עמוד 1
רגיל

שולה קשת

שולה קשת, נולדה ב-1959

“מצבן של נשים מקהילות של צבע באזורי מצוקה תמיד יהיה גרוע משל הגברים ומשל נשים מהקבוצה ההגמונית, ואם נשאיר את המאבק הזה לממסד או לקבוצה ההגמונית, נמשיך להיתפס כקהילה שזקוקה לשיקום. התופעה של אנשים שבאים מבחוץ לעזור למסכנים ולאומללים, היא הדרך של ההגמוניה לשמר את המצב החברתי הזה”

היום, לפני 60 שנים, נולדה שולה קשת, אמנית רב-תחומית, אשת חינוך, יזמת ופעילה חברתית ישראלית. ממייסדות תנועת “אחותי – למען נשים בישראל” ומקימת “בית אחותי” ו”מרכז אהטה” (אחותי באמהרית); ממובילות המאבק של תושבי דרום ת”א נגד גירוש הפליטים; ממייסדות הארגון “לבי במזרח”; יוזמת אירועי “לילה שחור”, קואליציית סחר הוגן וכלכלה פמיניסטית, ועוד מגוון יוזמות המקדמות דיאלוג ושותפות בין נשים מקהילות פריפריאליות שונות. ב-2018 נבחרה ליו”ר ועד השכונה של נווה שאנן ולמועצת העיר ת”א-יפו, והאגודה לזכויות האזרח העניקה לה את אות זכויות האדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: תנועת “אחותי” מציגה את גיליון “לחם, בגד, קורת גג” (ללא קרדיט). מתוך אתר “דבר העובדים בארץ ישראל”.

רגיל

לינוי אשרם

לינוי אשרם, נולדה ב-1999

“אף פעם לא הייתי הכי טובה בחוג. כשהייתי קטנה המאמנות שלי לא באמת חשבו שאגיע לרמה הגבוהה. אבל התקדמתי לבד, לאט לאט, ובנות אחרות פרשו. לא השקיעו בי כמו במתעמלות אחרות, אז אני נתתי מעצמי יותר כדי להגיע לרמה הכי גבוהה, ולא שינה לי מה היו הסטנדרטים הנדרשים לספורט הזה”.

היום, לפני 20 שנים, נולדה לינוי אשרם, מתעמלת אמנותית ישראלית. היא החלה להתאמן בהתעמלות אמנותית בגיל 7, והשתתפה בתחרויות בינלאומיות מאז שהייתה בת 12. נכון להיום, היא סגנית אלופת העולם לשנת 2018 (בקרב-רב ובתרגיל החישוק), בעלת חמש מדליות באליפויות העולם, שתי מדליות באליפויות אירופה ו-25 מדליות בתחרויות גביע העולם (שבע מהן מדליות זהב). באוגוסט 2018, בתחרויות ההכנה לאליפות העולם במינסק, השיגה בתרגיל האלות ציון של 20.65 נקודות, הציון הגבוה ביותר שהושג בעולם בכל התרגילים והוכר כשיא עולם חדש על ידי התאחדות ההתעמלות הבינלאומית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: תרגיל החישוק של אשרם בגביע העולם בסופיה, בולגריה, אפריל 2019 (צילום: AFP)

בתמונה הקטנה: אשרם עם מדליית הכסף שלה בתחרות הקרב-רב באליפות העולם בהתעמלות אומנותית, סופיה, בולגריה, ספטמבר 2018 (צילום: ראובן קסטרו)

רגיל

תקוה לוי

תקוה לוי, 2012-1960

היום, לפני 59 שנים, נולדה תקוה לוי, אשת חינוך, פעילה חברתית ופמיניסטית מזרחית ישראלית. הניכור שנכפה עליה מנוף ילדותה, כשאותרה כמחוננת ונשלחה לפנימייה, היווה מנוף למפעל חייה: עמותת הל”ה, הפועלת לקירוב הורים מקבוצות מוחלשות לעשייה הפדגוגית ומקדמת חינוך שוויוני לילדים מכל הקשת החברתית. ב-1996 יצרה לוי מהפכה בפמיניזם בישראל, כשהובילה את הכנס הפמיניסטי המזרחי הראשון תחת הכותרת “אנחנו כאן וזה שלנו”. היא הייתה מהראשונות שהנכיחו את הגדרתן העצמית כיהודיות-ערביות, ומנקודת מבט זו פעלה רבות למען שיתוף פעולה, דיאלוג ושלום בין יהודים וערבים.

