עמוד 1
רגיל

אידה רודס

אידה רודס (נולדה כהדסה איצקוביץ’), 1986-1900

היום, לפני 119 שנים, נולדה אידה רודס, מתמטיקאית אמריקאית, מחלוצות הפיתוח של מחשבים ומערכות תכנות. החל מ-1938 עבדה בפרויקט הלוחות המתמטיים המהווה בסיס לעבודת מתמטיקה שימושית עד היום, ובשנות ה-50 עיצבה את שפת התכנות של המחשב המסחרי הראשון שיוצר בארה”ב ואת המחשב הראשון ששימש את משרד הרווחה האמריקאי. בין היתר יצרה את אחד האלגוריתמים הוותיקים שעודם בשימוש – אלגוריתם להכנסת חגים יהודיים לתוכנות לוח שנה. ב-1949 קיבלה עיטור ממשלתי על “תרומה יוצאת דופן לקידום מדעי של האומה בתכנון וביישום של מחשוב דיגיטלי אלקטרוני”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אידה רודס במהלך עבודתה בחברת IBM, מדגימה את עבודתה החלוצית בתרגום ממוחשב של שפות, נובמבר 1960

בתמונה הקטנה: במסגרת עבודתה במכון התקנים האמריקאי, מאי 1959

רגיל

רשמה סאוג’ני

רשמה סאוג’ני, נולדה ב-1975

היום, לפני 43 שנים, נולדה רשמה סאוג’ני, עורכת דין ופוליטיקאית אמריקאית. לאחר לימודי מדע המדינה ומשפטים בהרווארד ובייל, עבדה כיועצת משפטית של חברות השקעות וקרנות גידור. ב-2010 הייתה לאישה הראשונה ממוצא הודי שהתמודדה בבחירות לקונגרס האמריקאי. היא לא נבחרה, אך בעקבות ביקוריה בבתי ספר במהלך הקמפיין, ראתה שהכיתות למדעי המחשב מלאות בבנים, והחליטה לייסד את “Girls Who Code”, עמותה לצמצום הפער המגדרי בתחום הטכנולוגיה. בקורס הראשון למדו כ-20 נערות תכנות, רובוטיקה ועיצוב אתרים; כיום לומדות עשרות אלפי נערות ביותר מ-1500 סניפים בארה”ב.

ויקיפדיה

האתר של “Girls Who Code” האמריקאית

האתר של “She Codes” הישראלית

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך מגזין חדשות עבור אמריקאים ממוצא הודי

התמונה הקטנה מתוך בלוג עצות “להיות אמא עובדת

רגיל

יום המדע: אפקט מטילדה

ב-14 במרץ, יום הולדתו של המדען הנודע אלברט איינשטיין ז”ל, מצוין יום המדע, הנודע לרוב כ”יום פאי“, הקבוע המתמטי 3.14.

אפקט מטילדה הוא הטיה נפוצה בהכרה בתרומתו של מחקר הנעשה על ידי מדעניות, כך שעבודתן מוערכת פחות מזו של עמיתיהן הגברים ולעתים קרובות אף מיוחסת להם. מטילדה ג’וסלין גייג’, פעילת זכויות נשים ומתנגדת עבדות אמריקאית, תיארה את התופעה לראשונה בסוף המאה ה-19, ואת המונח על שמה טבעה ב-1993 היסטוריונית המדעים האמריקאית מרגרט רוסיטר. מחקרים מראים כי מגדרם של מועמדים לפרופסורה משפיע על ההערכה כלפיהם, פרסומים של מדענים מצוטטים לעתים קרובות יותר מאשר של מדעניות, והם מקבלים יותר זמן מסך, הכרה ופרסים ממדעניות בעלות הישגים דומים.

