עמוד 1
רגיל

הדסה פרלמן קלוורי רוזנבליט

הדסה פרלמן קלוורי רוזנבליט, 1945-1891

היום, לפני 128 שנים, נולדה הדסה פרלמן קלוורי רוזנבליט, אשת חינוך ויזמית ארצישראלית, שנודעה במיוחד בפועלה לקידום ההשתלבות של עולי תימן ולשימור תרבותם. ב-1910 עלתה ארצה, והקימה בצפת “בית ספר לתחרים”, שנועד להכשיר נערות בעבודות רקמה כמקור פרנסה ולהעשיר את השכלתן בתחומי הרוח ואהבת הארץ. ב-1922 מונתה לנהל את כפר הנוער “מאיר שפיה”, שבו התחנכו בעיקר יתומות בנות העלייה מתימן. עבור צעירות עניות בירושלים יזמה מסגרת ללימוד מלאכה – מפעל “שני” לרקמה התימנית, שחולצותיו היו לפריט לבוש לאומי ייצוגי ונכנסו לתולדות אופנת הארץ כ”אופנת ויצו”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הדסה בשנת 1934

בתמונה הקטנה: הדסה בשמלת רקמה תימנית, 1914 

התמונות מתוך הספר הביוגרפי “הדסה וחוט השני”, מאת שרה בן-ראובן, ירושלים: הוצאת אריאל, 2008

רגיל

רחל צברי

רחל צברי, 1995-1909

היום, לפני 109 שנים, נולדה רחל צברי, אשת ציבור ומחנכת ישראלית, מהנשים הראשונות בארגון “ההגנה”. עם פרוץ מאורעות תרפ”ט דרשה לצרף גם את הנשים לפעילות מבצעית, הוכשרה בהפעלת נשק, בקרב פנים אל פנים ובעזרה ראשונה, נמנתה עם המסתערבות הראשונות ופיקדה על פלוגת הנשים הראשונה בארגון. במקביל עבדה כמורה וכמפקחת חינוכית, פעלה לקידום מעמד המורים והדריכה מורות לגיל הרך בפסיכולוגיה חינוכית. ב-1951 הייתה לאישה הראשונה מעדות המזרח שנבחרה לכנסת, ועסקה רבות במקומם של בני עדות המזרח, בסוגיות דת ומדינה, בחינוך ובזכויות נשים.

ויקיפדיה

בין התחומים שקידמה כחברת כנסת: ביטול נישואי ילדות ומכירת בנות לנישואין, ענישת גברים גרושים המשתמטים מדמי מזונות, הכרה בפגיעה בעקרות בית כתאונת עבודה, מינוי דיינות בבתי דין רבניים, שריון מקום לנשים במועצות הכוללות גברים בלבד, הנהגת יום חינוך ארוך ומערך חינוך קדם-גני מגיל שלוש, צמצום מספר התלמידים בכיתה, החלת אינטגרציה בבתי הספר והקמת כיתות נפרדות למחוננים.

פייסבוק

התמונה הגדולה לא מאומתת, מתוך אתר מידע על ישראל

התמונה הקטנה מתוך אתר הכנסת

רגיל

רחל אוהבת-עמי (חבשוש)

מעצרה של רחל אוהבת-עמי (חבשוש), 1939

היום, לפני 79 שנים, הגיעה לוחמת האצ”ל רחל אוהבת-עמי (חבשוש) לכניסה לבית הסוהר המרכזי במגרש הרוסים בירושלים, עוטה רעלה ונושאת סל ובו חומר נפץ המוסתר מתחת לפירות וירקות, במטרה לפגוע בעצירים ערבים שנאשמו בפגיעה ביהודים ובבני משפחותיהם שבאו לבקרם בכלא. היא עוררה חשד ונעצרה, בית הדין הצבאי הבריטי גזר עליה מאסר עולם (ולא הוצאה להורג, בשל גילה הצעיר), והיא הועברה לבית הכלא לנשים בבית לחם, יהודייה יחידה בקרב האסירות הערביות. שבע שנים אחר כך, בתום מלחה”ע השנייה, קיבלה חנינה מאת הנציב העליון ושוחררה מבית הסוהר.

