עמוד 1
רגיל

נעמי וולף

נעמי וולף, נולדה ב-1962

“ככל שנשים פרצו יותר מחסומים חוקיים וחומריים, כך הפכו דימויי היופי הנשי הסובבים אותנו לקפדניים, תובעניים ואכזריים יותר… הפרעות אכילה עלו בקצב אקספוננציאלי וניתוחים פלסטיים הפכו להתמחות המתפתחת ביותר… פורנוגרפיה נעשתה לתחום המדיה המוביל, יותר מסרטים ותקליטים לא-פורנוגרפיים גם יחד… ליותר נשים יש יותר כסף, כוח והכרה חוקית מאי פעם; אולם במונחים של תחושותינו בקשר לעצמנו, פיזית, ייתכן שמצבנו אף גרוע משל הסבתות שלנו.”

היום, לפני 56 שנים, נולדה נעמי וולף, סופרת ועיתונאית יהודייה-אמריקאית, דוברת בולטת של הגל השלישי של הפמיניזם.

ויקיפדיה

הציטוט מתוך ספרה הנודע והמשפיע ביותר של נעמי וולף, “מיתוס היופי: על השימוש בייצוגים של יופי נגד נשים” (יצא לאור בעברית בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נעמי וולף נואמת בהפגנה, 2017, מתוך אתר חדשות ABC

בתמונה הקטנה: נעמי וולף ליד אוניברסיטת ייל, ינואר 2018, בבואה בעקבות #MeToo להגיש מחדש את תלונתה על הטרדה מינית מצד פרופסור שלימד אותה שם, 13 שנים אחרי שהאוניברסיטה התעלמה מתלונתה הראשונה (קרדיט לדיוויד האוולס, גטי אימג’ז) [מקור]

רגיל

רוני רוס

ד”ר רוני רוס, נולדה ב-1949

“אני מאמינה באדם, ברוחו החיובית וביכולתו להשפיע על תפיסת המציאות שלו ועל סביבתו. מאמינה בכלכלה בריאה, המכוונת למנועי צמיחה. לתפיסתי, אנו רואים מכשולים כאשר אנו מסיטים מבט מהמטרה.”

היום, לפני 69 שנים, נולדה רוני רוס, מחלוצות ההיי-טק בישראל. היא היזמת הראשונה שמכרה טכנולוגיה לחברת מיקרוסופט והאישה הראשונה בישראל שעשתה אקזיט. היא מנכ”לית חברת “פנורמה” המפתחת בינה עסקית, דירקטורית, מומחית לניהול, להשקעות ולליווי חברות היי-טק, מרצה בנושאי יזמות וטכנולוגיה, וכן פועלת למען קידום נשים למשרות בכירות ולעידוד נערות למקצועות הטכנולוגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך כתבה ב”גלובס” על אגודת ידידי מכון ויצמן, צילום: איתן בלסון ואוהד הרכס

התמונה הקטנה מתוך שיחה שלה ב”הארץ” עם מרב מיכאלי על היכולת לשלב בין קריירה ומשפחה, צילום: עופר וקנין

רגיל

ענת גלבר

ענת גלבר, נולדה ב-1980

היום, לפני 38 שנים, נולדה ענת גלבר, אלופת ישראל ואלופת עולם בדיבייט לאוניברסיטאות. במהלך לימודיה לתואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטת חיפה, בעקבות קורס על “רטוריקה ואמנות השכנוע”, הצטרפה למועדון הדיבייט, וב-2002 זכתה באליפות הדיבייט בישראל. ב-2003 וב-2005 זכתה בתואר הדוברת המצטיינת באליפות אירופה בדיבייט לאוניברסיטאות, בקטגוריית ESL (דוברי אנגלית כשפה שנייה). ב-2006 זכתה בתואר הדוברת המצטיינת באליפות העולם בדיבייט לאוניברסיטאות שנערכה באירלנד. כיום גלבר מאמנת את מועדוני אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון וגופים נוספים.

