עמוד 1
רגיל

אליס מ’ בולדינג

אליס מרי בולדינג, 2010-1920

“תרבות של שלום צומחת ומשגשגת רק מתוך ראייה של האופן שבו הדברים יכולים להיות, בעולם שבו שיתוף ואכפתיות הם חלק מדרך החיים המקובלת של כולם […]
תהיה לנו מערכת יחסים מכבדת ומוקירה עם כדור הארץ – או מדיניות הגיונית לגבי מה שיש לנו באוויר, באדמה, במים – רק אם ילדים צעירים מאוד ילמדו על הדברים האלה בבית, במגרש המשחקים, ברחוב ובבית הספר. אנחנו צריכים בני אדם שפונים אל הדרך הזו ממש מהזיכרונות המוקדמים ביותר שלהם.”

היום, לפני 99 שנים, נולדה אליס מרי בולדינג, סוציולוגית אמריקאית ילידת נורווגיה, יוצרת הדיסציפלינה האקדמית של לימודי שלום ויישוב קונפליקטים ואחת האקטיביסטיות החשובות בתחום במאה ה-20. בהשראת הרוחניות הקווייקרית, היא מתייחסת לשלום ואי-אלימות כאל תהליך יומיומי, אישי ובין-אישי, מדגישה את מקומן החשוב של נשים ומשפחות בתהליכי שלום, ומציעה המצאה מחדש של “תרבות אזרחית גלובלית” המחייבת פתיחות, גמישות וקבלת האחר לשם צמיחה והתפתחות בעולם משתנה תדיר. בין היתר הייתה ממנהיגות ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחופש וההתאחדות הבינלאומית לחקר השלום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך הרצאה ציבורית שהעבירה על “מקומן של משפחות בעתות שינוי: לדמיין עתיד משפחתי”, מכון ונייר לחקר המשפחה, קנדה, 1981

בתמונה הקטנה: בולדינג בשנות ה-80, מתוך הספר “אליס בולדינג: חיים למען שלום”, מאת מרי לי מוריסון (2005)

רגיל

אווה קולסטאד

אווה לונדגארד קולסטאד, 1999-1918

היום, לפני 101 שנים, נולדה אווה קולסטאד, רואת חשבון ופוליטיקאית נורווגית, דמות מרכזית בהיסטוריה של שוויון מגדרי בנורווגיה ובעולם בכלל, דרך השפעתה על מדיניות האו”ם בסוגיה. החל מ-1956 היא כיהנה כנשיאת ההתאחדות הנורווגית לזכויות נשים, החל מ-1969 כחברה וכיו”רית ועדת האו”ם למצבן של נשים, וב-1978 מונתה לנציבת קבילות הציבור בענייני שוויון מגדרי בנורווגיה – תפקיד ראשון מסוגו בעולם. בנוסף, הייתה חברה במועצת העיר אוסלו, כיהנה כשרה לענייני ניהול וצריכה בראשית שנות ה-70, וב-1974 הייתה לראשת המפלגה הראשונה בנורווגיה כשנבחרה ליו”רית המפלגה הליברלית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אווה קולסטאד (משמאל), אז נציבת קבילות הציבור לענייני שוויון מגדרי, עם קירסטן מייקלוול (מימין), אז השרה לענייני ניהול וצריכה, 1978 (צילום: NTB scanpix)

בתמונה הקטנה: אווה קולסטאד (משמאל) במהלך קמפיין בחירות, אוסלו 1957

רגיל

מאריט ביורגן

מאריט ביורגן, נולדה ב-1980

היום, לפני 39 שנים, נולדה מאריט ביורגן, גולשת סקי למרחקים (קרוס-קאנטרי) מנורווגיה, הנחשבת לגולשת הטובה בעולם, על אף שהיא סובלת מאסתמה. לאחר פיונגצ’אנג 2018, האולימפיאדה החמישית שבה השתתפה, הייתה לשיאנית ספורטאי החורף בכל הזמנים (גברים ונשים), עם 15 מדליות ממשחקי החורף האולימפיים, מהן 8 מדליות זהב. בנוסף יש לה 26 מדליות מאליפויות העולם, מהן 18 מדליות זהב. בגביע העולם, היא גולשת הסקי למרחקים המצליחה אי-פעם, עם 114 ניצחונות אישיים, והספרינטרית המצליחה אי-פעם, עם 29 ניצחונות אישיים, בנוסף ל-30 ניצחונות במרוצי שליחות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ביורגן (בחולצה מס’ 1) חוצה את קו הסיום וזוכה בזהב באולימפיאדת ונקובר 2010, [מקור]

