עמוד 1
רגיל

שימיזו שיקין

שימיזו שיקין (טויוקו), 1933-1868

“מה המשמעות של היות אישה אמיתית? […] נראה כי מה שלעתים קרובות מכונה ‘נשי’ מבוסס על נראוּת. אם אישה, על מנת להראות את ענוותה, מכסה את פיה בשרוול כאשר היא צוחקת, או מדברת בקול כה קטן עד שקשה לקלוט את מילותיה, אזי היא מיד נתפסת כנשית. שיפוט כזה הוא מפוקפק ביותר. האם הכישורים שמסייעים לגבר אינם נוגעים כלל לערכה של אישה? זהו דבר מוזר בהחלט.”
(מתוך מאמרה “נשיות” מ-1891, המטיל ספק ברעיון של תכונות מגדריות אינהרנטיות)

היום, לפני 151 שנים, נולדה שימיזו שיקין, פעילת זכויות נשים, סופרת ואחת העיתונאיות המקצועיות הראשונות ביפן. החל משנות ה-80 של המאה ה-19 הרצתה ברחבי יפן על שוויון וסוגיות חברתיות, ובין היתר פעלה להעלאת המודעות להשפעתה השלילית של פוליגמיה ולמען רפורמה בחוק העונשין, שלפיו, בין היתר, ניאוף מצד נשים נחשב לעבירה בת-ענישה. כאשר עבר חוק האוסר על נשים להשתתף בהתארגנויות פוליטיות, החלה לכתוב מאמרים וספרים שבהם עסקה בזכות לשוויון, בהשכלת נשים, בנישואין וגירושין, במוסר הכפול כלפי נשים וגברים ובאפליה נגד תושבי כפרים בפריפריה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שימיזו שיקין (מימין), וואקמאצו שיזוקו ו-מיאקה קאהו, מתוך כריכת הספר “עלים אבודים: הסופרות של תקופת מייג’י ביפן”, מאת רבקה קופלנד (2000)

רגיל

קיקואה ימקאווה

קיקואה ימקאווה, 1980-1890

היום, לפני 128 שנים, נולדה קיקואה ימקאווה, אקטיביסטית וסופרת סוציאליסטית-פמיניסטית יפנית. היא כתבה ספרים ומאמרים רבים על פמיניזם וסוציאליזם, וב-1921 הייתה ממייסדות החברה הסוציאליסטית “הגל האדום”, שפעלה למיגור הקפיטליזם, שאותו ראתה כמקור הראשי לדיכוי נשים, וקידמה שוויון זכויות במשק הבית, בהשכלה ובתעסוקה, מיגור הזנות והגנה על אמהות. במהלך מלחה”ע ה-2 הוצא הסוציאליזם מחוץ לחוק ביפן, וימקאווה ובעלה היטושי נאסרו. לאחר המלחמה חזרה לפעילותה במפלגה הקומוניסטית היפנית וכיהנה, בין היתר, כראשת מחלקת הנשים והמיעוטים במשרד העבודה של יפן.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך ויקיפדיה; התמונה הגדולה מ-1948 והתמונה הקטנה מ-1920

רגיל

קאזויו סג’ימה

קאזויו סג’ימה, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה קאזויו סג’ימה, אדריכלית יפנית ופרופ’ לעיצוב אדריכלי בטוקיו, בווינה ובפרינסטון. עיצוביה מתאפיינים באלמנטים מודרניים ונקיים, בשימוש נרחב בזכוכית, במתכת ובשיש, וביצירת מפגש בין הפנים והחוץ. עם עבודותיה נמנים המוזיאון לאמנות עכשווית בניו יורק, תיאטרון דה-קונסטליני בהולנד ומרכז הלמידה של רולקס באוניברסיטת שווייץ לטכנולוגיה. ב-2010 הייתה האישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש אגף הארכיטקטורה בביאנלה בוונציה ולאצור את התערוכה הבינלאומית השנתית, וכן הייתה האישה השנייה בהיסטוריה שזכתה בפרס פריצקר היוקרתי לאדריכלות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום של יעל אנגלהרט, מתוך כתבה ב”הארץ” על קמפוס “בצלאל” החדש בירושלים

