עמוד 1
רגיל

קלרה קמפונר

קלרה קמפונר, 1972-1888

היום, לפני 131 שנים, נולדה קלרה קמפונר, פוליטיקאית ופמיניסטית ספרדייה, שידועה במאבקה להכליל סעיפים המבטיחים שוויון בין גברים ונשים בחוקה הספרדית. כבת למעמד הפועלים, היא החלה לעבוד בגיל 13 כתופרת, וכן עבדה במשרדי דואר, כמורה, כמזכירה בעיתון וכקלדנית. ב-1924 השלימה לימודי משפטים באוניברסיטת מדריד, החלה לפעול בארגוני נשים למען שוויון זכויות במשפחה, וב-1931, אף על פי שלנשות ספרד לא הייתה עדיין זכות הצבעה, נבחרה לצד שתי נשים נוספות לאסיפה המכוננת של ספרד. היא כיהנה גם כשרת הרווחה, אך עם פרוץ מלחמת האזרחים בספרד נאלצה לגלות לשווייץ.

“גבירותיי ורבותיי, באשר לסדרת ההצהרות שהועלו היום כנגד הצבעת נשים, אני חייבת לומר, בכל הכבוד הנדרש, שאין להן בסיס במציאות. בואו נבחן כמה מהן. […] האם נשים לא סובלות מההשלכות של החקיקה ומשלמות מסים לתמיכה במדינה בדיוק כמו הגברים? הרי כל השלכה של החקיקה המפורטת כאן חלה על שני המינים, אבל מכוונת ומנוסחת רק על ידי אחד מהם! איך אפשר לומר שנשים לא נלחמו למען הרפובליקה ושנדרשות להן עוד שנים ארוכות כדי להפגין את יכולתן? ולמה לא הגברים? למה הגבר יקבל את מלוא זכויותיו עם בוא הרפובליקה, ואלה של הנשים יתעכבו?
“חברים, חשבו לרגע – חשבו היטב – כאשר אתם סוגרים את הדלת בפני נשים בעניין הבחירה ומצהירים כי הן לא ישפיעו כלל על החיים הפוליטיים, […] האם יש לכם זכות לעשות זאת? לא; יש לכם את הזכות שהחוק נתן לכם, החוק שאתם-עצמכם יצרתם, אבל אין לכם את הזכות הטבעית הבסיסית, הנשענת על כבוד לכל אדם.
“[…] רק מי שלפי עקרונותיו ומצפונו אינו רואה את האישה כבת אנוש, מסוגל לומר שזכויות אדם ואזרח אינן חייבות להיות זהות עבור נשים וגברים. […] דבר נוסף: אל תשכחו שאינכם בנים לגבר בלבד, אלא תוצר של שני המינים. אם כן, […] תרצו או לא, אתם משתמשים גם בחצי הנשי ‘חסר היכולת’ שלכם. אז אני וכל הנשים שאני מייצגת רוצות להצביע עם החצי הגברי שלנו… כולנו ילדים של גברים ונשים וקיבלנו את שני החלקים בהווייתנו.
“[…] לעתים קרובות, באירועים ציבוריים, אני רואה בקהל נשים לא פחות מגברים. ובעיני כולם וכולן נוצצים אותם תקווה לגאולה, רצון לעזור, תשוקה ואידיאלים. אל תעשו טעות היסטורית שלעולם לא תספיקו להתאבל עליה ולכפר עליה; אל תשאירו בצד את האישה, המייצגת כוח חדש, כוח צעיר. היא, כמוך, תומכת ברפובליקה. היא, כמוך, סבלה ומקווה. הדרך היחידה להתקדם למימוש חופש היא להנגיש אותו לכולם.”
(מתוך נאומה בפני האסיפה המכוננת שניסחה את החוקה החדשה של הרפובליקה הספרדית, ב-1 באוקטובר 1931, לפני ההצבעה על זכות הבחירה לנשים בספרד, שאושרה ברוב של 161 קולות לעומת 121.)
הנאום המלא (בספרדית)

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת בפני עצרת גדולה במדריד, 1931