ויקיפדיה

עוד על ליגת הדיבייט הישראלית (קבוצת פייסבוק)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך ריאיון לחדשות ערוץ 1, לאחר זכייתה באליפות העולם ב-2006

בתמונה הקטנה: בריאיון בתוכנית “לונדון וקירשנבאום”, לאחר זכייתה באליפות העולם ב-2006

רגיל

לילי חנוך

לילי חנוך, 1942-1899

היום, לפני 119 שנים, נולדה לילי חנוך, אתלטית גרמנייה יהודייה. בשנות ה-20 הייתה האתלטית המובילה בגרמניה ושיאנית עולם בתחומי אתלטיקה רבים, בראשם הדיפת כדור ברזל, זריקת דיסקוס, קפיצה לרוחק ומרוץ שליחים. היא גם אימנה את קבוצת הנשים במועדון הכדורגל היהודי “בר כוכבא ברלין”. לאחר עליית הנאצים לשלטון, גורשה חנוך ממועדון הספורט של ברלין שבמסגרתו התאמנה, ומאוחר יותר נאסרה עליה הפעילות הספורטיבית כליל. בספטמבר 1942 נשלחה לגטו ריגה שבלטביה ונרצחה על ידי האיינזצגרופן יחד עם יהודים רבים מהגטו, הקבורים בקבר אחים ביער ליד ריגה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משחקת כדור-יד במסגרת מועדון הספורט של ברלין, מתוך אתר המנציח ספורטאים יהודים בגרמניה

התמונה הקטנה: מתוך כתבה עליה ב”ישראל היום”

רגיל

שרה ברנאר

שרה מארי-אנרייט ברנאר, 1923-1844

היום, לפני 174 שנים, נולדה שרה ברנאר, שחקנית תיאטרון צרפתייה, מהגדולות ביותר בתקופתה. היא נודעה באישיותה המקסימה, במשחקה העוצמתי והסוחף ובקול הזהב שלה. החל מ-1862, בהיותה בת 18, נחלה הצלחות בתיאטראות פריז. ב-1880 הקימה להקת תיאטרון משלה, שאיתה הופיעה בכל העולם. היא גילמה גם תפקידי גברים (למשל “המלט”), וכן הופיעה בכמה מסרטי הראינוע הראשונים – כולל בסרט הנחשב לראשון המשלב קול, שהוצג בתערוכה העולמית של פריז ב-1900. לימים נפצעה במהלך הופעה בברזיל ורגלה נכרתה, אך למרות נכותה המשיכה להופיע כמעט עד יומה האחרון.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום של פליקס נדאר, שנת 1860~

בתמונה הקטנה: מתוך הסרט “הגברת עם הקמליות”, שנת 1911

התמונות מתוך הפרויקט “נשים מסוכנות

רגיל

מוד נייתן

מוד נייתן, 1946-1862

היום, לפני 156 שנים, נולדה מוד נייתן, עובדת סוציאלית, פעילת זכויות עובדים וסופרג’יסטית יהודייה אמריקאית. כמייסדת ונשיאה של ליגת הצרכנים של ניו יורק, היא חקרה ומצאה כי הנשים שעבדו בחנויות קמעונאיות בניו יורק סבלו מתנאי עבודה ירודים, משכר נמוך תמורת שעות עבודה ארוכות ומהטרדות מיניות, ועודדה צרכנים לשאת באחריות חברתית באשר לתנאי עבודה במפעלים ובסדנאות יזע ולקבל החלטות מושכלות לגבי קניותיהם. היא פעלה רבות גם למען זכות הצבעה לנשים, והראתה כי במדינות שבהן נשים יכולות להצביע, גיל ההסכמה גבוה יותר, שיעור האנאלפביתיות נמוך יותר ושכרן גבוה יותר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נייתן בוועידה השביעית של ברית הסופרג’יסטיות הבינלאומית, בודפשט, יוני 1913

בתמונה הקטנה: גזיר עיתון, מאמר שנכתב עליה ב-1934, ב-“Jewish Daily”

רגיל

שרון דולב

שרון דולב, שותפה לזכייה של התנועה לפירוק מנשק גרעיני בפרס נובל לשלום 2017

השבוע, לפני שנה, ניתן פרס נובל לשלום לקמפיין הבינלאומי נגד נשק גרעיני (ICAN). הקמפיין מהווה שותפות של עשרות ארגונים אזרחיים מסביב לעולם שחברו יחד למען עולם חופשי מנשק להשמדה המונית, והצליחו להביא 130 מדינות לשבת יחד למו”מ על אמנה שאוסרת על נשק גרעיני. עם השותפות לזכייה נמנית שרון דולב (שהיום חל יום הולדתה), מייסדת ומנהלת התנועה הישראלית נגד גרעין ופעילה למען זכויות אדם, שלום וסביבה. “בהתחלה סיפרתם לנו שהנשק הגרעיני הוא להגנתנו ועכשיו אתם מגינים על הנשק הגרעיני מפנינו, אלו הרוצים לפרק אותו”, אמרה בנאומה באו”ם למדינות הגרעיניות.

