עמוד 1
רגיל

פטימה מסקוי

פטימה מסקוי פאהנבולה, 1978-1912

היום, לפני 106 שנים, נולדה פטימה מסקוי, בת למשפחת מלוכה אפריקאית ומחנכת חלוצה מליבריה, שפעלה רבות לשימור השפות והתרבויות המקומיות ולפיתוח ההשכלה הגבוהה בליבריה. היא למדה רפואה ואנתרופולוגיה באירופה ובארה”ב, עמלה על מילון לשפת ה-Vai ולימדה מחול שבטי. עם חזרתה לליבריה ב-1946, יצרה סטנדרטיזציה של כתב ה-Vai וביטלה את הנוהג של החלפת השמות האפריקאים בגרסאות מערביות. היא הקימה את אוניברסיטת ליבריה במונרוביה, שם כיהנה כמנהלת ודיקנית מכללת מדעי הרוח, וייסדה את המכון ללימודי אפריקה ואת אגודת הסופרים הליבריים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פטימה מסקוי עם חברות שלמדו איתה בהמבורג, גרמניה, 1928~ (מתוך אוסף תמונות של בתה, ויויאן סטון)

התמונה הקטנה מתוך כריכת “האוטוביוגרפיה של נסיכה אפריקאית”, שיצאה לאור ב-2013 בעריכת בתה

רגיל

חמדה בן-יהודה

חמדה (ביילה פולה) בן-יהודה, 1951-1873

היום, לפני 145 שנים, נולדה חמדה בן-יהודה, סופרת ועיתונאית ארץ-ישראלית, דמות מרכזית בהחייאת השפה העברית. ב-1892 נפטרה אחותה דבורה, אשתו של אליעזר-בן יהודה, משחפת – והיא עִברתה את שמה, עזבה את לימודי הכימיה במכללה ואת כל חייה הטובים במוסקבה, נישאה לאליעזר והלכה אחריו לארץ נידחת בתנאי דוחק, לדאוג לכל מחסורו ולגדל את המשפחה העברייה הראשונה. חמדה כתבה וערכה את עיתוניו, הקימה מערך גיוס תרומות בארץ ובעולם למילון הלשון העברית, וכן חיברה סיפורים קצרים ותרגמה שירי ילדים. לאחר מותו השלימה את מפעל חייו והוציאה לאור את כל כרכי המילון.

ויקיפדיה

מאמר מקיף מאת רעות גרין על “חמדה בן-יהודה ו’מלחמתה עם השטן’: מפעלה הלא ידוע – הפקת המילון“, מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית

“זה שנתיים שהחלה בעולם מלחמה על ה-נ-ו-צ-ו-ת, החלו לצעוק ככרוכיה כי זה מעשה פראים להתקשט בנוצות, כי זה לא נאה למין היפה של זמננו, שזו אכזריות. סוף סוף, לגזול מהצפרים ומהעופות את נוצותיהם, כנפיהם וזנביהם ותדיר ימרטון בעודם בחיים וזה מסב להאמללות יסורים וענויים קשים…
אך לגמרה להגמל בפעם אחת מהנוצות לא היה להנשים היפות אמץ לב וע”כ החלו לשאת הנוצות מאחורי הכובע, מתחת לשפת הכובע, ובשנה זו צעדה הקדמה עוד צעד אחד ויסירו כליל הנוצות מהכובעים ובמקומן ישימו פרחים עשויים ברוב אומנות כפרחים טבעיים ממש או רמונים ממשי קל, מגז – סמרטוט (לא ‘ספונג’דרור’ חלילה)… ובאמת יש בזה יתר טעם מאשר לשאת סל-קש על הראש אפילו אם הסל יפה וקל.
אך מי יודע כמה זמן יארך נצחון זה ואם לא תשובנה היפהפיות לשאת שנית נוצות… מפני שזה נאה לפניהן ומפני שזה בינינו, יפה, יפה מאוד.”
[מתוך מדור האופנה (מילה שהיא עצמה חידשה) של חמדה בן-יהודה, בעיתון “השקפה”, 21/6/1904]

פייסבוק

הציטוט והתמונה הגדולה מתוך רשומה באתר הספרייה הלאומית, “מה ללבוש בסופ”ש? טיפים מגורו האופנה העברייה חמדה בן-יהודה

בתמונה הקטנה: אליעזר וחמדה בן-יהודה בביתם, 1912. מקור: הארכיון הציוני

רגיל

האלט צ’מבל

האלט צ’מבל, 2014-1916

היום, לפני 101 שנים, נולדה האלט צ’מבל, ארכיאולוגית וסייפת טורקייה. היא השתתפה באולימפיאדת ברלין 1936 בתחרות סיף ליחידות – המוסלמית הראשונה שהתחרתה באולימפיאדה. צ’מבל למדה ארכיאולוגיה בסורבון שבפריז, והפכה למרצה מן המניין באוניברסיטת איסטנבול ולדמות חשובה בשימור המורשת התרבותית של טורקיה. ב-1947 ניהלה חפירה בקאראטפה, מצודה חִתית בהרי הטאורוס שבטורקיה, ומצאה כתובת של המלך אַזַתִוַדַ, שחי במאה ה-8 לפנה”ס. לכתובת דו-לשונית זו, שאִפשרה השוואה בין השפה הפיניקית והלווית, היה תפקיד מרכזי בהבנת הכתב ההירוגליפי החִתי.

ויקיפדיה – האלט צ’מבל

ויקיפדיה – כתובת אזתוד

פייסבוק

בתמונה הקטנה: צ’מבל בחפירה, 1968

רגיל

ג’יני ילדת הפרא

ג’יני ילדת הפרא, נולדה ב-1957, נתגלתה ב-1970

היום, לפני 45 שנים, התגלתה סוזן וילי, שנודעה כג’יני ילדת הפרא. ג’יני בילתה את 13 שנותיה הראשונות נעולה בחדר השינה שלה, בעוד אביה מונע משאר בני המשפחה ליצור איתה כל קשר. היא סבלה מהתעללות ונענשה על כל הוצאת הגה עד שהפכה אילמת כמעט לחלוטין והתנהגה כבעלת פיגור שכלי. ב-1970 נחשפה על ידי שירותי הרווחה בקליפורניה, וזמן קצר אחר כך האב התאבד. ג’יני עברה בין כמה משפחות אומנה וכיום היא נמצאת במעון חוסים.

ויקיפדיה

פייסבוק