בתמונה הקטנה: סג’ימה עם השותף שלה, ריו נישיזווה, בריאיון ל”טיימס של יפן

רגיל

נערות הירושימה

“נערות הירושימה”, נפגעות פצצת האטום ב-1945

היום, לפני 73 שנים, לקראת סוף מלחה”ע השנייה, הטילה ארה”ב פצצת אטום על העיר הירושימה שביפן. עשרות אלפי בני אדם נהרגו מיד, או תוך זמן קצר, ורבים אחרים סבלו מכוויות ומהצטלקויות כתוצאה מההבזק התרמי. כמה עשרות נפגעות, נערות ונשים צעירות, הקימו לעצמן קבוצת תמיכה; ב-1951, כשהאמריקאים עזבו את יפן והוסרה הצנזורה שלהם על נזקי הפצצה, הן הצליחו ללכוד את תשומת לב התקשורת, וב-1955 מימן ארגון צדקה את הטסתן לארה”ב לצורך תהליך השיקום הארוך. סיפורן סוקר בהרחבה בתקשורת המערבית, ולראשונה הובאו לידיעת המערב ההשפעות ארוכות הטווח של הפצצה.

* בעיר נגסאקי, שעליה הוטלה פצצת אטום נוספת שלושה ימים אחר כך, לא הייתה התאגדות דומה ואף אחת מנפגעות הפצצה שם לא נכללה בפרויקט השיקום.

** סביר להניח שבאותה המידה נפגעו גם נערים מהפצצה, וגם הם נדחו, הוסתרו והורחקו מהחברה, אך הם לא קיבלו תשומת לב תקשורתית ורפואית כמו הנערות. סיבה אפשרית לכך היא שהתקשורת התמקדה בפגיעה ביכולתן להינשא וללדת ילדים, כפי שמשתקף מעצם המונח שהשתרש, “נערות” (באנגלית “maidens”).

עוד על “נערות הירושימה

עוד על השפעותיהן של פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום קבוצתי של כמה מ”נערות הירושימה”, אחרי ניתוחי השיקום, 1956 (מתוך ספריית לוס אנג’לס)

בתמונה הקטנה: כמה מ”נערות הירושימה”, באקדמיה הלאומית למדעים, 1955. מתוך הבלוג “מוות והעלמה

רגיל

צ’יזוקו אואנו

צ’יזוקו אואנו, נולדה ב-1948

היום, לפני 70 שנים, נולדה צ’יזוקו אואנו, סוציולוגית ופמיניסטית יפנית בולטת, מרצה מבוקשת במחלקות למדעי הרוח באוניברסיטאות ביפן ובעולם. מחקריה עוסקים בתיאוריה פמיניסטית, בסוציולוגיה של המשפחה ובהיסטוריה של נשים, והיה לה תפקיד מכריע ביצירת התחום של לימודי מגדר באקדמיה היפנית. היא מבקרת רבות את הטיוח של ההיסטוריה היפנית, שלטענתה מנסה להצדיק קולוניאליזם, גזענות וזוועות שנעשו לפני, בזמן ואחרי מלחה”ע ה-2, ופועלת בין היתר למתן פיצוי לנשים קוריאניות שאולצו להיות שפחות מין עבור חיילי יפן. היא מכהנת גם כמנכ”לית רשת הפעולה הנשית ביפן.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שִׁיבָּטָה טוֹיוֹ

שִׁיבָּטָה טוֹיוֹ, 2013-1911

“הִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב שִׁירָה
אַחֲרֵי שֶׁחָצִיתִי אֶת שְׁנָתִי הַתִּשְׁעִים
מֵאָז, בְּכָל יוֹם
יֵשׁ לִי סִבָּה טוֹבָה לִחְיוֹת.

גּוּפִי רָזָה וְקָטָן
אַךְ עֵינַי עֲדַיִן רוֹאוֹת
לְלִבָּם שֶׁל אֲנָשִׁים
אָזְנַי עֲדַיִן שׁוֹמְעוֹת
אֶת רַחַשׁ הָרוּחַ
וּפִי עוֹדוֹ מָלֵא חַיִּים.

‘אָמַרְתְּ אֶת זֶה יָפֶה’
מַחְמִיאִים לִי כֻּלָּם

וַאֲנִי שְׂמֵחָה עַל כָּךְ
וְיֵשׁ לִי כּוֹחַ לְהַמְשִׁיךְ.”

