עמוד 1
רגיל

פלורנס פרייס

פלורנס ביאטריס פרייס, 1953-1887

היום, לפני 132 שנים, נולדה פלורנס פרייס, המלחינה הסימפונית האפרו-אמריקאית הראשונה שזכתה להכרה רחבה. היא התחילה לנגן בפסנתר בגיל ארבע, יצירתה הראשונה התפרסמה בגיל 11, ובגיל 14 כבר הלחינה יצירות לשלישיית כלי מיתר וסימפוניות, והתקבלה לקונסרבטוריון למוזיקה של ניו אינגלנד. ב-1933 הייתה יצירתה “סימפוניה באי מינור” ליצירה הראשונה של מלחינה אפרו-אמריקאית שנוגנה ע”י תזמורת גדולה – התזמורת הסימפונית של שיקגו. היא כתבה גם מוזיקה קאמרית, שירים אמנותיים ועיבודים רוחניים, ויצירותיה מתייחדות בשילוב של טכניקות רומנטיות אירופאיות לצד מלודיות ומקצבים אפריקאיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פלורנס פרייס (מימין), הנרי ל’ גרנט, מארי קארדוול דוסון וקלרנס היידן ווילסון, חברי הוועד של האיגוד הלאומי של מוזיקאים שחורים, ינואר 1941 (צילום: צ’ארלס “טיני” האריס, מוזיאון קרנגי לאמנות)
מתוך המאמר “חייה מעוררי ההשראה של פלורנס פרייס – ולמה זה אחד מהסיפורים החשובים ביותר בעולם המוזיקה

בתמונה הקטנה: עם בתה פלורנס רובינסון בבית הקיץ שלה, ~1950. מחלקת האוספים המיוחדים, אוניברסיטת ארקנסו
מתוך המאמר “ככל שדברים משתנים: פלורנס ב’ פרייס בעידן ה-#חיי_שחורים_חשובים“, אתר “ניו מוזיק”

רגיל

ג’וני מיטשל

ג’וני (רוברטה ג’ואן) מיטשל, נולדה ב-1943

“אַתְּ צְרִיכָה לְנוֹפֵף בָּאֶגְרוֹפִים מוּל הַבָּרָק עַכְשָׁו
אַתְּ צְרִיכָה לִשְׁאֹג כְּמוֹ אֵשׁ בַּיַּעַר
אַתְּ חַיֶּבֶת לְהָפִיץ אֶת הָאוֹר שֶׁלָּךְ כְּמוֹ לֶהָבוֹת
עַל כָּל שְׁמֵי הַלַּיְלָה
הֵם הוֹלְכִים לְכַוֵּן אֶת כֹּל צִנּוֹרוֹת הַכִּבּוּי עָלַיִךְ
תַּרְאִי לָהֶם שֶׁלֹּא תִּכְבִּי
לֹא לִפְנֵי שֶׁתַּצִּיתִי כָּל תְּשׁוּקָה
אֲפִלּוּ לֹא אַחֲרֵי שֶׁתָּמוּתִי
בּוֹאִי עַכְשָׁו
אַתְּ חַיֶּבֶת לְנַסּוֹת
אִם אַתְּ מַרְגִּישָׁה בּוּז
אָז תַּגִּידִי אֶת זֶה
אִם נִמְאַס לָךְ מֵהַלַּיְלָה הַשָּׁקֵט
אָז, אֱלֹהִים, תִּצְרְחִי אֶת זֶה
נִדּוֹנְתְּ לַמֵּיתָרִים וְלַקְּלִידִים
אָז תַּחְשְׂפִי כָּל תָּו שֶׁאַתְּ מַרְגִּישָׁה
שֶׁעֵצִים שְׁבוּרִים וְשֶׁנְהָב
מְנַסִּים לְהַסְתִּיר”

היום, לפני 75 שנים, נולדה ג’וני מיטשל, מוזיקאית וציירת קנדית, מהיוצרות והמבצעות החשובות והמשפיעות בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

הציטוט מתוך שירה של ג’וני מיטשל “מִשְׁפָּט הַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים” (1972), תרגמה לעברית: מתת גולדברג אלון

בתמונה הגדולה: מיטשל בשנת 2008, מתוך כתבה באתר התרבות “פלייבור-ווייר”: “ג’וני מיטשל רוצה להגדיר בעצמה את המורשת שלה, אז למה לא נותנים לה?

