עמוד 1
רגיל

יאנג הואני

יאנג הואני, 2004-1909

היום, לפני 14 שנים, הלכה לעולמה יאנג הואני, אשת כפר ומומחית ברפואה מסורתית סינית. היא הייתה האישה האחרונה שקראה, שרה וכתבה בשפת נושו, כתב סימניות סודי הנחשב לכתב המגדרי היחיד אי פעם, שהומצא על ידי נשים בסין והועבר מאות שנים מאם לבת. בעת שנשים לא הורשו ללמוד קרוא וכתוב, כמעט לא יצאו מאגף הנשים בביתן ונחשבו לרכוש של גברים, באמצעות הנושו הן יכלו לחלוק את תחושותיהן וחוויותיהן עם נשים אחרות במילותיהן שלהן, שרק נשים ידעו לפענח. ב-2004 פורסמה אסופת שירים וסיפורים שכתבה יאנג בנושו, המהווה תיעוד מרכזי למורשת התרבותית הייחודית הזו.

ויקיפדיה

עוד על נושו (משמעות מילולית בסינית: “כתב של נשים”)

בתמונה הקטנה: יאנג הואני כותבת בנושו, מתוך אתר הסופרת ליסה סי, על עבודת התחקיר לספרה המצוין “סיפור כתוב במניפה” (שעובד גם לסרט), המתאר את חוויותיהן של נערות ונשים בסין של המאה ה-19 דרך מכתביהן זו לזו בנושו

פייסבוק

רגיל

התנועה לשחרור הרגליים

התנועה לשחרור הרגליים, נוסדה ב-1897

היום, לפני 121 שנים, נוסדה בסין התנועה לשחרור הרגליים, ארגון-גג נגד המנהג הנפוץ של כריכת הרגליים, שהביא לעיוות וניוון כפות רגליהן של ילדות ולאובדן יציבותן ויכולת התנועה שלהן. מאז המאה ה-10, “רגלי הלוטוס” הקטנטנות נחשבו במסורת הסינית ליפות וארוטיות והיוו סמל סטטוס. באמצע המאה ה-19 החלו מיסיונרים נוצרים שהגיעו לסין לבקר את המנהג, ונשים מקומיות מיהרו להקים בהשראתם תנועות התנגדות בכל רחבי סין. בראשית המאה ה-20 כריכת הרגליים נאסרה בפרובינציות רבות, אך רק ב-1912, עם נפילת הקיסרות והקמת הרפובליקה הסינית, נאסר המנהג לחלוטין והוקמו מנגנוני אכיפה.

ויקיפדיה

עוד על כריכת רגליים (“רגלי לוטוס”)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נשים סיניות עם רגליים שנקשרו, תחילת המאה ה-20

בתמונה הקטנה: איור מהמאה ה-18 המציג את פילגש הקיסר יאו ניאנג קושרת את רגליה

רגיל

סוּנְג מֵיילִינְג

סוּנְג מֵיילִינְג, 2003-1898

“כדוברת אנגלית שוטפת, כנוצרייה, כמודל למה שאמריקאים רבים מקווים שסין תהיה, מאדאם צ’יאנג כבשה את לבו של הקהל האמריקאי במסעותיה ברחבי ארה”ב, החל בשנות ה-30, לגיוס כספים ותמיכה בממשלתו של בעלה. בעיני אמריקאים רבים היא מסמלת את סין המודרנית, המשכילה, הפרו-אמריקאית שהם מייחלים לה.”
(מתוך ההספד שנכתב עליה ב”ניו יורק טיימס”)

היום, לפני 120 שנים, נולדה סוּנְג מֵיילִינְג, הגברת הראשונה של הרפובליקה של סין, אשת הגנרל והנשיא צ’יאנג קאי שק. היא ייסדה את תנועת “החיים החדשים” לאיחוד סין תחת תרבות נאו-קונפוציאנית, הקימה בתי יתומים לילדי חיילים סינים שנפלו בקרב, וכיהנה כחברת היואן (הגוף המחוקק בסין). במהלך מלחה”ע ה-2 פעלה בארה”ב להשגת תמיכה בעמדה הסינית, וכן הובילה את המרד העממי הסיני כנגד פלישת היפנים. במלחמת האזרחים הסינית ב-1949 הובסו כוחותיו של בעלה, ומהגלות בטאיוואן היא הוסיפה למלא תפקיד חשוב כפטרונית של ארגונים בינלאומיים כמו הצלב האדום והקרן למתן עזרה לסין.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: נואמת בפני בית הנבחרים בארצות הברית, 1943

רגיל

הוֹ יוּאֵן הוֹאוּ

הוֹ יוּאֵן הוֹאוּ, 2006-1908

“הכול בחיים חולף. רק הנדבה היא אמיתית ומתמשכת. כאשר את נותנת, את מקבלת. נדבה היא החיסון הטוב ביותר מפני קארמה רעה.”

