עמוד 1
רגיל

הלן אילון

הלן אילון, נולדה ב-1931

היום, לפני 88 שנים, נולדה הלן אילון, אמנית אקו-פמיניסטית יהודייה-אמריקאית. מתוך מציאות חייה בלב הקהילה היהודית האורתודוקסית הגדולה בניו יורק, וכמי שקיימה במשך שנים אורח חיים של רבנית, החלה לעסוק ביהדות מנקודת מבט נשית, והתמקדה באמנותה בעיקר בסוגיות של היעדר הקול הנשי, ויסות גופן וחייהן של נשים והיחס הבלתי שוויוני כלפיהן בהגות ובהלכה היהודית. נושא מרכזי נוסף ביצירתה הוא “תיקון עולם”, בפרט בהקשר של התנגדות למלחמה גרעינית ושל הצלת כדור הארץ. יצירותיה, הכוללות מיצגי מולטימדיה של אמנות תהליכית, מוצגות תדיר במיטב המוזיאונים בארה”ב.

ויקיפדיה

האתר של הלן אילון

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הלן אילון עם אמה, ערב שבת בשנות ה-90 [מקור]

בספר זיכרונותיה, “מה שמרוסן חייב למצוא שחרור: ילדותי היהודית-אורתודוקסית, חיי כאמנית פמיניסטית” (2012), היא מתארת את תחושותיה בעת הדלקת הנרות בערב שבת בבית ילדותה:
“בשעת הדלקת הנרות, מפת השולחן המסנוורת מלובן, שכיסתה את שולחן חדר האוכל הגדול, יצרה מראה של עולם ללא רבב. זרועותיה היו מביאות את אור השבת אל עיניה העצומות בקשתות רחבות, סוחפות את האור לעבר פניה – פעם אחת, פעמיים, שלוש – בתנועה איטית. כאשר הרימה את כפות ידיה מעל פניה, עיניה שמתחת היו תמיד לחות. ‘שבת שלום!’ היא הייתה קוראת ומנשקת את כל מי שהיה עד להגעה המופלאה של השבת, יחד עם הלבנה והכוכבים, המלכה והמלאכים והשכינה – הנוכחות הנשית הנשגבת – שהגיעו כולן מדי שבוע עם שקיעת החמה ועם הצפירה שנשמעה ברחבי שכונת בורו פארק על-מנת להכריז על זמן ה’ליכטבענטשן’ – רגע הברכה על הדלקת הנרות.
אך בשום מקום בחמשת חומרי התורה אין ציווי על נשים להדליק נרות; אמות-אמותינו העבירו את המנהג הזה מדור לדור…”

בתמונה הקטנה: תמונתה המופיעה על כריכת ספר זיכרונותיה, מתוך כתבה במגזין היהודי-אמריקאי “פורוורד”, על “השחרור של הלן אילון

רגיל

פטרה קלי

פטרה קרין קלי, 1992-1947

היום, לפני 71 שנים, נולדה פטרה קלי, פוליטיקאית ופעילת אקו-פמיניזם גרמנייה. בשנות ה-60 למדה מדע המדינה בוושינגטון, שם קיבלה השראה ממאבקה של התנועה לזכויות האזרח והשתתפה בהפגנות נגד מלחמת וייטנאם ונגד החימוש הגרעיני. ב-1971 החלה לעבוד בנציבות האירופית למען הרחבת האיחוד, זכויות נשים ושמירת הסביבה, וכן ארגנה הפגנות מחאה מהגדולות בעולם נגד נשק גרעיני ובעד שלום. ב-1983 זכתה מפלגת הירוקים בראשותה ב-27 מושבים בפרלמנט המערב-גרמני, והייתה למפלגה הירוקה הראשונה בעולם בעלת השפעה חשובה ברמה ארצית ובינלאומית. ב-1992 נרצחה קלי בשנתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קלי, בקסדה מעוטרת פרחים, בהפגנת מחאה מול בסיס של צבא ארה”ב בעיר הגרמנית מוטלנגן, 1983 [מתוך מאמר הספד ב”דר שפיגל”]

