עמוד 1
רגיל

פט אושיין

פטרישיה ג’וּן (“פט”) אושיין, נולדה ב-1941

היום, לפני 78 שנים, נולדה פט אושיין, אשת חינוך, משפטנית ופעילת ציבור אבוריג’ינית אוסטרלית. היא האישה האבוריג’ינית הראשונה שסיימה לימודי תיכון וקיבלה מלגה ללימודי הוראה, הראשונה שעבדה כמורה בתיכון בקווינסלנד, הראשונה שסיימה לימודי משפטים והצטרפה ללשכת עורכי הדין, הראשונה שהייתה חברה בממשלת ניו סאות ויילס (כשרה לענייני אבוריג’ינים), הראשונה שכיהנה כשופטת שלום באוסטרליה, והראשונה שכיהנה כנשיאת אוניברסיטה (באוניברסיטת ניו אינגלנד). היא חברת כבוד במסדר אוסטרליה, בשל תרומתה לרווחת האבוריג’ינים, להשכלה הגבוהה ולחברה האוסטרלית בכלל.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך האתר “נשות אוסטרליה על ציר הזמן

בתמונה הקטנה: אושיין בשנת 1982, בתפקידה כראשת המחלקה לענייני אבוריג’ינים של ניו סאות’ ויילס [מקור]

(התמונות באדיבות הארכיון הלאומי של אוסטרליה)

רגיל

גלאדיס טנטקוידג’און

גלאדיס טנטקוידג’און, 2005-1899

היום, לפני 120 שנים, נולדה גלאדיס טנטקוידג’און, אשת רפואה, אנתרופולוגית ומנהיגה בת שבט מוהיגן האמריקאי. בילדותה למדה את הפרקטיקות המסורתיות מנשות השבט, ולימים פרסמה ספרים על צמחי מרפא ורפואה מסורתית ילידית. היא עבדה עם הלשכה הפדרלית לענייני אינדיאנים במתן שירותים סוציאליים לתושבי השמורות, וסייעה בשימור מלאכות מסורתיות, בהקמת קואופרטיבים למען בעלי מלאכה ובשחזור מנהגים שנאסרו בעבר. ב-1931 הקימה מוזיאון לתרבות ילידית אמריקאית, הוותיק ביותר הפועל כיום; בין היתר נשמר בו תיעוד של בני השבט שלה, שהיה חיוני להכרה בזכויותיהם ב-1994.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם אחיה ושותפה להקמת מוזיאון לתרבות ילידית אמריקאית, הרולד טנטקוידג’און [מקור]

התמונה הקטנה מתוך ויקיפדיה

רגיל

מיקלה בסטידס פויוצ’הואה

מיקלה בסטידס פויוצ’הואה, 1781-1744

היום, לפני 238 שנים, הוצאה להורג מיקלה בסטידס פויוצ’הואה, מנהיגה ילידית פרואנית, גיבורה לאומית בפרו. היא הייתה שותפה מלאה להנהגה ולקשרי המסחר שניהל בעלה, צ’יף של כמה שבטים (שנודע כטופאק אמורו השני). כשבקשותיהם להקל את נטל המיסוי הכבד ועבודות הכפייה במכרות, לאור מצוקת האוכלוסייה הילידית תחת הכיבוש הספרדי, נענו בשלילה, הם החלו לגבש סביבם אלפי ילידים, עבדים, קריאולים ובעלי מוצא מעורב, והנהיגו מרד גדול למען עצמאות טריטוריאלית של פרו וחופש מסחר. על פי התיעוד, מיקלה פיקדה על ארגון האספקה, גיוס הלוחמים והלוחמות והובלתם בקרבות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פסל בדמותה, הממוקם בפארק על שמה במרכז העיר אבנקיי, פרו

רגיל

בטי מיי טייגר ג’אמפר (פוטאקי)