היום, לפני 110 שנים, נולדה הוֹ יוּאֵן הוֹאוּ, נזירה בודהיסטית ילידת סין. בגיל חמש נמכרה ע”י משפחתה הענייה כשפחה. בסוף שנות העשרה הצליחה להגר לסינגפור, פתחה עסק קטן לעיצוב שיער, חסכה סנט לסנט, ובשנות ה-40 לחייה, לאחר כמה השקעות חכמות, קנתה בתים להשכרה. ככל שהתעשרה אימצה עוד ועוד ילדים ממשפחות עניות – 31 בסה”כ. ב-1969 הקימה את הבית הסיעודי הבודהיסטי הראשון לנשים עניות מבוגרות. ב-1996, בגיל 88, התראיינה לטלוויזיה כ”גברת הראשונה של הנדבה בסינגפור”, ומינפה את פרסומה על מנת להקים בתים סיעודיים נוספים לחולים נזקקים בכל גיל, מגדר, גזע או דת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

“דברי כמו פיראטית”

אהוי, חברות!

היום, 19 בספטמבר, נחגג מאז 1995 יום הדיבור הפיראטי, חג פארודי שבו נהוג לדבר בסלנג פיראטי ובחיתוך דיבור פיראטי.
החג נובע מתפיסה רומנטית של תור הזהב של הפיראטיות, והפך להיות גם חגה של כנסיית “מפלצת הספגטי המעופפת“.

ארררר!

גרייס או’מלי, 1603-1530
ראש שושלת או’מלי במערב אירלנד, שנודעה כ”מלכת הים של קונמארה” והובילה מרידות עיקשות באנגלים. היא זכתה לכבוד רב בקרב אנשיה על שהביאה את שבטה להיות מהיחידים שהתעשרו מדיג ומהעברת סחורות. היא הפכה לפיראטית רק כדי לשרוד מול ספינות ספרדיות, טורקיות ואנגליות. בשנות ה-60 לחייה, לאחר רדיפות ומאסר, קיבלה חנינה מהמלכה אליזבת ה-1. יותר מ-400 שנה מספר עליה הפולקלור האירי אגדות רבות.

כריסטינה אנה סקייט, 1677-1643
ברונית שוודית, אשר החל מ-1657 ניהלה, יחד עם אחיה ובעלה, ספינת פיראטים סודית שבאמצעותה תקפו ובזזו ספינות בים הבלטי. ב-1662, כאשר הנהיגה תקיפה של אוניית סוחר, רצח של כל צוותה והטבעתה, שברי האונייה שנסחפו לחוף משכו תשומת לב וחשפו את הסוד של הברונים. אחיה נעצר, נשפט והוצא להורג. כריסטינה אנה הצליחה להימלט לדנמרק ולא נשפטה משום שהחוק לא איפשר לתבוע אישה נשואה.

אן בוני, 1782-1700 ומרי ריד, 1721-1691
בוני הייתה שודדת ים אירית מפורסמת, שפעלה בעיקר באזור הקאריביים. מסופר עליה שבגיל 13 גרמה לאשפוזו של אדם בעקבות ניסיון תקיפה מינית, שחתרה תחת בעלה שחמד את רכוש אביה, ושסירבה לחכות בבטלה לשיבת אהובה ממסעותיו ולכן הצטרפה לסיפון, לבשה בגדי גבר וגם לחמה לצד הגברים.
ריד הייתה שודדת ים אנגלייה מפורסמת, שהתנהגה כגבר ונודעה כ”מרק ריד”, ככל הנראה על מנת להצליח להתפרנס, אם כי גם כשזהותה נחשפה, יחס הצוות אליה לא השתנה. היא הצטרפה לצי הבריטי, השתתפה במלחמת הירושה הספרדית, ובעת שהפליגה לאיי הודו המערבית ספינתה הותקפה בידי שודדי הים של בוני. ריד הייתה השורדת האחרונה שסירבה להיכנע, ובוני גילתה את מינה, צירפה אותה לצוות ספינתה והן הפכו לידידות טובות. כשצוות הספינה נתפס, שתיהן ניצלו מהוצאה להורג משום שטענו שהן בהיריון ושאין להעניש את עובריהן.