בתמונה הקטנה: במסיבת עיתונאים לאחר בחירות 1983, עם אוטו שילי וריינר טרמפט [מתוך אתר “היסטוריה של גרמניה במסמכים ובתמונות”]

רגיל

אביבה גלעדי

אביבה גלעדי, 2001-1917

היום, לפני 101 שנים, נולדה אביבה גלעדי, מדענית גרעין ישראלית, מומחית לכורים אטומיים להפקת אנרגיה ולהתפלת מים, שהכשירה רבים ממהנדסי הגרעין של ישראל. ב-1948 עלתה ארצה מהונגריה והחלה ללמד בתיכון. כעבור שנים אחדות הייתה למרצה וחוקרת בטכניון, במחלקה לפיזיקה. לאור הצטיינותה, הוזמנה ע”י הוועדה האמריקאית לאנרגיה אטומית להשתלם בלימודי גרעין בארה”ב, וב-1963 הייתה לאישה הראשונה בעולם בעלת רישיון להפעלת כורים גרעיניים. שנתיים אחר-כך הוזמנה שוב לארה”ב על-מנת לסייע בהקמת כור להתפלת מים בפוארטו ריקו ובהכשרת המהנדסים שיתפעלו אותו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: אביבה גלעדי במרכז למחקר גרעיני שורק, 1963 (מתוך ויקיפדיה)

רגיל

שרון דולב

שרון דולב, שותפה לזכייה של התנועה לפירוק מנשק גרעיני בפרס נובל לשלום 2017

השבוע, לפני שנה, ניתן פרס נובל לשלום לקמפיין הבינלאומי נגד נשק גרעיני (ICAN). הקמפיין מהווה שותפות של עשרות ארגונים אזרחיים מסביב לעולם שחברו יחד למען עולם חופשי מנשק להשמדה המונית, והצליחו להביא 130 מדינות לשבת יחד למו”מ על אמנה שאוסרת על נשק גרעיני. עם השותפות לזכייה נמנית שרון דולב (שהיום חל יום הולדתה), מייסדת ומנהלת התנועה הישראלית נגד גרעין ופעילה למען זכויות אדם, שלום וסביבה. “בהתחלה סיפרתם לנו שהנשק הגרעיני הוא להגנתנו ועכשיו אתם מגינים על הנשק הגרעיני מפנינו, אלו הרוצים לפרק אותו”, אמרה בנאומה באו”ם למדינות הגרעיניות.

עוד על “התנועה הישראלית נגד גרעין”: בפייסבוק ובאתר של התנועה

עוד על התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת באו”ם (צילום: קלייר קונבוי). מתוך כתבה במגזין המקוון “שיחה מקומית”: “הישראלית שזכתה בנובל לשלום: אנחנו הופכים את הנשק הגרעיני ללא חוקי

התמונה הקטנה מתוך ריאיון של “הטלוויזיה החברתית” עם שרון דולב על הגרעין הישראלי

רגיל

אליס סטיוארט

אליס מרי סטיוארט, 2002-1906

היום, לפני 112 שנים, נולדה אליס סטיוארט, רופאה ואפידמיולוגית בריטית. ב-1942 הוקמה באוקספורד מחלקה לרפואה מונעת ורפואה סוציאלית, וכמנהלת המחלקה היא בחנה בעיות בריאותיות שמהן סבלו פועלים, למשל במפעלי תחמושת בזמן מלחמה. בשנות ה-50 הדגימה לראשונה קשר בין צילומי רנטגן של נשים הרות לבין מחלות של ילדיהן, מחקר שהתקבל בספק ומסקנותיו יושמו רק כעבור שנים רבות. סטיוארט חקרה גם מחלות בקרב עובדי מפעל לייצור פלוטוניום, והראתה את הנזק העצום הנגרם מחשיפה לקרינה, אפילו בכמויות קטנות. ב-1986 הייתה הזוכה הראשונה ב”פרס הקיום הנכון”.