בטי מיי טייגר ג’אמפר (פוטאקי), 2011-1923

היום, לפני 96 שנים, נולדה בטי מיי טייגר ג’אמפר – פוטאקי בשמה השבטי – אחות, סופרת ומנהיגה ילידית אמריקאית, האישה הראשונה (והיחידה) שכיהנה כראשת אומת הסמינול. היא הייתה בת השבט הראשונה שלמדה קרוא וכתוב באנגלית, ושסיימה לימודי תיכון ולימודי סיעוד. בעבודתה כאחות, הנגישה שירותי רפואה “לבנה” עבור סמינולים רבים מאזורים מרוחקים. היא ייסדה וערכה את עיתון השבט, שזכה בפרס מפעל חיים מאגודת העיתונאים הילידים, וכתבה ספרים ומאמרים רבים על תרבות השבט ומסורותיו. טייגר ייסדה גם ארגון למען תוכניות בריאות וחינוך בשבטים ילידיים, שהפך ללובי פוליטי חזק.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך הארכיון הלאומי של פלורידה

בתמונה הקטנה: בטי מיי טייגר (משמאל) ואליס אוסקאולה (מימין), בוחנות את המהדורה הראשונה של העיתון “חדשות הסמינולים”, מתוך סקירה על פועלה במסגרת “נשים אדירות בהיסטוריה” ב”מגזין פרספונה: נשים, תרבות פופולרית, חדשות, חדי קרן

רגיל

מרטי פרידלנדר

מרתה “מרטי” פרידלנדר, 2016-1928

“הצילום שלי תמיד נבע ממעורבות והרחבה של נקודת המבט האישית, לא מתוך תשומת לב מיוחדת לאמנות עצמה; לעולם מרגש אותי רגע הגילוי, שבו הופך הנגטיב לתמונה האוצרת את המסתורין של רגע חולף” – מרטי פרידלנדר (נולדה היום, לפני 91 שנים), צלמת ניו זילנדית, הנחשבת לאחת הטובות במדינה ונודעה בתיעוד של אנשים, מקומות, נופים ואירועים בניו זילנד, במיוחד בהקשר של תנועות חברתיות, מחאות ואקטיביזם. עבודתה המפורסמת ביותר היא תיעוד מ-1972 של נשים מאוריות וקעקועי הפנים המסורתיים שלהן (“מוקו”), עבודה המוצגת עד היום במוזיאון הלאומי של ניו זילנד בוולינגטון.

ויקיפדיה

האתר הרשמי של מרטי פרידלנדר

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן עצמי, מתוך הספד שנכתב לה ע”י קרן האמנויות של ניו זילנד, נובמבר 2016

בתמונה הקטנה: דיוקן עצמי, 1984~

רגיל

פטימה מסקוי

פטימה מסקוי פאהנבולה, 1978-1912

היום, לפני 106 שנים, נולדה פטימה מסקוי, בת למשפחת מלוכה אפריקאית ומחנכת חלוצה מליבריה, שפעלה רבות לשימור השפות והתרבויות המקומיות ולפיתוח ההשכלה הגבוהה בליבריה. היא למדה רפואה ואנתרופולוגיה באירופה ובארה”ב, עמלה על מילון לשפת ה-Vai ולימדה מחול שבטי. עם חזרתה לליבריה ב-1946, יצרה סטנדרטיזציה של כתב ה-Vai וביטלה את הנוהג של החלפת השמות האפריקאים בגרסאות מערביות. היא הקימה את אוניברסיטת ליבריה במונרוביה, שם כיהנה כמנהלת ודיקנית מכללת מדעי הרוח, וייסדה את המכון ללימודי אפריקה ואת אגודת הסופרים הליבריים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פטימה מסקוי עם חברות שלמדו איתה בהמבורג, גרמניה, 1928~ (מתוך אוסף תמונות של בתה, ויויאן סטון)

התמונה הקטנה מתוך כריכת “האוטוביוגרפיה של נסיכה אפריקאית”, שיצאה לאור ב-2013 בעריכת בתה

