עמוד 1
רגיל

פרנסס המילטון ארנולד

פרנסס המילטון ארנולד, נולדה ב-1956

היום, לפני 63 שנים, נולדה פרנסס המילטון ארנולד, מהנדסת, ממציאה ופרופ’ לכימיה ביופיזיקלית אמריקאית, כלת פרס נובל לכימיה 2018. בעבודתה בתחום האנרגיה הסולרית פיתחה מקורות אנרגיה בת-קיימא לאזורים מבודדים. היא זכתה להכרה בינלאומית כמובילת דרך בתחום האבולוציה המכוונת, המאפשר שיפור תהליכים בגוף ע”י יצירה של מערכות ביולוגיות שימושיות, כגון אנזימים, מסלולים מטבוליים ומעגלי ויסות גנטיים, והכוונה אופטימלית של פעולתן. עם 40 הפטנטים שרשמה נמנים שיטה להפקת ביו-דלק ממקורות מתחדשים, חלופה אקולוגית לחומרי הדברה וריצוף יעיל של הגנום האנושי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: במסיבת עיתונאים בשטוקהולם לרגל קבלת פרס הנובל, דצמבר 2018

התמונה הקטנה: מתוך המאמר “האבולוציה המכוונת של פרנסס ארנולד: החלבונים מתפתחים, וכך גם היא“, “בלומברג ביזנס-וויק”, מרץ 2012 (צילום: קייל ג’ונסון)

רגיל

אידה פרוינד

אידה פרוינד, 1914-1863

היום, לפני 156 שנים, נולדה אידה פרוינד, כימאית בריטית ילידת אוסטריה, המרצה הראשונה לכימיה באוניברסיטה בריטית. הייתה לה השפעה רבה על הוראת הכימיה בכלל, ובקרב בנות ונשים בפרט; היא שמה דגש על פיתוח הבנה מדעית באמצעות ניסויים, ושני ספריה היו לספרי לימוד מרכזיים. היא הגתה את הרעיון של אפיית קאפקייקס של הטבלה המחזורית ככלי עזר ללימוד הנושא, שעד היום מהווה דרך פופולרית וכיפית להצגת הכימיה באירועים לקידום מדע. היא הייתה גם פעילה פמיניסטית למען זכות בחירה, ונאבקה להכניס נשים לאגודה הכימית (מאבק שצלח לבסוף רק ב-1920, לאחר מותה).

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קאפקייקס של הטבלה המחזורית כמחווה לאידה פרוינד. מתוך ציוץ של ד”ר היילי לויד, יום עדה לאבלייס לעידוד לימוד מקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) לבנות, אוניברסיטת אדינבורו, אוקטובר 2017

בתמונה הקטנה: תמונתה מתוך דף המוקדש לה באתר “175 פנים של הכימיה: שונות במדע” של האגודה המלכותית הבריטית לכימיה (קרדיט: נונהאם קולג’, קיימברידג’)

רגיל

סוזן סולומון

סוזן סולומון, נולדה ב-1956

היום, לפני 63 שנים, נולדה סוזן סולומון, כימאית של האטמוספירה מארה”ב, שנודעת בעבודתה על חקר החור באוזון ושיקומו. היא הייתה הראשונה להעלות את ההשערה כי ריאקציית הרדיקליים החופשיים של תרכובות של כלור, פלואור, פחמן וברום היא הגורם להידלדלות שכבת האוזון, וב-1986 עמדה בראש משלחת לאנטארקטיקה שאיששה השערה זו. מחקריה היוו את הבסיס ל”פרוטוקול מונטריאול”, אחת האמנות הגלובליות הראשונות להגנה על הסביבה, המטילה הגבלות על ייצורם של חומרים המסכנים את שכבת האוזון. היא ממובילות הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, שזכה ב-2007 בפרס נובל לשלום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: במשלחת באנטארקטיקה מטעם מִנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי, 1987

