עמוד 1
רגיל

בת אלפיים: אַמָאנִיטוֹרֶה

אחרי 2,000 פוסטים, חוגגות שבוע של היא-סטוריה בת אלפיים!

אַמָאנִיטוֹרֶה, מלכת נוביה משנת 1 לפנה”ס עד שנת 20 לספירה לערך

אַמָאנִיטוֹרֶה הייתה קַנְדָקֶה (“מלכה”) של נוביה, חבל ארץ היסטורי בעמק הנילוס, באזור מצרים, סודאן ואתיופיה של ימינו. היא מוזכרת בכמה טקסטים מהעת העתיקה, ביניהם ספר מעשי השליחים בברית החדשה, כמי שהצליחה לשמור על עצמאותה ועוצמתה ולהדוף את ניסיונות הכיבוש הרומאי. היא נודעת גם כאחת מאחרוני הבונים הגדולים של ממלכת כוש, שבנתה מאגרי מים בעיר מַרוּאָה בירת כוש, הקימה ושיקמה כמה מקדשים גדולים לאל אָמוֹן ומבנים רבים נוספים (ביניהם יותר ממאתיים פירמידות נוביות) – שרבים מהם שרדו עד היום ומעידים כי תקופתה הייתה המשגשגת ביותר בהיסטוריה המרואנית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: כן אבן שנמצא ב-1843 בכפר וואד בן נאקה שלגדות הנילוס, מוצג כיום במוזיאון המצרי בברלין. לצד דמותה נכתב, בכתב מרואני ובהירוגליפים מצריים:
“הישארי, הישארי על הכס האדיר, איזיס, גבירת העולם שמתחת, כמו הירח הגדל כביצה בחולפו על פני הרקיע. ומי ייתן שהדבר יעניק כוח לבתך, אמאניטורה”

רגיל

בת אלפיים: לִיוְיָה

אחרי 2,000 פוסטים, חוגגות שבוע של היא-סטוריה בת אלפיים!

לִיוְיָה קיסרית רומא, 58 לפנה”ס – 29 לספירה

לִיוְיָה דְרוּסִילָה, הידועה גם כיוּלִיָה אוׄגוּסְטָה (“הנשגבת”), הייתה אם השושלת היוליו-קלאודית, אשתו ויועצתו של ראשון קיסרי רומא אוגוסטוס והאישה המשפיעה ביותר בראשית האימפריה הרומית. היא הפכה למודל האצילי לכל נשות רומא כמטרונה, אשת המשפחה והבית. באופן חסר תקדים ניתנו לה הכבוד והיכולת להיות בעלת ממון ולנהל בעצמה את כספיה ללא פיקוח גברי, ועקב כך יכלה לנהל מעגל תומכים ולצבור כוח פוליטי רב, שעליו שמרה גם לאחר מות בעלה. היא הייתה האישה הראשונה שתמונתה הוטבעה על גבי מטבעות, ולאחר מותה הוכרזה כאלה ופסלה הוצב במקדש אוגוסטוס.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: פסל של ליויה, המוצג במוזיאון ארה פאצ’יס ברומא (צילום: ג’ובאני דל’אורטו)

רגיל

יום הנראוּת הביסקסואלית: סַאפְּפוֹ

יום הנראוּת הביסקסואלית

היום, 23 בספטמבר, מצוין מאז 1999 יום הנראוּת הביסקסואלית. החגיגה של ביסקסואליות בפרט, בניגוד לאירועים להט”ביים באופן כללי, מהווה תגובה לדעות הקדומות ולדחיקה לשוליים של א/נשים ביסקסואלים/ות הן בקהילה ה”סטרייטית” והן בקהילת הלהט”ב. הוגות היום טוענות שמאז מהומות סטונוול, הקהילה ההומו-לסבית גדלה בכוחה הפוליטי ובנראותה, בעוד הקהילה הביסקסואלית היא עדיין בלתי-נראית מבחינות רבות – ובראשן, הנטייה החברתית לסווג א/נשים כ”סטרייטים/ות” או “גייז” לפי המגדר הנתפס של בני/ות זוגם/ן. היום קורא אפוא לחברי וחברות הקהילה הביסקסואלית ולתומכיהם/ן ותומכותיהם/ן להכיר ולחגוג את ההיסטוריה הביסקסואלית, התרבות הביסקסואלית ואת כל הביסקסואלים/ות שבקרבתם/ן.

ויקיפדיה – יום הנראות הביסקסואלית

סַאפְּפוֹ, בת המאה ה-7 לפנה”ס

“אַתְּ לֹא יוֹדַעַת שֶׁמִּסְּעָרָה גְּדוֹלָה מֵגִיחַ פִּתְאוֹם יוֹם נִפְלָא?”

סַאפְּפוֹ הייתה משוררת לירית בת המאה השביעית לפנה”ס, מהאי לסבוס שביוון. תחכומה הלשוני, אוצר המילים הרחב שלה, משפטיה הפסטורליים ותיאוריה את רגשותיה ורצונותיה זיכו אותה במקום של כבוד בשירה היוונית והאוניברסלית, ואפלטון כינה אותה “המוזה העשירית”. חלק משירי האהבה שכתבה מוקדשים לנשים, ולכן נחשבה ללסבית; המושג “לסבית” עצמו מקושר לשם האי שבו גרה, לסבוס. אולם סאפפו כתבה שירה ארוטית גם על גברים, ואין ראיות היסטוריות לגבי העדפותיה המגדריות, ועל כן היא מסמלת עבור רבים ורבות מחיקה ביסקסואלית.