בתמונה הקטנה: ביורגן עם שתיים מתוך חמש המדליות שלה באולימפיאדת פיונגצ’אנג 2018 (צילום: מודיקה, “נורדיק פוקוס”), מתוך כתבה על זכייתה בעיטור הכבוד הנורווגי טרייסיל-קנוט לשנת 2018

רגיל

קטי אנקר מולר

קתרין (קטי) אנקר מולר, 1945-1868

היום, לפני 150 שנים, נולדה קטי אנקר מולר, פעילה פמיניסטית נורווגית, חלוצה בתחום זכויות ילדים ותכנון ילודה. היא הרצתה על סוגיות כמו הסכנות בריבוי לידות ומצוקתן של אמהות יחידניות וילדיהן. במסגרת פועלה למען ילדים שנולדו מחוץ לנישואין, הביאה לחקיקת חוקי קסטברג המהפכניים, שב-1915 העניקו לילדים אלה זכויות ירושה מלאות. בהרצאותיה, תחת הכותרת “שחרור האמהות: לידת ילדים תחת לחץ התרבות וזכות האישה על גופה”, קידמה דה-קרימניליזציה של הפלות ושימוש באמצעי מניעה, ועל אף התנגדות רחבה הקימה באוסלו “משרד היגיינה” שמטרתו ליידע נשים על מניעת היריון.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם חברות המועצה הלאומית לנשים נורווגיות, בערב הקמתה (1904), קטי אנקר מולר ראשונה מימין

מתוך אתר “הלקסיקון הנורווגי השלם

רגיל

שבאנה רחמאן

שבאנה רחמאן, נולדה ב-1976

היום, לפני 42 שנים, נולדה שבאנה רחמאן, סטנדאפיסטית, עיתונאית, סופרת ופעילת זכויות אדם נורווגית, מוסלמית ילידת פקיסטן. הופעותיה, כתיבתה והרצאותיה מהוות התקפה סאטירית על האסלאם הפונדמנטליסטי, על הפרת זכויות האדם ובעיקר האישה ע”י קנאים מוסלמים, ועל הסובלנות ה”רב-תרבותית” שמגלים מתונים כלפי תופעות כגון מילת נשים, סקילת נשים נואפות, כפיית נישואין על נערות וילדות צעירות, קטיעת איברי עבריינים ועוד. בשל הצלחתה, החלה לקבל מכתבי שנאה ואיומים, אך גם הוגדרה כאחת ממעצבות דעת הקהל החשובות בסקנדינביה וזכתה בפרס חופש הביטוי הנורווגי ובפרס הליונס הכלל-עולמי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: רחמאן עם כלבי הסמויד שלה, אקהרט וקספר, מתוך כתבה בעיתון הנורווגי “אפטן-פוסטן”, תחת הכותרת “הכלבים לקחו אותי“, על פעילותה למען זכויות בעלי חיים (צילום: דן נגארד)

בתמונה הקטנה: רחמאן בהפגנה של ארגון NOAH הנורווגי למען שינוי היחס לבעלי חיים כאל חפצים, 2014 (צילום: האקון מוזוולד לארסן, מאגר התמונות NTB)

רגיל

גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד

גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד, נולדה ב-1939

היום, לפני 79 שנים, נולדה גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד, רופאה ופוליטיקאית נורווגית, האישה הראשונה שנבחרה לראשות ממשלת נורווגיה. בכהונתה השנייה מינתה לראשונה בעולם ממשלה מאוזנת מגדרית, ובמהלך כהונתה השלישית היה לה תפקיד חשוב בתיווך הסכמי אוסלו. לאחר מכן עמדה בראש ועדת האו”ם למען הסביבה, שטבעה את המונח “פיתוח בר-קיימא” והניעה את “אג’נדה 21”, מתווה גלובלי לקידום הנושא. כמנהלת ארגון הבריאות העולמי, בין היתר, התמודדה בהצלחה עם התפרצות הסארס והובילה קמפיין עולמי נגד עישון. ב-2011 הייתה יעד עיקרי במתקפת הטרור בנורווגיה, אך ניצלה ללא פגע.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ראשת הממשלה ברוּנדטלנד, 1981