דוגמאות בולטות למדעניות שהקרדיט על עבודתן החשובה ניתן לגברים:

  • מארי קירי זכתה בפרס נובל בפיזיקה 1903 על מחקרה על קרינה רדיואקטיבית רק לאחר התעקשותם של אחד מחברי הוועדה ובעלה פייר קירי כי עבודתם הייתה משותפת.
  • ליזה מייטנר – פרס נובל בכימיה 1944 ניתן רק לשותפה למחקר, אוטו האן, על עבודתם המשותפת על ביקוע גרעיני.
  • מריאטה בלאו – פרס נובל בפיזיקה 1950 ניתן לססיל פאוול על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, אף על פי שחלוצת המחקר הייתה בלאו.
  • רוזלינד פרנקלין – פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה 1962 ניתן לפרנסיס קריק, ג’יימס ווטסון ומוריס וילקינס על גילוי מבנה ה-DNA, מבלי להכיר בהתבססותם על עבודתה של פרנקלין בתחום.
  • ג’וסלין בל בורנל גילתה את פולסרי הרדיו הראשונים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1974 על הגילוי היו המנחה שלה לדוקטורט אנטוני יואיש והאסטרונום מרטין רייל.
  • גרטי קורי – במשך יותר מ-20 שנה נחשבה לעוזרת מחקר של בעלה, אף שהייתה להם אותה הכשרה, והם עבדו יחד בשיתוף פעולה מלא. רק ב-1947, כשהוחלט להעניק להם פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה על מחקרם על מטבוליזם בבעלי חיים, קיבלה סוף-סוף מעמד של פרופ’ מן המניין.
  • צ’ין-שיונג ווּ – ניסוי שערכה היווה פריצת דרך בפיתוח המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1957 על הפיתוח היו תלמידיה, צונג-דאו לי וצ’ן-נינג יאנג.
  • איזבלה לי קארלי – פרס נובל בכימיה 1985 ניתן רק לבעלה ג’רום על עבודתם המשותפת בניתוח מבנה של גבישים בעזרת פיזור קרני רנטגן.
  • אנני ראסל מונדר – מחקריה על הקשר בין כתמי שמש והאקלים בכדור הארץ פורסמו תחת שמו של בעלה, ורק ב-1916, כשהותר לנשים להצטרף לחברה האסטרונומית המלכותית, זכתה לקבל קרדיט.
  • מרי וויטון קאלקינס גילתה את השפעתם של צימוד גירויים ומשך הגירוי על הזיכרון ופיתחה את שיטת האסוציאציות, ששימשו חוקרי מוח ופסיכולוגים נודעים רבים מבלי שניתן לה קרדיט שנים רבות.
  • אליס בול פיתחה תמצית שמן כימית לטיפול בצרעת, שנרשמה כפטנט על שם נשיא האוניברסיטה שבה למדה. רק לאחר כ-80 שנה ניתן לה הקרדיט הראוי.
  • הקרדיט על פיתוח “אניאק“, המחשב האלקטרוני הראשון, ניתן היסטורית למפתחי החומרה, ולא לצוות התכנות, שכלל אך ורק נשים:

עוד על אפקט מטילדה

עוד על מטילדה ג’וסלין גייג’ (בתמונה הקטנה)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משתתפות בפאנל על הנשים שפתחו דלת עבור נשים במדע, 2013. מימין לשמאל: מרגרט ווייטקאמפ, אוצרת המתמחה בהיסטוריית חקר החלל במוזיאון הלאומי לטיס וחלל בוושינגטון, טום קוסטלו (שדר חדשות ומנחה הדיון), אלן אוצ’ווה, מנהלת מרכז ג’ונסון לחקר החלל של נאס”א, ולינדה בילינגס, פרופ’ לתקשורת ומדיניות ציבורית. (צילום: נאס”א / ביל אינגלס)

רגיל

ברברה ליסקוב

ברברה ג’יין הוברמן ליסקוב, נולדה ב-1939

“בצעירותי לא היה נהוג שאישה תחשוב על קריירה, במיוחד לא בתחום מדעי המחשב, לכן תכננתי להפסיק להתעסק בכל מה שעניין אותי כשתהיה לי משפחה. אבל ברגע שהתחלתי את המחקר בתחום מערכות תוכנה, הבנתי שלעולם לא אוותר על הקריירה שלי.”