מידע נוסף על ניסיון הפיגוע ועל המשפט של חבשוש באתר “אנציקלופדיה יהודית לתרבות ישראל” של מכללת דעת ללימודי יהדות ורוח

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מחזיקה זר בהגיע ארונותיהם של זאב ז’בוטינסקי ורעייתו לשדה התעופה לוד, כנציגה של לוחמות האצ”ל

בתמונה הקטנה: דף מתוך יומן שניהלה בעת מאסרה, שבו היא מתארת את אבלה על מותו של ז’בוטינסקי.

התמונות מתוך אתר מוזיאון אסירי המחתרות בירושלים

רגיל

ציונה (ציקי) לוי-לירון

ציונה (ציקי) לוי-לירון, 2010-1927

“חשוב לי מאוד להפיץ את השירים של יהדות ספרד ותימן. השירים הללו אינם פולקלור. אמרתי זאת לאנשי ‘קול ישראל’ אך הם סירבו לקבל את דברי. מדוע כל אמן שמכבד את עצמו שש להשמיע את שיריהם של ביאליק וטשרניחובסקי, ואילו שירים שהלחנתי למילותיו של רבי שלום שבזי הם רק פולקלור? אני רוצה שישמיעו את השירים הללו כשירים ישראליים חדשים ותו לא. אין אלה שירי עדות או שירי שכונה. אני לא מאמינה שיש חשיבות למוצא העדתי. אני מאמינה רק במוסיקה טובה”
(מתוך ריאיון עמה בעיתון “יחד”)

היום, לפני 91 שנים, נולדה ציונה (ציקי) לוי-לירון, אמנית, כותבת ומלחינה ישראלית. בהשראת מזמורי התפילה המסורתיים של יוצאי תימן שליוו את ילדותה בכרם התימנים בתל אביב, היא החלה את דרכה המוזיקלית בגיל 24, כשלמדה לנגן בפסנתר ולימדה ריתמיקה בגני ילדים ובבתי ספר בעיר. בשנות ה-60 החלה להלחין ולערוך מוזיקלית שירי ילדים ומחזות לילדים, והייתה מהראשונות בישראל שהלחינו שירים של משוררי יהדות המזרח וספרד, כמו רבי יהודה הלוי, אבן גבירול ושלום שבזי, שבוצעו ע”י מיטב הזמרים. במקביל עסקה גם באמנות פלסטית, וציוריה הוצגו בתערוכות רבות בארץ ובחו”ל וזכו בפרסים רבים.

המידע עליה מתוך ראיונות שקיים נעם סמית עם ילדיה, יובל לוי ומאירה קרול, ועם אחותה אסתר, במסגרת פרויקט “מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה“. עוד באתר “פוליטיקלי קוראת”.

פייסבוק

רגיל

אחינועם ניני

אחינועם ניני, נולדה ב-1969

היום, לפני 48 שנים, נולדה אחינועם ניני, זמרת, מלחינה, מתופפת ופעילת שמאל ישראלית. ניני התפרסמה באירופה בפרט ובעולם בכלל כאמנית פופ ומוזיקת עולם לאחר שהשיר “Babel“, שהקליטה ב-1988 עבור פסקול הסרט “Notre dame de Paris“, הגיע לראש מצעד הפזמונים בצרפת. תקליטה הבינלאומי הראשון “Noa” יצא ב-1994, ומאז שיתפה פעולה והופיעה עם מיטב מוזיקאי העולם ובאירועים בינלאומיים חשובים. במקביל, ניני פעילה בתנועות לזכויות אדם ולשלום, וב-2003 מונתה לשגרירה של רצון טוב מטעם ארגון המזון והחקלאות של האו”ם הנאבק ברעב העולמי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם מירא עווד