ויקיפדיה

עוד על תחום הרפואה הסוציאלית, השואף לקדם מודעות והבנה לאופנים שבהם משפיעים גורמים סוציו-אקונומיים על בריאות ועל גישה לשירותי רפואה, וליצור תנאים לחברה בריאה יותר על-סמך הבנות אלה

עוד על “פרס הקיום הנכון“, המכונה פרס נובל האלטרנטיבי, המוענק על הישגים בתחומים כגון זכויות אדם, סביבתנות, פיתוח בר-קיימא, בריאות וחינוך

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בקונגרס האירופי החמישי של האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (IPPNW), קובנטרי, בריטניה, 1990

בתמונה הקטנה: עם קבוצת רופאים ואחיות באדינבורו, סקוטלנד, במחאה על פצצות הגרעין. על המיטה שלד עם כתובת “NHS” (שירות הבריאות הלאומי של בריטניה) ותחתיו הכיתוב “מיטות ולא פצצות”

רגיל

נערות הירושימה

“נערות הירושימה”, נפגעות פצצת האטום ב-1945

היום, לפני 73 שנים, לקראת סוף מלחה”ע השנייה, הטילה ארה”ב פצצת אטום על העיר הירושימה שביפן. עשרות אלפי בני אדם נהרגו מיד, או תוך זמן קצר, ורבים אחרים סבלו מכוויות ומהצטלקויות כתוצאה מההבזק התרמי. כמה עשרות נפגעות, נערות ונשים צעירות, הקימו לעצמן קבוצת תמיכה; ב-1951, כשהאמריקאים עזבו את יפן והוסרה הצנזורה שלהם על נזקי הפצצה, הן הצליחו ללכוד את תשומת לב התקשורת, וב-1955 מימן ארגון צדקה את הטסתן לארה”ב לצורך תהליך השיקום הארוך. סיפורן סוקר בהרחבה בתקשורת המערבית, ולראשונה הובאו לידיעת המערב ההשפעות ארוכות הטווח של הפצצה.

* בעיר נגסאקי, שעליה הוטלה פצצת אטום נוספת שלושה ימים אחר כך, לא הייתה התאגדות דומה ואף אחת מנפגעות הפצצה שם לא נכללה בפרויקט השיקום.

** סביר להניח שבאותה המידה נפגעו גם נערים מהפצצה, וגם הם נדחו, הוסתרו והורחקו מהחברה, אך הם לא קיבלו תשומת לב תקשורתית ורפואית כמו הנערות. סיבה אפשרית לכך היא שהתקשורת התמקדה בפגיעה ביכולתן להינשא וללדת ילדים, כפי שמשתקף מעצם המונח שהשתרש, “נערות” (באנגלית “maidens”).

עוד על “נערות הירושימה

עוד על השפעותיהן של פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום קבוצתי של כמה מ”נערות הירושימה”, אחרי ניתוחי השיקום, 1956 (מתוך ספריית לוס אנג’לס)

בתמונה הקטנה: כמה מ”נערות הירושימה”, באקדמיה הלאומית למדעים, 1955. מתוך הבלוג “מוות והעלמה

רגיל

צ’ין-שיונג ווּ

צ’ין-שיונג ווּ, 1997-1912

היום, לפני 105 שנים, נולדה צ’ין-שיונג ווּ, פיזיקאית סינית-אמריקאית אשר תרמה תרומה משמעותית לחקר הרדיואקטיביות. במהלך מלחה”ע ה-2 עבדה ב”פרויקט מנהטן”, והשתתפה בפיתוח התהליך של העשרת האורניום והפרדתו לאיזוטופים. היא נודעת במיוחד בשל מה שמכונה “ניסוי ווּ”, אשר סתר את חוק שימור הזוגיות, סיפק הגדרה מדעית אובייקטיבית למושג שמאל-ימין והיווה פריצת דרך בפיתוח המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, המתאר את חלקיקי היסוד ואת התגובות ביניהם. גילוי זה הוביל לזכייתם של תלמידיה, צונג-דאו לי וצ’ן-נינג יאנג, בפרס נובל לפיזיקה ב-1957.