בתמונה הקטנה: מרצה במכון להיסטוריה של המדע בפילדלפיה במסגרת כנס ההרצאות השנתי של אוליוט למען רווחת הציבור, 2010

[התמונות מתוך אתר המכון להיסטוריה של המדע]

רגיל

מארי אנגל פנינגטון

מארי אנגל פנינגטון, 1952-1872

היום, לפני 146 שנים, נולדה מארי אנגל פנינגטון, כימאית בקטריולוגית ומהנדסת קירור אמריקאית, שפיתחה שיטות להארכת חיי המדף של מוצרי מזון המתקלקלים במהירות. עוד בטרם הומצא המקרר החשמלי, ובוודאי בטרם הפך נפוץ בבתים, חקרה ומצאה שמזונות טריים נשארים בטוחים למאכל למשך זמן רב יותר כאשר הם נשמרים בטמפרטורה קבועה ונמוכה. כחלק מעבודתה במעבדה הבקטריולוגית של משרד הבריאות בפילדלפיה בחנה, למשל, את הישמרות החלב בטמפרטורות נמוכות ויצרה סטנדרטים בסיסיים לתעשייה זו שאומצו לימים בכל העולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה משנת 1940~ (מתוך ויקיפדיה)

התמונה הקטנה משנת 1910~ מתוך ארכיון אוניברסיטת “פן”

רגיל

אסימה צ’אטֵרג’י

אסימה צ’אטֵרג’י, 2006-1917

היום, לפני 101 שנים, נולדה אסימה צ’אטֵרג’י, כימאית הודית פורצת דרך. ב-1944 הייתה לאישה הראשונה שקיבלה דוקטורט במדעים בהודו, וב-1975 הייתה לאישה הראשונה שנבחרה לנשיאת ההתאחדות ההודית למדעים. מחקריה בתחום הכימיה האורגנית והפיטו-רפואה התמקדו בפיתוח תרופות על בסיס חקר הצומח, ובמיוחד צמחי המרפא של תת-היבשת ההודית. על סמך מחקרים אלה פותחו, בין היתר, טיפול בסוגי סרטן שונים על בסיס תרכובות חנקן של צמח הווינקה, תרופות אנטי-אפילפטיות על בסיס שרכי מים מסוג מרסיליה ותרופות נגד מלריה.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך סקירה של חייה ב”גוגל” לרגל 100 שנים להיוולדה

רגיל

אסתר מארלי קונוול

אסתר מארלי קונוול, 2014-1922

“לפני כחצי מאה, מחקרה של אסתר קונוול, פרופ’ לכימיה באוניברסיטת רוצ’סטר, על האופן שבו אלקטרונים עוברים דרך סיליקון וחומרים מוליכים למחצה אחרים המריץ את עידן המחשוב. כיום היא חוקרת את תנועתם של מטענים חשמליים דרך דנ”א, שיכולה להוביל ליצירת מוטציות שבתורן עלולות ליצור סרטן, ומצד שני, תכונות של דנ”א יכולות להיות שימושיות בהרכבת מעגלים ננו-חשמליים.”
מתוך “50 הנשים החשובות במדע”, מגזין “דיסקבר” (נובמבר 2002)

היום, לפני 96 שנים, נולדה אסתר מארלי קונוול, מהנדסת תעשייה, כימאית ופיזיקאית אמריקאית. מחקריה פורצי הדרך על תכונות של מוליכים למחצה יושמו בחקר הדנ”א ובתעשייה, בעיקר בתחום ההדפסה והצילום. תיאוריית קונוול-וייסקופף שפיתחה מסבירה כיצד עוברים אלקטרונים דרך מוליכים למחצה ומוליכים אורגניים, ותרמה תרומה משמעותית למהפכת המחשוב המודרנית. ב-1997 הייתה קונוול האישה הראשונה שזכתה במדליית אדיסון להנדסה, ב-2006 קיבלה פרס מפעל חיים ע”ש סוזן ב’ אנתוני על מאמציה לקידום נשים במדע, וב-2010 העניק לה נשיא ארה”ב את המדליה הלאומית למדעים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אגתה אווילינגיימאנה