רגיל

שרה וינמוקה

שרה וינמוקה הופקינס, 1891-1844

היום, לפני 127 שנים, הלכה לעולמה שרה וינמוקה, פעילת זכויות ילידים בת שבט פאיוט, עַם ילִידִי מצפון אמריקה. שבטה קידם יחסי ידידות עם המתיישבים האנגלו-אמריקאים, עד שב-1865 נהרגו רוב בני משפחתה המורחבת בעימות עם חיל הפרשים של ארה”ב, ווינמוקה הפכה לפעילה למען זכויות הילידים. היא נסעה ברחבי ארה”ב כדי לספר על מצוקותיהם, ושימשה מתורגמנית, מדריכה ומורה לילידים שנכלאו. ספרה על חיי הפאיוט מ-1883 נחשב לאוטוביוגרפיה הראשונה שכתבה אישה ילידית, ומהווה סקירה אתנו-היסטורית יוצאת דופן של ארבעים שנות עימות בין הילידים והאמריקאים יוצאי אירופה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלברטה שנק אדמס

אלברטה דייזי שנק אדמס, 2009-1928

היום, לפני 90 שנים, נולדה אלברטה שנק אדמס, אינואיטית-אמריקאית שפעלה למען שוויון עבור העמים הילידיים באלסקה. ב-1944, במחאה נגד הפרדה בין הגזעים, שהביאה בפועל להשארה של ילדים לא-לבנים ללא מסגרת חינוכית ושל מבוגרים לא-לבנים ללא אפשרויות תעסוקה, שנק בת ה-16 סירבה לצאת מהאזור ל”לבנים בלבד” בתיאטרון ונעצרה ע”י המשטרה. היא שוחררה למחרת לאחר הפגנת מחאה של הקהילה האינואיטית המקומית, וכתבה על כך למושל אלסקה, שבתגובה הבטיח לה שאף אחד לא יקבל שוב יחס כזה ובתוך כמה חודשים העביר את החוק למניעת אפליה באלסקה (1945).

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: “תיאטרון החלומות” בעיר נום שבאלסקה, שבו מחתה אלברטה על מדיניות ההפרדה

רגיל

ג’נט מק’קלאוד

ג’נט מק’קלאוד (יט-סי-בלו – “האישה שמדברת”), 2003-1934

היום, לפני 84 שנים, נולדה ג’נט מק’קלאוד, פעילת זכויות ילידים בארה”ב. היא כונתה “רוזה פארקס של תנועת הילידים האמריקאים” לאחר שהובילה מחאה למען חופש העיסוק של ילידים בארה”ב, שהוכרעה ב-1974 כשבית המשפט פסק נגד הרשויות שפגעו בזכויותיהם והתנכלו להם. בשנות ה-70 פעלה מק’קלאוד להפצת המסר של הרוחניות הילידית המסורתית ונאמה ברחבי העולם על זכויות של נשים ילידיות ועל צדק חברתי וזכויות אדם. ב-1985 ערכה בחוותה את הכנס הראשון של מה שהיה לימים “רשת הנשים הילידיות”, קואליציית ארגונים לקידום נשים ומשפחות ילידיות מצ’ילה ועד קנדה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מק’קלאוד (מימין) עם אניטה פז בוושינגטון, 1992. הצילום לקוח מכריכת הספר “נשות המאבק הילידי: דיוקנאות ועדויות של נשים ילידיות אמריקאיות” מאת רוני פארלי

בתמונה הקטנה: עם אחותה אידית בקמפיין תמיכה במטה המאבק למען הישרדותם של הילידים האמריקאים

