עמוד 1
רגיל

רוז שניידרמן

רוז שניידרמן, 1972-1882

“מה שהפועלת רוצה הוא לחיות, לא להתקיים בלבד… כפי שלאישה העשירה יש זכות לחיים, וגם לשמש, למוזיקה ולאמנות, אין דבר שלא מגיע גם לעובדת הצנועה. הפועלת זקוקה ללחם, אך גם לשושנים. עזרו, נשים פריווילגיות, תנו לה את פתק ההצבעה להיאבק בעזרתו”
(הציטוט על “לחם ושושנים”, שהפך למטבע לשון המבטא זכות טבעית לדברים נעלים יותר מלבד הקיום הבסיסי, לקוח מתוך נאומה במהלך שביתת הטקסטיל הגדולה ב-1912 בעיירה לורנס, מסצ’וסטס)

היום, לפני 137 שנים, נולדה רוז שניידרמן, סוציאליסטית וסופרג’יסטית יהודייה-אמריקאית. כמנהיגה בליגת נשות האיגודים המקצועיים נאבקה, בין היתר, למען שיפור הבטיחות ותנאי העבודה של נשים, למען משאל העם שב-1917 העניק לנשות ניו יורק את זכות ההצבעה, ולמען חקיקה כלכלית-חברתית במסגרת ה”ניו דיל” בשנות ה-30.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת בהפגנה של איגוד הסוחרים, ~1910. מתוך האתר “ארכיון נשים יהודיות

בתמונה הקטנה: כרזה משנות ה-20 המזמינה להרצאה של שניידרמן, “עובדת סוציאלית ומנהיגה בולטת של איגוד הסוחרים”, על “שאלת הנשים מנקודת המבט של התעשייה”, בחסות ארגון הסופרג’יסטיות האמריקאיות (מתוך ויקיפדיה)

רגיל

מניה שוחט

מניה (וילבושביץ) שוחט, 1961-1878

“בראשי ימי ‘השומר’ שררו יחסים של שותפות בין החברים לחברות, והחברות נתקבלו לשורות ‘השומר’ ברשות עצמן. אך כאשר רבו הזוגות והחברות נכנסו למסגרת ‘השומר’ אך ורק בגלל קשרי משפחה, ללא כל הכשרה, חל שינוי ביחס לחברה. אשת ‘השומר’ סבלה קיפוח מצד ‘השומר’ שכן לא לקחה חלק ברוב הדיונים וההחלטות שקבעו את חיי החברים. כל כינוס שנתי של ‘השומר’ היה מאורע חשוב, מעין חג לחברים; אולם הנשים לא הוזמנו לאסיפות, ורק התלוו אל בעליהן, מלאות צער ועלבון.”
(מניה שוחט מספרת ב-1921 לתלמידות “משק הפועלות” על מעמד האישה בארגון “השומר”)

היום, לפני 58 שנים, הלכה לעולמה מניה שוחט, מהפכנית ומנהיגה ציונית, אֵם ההתיישבות השיתופית והשמירה העברית בארץ ישראל. ברוסיה הצארית הייתה פעילה ב”בונד”, האיגוד הכללי של הפועלים היהודים; הקימה מפלגת פועלים יהודית; וסייעה בכינוס ועידת מינסק, הוועידה הציונית הראשונה באישור השלטון הרוסי. ב-1904 עלתה ארצה והייתה למובילת דרך בהתיישבות השיתופית, ובפרט בחוות סג’רה וכפר גלעדי; בכיבוש העבודה העברית ובניין הארץ ע”י “גדוד העבודה”; בהברחה וקליטה של אלפי מעפילים מגבול הצפון; ובעיקר בהנהגת השמירה העברית בארגונים “בר גיורא”, “השומר” ו”הקיבוץ החשאי”.

