עמוד 1
רגיל

פועה רקובסקי

פועה רקובסקי, 1955-1865

“עלינו להפיץ השכלה בקרב נשים יהודיות, מכיוון שדלתות העיתונות היידית חתומות בפנינו בשבעה מנעולים… לעורר את האשה היהודיה ליטול את גורלה בידיה, לדרוש ולהגן בעצמה על זכויותיה. אלה מאתנו היכולות לדבר, עיתוננו מציע להן הזדמנות להשמיע קולן.”

היום, לפני 154 שנים, נולדה פועה רקובסקי, מחנכת, סופרת ומתרגמת ליידיש, פעילה ציונית ופמיניסטית פולנייה-ישראלית. אשת החינוך היהודייה הבולטת בפולין במפנה המאה, הראשונה להקים בי”ס לנערות שכלל גם לימודי יהדות ועברית. ממייסדות איגוד הנשים היהודיות בפולין, שקרא לנשים לקחת על עצמן תפקיד פעיל בחברה ובפוליטיקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

הציטוט מתוך מאמרה כעורכת הירחון “פרויען-שטים” (קול אשה), שהוציא לאור איגוד הנשים היהודיות בשנות ה-20 בפולין
ראו עוד בספרייה הווירטואלית של מט”ח

בתמונה הגדולה: בעשור התשיעי לחייה, שנות ה-50
בתמונה הקטנה: פועה רקובסקי (במרכז) בסמינריון לפועלות בבית החלוצות בתל אביב, 1938
התמונות מתוך ספרה האוטוביוגרפי “לא נכנעתי: ספר זכרונות” (יצא לאור בשנת 1957)

רגיל

אנה אנגלהרדט

אנה אנגלהרדט, 1903-1838

היום, לפני 181 שנים, נולדה אנה אנגלהרדט, פעילה למען זכויות נשים, סופרת ומתרגמת רוסייה. היא למדה שפות באחד מבתי הספר הבודדים שהיו פתוחים בפני נשים, החלה לתרגם ספרי ילדים ולעבוד בחנות ספרים, וב-1863 הייתה ממייסדות קואופרטיב הנשים הראשון להוצאה לאור ברוסיה. היא תרגמה לרוסית עשרות יצירות ספרותיות מרחבי אירופה, ערכה מגזין לספרות זרה וחיברה ב-1877 את המילון הגרמני-רוסי השלם הראשון. היא הייתה גם פעילה בתנועת הנשים, סייעה בהקמת “מוסדות בסטוז’ב” שהעניקו השכלה גבוהה לנשים, ניהלה את איגוד הנשים הרוסי לצדקה וייסדה את המכון הרפואי לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מעבדת כימיה לנשים במסגרת “מוסדות בסטוז’ב” [מקור]

רגיל

אידה רודס

אידה רודס (נולדה כהדסה איצקוביץ’), 1986-1900

היום, לפני 119 שנים, נולדה אידה רודס, מתמטיקאית אמריקאית, מחלוצות הפיתוח של מחשבים ומערכות תכנות. החל מ-1938 עבדה בפרויקט הלוחות המתמטיים המהווה בסיס לעבודת מתמטיקה שימושית עד היום, ובשנות ה-50 עיצבה את שפת התכנות של המחשב המסחרי הראשון שיוצר בארה”ב ואת המחשב הראשון ששימש את משרד הרווחה האמריקאי. בין היתר יצרה את אחד האלגוריתמים הוותיקים שעודם בשימוש – אלגוריתם להכנסת חגים יהודיים לתוכנות לוח שנה. ב-1949 קיבלה עיטור ממשלתי על “תרומה יוצאת דופן לקידום מדעי של האומה בתכנון וביישום של מחשוב דיגיטלי אלקטרוני”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אידה רודס במהלך עבודתה בחברת IBM, מדגימה את עבודתה החלוצית בתרגום ממוחשב של שפות, נובמבר 1960