רגיל

אידה רדבירד

אידה רדבירד, 1971-1892

היום, לפני 126 שנים, נולדה אידה רדבירד, קדרית בת שבט מריקופה מאריזונה, ארה”ב. במרוצת ההיסטוריה יצא למרחוק שמה של אמנות כלי החרס של השבט, ורדבירד אחראית במידה רבה לשימור הטכניקות העתיקות ליצירת מלאכת מחשבת זו. היא ייסדה את קואופרטיב הקדרים של מריקופה, וכנשיאתו פעלה לפרסומם של כלי החרס, להפצתם ולמכירתם במחירים הוגנים. כלי החרס שלה עצמה הוצגו בירידים ובמוזיאונים חשובים, וערכם גבוה במיוחד בקרב אספני אמנות. בנוסף הייתה מומחית לצמחי מרפא, ושימשה כמתורגמנית במחקר האנתרופולוגי החשוב של לזלי ספיר על הילידים באמריקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: רדבירד במהלך יצירה, ככל הנראה בשנות ה-50

בתמונה הקטנה: קערה יפהפייה של אידה רדבירד, בעיצוב גאומטרי שחור על אדום לפי מסורת שבט מריקופה

רגיל

נובה פריס

נובה מארי פריס, נולדה ב-1971

היום, לפני 47 שנים, נולדה נובה פריס, אתלטית ופוליטיקאית אוסטרלית. באולימפיאדת אטלנטה 1996 הייתה לאבוריג’ינית הראשונה שזכתה במדליית זהב אולימפית יחד עם קבוצת הוקי הנשים האוסטרלית. אחר כך שינתה ענף ספורט לריצה מהירה, ובו זכתה ב-2 מדליות זהב במשחקי חבר העמים הבריטי ב-1998 וכן התחרתה באליפות העולם באתלטיקה 1999 ובאולימפיאדת סידני 2000. ב-2013 הייתה פריס “בחירת הקפטנית” של ראשת הממשלה גילארד כנציגת מפלגת הלייבור בטריטוריה הצפונית של אוסטרליה, ונבחרה לסנאטורית הילידית הראשונה במועצה הפדרלית של הפרלמנט האוסטרלי.

ויקיפדיה

פייסבוק

תמונות מתוך: https://alchetron.com/Nova-Peris

הזכויות לתמונה הגדולה שמורות ל-Getty images

רגיל

פינה קופר

דיים פינה קופר, 1994-1895

היום, לפני 122 שנים, נולדה פינה קופר, “קוּיה” (זקנת שבט או מנהיגה) מאורית, שפעלה במשך שנים רבות למען זכויותיו של עמה בניו זילנד. היא הייתה הנשיאה הראשונה של הליגה לרווחת נשים מאוריות, ארגון לקידום סוגיות של בריאות, דיור, חינוך ורווחה, וגייסה כספים להקמת מרכזים קהילתיים לשימור התרבות המאורית. ב-1975, בגיל 80, ארגנה והובילה צעדה לכל אורך האי הצפוני של ניו זילנד עד לבית הפרלמנט, במחאה על גזילת אדמות מאוריות. פועלה זיכה אותה בהכרה בינלאומית ובאותות כבוד מטעם האימפריה הבריטית ומטעם ניו זילנד, והמאורים מכנים אותה “אֵם האומה”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פינה קופר בת ה-80 מובילה את צעדת הקרקעות המאוריות, אוקטובר 1975

בתמונה הקטנה: המון הצועדים בצעדה חוצים את גשר נמל אוקלנד

רגיל

אדמוניה לואיס

אדמוניה ויילדפלאואר לואיס, 1907-1844

היום, לפני 173 שנים, נולדה אדמוניה לואיס, פסלת אמריקאית. היא האישה הראשונה ממוצא אפריקאי וילידי שזכתה לתהילה בינלאומית בעולם האמנות בשל יכולתה לשלב תמות ודימויים אפריקאים וילידיים בפיסול בסגנון נאו-קלאסי. עבודותיה התפרסמו במיוחד במהלך מלחמת האזרחים, כשפיסלה את דיוקנאותיהם של פעילים למען שחרור עבדים. ממכירת יצירותיה אלה הצליחה לחסוך די כסף על מנת לעבור לרומא, ועל דרכונה נכתב: “גברת אדמוניה לואיס היא נערה שחורה שנשלחה לאיטליה לאחר שהפגינה כישרון אדיר כפסלת.” הסטודיו המצליח שלה ברומא הפך לאתר עלייה לרגל לשוחרי אמנות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סוזן לה-פלצ’ה פיקוט