עוד על “התנועה הישראלית נגד גרעין”: בפייסבוק ובאתר של התנועה

עוד על התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת באו”ם (צילום: קלייר קונבוי). מתוך כתבה במגזין המקוון “שיחה מקומית”: “הישראלית שזכתה בנובל לשלום: אנחנו הופכים את הנשק הגרעיני ללא חוקי

התמונה הקטנה מתוך ריאיון של “הטלוויזיה החברתית” עם שרון דולב על הגרעין הישראלי

רגיל

איימי אילברג

איימי אילברג, נולדה ב-1954

היום, לפני 64 שנים, נולדה איימי אילברג, רבה אמריקאית, הראשונה שהוסמכה בזרם הקונסרבטיבי. נכון להיום, התנועה הקונסרבטיבית הסמיכה כ-300 רבות. ב-1986 הייתה אילברג האישה הראשונה שצורפה לכנסת הרבנים, הארגון הבינלאומי של רבנים קונסרבטיבים, האחראי לעיצוב האידאולוגיה, התוכניות והתכנים של התנועה הקונסרבטיבית ביהדות, ולקחה חלק בעבודת הוועדה לדין תורה והלכות. היא סייעה בהקמת המרכז היהודי לריפוי באזור סן פרנסיסקו, וניהלה שם את תוכנית ההוספיס של המרכז. בימי השיא של משבר האיידס, המרכז העניק סיוע רוחני ליהודים שהתמודדו עם חולי ואובדן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נושאת דברים מול מפגינים מטעם הקואליציה של מינסוטה למניעת אלימות בנשק חם בגבעת הקפיטול, 2013

בתמונה הקטנה: אירוע הסמכתה לרבנות, 1985, (צילום: ג’ויס קולבר)

רגיל

הלן דויטש

הלן דויטש, 1982-1884

היום, לפני 134 שנים, נולדה הלן דויטש, פסיכואנליטיקאית יהודייה-אמריקאית ילידת פולין. היא למדה רפואה ופסיכיאטריה בווינה ובמינכן, הייתה אסיסטנטית ואחר כך עמיתה של פרויד, והייתה הראשונה לחקור פסיכולוגיה של נשים ולהתמחות בטיפול בהן. ב-1925 פרסמה את הספר הראשון שנכתב ע”י פסיכולוגית על פסיכולוגיה של נשים, ובו כתבה על התפתחות הפסיביות אצל בנות. בשנות ה-40 פרסמה ספר מורחב בן שני כרכים: הראשון עוסק בילדות, בהתפתחות המינית ובגיל ההתבגרות, והשני עוסק באמהות במגוון רחב של היבטים, כולל אמהות מאמצות, אמהות לא נשואות ואמהות חורגות.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך הבלוג Freud Quoates

רגיל

ברברה סבירסקי

ברברה סבירסקי, נולדה ב-1941

היום, לפני 77 שנים, נולדה ברברה סבירסקי, סוציולוגית, פעילה חברתית וממובילות התנועה לשוויון מגדרי בישראל. ב-1977 הייתה ממייסדות המקלט הראשון לנשים מוכות בישראל בחיפה, שהציב לראשונה על במת השיח הציבורי את סוגיית האלימות של גברים כלפי נשים במשפחה. ב-1987, בפרוץ האינתיפאדה הראשונה, הייתה ממארגנות פרויקט “מפת השלום”, שבו הביעו כ-4,000 נשים את רצונן לנהל משא ומתן עם הפלסטינים. ב-1991 הייתה ממייסדי מרכז אדוה, שהפך עם השנים תחת ניהולה למכון מחקר מוביל של המדיניות הציבורית והחברה הישראלית על בסיס ערכים של שוויון וצדק חברתי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך ויקיפדיה (צילום: אלון סיגוי)

בתמונה הקטנה: ברב-שיח בוועידת עדיף ה-13 (הוועידה המקצועית השנתית של תעשיית הביטוח והחיסכון ארוך הטווח) שהתקיימה באווניו, קרית שדה התעופה, דצמבר 2013