עוד על מניה שוחט

עוד על הארגונים שנמנתה עם מייסדיהם ומנהיגיהם, הראשונים לבסס כוח יהודי לוחם בארץ ישראל, שיצרו תשתית לארגון ה”הגנה”, ולימים לפלמ”ח ולצה”ל:
השומר
בר גיורא
גדוד העבודה וההגנה על שם יוסף טרומפלדור
הקיבוץ החשאי

עוד על הקולקטיב החקלאי שהקימה מניה שוחט בחוות סג’רה (אילניה), גרעין ההתיישבות השיתופית הראשון בארץ ישראל, שהיווה השראה לתנועה הקיבוצית

אתר להנצחת פועלה של מניה וילבושביץ’ שוחט

פייסבוק

רגיל

אליס וילדון

אליס אן וילדון, 1919-1866

היום, לפני 153 שנים, נולדה אליס וילדון, סופרג’יסטית, סוציאליסטית ופעילת שלום בריטית. עם הצטרפות בריטניה למלחה”ע ה-1 היא התבטאה רבות נגד מלחמה וסייעה לצעירים שחמקו מגיוס החובה מטעמי מצפון. ב-1917 הורשעו וילדון ומשפחתה בקנוניה לרצוח את ראש הממשלה לויד ג’ורג’. בריאותה הידרדרה במהירות בכלא, ולאחר מותה קברה נותר לא מסומן, מחשש להשחתה. כמאה שנים אחר כך, ב-2012, הוכיח תחקיר של הבי-בי-סי כי הראיות נגדה זויפו ע”י סוכני ביון בשירות הממשלה על-מנת להצדיק את קיום המחלקה שרדפה את התנועה האנטי-מלחמתית ולחזק את דעת הקהל נגדה.

אתר שהוקם ומופעל ע”י נינותיה, דיירדרה וקלואי מייסון, למען טיהור שמה, בירור האמת מאחורי הפללתה ותיעוד פועלה ומורשתה

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: תמונת המעצר של וילדון, זכויות ל”דרבי טלגרף

בתמונה הקטנה: אליס וילדון (מימין), עם בנותיה וויני וילדון-מייסון והאטי וילדון, במעצר בתחנת המשטרה של דרבי, ינואר 1917

רגיל

לואיסה מורנו

לואיסה מורנו, 1992-1907

היום, לפני 26 שנים, הלכה לעולמה לואיסה מורנו, אקטיביסטית גואטמלית, ממנהיגות תנועת הפועלים ותנועת זכויות האמריקאים הלטינים בארה”ב. כבר כנערה הובילה בהצלחה קמפיין לקבלת נשים לאוניברסיטאות בגואטמלה. ב-1929 היגרה לניו יורק, החלה לעבוד כתופרת בהארלם הספרדית ואיגדה שם את העובדות. במשך שנים איגדה פועלים, הובילה שביתות מחאה, כתבה עלונים ומאמרים בספרדית ובאנגלית, וסייעה לקליטת מהגרים מאמריקה הלטינית, וכן ארגנה את הכנס הלטיני הראשון לזכויות אזרח ב-1939, עד שב-1950 סומנה כקומוניסטית וגורשה מארה”ב למקסיקו ומשם לגואטמלה ולקובה.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך עמוד הטוויטר של “אמנות מרכז אמריקה

התמונה הקטנה מתוך האתר “אמריקה מתעוררת לחיים

רגיל

קיקואה ימקאווה

קיקואה ימקאווה, 1980-1890

היום, לפני 128 שנים, נולדה קיקואה ימקאווה, אקטיביסטית וסופרת סוציאליסטית-פמיניסטית יפנית. היא כתבה ספרים ומאמרים רבים על פמיניזם וסוציאליזם, וב-1921 הייתה ממייסדות החברה הסוציאליסטית “הגל האדום”, שפעלה למיגור הקפיטליזם, שאותו ראתה כמקור הראשי לדיכוי נשים, וקידמה שוויון זכויות במשק הבית, בהשכלה ובתעסוקה, מיגור הזנות והגנה על אמהות. במהלך מלחה”ע ה-2 הוצא הסוציאליזם מחוץ לחוק ביפן, וימקאווה ובעלה היטושי נאסרו. לאחר המלחמה חזרה לפעילותה במפלגה הקומוניסטית היפנית וכיהנה, בין היתר, כראשת מחלקת הנשים והמיעוטים במשרד העבודה של יפן.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך ויקיפדיה; התמונה הגדולה מ-1948 והתמונה הקטנה מ-1920

רגיל

אולריקה מיינהוף

אולריקה מאריה מיינהוף, 1976-1934

“מחאה היא לומר שאני לא מסכימה למשהו, שאני מסרבת לקבל את זה. התנגדות היא לוודא שהדברים שאני לא מסכימה איתם לא יתקיימו עוד”