בתמונה הקטנה: עם מיקרופון וגיטרה, שנת 1971~. מתוך כתבה ב”נשיונל פוסט” על הביוגרפיה של ג’וני מיטשל מאת דיוויד יפה

רגיל

יום הולדת להיא-סטוריה: טרובדוריות!

לכבוד יום ההולדת החמישי של היא-סטוריה, אנו מזמינות אתכן לחגוג עם הטרובדוריות, הראשונות בהיסטוריה המערבית שהלחינו, כתבו, ניגנו ושרו מוזיקה חילונית!

במאות ה-12 וה-13, בחצרות האצילים של אוקסיטניה*, היו בכל מקום טרובדורים**. למרות הדימוי הפופולרי, לא היו אלה מוזיקאים דלפונים הנודדים מעיר לעיר כשעל שכמם כלי מיתר, אלא בני אצולה ואנשי חצרותיהם. וכן, היו ביניהם גם לא מעט נשים. כשרבים מהאצילים נסעו הרחק במסעות הצלב, ורבות מהחצרות נותרו תחת אחריות הנשים, חל שינוי במעמד האישה ובקודים התנהגותיים-חברתיים, ושירת הטרובדורים ביטאה זאת. בחברה האוקסיטנית, גם נשות החצר ידעו לשיר, לנגן ולכתוב שירי אהבה, שירים פוליטיים, קינות וגם שירים לריקודים, וכן לנהל עימות או דיאלוג לירי בדילמות מוסריות.

עוד על טרובדוריות בויקיפדיה

* אוקסיטניה הייתה אזור משגשג וחשוב בדרום אירופה, שכלל בעיקר את דרום צרפת, ספרד ואיטליה.

** מקור כינוים של הטרובדורים בפועל האוקסיטני trobar שפירושו “למצוא”, ובהשאלה “להמציא” או “לחבר” (שיר או לחן).

———————————-

נושא מרכזי בשירתם של הטרובדורים היה אהבה, כולל אהבה מחוץ לנישואין וחושניות ארוטית, בניגוד לתפיסה הנוצרית השלטת דאז, ובכל זאת זכו שיריהם להצלחה רבה ואף התקבלו ע”י הכנסייה.

גם הטרובדוריות יצרו קשר הדוק בין מעשה השירה למעשה האהבה, אך הן כתבו על אהבה בדרך שונה מעמיתיהן הגברים; סגנונן היה דיאלוגי יותר ומצועצע פחות, והן הציגו גרסה מיושבת יותר ואידילית פחות של מערכות יחסים.

הנה כמה בתים מתוך שיריהן של טרובדוריות, בנות אוקסיטניה של המאות ה-12 וה-13:

“חבר נאה מתוק, אוכל לומר לך בכנות
שמעולם לא הייתי ללא תשוקה
משום ששמחת להיות מאהב החצר שלי;
לא הייתה גם עת, חבר נאה מתוק,
שבה לא רציתי לראותך עוד;
מעולם לא הרגשתי חרטה,
ואם הלכת ממני בכעס, מעולם לא קרה
שחשתי שמחה עד ששבת אלי.”
(טיבור ד’אורנז’)

“אתה מאהב ראוי כל כך,
שהלוואי שלא היית כזה הססן;
אך אני שמחה שאהבתי גורמת לך חרטה,
שאם לא כן, הייתי אני זו שמכה על חטא.
ובכל זאת, אתה הוא שעומד להפסיד
אם לא תהיה אמיץ דייך לעמוד מאחורי רצונך,
ותסב לשנינו נזק רב אם תסרב.
שהרי גברת אינה מעזה להסתיר
את רצונה האמיתי.”
(גרסנדה דה פרואנזה)