“אם נבחן את המצעים של כל מפלגות השמאל, נקשיב לנאומים של פוליטיקאים ואנשי רוח המדברים על שלום, משום מה, השורה התחתונה, במקרה הטוב, היא ‘שתי מדינות לשני עמים בגבולות 67’. 
“הבה נינשא לרגע על כנפי דמיוננו המזרחי ונתאר לעצמנו שהגענו למצב זה. אני שואלת – ומה אז? תמו המשאלות, תמו החלומות, תמו השאיפות? הטענה שלי היא שמצב זה הוא השלב הראשון בסולם […]
“ברגע שתשתקף במראה הדמות [של הערבי] ללא המסכה שהאשכנזים תפרו, המזרחים יפסיקו לפחד שמא יזהו אותם עם הערבים. אנחנו הרי יהודים-ערבים. וזה יקרה רק כשתקום מדינה פלסטינית ויהיה גבול פתוח.
“הימין והשמאל האשכנזי הינם גזירה שווה, כיוון ששניהם פוחדים פחד מוות מהשלב בו פלסטינים ומזרחים יקבעו עובדות בשטח של חיים ללא שום מחיצות מלאכותיות – מציאות […] בה כולם יהיו אזרחים שווים בפני חוק צודק.
“[זהו] האקט שייתן את הלגיטימציה למזרחים. רק אז יחזרו לחיות כמו שחיו כאן, בטולדו, לפני 900 שנה; רק אז יחזרו לחיות כמו שחיו ההורים שלי בעיראק לפני שהתחיל הסיפור הזה שנקרא ציונות. ורבותי, ההורים שלי לא היו בגטו יהודי, ההורים שלי חיו בין ערבים, וחיו טוב!”
(מתוך נאומה “לחלום את העתיד“, ב”מפגש טולדו, מזרחים ופלסטינים למען דיאלוג ישראלי-פלסטיני”, יולי 1989)

עוד על תקוה לוי ב”ויקיפדיה”

עוד על עמותת הל”ה (הורים למען החינוך בשכונות ובעיירות הפיתוח), ב“ויקיפדיה” ובאתר העמותה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: תקוה לוי במשרדי הל”ה, מתוך “הומאז’ לתקוה” באתר “העוקץ” במלאת שלושים יום לפטירתה (צילום: אביטל מוזס-חיים, המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית)

רגיל

רחל צברי

רחל צברי, 1995-1909

היום, לפני 109 שנים, נולדה רחל צברי, אשת ציבור ומחנכת ישראלית, מהנשים הראשונות בארגון “ההגנה”. עם פרוץ מאורעות תרפ”ט דרשה לצרף גם את הנשים לפעילות מבצעית, הוכשרה בהפעלת נשק, בקרב פנים אל פנים ובעזרה ראשונה, נמנתה עם המסתערבות הראשונות ופיקדה על פלוגת הנשים הראשונה בארגון. במקביל עבדה כמורה וכמפקחת חינוכית, פעלה לקידום מעמד המורים והדריכה מורות לגיל הרך בפסיכולוגיה חינוכית. ב-1951 הייתה לאישה הראשונה מעדות המזרח שנבחרה לכנסת, ועסקה רבות במקומם של בני עדות המזרח, בסוגיות דת ומדינה, בחינוך ובזכויות נשים.

ויקיפדיה

בין התחומים שקידמה כחברת כנסת: ביטול נישואי ילדות ומכירת בנות לנישואין, ענישת גברים גרושים המשתמטים מדמי מזונות, הכרה בפגיעה בעקרות בית כתאונת עבודה, מינוי דיינות בבתי דין רבניים, שריון מקום לנשים במועצות הכוללות גברים בלבד, הנהגת יום חינוך ארוך ומערך חינוך קדם-גני מגיל שלוש, צמצום מספר התלמידים בכיתה, החלת אינטגרציה בבתי הספר והקמת כיתות נפרדות למחוננים.

פייסבוק

התמונה הגדולה לא מאומתת, מתוך אתר מידע על ישראל

התמונה הקטנה מתוך אתר הכנסת

רגיל

רונית מטלון

רונית מָטָלוׄן, 2017-1959

היום, לפני 59 שנים, נולדה רונית מָטָלוׄן, מחשובות הסופרות הפמיניסטיות המזרחיות בספרות העברית בדורנו, המזוהה במובהק גם עם השמאל הרדיקלי ועם ארגונים לשינוי חברתי ולמען זכויות אדם. יצירתה עוסקת בעיקר בשאלת הזהות של בני עדות המזרח בישראל, במעמד האישה בחברה המזרחית והישראלית בכלל וביצירת אלטרנטיבות לקטגוריות מהותניות של מזרח מול מערב. לצד יצירתה הספרותית עבדה גם כעיתונאית, וכן הייתה ראש התוכנית לכתיבה יוצרת בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. סיפורה “אח קטן” הוא כיום יצירת חובה לבחינת הבגרות בספרות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילם דודו בכר, מתוך כתבה ב”הארץ”, 2015, “אשכנזים, ספרות ובהלה קיומית: ראיון עם רונית מטלון

בתמונה הקטנה: בצעירותה, מתוך אלבום אישי

רגיל

אווה אילוז

אווה אילוז, נולדה ב-1961

“היחסים הכלכליים הפכו להיות רגשיים ביותר, בעוד יחסים קרובים ואינטימיים הפכו להיות מוגדרים במידה גדלה והולכת על ידי מודלים כלכליים של מיקוח, חילופין והגינות. זו דוגמה למה שאני קוראת לו ‘קפיטליזם רגשי’, שבו מצד אחד [תרבות הצריכה ו]אנשי עסקים נכנסים לתחום הרגשות, ומצד שני אנחנו מנהלים את הרגשות שלנו במושגים של הפסד ורווח.”

היום, לפני 57 שנים, נולדה אווה אילוז, סוציולוגית ישראלית ופמיניסטית מזרחית, הנחשבת לאחת ההוגות המשפיעות כיום בעולם. מחקריה עוסקים בדרכים שבהן תקשורת פופולרית, מערכות ידע ושפה, כלכלה ורגשות מבנים ומזינים זה את זה.

ויקיפדיה

הציטוט מתוך ריאיון ב”הארץ”: “הסוציולוגית אווה אילוז מנסה להבין כיצד שינה הקפיטליזם את הרומנטיקה

פייסבוק

תמונות מתוך אתר התרבות הצרפתי “טלרמה”

רגיל

רונית אלקבץ

רונית אלקבץ, 2016-1964

“אני אוהבת קולנוע רדיקלי שמבקש לבנות עולם חדש, שמקשה על עצמו. אני נמשכת לעולמות שחוקרים את הנפש, ששמים את האדם במרכז היצירה. אין לי רצון לביים או לשחק במשהו שאין לו יכולת לשנות. אני לא כאן לשחק לשם הנאה מהמשחק. עד כמה שזה יישמע בומבסטי, אני רוצה לחולל מהלך”

היום, לפני שנתיים, הלכה לעולמה רונית אלקבץ, מחשובות השחקניות והיוצרות בקולנוע הישראלי ואייקון של נשיות חזקה בכלל ונשיות מזרחית בפרט. אלקבץ כיהנה גם כנשיאת “אחותי”, תנועה פמיניסטית מזרחית לקידום צדק כלכלי, חברתי ותרבותי ולסולידריות עם נשים ממעמד כלכלי-חברתי נמוך בשיח הציבורי בישראל.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: על השטיח האדום בפסטיבל קאן 2014 (צילום: פרנסואה גויו, AEP)

בתמונה הקטנה: עם אחיה, שלומי אלקבץ, בטקס פרסי אופיר 2014 (צילום: ורה עציון ל-NRG)

רגיל

ז’קלין כהנוב

ז’קלין כהנוב (שוחט), 1979-1917

היום, לפני 38 שנים, נפטרה ז’קלין כהנוב, סופרת ופובליציסטית ישראלית ילידת קהיר. נדודיה בין קהילות שונות, לצד מוסלמים, יהודים ונוצרים, ערבים ואירופים, הולידו אצל כהנוב תפיסת עולם רב-תרבותית ואמונה בצורך באלוהות נשית, שתאפשר את קיומן של תרבויות ודתות שונות זו לצד זו. כהנוב האמינה כי הספרות היא כלי מהותי לשימור ייחוד תרבותי ולבחינת זהויות שונות, ועסקה בכתיבתה רבות בנושאים פמיניסטיים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים; במיוחד התעמתה עם ההתנשאות של המערב כלפי המזרח ועם ההפנמה המזרחית של נקודת המבט הזו וקראה תיגר על “כור ההיתוך” הישראלי.