היום, לפני 84 שנים, נולדה אולריקה מיינהוף, עיתונאית, פעילת שמאל רדיקלי וטרוריסטית גרמנייה. מיינהוף הייתה תאורטיקנית חשובה של השמאל הרדיקלי, וניסחה מנשרים על אנטי-אימפריאליזם ואנטי-קפיטליזם, על פמיניזם ועל מה שראתה כהמשכו של הנאציזם בתרבות ובממסד המערב-גרמניים. ב-1970 ייסדה יחד עם אנדריאס באדר את “סיעת הצבא האדום”, שנודעה כ”כנופיית באדר-מיינהוף” על שמם, ארגון הגרילה הבולט ביותר שפעל במערב-גרמניה באותה תקופה והיה אחראי למספר רב של מעשי שוד ופיגועים. ב-1972 נתפסה, הובאה למשפט ונכלאה; לפני מתן גזר הדין, נמצאה מתה בתאה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: במחאה במערב ברלין, 1970

בתמונה הקטנה: מיינהוף בעת מעצרה, הנובר, יוני 1972 (מתוך ארכיון AP)

רגיל

מריה ספירדונובה

מריה אלכסנדרובה ספירדונובה, 1941-1884

היום, לפני 77 שנים, הוצאה להורג מריה ספירדונובה, מהפכנית סוציאליסטית רוסייה. ב-1905 התנקשה בחייו של קצין משטרה בכיר שהוביל את דיכוי מרד האיכרים – מעשה הטרור הפוליטי המפורסם ביותר שביצעה אישה ברוסיה. 11 שנים עונתה בכלא בסיביר, עד ששוחררה כגיבורת המהפכה העממית של 1917. אחר כך הובילה את המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית לברית עם לנין, אך ב-1918, משנוכחה באופיו הרודני של המשטר הבולשביקי, ביקרה אותו בחריפות ונכלאה שוב, הפעם במוסד לחולי נפש. במהלך הטיהורים הגדולים של סוף שנות ה-30 נשלחה לעבודות כפייה בגולאג ולבסוף הוצאה להורג.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מריה ספירדונובה (במרכז עם משקפיים), בדרך לסיביר, קיץ 1906. איתה בתמונה מריה שקולניק ורבקה פיאלקה, שתיים מ”השש” (Shesterka), נשות המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית אשר נקטו פעולות טרור פוליטי

רגיל

ארנסטינה רוז

ארנסטינה לואיזה פוטובסקי רוז, 1892-1810

“ואם תאמר לי שהתנ”ך מתנגד לזכויותינו? אז אשיב שהדרישות שלנו אינן נסמכות על ספר שלא ידוע מתי נכתב, או על ידי מי. אם תאמר לי מה פאולוס השליח או פטרוס הקדוש אומרים על הנושא? אז אשיב, שוב, שהדרישות שלנו אינן נסמכות על דעותיו של אף אדם, אפילו לא פאולוס או פטרוס […] ספרים ודעות, יהא מקורם אשר יהא, אם הם עומדים בסתירה לזכויות אדם, אינם אלא אות מתה.”
(ארנסטינה רוז משיבה למטיף דתי בכנס הלאומי השביעי לזכויות האישה, ניו יורק, 26-25 בנובמבר 1856; מתוך “ההיסטוריה של זכות ההצבעה לנשים”, כרך 1, עמ’ 663-661)

היום, לפני 208 שנים, נולדה ארנסטינה רוז, פמיניסטית אתאיסטית ילידת פולין, שלחמה נגד העבדות ונגד דת מאורגנת ולמען זכויות אדם, מחשבה חופשית ושוויון זכויות. מגיל צעיר מחתה נמרצות ובפומבי נגד אי-השוויון במעמדה של האישה ביהדות ובכלל, ובמהלך חייה נודעה כנואמת מחוננת ו”מלכת הבמות”. בלונדון הצטרפה לתנועת הסוציאליזם האוטופי של רוברט אוון, שקראה לשוויון עולמי ללא אפליה על רקע מגדר, מעמד, צבע עור, אתניות, לאום או דת. בארה”ב הייתה רוז לכוח אינטלקטואלי מוביל במה שהיה לימים התנועה הפמיניסטית, וקידמה במיוחד שוויון לנשים בענייני ירושה ובעלות על רכוש.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גרייס לי בוגס