היום, לפני 107 שנים, נולדה שיבטה טויו, משוררת יפנית. בגיל 92 נאלצה להפסיק לרקוד והחלה לכתוב שירים, הרוויים שמחת חיים והוקרת ההווה, חרף הבדידות ומכאובי הזִקנה. ספר שיריה הראשון, שפרסמה בגיל 98, הגיע לראש רשימת רבי-המכר ביפן ונמכר במאות אלפי עותקים ברחבי העולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

שירה “אני” מופיע בספרה “הבוקר בא תמיד”, שיצא לאור בעברית ב-2017 (תרגום: איתן בולוקן, הוצאת לוקוס)

רגיל

מצואי יאיורי

מצואי יאיורי, 2002-1934

היום, לפני 84 שנים, נולדה מצואי יאיורי, עיתונאית ופעילת זכויות נשים יפנית, שנודעה במיוחד בפועלה להעלאת המודעות ולמאבק בתיירות המין באסיה. במשך שלושה עשורים סיקרה את הנושא בעיתונות המקומית והעולמית, כתבה ספרים על אי-שוויון מגדרי ועל פשעי מין ביפן, וייסדה כמה ארגוני נשים, בראשם התאחדות נשות אסיה לקידום סולידריות פמיניסטית כלל-אסייתית. ב-1998 הקימה וניהלה את בית הדין הפלילי בטוקיו לפשעי מלחמה כנגד נשים ביפן, שבו הורשעו ממשלת יפן והקיסר הירוהיטו בחטיפה, אונס ורצח שיטתיים של שפחות מין עבור הצבא היפני במהלך מלחה”ע ה-2.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך כרזה של ההתאחדות הבינלאומית לזכויות נשים בפיתוח בר-קיימא (AWID)

בתמונה הקטנה: מתוך תערוכה על חייה במוזיאון הנשים האקטיבי על מלחמה ושלום (WAM), שהוקם ב-2005 על פי צוואתה מכספי הירושה שלה

רגיל

נובוקו יושיָה

נובוקו יושיָה, 1973-1896

היום, לפני 122 שנים, נולדה נובוקו יושיָה, מהסופרות היפניות הפורות והמצליחות ביותר בעידן המודרני, הנחשבת לחלוצת הספרות הלסבית ביפן. היא כתבה בעיקר רומנים רומנטיים לבנות הנעורים, וכתיבתה התאפיינה בתיאורים רגשיים עזים המשלבים ריאליזם ודמיון והתמקדה בחברויות ומערכות יחסים רומנטיות בין נשים. יושיה התריסה נגד נורמות המגדר בלבוש גברי ותספורת קצרה, ברכישת מכונית משלה, בעיצוב ביתה בעצמה, ובעיקר באי-הסתרה של 50 שנות הזוגיות שלה עם אישה בשם מונמה צ’יו. היא הורישה את ביתה למען קידום של תרבות והשכלה בקרב נשים, והוא מהווה היום מוזיאון.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מחאת נשות אוקינאווה

מחאת נשות אוקינאווה, יפן, 2016

היום, לפני שנה, בעת ביקור מתוקשר של נשיא ארה”ב ביפן, כתבו לו נשות אוקינאווה מכתב – וכן לשגריר ארה”ב ביפן, למפקד כוחות ארה”ב באוקינאווה, לראש ממשלת יפן ולמושל אוקינאווה – ובו דרשו שייקחו אחריות על מותה של צעירה בת 20 שעל פי החשד נאנסה ונרצחה ע”י אזרח עובד צבא ארה”ב. הן דרשו שיציעו לקרוביה תמיכה ראויה, שיחקרו לעומק את נסיבות האירוע ויענישו כראוי את התוקפן, וכן יסיגו מיידית את כוחות צבא ארה”ב מאוקינאווה. מקרה זה הוא האחרון שנחשף בשורה של עשרות מקרי אונס שתועדו מאז השתלט צבא ארה”ב על אוקינאווה ב-1972, וככל הנראה מהווים רק את קצה הקרחון.