ויקיפדיה

עוד על “ניסוי ווּ

פייסבוק

רגיל

שרלוט “לוטי” אורבך

שרלוט “לוטי” אורבך, 1994-1899

היום, לפני 118 שנים, נולדה שרלוט אורבך, זואולוגית וגנטיקאית גרמנייה-יהודייה. היא התפרסמה לאחר שגילתה כי גז חרדל עשוי לגרום למוטציות בזבובי פירות, גילוי שהוביל להתפתחות התחום המדעי של המוטגנזה, תהליך בביולוגיה מולקולרית שבו משתנה המידע הגנטי של אורגניזם, בין שהמוטציה מתרחשת באופן ספונטני בטבע ובין כתוצאה מחשיפה מכוונת. היא נודעה כמרצה מרתקת במיטב אוניברסיטאות בריטניה, כתבה עשרות מאמרים מדעיים, וב-1976 קיבלה את מדליית דרווין. היא בלטה גם בתמיכתה בפירוק הנשק הגרעיני ובהתנגדותה לאפרטהייד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מירטל באחלדר

מירטל קלייר באחלדר, 1997-1908

היום, לפני 109 שנים, נולדה מירטל באחלדר, כימאית אמריקאית. ב-1942, במהלך מלחה”ע השנייה, היא התגייסה לחיל הנשים ונבחרה ל”פרויקט מנהטן”, שם הצופן למחלקה צבאית סודית שפיתחה את פצצת האטום הראשונה בבסיס לוס אלאמוס. הצוות שהובילה, שכלל כ-20 נשים, חקר ומדד את הספקטרום של איזוטופים של אורניום כדי להבטיח תגובה גרעינית. לאחר המלחמה הייתה באחלדר בין המדענים שהתנגדו להמשך שליטתו הבלעדית של הצבא במחקר הגרעיני כדי לאפשר פיתוח של שימושי גרעין למען שלום. היא נודעה גם בפיתוח שיטות לעבודה כימית עם מתכות ולניתוח כימי של סלעים שנאס”א הביאה מהירח.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קארן סילקווד

קארן גיי סילקווד, 1974-1946

היום, לפני 71 שנים, נולדה קארן סילקווד, שחשפה שערורייה הנוגעת לבריאות ולבטיחות העובדים בתעשיית הגרעין האמריקאית. היא עבדה כטכנאית כימיה במפעל להכנת פלוטוניום של חברת “קר-מק’גי”, ושמה לב שהמפעל מפר את הוראות הבטיחות, חושף את עובדיו לחומר רדיואקטיבי ומספק תוצרים פגומים. היא אספה מסמכים וראיות, נבדקה ומצאה שגופה נחשף לפלוטוניום ברמת זיהום הגבוהה פי 40 מהמותר בחוק, והעידה על כך בפני הוועדה לאנרגיה אטומית. בדרכה לפגישה עם עיתונאי של “ניו יורק טיימס” נהרגה בתאונת דרכים חשודה, ורבים סברו שמדובר בהתנקשות. שנה אחר כך נסגר המפעל ונפסקו למשפחתה פיצויים.

ויקיפדיה

פייסבוק

הסרט “סילקווד” מ-1983, שבו מגלמת את דמותה מריל סטריפ, היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר.

רגיל

ליזה מייטנר

ליזה מייטנר, 1968-1878

היום, לפני 138 שנים, נולדה ליזה מייטנר, פיזיקאית אוסטרית. על שמה היסוד הכימי מייטנריום. היא הייתה הראשונה להבין שגרעין האטום יכול להתפצל לחלקים קטנים יותר, בעוד ששותפה למחקר, אוטו האן, לא האמין שביקוע גרעיני הוא אפשרי. ב-1939, כשמחקרם צלח, לא יכלה מייטנר היהודייה, שנמלטה בינתיים לשוודיה, לפרסם יחד עם האן. הוא פרסם אפוא את התגלית הכימית של ביקוע האורניום, ועל כך זכה לבדו ב-1944 בפרס נובל לכימיה; ואילו מייטנר פרסמה את ההסבר הפיזיקלי לתגלית, כולל אזהרה מפני פוטנציאל ההרס חסר התקדים, שחוללה סערה בקהילה המדעית והובילה להקמת פרויקט מנהטן. מייטנר סירבה להצטרף לפרויקט, ולאחר המלחמה מתחה ביקורת קשה על מדענים גרמנים ששיתפו פעולה עם הנאצים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דוריס בלקבורן