גרייס לי בוגס, 2015-1915

היום, לפני 101 שנים, נולדה גרייס לי בוגס, סופרת, פילוסופית ופעילה חברתית פמיניסטית סינו-אמריקאית. במהלך שנות ה-40 הצטרפה לתנועה הסוציאליסטית השחורה, אשר לימים פעלה במסגרת התנועה לזכויות האזרח, שבה פעלה כל חייה והייתה לדמות מפתח בה. בשנות ה-50 וה-60 אף סומנה ברשימות השחורות של ה-FBI. בכמעט 80 שנים של אקטיביזם הייתה בוגס חלק מתנועות רבות, בין היתר במאבקים למען זכויות ואיגוד עובדים, זכויות נשים וכן צדק סביבתי. היא גם כתבה מאמרים וספרים רבים על סוציאליזם, גזע, מגדר ומהפכות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

איזבלה פורד

איזבלה פורד, 1924-1855

היום, לפני 161 שנים, נולדה איזבלה פורד, מהפכנית חברתית, סופרג’יסטית וסופרת אנגלייה. היא דיברה וכתבה רבות על סוגיות כמו סוציאליזם, פמיניזם, סופרג’יזם וזכויות עובדים. בגיל צעיר מאוד החלה ללמד נערות שהיו עובדות מכרה, וכך נעשתה מודעת לפערי מעמדות ולתנאים של מעמד הפועלים. החל משנות ה-80 של המאה ה-19 עסקה רבות בארגון של איגודי סחר, בעיקר במתפרות ובמכרות. היא הייתה חברת המועצה הלאומית של מפלגת הלייבור העצמאית (לימים מפלגת הלייבור הבריטית), וב-1903 הייתה האישה הראשונה שנאמה בוועידה של הלייבור.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שביתת עובדות מכרה, 1912

רגיל

אלינור מרקס

אלינור מרקס, 1898-1855

היום, לפני 161 שנים, נולדה אלינור מרקס, פעילה סוציאליסטית ומתרגמת בריטית. היא תרגמה לאנגלית וערכה את כתביו של אביה, קרל מרקס. מגיל צעיר הפגינה עניין בפוליטיקה, הייתה פעילה בפדרציה הסוציאל-דמוקרטית, הייתה מעורבת במאבקי פועלות, סייעה להקים את הליגה הסוציאליסטית ואת איגוד עובדי הגז וכתבה ספרים ומאמרים בנושאים אלו. מרקס, שהאמינה כי האמנות היא כלי סוציאליסטי ופמיניסטי, תרגמה בין היתר את פלובר ואת מחזותיו של איבסן (ולמדה נורווגית במיוחד לשם כך).

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שארלוט פרקינס גילמן

שארלוט פרקינס גילמן, 1935-1860

“בחברה חולה, נשים שמתקשות להשתלב אינן חולות, אלא מגיבות באופן בריא וחיובי”

היום, לפני 155 שנים, נולדה שארלוט פרקינס גילמן, סוציולוגית, סופרת ומרצה אמריקאית. גילמן עמדה בראשן של כמה תנועות סוציאליסטיות וסופרג’יסטיות. ב-1892 התפרסמה יצירתה הסמי-אוטוביוגרפית “הטפט הצהוב”, שזכתה להצלחה רבה. ספרה המפורסם ביותר, “הבית: תחזוקתו והשפעתו”, עסק בנשים, בכלכלה ובהשפעת דיכוין של נשים על בריאותן הנפשית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דומיטילה צ’ונגרה

דומיטילה צ’ונגרה, 2012-1937

היום, לפני 77 שנים, נולדה דומיטילה צ’ונגרה, מנהיגת פועלים ופמיניסטית בוליביאנית. ב-1967 נעצרה לאחר שיצאה צ’ונגרה כנגד הטבח שביצע הצבא ב-400 אזרחים בכיכר המאה העשרים של לה פאז. ב-1973 עמדה בראש “המפוטרות”, נשים שאיבדו את עבודתן ב”תאגיד הכורים של בוליביה”, והשיגה את כספי הפיצויים שהגיעו להן. צ’ונגרה הפכה לסמל של מאבק, סוציאליזם וכוח נשי בבוליביה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לואיזה חאנון