סוזן לה-פלצ’ה פיקוט, 1915-1865

היום, לפני 152 שנים, נולדה סוזן לה-פלצ’ה פיקוט, רופאה ופעילה חברתית אמריקאית בת שבט אומהה. נשים ילידיות היו לעתים קרובות מרפאות, אך לה-פלצ’ה הייתה האישה הילידית הראשונה שהשלימה לימודי רפואה מערבית, בעת שבה היו מעט מאוד בתי ספר שקיבלו נשים. בנוסף לעבודתה הרפואית היא עודדה מודעות להיגיינה ולבריאות הציבור, ובמיוחד לצורך בצמצום שתיית האלכוהול בשמורה. כמו כן, כאחת הבודדות בשבט שידעה אנגלית היטב, סייעה לבני השבט לצלוח את הקשיים שהערימה בפניהם הרשות לענייני אינדיאנים בכל הנוגע לחלוקה הוגנת של אדמותיהם ולקבלת פיצוי ראוי על מכירתן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בוגרות בתי ספר לרפואה במאה ה-19 (לה-פלצ’ה במרכז השורה השנייה מלמעלה)

רגיל

זיטקלה-סה

זיטקלה-סה, 1938-1876

היום, לפני 141 שנים, נולדה זיטקלה-סה, סופרת, מוזיקאית, מורה ואקטיביסטית אמריקאית בת שבט הסוּ. היא הייתה מהראשונים שהביאו את התרבות הילידית אל הקהל הרחב. בנוסף לתרגום הפולקלור המסורתי לאנגלית, היא כתבה רבות על משבר הזהות שחוותה כשנלקחה בגיל 8 מהשמורה לפנימייה שמטרתה להטמיע ילדים ילידים ושחורים בחברה הכללית ו”לתרבת” אותם. ב-1913 הייתה שותפה ליצירתה של האופרה הילידית הראשונה, “ריקוד השמש”, על בסיס מסורות של שבט סוּ ושבט יוּט. ב-1926 הקימה את המועצה הלאומית של הילידים האמריקאים, שנאבקה למען זכויות אזרח עבורם תוך שימור אורחות חייהם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

באפי סיינט-מארי

באפי סיינט-מארי, נולדה ב-1941

היום, לפני 76 שנים, נולדה באפי סיינט-מארי, מוזיקאית, אמנית, מחנכת ופעילה חברתית. היא נולדה בשמורה של אומת הקרי בקנדה, הוצאה מביתה ע”י הרשויות ונמסרה לאימוץ בארה”ב. דרכה המוזיקלית נסקה בראשית שנות ה-60 יחד עם גדולי אמני הפולק, כמו בוב דילן, ג’וני מיטשל, ניל יאנג ולאונרד כהן. רבים משיריה תוקפים סוגיות פוליטיות וחברתיות, כמו דיכוי הילידים האמריקאים, מלחמת וייטנאם, פמיניזם ואקולוגיה. בנוסף למוזיקה, סיינט-מארי קיבלה הכרה רחבה ופרסים על מלחמתה למען זכויות ילידים בארה”ב ובקנדה, בעיקר בנוגע למחלוקות על אדמות, ועל כמה מיזמים חינוכיים שהיא מנהלת למען ילדים ילידים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלואיז קובל

אלואיז קובל, 2011-1945

היום, לפני 71 שנים, נולדה אלואיז קובל, “אשת הציפור הצהובה”, מנהיגה אמריקאית-ילידית משבט בלאקפוט, בנקאית ובעלת חווה. קובל הייתה התובעת הראשית בתביעה ייצוגית פורצת דרך, שהוגשה ב-1996 והעלתה לסדר היום הציבורי את הטיפול הכושל של ארה”ב בקרנות ובקרקעות של כחצי מיליון ילידים. ב-2010 הושג הסדר פשרה על סך של 3.4 מיליארד דולר, כולל פיצוי בעלי חשבונות והשבת אדמות לשבטים – הסדר הפשרה הגדול ביותר אי פעם בתביעה ייצוגית כנגד הממשלה הפדרלית של ארה”ב. במסגרת ההסדר הוקמה גם קרן מלגות ממשלתית לתמיכה בסטודנטים אמריקאים-ילידים, שנקראת על שמה.