רגיל

גאולה כהן

גאולה כהן, נולדה ב-1925

היום, לפני 91 שנים, נולדה גאולה כהן, פוליטיקאית ישראלית. ב-1942 התגייסה לאצ”ל וכשנה לאחר מכן ללח”י, שבמסגרתו בין היתר שידרה ברדיו “קול המחתרת העברית” וערכה את ירחוני המגזין של הלח”י. ב-1972 חברה לתנועת החרות ונבחרה לראשונה לכנסת מטעם הליכוד. ב-1979 הייתה ממייסדי תנועת התחיה. כיו”ר ועדת הקליטה של הכנסת, כהן הנהיגה מאבק בלתי מתפשר למען יהודי ברית המועצות ולמען התרת עלייתם לישראל. כמו כן הנהיגה במשך שנים את מחנה נאמני ארץ ישראל, פעלה לחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל השלמה ולביצור מעמדה של ירושלים והייתה מהמתנגדים הבולטים לנסיגה מסיני.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ברכה קאפח

ברכה קאפח, 2013-1922

היום, לפני 3 שנים, נפטרה הרבנית ברכה קאפח, אשת חסד, יזמת ופעילה חברתית. במשך עשרות שנים ניהלה מפעלי גמילות חסדים שהיוו סעד לאלפי נזקקים בירושלים וסביבתה. בין היתר הקימה מפעל רקמה שבו הועסקו רוקמות רבות משכבות חלשות, בגדייה לחלוקת בגדים יד שנייה ולהתאמת שמלות לכלות שידן אינה משגת, פרויקט סיוע לקשישים עריריים, את עמותת הצדקה “סגולת נעמי” על שם אמה ואת פרויקט ה”קמחא דפסחא”. על פועלה זכתה בפרסי הוקרה רבים, ביניהם “יקירת ירושלים” (1992) וכלת פרס ישראל על “תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה” (1999).

ויקיפדיה

עוד על חייה ופועלה

פייסבוק

רגיל

מרים גלזר-תעסה

מרים גלזר-תעסה, נולדה ב-1929

היום, לפני 87 שנים, נולדה מרים גלזר-תעסה, מחנכת ואשת ציבור ישראלית. ב-1945, כתלמידת תיכון, החלה לפעול באצ”ל, תחילה בחת”ם (חיל תעמולה מהפכני), שעסק בתעמולה ובגיוס חברים חדשים, ולאחר מכן בח”ק (חיל הקרב). ב-1948 השתתפה במערכה על ירושלים. לאחר מכן הייתה במשך כשלושים שנה מחנכת ומנהלת בכפר הנוער של בית”ר ע”ש יוהנה ז’בוטינסקי. ב-1981 נבחרה לכנסת מטעם הליכוד. בכהונתה כסגנית שר החינוך והתרבות נודעה בביקורתה השמרנית ועוררה דיונים ציבוריים על חופש הביטוי והיצירה. כיו”ר ועדת העלייה והקליטה לקחה חלק בקליטת העלייה מאתיופיה ב-1985-1984.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ברכה סרי

ברכה סרי, 2013-1940

“נכדותיה העמוניות והמואביות
של לוטה במלח
העבירו את המגילות הגנוזות מדור לדור
כסגולה נגד כאבי מחזור
ופצעי הדיכוי המדממים.
הן חקקו את דברות המגילות
על לוח לבן
כדי לפוצץ בצחוק
כל מי שמנסה ברצינות
להופכן לקורבן.

מסבתא לאם
לבת ולנכדה
הועברו בחשאי מגילות
מתחת לשכבות
של שולי השמלות.
בצחקוקים
וגיהוקים
ושיהוקים
ופיהוקים
נחרתו אותיות בכתב מכתשים
ויתדות
וציפורים מתנודדות”

היום, לפני 76 שנים, נולדה ברכה סרי, משוררת ישראלית פמיניסטית מזרחית, כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תש”ע.

ויקיפדיה

פייסבוק

צילום: ורד נסים

רגיל

עפרה חזה

עפרה חזה, 2000-1957

היום, לפני 58 שנים, נולדה עפרה חזה, זמרת ושחקנית מהמצליחות והאהובות בישראל. היא התגלתה ע”י בצלאל אלוני בגיל 13. שירה “געגועים”, מתוך הצגה שבה הופיעה כשהייתה בת 16 בלבד, הגיע אל ראש המצעדים. “שיר הפרחה” ששרה בסרט “שלאגר” הפך ללהיט, אף שנפסל לשידור בגל”צ במשך חודשים ארוכים מפני שנחשב לפרובוקטיבי. אלבומה “שירי תימן” זיכה אותה בהצלחה אדירה ברחבי העולם. ב-1993 הייתה המועמדת הישראלית הראשונה לפרס הגראמי, בקטגוריית מוזיקת עולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אהובה עוזרי