בתמונה הקטנה: במסגרת עבודתה במכון התקנים האמריקאי, מאי 1959

רגיל

קלמנס רויר

קלמנס-אוגוסטין רויר, 1902-1830

היום, לפני 189 שנים, נולדה קלמנס רויר, מלומדת אוטו-דידקטית צרפתייה. בגיל 19 החלה ללמד בבתי ספר לבנות, וכשהחלה להרצות בפני נשים על פילוסופיה, כלכלה ומדע זכתה להצלחה רבה. תוך הטלת ספק מתמדת בתפיסות המקובלות כתבה ספר מבוא לפילוסופיה, מאמרים כלכליים שדנו גם בתפקיד הנשים בכלכלה, מאמרים בעיתון הפמיניסטי “לה פרונד”, ספר על קוסמולוגיה ומבנה החומר, וכן תרגמה לצרפתית את “מוצא המינים” של דארווין והמשיכה לפתח את רעיונותיו בהקשר של אבולוציה חברתית. ב-1870 הייתה לחברה באגודה הפריזאית לאנתרופולוגיה – האישה הראשונה שנבחרה לאגודה מדעית בצרפת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קלמנס רויר בשנת 1865, צילום: פליקס נדאר, מתוך אוסף ספריית מרגריט דוראן בפריז

בתמונה הקטנה: קריקטורה של קלמנס רויר, הקוראת עותק של ספרה החדש “החוק המוסרי והטוב”, פורסמה בכתב העת “אנשי היום” בשנת 1881

רגיל

דורה גאבה

איזידורה (דורה) פטרובה גאבה, 1983-1888

היום, לפני 130 שנים, נולדה דורה גאבה, משוררת, סופרת ומתרגמת יהודייה בולגרייה. היא פרסמה ספרי שירה לילדים ולמבוגרים, ספרי מסעות, סיפורים קצרים ומאמרי ביקורת בתחום הספרות והתיאטרון. היא הייתה לסופרת ומשוררת נערצת במיוחד על ידי ילדים ובני נוער בבולגריה, ושיריה הולחנו על ידי מיטב מלחיני בולגריה. היא גם תרגמה יצירות רבות מפולנית, מצ’כית, מרוסית, מיוונית ומצרפתית לבולגרית. היא פתחה את ביתה בפני משוררים צעירים כמרחב לחיות וליצור בו, וכיהנה, בין היתר, כנספחת התרבות של שגרירות בולגריה בפולין וכנשיאת ארגון הסופרים הבולגרי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: דורה גאבה (במרכז) עם יורדן סטאבל ואליסבטה בגריאנה, מהסופרים הבולטים בבולגריה בראשית המאה ה-20

רגיל

חמדה בן-יהודה

חמדה (ביילה פולה) בן-יהודה, 1951-1873

היום, לפני 145 שנים, נולדה חמדה בן-יהודה, סופרת ועיתונאית ארץ-ישראלית, דמות מרכזית בהחייאת השפה העברית. ב-1892 נפטרה אחותה דבורה, אשתו של אליעזר-בן יהודה, משחפת – והיא עִברתה את שמה, עזבה את לימודי הכימיה במכללה ואת כל חייה הטובים במוסקבה, נישאה לאליעזר והלכה אחריו לארץ נידחת בתנאי דוחק, לדאוג לכל מחסורו ולגדל את המשפחה העברייה הראשונה. חמדה כתבה וערכה את עיתוניו, הקימה מערך גיוס תרומות בארץ ובעולם למילון הלשון העברית, וכן חיברה סיפורים קצרים ותרגמה שירי ילדים. לאחר מותו השלימה את מפעל חייו והוציאה לאור את כל כרכי המילון.

ויקיפדיה

מאמר מקיף מאת רעות גרין על “חמדה בן-יהודה ו’מלחמתה עם השטן’: מפעלה הלא ידוע – הפקת המילון“, מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית

“זה שנתיים שהחלה בעולם מלחמה על ה-נ-ו-צ-ו-ת, החלו לצעוק ככרוכיה כי זה מעשה פראים להתקשט בנוצות, כי זה לא נאה למין היפה של זמננו, שזו אכזריות. סוף סוף, לגזול מהצפרים ומהעופות את נוצותיהם, כנפיהם וזנביהם ותדיר ימרטון בעודם בחיים וזה מסב להאמללות יסורים וענויים קשים…
אך לגמרה להגמל בפעם אחת מהנוצות לא היה להנשים היפות אמץ לב וע”כ החלו לשאת הנוצות מאחורי הכובע, מתחת לשפת הכובע, ובשנה זו צעדה הקדמה עוד צעד אחד ויסירו כליל הנוצות מהכובעים ובמקומן ישימו פרחים עשויים ברוב אומנות כפרחים טבעיים ממש או רמונים ממשי קל, מגז – סמרטוט (לא ‘ספונג’דרור’ חלילה)… ובאמת יש בזה יתר טעם מאשר לשאת סל-קש על הראש אפילו אם הסל יפה וקל.
אך מי יודע כמה זמן יארך נצחון זה ואם לא תשובנה היפהפיות לשאת שנית נוצות… מפני שזה נאה לפניהן ומפני שזה בינינו, יפה, יפה מאוד.”
[מתוך מדור האופנה (מילה שהיא עצמה חידשה) של חמדה בן-יהודה, בעיתון “השקפה”, 21/6/1904]