אגתה אווילינגיימאנה, 1994-1953

היום, לפני 24 שנים, נרצחה אגתה אווילינגיימאנה, ראשת ממשלת רואנדה, ע”י המשמר הנשיאותי – אות הפתיחה לרצח העם ברואנדה. היא הייתה מורה לכימיה (על אף התנגדות לכך שבנות ילמדו מדעים), והגיעה לתודעת הציבור כשהקימה קואופרטיב של הסגל האקדמי. ב-1992 מונתה לשרת החינוך מטעם המפלגה הדמוקרטית, וביטלה את מערכת המכסות והמלגות האקדמיות על בסיס אתניות, החלטה שקוממה עליה את הקיצוניים בני ההוטו. ב-1993, בניסיון להגיע להסכם שלום בין טוטסי להוטו, הסכימו הנשיא וכל המפלגות על מינויה לראשת הממשלה – האישה הראשונה, והיחידה עד כה, בתפקיד זה.

ויקיפדיה

עוד על רצח העם ברואנדה

פייסבוק

רגיל

יום המדע: אפקט מטילדה

ב-14 במרץ, יום הולדתו של המדען הנודע אלברט איינשטיין ז”ל, מצוין יום המדע, הנודע לרוב כ”יום פאי“, הקבוע המתמטי 3.14.

אפקט מטילדה הוא הטיה נפוצה בהכרה בתרומתו של מחקר הנעשה על ידי מדעניות, כך שעבודתן מוערכת פחות מזו של עמיתיהן הגברים ולעתים קרובות אף מיוחסת להם. מטילדה ג’וסלין גייג’, פעילת זכויות נשים ומתנגדת עבדות אמריקאית, תיארה את התופעה לראשונה בסוף המאה ה-19, ואת המונח על שמה טבעה ב-1993 היסטוריונית המדעים האמריקאית מרגרט רוסיטר. מחקרים מראים כי מגדרם של מועמדים לפרופסורה משפיע על ההערכה כלפיהם, פרסומים של מדענים מצוטטים לעתים קרובות יותר מאשר של מדעניות, והם מקבלים יותר זמן מסך, הכרה ופרסים ממדעניות בעלות הישגים דומים.

דוגמאות בולטות למדעניות שהקרדיט על עבודתן החשובה ניתן לגברים:

  • מארי קירי זכתה בפרס נובל בפיזיקה 1903 על מחקרה על קרינה רדיואקטיבית רק לאחר התעקשותם של אחד מחברי הוועדה ובעלה פייר קירי כי עבודתם הייתה משותפת.
  • ליזה מייטנר – פרס נובל בכימיה 1944 ניתן רק לשותפה למחקר, אוטו האן, על עבודתם המשותפת על ביקוע גרעיני.
  • מריאטה בלאו – פרס נובל בפיזיקה 1950 ניתן לססיל פאוול על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, אף על פי שחלוצת המחקר הייתה בלאו.
  • רוזלינד פרנקלין – פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה 1962 ניתן לפרנסיס קריק, ג’יימס ווטסון ומוריס וילקינס על גילוי מבנה ה-DNA, מבלי להכיר בהתבססותם על עבודתה של פרנקלין בתחום.
  • ג’וסלין בל בורנל גילתה את פולסרי הרדיו הראשונים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1974 על הגילוי היו המנחה שלה לדוקטורט אנטוני יואיש והאסטרונום מרטין רייל.
  • גרטי קורי – במשך יותר מ-20 שנה נחשבה לעוזרת מחקר של בעלה, אף שהייתה להם אותה הכשרה, והם עבדו יחד בשיתוף פעולה מלא. רק ב-1947, כשהוחלט להעניק להם פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה על מחקרם על מטבוליזם בבעלי חיים, קיבלה סוף-סוף מעמד של פרופ’ מן המניין.
  • צ’ין-שיונג ווּ – ניסוי שערכה היווה פריצת דרך בפיתוח המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1957 על הפיתוח היו תלמידיה, צונג-דאו לי וצ’ן-נינג יאנג.
  • איזבלה לי קארלי – פרס נובל בכימיה 1985 ניתן רק לבעלה ג’רום על עבודתם המשותפת בניתוח מבנה של גבישים בעזרת פיזור קרני רנטגן.
  • אנני ראסל מונדר – מחקריה על הקשר בין כתמי שמש והאקלים בכדור הארץ פורסמו תחת שמו של בעלה, ורק ב-1916, כשהותר לנשים להצטרף לחברה האסטרונומית המלכותית, זכתה לקבל קרדיט.
  • מרי וויטון קאלקינס גילתה את השפעתם של צימוד גירויים ומשך הגירוי על הזיכרון ופיתחה את שיטת האסוציאציות, ששימשו חוקרי מוח ופסיכולוגים נודעים רבים מבלי שניתן לה קרדיט שנים רבות.
  • אליס בול פיתחה תמצית שמן כימית לטיפול בצרעת, שנרשמה כפטנט על שם נשיא האוניברסיטה שבה למדה. רק לאחר כ-80 שנה ניתן לה הקרדיט הראוי.
  • הקרדיט על פיתוח “אניאק“, המחשב האלקטרוני הראשון, ניתן היסטורית למפתחי החומרה, ולא לצוות התכנות, שכלל אך ורק נשים:

עוד על אפקט מטילדה

עוד על מטילדה ג’וסלין גייג’ (בתמונה הקטנה)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משתתפות בפאנל על הנשים שפתחו דלת עבור נשים במדע, 2013. מימין לשמאל: מרגרט ווייטקאמפ, אוצרת המתמחה בהיסטוריית חקר החלל במוזיאון הלאומי לטיס וחלל בוושינגטון, טום קוסטלו (שדר חדשות ומנחה הדיון), אלן אוצ’ווה, מנהלת מרכז ג’ונסון לחקר החלל של נאס”א, ולינדה בילינגס, פרופ’ לתקשורת ומדיניות ציבורית. (צילום: נאס”א / ביל אינגלס)

רגיל

אדית’ מארי פלאניגן

אדית’ מארי פלאניגן, נולדה ב-1929

היום, לפני 89 שנים, נולדה אדית’ מארי פלאניגן, כימאית וממציאה אמריקאית, שעשרות הפטנטים שלה הפכו את ייצור הדלק לבטוח, מהיר ונקי יותר. באמצעות עבודה עם מסננות מולקולריות להפרדת רכיבים מתוך תרכובות, המשמשות כזרזים לתגובות כימיות, פלאניגן המציאה ופיתחה יותר מ-200 חומרים סינתטיים, ובראשם הזאוליט Y, נפה עשויה סיליקון שמהווה זרז יעיל בזיקוק של נפט גולמי לדלק. היא זכתה במדליית פרקין היוקרתית לחדשנות בתחום הכימיה השימושית, בפרס מפעל חיים מטעם MIT ובמדליה הנשיאותית לטכנולוגיה ולחדשנות, ונכנסה להיכל התהילה של הממציאים הבין-לאומיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מארי-אן פולז לבואזיה

מארי-אן פירט פולז לבואזיה, 1836-1758

היום, לפני 260 שנים, נולדה מארי-אן פולז לבואזיה, כימאית ואצילה צרפתייה. היא הייתה שותפה מלאה לעבודתו המדעית של בעלה אנטואן לבואזיה, תרגמה עבודות מדעיות חשובות מאנגלית ומלטינית לצרפתית, ושרטטה דיאגרמות של הניסויים שערכו, שאפשרו לאחרים להבין את שיטות המחקר ואת תוצאותיו. מחקריהם תרמו רבות לעיצוב הכימיה החדשה, עם גילוי גז החמצן ותפקידו בתהליך הבערה. למאדאם לבואזיה היה גם תפקיד חשוב בסטנדרטיזציה של השיטה המדעית ובביסוס תפיסה כוללת של הכימיה כתחום, כולל עקרון שימור המסה ורשימת יסודות, מונחים, ציוד מעבדה ופרוצדורות ניסוייות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בני הזוג לבואזיה בציור של ז’אק-לואי דויד