“כעת הגענו אל התקופה הקרה
כשקרח ושלג ובוץ מכסים את האדמה
והציפורים הקטנות דוממות
אף אחת אינה נוטה להנעים זמירות.”
(אזלייה דה פורקירן)

“אישה יפהפייה, שהנאה ושפה אצילית מרוממות אותך,
ואיכות,
אלייך יוצאים חרוזיי,
משום שבך יש עליצות ושמחה ואושר,
וכל הדברים הטובים שאפשר לרצות מאישה.”
(ביאריס דה רומנס)

עימות לירי מפורסם בין שתי טרובדוריות, מריה דה ונטדום וגי ד’אוסל, עסק בדילמה הבאה: כאשר גבר מצליח לשכנע גברת לקבלו כמאהב, האם הוא נעשה שווה מעמד לה, או שמא הוא נותר במעמד של משרת שלה?

(מתוך עמודי ויקיפדיה של הטרובדוריות המפורטות כאן)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מיניאטורה מתוך ספר שירים שהעניק ג’ון טלבוט הרוזן משרוסברי למרגרט מאנז’ו מלכת אנגליה, שנת 1440 לערך (הספרייה הבריטית, Royal MS 16 G. V folio 3v)

בתמונה הקטנה: מיניאטורה מתוך “שירים של מריה הקדושה” שאסף אלפונסו העשירי מלך קסטיליה, המאה ה-13

רגיל

ציונה (ציקי) לוי-לירון

ציונה (ציקי) לוי-לירון, 2010-1927

“חשוב לי מאוד להפיץ את השירים של יהדות ספרד ותימן. השירים הללו אינם פולקלור. אמרתי זאת לאנשי ‘קול ישראל’ אך הם סירבו לקבל את דברי. מדוע כל אמן שמכבד את עצמו שש להשמיע את שיריהם של ביאליק וטשרניחובסקי, ואילו שירים שהלחנתי למילותיו של רבי שלום שבזי הם רק פולקלור? אני רוצה שישמיעו את השירים הללו כשירים ישראליים חדשים ותו לא. אין אלה שירי עדות או שירי שכונה. אני לא מאמינה שיש חשיבות למוצא העדתי. אני מאמינה רק במוסיקה טובה”
(מתוך ריאיון עמה בעיתון “יחד”)

היום, לפני 91 שנים, נולדה ציונה (ציקי) לוי-לירון, אמנית, כותבת ומלחינה ישראלית. בהשראת מזמורי התפילה המסורתיים של יוצאי תימן שליוו את ילדותה בכרם התימנים בתל אביב, היא החלה את דרכה המוזיקלית בגיל 24, כשלמדה לנגן בפסנתר ולימדה ריתמיקה בגני ילדים ובבתי ספר בעיר. בשנות ה-60 החלה להלחין ולערוך מוזיקלית שירי ילדים ומחזות לילדים, והייתה מהראשונות בישראל שהלחינו שירים של משוררי יהדות המזרח וספרד, כמו רבי יהודה הלוי, אבן גבירול ושלום שבזי, שבוצעו ע”י מיטב הזמרים. במקביל עסקה גם באמנות פלסטית, וציוריה הוצגו בתערוכות רבות בארץ ובחו”ל וזכו בפרסים רבים.

המידע עליה מתוך ראיונות שקיים נעם סמית עם ילדיה, יובל לוי ומאירה קרול, ועם אחותה אסתר, במסגרת פרויקט “מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה“. עוד באתר “פוליטיקלי קוראת”.