פייסבוק

הציטוט והתמונה הגדולה מתוך רשומה באתר הספרייה הלאומית, “מה ללבוש בסופ”ש? טיפים מגורו האופנה העברייה חמדה בן-יהודה

בתמונה הקטנה: אליעזר וחמדה בן-יהודה בביתם, 1912. מקור: הארכיון הציוני

רגיל

בירגיט תוט

בירגיט (ברידג’ט) תוט, 1662-1610

היום, לפני 408 שנים, נולדה בירגיט תוט, סופרת ומלומדת דנית, שהייתה מהראשונות לדרוש השכלה לנערות ולנשים. היא ידעה שפות רבות, ביניהן גרמנית, אנגלית, צרפתית, לטינית, יוונית ועברית, ותרגמה יצירות חשובות רבות לדנית כדי להנגישן, במיוחד לנשים. היא זכורה במיוחד בשל תרגום ראשון מסוגו מלטינית של כתבי הפילוסוף הרומאי סנקה, תרגום שיצר שיח תרבותי ודתי חדש בדנמרק והכניס מילים חדשות לשפה הדנית. אף שלא היה לה “מקצוע” ציבורי רשמי היא זכתה לכבוד רב בקהילה האקדמית הדנית, וב-1660 אושרה לה קצבה שנתית מיוחדת מהמלך על מנת להרחיב את ספרייתה ולחקור שפות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עמוד השער של תרגום תוט לעבודותיו של סנקה מלטינית לדנית. שמה אינו מוזכר, אך היא מוצגת כמינרווה אלת החוכמה (חובשת קסדה, בראש העמוד) (מקור: ויקיפדיה)

רגיל

מאי זיאדה

מאי זיאדה, 1941-1886

היום, לפני 132 שנים, נולדה מאי זיאדה, משוררת, מתרגמת והוגת דעות לבנונית-פלסטינית, ילידת נצרת. היא שלטה בשפות רבות, פרסמה מאמרים בעיתונות, ספרי שירה, נובלות וביוגרפיות, וניהלה בקהיר את הסלון הספרותי המפורסם ביותר בעולם הערבי. בין היתר, נזקף לזכותה פרסום יצירתו של ג’ובראן ח’ליל ג’ובראן. זיאדה הייתה דמות מפתח בתקופת הנהדה (“התעוררות” בערבית) של ראשית המאה ה-20 ומחלוצות הפמיניזם הערבי. ב-1921 הובילה כנס פמיניסטי ערבי שקרא לנשים להיפתח למערב, לשאוף לחופש ולהשכלה ולהתנגד למסורות שחלף זמנן, אך מבלי לשכוח את זהותן המזרחית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: זיאדה בשנות ה-20 לחייה

בתמונה הקטנה: זיאדה (עומדת משמאל) מגיעה לנמל התעופה של אלכסנדריה, מצרים, 1941. לצִדה, מימין לשמאל: הנסיכה זהרה, אשתו של אמיר ח’ליד אל-ג’זארי, פרופ’ פליקס פאריס, אשתו של פרופ’ פאריס, והנסיכה סמיה, אשתו של אמיר מוח’תאר אל-ג’זארי

רגיל

זאבֵּל יֶסאיאן

זאבֵּל יֶסאיאן, 1943-1878(?)