בתמונה הקטנה: בני הזוג לבואזיה בציור שמן של ארנסט בוארד

רגיל

איזבלה לי קארלי

איזבלה הלן לי קארלי, 2017-1921

היום, לפני 96 שנים, נולדה איזבלה לי קארלי, כימאית ופיזיקאית אמריקאית. בכיתת הכימיה הייתה הנערה היחידה, וקיבלה את הציונים הגבוהים ביותר. ב-1942, עם דוקטורט בכימיה פיזיקלית, הצטרפה לפרויקט מנהטן כאחת הנשים הבכירות בפרויקט, שם פיתחה טכניקה להפקת פלוטוניום כלוריד. קארלי ובעלה, שהיו לחוקרים מובילים בתחום הקריסטלוגרפיה, פיתחו שיטה לניתוח של מאפיינים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים של מולקולות מורכבות בעזרת פיזור קרני רנטגן, שיטה אשר סייעה למדענים לשכפל מולקולות ולפתח ולסנתז תרופות. ג’רום קארלי, בעלה, זכה בפרס נובל לכימיה על עבודתם המשותפת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’ויס ג’ייקובסון קאופמן

ג’ויס ג’ייקובסון קאופמן, נולדה ב-1929

היום, לפני 88 שנים, נולדה ג’ויס ג’ייקובסון קאופמן, כימאית יהודייה אמריקאית. ב-1945 התקבלה לאוניברסיטת ג’ון הופקינס, אף שהייתה רק בת 16 ושהאוניברסיטה לא קיבלה רשמית לשורותיה נשים עד 1970. בשנות ה-60, משסיימה בהצטיינות דוקטורט בפיזיקה תיאורטית בסורבון שבפריז, מונתה למדענית-חוקרת ולפרופ’ זוטרה בביה”ס לרפואה של ג’ון הופקינס, אך בשל מגדרה מעולם לא קיבלה קביעות ולא קודמה לפרופ’ מן המניין. קאופמן התפרסמה כשהצליחה לערוך חישובי תלת-ממד בכימיה קוונטית ובשל מחקרה פורץ הדרך על השפעותיהן הקליניות של תרופות הרגעה ותרופות נרקוטיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נאוה בן צבי

נאוה בן צבי, נולדה ב-1943

היום, לפני 74 שנים, נולדה נאוה בן צבי, כימאית ואשת חינוך ישראלית. בשנות ה-70 נמנתה עם החבורה הקטנה והצעירה שהקימה את האוניברסיטה הפתוחה. שם היא פיתחה חומרי למידה במדעי הטבע, הייתה מרצה בכירה, ראש צוות הערכה, חברת תת-הוועדה למדעי החיים והטבע וחברת מועצת האוניברסיטה הפתוחה. בשנות ה-80 מונתה לפרופ’ באוניברסיטה העברית, ובשנות ה-90 ליו”רית החוג להוראת המדעים באוניברסיטה העברית, למנהלת המרכז למולטימדיה ולנשיאת מכללת הדסה. היא גם הקימה את אתר האינטרנט החינוכי “סנונית”, וכיום מכהנת כיו”רית המרכז הישראלי למצוינות בחינוך.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרי פטרס פיסר