פייסבוק

רגיל

תֶלמה יֶלין

תֶלמה יֶלין (בנטוויץ’), 1959-1895

היום, לפני 59 שנים, הלכה לעולמה תֶלמה יֶלין, צ’לנית ומלחינה ישראלית בעלת שם עולמי. בשנת 1919 עלתה מאנגליה לארץ ישראל, והחלה בפעילות רחבת היקף למען חינוך מוזיקלי בארץ ובארגון קונצרטים ומופעים. היא התמסרה לנגינה ולהוראת הנגינה, ובמשך שנים הייתה מורה לנגינה בצ’לו וערכה קונצרטים ברחבי אירופה. בית משפחתה, שתוכנן על ידי בעלה האדריכל אליעזר ילין, היה המבנה הראשון שנבנה בשכונת רחביה בירושלים, ובו אירחה לקונצרטים בגזוזטרה את שמנה וסלתה של העיר ומוזיקאים מכל העולם. על שמה נקרא בית הספר לאמנויות “תלמה ילין” בגבעתיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: באדיבות טרודי שורץ-הילר ונדב מן, ביתמונה

בתמונה הקטנה: ילין מנגנת בטקס באקדמיה למוזיקה בירושלים ב-1950 (משמאלה פרנק פלג ומשה זמורה)

(התמונות מתוך אתר סגולה – מגזין ישראלי להיסטוריה)

רגיל

מודֵסטָה סַאנחִינֵס אוריאַרטֶה

מודֵסטָה קֵסַרֵאָה סַאנחִינֵס אוריאַרטֶה, 1887-1832

היום, לפני 186 שנים, נולדה מודֵסטָה סַאנחִינֵס אוריאַרטֶה, מחשובות המלחינים בבוליביה של המאה ה-19. היא הלחינה עשרות יצירות, אשר פורסמו במלואן רק בשנים האחרונות. ב-1863 הייתה ממייסדי החברה הפילהרמונית של לה-פאס. היא עבדה גם כעיתונאית וכעורכת, כתבה מאמרים על נשים ופרסמה סיפורי אגדות על מולדתה. היא תרמה רבות למען מתן שירותים סוציאליים לקשישים, ליתומים ולעניים, לבניית אגף בבית חולים עבור מי שאינם יכולים לשלם על טיפול רפואי, ולאספקת מזון לעניים ולרעבים, וכן גייסה כספים למען הפצועים ושבויי המלחמה במלחמת האוקיינוס השקט בין בוליביה, צ’ילה ופרו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ביורק

ביורק גוד’מונדסדוטיר, נולדה ב-1965

“שירה היא חגיגה של חמצן”

היום, לפני 52 שנים, נולדה ביורק גוד’מונדסדוטיר, זמרת, מלחינה, כותבת ומפיקה מוזיקלית איסלנדית היוצרת במגוון סגנונות, כמו ג’אז, פופ, טריפ-הופ, מוזיקה אלקטרונית ומוזיקה קלאסית. בגיל 12 הקליטה את אלבומה הראשון לאחר שהמורה שלה לפסנתר שלח הקלטה שלה לרדיו, ומאז זכתה ב-5 פרסי בריט, 4 פרסי MTV ו-21 פרסי מוזיקה איסלנדיים. בשנת 2000 זכתה בפרס בפסטיבל קאן על משחקה בסרט “רוקדת בחשכה”, ב-2010 זכתה בפרס האקדמיה המלכותית השוודית, וב-2015 הועלתה רטרוספקטיבה של עבודתה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אחינועם ניני

אחינועם ניני, נולדה ב-1969

היום, לפני 48 שנים, נולדה אחינועם ניני, זמרת, מלחינה, מתופפת ופעילת שמאל ישראלית. ניני התפרסמה באירופה בפרט ובעולם בכלל כאמנית פופ ומוזיקת עולם לאחר שהשיר “Babel“, שהקליטה ב-1988 עבור פסקול הסרט “Notre dame de Paris“, הגיע לראש מצעד הפזמונים בצרפת. תקליטה הבינלאומי הראשון “Noa” יצא ב-1994, ומאז שיתפה פעולה והופיעה עם מיטב מוזיקאי העולם ובאירועים בינלאומיים חשובים. במקביל, ניני פעילה בתנועות לזכויות אדם ולשלום, וב-2003 מונתה לשגרירה של רצון טוב מטעם ארגון המזון והחקלאות של האו”ם הנאבק ברעב העולמי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם מירא עווד