היום, לפני 140 שנים, נולדה זאבֵּל יֶסאיאן, סופרת, מתרגמת ומרצה ארמנית ילידת איסטנבול. בעקבות מאמרים וסיפורים שכתבה על פשעי העות’מאנים כנגד הארמנים, הייתה לאישה היחידה שנמנתה עם האינטלקטואלים הארמנים ברשימה השחורה של שלטון הטורקים הצעירים, אך הצליחה לחמוק ממעצר ולהימלט. בבולגריה ובהרי קווקז תיעדה עדויות של פליטים על רצח העם הארמני, וב-1918 החלה לעסוק בארגון שיקומם ויישובם מחדש. ב-1933 החליטה להתיישב בארמניה הסובייטית עם ילדיה. בעת הטיהורים הגדולים ב-1937 הואשמה פתאום בלאומנות ונעצרה, ומאז לא נודעו עקבותיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: יסאיאן (יושבת, במרכז) עם קבוצה של אינטלקטואלים ארמנים

רגיל

מארי-אן פולז לבואזיה

מארי-אן פירט פולז לבואזיה, 1836-1758

היום, לפני 260 שנים, נולדה מארי-אן פולז לבואזיה, כימאית ואצילה צרפתייה. היא הייתה שותפה מלאה לעבודתו המדעית של בעלה אנטואן לבואזיה, תרגמה עבודות מדעיות חשובות מאנגלית ומלטינית לצרפתית, ושרטטה דיאגרמות של הניסויים שערכו, שאפשרו לאחרים להבין את שיטות המחקר ואת תוצאותיו. מחקריהם תרמו רבות לעיצוב הכימיה החדשה, עם גילוי גז החמצן ותפקידו בתהליך הבערה. למאדאם לבואזיה היה גם תפקיד חשוב בסטנדרטיזציה של השיטה המדעית ובביסוס תפיסה כוללת של הכימיה כתחום, כולל עקרון שימור המסה ורשימת יסודות, מונחים, ציוד מעבדה ופרוצדורות ניסוייות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בני הזוג לבואזיה בציור של ז’אק-לואי דויד

בתמונה הקטנה: בני הזוג לבואזיה בציור שמן של ארנסט בוארד

רגיל

ג’וסלין קלמנסיה

ג’וסלין אנדראה קלמנסיה, 2011-1952

“אנחנו, בני האנטילים, צריכים לתרגם כל הזמן. לקרוא ולכתוב בשפה זרה… [לעשות] סינתזה תרבותית, לחשוב בשפה אחרת ולהרגיש בשפה שלנו”

היום, לפני 65 שנים, נולדה ג’וסלין קלמנסיה, סופרת, לשונאית ופמיניסטית ילידת קוראסאו. היא פעלה לקידום התרבות והשפה הקריאולית פפיאמנטו, שפתם של צאצאי העבדים האפריקאים באיים הקאריביים ארובה, בונייר וקוראסאו, עד שב-2007 סוף-סוף הכיר השלטון ההולנדי בשפה כשפה רשמית. קלמנסיה פעלה רבות גם למען השמעת קולן של נשים קאריביות ולמען עצמאות האי קוראסאו, אשר ב-2010 זכה למעמד אוטונומי ונפרד מהאנטילים ההולנדיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרי סידני, רוזנת פמברוק

מרי סידני הרברט, רוזנת פמברוק, 1621-1561

היום, לפני 456 שנים, נולדה מרי סידני, רוזנת פמברוק שבאנגליה, סופרת, משוררת ופטרונית של האמנויות. כמי שהתחנכה על פי המסורת ההומניסטית, היו לה הבנה טובה של תאולוגיה ושל קלאסיקות ויכולת לפרש טקסטים מקוריים, והיא הייתה לאחת הנשים האנגליות הראשונות שזכו למוניטין על יצירות בתחומי הספרות והשירה, ותרגומיה למזמורי תהלים השפיעו רבות על התפתחות השירה האנגלית דאז. ביתה, שאירח חוג סלון של ספרות ושירה, נחשב ל”גן עדן למשוררים”. תיאוריות ולפיהן מאחורי זהותו של שייקספיר עמדה למעשה אגודה סודית של פוליטיקאים ואצילים, מזכירות את מרי סידני כחלק מהחבורה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ימימה אבידר-טשרנוביץ