דוריס בלקבורן, 1970-1889

היום, לפני 127 שנים, נולדה דוריס בלקבורן, אקטיביסטית ופוליטיקאית אוסטרלית. כבר ב-1903 ניהלה את הקמפיין של וידה גולדשטיין, האישה הראשונה שרצה בבחירות לפרלמנט הפדרלי באוסטרליה ובמושבות הבריטיות בכלל. במהלך מלחה”ע הראשונה ניהלה קמפיינים אנטי-מלחמתיים ונגד גיוס חובה, ואחר כך הוסיפה להיאבק למען שלום, זכויות נשים, זכויות אבוריג’ינים וסוגיות חברתיות נוספות. ב-1946 הצליחה להיבחר לפרלמנט כמועמדת עצמאית – האישה השנייה בלבד בפרלמנט האוסטרלי. בלקבורן כיהנה כנשיאת המועצה הלאומית לזכויות אזרח ונודעה כחברת הפרלמנט היחידה שהתנגדה לחוק האנרגיה האטומית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פרדה מייזנר-בלאו

פרדה מייזנר-בלאו, 2015-1927

היום, לפני 89 שנים, נולדה פרדה מייזנר-בלאו, פוליטיקאית ופעילת איכות סביבה אוסטרית. בשנות ה-70 הייתה ממנהיגות המאבק נגד הקמתם של מפעלים גרעיניים באוסטריה. בשנות ה-80 הייתה ממקימות המפלגה הירוקה האוסטרית, וב-1986 עמדה בראשה כשצלחה את אחוז החסימה ונכנסה לפרלמנט. ב-1995 כיהנה כיו”רית הטריבונל הבינלאומי הראשון לזכויות אדם בווינה, שדן בהפרת זכויותיהם של חברי הקהילה הלהטב”קית; בעקבות הטריבונל, בתוך עשר שנים בוטלו כל האפליות נגד הקהילה בחוק האוסטרי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

“נשים מוחות למען שלום”

“נשים מוחות למען שלום”, 1961

היום, לפני 54 שנים, בשיאה של המלחמה הקרה, יצאו לרחובות כ-50,000 נשים ב-60 ערים ברחבי ארה”ב למחות כנגד השימוש בנשק גרעיני, הפגנה שארגנה התנועה האמריקאית “נשים מוחות למען שלום” (WSP). בראש התנועה עמדו בלה אבצוג ודגמר וילסון, שהקימו אותה על מנת לאסור על ניסויים בנשק גרעיני ולהביא לסופה של מלחמת וייטנאם. המחאה הייתה בין הגורמים שהביאו לחתימה של ארה”ב וברה”מ על אמנה נגד ניסויים בנשק גרעיני ב-1963.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סמירה מוסה

סמירה מוסה, 1952-1917

היום, לפני 98 שנים, נולדה סמירה מוסה, מדענית גרעין מצרייה. מוסה הייתה האישה המצרייה הראשונה שקיבלה דוקטורט בקרינה גרעינית, והפרופ’ הראשונה באוניברסיטת קהיר. מוסה פעלה להפיכת השימוש הרפואי בטכנולוגיה גרעינית לזול ונגיש לכול. היא האדם הלא-אמריקאי הראשון שקיבל הרשאה לבקר במתקני הגרעין האמריקאיים. היא ארגנה את הוועידה הבינלאומית הראשונה שעסקה ב”גרעין למען שלום”.

ויקיפדיה

פייסבוק