לקריאה נוספת

עוד מקרי אונס מתוקשרים באוקינאווה ע”י אנשי צבא ארה”ב:
מקרה מ-1995
מקרה מ-2002

פייסבוק

בתמונה הקטנה: הקורבן, רינה שימאבוקורו (Rina Shimabukuro)

רגיל

מאקיקו פוטאקי

מאקיקו פוטאקי, 2016-1958

היום, לפני שנה, נפטרה מאקיקו פוטאקי, אנימטורית יפנית. היא נודעה במיוחד בשל עבודתה עבור סטודיו ג’יבלי במשך יותר מ-30 שנים, שבמסגרתה יצרה אנימה עבור כל סרטיו של הבמאי הייאו מיאזאקי, החל מ”הנסיכה מעמק הרוחות” ב-1984. סרטי האנימה הידועים ביותר שלה הם “השכן הקסום שלי טוטורו”, “הנסיכה מונונוקי”, “המסע המופלא” (זוכה פרס אוסקר), “הטירה הנעה” וכן העיבוד הקולנועי של המאנגה “אקירה” של קצוהירו אוטומו, שהפך במהרה לסרט פולחן והיווה השראה לסרטים רבים כציון דרך במדיום האנימה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פריים מתוך הסרט “המסע המופלא”

רגיל

אקיקו יוסאנו

אקיקו יוסאנו, 1942-1878

היום, לפני 138 שנים, נולדה הו שו, שנודעה בשם העט אקיקו יוסאנו, סופרת, משוררת, פציפיסטית ופעילה חברתית יפנית, מהמשוררות הפוסט-קלאסיות המפורסמות ביותר והשנויות ביותר במחלוקת ביפן ומחלוצות הפמיניזם ביפן. כתיבתה על נשיות מלאת חיים, חופשית, מינית ואסרטיבית, בשונה מאוד מהמצופה מנשים בחברה היפנית המסורתית, היוותה מקור השראה לנשים רבות. במהלך חייה סייעה לסופרים מתחילים רבים, וכן תרגמה ליפנית מודרנית כמה מהקלאסיקות היפניות הגדולות ביותר. יוסאנו פעלה כל חייה גם למען קידום חינוך לנשים; בין היתר, סייעה להקים את בית הספר הראשון לבנות ביפן והייתה הדיקאנית הראשונה שלו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קיי אוקאמי

קיי אוקאמי, 1941-1859

היום, לפני 157 שנים, נולדה קיי אוקאמי, רופאה יפנית. היא לימדה אנגלית בבית ספר לבנות בטוקיו עד 1884, אז היגרה עם בעלה לפנסילבניה, ארצות הברית. שם הצליחה להתקבל ללימודי רפואה בקולג’ לנשים בעזרת החברה המיסיונרית של הכנסייה הפרסביטריאנית. וכך, ב-1889 הייתה האישה היפנית הראשונה שקיבלה תואר ברפואה מערבית מאוניברסיטה מערבית. לאחר מכן חזרה ליפן והוזמנה לעבוד בבית החולים ג’יקיי בטוקיו. ב-1897 פתחה בית חולים קטן לנשים, וכן ייסדה בית ספר לאחיות באותו מתחם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יאויה אושיצ’י

יאויה אושיצ’י, 1683-1667

היום, לפני 333 שנים, הוצאה להורג יאויה אושיצ’י, נערה יפנית בת 16. ב-1682 התאהבה יאויה בשומר שפגשה במהלך שריפה גדולה במקדש. על מנת לפגוש בו שוב ניסתה לגרום לשריפה נוספת, אך נתפסה קודם לכן על ידי המשטרה ועונשה היה העלאה על המוקד. סיפורה היווה השראה לסיפורים, למחזות ולציורים רבים. שנת סוס האש שבה נולדה נחשבת לשנה בעלת מזל רע במיוחד לבנות, ולכן אחוז הילודה בשנה זאת במזרח אסיה נמוך מהרגיל.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יאיוי קוסמה

יאיוי קוסמה, נולדה ב-1929

היום, לפני 87 שנים, נולדה יאיוי קוסמה, אמנית וסופרת יפנית. היא עוסקת בתחומים שונים של אמנות, כגון ציור, קולאז’ים, פיסול, מיצבים ומיצגים, מרבה להשתמש בצבעים פסיכדליים ובדפוסים ומתייחסת לאמנות קונספטואלית, לאמנות פמיניסטית, למינימליזם ולסוריאליזם. כאחת מאמני הפופ-ארט המוקדמים והגדולים, הייתה לה השפעה רבה על אמנים ידועים כמו אנדי וורהול וקלאס אולדנבורג. קוסמה נחשבת לאמנית החיה החשובה ביותר מיפן ולקול חשוב בתנועת האוונגרד,‏ ועבודותיה מוצגות במוזיאונים הטובים ביותר בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