לואיזה חאנון, נולדה ב-1954

היום, לפני 60 שנים, נולדה לואיזה חאנון, ראש מפלגת הפועלים באלג’יריה. ב-2004 הייתה האישה הראשונה שרצה לנשיאות אלג’יריה. נאסרה ב-1981, כשהצטרפה למפלגת העובדים הסוציאליסטית, שהייתה לא חוקית באותה עת, ושוב ב-1988, לאחר מהומות אוקטובר, שהביאו לסופו של שלטון היחיד באלג’יריה. ב-2010 מחתה כנגד חוסר הביטחון של נשים במשפחה האלג’יראית המסורתית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אוליב שריינר

אוליב שריינר, 1920-1855

היום, לפני 159 שנים, נולדה אוליב שריינר, סופרת, לוחמת שלום ואינטלקטואלית דרום-אפריקאית. ספריה של שריינר זכו לתהודה רבה ולהצלחה, בעיקר “סיפורה של חווה דרום אפריקאית”, שעסק בשאיפותיהן התעסוקתיות של נשים, ו”נשים ועבודה”, שעסק בדעותיה על סוציאליזם ועל חוסר השוויון המגדרי. במהלך חייה פעלה שריינר למען שלום בארצה ולמען שוויון.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אשא לאטה באידיה

אשא לאטה באידיה, נולדה ב-1956

היום, לפני 67 שנים, נולדה אשא לאטה באידיה, סוציאליסטית ולוחמת חופש וזכויות נשים בנגלדשית. כשהייתה בת 15 הצטרפה לצבא שחרור בנגלדש כלוחמת ומפקדת. לאחר לימודיה החלה לסייע לנשים בהשגת עצמאות כלכלית, דרך הקמת קואופרטיבים נשיים, סיוע בהקמת עסקים קטנים ומתן הלוואות. הארגון שהקימה סייע כלכלית לכ-200,000 משפחות.

לקריאה נוספת

פייסבוק

רגיל

ביאטריס וב

ביאטריס וב, 1943-1858

היום, לפני 156 שנים, נולדה ביאטריס ווב, סוציולוגית, כלכלנית ורפורמיסטית סוציאליסטית. יחד עם בן זוגה, סידני וב, היוותה ביאטריס כוח מניע בתנועת הקואופרטיבים הבריטית. היא הקימה את בית הספר לכלכלה של לונדון, כתבה ספרים רבים, ייסדה את המגזין “The New Statesman” ופעלה מתוך הממשלה למען הקמתה של מדינת רווחה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דיטה אידה סארי

דיטה אינדה סארי, נולדה ב-1972

היום, לפי 41 שנים, נולדה דיטה אידה סארי, פעילת זכויות עובדים וסוציאליסטית אינדונזית. היא ישבה 5 שנים בכלא באשמת המרדה, וארגון אמנסטי הכיר בה כאסירת מצפון. לאחר שחרורה נבחרה לעמוד בראש “החזית הלאומית של מאבק העובדים האינדונזים”. ב-2002 סירבה לקבל פרס בשווי 50,000$ מחברת “ריבוק”, כמחאה על תנאי ההעסקה הנצלניים של החברה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

וידה דאטון סקאדר

וידה דאטון סקאדר, 1954-1861

היום, לפני 152 שנים, נולדה וידה דאטון סקאדר, פרופ’ לספרות אמריקאית, פעילה סוציאליסטית ואחת הסופרות הלסביות הבולטות בתקופתה. סקאדר הייתה בין מארגנות איגוד העובדות הראשון ותמכה בשביתות עובדים, גם במחיר אובדן עבודתה. היא לחמה למען פציפיזם וחופש כל חייה. היא חיה עם בת זוגה, הסופרת, פלורנס קונברס, במשך 35 שנים, עד מותה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

תמר גוז’נסקי

תמר גוז’נסקי, נולדה ב-1940

היום, לפני 73 שנים, נולדה תמר גוז’נסקי, פוליטיקאית ישראלית ומחוקקת סוציאליסטית. היא ייסדה את הוועדה לקידום זכויות הילד וכן העבירה 37 חוקים, ביניהם: חוק חינוך חינם מגיל 3, חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, העלאת גיל הזכאות של נשים לדמי אבטלה, חוק פעוטות בסיכון וחוק שיקום נכי נפש בקהילה.

ויקיפדיה

פייסבוק