רגיל

קונספסיון ארנאל

קונספסיון ארנאל פונטה, 1893-1820

“כמה מאות שנים יעברו עד שההיגיון יגיע אל הצדק שהלב מבין מיידית?
ברוב תחומי הלימוד ניכר כי הנשים שוות לגברים; הבדל באינטלקט נוצר רק כשישנו הבדל בחינוך…
יבוא יום שבו הגברים הנכבדים הטוענים היום לחוסר יכולת אינטלקטואלית של נשים יצוטטו… ודבריהם ייקראו בתדהמה ובחוסר יכולת להצדיקם, כמו התחושות המתעוררות כיום למקרא הגנתם של אפלטון ואריסטו על העבדות.”
(מתוך ספרה “האישה של העתיד” (1869), המבקר את הטענות לנחיתותן של נשים מסיבות ביולוגיות וקורא למתן גישה לנשים להשכלה בכל רמה)

היום, לפני 199 שנים, נולדה קונספסיון ארנאל, פעילה חברתית וחלוצה פמיניסטית ספרדייה. ב-1841 נכנסה לפקולטה למשפטים באוניברסיטת מדריד והייתה לאישה הראשונה שלמדה באוניברסיטה בספרד. ב-1859 הקימה את הקבוצה הפמיניסטית המוצהרת הראשונה בספרד, שזכתה בפרס האקדמיה המלכותית לאתיקה על עבודתה הפילנתרופית, וכן ייסדה עמותה לבניית דיור זול לפועלים וסייעה במסגרת הצלב האדום לפצועי מלחמת האזרחים. במהלך חייה כתבה גם ספרי שירה, ערכה את כתב-העת “קולה של צדקה” ופרסמה מאמרים רבים בנושאים כמו השכלת נשים, ביטול העבדות ושיקום עבריינים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יולנדה מאראגון

יולנדה מאראגון, 1443-1384

היום, לפני 634 שנים, נולדה יולנדה, מלכת אראגון ונאפולי, דוכסית אנז’ו ורוזנת פרובאנס. היה לה תפקיד מרכזי בהכרעת הקרבות בין צרפת ואנגליה במלחמת מאה השנים, בין היתר בכך שהגנה על שארל השביעי וייעצה לו עד הכתרתו למלך צרפת וב-1429 מימנה את צבאה של ז’אן ד’ארק, מהלכים שהטו את הכף לטובת צרפת. ככל הנראה כמתנה לנישואי בתה הבכורה ושארל השביעי, הזמינה, תכננה ומימנה את ספר השעות של רוהאן, ספר תפילה נוצרי מעוטר, שהיה יוצא דופן במאה ה-15 בסגנונו הנשי ובכך שהאיורים בו דרמטיים במיוחד ומתמקדים פחות בתיאור המעשי והארצי ויותר בתחום הרגשי.

עוד על יולנדה מאראגון

* ספר שעות הוא ספר תפילה נוצרי, שהיה נפוץ בימי הביניים בקרב מי שאינם אנשי כמורה ככלי להבעת מסירות דתית (וכן להפגנת עושר ומעמד חברתי), וכלל תפילות ופרקי תהילים נבחרים אשר עוטרו בעיטורים צבעוניים תואמים. הספרים פירטו את התפילות המתאימות לשעות שונות ביום ואת ימי הקדושים לאורך השנה, ולעתים נוספו בו גם פרטים על חגים או אירועים חילוניים.

עוד על ספר השעות של רוהאן

פייסבוק

בתמונה הגדולה: איור של יולנדה ושניים מילדיה מתפללים לבתולה ולבן

בתמונה הקטנה: איור מתוך “ספר השעות” המתאר מאבק בין שד והמלאך מיכאל על נשמת המת, לפני האל

רגיל

יום הולדת להיא-סטוריה: טרובדוריות!

לכבוד יום ההולדת החמישי של היא-סטוריה, אנו מזמינות אתכן לחגוג עם הטרובדוריות, הראשונות בהיסטוריה המערבית שהלחינו, כתבו, ניגנו ושרו מוזיקה חילונית!