ימימה אבידר-טשרנוביץ, 1998-1909

היום, לפני 108 שנים, נולדה ימימה אבידר-טשרנוביץ, אשת חינוך וסופרת ילדים ישראלית, כלת פרס ישראל לשנת 1984. היא ניהלה בתי ספר וגני ילדים עירוניים בתל אביב, שהיוו דוגמה לחלוציות חינוכית בהקניית ערכים לאומיים וחברתיים. במקביל כתבה הצגות ילדים עבור “הבימה” ועיבדה תסכיתי רדיו לילדים, תרגמה לעברית קלאסיקות כמו “הקוסם מארץ עוץ”, “פינוקיו”, “עליסה בארץ הפלאות” ואגדות אנדרסן, וכתבה יותר מ-40 ספרים לילדים ולנוער, בהם “גן-גני”, שנועד ללמד הורים ופעוטות על חגי ישראל ומנהגיהם, ו”שמונה בעקבות אחד”, שנבחר בשנת היובל לספר האהוב ביותר על ילדי הארץ.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם חברי “החוג הזקן” ב-1928 (גרעין של תנועת “החוגים” שקם בקרב תלמידי גימנסיה הרצליה, והיה לימים לתנועת הנוער החלוצית “המחנות העולים”), ימימה אבידר-טשרנוביץ במרכז השורה העליונה

רגיל

מרילין נלסון

מרילין נלסון, נולדה ב-1946

“היום באמריקה אנשים נקנו ונמכרו:
חמש מאות ל’מכשפה כושית כנראה’.
אם היא שווה את משקלה בזהב,
כמה שווה כל קילוגרם? כל גרם?
לו היה לי הון אדיר,
האם הייתי יכולה לקנות שבריר של עצמי?
לדעת איזה חלק שייך לי?
להוציא את החלק הזה לחופשי?
זה בטח שווה משהו
שסבא-רבא שלי, כך אומרים, הרג אריה.
אומרים שהיה שחור, עם שרירים חזקים כברזל,
שענד שרשרת ועליה טופרי האריה שאיתו נלחם.
כמה תציעו עבור הייחוס הזה?
אני מעמידה את עצמי למכירה. ומציעה את המחיר הגבוה ביותר.”

היום, לפני 71 שנים, נולדה מרילין נלסון, משוררת, מתרגמת וסופרת אמריקאית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרגרטה שטפין

מרגרטה אמילי שארלוט שטפין, 1941-1908

היום, לפני 109 שנים, נולדה מרגרטה שטפין, שחקנית תיאטרון, סופרת, משוררת ומחזאית גרמנייה. אף על פי שאביה אסר עליה, היא התעקשה לקרוא באובססיביות וללמוד פילוסופיה ושפות (ביניהן רוסית, אנגלית, צרפתית, דנית ושוודית). היא נודעה כעוזרת, סוכנת, עורכת ומתרגמת החשובה ביותר של ברטולד ברכט, שאיתו עבדה החל מ-1931. רק בשנות ה-90 החלה לקבל מעט מן ההכרה המגיעה לה על כתיבתן של יצירות אלמותיות רבות שזכו לכבוד עולמים תחת שמו, ביניהן “הנפש הטובה מסצ’ואן”, “אדון פונטילא ומאטי משרתו” ו”אופרה בגרוש”. למעשה, ברכט לא השלים כתיבת מחזה כלשהו אחרי מותה בטרם עת משחפת.

ויקיפדיה

מידע נוסף

פייסבוק

בתמונה הגדולה (מימין לשמאל): מרגרטה שטפין, האנס טומברוק, מרטין אנדרסן-נקסה וברטולד ברכט

רגיל

זיטקלה-סה

זיטקלה-סה, 1938-1876

היום, לפני 141 שנים, נולדה זיטקלה-סה, סופרת, מוזיקאית, מורה ואקטיביסטית אמריקאית בת שבט הסוּ. היא הייתה מהראשונים שהביאו את התרבות הילידית אל הקהל הרחב. בנוסף לתרגום הפולקלור המסורתי לאנגלית, היא כתבה רבות על משבר הזהות שחוותה כשנלקחה בגיל 8 מהשמורה לפנימייה שמטרתה להטמיע ילדים ילידים ושחורים בחברה הכללית ו”לתרבת” אותם. ב-1913 הייתה שותפה ליצירתה של האופרה הילידית הראשונה, “ריקוד השמש”, על בסיס מסורות של שבט סוּ ושבט יוּט. ב-1926 הקימה את המועצה הלאומית של הילידים האמריקאים, שנאבקה למען זכויות אזרח עבורם תוך שימור אורחות חייהם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לאה נאור