בתמונה הקטנה: נשיאת ארגון הבריאות העולמי, 2000

רגיל

פלורנס ג’פראי הרימן

פלורנס ג’פראי הרימן, 1967-1870

היום, לפני 147 שנים, נולדה פלורנס ג’פראי הרימן, סופרג’יסטית, פעילה חברתית, פעילת שלום ודיפלומטית אמריקאית. היא הובילה את אחד המצעדים הסופרג’יסטיים בניו יורק, חשפה בפני ועידת הנשים את תנאי העבודה הקשים במפעלי היזע ואת תנאי המגורים בשיכונים, ותוארה ע”י הנשיא רוזוולט כמי שאחראית ל”אספקת חלב לילדים היונקים העניים”. ב-1937 מונתה לשגרירה בנורווגיה. בראשית מלחה”ע ה-2 הקימה את “ועדת החסד”, שסייעה לילדים ולנשים באזורי המלחמה, וב-1940 ארגנה את הברחת אזרחי ארה”ב מהמדינות הסקנדינביות. הרימן המשיכה בפעילותה הפילנתרופית גם בשנות ה-90 לחייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הנרייט בי לורנצן

הנרייט בי לורנצן, 2001-1911

היום, לפני 106 שנים, נולדה הנרייט בי לורנצן, הומניסטית, פעילת שלום ופמיניסטית נורווגית. בשנות ה-30 הייתה ממייסדות אקדמיית ננסן, שקידמה פילוסופיה הומניסטית בעידן הטוטליטריזם, ובמסגרת זו הרצתה בעיקר על זכויות נשים ובפני נשים. במהלך מלחה”ע השנייה פעלה בתנועת ההתנגדות הנורווגית, עד שב-1943 נעצרה על ידי הגסטפו ונשלחה למחנה הריכוז ראוונסבריק, שם שהתה עד סוף המלחמה. לאחר המלחמה ייסדה מגזין נשים שהעלה על סדר היום את זכויות הנשים ואת מקומן בחברה. ב-1995 זכתה באות הכבוד הגבוה ביותר באוסלו ונכללה ברשימת מאה הנשים החשובות ביותר בנורווגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דיא חאן

דיא חאן, נולדה ב-1977

היום, לפני 39 שנים, נולדה דיא חאן, במאית קולנוע, מפיקה מוזיקלית ולוחמת למען זכויות אדם נורווגית ממוצא פנג’אבי-פשטוני. ב-2007 ייסדה את מגזין “סיסטר-הוד” (משחק מילים על המילה רעלה), שמטרתו לתת פתחון פה לאמניות מוסלמיות ולמוסלמיות צעירות בכלל ולהשמיע את קולותיהן, במיוחד בכל הנוגע לשוויון מגדרי, חופש ביטוי, שלום וצדק חברתי. ב-2010 הקימה את “Fuuse”, חברת הפקות מוזיקה, אמנות וקולנוע, שמתמחה בפרויקטים אקטיביסטיים לקידום דיאלוג סביב סוגיות חברתיות ופוליטיות, שחלקם זכו בפרסי אמי ופיבודי. היא גם המייסדת והמפיקה של פסטיבל האמנות והאקטיביזם באוסלו “אשת העולם”.

ויקיפדיה

פייסבוק

על “סיסטר-הוד”:
ויקיפדיה – סיסטר-הוד
אתר סיסטר-הוד
דף פייסבוק – סיסטר-הוד

רגיל

זכות הצבעה לנשים בנורווגיה

זכות הצבעה לנשים בנורווגיה, ניתנה ב-1913

היום, לפני 103 שנים, ניתנה בנורווגיה זכות הצבעה לנשים. את המאבק הובילה “האגודה הסופרג’יסטית של הנשים” שהקימה ג’ינה קרוג ב-1884. כבר ב-1901 יכלו נשים נשואות בעלות רכוש להצביע, אך רק ב-1913 ניתנה לכולן זכות ההצבעה, ובכך הייתה נורווגיה למדינה העצמאית הראשונה שהונהגה בה זכות הצבעה אוניברסלית לכל אזרחיה ואזרחיותיה. נכון להיום, המדינה מדורגת במקום השני בעולם מבחינת ייצוג לנשים, אחרי איסלנד: ארנה סולברג היא ראשת הממשלה המכהנת (השנייה בנורווגיה), כ-40% מחברות הפרלמנט הנורווגי הן נשים, וכן כשליש מנציגי הרשויות המקומיות.