איסוזו ימאדה

איסוזו ימאדה, 2012-1917

היום, לפני 99 שנים, נולדה איסוזו ימאדה, שחקנית יפנית במשך שמונה עשורים. תפקידה הראשון בסרט היה ב-1930, בהיותה בת 12. היא התפרסמה כשהייתה בת 19 בסרטים “אלגיית אוסקה” ו”אחיות גיון”, שזכו לשבחי המבקרים. ימאדה הופיעה בסרטיהם של מיטב הבמאים היפנים וזכתה בפרסים רבים. ב-1995 זכתה בפרס על מפעל חיים מהאקדמיה היפנית, וב-2000 הייתה השחקנית הראשונה שקיסר יפן העניק לה את אות מסדר התרבות, הפרס התרבותי היוקרתי ביותר ביפן.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

איוה איקוקו טוג’ורי

איוה איקוקו טוג’ורי, 2006-1916

היום, לפני 9 שנים, נפטרה איוה איקוקו טוג’ורי, אסירה פוליטית אמריקאית ממוצא יפני. ב-1941 הפליגה טוג’ורי ליפן על מנת ללמוד רפואה. לאחר ההתקפה על פרל הארבור היא סירבה לדרישת הממשלה היפנית לוותר על אזרחותה האמריקאית, ועל מנת לשרוד אולצה לעבוד ב”רדיו טוקיו” כמגישת שידורי תעמולה לכוחות ארה”ב. ב-1949, לאחר שובה לביתה שבארה”ב, היא הואשמה בבגידה ונאסרה למשך 7 שנים. רק ב-1977 זכתה להשמיע את סיפורה בתוכנית תחקירים וקיבלה סוף סוף חנינה מהנשיא פורד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הקיסרית גו-סאקורמאצ’י

הקיסרית גו-סאקורמאצ’י, 1813-1740

היום, לפני 275 שנים, נולדה הקיסרית גו-סאקורמאצ’י, השליטה ה-117 של יפן. היא האישה האחרונה ששלטה ביפן (קדמו לה שבע נשים קיסריות), וככל הנראה הקיסרית השולטת היחידה ששלטונה לא היה שלטון ביניים עד להעברתו לצאצאיה, שכן לא הותירה צאצאים אחריה. מיוחסת לה כתיבת הספר “דברי הימים של חצר המלוכה”, אסופת שירים, מכתבים מלכותיים ועלילות על הקיסרות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

טסורו אאוקי

טסורו אאוקי, 1961-1892

היום, לפני 123 שנים, נולדה טסורו אאוקי, שחקנית במה וקולנוע יפנית-אמריקאית. אאוקי החלה להופיע בסרטים אילמים ב-1913, לאחר שסוכן גילה אותה כששיחקה על בימת התיאטרון היפני בלוס אנג’לס. במהלך הקריירה שלה השתתפה ביותר מ-40 סרטים, ברבים מהם בתפקיד ראשי, האישה האסיאתית הראשונה במעמד זה. בין השאר היא שימשה גם כמלהקת של שחקנים יפנים אחרים לסרטים הוליוודיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קרולין אלן פורנס

קרולין אלן פורנס, 1936-1869

היום, לפני 146 שנים, נולדה קרולין אלן פורנס, אסטרונומית אמריקאית. ב-1900 הייתה האישה הראשונה בעלת דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה. החל מ-1910 ניהלה את מצפה הכוכבים בוואסר קולג’ והחל מ-1915 עמדה בראש המחלקה לאסטרונומיה בוואסר. ספרה, “מבוא לחקר כוכבים משתנים”, הפך לאחד מכתבי היסוד בתחום. החל מ-1917 פעלה גם למען שיתופי פעולה בין ארגוני נשים אמריקאיים ויפניים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה למעלה: קרולין באחד משיתופי הפעולה שלה עם נשים יפניות

רגיל

ביאטה סירוטה גורדון

ביאטה סירוטה גורדון, 2013-1923

היום, לפני שנה, נפטרה ביאטה סירוטה גורדון, אמנית ופעילת זכויות אדם יהודייה-יפנית. ב-1945 החלה לעבוד כמתורגמנית ליפנית במטהו של גנרל דאגלס מקארתור, מושל יפן. גורדון הייתה האישה היחידה בקרב המומחים האמריקאים שניסחו את החוקה היפנית, והיא האחראית לניסוחם של שני הסעיפים הדנים בזכויות הנשים. ב-1998 הוענק לה תואר הכבוד הגבוה ביותר מטעם הפרלמנט היפני.

ויקיפדיה

פייסבוק