היום, לפני 78 שנים, נולדה ברברה ליסקוב, מהנשים הראשונות בעלות דוקטורט במדעי המחשב בארה”ב, זוכת פרס טיורינג לשנת 2008. עיסוקה העיקרי הוא שפות תכנות ומערכות הפעלה, היא פיתחה את עקרון ההחלפה בתכנות מונחה עצמים, ומכהנת כפרופ’ במחלקות להנדסת חשמל ולמדעי המחשב במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלכסנדרה אלבקיאן

אלכסנדרה אלבקיאן, נולדה ב-1988

היום, לפני 29 שנים, נולדה אלכסנדרה אלבקיאן, מתכנתת קזחית, פיראטית רשת ויוצרת האתר sci-hub. האתר עוקף את מגבלות התשלום הגבוה שגובות ההוצאות לאור המדעיות ומאפשר לכל מי שחפץ בכך גישה ישירה, בחינם, ליותר מ-62 מיליון מאמרים אקדמיים. כתב העת Science הגדיר את האתר שלה כ”מעשה אלטרואיסטי מעורר השראה או מיזם פלילי עצום, תלוי את מי שואלים”, וכתב העת Nature כלל אותה ברשימת עשרת האנשים החשובים במדע לשנת 2016. נכון להיום עומד כנגדה צו הסגרה לארה”ב בגין הפרת זכויות יוצרים בסך מיליוני דולרים והיא חיה במסתור.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דורותי ווהן

דורותי ג’ונסון ווהן, 2008-1910

היום, לפני 117 שנים, נולדה דורותי ווהן, מתמטיקאית אמריקאית. ב-1929, בגיל 19, סיימה תואר במתמטיקה ועבדה כמורה כדי לסייע למשפחתה בשנות השפל הגדול. ב-1943, משנחקקו צווים נשיאותיים שאפשרו העסקת שחורים במשרדי ממשל פדרלי, הצליחה ווהן להתקבל לעבודה במכון לנגלי, שהפך לימים לחלק מסוכנות נאס”א, ועבדה תחת הפרדה גזעית על חישובים מתמטיים ידניים הקשורים לטיסות חלל. ב-1949, לאחר שהתמחתה בשפות תכנות וקידוד, הייתה האפרו-אמריקאית הראשונה שקודמה לתפקיד של ראש סגל בנאס”א, אם כי עברו שנים עד שקיבלה תואר רשמי (ושכר) של מפקחת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בסרט “מאחורי המספרים“, המתאר את סיפורן של שלוש אפרו-אמריקאיות פורצות דרך בנאס”א, מגלמת את דמותה אוקטביה ספנסר.

בתמונה הגדולה: משמאל דורותי ווהן, במרכז לסלי האנטר, מימין ויויאן אדייר, חשביות העובדות ב-NACA, הארגון שקדם לנאס”א

רגיל

ביאטריס הלן וורסלי

ביאטריס “טריקסי” הלן וורסלי, 1972-1921

היום, לפני 45 שנים, נפטרה ביאטריס הלן וורסלי, אשת מדעי המחשב הראשונה בקנדה. ב-1946, במסגרת לימודי מתמטיקה ב-MIT, חקרה אילו טעויות עשתה כל מכונת חישוב שהייתה קיימת אז, אחת מעבודות התיעוד היסודיות ביותר שנערכו בתחום עד היום. הדוקטורט שלה בקיימברידג’ עסק בדרכים מעשיות לתכנת מכונות חישוב ונחשב לדוקטורט הראשון בעולם בתחום המכונה היום מדעי המחשב. בשנות ה-50 כתבה וורסלי את התוכנה הראשונה שרצה על EDSAC, מהמחשבים הראשונים בעולם, וכן את המהדר הראשון ל”פרנטי סימן 1″, המחשב המסחרי השני בעולם, שאִפשר לראשונה תִכנות בבסיס דצימלי.