רגיל

מאיה דוניץ

מאיה דוניץ, נולדה ב-1981

היום, לפני 36 שנים, נולדה מאיה דוניץ, פסנתרנית, מלחינה, זמרת, מנצחת ואמנית סאונד ישראלית. היא מקליטה ומופיעה בישראל ובחו”ל במנעד רחב של סגנונות מוזיקליים, כמו ג’אז, בלוז, פאנק, רוק ומוזיקה אלקטרונית; מנגנת על פסנתר, על כלי הקשה ועל חליל צד; מופיעה עם מקהלות, תזמורות ומיטב המוזיקאים בארץ ובעולם; מנהלת מוזיקלית פסטיבלים; וכן עורכת מיצגים במוזיאונים לאמנות. בין היתר, דוניץ חברה בלהקת “הבילויים” ומייסדת “מקהלת גבעול”, סופר-גרופ ווקאלי אוונגרדי שמשתתפיו הם מוזיקאים מרקעים וז’אנרים מגוונים, המאלתרים, שרים ויוצרים מוזיקה אקספרימנטלית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

זיטקלה-סה

זיטקלה-סה, 1938-1876

היום, לפני 141 שנים, נולדה זיטקלה-סה, סופרת, מוזיקאית, מורה ואקטיביסטית אמריקאית בת שבט הסוּ. היא הייתה מהראשונים שהביאו את התרבות הילידית אל הקהל הרחב. בנוסף לתרגום הפולקלור המסורתי לאנגלית, היא כתבה רבות על משבר הזהות שחוותה כשנלקחה בגיל 8 מהשמורה לפנימייה שמטרתה להטמיע ילדים ילידים ושחורים בחברה הכללית ו”לתרבת” אותם. ב-1913 הייתה שותפה ליצירתה של האופרה הילידית הראשונה, “ריקוד השמש”, על בסיס מסורות של שבט סוּ ושבט יוּט. ב-1926 הקימה את המועצה הלאומית של הילידים האמריקאים, שנאבקה למען זכויות אזרח עבורם תוך שימור אורחות חייהם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

באפי סיינט-מארי

באפי סיינט-מארי, נולדה ב-1941

היום, לפני 76 שנים, נולדה באפי סיינט-מארי, מוזיקאית, אמנית, מחנכת ופעילה חברתית. היא נולדה בשמורה של אומת הקרי בקנדה, הוצאה מביתה ע”י הרשויות ונמסרה לאימוץ בארה”ב. דרכה המוזיקלית נסקה בראשית שנות ה-60 יחד עם גדולי אמני הפולק, כמו בוב דילן, ג’וני מיטשל, ניל יאנג ולאונרד כהן. רבים משיריה תוקפים סוגיות פוליטיות וחברתיות, כמו דיכוי הילידים האמריקאים, מלחמת וייטנאם, פמיניזם ואקולוגיה. בנוסף למוזיקה, סיינט-מארי קיבלה הכרה רחבה ופרסים על מלחמתה למען זכויות ילידים בארה”ב ובקנדה, בעיקר בנוגע למחלוקות על אדמות, ועל כמה מיזמים חינוכיים שהיא מנהלת למען ילדים ילידים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

זיב-און-ניסה

זיב-און-ניסה, 1702-1638

היום, לפני 379 שנים, נולדה זיב-און-ניסה (בפרסית: “כתר המין הנשי”), נסיכת האימפריה המוגולית, אימפריה שראשיה היו מוסלמים ממוצא מונגולי, ששלטה בתת-היבשת ההודית מתחילת המאה ה-16 עד אמצע המאה ה-19. היא נודעה כמלומדת בתחומים אקדמיים שונים, ובכללם דת, פילוסופיה, מתמטיקה, אסטרונומיה וספרות. במיוחד התפרסמה באלפי השירים שכתבה, ואף הלחינה ושרה, בפרסית ובערבית, תחת שם העט “מח’פי”, שמשמעו “הנחבא/ת”. בעשרים השנים האחרונות לחייה הוחזקה כאסירה והונה הוחרם, ככל הנראה כעונש על רומן אסור או בגלל התנגדותו של אביה הקיסר להיותה משוררת ומוזיקאית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה גורדי גיי