רגיל

גולדה מילוסלבסקי

גולדה מילוסלבסקי, 1906-1853

היום, לפני 112 שנים, הלכה לעולמה גולדה מילוסלבסקי, ממייסדי המושבה נס ציונה ומהדמויות המרכזיות בשנותיה הראשונות של המושבה. ב-1883 עלתה לארץ-ישראל, וזמן קצר אחר כך רכשה נחלה במושבה צעירה, לימים נס ציונה, ובה נטעה כרם במו ידיה בעודה חיה בצריף בפרדס. משום שידעה להציג את טענותיה בבהירות ובכישרון רטורי רב והייתה בין הראשונים לדבר עברית, זכתה להערכה רבה באסיפות האיכרים במושבה. היא כונתה “אמא גולדה” בשל דאגתה הגדולה לאנשי המושבה – למשל ייסדה גמ”ח לסיוע למתיישבים שסבלו ממחסור ואספה לשם כך כספים באירופה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: גולדה ודב מילוסלבסקי, יאלטה, חצי האי קרים, דרום רוסיה (טרם העלייה לארץ-ישראל)

בתמונה הקטנה: גולדה ודב מילוסלבסקי, ראשון לציון, 1883~. מתוך אתר אנציקלופדיה תדהר לחלוצי היישוב ובוניו

רגיל

קלר אפשטין

קלר אפשטין, 2000-1911

היום, לפני 107 שנים, נולדה קלר אפשטין, ארכיאולוגית ישראלית, כלת פרס ישראל לשנת 1995 על מפעל חייה בתחום הארכיאולוגיה. ב-1937 עלתה מבריטניה לארץ ישראל, הצטרפה לקיבוץ עין גב ואחר כך לגינוסר, וב-1942 התגייסה לחיל העזר לנשים בצבא הבריטי. בראשית שנות ה-50 השתתפה בחפירות באתר סוסיתא שבגולן, שבהן נתגלו שרידי עיר סלאוקית וכנסייה ביזנטית, והתאהבה במקצוע. במהלך עבודתה רבת השנים ברשות העתיקות, חשפה תרבויות ואתרים שלא נודעו עד אז בצפון ארץ ישראל והפכה למומחית בעלת שם עולמי לארכיאולוגיה של רמת הגולן ושל התקופה הכלקוליתית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מרכז בית הכנסת העתיק באום אל-קנאטר (“אם הקשתות”) ברמת הגולן, לאחר שחזור חלקי, 2007

התמונה הקטנה מתוך אתר “רחוב משלה”

רגיל

איימי ויינהאוס

איימי ג’ייד ויינהאוס, 2011-1983

היום, לפני 35 שנים, נולדה איימי ויינהאוס, זמרת-יוצרת יהודייה-בריטית, מהמוזיקאיות הבולטות בשני העשורים האחרונים. סגנונה האקלקטי עירב ז’אנרים רבים, בהם סול, סקא, ג’אז ורית’ם אנד בלוז. ב-2006 יצא אלבומה השני, Back to Black, האלבום הנמכר ביותר בעולם ב-2007, שהפך אותה לאמנית הבריטית הראשונה שזכתה בחמישה פרסי גראמי באותה השנה, כולל תגלית השנה, תקליט השנה ושיר השנה. היא זכתה גם בפרס הזמרת הטובה ביותר בבריטניה לשנת 2007, ובפרסים רבים נוספים. ביולי 2011 הפכה למרבה הצער לחלק מ”מועדון 27” כשנפטרה בביתה שבלונדון מהרעלת אלכוהול.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ויינהאוס מופיעה בטקס פרסי MTV, לוס אנג’לס 2007

בתמונה הקטנה: מאחורי הקלעים עם הלהקה המלווה שלה, 2009

רגיל

הֻדא עזרא נונו

הֻדא עזרא איברהים נונו, נולדה ב-1964

היום, לפני 54 שנים, נולדה הֻדא עזרא נונו, אשת עסקים, פוליטיקאית ודיפלומטית יהודייה-בחריינית. היא נולדה במנאמה בירת בחריין למשפחה של אנשי עסקים יהודים מעיראק, למדה חשבונאות ומנהל עסקים, ניהלה חברת מיקור חוץ גדולה, וכיהנה כמנכ”לית ארגון לפיקוח על זכויות אדם בבחריין ולקידום זכויות נשים. ב-2005 מונתה על ידי מלך בחריין לחברה במועצת השורה, הפרלמנט הבחרייני. ב-2008 מונתה נונו לשגרירת בחריין בארה”ב (כולל ייצוג בחריין גם בקנדה, במקסיקו, בברזיל ובארגנטינה) – האישה הבחריינית הראשונה בתפקיד דיפלומטי בארה”ב והשגרירה היהודייה הראשונה ממדינה ערבית כלשהי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך כתבה עליה ב”וושינגטון פוסט”, 2012