עוד על “האגודה הסופרג’יסטית של הנשים” בנורווגיה

עוד על ג’ינה קרוג, מייסדת האגודה (בתמונה הקטנה)

עוד על ארנה סולברג, ראשת הממשלה הנוכחית של נורווגיה

פייסבוק

רגיל

סיגריד אונדסט

סיגריד אונדסט, 1949-1882

היום, לפני 134 שנים, נולדה סיגריד אונדסט, סופרת נורווגית, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1928. יצירתה המפורסמת ביותר היא הטרילוגיה “כריסטין בת לאוראנס” מראשית שנות ה-20, המתארת בדיוק היסטורי רב את החיים בסקנדינביה של ימי הביניים מנקודת מבטה של אישה לאורך חייה. לאחר שביקרה נחרצות את היטלר בשנות ה-30, נאלצה עם הכיבוש הגרמני להימלט לארה”ב, ושם עמדה בקשר עם מחתרות באירופה הכבושה וניסתה לנצל את השפעתה כדי להציל יהודים. היא הונצחה על שטר של 500 קרונות נורווגיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שרלוט אמאלי

שרלוט אמאלי, 1714-1650

היום, לפני 366 שנים, נולדה שרלוט אמאלי, מלכת דנמרק-נורווגיה. ב-1700 פלש המלך השוודי צ’ארלס השביעי לאי שלן, האי הגדול ביותר בממלכה. אמאלי, שבעלה המלך כריסטיאן החמישי מת שנה קודם לכן, חיזקה את תושבי קופנהגן, עודדה את מפקד העיר לתת לתושבים גישה לתותחים וארגנה את הגנת העיר. על כך זכתה לתהילה כגיבורה. במעונה שוכנת מאז 1754 האקדמיה הדנית המלכותית לאמנויות. עיר הבירה של איי הבתולה של ארה”ב, שהיו בבעלות האימפריה הדנית-נורווגית, קרויה על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ליב אולמן

ליב אולמן, נולדה ב-1938

“לחיות זה פוליטי: הבחירות שאת עושה, האנשים שאת בוחרת לגנות ואלו שלא; מה שאת רוצה לעשות בחייך, אילו קשרים עם אחרים את רוצה ליצור, איך את רוצה לנצל את הזמן שלך כאן”

היום, לפני 77 שנים, נולדה ליב אולמן, שחקנית ובמאית קולנוע נורווגית. ב-1966 לוהקה לתפקיד הראשי בסרטו של אינגמר ברגמן “פרסונה”, ומאז המשיכה לשחק ברבים מסרטיו. על תפקידה ב”המהגרים” זכתה בפרס גלובוס הזהב וכן הייתה מועמדת לאוסקר כשחקנית הטובה ביותר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לואיז, מלכת דנמרק ונורווגיה

לואיז, מלכת דנמרק ונורווגיה, 1751-1724

היום, לפני 291 שנים, נולדה לואיז, מלכת דנמרק ונורווגיה. לואיז הייתה בתו של ג’ורג’ השני, מלך בריטניה, שחותנה עם נסיך דנמרק בנישואי ברית בין הממלכות. הזוג המלכותי היה אהוד במיוחד, בעיקר בשל אישיותה התוססת והחביבה של לואיז. ב-1751 נאבקה למנוע את אירוסי בתה סופיה מגדלנה, בגיל 4, ליורש העצר הפרוסי כי חששה מנישואי שידוך בעקבות ניסיונה האישי, אך בטרם הצליחה נפטרה מסיבוכים בהיריון.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קירסטן פלגסטד

קירסטן פלגסטד, 1962-1895

היום, לפני 120 שנים, נולדה קירסטן פלגסטד, זמרת אופרה נורווגית. היא נחשבת לאחת מזמרות הסופרן הגדולות ביותר במאה ה-20. הופעת הבכורה שלה במטרופוליטן אופרה בניו יורק ב-1936, ששודרה ברחבי אמריקה, עוררה התלהבות רבה. בשנים הבאות הופיעה בתפקידים בולטים בבית האופרה המלכותית בלונדון וזכתה בשבחים. בזמן מלחה”ע ה-2 סירבה לשיר בכל מדינה הנמצאת תחת הכיבוש הנאצי, כולל במולדתה שלה. בשנותיה האחרונות ניהלה את האופרה הלאומית של נורווגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דורותה אנגלברצדאטר

דורותה אנגלברצדאטר, 1716-1634

היום, לפני 381 שנים, נולדה דורותה אנגלברצדאטר, סופרת ומשוררת נורווגית. היא ידועה כסופרת הראשונה בנורווגיה והפמיניסטית הנורווגית הראשונה. ספר המזמורים הראשון שהוציאה פורסם בצנעה בקופנהגן, וזכה להצלחה אדירה. בעקבותיו הוזמנה לחצר המלכות בדנמרק, ואת ספרה הבא, “קורבן הדמעות”, הקדישה לשרלוט אמליה מלכת דנמרק. נודעה גם בשיריה מלאי הצער על השריפה הגדולה שכילתה ב-1702 את רוב העיר ברגן, כולל ביתה שלה.

ויקיפדיה

פייסבוק