צ’ינג שי, 1844-1775
פיראטית סינית מפורסמת, המונצחת בספרים, משחקי וידאו וסרטים. היא הייתה זונה קנטונזית שנחטפה ע”י פיראטים והגיעה לפקד על צי של מאות ספינות ועשרות אלפי פיראטים. תחת הנהגתה נקבע קוד התנהגות פיראטי – ציות למנהיג/ה, איסור על גניבה מקופות ציבוריות, חלוקת השלל באופן הוגן ואיסור על אינוס שבויות. היא התעמתה עם האימפריות של התקופה, כולל הבריטים, הפורטוגזים ושושלת צ’ינג, והייתה מהמעטים שהצליחו לפרוש מהמקצוע.

עוד על ה”חג” בויקיפדיה

אתר “דבר כמו פיראט

פייסבוק

בתמונה: איור של צ’ינג שי, שם הצייר/ה לא ידוע, 1836

רגיל

הא שיאנגנינג

הא שיאנגנינג, 1972-1878

היום, לפני 139 שנים, נולדה הא שיאנגנינג, מהפכנית, פמיניסטית, פוליטיקאית ואמנית סינית ילידת הונג קונג. היא הייתה שותפה בולטת בתנועה המהפכנית של סון יאט-סן, “אבי האומה” של הרפובליקה הסינית. היא נאבקה למען שיווי זכויות מוחלט לנשים כשרה בממשלתו של סון, ארגנה את העצרת הראשונה בסין ליום האישה הבינלאומי ב-1924 והקימה בתי חולים ובתי ספר לנשים. בעתות מלחמה, מול היפנים, ארגנה את פעילותן של נשות הצלב האדום ואת איגוד ההצלה הלאומי. היא הייתה גם ציירת ומשוררת מוערכת, כיהנה בשנות ה-60 כיו”רית איגוד האמנים הסיניים וב-1997 הוקם מוזיאון על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

קרדיט לצילום: Niu Weiyu

רגיל

צ’ין-שיונג ווּ

צ’ין-שיונג ווּ, 1997-1912

היום, לפני 105 שנים, נולדה צ’ין-שיונג ווּ, פיזיקאית סינית-אמריקאית אשר תרמה תרומה משמעותית לחקר הרדיואקטיביות. במהלך מלחה”ע ה-2 עבדה ב”פרויקט מנהטן”, והשתתפה בפיתוח התהליך של העשרת האורניום והפרדתו לאיזוטופים. היא נודעת במיוחד בשל מה שמכונה “ניסוי ווּ”, אשר סתר את חוק שימור הזוגיות, סיפק הגדרה מדעית אובייקטיבית למושג שמאל-ימין והיווה פריצת דרך בפיתוח המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, המתאר את חלקיקי היסוד ואת התגובות ביניהם. גילוי זה הוביל לזכייתם של תלמידיה, צונג-דאו לי וצ’ן-נינג יאנג, בפרס נובל לפיזיקה ב-1957.

ויקיפדיה

עוד על “ניסוי ווּ

פייסבוק

רגיל

צ’יו ג’ין

צ’יו ג’ין, 1907-1875

“בהתירי את רגליי אני מנקה אלף שנות רעל,
הלב מתרומם יחד עם הנשים כולן.
אבוי, הממחטה העדינה הזאת כאן
מוכתמת חצייה בדם, חצייה בדמעות.”

היום, לפני 141 שנים, נולדה צ’יו ג’ין, מהפכנית, פמיניסטית וסופרת סינית. ב”קול קורא ל-200 מיליון החברות בסין” שפרסמה בעיתון שערכה, התבטאה נגד מנהג קשירת הרגליים ונגד נישואים מדכאים, שמשניהם סבלה בעצמה, ובעד עתיד טוב יותר לנשים תחת משטר בסגנון מערבי. היא פעלה לאיחוד כל כוחות המהפכה של הסינים הגולים יחד למרד נגד שושלת צ’ינג-מנצ’ו. כשהוצאה לבסוף להורג, הפכה סמל למאבק לעצמאות של נשים, ולימים הוכרה בסין כגיבורה לאומית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רדיפת הפאלון ג’ונג

