עמוד 1
רגיל

רימה ננוואטי

רימה ננוואטי, נולדה ב-1964

היום, לפני 55 שנים, נולדה רימה ננוואטי, עובדת סוציאלית הודית. מאז 1999 היא מכהנת כמזכ”לית “סיווה”, איגוד הנשים העובדות בסקטור הלא-פורמלי בהודו, כמו רוכלות, חקלאיות, עובדות כפיים ובעלות מלאכה באזורים הכפריים והעניים. תחת ניהולה התרחבה פעילות הארגון למדינות נוספות באסיה ובאפריקה, והוקמו קבוצות להעצמה ולהסתמכות עצמית וכן רשתות להפצה קמעונאית של הסחורות המיוצרות ע”י חברות הארגון אל עשרות אלפי משקי בית. ב-2001 יזמה תוכנית שיקום עבור קורבנות רעידת האדמה במדינה ההודית גוג’ראט, ושנה אחר כך עבור נפגעי המהומות בין ההינדים למוסלמים במדינה.

עוד על רימה ננוואטי

עוד על “סיווה“, איגוד הנשים העצמאיות של הודו

עוד על אלה בהאט, מייסדת “סיווה”

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך סרטון של DSP Mutual Fund על פועלה למען העצמת נשים בדרך של חינוך כלכלי

בתמונה הקטנה: רימה ננוואטי בפגישה עם אנשי עסקים משפיעים בהודו, מרץ 2017

רגיל

רוז שניידרמן

רוז שניידרמן, 1972-1882

“מה שהפועלת רוצה הוא לחיות, לא להתקיים בלבד… כפי שלאישה העשירה יש זכות לחיים, וגם לשמש, למוזיקה ולאמנות, אין דבר שלא מגיע גם לעובדת הצנועה. הפועלת זקוקה ללחם, אך גם לשושנים. עזרו, נשים פריווילגיות, תנו לה את פתק ההצבעה להיאבק בעזרתו”
(הציטוט על “לחם ושושנים”, שהפך למטבע לשון המבטא זכות טבעית לדברים נעלים יותר מלבד הקיום הבסיסי, לקוח מתוך נאומה במהלך שביתת הטקסטיל הגדולה ב-1912 בעיירה לורנס, מסצ’וסטס)

היום, לפני 137 שנים, נולדה רוז שניידרמן, סוציאליסטית וסופרג’יסטית יהודייה-אמריקאית. כמנהיגה בליגת נשות האיגודים המקצועיים נאבקה, בין היתר, למען שיפור הבטיחות ותנאי העבודה של נשים, למען משאל העם שב-1917 העניק לנשות ניו יורק את זכות ההצבעה, ולמען חקיקה כלכלית-חברתית במסגרת ה”ניו דיל” בשנות ה-30.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת בהפגנה של איגוד הסוחרים, ~1910. מתוך האתר “ארכיון נשים יהודיות

בתמונה הקטנה: כרזה משנות ה-20 המזמינה להרצאה של שניידרמן, “עובדת סוציאלית ומנהיגה בולטת של איגוד הסוחרים”, על “שאלת הנשים מנקודת המבט של התעשייה”, בחסות ארגון הסופרג’יסטיות האמריקאיות (מתוך ויקיפדיה)

רגיל

איימי “בריז” הארפר

איימי “בריז” הארפר, נולדה ב-1976

היום, לפני 42 שנים, נולדה איימי “בריז” הארפר, תאורטיקנית חברתית אפרו-אמריקאית, טבעונית ופמיניסטית. כיועצת אסטרטגית בפרויקטים למען הגברת נגישות, מודעות וייצוג לרבגוניות, היא מפתחת תוכניות לימודים, מתכננת כנסים, חוקרת, מרצה ומפרסמת ספרים ומאמרים על ההצטלבות של אנטי-גזענות, פמיניזם וצריכה אתית (טבעונות, סחר הוגן, אורח חיים “ירוק” וכיו”ב). האנתולוגיה פורצת הדרך שערכה, Sistah Vegan, מכילה אוסף כתבים מאת נשים שחורות טבעוניות המחברים בין בחירות תזונתיות למאבקים של קבוצות שוליים להשתחרר ממערכות דיכוי.

