדוש הזה אנו מתירין להתפלל עם העבריינים”), חשוב לזכור ולהזכיר את הנשים הספורות שבמרוצת הדורות הצליחו לפרוץ דרך ולהיכלל בבתי הכנסת ובמקומות הלימוד, וזכו לקבל הכרה לדורות כתלמידות חכמים וכראשות ישיבה.

גמר חתימה טובה! 

מרים שפירא, נולדה בסביבות 1360
אם משפחת לוריא המפורסמת, המיוחסת לרש”י ובעלת היסטוריה משפחתית של נשים למדניות, אשר הייתה ראשת ישיבה באלזס (חבל ארץ בצרפת של היום) והרצתה שיעורים בתלמוד לפני בחורי ישיבתה, כפי שמעידים צאצאיה המהרש”ל והאר”י.

חוה בכרך, 1652-1585
מלומדת צ’כית נודעת, אשר מלבד ידיעותיה התורניות וחידושי הלכה שהתפרסמו בשמה, הייתה מיוחסת מאוד, נכדתו של המהר”ל מפראג. נכדה רבי יאיר חיים בכרך, שקרא את שם ספרו הנודע “חות יאיר” על שמה, כתב על בקיאותה בתלמוד הבבלי והירושלמי, במדרשי חז”ל ובספרות השו”ת כי “היתה אם כל חי בתורה ובמעשים, אשר אשה בכל אלה לא מצאנו”.

אסנת ברזאני, 1670-1590
רבנית, למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית ומקובלת, שעמדה בראש ישיבה בכורדיסטן ונודעה בכינוי “התנאית”. אביה העניק לה חינוך תורני יסודי ומעמיק והתנה את נישואיה בכך שתמשיך בלימוד התורה ולא תיאלץ לעזוב את בית המדרש לטובת טיפול במשק הבית. בני דורה ראו בה סמכות רבנית לכל דבר, כמי שהייתה ממונה הן על ההוראה והן על ניהול הישיבה, וצאצאיה שימשו ברבנות בעיראק עד המאה ה-20.

חנה רחל ורברמאכר, 1888-1805
נודעה כ”בתולה מלודמיר”, השתייכה לתנועת החסידות וסיגלה לעצמה גינוני אדמו”רות. ההנהגה הדתית באוקראינה לא ראתה זאת בעין יפה, ומשגברו הרינונים עליה עלתה לארץ ישראל, ובירושלים המשיכה לנהוג כאדמו”רית – התעטפה בטלית, הניחה תפילין, ערכה מדי שבת סעודה שלישית לחסידיה בביתה שבמאה שערים, לימדה תורה, העניקה ברכות, התפללה עם נשים אחרות בכותל המערבי ובקבר רחל, ולפי חלק מהעדויות אף עסקה בקבלה מעשית.

מאחורי הטקסט שבכותרת התמונה:
“גבירתי, יונתי תמתי, אמִתתי ואמונתי, ציצי ותפארתי, אמי רבנתי […] יהי אלוהיה עמה ויגדיל שמה” – אגרת מחורזת משנת 1664, מאת הרב פנחס חרירי, מראשי המקובלים השבתאים בכורדיסטן, לרבנית אסנת ברזאני
(מתוך הספר “יהודי מוצל: מגלות שומרון עד מבצע עזרא ונחמיה”, מאת עזרא לניאדו, הוצאת המכון לחקר יהדות מוצל, 1981)

פייסבוק

רגיל

עיד אל-פיטר: שבירת הצום

עיד אל-פיטר: שבירת הצום

הנה כמה נשים מוסלמיות בולטות בהיא-סטוריה, שהיוו דוגמה למחילה, לשלום, לקהילתיות ולאחווה ברוח עיד אל-פיטר, החל היום:

ראבעה אל-עדוויה رابعة العدوية , 752-802 (עיראק)
מיסטיקנית סופית חשובה ילידת בצרה (עיראק), שנודעה בעבודת האל בכוונה מלאה, באדיקות ובאהבה, שפרצה דרך בכך שגברים הגיעו ללמוד ממנה ושהוקדשו לה פרקים באסופות הקלאסיות.

ארווה בינת אסמה أروى بنت أحمد , 1048-1138 (תימן)
מלכת תימן במשך כ-70 שנה, מהשליטות הידועות והמלומדות ביותר בעולם המוסלמי והאישה הראשונה שזכתה לתואר “חג’ה”, המסמל באסלאם השיעי את היותה התגלמות חיה של האֵל.

המלכה חדיג’ה السلطانة خديجة , ?-1380 (האיים המלדיביים)
סולטאנית האיים המלדיביים במשך כ-30 שנה, מהדמויות ההיסטוריות הפופולריות ביותר וסמל לעוצמה נשית במלדיביים עד היום.

סעידה אל חורה  السيدة الحرة , ‎‎1542-1485 (מרוקו)
מלכת תטואן (מרוקו), שלאחר הכיבוש הספרדי הפכה למנהיגה הבלתי מעורערת של הפיראטים במערב הים התיכון. פירוש שמה: “אישה אצילה חופשייה ועצמאית שאינה כורעת בפני אף סמכות”.

נאנא אסמאו نانا أسماء , 1793-1864 (ניגריה)
משוררת פורה, אשת חינוך ונסיכת ח’ליפות סוקוטו (ניגריה), המהווה עד היום דוגמה ומופת לאישה מוסלמית מלומדת ועצמאית ונחשבת לחלוצת החינוך לנשים והפמיניזם המודרני באפריקה.

עיד סעיד (חג שמח) عيد سعيد
כל עאם ואנתו בח’יר (כל שנה ואתם בריאים) كل عام وانتوا بخير

עוד על עיד אל-פיטר عيد الفطر

פייסבוק

בתמונה: ציור של ראבעה אל-עדוויה המופיע במילון פרסי

רגיל

זהא חדיד

דיים זהא חדיד, 2016-1950

היום, לפני 66 שנים, נולדה זהא חדיד, אדריכלית בריטית ממוצא עיראקי. היא עטורת פרסים אדריכליים רבים – שבלא מעט מהם הייתה האישה הראשונה לזכות – וכן הוענק לה תואר אבירות על תרומתה לאדריכלות. חדיד נחשבת במידה רבה לאדריכלית המובילה בעולם, לאייקון של ניאו-פיוצ’וריזם ודה-קונסטרוקטיביזם ולחלוצה של פרמטריות, סגנון אוונגרדי עכשווי הנשען על תוכנות תלת-ממד ואלגוריתמים ממוחשבים. העיצובים הלא קונבנציונליים שלה כוללים גיאומטריה שבורה, צורות בהשראת העולם הביולוגי, פרספקטיבות מרובות ופלואידיות, ומבטאים את הכאוס של החיים המודרניים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גרטרוד בל

גרטרוד בל, 1926-1868

היום, לפני 147 שנים, נולדה גרטרוד בל, פעילה פוליטית וחברתית בריטית. בל הייתה המוח מאחורי המרד הערבי במלחה”ע ה-1, ולאחר המלחמה הייתה מי ששרטטה את גבולות מסופוטמיה לשעבר ובעלת תפקיד משמעותי ביצירת מדינת עיראק. היא שכנעה את וינסטון צ’רצ’יל למנות את פייסל הראשון, מלך סוריה, למלך הראשון של עיראק. עד מותה בשנת 1926 הייתה בל האישה החשובה ביותר בשירות הציבורי באימפריה הבריטית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’סיקה לינץ’

ג’סיקה לינץ’, נולדה ב-1983

היום, לפני 32 שנים, נולדה ג’סיקה לינץ’, חיילת אמריקאית. ב-2003 השתתפה בפלישה לעיראק, כחלק מחיל התחזוקה האמריקאי. השיירה שבה נסעה הותקפה על ידי כוחות עיראקיים בקרב על נסיריה. לינץ’ נפצעה אנושות ונפלה בשבי. ב-1.4.2003 הוחזרה בשלום – שבוית המלחמה היחידה שהוחזרה מאז מלחמת וייטנאם, והאישה הראשונה אי פעם. לינץ’ סירבה לקבל אותות גבורה לאחר שחרורה, בטענה כי אינה ראויה להם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נאזק אל-מלאייכה

נאזק אל-מלאייכה, 2007-1923

היום, לפני 91 שנים, נולדה נאזק אל-מלאייכה, משוררת ופרופ’ לספרות השוואתית עיראקית. אל-מלאייכה הייתה המשוררת הערבייה הראשונה שכתבה בסגנון חופשי. את שירה הראשון כתבה כשהייתה בת עשר, ולימים הוציאה לאור 7 ספרי שירה. ב-1970, לאחר עליית מפלגת הבעת’ לשלטון, נמלטה לכוויית, וב-1990 למצרים. היא נחשבת לאחת המשוררות המודרניות העיראקיות המפורסמות והמשפיעות ביותר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ליילה חוסיין

ליילה חוסיין, 2008-1967

היום, לפני 6 שנים, נרצחה ליילה חוסיין, עיראקית ילידת בצרה. במרץ 2008 התפרסמה חוסיין לאחר שבתה נרצחה על ידי בעלה, בשיתוף פעולה של המשטרה המקומית, כנקמה על כך שהתיידדה עם קצין בריטי שהוצב בעיירתה. בצעד יוצא דופן, חוסיין גינתה בפומבי את מסורת הרצח “למען כבוד המשפחה”, וברחה מבעלה. ב-17.5.2008 נורתה בבצרה. רוצחיה טרם נמצאו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרגרט חסן

מרגרט חסן, 2004-1945

היום, לפני 69 שנים, נולדה מרגרט חסן, עובדת ארגון סעד אירית. ב-1991 הצטרפה חסן לארגון “CARE”, שפעל למען תברואה, בריאות ותזונה בעיראק הנצורה. ב-1998 הייתה חסן אחראית על טיפול בילדים חולי לוקמיה בעיראק. ב-19.10.2004 נחטפה חסן בבגדד, וסרטון מטעם השובים שלה פורסם. ב-15.11.2004 מצאו כוחות מארינס את גופתה.

ויקיפדיה

פייסבוק