ויקיפדיה – סאפפו

הציטוט הוא פרגמנט מתוך שירה “שיר האחים”; ערך ותרגם מיוונית עתיקה: שמעון בוזגלו

באתר של בוזגלו אפשר לקרוא כמה משיריה, שיצאו לאור בספר “מישהי, אני אומרת, תזכור אותנו” (אבן חושן, 2009)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פרט מתוך מוזאיקה ששמה של סאפפו מופיע עליה, ספרטה, מאה 4-3 לספירה

בתמונה הקטנה: “סאפפו וארינה בגן במיטילנה”, צייר סימון סולומון, 1864

רגיל

קלאופטרה

קלאופטרה, 30-69 לפנה”ס

היום, לפני 2,046 שנים, נפטרה קלאופטרה השביעית, המלכה האחרונה בשושלת תלמי המוקדונית ששלטה במצרים כ-300 שנים. בשנת 51 לפנה”ס ירשה מאביה, עפ”י צוואתו, את כס המלוכה באלכסנדריה – האישה היחידה בתקופות יוון העתיקה ורומי העתיקה ששלטה באופן עצמאי, לא רק כממשיכתו של בעל שמת. בפעולותיה ובשאיפותיה, ובזכות קשריה עם יוליוס קיסר ועם מרקוס אנטוניוס, הניעה מהלכים פוליטיים וצבאיים בימיה האחרונים של הרפובליקה הרומית הגוססת, אך עם מותה תמה התקופה ההלניסטית. עד היום מלהיבה דמותה את דמיונם של משוררים, ציירים, מחזאים, סופרים, יוצרי סרטים ואמנים נוספים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ציור של ג’ון ויליאם ווטרהאוס מהמאה ה-19

רגיל

יום ירושלים: שלומציון המלכה

שלומציון המלכה, 67-140 לפנה”ס

בהיסטוריה של העיר ירושלים כבירת יהודה הייתה גם מלכה אחת, משושלת החשמונאים:

שלומציון (ידועה גם כאלכסנדרה) הייתה מלכת יהודה בתקופת הבית השני. היא הוכתרה בשנת 76 לפנה”ס ומלכה על יהודה עד למותה בשנת 67 לפנה”ס. עוד קודם לכן הייתה לה השפעה רבה על ענייני המדינה, למשל כשהביאה להכתרתו של אלכסנדר ינאי וכשהצילה את אחיה, שמעון בן שטח (שהיה נשיא הסנהדרין, בזוג החכמים השלישי שכיהנו במשותף כראשי הדור).

בעלה אלכסנדר ינאי הוריש לה את המלוכה, ולא לבנים שלהם, מאחר ש”קנתה את לב העם לאהבה אותה” בהתנגדותה לשיטות הדיכוי האכזריות שלו. כאישה נמנע ממנה לשמש כקודמיה גם בתפקיד הכהן הגדול, ובנה הורקנוס מונה לתפקיד. היא העניקה לפרושים סמכויות רשמיות בתחומים רבים, אך הותירה בידיה את ענייני החוץ והביטחון, ושמרה בהצלחה על גבולות הממלכה ועל רגיעה יחסית. תקופתה נחשבת לתקופת שיא בימי החשמונאים, ובספרות חז”ל מתוארים בחיוב גשמי הברכה שירדו בתקופתה ובעקבותיהם שגשוג כלכלי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה: רחוב שלומציון המלכה בירושלים (צילום: kitchener.lord)

רגיל

חטיפת הנשים הסביניות

חטיפת הנשים הסביניות, 750 לפני הספירה

על פי האגדה, היום, לפני 2,766 שנים, נוסד הדור הראשון של הרומאים כשרומלוס, מייסד רומא, וקבוצת הגברים שעמו חטפו נשים סביניות. ערי איטליה האחרות סירבו להשיא לרומאים את בנותיהם, והללו ערכו פסטיבל לכבוד האל נפטון כדי לחטוף במהלכו את הנשים. בתגובה הכריז טיטוס טאטיוס, מלך הסבינים, מלחמה כנגד רומא. אולם הנשים עצמן פישרו בין הצדדים וכוננו ביניהם הסכם שלפיו הסבינים יעברו לרומא, יקבלו אזרחות רומית ויחלקו ביניהם את המלוכה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פורים: מלכות עתיקות – טומיריס

פורים: מלכות עתיקות – טומיריס, ? – 530 לפנה”ס

טומיריס הייתה מלכת המאסגטים, שבט איראני נוודי שחי במרכז אסיה, מזרחית לים הכספי (כיום בטורקמניסטן), במאה השישית לפנה”ס. טומיריס ידועה כמי שהביסה והרגה את המלך כורש, כשניסה לפלוש ולכבוש את ארצה. טומיריס נחקקה בהיסטוריה של העמים הטורקיים כגיבורה לאומית, ודמותה הונצחה באמנות ובשירה.

ויקיפדיה

פייסבוק