ויקיפדיה

אתר האינטרנט של א’ בריז הארפר

הבלוג “The Sistah Vegan Project

פייסבוק

התמונה הקטנה מתוך קמפיין מימון המונים משנת 2014 להוצאת ספר על “גבריות שחורה, טבעונות וצרכנות אתית”

רגיל

אליס ווטרס

אליס לואיז ווטרס, נולדה ב-1944

“אליס ווטרס – המתוארת לעתים כבעלת חזון, כחלוצה, כ’אם הבישול האמריקאי’ וכ’דמות החשובה ביותר בהיסטוריה הקולינרית של צפון אמריקה’ – היא ללא ספק אחת מהדמויות המשפיעות ביותר על הבישול באמריקה ב-50 השנים האחרונות.”
(מתוך נימוקי השופטים בהתאחדות סן פלגרינו ל-50 המסעדות הטובות בעולם, כשהעניקו לה ב-2007 פרס על מפעל חיים)

היום, לפני 74 שנים, נולדה אליס ווטרס, שפית וחלוצת מסעדנות העילית בארה”ב. בהשראת תרבות היין והאוכל בביסטרו הצרפתיים, שלדבריה “יכולה להזין את הלב והנשמה”, פתחה ב-1971 את מסעדת “שה פניס” בקליפורניה, שמתבססת על אוכל פשוט וטעים העשוי ממרכיבים אורגניים וטריים מרשת של חקלאים מקומיים. ווטרס מדורגת לעתים קרובות כאחת מהשפים הטובים בעולם ומסעדתה כאחת המסעדות הטובות בעולם. בנוסף היא מקדמת רפורמה תזונתית בארה”ב ובעולם, שתאפשר גישה למזון מקומי בריא, ומובילה את הארגון “מזון אטי”, שפועל לשימור מסורות חקלאיות ולהגנה על המגוון הביולוגי.

ויקיפדיה

עוד על הארגון “מזון אטי”

פייסבוק

רגיל

אניטה רודיק

דיים אניטה לוסיה רודיק, 2007-1942

היום, לפני 75 שנים, נולדה אניטה רודיק, אשת עסקים ופעילת זכויות אדם וסביבה בריטית, שייסדה את “בודי שופ”, חברת קוסמטיקה לייצור ולשיווק של מוצרי טיפוח טבעיים, שטבעה את המונח “צרכנות מוסרית”. רודיק האמינה שעל חברות מסחריות להוות סוג של מנהיגות מוסרית, בהיותן כוח עצום בימינו, אף יותר מדתות או ממשלות, והחברה שלה הייתה מהראשונות לאסור על שימוש ברכיבים שנוסו על בעלי חיים ומהראשונות לקדם סחר הוגן מול מדינות מתפתחות. ב-1990 הקימה את הארגון “ילדים על הקצה”, שמסייע לילדים שנפגעו או התייתמו בשל מלחמות, אסונות טבע או איידס ומחלות נוספות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נערות הרדיום

נערות הרדיום החלו לעבוד במפעל ב-1917

הראשונה מהן נפטרה ב-1922

היום, לפני 95 שנים, נפטרה מולי מאגיה, אמריקאית בת 24, מזיהום מוזר, ובזו אחר זו מתו באותה הדרך כמה מעמיתותיה לעבודה במפעל לשעונים, שם צבעו את המחוגים ברדיום זוהר. רבות אחרות חלו בהרעלת קרינה. אף שהסכנות בחשיפה לחומר היו ידועות, לעובדות נאמר שהצבע בטוח לשימוש, והופעל לחץ על רופאים לייחס את מחלתן ומותן לסיבות אחרות. מאבקן של חמש מהן לצדק היה לאחד המקרים הראשונים שבהם הוטלה על מעסיק האחריות לבריאות עובדיו – ובעקבותיו השתנו חוקי העבודה בארה”ב כך שעובד/ת יכול/ה לתבוע נזיקין מהמעסיק, והוקמה הרשות לבטיחות וגהות בעבודה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה למעלה: עובדות המפעל לשעונים באירוע חברתי, מולי מאגיה שלישית מימין