מרי פטרס פיסר, 1997-1909

היום, לפני 108 שנים, נולדה מרי פטרס פיסר, כימאית אמריקאית. בשל מינה נאסר עליה להירשם באופן רשמי ללימודים בהרווארד ולערוך ניסויים במעבדה יחד עם הסטודנטים הגברים, והיא מעולם לא קיבלה משרה רשמית בתשלום אף שעבדה בהרווארד שנים רבות. במהרה הבינה שהדרך הטובה ביותר עבורה לעסוק בכימיה ככל שתרצה תהיה להינשא למנטור שלה, הפרופ’ לכימיה לואי פיסר. יחד הם פיתחו סינתזות של ויטמין K, קורטיזון ותרכובת נגד מלריה וכתבו ספרים על כימיה אורגנית, שפורסמו ברחבי העולם במהדורות רבות. כיום נקראת המעבדה לכימיה אורגנית בהרווארד על שם מרי ולואי פיסר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מירטל באחלדר

מירטל קלייר באחלדר, 1997-1908

היום, לפני 109 שנים, נולדה מירטל באחלדר, כימאית אמריקאית. ב-1942, במהלך מלחה”ע השנייה, היא התגייסה לחיל הנשים ונבחרה ל”פרויקט מנהטן”, שם הצופן למחלקה צבאית סודית שפיתחה את פצצת האטום הראשונה בבסיס לוס אלאמוס. הצוות שהובילה, שכלל כ-20 נשים, חקר ומדד את הספקטרום של איזוטופים של אורניום כדי להבטיח תגובה גרעינית. לאחר המלחמה הייתה באחלדר בין המדענים שהתנגדו להמשך שליטתו הבלעדית של הצבא במחקר הגרעיני כדי לאפשר פיתוח של שימושי גרעין למען שלום. היא נודעה גם בפיתוח שיטות לעבודה כימית עם מתכות ולניתוח כימי של סלעים שנאס”א הביאה מהירח.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קארן סילקווד

קארן גיי סילקווד, 1974-1946

היום, לפני 71 שנים, נולדה קארן סילקווד, שחשפה שערורייה הנוגעת לבריאות ולבטיחות העובדים בתעשיית הגרעין האמריקאית. היא עבדה כטכנאית כימיה במפעל להכנת פלוטוניום של חברת “קר-מק’גי”, ושמה לב שהמפעל מפר את הוראות הבטיחות, חושף את עובדיו לחומר רדיואקטיבי ומספק תוצרים פגומים. היא אספה מסמכים וראיות, נבדקה ומצאה שגופה נחשף לפלוטוניום ברמת זיהום הגבוהה פי 40 מהמותר בחוק, והעידה על כך בפני הוועדה לאנרגיה אטומית. בדרכה לפגישה עם עיתונאי של “ניו יורק טיימס” נהרגה בתאונת דרכים חשודה, ורבים סברו שמדובר בהתנקשות. שנה אחר כך נסגר המפעל ונפסקו למשפחתה פיצויים.

ויקיפדיה

פייסבוק

הסרט “סילקווד” מ-1983, שבו מגלמת את דמותה מריל סטריפ, היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר.

רגיל

ויויאן ווינג-ווה יאם

ויויאן ווינג-ווה יאם, נולדה ב-1963

היום, לפני 54 שנים, נולדה ויויאן ווינג-ווה יאם, כימאית מהונג-קונג. היא החברה הצעירה ביותר שנבחרה לאקדמיה הסינית למדעים, כלת פרס אונסק”ו לנשים במדע ועשרות פרסים נוספים. ב-1988 מונתה לחברת סגל בביה”ס הפוליטכני בהונג קונג, וסייעה להקים את המחלקה הראשונה לכימיה שם. מחקריה עוסקים בדיודות אורגניות מפיקות אור, ועולה מהם שכחמישית מהאנרגיה העולמית משמשת לתאורה, ועל כן תאורה יעילה יותר תפחית באופן משמעותי את ניצולת האנרגיה. יישום בולט של עבודתה הוא דרכי תצוגה יעילות יותר בצגים של מכשירים סלולריים, מחשבים וטלוויזיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום המוֹל

יום המוֹל, מצוין מאז 1991 לעידוד לימוד כימיה

מוֹל הוא יחידת מידה סטנדרטית בכימיה, המגדירה כמות חומר על פי מספר חלקיקים קבוע, כשמוֹל אחד הוא “מספר אבוגדרו” – 23^10×6.02.