ויקיפדיה

עוד על EDSAC (מחשב אלקטרוני אוטומטי לאחסון מעוכב – Electronic Delay Storage Automatic Calculator)

עוד על “פרנטי סימן 1

פייסבוק

רגיל

אוולין ברזין

אוולין ברזין, 2018-1925

היום, לפני 92 שנים, נולדה אוולין ברזין, אשת מחשבים ואשת עסקים אמריקאית. בשנות ה-50 פיתחה מערכת ממוחשבת לחישוב טווחים עבור צבא ארה”ב, מערכת בקרה על חלוקת עיתונים וכן את מה שנחשב היום למחשב המשרדי הראשון. היא אחראית גם למערכות הממוחשבות הראשונות עבור בנקים וכן עבור הזמנת טיסות, וב-1968 הגתה, תכננה ותכנתה את מעבד התמלילים הממוחשב הראשון כדי להקל על עבודתן של מזכירות. החברה שהקימה מכרה אלפי מערכות כאלה לעסקים ברחבי העולם. בשנות ה-80 כיהנה כנשיאת “גרינהאוס”, קרן הון סיכון לתמיכה בשלב הראשון של חברות ההיי-טק.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פרנסס ספנס

פרנסס וי ספנס, 2012-1922

היום, לפני 95 שנים, נולדה פרנסס ספנס, אחת ממתכנתות המחשב הראשונות בעולם ומהמתכנתות של האניאק, המחשב הדיגיטלי הרב-תכליתי הראשון. הפיתוח המחשובי והמתמטי של האניאק הובל על ידי צוות של שש מתכנתות, אך תפקידן המהותי לא זכה לכבוד או להכרה: כשהושלם הפרויקט ונחשף בציבור ב-1946, צבא ארה”ב “שכח” להזכיר את הנשים האחראיות לתכנות ולחישובים המורכבים ותמונותיהן הועלו בשולי הכתבות ללא ציון שמן. לאחר המלחמה המשיכה פרנסס לעבוד על האניאק בשיתוף מתמטיקאים מובילים. ב-1997 הוכנסו פרנסס וצוות האניאק כולו להיכל התהילה של הנשים בטכנולוגיה.

ויקיפדיה – פרנסס ספנס

ויקיפדיה – אניאק

פייסבוק

רגיל

לין קונווי

לין קונווי, נולדה ב-1938

היום, לפני 79 שנים, נולדה לין קונווי, אשת מדעי המחשב וממציאה אמריקאית, שנודעת גם בפעילותה האקטיביסטית כטרנסקסואלית. ב-1957 נאלצה לעזוב את לימודיה ב-MIT לאחר ניסיון כושל לשנות את מינה, וב-1968 פוטרה מ-IBM משגילו על כוונתה לעבור הליך לשינוי מין. תרומתה הרבה של קונווי למדעי המחשב כוללת מערכת שהמציאה בשנות ה-60 לתהליכי אוטומציה ותזמון פקודות, שרוב מעבדי השבבים הקיימים היום משתמשים בה. ספרה על מערכות VLSI הפך לספר הלימוד הסטנדרטי לעיצוב שבבי מחשב, והיא לימדה את הקורס בתחום ב-MIT החל מ-1978. היא תרמה רבות גם לתשתית החדשה של מערכות תומכות אינטרנט בשנות ה-80.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רבקה אן היינמן

רבקה אן היינמן, נולדה ב-1963

היום, לפני 53 שנים, נולדה רבקה אן היינמן, מתכנתת משחקי וידאו אמריקאית. היא הייתה ממייסדיה של חברת “Interplay Productions” וחברות ותיקות נוספות בתעשיית משחקי המחשב. ב-1980 זכתה באליפות ה”פולשים מהחלל” בחסות חברת “אטארי”, ובכך הייתה לאדם הראשון שניצח בתחרות לאומית למשחק וידאו כלשהו. החל מאמצע שנות ה-80 תכנתה קווסטים (משחקי הרפתקה ממוחשבים) רבים שהפכו לקאלט בקרב גיימרים, ומ-2001 היא גם כותבת סיפורים באתר FanFiction. את תהליך השינוי לחיים פומביים כאישה החלה ב-2003, אז הייתה מהראשונים שדיברו בגלוי על דיספוריה מגדרית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום התִכנות הבינלאומי