למטה: נערות רדיום מאוטווה, יחד עם עורך הדין שלהן

בתמונה הקטנה: עובדות המפעל בפס הייצור

התמונות מתוך כתבה ב”טלגרף” וכתבה ב”שיקגו טונייט” (זהירות, תמונות קשות)

רגיל

שרה בגלי

שרה גיאורג בגלי, 1888-1805 (תאריך פטירתה משוער)

היום, לפני 212 שנים, נולדה שרה בגלי, פעילה בולטת לזכויות נשים ועובדים בארה”ב. ב-1844 הקימה את “איגוד הנשים לרפורמה בעבודה”, שנאבק לשיפור תנאי התברואה במפעלים ולסביבת עבודה בטוחה יותר לנשים. עצומה שכתבה הובילה לשימוע הראשון בהיסטוריה של ארה”ב על קיצור יום העבודה ל-10 שעות. בסופו של דבר סירב בית המחוקקים להתערב, אך נוצר לחץ ציבורי כה רב עד כי תאגידי הטקסטיל קיצרו את יום העבודה בעצמם. בגלי הייתה מעורבת גם ברפורמות משמעותיות בנושאי ביטול העבדות, שלום ובריאות, ניהלה מקלט לנשים במצוקה ופתחה מרפאה הומאופתית ב”דולר לעשיר וחינם לעני”.

ויקיפדיה

פייסבוק

** בסרט “הסופרג’יסטיות” (2015), דמותה של אדית אלין (שמגולמת ע”י הלנה בונהם קרטר) מבוססת במידה רבה על בגלי, וכן מתוארים שם השימוע ההיסטורי בפני בית המחוקקים שפועלות הטקסטיל העידו בו והמרפאה שלה ושל בעלה לצמחי מרפא

רגיל

השריפה במפעל הצעצועים קאדר

השריפה במפעל הצעצועים קאדר, 1993

היום, לפני 23 שנים, פרצה שריפה במפעל הצעצועים קאדר שבבנגקוק, תאילנד, המייצר בובות עבור דיסני, מאטל ועוד. 188 עובדות, רובן נשים צעירות כפריות, מצאו את מותן בשריפה, ויותר מ-500 נפגעו קשה. זוהי השריפה התעשייתית החמורה בהיסטוריה ונחשפו בה ליקויים מבניים חמורים – צפיפות אדירה, חומרי גלם (פלסטיק ובדים) דליקים במיוחד, היעדר אזעקות ומערכת לכיבוי אש, יציאות חירום נעולות ומבנים שקרסו תחת החום – אך איש לא הועמד לדין. תקנות הבטיחות הוחמרו מאז, אך במפעלים רבים בתאילנד הן עדיין אינן מיושמות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לאורה צ’ינצ’ייה

לאורה צ’ינצ’ייה, נולדה ב-1959

היום, לפני 56 שנים, נולדה לאורה צ’ינצ’ייה, פוליטיקאית מקוסטה ריקה. ב-2010 רצה לנשיאות מטעם המפלגה הסוציאליסטית, ונבחרה להיות הנשיאה הראשונה בארצה (והשמינית באמריקה הלטינית). במהלך כהונתה נלחמה צ’ינצ’ייה לצמצום הפשיעה בארצה ולמען סחר הוגן, אך כשמרנית בענייני דת סירבה לתמוך בזכות להפלה ובנישואים חד-מיניים. עם זאת, ב-2013 חתמה על חוק המאפשר לזוגות חד-מיניים להיכנס בברית זוגיות אזרחית, וכן הודיעה כי לא תתנגד לנישואים חד-מיניים אם בתי המשפט בארצה יתמכו בכך.

ויקיפדיה

פייסבוק