היום, 23 באוקטובר, בין 6:02 בבוקר ל-6:02 בערב, מצוין יום המוֹל, שמטרתו להגביר את התעניינותם של תלמידים במקצוע הכימיה. בישראל, כ-61% מהניגשים לבגרות בכימיה בשנים האחרונות הן בנות. וזאת, בשל עדכון תוכנית הלימודים כך שתתאים גם לבנות, הנוטות להתעניין כיצד הדברים פועלים ולהעדיף מעבדות חקר, בעוד בנים מעדיפים להציב נתונים בנוסחאות ללא התעמקות. אך השינוי טרם מורגש ברמות ההשכלה הגבוהות: בשבעה מוסדות אקדמיים בישראל יש מחלקות לכימיה, ובהן 61 חברות סגל אקדמי מתוך 309 (כ-20%). ובאשר לפרס נובל לכימיה, רק ארבע מתוך 174 הזוכים בו מאז 1901 הן נשים: מארי קירי, אירן ז’וליו-קירי, דורותי קרופוט-הודג’קין ועדה יונת.

ויקיפדיה

עוד על יום המול באתר משרד החינוך, אגף מדעים – כימיה

אתר הקרן ליום המול

* הפרטים על עדכון תוכנית הלימודים בכימיה בישראל מתוך דבריה של המפמ”רית לכימיה, ד”ר דורית טייטלבאום, שצוטטו בכתבה מ”ישראל היום”.

* הנתונים על חברות הסגל האקדמי מתוך אתרי האינטרנט של מכון ויצמן, הטכניון, אוניברסיטת ת”א, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן והאוניברסיטה הפתוחה.

פייסבוק

בתמונה הגדולה: יום נשים בכימיה באוניברסיטת דיוק בארה”ב

בתמונה הקטנה: משלחת של נשים כימאיות מצטיינות ממדינות מתפתחות

רגיל

אליס בול

אליס בול, 1916-1892

היום, לפני 124 שנים, נולדה אליס בול, כימאית אפרו-אמריקאית. היא הייתה האישה הראשונה והאפרו-אמריקאית הראשונה באוניברסיטת הוואי. בול הצליחה לבודד את הרכיבים הכימיים הפעילים בשמן צ’אולמוגרה ופיתחה תהליך להפקתם להזרקה. עד אז שימש השמן כטיפול בצרעת בהצלחה חלקית בלבד, משום שרבים מהחולים נמנעו מלקיחתו בשל טעמו המר וכאבי הבטן שהסב. היא מתה לפני שהספיקה לפרסם את תוצאות מחקרה, ונשיא האוניברסיטה התחיל להפיק תחת שמו את תמצית השמן, שהתבררה כטיפול היעיל ביותר נגד צרעת עד שנות ה-40. רק אחרי כ-80 שנים, בשנת 2000, ניתן לה הקרדיט הראוי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קרול רובינסון

דיים קרול ו’ רובינסון, נולדה ב-1956

היום, לפני 60 שנים, נולדה קרול ו’ רובינסון, כימאית בריטית. בגיל 16 עזבה את לימודיה והחלה לעבוד כטכנאית במעבדה של חברת תרופות, שם זוהה הפוטנציאל שלה והיא נשלחה ללימודים גבוהים. את הדוקטורט שלה סיימה תוך שנתיים בלבד. בזכות מחקריה פורצי הדרך על קיפול חלבונים ועל ביולוגיה מבנית במצב גזי באמצעות ספקטרומטר מסה, הפכה ב-2001 לפרופסורית הראשונה במחלקה לכימיה בקיימברידג’, וב-2009 לפרופסורית הראשונה במחלקה לכימיה באוקספורד. ב-2004 צורפה לחברה המלכותית למדעים, וב-2013 למסדר המלכותי הבריטי.

ויקיפדיה

פייסבוק