רדיפת הפאלון גונג, החלה ב-1999

היום, לפני 17 שנים, הכריז הממשל הסיני על הפאלון גונג כארגון בלתי חוקי. מדובר באחת משיטות התרגול של צ’י-גונג, הדוגלת ב”אמת, חמלה וסובלנות”. התקשורת הסינית שבשליטת הממשלה החלה להשמיע תעמולה חריפה כנגד השיטה, ומתרגליה נרדפו על ידי המשטרה. מאות אלפים מהם נשלחו ל”חינוך מחדש” במחנות עבודה, שם ספגו עינויים קשים, כולל מכות חשמל וקשירה ממושכת, ורבבות מהם נרצחו לטובת סחר באיבריהם. יותר ממחצית מהם היו נשים, שלעתים קרובות גם הותקפו מינית ע”י המשטרה והשומרים במחנות, תקיפות שאין הגנה חוקית מפניהן במערכת המשפט הסינית.

ויקיפדיה

עוד על עינוי נשות הפאלון גונג

פייסבוק

רגיל

גרייס לי בוגס

גרייס לי בוגס, 2015-1915

היום, לפני 101 שנים, נולדה גרייס לי בוגס, סופרת, פילוסופית ופעילה חברתית פמיניסטית סינו-אמריקאית. במהלך שנות ה-40 הצטרפה לתנועה הסוציאליסטית השחורה, אשר לימים פעלה במסגרת התנועה לזכויות האזרח, שבה פעלה כל חייה והייתה לדמות מפתח בה. בשנות ה-50 וה-60 אף סומנה ברשימות השחורות של ה-FBI. בכמעט 80 שנים של אקטיביזם הייתה בוגס חלק מתנועות רבות, בין היתר במאבקים למען זכויות ואיגוד עובדים, זכויות נשים וכן צדק סביבתי. היא גם כתבה מאמרים וספרים רבים על סוציאליזם, גזע, מגדר ומהפכות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

צ’אי לינג

צ’אי לינג, נולדה ב-1966

היום, לפני 50 שנים, נולדה צ’אי לינג, אקטיביסטית ואשת עסקים סינית. במהלך ההפגנות בכיכר טיאנאנמן ב-1989 נבחרה להנהיג את תנועת הסטודנטים הדמוקרטית. היא הייתה ממארגנות שביתת הרעב, ובסיום ההפגנות סומנה כאחת מ-21 הסטודנטים המבוקשים ביותר ע”י ממשלת סין. היא נמלטה מסין דרך אירופה, ולבסוף הגיעה לארה”ב. ב-1998 הקימה חברת אינטרנט לשירותי מערכות מידע לאוניברסיטאות. ב-2010 הקימה ארגון צדקה בשם “All Girls Allowed”, שפועל נגד הפרת זכויות האדם כתוצאה ממדיניות הילד האחד בסין.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

טו יויו

טו יויו, נולדה ב-1930

היום, לפני 85 שנים, נולדה טו יויו, רופאה, מדענית וכימאית סינית. ב-1969 החלה לחקור חולי מלריה. מדענים ברחבי העולם תרו אז אחר חומרים שישמשו תרופה למחלה, וטו היא שחשבה על הלענה החד-שנתית, צמח המשמש יותר מאלפיים שנה ברפואה הסינית לטיפול בחום. היא אף התנדבה להיות האדם הראשון שמודבק במחלה לצורך ריפויה. ב-1977 פורסם מחקרה אנונימית, והיווה פריצת דרך לפיתוח התרופה ארטמיסינין. השנה הפכה לסינית הראשונה הזוכה בפרס נובל, בשל גילויה זה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

צה-שי

צה-שי, 1908-1835

היום, לפני 180 שנים, נולדה צה-שי, קיסרית סינית. לאחר מות הקיסר שיאנפנג, שהייתה אחת מפילגשיו, השתלטה על הכס. בנה טונגזי הפך לקיסר בגיל חמש, ועד למותו בגיל 18 היא הייתה העוצרת בפועל. צה-שי מנעה ממחליפו גואנגשו לצבור כוח ומילאה בפועל את מקום קיסרית סין במשך 48 שנים, עד למותה. יש הרואים בהתנגדותה הנחרצת למודרנה ובסירובה השמרני לבצע רפורמות את הסיבות העיקריות למהפכת שינהאי, שהביאה לנפילת שושלת צ’ינג המנצ’ורית ולהקמת הרפובליקה הסינית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פרל בק