אהובה עוזרי, 2016-1948

היום, לפני 67 שנים, נולדה אהובה עוזרי, זמרת, פזמונאית, מלחינה, מעבדת מוזיקלית ומורה לפיתוח קול ישראלית. בשנת 1975 יצא לאור אלבומה הראשון, וב-1999 הוציאה עוזרי את האלבום “צלצולי פעמונים”, אלבומה המצליח והמוכר ביותר. ב-2000 אובחן אצלה סרטן במיתרי הקול, והיא עברה ניתוח לכריתתם, ומאז היא כמעט לא יכולה לשיר אך מוסיפה להשתתף בפרויקטים מוזיקליים. היא כלת פרס אקו”ם לשנת 2008, על תרומתה הייחודית לזמר העברי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דנה אינטרנשיונל

דנה אינטרנשיונל, נולדה ב-1972

היום, לפני 43 שנים, נולדה דנה אינטרנשיונל, זמרת ישראלית. שירה הראשון, “סעידה סולטנה”, הוקלט ב-1993 והפך ללהיט בישראל וגם במדינות ערב. ב-1998 נבחרה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון עם השיר “דיווה”, והייתה הישראלית השלישית והטרנסג’נדרית הראשונה שזכתה בתחרות. בעקבות זאת זכתה לפרסום ולהצלחה ברחבי העולם והפכה לסמל של הקהילה הלהטב”קית. המגזין האמריקאי “טיים” בחר בה כאחת מחמשת האנשים המשפיעים ביותר בעולם לאותה שנה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרגלית צנעני

מרגלית צנעני, נולדה ב-1948

היום, לפני 66 שנים, נולדה מרגלית צנעני, המוכרת גם בכינוי “מרגול”, זמרת ומלחינה ישראלית. החלה את דרכה על הבמה של המחזמר “שיער” ב-1971, אך הפריצה הגדולה שלה הגיעה רק ב-1986, כשהופיעה בתוכנית הבידור הפופולרית “סיבה למסיבה”. באותה שנה יצא אלבומה הראשון כזמרת סולנית. באלבומה החמישי “חומות חימר” נכללו לראשונה שירים שהלחינה בעצמה. צנעני נחשבת לאחת הזמרות האהובות והמצליחות בארץ כיום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ברכה צפירה

ברכה צפירה, 1990-1910

היום, לפני 104 שנים, נולדה ברכה צפירה, זמרת ישראלית ילידת תימן. כשהייתה בת 16 הצטרפה כזמרת לתיאטרון הא”י. בשנות ה-20 הופיעה עם המלחין נחום נרדי בקונצרטים בעולם, וקנתה לה מעמד של כוכבת-על. שירתה המיוחדת, שכללה יסודות של מוזיקה תימנית, ספרדית וערבית, תרמה ליצירתו של סגנון מוזיקלי ישראלי חדש.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שושנה דמארי

שושנה דמארי, 2006-1923

היום, לפני 91 שנים, נולדה שושנה דמארי, זמרת ושחקנית ישראלית ילידת תימן. בהיותה בת 15 הופיעה לראשונה ב”קול ירושלים” המנדטורי, עם שירים תימניים. שנה לאחר מכן קיימה את הקונצרט הראשון שלה כזמרת וסולנית. מאז הופיעה במיטב האולמות בארצות הברית ובאירופה והשתתפה בפסטיבלים רבים בעולם, וזכתה לכינוי “מלכת הזמר העברי”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שרה לוי-תנאי

שרה לוי-תנאי, 2005-1910

היום, לפני 103 שנים, נולדה שרה לוי-תנאי, כוריאוגרפית ומלחינה ישראלית. בין שירי הילדים שהלחינה: “ליצן קטן נחמד” ו”באנו חושך לגרש”. ב-1949 הקימה לוי-תנאי את להקת המחול “ענבל“, שכללה נערות בנות העדה התימנית, וניהלה אותה במשך ארבעים שנה. הלהקה זכתה להצלחה רבה, הן בארץ והן בסיבובי הופעות בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק