עמוד 1
רגיל

ג’ומאנה חדאד

ג’ומאנה חדאד, נולדה ב-1970

היום, לפני 48 שנים, נולדה ג’ומאנה חדאד, סופרת, דוברת ועיתונאית לבנונית, הבולטת בפועלה למען זכויות נשים, במאבקה נגד צנזורה ולמען חופש הביטוי ובביקורתה על דת מאורגנת. ב-2008 ייסדה את “ג’סד” (“גוף”), מגזין תרבות בערבית המעורר מחלוקת בשל עיסוקו בטאבו של הגוף דרך קולנוע, ספרות, אמנות ומדע. השנה החלה לשדר תוכנית ב”אל-חורה”, ערוץ טלוויזיה בלוויין המשודר מארה”ב בערבית, העוסקת בסוגיות של חופש ביטוי וחשיבה ביקורתית. מזה כמה שנים היא נכללת ברשימת 100 הנשים הערביות החזקות בעולם של “מגזין העסקים הערביים”, בשל תרומתה התרבותית ופועלה החברתי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך כתבת דיוקן ב”לה פיגארו נשים” (בצרפתית): “ג’ומאנה חדאד מלבנון: לא לטאבו על מין“, 2014 [צילום: פרנקו טטמנטי]

בתמונה הקטנה: מתראיינת על פמיניזם ומיניות, גרמניה 2010 [צילום: היינריך בול שטיפטונג]

רגיל

דבורה ראם

דבורה ראם, 1903-1830

היום, לפני 115 שנים, הלכה לעולמה דבורה ראם, בעלת “דפוס ראם”, בית דפוס יהודי שהוקם בווילנה ב-1789 על ידי ברוך בן יוסף ראם והיה אחד מבתי הדפוס העבריים הראשונים. תחת ניהולה של דבורה, החל מ-1860, הוציא הדפוס ספרי קודש רבים וכן ספרי חול של מיטב הסופרים העבריים בני הזמן, וצמח להיות בית הדפוס היהודי הגדול בעולם. אך עיקר פרסומו של הדפוס הגיע בזכות פועלה של דבורה להוצאת מהדורה מקיפה של התלמוד הבבלי, המתבססת על איתור מקורות מדויקים של יותר ממאה מפרשים ראשונים ואחרונים בספריות ברחבי אירופה, ומשמשת יסוד לכל הדפסות התלמוד הבבלי עד היום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צורת הדף של התלמוד הבבלי בדפוס וילנה, שנתקבלה כצורה המקובלת והמקודשת עד היום

רגיל

מריון דֶנהוֹף

מריון הֶדָה אילזה, הרוזנת דֶנהוֹף, 2002-1909

היום, לפני 109 שנים, נולדה מריון דֶנהוֹף, עיתונאית וסופרת גרמנייה, מהפורות והמשפיעות בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה. היא הייתה שותפה ל”קשר ה-20 ביולי” כנגד היטלר, אך הצליחה להטעות את חוקרי הגסטאפו ולהינצל מהוצאה להורג. ב-1946 החלה לכתוב ב”די צייט” (“הזמן”), השבועון הנמכר והנקרא ביותר בגרמניה, ובמשך שנים רבות הייתה העורכת הראשית והמוציאה לאור. בנוסף כתבה יותר מ-20 ספרים, כולל ניתוחים פוליטיים והיסטוריים של גרמניה. את כל ירושתה הקדישה להקמת קרן המעניקה מדי שנה, מאז 2003, את “פרס מריון דנהוף” לקידום היחסים והשלום בין העמים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עומדת על ידיהם של אחיה, כריסטוף והייני, 1936 [מתוך אתר “קרן מריון דנהוף”]

התמונה הקטנה מתוך ביוגרפיה שלה בארכיון אתר “וולדורף חינוך היום”

רגיל

חמדה בן-יהודה

חמדה (ביילה פולה) בן-יהודה, 1951-1873

היום, לפני 145 שנים, נולדה חמדה בן-יהודה, סופרת ועיתונאית ארץ-ישראלית, דמות מרכזית בהחייאת השפה העברית. ב-1892 נפטרה אחותה דבורה, אשתו של אליעזר-בן יהודה, משחפת – והיא עִברתה את שמה, עזבה את לימודי הכימיה במכללה ואת כל חייה הטובים במוסקבה, נישאה לאליעזר והלכה אחריו לארץ נידחת בתנאי דוחק, לדאוג לכל מחסורו ולגדל את המשפחה העברייה הראשונה. חמדה כתבה וערכה את עיתוניו, הקימה מערך גיוס תרומות בארץ ובעולם למילון הלשון העברית, וכן חיברה סיפורים קצרים ותרגמה שירי ילדים. לאחר מותו השלימה את מפעל חייו והוציאה לאור את כל כרכי המילון.

ויקיפדיה

מאמר מקיף מאת רעות גרין על “חמדה בן-יהודה ו’מלחמתה עם השטן’: מפעלה הלא ידוע – הפקת המילון“, מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית

“זה שנתיים שהחלה בעולם מלחמה על ה-נ-ו-צ-ו-ת, החלו לצעוק ככרוכיה כי זה מעשה פראים להתקשט בנוצות, כי זה לא נאה למין היפה של זמננו, שזו אכזריות. סוף סוף, לגזול מהצפרים ומהעופות את נוצותיהם, כנפיהם וזנביהם ותדיר ימרטון בעודם בחיים וזה מסב להאמללות יסורים וענויים קשים…
אך לגמרה להגמל בפעם אחת מהנוצות לא היה להנשים היפות אמץ לב וע”כ החלו לשאת הנוצות מאחורי הכובע, מתחת לשפת הכובע, ובשנה זו צעדה הקדמה עוד צעד אחד ויסירו כליל הנוצות מהכובעים ובמקומן ישימו פרחים עשויים ברוב אומנות כפרחים טבעיים ממש או רמונים ממשי קל, מגז – סמרטוט (לא ‘ספונג’דרור’ חלילה)… ובאמת יש בזה יתר טעם מאשר לשאת סל-קש על הראש אפילו אם הסל יפה וקל.
אך מי יודע כמה זמן יארך נצחון זה ואם לא תשובנה היפהפיות לשאת שנית נוצות… מפני שזה נאה לפניהן ומפני שזה בינינו, יפה, יפה מאוד.”
[מתוך מדור האופנה (מילה שהיא עצמה חידשה) של חמדה בן-יהודה, בעיתון “השקפה”, 21/6/1904]

פייסבוק

הציטוט והתמונה הגדולה מתוך רשומה באתר הספרייה הלאומית, “מה ללבוש בסופ”ש? טיפים מגורו האופנה העברייה חמדה בן-יהודה

בתמונה הקטנה: אליעזר וחמדה בן-יהודה בביתם, 1912. מקור: הארכיון הציוני

רגיל

הנרייט בי לורנצן

הנרייט בי לורנצן, 2001-1911

היום, לפני 106 שנים, נולדה הנרייט בי לורנצן, הומניסטית, פעילת שלום ופמיניסטית נורווגית. בשנות ה-30 הייתה ממייסדות אקדמיית ננסן, שקידמה פילוסופיה הומניסטית בעידן הטוטליטריזם, ובמסגרת זו הרצתה בעיקר על זכויות נשים ובפני נשים. במהלך מלחה”ע השנייה פעלה בתנועת ההתנגדות הנורווגית, עד שב-1943 נעצרה על ידי הגסטפו ונשלחה למחנה הריכוז ראוונסבריק, שם שהתה עד סוף המלחמה. לאחר המלחמה ייסדה מגזין נשים שהעלה על סדר היום את זכויות הנשים ואת מקומן בחברה. ב-1995 זכתה באות הכבוד הגבוה ביותר באוסלו ונכללה ברשימת מאה הנשים החשובות ביותר בנורווגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרי קתרין גודארד

מרי קתרין גודארד, 1816-1738

היום, לפני 279 שנים, נולדה מרי קתרין גודארד, בעלת בית דפוס אמריקאית. העיתון שהוציאה לאור בזמן מלחמת העצמאות האמריקאית היה מהנקראים ביותר אז. כשהעיתון הביע תמיכה במסיבת התה של בוסטון, סירב הדואר הבריטי המלכותי להפיץ את העיתון, וגודארד פתחה מערכת דואר אלטרנטיבית שהפכה לימים לדואר האמריקאי. כשהקונגרס הקונטיננטלי השני, הממשלה דה-פקטו של 13 המושבות בצפון אמריקה שהפכו לארצות הברית, ביקש להפיץ ברבים את הכרזת העצמאות החדשה – גודארד הייתה הראשונה להדפיס את המסמך יחד עם שמות החותמים, על אף שהבריטים החשיבו זאת למעשה של בגידה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אן מור

אן ס’ מור, נולדה ב-1950

היום, לפני 67 שנים, נולדה אן מור, היו”רית והמנכ”לית של ענקית התקשורת “טיים”, האישה הראשונה בתפקידים אלה ב-95 השנים מאז הוקם תאגיד התקשורת, המוציא לאור יותר מ-100 מגזינים ברחבי העולם. מור החלה לעבוד ב”טיים” כפרשנית לענייני כלכלה ב-1978, מונתה למנהלת השיווק של “פורצ’ן” ב-1981, ערכה את מגזין “פיפל” ב-1991 וטיפסה עד למשרה הבכירה ביותר ב-2002. משימתה העיקרית הייתה להעביר את המגזינים אל העידן הדיגיטלי; “טיים” נכלל היום בין 20 תאגידי התקשורת הגדולים ביותר ברשת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שחלא שרכּת

שחלא שרכּת, נולדה ב-1956

היום, לפני 61 שנים, נולדה שחלא שרכּת, עיתונאית וסופרת פמיניסטית בולטת ואחת ממייסדות התנועה לזכויות האישה באיראן. שחלא היא מייסדת המגזין “זאנן” (“נשים”), שעוסק בסוגיות שמטרידות נשים איראניות, לרבות רפורמות בחוק, אלימות במשפחה ומיניות, ונחשב למגזין הנשים החשוב ביותר באיראן שלאחר המהפכה. שרכּת הובאה לא פעם בפני בית המשפט בשל האופן החתרני שבו היא מסקרת ידיעות במגזין שלה ומאתגרת את גבולות השיח הפוליטי באיראן. ב-2001, למשל, נגזרו עליה ארבעה חודשי מאסר משום שהשתתפה בוועידה בברלין שבה דנו בעתידה הפוליטי של איראן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: שער של אחד הגיליונות של “זנאן”

רגיל

מינא כשוור כמאל

מינא כשוור כמאל, 1987-1956

היום, לפני 30 שנים, נרצחה מינא כשוור כמאל, מהפכנית פמיניסטית אפגנית, מייסדת “ההתאחדות המהפכנית של נשות אפגניסטן”, ארגון שמטרתו לקדם שוויון וחינוך לנשים ולהשמיע את קולן המושתק. היא הוציאה לאור מגזין פמיניסטי דו-לשוני בשם “המסר של הנשים” והקימה בתי ספר לילדי פליטים, שהציעו גם סיוע רפואי והכשרה מקצועית בסיסית לאמותיהם. ב-1981 הוזמנה מינא ע”י ממשלת צרפת לייצג את תנועת ההתנגדות האפגנית בקונגרס התנועה הסוציאליסטית. זהות רוצחיה לא נתגלתה מעולם אבל רבים מאמינים כי היו אלה סוכנים של שירות המודיעין, המשטרה החשאית או המוג’אהדין באפגניסטן.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ברכה פֶּלאי

ברכה פֶּלאי, 1986-1892

היום, לפני 124 שנים, נולדה ברכה פלאי, מו”לית ישראלית. עם עלייתה ארצה בראשית שנות ה-20 הקימה ספרייה ציבורית בשם “מוריה”, שהפכה למקום מפגש מרכזי של החוג הספרותי של תל אביב. ב-1926, כיבואנית ומשווקת ראשית של ספרים, יזמה את שוק הספרים הראשון שלימים הפך ל”שבוע הספר העברי”. ב-1932 ייסדה את הוצאת הספרים “מסדה”, שגולת הכותרת שלה הייתה מיזם “האנציקלופדיה העברית”. היא הנהיגה שיטות שיווק חדשניות לתקופתן, כמו הפצה ארצית על ידי סוכני מכירות מדלת לדלת ושיווק לוועדי עובדים ולמוסדות, ותחת ניהולה במשך עשרות שנים נמנתה “מסדה” עם ההוצאות המובילות בארץ.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום משבוע הספר העברי, מתישהו בשנות השישים (משה פרידן/לע”מ)

רגיל

רחל כצנלסון-שזר

רחל כצנלסון-שזר, 1975-1885

היום, לפני 131 שנים, נולדה רחל כצנלסון-שזר, אשת ציבור ישראלית. היא אחת ממייסדותיה של תנועת הפועלות בגליל ב-1915, שהייתה הבסיס לייסודה של “מועצת הפועלות”, וכן ייסדה את ביטאון מועצת הפועלות, “דבר הפועלת”, ערכה אותו במשך 25 שנים ופרסמה בו מסות ומאמרים חינוכיים וספרותיים רבים. בנוסף הייתה חברת הוועד הפועל של ההסתדרות וחברת מרכז מפא”י, ומטעם גופים אלו שימשה כצירה לקונגרסים ציוניים ולאסיפת הנבחרים. כרעיית הנשיא זלמן שזר פעלה להידוק הקשר בין המדינה לארגוני הנשים בתפוצות, לקידום התרבות האמנות וההשכלה ולחיזוק מעמדם של ארגונים למען נזקקים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דיא חאן

דיא חאן, נולדה ב-1977

היום, לפני 39 שנים, נולדה דיא חאן, במאית קולנוע, מפיקה מוזיקלית ולוחמת למען זכויות אדם נורווגית ממוצא פנג’אבי-פשטוני. ב-2007 ייסדה את מגזין “סיסטר-הוד” (משחק מילים על המילה רעלה), שמטרתו לתת פתחון פה לאמניות מוסלמיות ולמוסלמיות צעירות בכלל ולהשמיע את קולותיהן, במיוחד בכל הנוגע לשוויון מגדרי, חופש ביטוי, שלום וצדק חברתי. ב-2010 הקימה את “Fuuse”, חברת הפקות מוזיקה, אמנות וקולנוע, שמתמחה בפרויקטים אקטיביסטיים לקידום דיאלוג סביב סוגיות חברתיות ופוליטיות, שחלקם זכו בפרסי אמי ופיבודי. היא גם המייסדת והמפיקה של פסטיבל האמנות והאקטיביזם באוסלו “אשת העולם”.

ויקיפדיה

פייסבוק

על “סיסטר-הוד”:
ויקיפדיה – סיסטר-הוד
אתר סיסטר-הוד
דף פייסבוק – סיסטר-הוד

רגיל

אליזבת טימותי

אליזבת טימותי, 1757-1702

היום, לפני 314 שנים, נולדה אליזבת טימותי, מוציאה לאור, בעלת בית דפוס ועיתון אמריקאית. לאחר מותו של בעלה ב-1738, בעידודו של בנג’מין פרנקלין, שותפו להדפסת “הגאזט של צפון קרוליינה”, החלה לנהל את העסק בעצמה, ובכך הייתה לאישה הראשונה בארה”ב שהוציאה לאור כתב עת, והאישה הראשונה הידועה בעיתונות האמריקאית בכלל, וכן הזכיינית האמריקאית הראשונה. תחת ניהולה הרחיב העיתון את התחומים שבהם עסק, ועל פי קוראיו תכניו השתפרו עשרות מונים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קתרין גרהם

קתרין גרהם, 2001-1917

היום, לפני 99 שנים, נולדה קתרין גרהם, מו”לית ה”וושינגטון פוסט” במשך יותר משני עשורים. ב-1963, כשקיבלה לידיה את התפקיד, הייתה האישה הראשונה שניהלה עיתון בסדר גודל כזה. ב-1972 הייתה האישה הראשונה שעמדה בראש חברה של “פורצ’ן 500”. במהלך “פרשת ווטרגייט” שנחשפה בעיתון שלה, עמדה תחת התקפות קשות ומתמשכות כשתמכה באופן בלתי מסויג בעיתונאים שלה. התובע הכללי, למשל, איים עליה ש”הציצי שלה עומד להסתבך בצבת גדולה אם הסיפור יתפרסם”. גרהם זכתה במרוצת השנים לאותות כבוד ולהוקרה גם על פועלה הפילנתרופי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בטינה פון ארנים

בטינה פון ארנים, 1859-1785

היום, לפני 231 שנים, נולדה בטינה פון ארנים, סופרת ומשוררת, מוציאה לאור, זמרת, אמנית חזותית, מאיירת ופעילה חברתית גרמנייה. היא סימלה את ה”צייטגייסט” של התקופה הרומנטית וטיפחה שיתופי פעולה אמנותיים בין מיטב היוצרים דאז, כמו בטהובן, שומאן, גתה, ליסט וברהמס. היא פעלה במסגרת התנועה הסוציאליסטית והפרוגרסיבית של פרוסיה, בין השאר לקידום זכויותיו של המיעוט היהודי המדוכא. תמונתה התנוססה על השטר של 5 מארק וביתה הפך למוזיאון לקידום מסורתה הספרותית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דורה מרסדן