לאה נאור, נולדה ב-1935

היום, לפני 82 שנים, נולדה לאה נאור, פזמונאית, סופרת, מתרגמת ותסריטאית ישראלית עטורת פרסים, ובהם עיטור אנדרסן הבינלאומי על תרגום ספרי דוקטור סוס לעברית, פרס אקו”ם על מכלול כתיבתה לנוער, פרס רשות השידור ופרס מפעל חיים מטעם משרד התרבות. נאור כתבה לתוכניות הטלוויזיה לילדים, כמו “פרפר נחמד”, “רגע עם דודלי”, “בבית של פיסטוק” ו”קשקשתא”. המחזמר שכתבה, “זרעים של מסטיק”, הוצג על הבמות בגרסאות רבות, יצא גם כספר ועובד גם לאלבום. בין שיריה הידועים: “מקהלה עליזה”, “קרנבל בנח”ל”, “חיוכים”, “בואי אמא”, “הלב”, “נילס הולגרסון”, “גברת פלפלת” ו”רכבת ההפתעות”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרים ברנשטיין-כהן

מרים ברנשטיין-כהן, 1991-1895

היום, לפני 121 שנים, נולדה מרים ברנשטיין-כהן, השחקנית המקצועית הראשונה בישראל, במאית ומורה למשחק; סופרת, משוררת ומתרגמת; רופאה ופעילה חברתית. כלת פרס ישראל לתיאטרון. היא למדה רפואה בחרקוב, ובערבים – בהמלצת ידיד המשפחה זאב ז’בוטינסקי – למדה משחק. לאחר שטיפלה במגפות ובפציעות של חיילי הצבא האדום במהפכת אוקטובר 1917, מאסה ברפואה ועברה לשחק בתיאטראות בקייב ובמוסקבה. ב-1921 עלתה לישראל, השתתפה בייסוד “התיאטרון העברי” בתל אביב והייתה ממייסדות “ועד אמני ישראל”. ברנשטיין-כהן הייתה גם חברה באספת הנבחרים ושליחה לעידוד השימוש בשפה העברית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אקיקו יוסאנו

אקיקו יוסאנו, 1942-1878

היום, לפני 138 שנים, נולדה הו שו, שנודעה בשם העט אקיקו יוסאנו, סופרת, משוררת, פציפיסטית ופעילה חברתית יפנית, מהמשוררות הפוסט-קלאסיות המפורסמות ביותר והשנויות ביותר במחלוקת ביפן ומחלוצות הפמיניזם ביפן. כתיבתה על נשיות מלאת חיים, חופשית, מינית ואסרטיבית, בשונה מאוד מהמצופה מנשים בחברה היפנית המסורתית, היוותה מקור השראה לנשים רבות. במהלך חייה סייעה לסופרים מתחילים רבים, וכן תרגמה ליפנית מודרנית כמה מהקלאסיקות היפניות הגדולות ביותר. יוסאנו פעלה כל חייה גם למען קידום חינוך לנשים; בין היתר, סייעה להקים את בית הספר הראשון לבנות ביפן והייתה הדיקאנית הראשונה שלו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלחנדרה פיסארניק

אלחנדרה פיסארניק, 1972-1936

“אִם תָּעֵזִּי לְהַפְתִּיעַ
אֶת אֱמֶת הַקִּיר הַיָּשָׁן הַזֶּה,
וְאֶת סְדָקָיו, אֶת חֲרִיצָיו,
הַיּוֹצְרִים פָּנִים, סְפִינְכְּסִים,
יָדַיִם, שְׁעוֹנֵי מַיִם,
וַדַּאי תָּבוֹא
נוֹכְחוּת לְצִמְאוֹנֵךְ,
אוּלַי יִסְתַּלֵּק
הַחֶסֶר הַשּׁוֹתֶה אוֹתָךְ.”

היום, לפני 80 שנים, נולדה אלחנדרה פיסארניק, משוררת יהודייה ארגנטינאית. בשנות ה-60 כתבה וערכה בכתבי-עת בפריז, השתייכה לחוג הספרותי הפריזאי ותרגמה לספרדית את יצירותיהם של משוררים צרפתים רבים. שיריה, העוסקים בעיקר בבדידות, באהבה אבודה, בייאוש ובמוות, זכו להכרה בינלאומית.

ויקיפדיה

פייסבוק

השיר מתוך “בלילה הזה, בעולם הזה”, תרגמה מספרדית: טל ניצן