אנה גורדי גיי, 2014-1922

היום, לפני 95 שנים, נולדה אנה גורדי גיי, אשת עסקים, מלחינה ופזמונאית אמריקאית. בשנות ה-50 החלה משפחתה להיות מעורבת בתעשיית המוזיקה והקימה את חברת התקליטים “מוטאון”, שהיה לה חלק חשוב באינטגרציה הבין-גזעית של המוזיקה הפופולרית בארה”ב ובעולם. היא עבדה בחברה כמפיצה וכמפיקה עד שב-1959 פתחה לייבל משלה בשם “אנה”. היא התפרסמה כשכתבה כמה להיטים ללהקת “האוריג’ינלז”, למרווין גיי ולסטיבי וונדר. ב-1963 נישאה למרווין גיי, והיא חתומה, ככותבת או כהשראה, על רבים משיריו שהגדירו מחדש את מוזיקת הנשמה לא רק כז’אנר אמנותי אלא גם כאמצעי ליצירת שינוי חברתי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מריה שימנובסקה

מריה שימנובסקה, 1831-1789

היום, לפני 228 שנים, נולדה מריה שימנובסקה, מלחינה פולנייה, אחת מהפסנתרניות הווירטואוזיות המקצועיות הראשונות ומהנגניות הראשונות שהופיעו עם רפרטואר מן הזיכרון (ללא תווים). כמו רבות מהמלחינות בתקופתה גישתה לכלים הייתה מוגבלת, ולכן הלחינה בעיקר עבור פסנתר ואורגן. נגינתה התקבלה באהדה רבה על ידי המבקרים והקהל, ויצירותיה משויכות סגנונית לתקופה הטרום-רומנטית והסנטימנטלית. לאחר מסעות הופעות רבים ברחבי אירופה קבעה שימנובסקה את מושבה בסנט פטרבורג, שם הלחינה עבור חצר הצאר, ערכה קונצרטים, לימדה מוזיקה וניהלה סלון תרבותי רב-השפעה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הילדגרד מבינגן

הילדגרד מבינגן, 1179-1098

היום, לפני 837 שנים, נפטרה הילדגרד מבינגן, מהדמויות היצירתיות ורבות הפנים של ימי הביניים: אם מנזר, מלחינה, משוררת, רופאה, מחזאית ומיסטיקנית גרמנייה. כתביה הרבים כוללים יצירות תאולוגיות והתכתבויות עם קיסרים וארכיבישופים מכל רחבי אירופה. היא המלחינה האישה הידועה הראשונה, והותירה אוסף יצירות רחב ומגוון יותר מכל מלחין מהמאה ה-12. “מחזה המעלות הטובות” שכתבה הוא הראשון הידוע מסוגו כמחזה מוסר לטיני בידורי-חינוכי. הילדגרד נחשבת גם לרופאה ולמדענית הראשונה בשל פירוט נדיר בהיקפו על תכונותיהם הפיזיולוגיות והרפואיות של צמחים, בעלי חיים, אבנים ומתכות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נדיה בולאנז’ה

נדיה בולאנז’ה, 1979-1887

היום, לפני 129 שנים, נולדה נדיה בולאנז’ה, מלחינה, מנצחת ומורה למוזיקה צרפתייה. היא האישה הראשונה שניצחה על תזמורות חשובות רבות, כמו הסימפונית של הבי-בי-סי, הסימפונית של בוסטון, תזמורת האלה ממנצ’סטר, הפילהרמונית של ניו יורק ותזמורת פילדלפיה. השפעתה הייתה עצומה ונפרשה על רוב העולם המוזיקלי המערבי: במשך כשבעה עשורים עבדה עם האקדמיות המובילות למוזיקה, כמו ג’וליארד בניו יורק, לונגי בלונדון, הקונסרבטוריון של פריז והקונסרבטוריון האמריקאי למוזיקה בפונטנבלו. תלמידיה הרבים, מהמלחינים והמוזיקאים המובילים של המאה ה-20, ייסדו אסכולת הלחנה חדשה על בסיס משנתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נורית הירש