דורה מרסדן, 1960-1882

היום, לפני 134 שנים, נולדה דורה מרסדן, פילוסופית של השפה, עורכת מגזינים ספרותיים וסופרג’יסטית אנרכו-פמיניסטית אנגלייה. היא הייתה מעורבת בראשיתה של התנועה הסופרג’יסטית במנצ’סטר, והשתייכה לפלג המיליטנטי שבה. ב-1911 החלה להוציא לאור סדרה של מגזינים שבהם נתנה פתחון פה לעמדות רדיקליות-אנרכיסטיות בנוגע לאהבה, למערכות יחסים ולדת. מרסדן גם קידמה כמה מהסופרים, ההוגים והמשוררים החשובים ביותר שכתבו ופעלו אז מחוץ לקונצנזוס.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אחד מהמאסרים

רגיל

לואיסה לוסון

לואיסה לוסון, 1920-1848

היום, לפני 168 שנים, נולדה לואיסה לוסון, משוררת ומוציאה לאור פמיניסטית וסופרג’יסטית אוסטרלית. ב-1888 הוציאה לאור את הירחון “השחר”, כתב העת היחיד באוסטרליה שהופק בלעדית על ידי נשים. הירחון, שהופץ בכל רחבי אוסטרליה וגם מחוץ לה, עסק ב-17 שנות קיומו בקידום סוגיות פמיניסטיות מהותיות. שנה אחר כך הקימה את “מועדון השחר” – שהפך למרכז העשייה הסופרג’יסטית בסידני. ב-1902, כשעבר החוק המתיר לנשים להצביע במדינתה, ניו סאות’ ויילס, לוסון הוכתרה כ”אם המאבק הסופרג’יסטי במדינה”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

“האזרחית” (La Citoyenne)

כתב-העת הפמיניסטי “האזרחית”, יצא לאור ב-1881

היום, לפני 135 שנים, יצא לאור בפריז הגיליון הראשון של “האזרחית”, כתב-עת דו-חודשי פמיניסטי שנוסד על ידי אוּברטין אוֹקלר, פמיניסטית וסופרג’יסטית צרפתייה. במהלך 10 שנות קיומו היה “האזרחית” כוח מוביל במאבק בקוד הנפוליאוני שקיבע את מעמדן הנחות של נשים, למען זכותן לכהן בתפקידים ציבוריים ולמען חקיקה שוויונית. עם נפילתו הקימה מריה מרטין במקומו את “עיתון הנשים”, וב-1897 ייסדה השחקנית והעיתונאית הידועה מרגריט דוראן את העיתון היומי “לה פרונד” שימשיך את מורשתם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ולרי אליוט

ולרי אליוט, 2012-1926

היום, לפני 89 שנים, נולדה ולרי אליוט, עורכת ספרותית, מו”לית ואשת עסקים אמריקאית. היא החלה לעבוד בהוצאת “פאבר ופאבר” כמזכירה, ופילסה דרכה עד שהפכה לאחת מבעלות ההוצאה. לאחר מותו של בן זוגה, טי-אס אליוט, ב-1965, ערכה והוציאה לאור את כתביו המפורסמים. אליוט מכרה את הזכויות על חיבורו “ספרו של פוסום הזקן על חתולים שימושיים”, שהפך לימים למחזמר הידוע “חתולים”, וברווחים ייסדה הענקת פרס שנתי לשירה על שם טי-אס אליוט.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מתילדה ג’וסלין גייג’

מתילדה ג’וסלין גייג’, 1898-1826

“נולדתי עם שנאה לדיכוי”

היום, לפני 189 שנים, נולדה מתילדה ג’וסלין גייג’, סופרג’יסטית, לוחמת חופש וזכויות אדם וסופרת ילידית-אמריקאית. ב-1850 נאסרה בעוון סיוע לשחרור עבדים נמלטים. ב-1871 הייתה אחת מעשר הנשים שניסו להצביע, בהתנגדות לחוק שאסר זאת עליהן. ב-1875 כיהנה כנשיאת איגוד הסופרג’יסטיות הלאומי. ב-1878 רכשה ירחון עבור איחוד הסופרג’יסטיות של אוהיו, שבו כללה טורים על נשים בהיסטוריה ונשים ממציאות.

ויקיפדיה

פייסבוק