פרל בק, 1973-1892

“להוציא נשים מן הבתים, ולהכניס גברים לתוכם – זו צריכה להיות מטרת החינוך. הבית זקוק לגברים, והעולם בחוץ זקוק לנשים”

היום, לפני 123 שנים, נולדה פרל בק, סופרת אמריקאית. בק כתבה יותר מ-100 יצירות, העוסקות בין היתר בילדותה בסין, בהגירה, באימוץ ובחייהן של נשים. היא אימצה 6 ילדים והקימה סוכנות אימוץ לילדים דו-גזעיים. ב-1932 הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס פוליצר על ספרה “האדמה הטובה”. ב-1938 זכתה בפרס נובל לספרות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרי האנה פולטון

מרי האנה פולטון, 1927-1854

היום, לפני 161 שנים, נולדה מרי האנה פולטון, רופאה ומיסיונרית אמריקאית. ב-1884 נשלחה על ידי הכנסייה הפרסביטריאנית להקים מרפאה ובית מרקחת בדרום סין. ב-1886 גייסה את ההון להקמת בניין חדש עבור ביה”ח קנטון שבקוואי פינג. כיוון שנשים רבות במחוז שבו פעלה סירבו לקבל טיפול מרופאים גברים, פולטון הקימה את מכללת האקט ללימודי רפואה לנשים, ובהמשך הקימה שתי מרפאות לנשים שבהן פעלו רופאות ואחיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מיסיונרים בסין לדורותיהם, בתמונה הקטנה: מכללת האקט ללימודי רפואה לנשים (לצערנו, גישושים רבים לא העלו בחכתנו תמונה שלה)

רגיל

וו דזה טיין

וו דזה טיין, 705-624

היום, לפני 1391 שנים, נולדה וו דזה טיין, קיסרית סינית. בשנת 690 נטלה לידיה את השלטון, והייתה האישה הראשונה והאחרונה עד כה שכיהנה כקיסרית סין. תקופת שלטונה מתאפיינת בשגשוג: הסחר עם הודו, פרס, המזרח התיכון, מרכז אסיה ואירופה הגיע לשיאים חדשים. היא נטתה לבודהיזם והחליפה את המינויים הפוליטיים במלומדים ומשכילים. היסטוריונים בני תקופתה השמיצו אותה רבות, אך היא נחשבת כיום לאחת משלוש הנשים המשפיעות ביותר בתולדותיה של סין.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לי יינה

לי יינה, נולדה ב-1952

היום, לפני 63 שנים, נולדה לי יינה, סוציולוגית, סקסולוגית ואקטיביסטית סינית. ב-1992 הפכה לפרופ’ מן המניין באקדמיה הסינית למדעי החברה. מחקריה עוסקים בנורמות מיניות, בהומוסקסואליות ובמגדר בסין. היא קוראת לסינים לצאת ולחקור את מיניותם, ומאמינה כי סין נמצאת על ספה של מהפכה מינית. יינה נאבקת למען סובלנות כלפי התנהגויות מיניות לא קונבנציונליות ולמען הזכויות של הקהילה הגאה, בין השאר למען נישואים חד-מיניים בסין.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גאו יאוג’י

גאו יאוג’י, נולדה ב-1927

היום, לפני 86 שנים, נולדה גאו יאוג’י, גינקולוגית סינית. ב-1996 החלה יאוג’י לפעול למען מניעת נגיף האיידס וטיפול בנפגעיו, וכן למען חשיפת חלקה של ממשלת סין בהפצת הנגיף. ב-2007 נעצרה גאו ונגזר עליה מאסר בית. בסיועם של פוליטיקאים אמריקאים נמלטה לארה”ב. כיום, בגיל 86, היא חיה בניו יורק בגפה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

טאנג קוניינג

טאנג קוניינג, 1937-1871

היום, לפני 142 שנים, נולדה טאנג קוניינג, סופרג’יסטית, לוחמת מחתרת והאישה הראשונה ב”טונגמנגהוי”, אגודה סינית מחתרתית מהפכנית שהוקמה ביפן. היא הייתה פעילה בתנועה הסופרג’יסטית הסינית וייסדה כמה עיתונים שבהם קראה לנשים אחרות לגלות מעורבות פוליטית. קוניינג זכתה להוקרה רבה לאחר מותה ונודעת כיום כגיבורה סינית.

ויקיפדיה

פייסבוק