במאות ה-12 וה-13, בחצרות האצילים של אוקסיטניה*, היו בכל מקום טרובדורים**. למרות הדימוי הפופולרי, לא היו אלה מוזיקאים דלפונים הנודדים מעיר לעיר כשעל שכמם כלי מיתר, אלא בני אצולה ואנשי חצרותיהם. וכן, היו ביניהם גם לא מעט נשים. כשרבים מהאצילים נסעו הרחק במסעות הצלב, ורבות מהחצרות נותרו תחת אחריות הנשים, חל שינוי במעמד האישה ובקודים התנהגותיים-חברתיים, ושירת הטרובדורים ביטאה זאת. בחברה האוקסיטנית, גם נשות החצר ידעו לשיר, לנגן ולכתוב שירי אהבה, שירים פוליטיים, קינות וגם שירים לריקודים, וכן לנהל עימות או דיאלוג לירי בדילמות מוסריות.

עוד על טרובדוריות בויקיפדיה

* אוקסיטניה הייתה אזור משגשג וחשוב בדרום אירופה, שכלל בעיקר את דרום צרפת, ספרד ואיטליה.

** מקור כינוים של הטרובדורים בפועל האוקסיטני trobar שפירושו “למצוא”, ובהשאלה “להמציא” או “לחבר” (שיר או לחן).

———————————-

נושא מרכזי בשירתם של הטרובדורים היה אהבה, כולל אהבה מחוץ לנישואין וחושניות ארוטית, בניגוד לתפיסה הנוצרית השלטת דאז, ובכל זאת זכו שיריהם להצלחה רבה ואף התקבלו ע”י הכנסייה.

גם הטרובדוריות יצרו קשר הדוק בין מעשה השירה למעשה האהבה, אך הן כתבו על אהבה בדרך שונה מעמיתיהן הגברים; סגנונן היה דיאלוגי יותר ומצועצע פחות, והן הציגו גרסה מיושבת יותר ואידילית פחות של מערכות יחסים.

הנה כמה בתים מתוך שיריהן של טרובדוריות, בנות אוקסיטניה של המאות ה-12 וה-13:

“חבר נאה מתוק, אוכל לומר לך בכנות
שמעולם לא הייתי ללא תשוקה
משום ששמחת להיות מאהב החצר שלי;
לא הייתה גם עת, חבר נאה מתוק,
שבה לא רציתי לראותך עוד;
מעולם לא הרגשתי חרטה,
ואם הלכת ממני בכעס, מעולם לא קרה
שחשתי שמחה עד ששבת אלי.”
(טיבור ד’אורנז’)

“אתה מאהב ראוי כל כך,
שהלוואי שלא היית כזה הססן;
אך אני שמחה שאהבתי גורמת לך חרטה,
שאם לא כן, הייתי אני זו שמכה על חטא.
ובכל זאת, אתה הוא שעומד להפסיד
אם לא תהיה אמיץ דייך לעמוד מאחורי רצונך,
ותסב לשנינו נזק רב אם תסרב.
שהרי גברת אינה מעזה להסתיר
את רצונה האמיתי.”
(גרסנדה דה פרואנזה)

“כעת הגענו אל התקופה הקרה
כשקרח ושלג ובוץ מכסים את האדמה
והציפורים הקטנות דוממות
אף אחת אינה נוטה להנעים זמירות.”
(אזלייה דה פורקירן)

“אישה יפהפייה, שהנאה ושפה אצילית מרוממות אותך,
ואיכות,
אלייך יוצאים חרוזיי,
משום שבך יש עליצות ושמחה ואושר,
וכל הדברים הטובים שאפשר לרצות מאישה.”
(ביאריס דה רומנס)

עימות לירי מפורסם בין שתי טרובדוריות, מריה דה ונטדום וגי ד’אוסל, עסק בדילמה הבאה: כאשר גבר מצליח לשכנע גברת לקבלו כמאהב, האם הוא נעשה שווה מעמד לה, או שמא הוא נותר במעמד של משרת שלה?