יום התִכנות הבינלאומי, 13 בספטמבר, היום ה-256 בשנה

היום מצוין יום התִכנות הבינלאומי, משום שזהו היום ה-256 בשנה: 2 בחזקת 8, מספר הערכים השונים שאפשר לייצג בבית בן שמונה ביטים. חלוצי התחום היו בעצם חלוצות: עדה לאבלייס נחשבת למתכנתת הראשונה, בשל כתיבת האלגוריתם הראשון שנועד להתבצע ע”י מכונה; המחשב האלקטרוני הרב-תכליתי הראשון, “אניאק”, הופעל ע”י צוות תכנות נשי; מדריך התפעול של “אניאק” נכתב ע”י אדל גולדשטיין; המהדר הראשון לשפות תכנות פותח ע”י גרייס הופר; התוכנה למחשב האישי הראשון, “לינק”, פותחה ע”י מארי אלן וילקס. כיום, לעומת זאת, התחום נחשב גברי כמעט לחלוטין ועל אף יוזמות שונות להגברת הגיוון ולגיוס יותר נשים להייטק, ככל שמתקרבים לליבת העיסוק הטכנולוגי יש פחות ופחות נשים: סקרים שונים מראים שנשים מהוות רק 8%-17% מהמתכנתים.

ויקיפדיה

עוד על המתכנתות החלוצות:

עדה לאבלייס

צוות “אניאק
קתלין “קיי” אנטונלי
ג’ין ברטיק
בטי הולברטון
מרלין מלצר
פרנסס ספנס
רות טייטלבאום
אדל גולדשטיין

גרייס הופר

מארי אלן וילקס

————————–——-

פייסבוק

she codes; היא יוזמה נפלאה לקידום מתכנתות ויזמיות בהייטק הישראלי
דף הפייסבוק של she codes

רגיל

דפנה קוֹלֶר

דפנה קוֹלֶר, נולדה ב-1968

היום, לפני 48 שנים, נולדה דפנה קוֹלֶר, אשת מדעי מחשב מישראל. ב-1980, ממש עם תחילת תפוצתם של המחשבים האישיים, החלה קולר בת ה-12 ללמוד קורס תכנות בשפת בייסיק. ב-1989, בגיל 21, כבר השלימה דוקטורט במדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד ומונתה לפרופסורית שם. מחקריה עוסקים בתורת ההחלטות, בתורת המשחקים, בתורת ההסתברות ובבינה מלאכותית. ב-2012 ייסדה את חברת “קורסרה”, המאפשרת לכל אחד ואחת ללמוד קורסים מקוונים חינמיים מאוניברסיטאות מובילות בעולם. ב-2013 נכללה ברשימת “100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם” של מגזין טיים.

ויקיפדיה

אתר קורסרה

פייסבוק

רגיל

מרגרט המילטון

מרגרט המילטון, נולדה ב-1936

היום, לפני 80 שנים, נולדה מרגרט המילטון, אשת מדעי המחשב, מהנדסת מחשבים ואשת עסקים אמריקאית. היא ניהלה את חטיבת הנדסת התוכנה במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT), שפיתחה עבור נאס”א את תוכנית הטיסה של תוכנית החלל אפולו, ובזכות עבודתה נמנע ביטולה של הנחיתה על הירח של אפולו 11. המילטון פרסמה יותר מ-130 מאמרים אקדמיים במסגרת עשרות מיזמים שבהם הייתה מעורבת, שסייעו לפתח יסודות של תחומים חדשים רבים, כמו תכנון מערכות ופיתוח תוכנה, ניתוח מערכות והליכים, שפות מידול, תהליכי אוטומציה, ממשק משתמש, מערכות הפעלה ותיעדוף בריבוי משימות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’ניס לורי

ג’ניס לורי, נולדה ב-1930

היום, לפני 86 שנים, נולדה ג’ניס לורי, אשת מדעי המחשב ומעצבת גרפית אמריקאית. ב-1964, כעובדת IBM, הציעה שהחברה תייצר מערכת ממוחשבת עבור תעשיית הטקסטיל, מהאמן ליצרן. במשך שלוש השנים הבאות, בהסכמת ההנהלה, היא פיתחה מערכת עבודה שמעבדת את עיצובי האמנים למערכת הפעלה של נול האריגה, וכן חומרה ותוכנה לשליטה בנול. ב-1970 רשמה פטנט על המצאתה, פטנט התוכנה הראשון של IBM. המערכת הזו הובילה לפיתוחם של הכלים בני זמננו המאפשרים למשתמשים במחשב לצבוע תמונות ועיצובים וליצור דפוסים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