נורית הירש, נולדה ב-1942

היום, לפני 74 שנים, נולדה נורית הירש, מוזיקאית ומלחינה ישראלית. שירה הראשון שהתפרסם היה “פרח הלילך”, שהלחינה ב-1965. הלחן שלה ל”עושה שלום במרומיו” נחשב כיום בקהילות יהודיות רבות כלחן תפילה, אף שכתבה אותו במקור ב-1969 עבור פסטיבל הזמר החסידי הראשון. כ-1,600 השירים שהלחינה בוצעו ע”י מיטב המבצעים הישראלים ונכללו גם בפסי קול של סרטים ישראליים (כמו “השוטר אזולאי” ו”סלאח שבתי”), בפסטיבלים לשירי ילדים (כמו “ברבאבא” ו”מקהלה עליזה”) ובפתיחים לתוכניות הטלוויזיה המצליחות ביותר (כמו “פרפר נחמד” ו”קרובים קרובים”). השנה קיבלה פרס ישראל בתחום הזמר העברי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הלן טוביאס-דוזברג

הלן טוביאס-דוזברג, 2010-1919

היום, לפני 97 שנים, נולדה הלן טוביאס-דוזברג, מלחינה אסטונית-אמריקאית. הקריירה המוזיקלית שלה החלה לאחר מלחה”ע ה-2, כשהיגרה לארה”ב והחלה להופיע בכנסיות בניו יורק. היא הלחינה יצירות קאמריות וסימפוניות, סונאטות לכינור ולצ’לו, יצירות לרביעיות כלי מיתר ומנעד רחב של יצירות למקהלות, המנוגנות על ידי מיטב התזמורות בעולם. ליאונרד ברנשטיין אמר עליה שהיא “מעזה להיות מקורית ומוזיקלית בו זמנית, בזמן שכל הגברים מתרוצצים ומחברים קקופוניות אינטלקטואליות.”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרי לו ויליאמס

מרי לו ויליאמס, 1981-1910

היום, לפני 106 שנים, נולדה מרי לו ויליאמס, מלחינה, מעבדת ופסנתרנית אפרו-אמריקאית, “הגברת הראשונה של הג’אז”. היא לימדה את עצמה לנגן בפסנתר כילדה קטנה, החלה להופיע בגיל 7, בגיל 13 כבר הופיעה עם דיוק אלינגטון ובגיל 25 כתבה ועיבדה עבור בני גודמן. היא כתבה והלחינה מאות שירים, הקליטה יותר ממאה תקליטים וחנכה אמנים צעירים רבים, ביניהם מיטב אמני הבי בופ, כמו ת’לוניוס מונק, צ’ארלי פארקר, מיילס דייוויס ודיזי גילספי. בשנות השישים הקימה מוסדות צדקה שרווחיהם תמכו במוזיקאים במצוקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’וליה וולף

ג’וליה וולף, נולדה ב-1958

היום, לפני 57 שנים, נולדה ג’וליה וולף, מלחינה אמריקאית. יצירתה “שדות הפחם”, אורטריה למקהלה ולתזמורת שהוקדשה לקהילת הכורים במולדתה פנסילבניה, זכתה השנה בפרס פוליצר למוזיקה. לוולף גוף יצירות נרחב לכלי מיתר וכלי הקשה וגם לתזמורות שלמות, שמושפע ממוזיקת פולק, פופ, רוק ואפילו פאנק. יצירותיה מבוצעות ברחבי העולם על ידי גדולי המבצעים והתזמורות.

ויקיפדיה

פייסבוק