ויקיפדיה

פייסבוק 

רגיל

חנה אזולאי-הספרי

חנה אזולאי-הספרי, נולדה ב-1960

היום, לפני 56 שנים, נולדה חנה אזולאי-הספרי, יוצרת פמיניסטית מזרחית, שחקנית, תסריטאית, מחזאית ובמאית קולנוע ישראלית, זוכת פרס אופיר. היא הייתה ממקימי “קבוצת התיאטרון הפשוט”, שהצגתו “תשמ”ד” זכתה במקום ראשון בפסטיבל עכו 1983 ועל משחקה בה קיבלה את פרס השחקנית הטובה ביותר. שיחקה וכתבה במיטב התיאטראות הגדולים בארץ ובעולם, וכן עבור מספר רב של סרטים וסדרות טלוויזיה. הדמויות שהיא משחקת, יוצרת ומציגה בסרטיה הקולנועיים והתיעודיים עוסקות בסוגיות כמו מגדר, זהות ומעמד בחברה הישראלית ומעלות לסדר היום הציבורי סוגיות של צדק חברתי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ויקי שירן

ויקי שירן, 2004-1947

היום, לפני 69 שנים, נולדה ויקי שירן, קרימינולוגית וסוציולוגית ישראלית ופמיניסטית מזרחית. היא התפרסמה במאבקיה הציבוריים והאקדמיים לקידום המזרחים, לטובת דו-שיח עם הפלסטינים ונגד השחיתות השלטונית והציבורית בישראל. היא השתתפה במאבקי “הפנתרים השחורים”, הייתה דוברת של מפלגת תמ”י (תנועת מסורת ישראל) שפנתה לקהל מזרחי מסורתי-דתי, ונמנתה עם מייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית ותנועת “אחותי” לקידום נשים מזרחיות. לאחר מותה יצא לאור ספר השירים שכתבה, “שוברת קיר”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פנינה מוצפי-האלר

פנינה מוצפי-האלר, נולדה ב-1955

היום, לפני 61 שנים, נולדה פנינה מוצפי-האלר, פרופסור חבר לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון ופעילה חברתית ישראלית. היא מקדמת את העיסוק בפמיניזם מזרח-תיכוני וערבי ומאתגרת את הפמיניזם הישראלי. מוצפי-האלר היא מהמייסדות של הקשת הדמוקרטית המזרחית, חברה בתנועת “אחותי”, פעילה בפורום דו-קיום בנגב וב-Ichad (הוועד הישראלי נגד הריסת בתים) ומרצה אורחת בכלא באר שבע, במעון לנשים מוכות ובעמותת “במקום” (המקדמת זכויות אדם וצדק חברתי בתחומי התכנון והפיתוח).

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

עליזה עזיקרי

עליזה עזיקרי, 2009-1941

היום, לפני 74 שנים, נולדה עליזה עזיקרי, זמרת ושחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית. היא נולדה במרוקו בשם לוסי מלול ובארץ עוּברַת שמה. עזיקרי זכתה להצלחה רבה החל בשנות השישים, אז יצא אלבומה הראשון שכתב עבורה אריס סאן, “נערה ממש אוצר”. ב-1970 נבחרה לזמרת הפופולרית ביותר בפסטיבל הזמר הבינלאומי בברזיל כשייצגה בו את ישראל. ב-1973 שיחקה ושרה בסרט “קזבלן”. לאחר מותה העלה תיאטרון “הבימה” את המחזמר “סיגל” העוסק בפרק מחייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שושנה ארבלי-אלמוזנינו

שושנה ארבלי-אלמוזלינו, 2015-1926

היום, לפני 89 שנים, נולדה שושנה ארבלי-אלמוזנינו, אשת ציבור ופוליטיקאית ישראלית. ב-1946 נעצרה בגין השתתפותה במחתרת הציונית בעיראק, וב-1947 עלתה לארץ. כיו”ר המחלקה להכשרה ולעבודה במועצת הפועלות פעלה רבות לקידום נשים ונערות. מ-1960, ובמשך כ-27 שנים, כיהנה כחברת כנסת מטעם סיעת המערך. ב-1986 מונתה לשרת הבריאות – ובכך הייתה לשרה השנייה (אחרי גולדה מאיר) שכיהנה בתפקיד שאינו שר ללא תיק והשרה הראשונה מעדות המזרח.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לילך אסולין

לילך אסולין, נולדה ב-1972

היום, לפני 42 שנים, נולדה לילך אסולין, שופטת כדורגל ישראלית בינלאומית. ב-2008 זכתה לציון גבוה ולשבחים לאחר שניהלה משחק בין ארמניה לבוסניה-הרצגובינה. ב-28 באפריל 2012 הייתה לאישה הראשונה שניהלה משחק בליגת העל הישראלית כשופטת‏.

ויקיפדיה

פייסבוק