(מתוך עמודי ויקיפדיה של הטרובדוריות המפורטות כאן)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מיניאטורה מתוך ספר שירים שהעניק ג’ון טלבוט הרוזן משרוסברי למרגרט מאנז’ו מלכת אנגליה, שנת 1440 לערך (הספרייה הבריטית, Royal MS 16 G. V folio 3v)

בתמונה הקטנה: מיניאטורה מתוך “שירים של מריה הקדושה” שאסף אלפונסו העשירי מלך קסטיליה, המאה ה-13

רגיל

איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה

איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה, 1504-1451

היום, לפני 567 שנים, נולדה איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה. תחת שלטונה, לצד בעלה פרננדו השני מלך אראגון, הושלם תהליך כיבושו מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים (ה”רקונקיסטה”) עם הכנעת ממלכת גרנדה המוסלמית, הורחבו סמכויות המלוכה על חשבון אצולה מקומית, הופעל כוח שיטור ממלכתי שהביא לירידה בפשיעה, הועשר אוצר הממלכה, הודקו הקשרים עם שאר ממלכות אירופה, וחוזקה הכנסייה ע”י הקמת האינקוויזיציה. שתי החלטות שקיבלה שינו את ההיסטוריה: גירוש היהודים אשר לא המירו דתם, ומימון מסעות קולומבוס לשם ביסוס האימפריה הספרדית ולשם הפצת הקתוליות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “שיבתו של כריסטופר קולומבוס” (בציור, פונה עם שובו למלך פרננדו ולמלכה איזבלה), מאת אז’ן דלקרואה, צבעי שמן, 1839

בתמונה הקטנה: דיוקן (אמן לא ידוע), מתוארך ל-1485

רגיל

אנה די קסטרו

מריה פרנסיסקה אנה די קסטרו, 1736-1686

היום, לפני 281 שנים, הוצאה להורג אנה די קסטרו, פרואנית ילידת ספרד שכונתה “לה בלה טולדנה” (היפהפייה מטולדו), באשמת כפירה בנצרות וקיום אורח חיים יהודי, וכן בהתנהגות מופקרת. אף על פי שנשים היו פטורות לרוב מעינויים קשים, במשך עשר שנים ישבה בכלא בלימה, עונתה ותושאלה על ידי האינקוויזיציה כדי לסחוט ממנה הודאה, עד שלבסוף הועלתה על המוקד למרות פסיקה שהגיעה מספרד לחוס על חייה. המקרה עורר שאלות קשות בנוגע לאי-סדרים ולשחיתות בשורות האינקוויזיציה, כמי שרק רצתה להפגין את כוחה וגם להחרים את רכושה הרב של קסטרו, והמועצה העליונה אסרה לדון בו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: אילוסטרציות של האינקוויזיציה בפרו ובספרד (לצערנו לא מצאנו פורטרט מאומת של אנה די קסטרו)

רגיל

אנג’לה רואיז רובלז

אנג’לה רואיז רובלז, 1975-1895

היום, לפני 122 שנים, נולדה אנג’לה רואיז רובלז, מורה, סופרת וממציאה ספרדייה. היא לימדה במכללה לנשים קלדנות, כתיב ודקדוק, וכתבה 16 ספרי לימוד בתחומים אלה. ב-1949 רשמה אצל רשם הפטנטים הספרדי את “האנציקלופדיה המכנית”, שאותה המציאה כדי להקל על תלמידותיה לסחוב את ספרי הלימוד שלהן. המכשיר שהמציאה כלל סדרה של טקסטים ואיורים על גבי סלילים, שבלחיצת כפתורים הועברו מתחת לזכוכית מגדלת, וכן הוכנסו בו אור שיאפשר קריאה בחושך והסברים קוליים. האנציקלופדיה של רובלז, שנחשבת לחלוצת הספרים האלקטרוניים, מוצגת כיום במוזיאון הלאומי של ספרד למדע וטכנולוגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

וולאדה בנת אל-מסתכפי

וולאדה בנת אל-מסתכפי, 1091-1001

“ראויה אני, השבח לאל, למעמד כה רם,
אל מחוז חפצי אני צועדת בגאווה.
אני מתירה למאהבי לגעת בפניי,
מעניקה נשיקתי כנטות לבי.”