ויקיפדיה

עוד על התביעה הייצוגית של האמריקאים הילידים

פייסבוק

רגיל

אודגרו נונוקל

אודגרו נונוקל, 1993-1920

היום, לפני 96 שנים, נולדה אודגרו נונוקל, משוררת ואשת חינוך אוסטרלית. היא הייתה פעילה בולטת למען זכויות אבוריג’ינים והובילה קמפיין לרפורמה בחוקה האוסטרלית שתכיר באזרחות מלאה לאבוריג’ינים, ללא סייגים; ב-1967 אושר התיקון לחוקה במשאל עם ברוב מוחץ של 90%. ב-1964 הייתה האבוריג’ינית הראשונה שפרסמה ספר שירה; היו מבקרים שפקפקו ביכולתה של אבוריג’ינית לכתוב, ואחרים טענו כי זו לא שירה אלא פרופגנדה. היא אכן התגאתה באקטיביזם שבכתיבתה כדרך להביא את תפיסת השוויון לקהל רחב ככל האפשר – והצליחה להפוך למשוררת האוסטרלית הנמכרת ביותר. ב-1972 הקימה מרכז לחינוך, שבו לומדים רבבות ילדים על התרבות האבוריג’ינית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פוקהונטס

פוקהונטס, 1617-1595

היום, לפני 399 שנים, מתה פוקהונטס, ילידית אמריקאית שהפכה סמל ל”פרא מתורבת” של ההתיישבות הקולוניאלית. על פי הפולקלור, ב-1607 היא הצילה את חייו של ג’ון סמית, ראש ההתיישבות הבריטית בג’יימסטאון, וירג’יניה, מידיו של אביה, הצ’יף פאּוהאטאן. ב-1613 שבו אותה האנגלים במהלך פעולות האיבה בינם לבין האינדיאנים, למטרות כופר. היא התנצרה, אימצה את השם רבקה ולבסוף בחרה להישאר עם האנגלים. ב-1614 היא נישאה לג’ון רולף האנגלי, הנישואים הבין-גזעיים הראשונים שתועדו בצפון אמריקה.‏

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אחד מציורי המאה ה-19 שנעשו בעקבות הסיפור, הפעם מתאר את הטבלתה

בתמונה הקטנה: תחריט הדפס שנעשה בתקופתה (לאחר מכן נעשה ציור על פי אותו תחריט ועידן מעט את התיאור הגס יחסית שמספקת הטכניקה)

רגיל

מרגרט לילארדיה טאקר

מרגרט לילארדיה טאקר, 1996-1904

היום, לפני 112 שנים, נולדה מרגרט לילארדיה טאקר, סופרת ואקטיביסטית אבוריג’ינית אוסטרלית. בגיל 13 נלקחה בכוח מביתה למוסד לנערות אבוריג’יניות, שם סבלה מהתעללות, ושנתיים לאחר מכן נשלחה לעבוד עבור משפחה לבנה וגם שם סבלה מהתעללות עד שנמלטה. בשנות ה-30 החלה להילחם למען זכויותיהם של אבוריג’ינים והייתה ממייסדות הליגה לאבוריג’ינים אוסטרלים. בשנות ה-60 ייסדה את המועצה המאוחדת של האבוריג’ינים. ב-1968 הוענק לה תואר אבירות מטעם המסדר הבריטי על פועלה.

ויקיפדיה

פייסבוק