איווי ניימת

איווי ניימת, 2013-1940

היום, לפני 76 שנים, נולדה איווי ניימת, מהנדסת, סופרת, מחנכת ואשת תוכנה אמריקאית. בחוגים הטכנולוגיים היא ידועה כ”אם ניהול מערכות המידע”, בהיותה המחברת המיתולוגית של המדריכים הפופולריים ביותר בתחום. בחוגים המתמטיים היא ידועה כמי שזיהתה מרכיבים חשובים ב”בעיית הלמן-גיפי” לפיצוח מערכות אבטחה, המהווים בסיס לחלק ניכר מהקריפטוגרפיה ברשת. לאחר פרישתה יצאה ניימת לשיט מסביב לעולם, סירתה אבדה במקום לא ידוע בין ניו זילנד לאוסטרליה, ועקבותיה לא נתגלו מעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנני איזלי

אנני איזלי, 2011-1933

היום, לפני 83 שנים, נולדה אנני איזלי, מדענית אפרו-אמריקאית בתחומי מדעי המחשב, המתמטיקה והנדסת החלל. ב-1955 הצטרפה לוועדה המייעצת הלאומית לאווירונאוטיקה (לימים: נאס”א) כמתמטיקאית ומהנדסת מחשבים, אחת האפרו-אמריקאיות הראשונות בסוכנות. איזלי הובילה את הצוות שפיתח ויישם תוכנות לניתוח של טכנולוגיות אנרגיה חלופית, כמו אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח, וכן תוכנות להפעלת טיל הקנטאור, המסייע לשיגור של מעבורות חלל ולווייני צבא, מזג אוויר ותקשורת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סטיב שרלי

דיים סטיב שרלי, נולדה ב-1933

היום, לפני 82 שנים, נולדה סטפני “סטיב” שרלי, אשת עסקים ונדבנית בריטית. שרלי הגיעה לאנגליה ב-1939‏ במסגרת קינדר-טרנספורט מגרמניה, והורשתה ללמוד מתמטיקה (שלא נלמדה בבית הספר לנערות) בתיכון לנערים. בשנות ה-50 השלימה תואר במתמטיקה ועסקה בבניית מחשבים ובפיתוח תוכנה.‏ ב-1962 הקימה חברת תוכנה משלה, שבה דאגה לייצר משרות לאמהות והעסיקה בעיקר נשים. את השם “סטיב” אימצה כדי להתגבר על דעות קדומות בעולם העסקים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

עדה לאבלייס

עדה לאבלייס, 1852-1815

היום, לפני 199 שנים, נולדה עדה לאבלייס, מתמטיקאית וסופרת אנגלייה. לאבלייס תרגמה את רשמיו של המתמטיקאי לואיג’י מנברה על מנוע ההפרשים של הממציא צ’ארלס בבג’ לאנגלית, והוסיפה עליהם הערות רבות. רשימותיה על המנוע כוללות את מה שמוכר כאלגוריתם הראשון שנועד להתבצע על ידי מכונה. על כן היא מתוארת לעתים קרובות כמתכנתת המחשבים הראשונה בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בטי הולברטון

בטי הולברטון, 2001-1917

היום, לפני 97 שנים, נולדה בטי הולברטון, מתכנתת אמריקאית. בזמן מלחה”ע נבחרה הולברטון להיות אחת משש הנשים שתכנתו את  “אניאק”, המחשב האלקטרוני הראשון. אחרי המלחמה כתבה הולברטון את מערכת התכנות הגנרטיבית הראשונה ואת הערכה הראשונה לניתוח סטטיסטי. ב-1947 הייתה בין המפתחות של הפרוטוטיפ של כל שפות התכנות המודרניות.

ויקיפדיה

פייסבוק