היום, לפני 926 שנים, נפטרה וואלדה בנת אל-מסתכפי, נסיכה ומשוררת אנדלוסית. מסופר כי רקמה מילים אלה על בגדיה, כתזכורת לכל הגברים שביכולתה לבחור את מי לאהוב. היא זכתה לביקורת רבה על שירתה ועל התנהגותה, למשל יציאתה לציבור ללא חיג’אב, אך גם להגנה ולהערכה מצד משוררים-עמיתים חשובים. בהון שירשה מאביה הח’ליף, בהיעדר יורש זכר, הקימה בקורדובה היכל ספרות, שבו הציעה הדרכה בשירה ובאמנויות לנשים מכל המעמדות, מאצילות ועד לשפחות שקנתה ושחררה.

ויקיפדיה

פייסבוק

תרגמה לעברית: מתת גולדברג אלון

בתמונה הגדולה: עטיפת אלבום שירים של וולאדה ושל אהובה אבן-זיידון, שהולחנו ע”י אדוארדו פניאגואה (מוזיקאי ספרדי) ובוצעו ע”י אנסמבל אבן-באיה (הרכב אנדלוסי ספרדי-מרוקאי)

בתמונה הקטנה: פורטרט של וולאדה, שצייר חוזה לואיס מוניוז

רגיל

אוגוסטין מאראגון

אוגוסטינה ריימונדה מריה סרגוסטה דומנץ’, שנודעה בכינוי אוגוסטין מאראגון, 1857-1786

היום, לפני 231 שנים, נולדה אוגוסטין מאראגון, גיבורת מלחמת העצמאות של ספרד. היא נודעה כ”ז’אן ד’ארק הספרדייה” ודמותה מופיעה רבות בפולקלור ובאמנות. בקיץ 1808 הסתערו כוחותיו של נפוליאון על העיר סרגוסה שבחבל אראגון הספרדי, ומגני העיר נטשו את עמדותיהם בבהלה. אוגוסטין רצה לבדה, טענה את התותח ופגעה בכוח מסתער מטווח אפס. בהשראתה של אישה אמיצה אחת המאיישת את התותחים חזרו הכוחות הנמלטים והצליחו להסיג את התוקפים לאחור. לאחר מכן הצטרפה לכוחות הגרילה ואט-אט החלה לטפס במעלה הדרגות עד שהגיעה להיות הקצינה היחידה בצבאו של הדוכס מוולינגטון.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ציור של חואן גלבז, 1812

רגיל

מריה כריסטינה

מריה כריסטינה, 1929-1858

היום, לפני 158 שנים, נולדה מריה כריסטינה, מלכת ספרד ועוצרת הכס הספרדי מאז מות בעלה, אלפונסו ה-12 מלך ספרד, ב-1885 ועד 1902, עת הגיע בנה, אלפונסו ה-13, לגיל בגרות. בתקופת שלטונה, שהיה סמלי בעיקרו, חתרה לקרב בין בית המלוכה לבין המעמד הצומח ורב-ההשפעה של הבורגנות העשירה, בפרט בקטלוניה, וכן הנהיגה רפורמות פוליטיות שמטרתן למנוע עימותים ואי-יציבות. שיאה של מגמה זו היה באירוח התערוכה העולמית של ברצלונה ב-1888. תקופה זו ידועה בהיסטוריה הספרדית כ”אל טורנו פסיפיקו” (“תור השלום”) ונחשבת לדמוקרטית למדי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

המהפכה הדמוקרטית בספרד

המהפכה הדמוקרטית בספרד, החלה עם מותו של הרודן פרנסיסקו פרנקו ב-1975 והושלמה עם החלת החוקה הדמוקרטית החדשה ב-1978

היום, לפני 37 שנים, אושרה החוקה הספרדית ע”י חואן קרלוס, שהוכתר למלך ספרד עם תום שלטונו הדיקטטורי של פרנקו, ובכך הושלמה הדמוקרטיזציה של ספרד. אחד השינויים המהותיים ביותר שחלו בערכיה החברתיים של ספרד הדמוקרטית הוא מקומן ותפקידן של נשים בחברה: תוך שנים ספורות גדל מספרן של נשים בשוק העבודה ב-33%, נחקקו חוקים שהתירו לנשים נשואות להחזיק ברכוש וכן להתגרש, בוטלה הפללתן של נשים בוגדות והפלות הפכו לחוקיות.

עוד על החוקה הספרדית

עוד על השינויים בחברה הספרדית לאחר המהפכה

פייסבוק

רגיל

מרסה רודורדה

מרסה רודורדה, 1983-1908

היום, לפני 107 שנים, נולדה מרסה רודורדה, סופרת ומשוררת קטלאנית. כשנישואיה עם קרוב משפחתה המבוגר ממנה לא עלו יפה, היא יצאה לגלות בצרפת ובשווייץ, והחלה לכתוב כמפלט מהאכזבות והתסכולים שהיו מנת חלקה בחייה האישיים. רודורדה היא אחת מחשובות הסופרים/ות הקטלאניים/ות שלאחר מלחמת האזרחים בספרד. ספרה “כיכר היהלום” מ-1962 נחשב לאחת מיצירות המופת הקטלאניות החשובות בכל הזמנים ומהיצירות החשובות שנכתבו בספרד בכלל.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רוזליה דה קסטרו

רוזליה דה קסטרו, 1885-1837 (ספרה התפרסם ב-1863)

היום, לפני 152 שנים, התפרסם ספר השירה של רוזליה דה קסטרו, סופרת ומשוררת גליציאנית, “שירים גליציאניים”, שהוא הספר הראשון אי פעם שנכתב בשפה הגליציאנית. שירתה של דה קסטרו מאופיינת בנוסטלגיה, בכמיהה ובמלנכוליה, והיא הפכה לסמל התנועה הרומנטית הגליציאנית. במהלך חייה פעלה דה קסטרו למען זכויות נשים ולמען עניים. מאז 1963 נחגג יום זה כיום “הספרות הגליציאנית” בקהילה האוטונומית של גליציה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’וזפה דה אובידוש

ג’וזפה דה אובידוש, 1684-1630

היום, לפני 384 שנים, נולדה ג’וזפה דה אובידוש, אמנית פורטוגלית ילידת ספרד. דה אובידוש הייתה מהנשים הבודדות שפעלו בסצנת האמנות בתקופת הבארוק. היא התמחתה בעיקר ביצירות דתיות שהוזמנו עבור הכנסיות בפורטוגל ובפורטרטים של בני אצולה. עד היום נחשבת דה אובידוש לאחת האמניות החשובות ביותר בהיסטוריה של פורטוגל.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פילאר קול

פילאר קול, 2012-1929

היום, לפני 85 שנים, נולדה פילאר קול, עו”ד אקטיביסטית ולוחמת זכויות אדם ספרדייה. ב-1967 נסעה יחד עם משלחת של נשים קתוליות להתנדב בפרו, שם פעלה כמורה וכעובדת סוציאלית. ב-1988 עמדה בראש ארגון זכויות אדם שלחם משפטית למען שחרורם של לוחמי חופש שנאסרו ולמען איתורם של “הנעלמים”. במהלך עבודתה קיבלה קול איומים רבים על חייה.

ויקיפדיה (ספרדית)

לקריאה נוספת

פייסבוק

רגיל

דונה גראציה נשיא

דונה גראציה נשיא, 1569-1510

דונה גראציה נשיא, בת המאה ה-16, הייתה אשת עסקים, נדבנית ומדינאית יהודייה-ספרדייה. לאחר שהתאלמנה הפכה, בזכות חוכמתה, לגבירה העשירה בעולם לתקופתה. ב-1547 באיטליה השתמשה בכוחה ובהונה כדי להגן על יהודים אנוסים ולפדות שבויים. ב-1561 חכרה דונה גראציה יחד עם משפחתה את אדמת טבריה, בנתה שם עיר ויישבה בה יהודים.

ויקיפדיה

פייסבוק

שנה טובה לכל העוקבות!
מאחלת לכולנו שנה חדשה מלאה בנשים מדהימות!