רגיל

אנג’ליקה שץ

אנג’ליקה שץ, 1975-1897

היום, לפני 121 שנים, נולדה אנג’ליקה שץ, פסלת וציירת ילידת בולגריה, בתו המנודה של בוריס שץ, מייסד “בצלאל”. יצירותיה הוצגו ברחבי אירופה, והיא נודעה גם כמורה לאמנות, מבקרת אמנות ודמות בולטת בחיי התרבות. לאחר מלחה”ע השנייה עלתה לישראל, המשיכה לעסוק בציור ובפיסול והתפרנסה מעיצוב כרזות קולנוע, אך מעולם לא זכתה להכרה משמעותית בארץ. ב-2010, לאחר שאוצרת המוזיאון היהודי בפראג מצאה ציור שלה והחלה לחקור על אודותיה, גילה נינהּ יצירות שלה שאופסנו בבוידעם בבית אביו. ב-2013 הוצגו ציורים אלה במוזיאון תל אביב לאמנות, בתערוכה “בת אבודה, בת אובדת”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “ירקות בשוק בבולגריה” מאת אנג’ליקה שץ

בתמונה הקטנה: תמונת פספורט של אנג’ליקה שץ, מתוך אוסף משפחתי, באדיבות דן פאר (נינה שמצא את יצירותיה)

רגיל

דורה גאבה

איזידורה (דורה) פטרובה גאבה, 1983-1888

היום, לפני 130 שנים, נולדה דורה גאבה, משוררת, סופרת ומתרגמת יהודייה בולגרייה. היא פרסמה ספרי שירה לילדים ולמבוגרים, ספרי מסעות, סיפורים קצרים ומאמרי ביקורת בתחום הספרות והתיאטרון. היא הייתה לסופרת ומשוררת נערצת במיוחד על ידי ילדים ובני נוער בבולגריה, ושיריה הולחנו על ידי מיטב מלחיני בולגריה. היא גם תרגמה יצירות רבות מפולנית, מצ’כית, מרוסית, מיוונית ומצרפתית לבולגרית. היא פתחה את ביתה בפני משוררים צעירים כמרחב לחיות וליצור בו, וכיהנה, בין היתר, כנספחת התרבות של שגרירות בולגריה בפולין וכנשיאת ארגון הסופרים הבולגרי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: דורה גאבה (במרכז) עם יורדן סטאבל ואליסבטה בגריאנה, מהסופרים הבולטים בבולגריה בראשית המאה ה-20

רגיל

הדסה שרמן-פריאל

הדסה שרמן-פריאל, 1992-1910

היום, לפני 108 שנים, נולדה הדסה שרמן-פריאל, מחלוצות החינוך המוזיקלי בישראל, יושבת ראש התאחדות הבוגרים והחניכים של גימנסיה הרצליה וחברת הוועד המפקח של הגימנסיה. בגיל 14 חיברה (יחד עם אחיה מאיר) את האופרה הראשונה שלה, “אמנון ותמר”, שהועלתה בגימנסיה על ידי בני מחזורה. בעקבות הצלחתה התמקצעה בתחום וחזרה ללמד מוזיקה בגימנסיה מאמצע שנות השלושים ועד סוף שנות השישים, ניצחה על תזמורת ומקהלת הגימנסיה והעלתה הפקות מקור רבות בביצוע תלמידי הגימנסיה, שרבים מהם היו למוזיקאים מקצועיים. ב-1987 הוענק לה תואר יקירת תל אביב-יפו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הזמנה להרצאה של הדסה שרמן-פריאל על החינוך המוזיקלי בגימנסיה הרצליה, במסגרת סדרת הרצאות על “תל אביב הקטנה בהתהוותה 1930-1909” במוזיאון לתולדות תל אביב יפו, 1971 (מקור: הספריה הלאומית)

רגיל

צפורה אבנימלך

צפורה (אייזנר) אבנימלך, 1989-1904

היום, לפני 114 שנים, נולדה צפורה אבנימלך, מראשונות האחיות הקהילתיות בישראל. בגיל 16 היגרה לבדה מגליציה לארה”ב, ותוך כדי עבודה במפעלי יזע בניו יורק למדה סיעוד. עם פרוץ מאורעות תרפ”ט הצטרפה למשלחת של “הדסה” לארץ ישראל, ואחר כך עבדה כאחות קהילתית ביישוב היהודי בעיר העתיקה, בהדרכת אמהות בטיפות חלב ובהמשך כאחות מלווה בבתי ספר, תפקיד שצפורה ועמיתותיה בנו כך שיתמקד ברפואה מונעת ובחינוך לבריאות ולהיגיינה לילדי בתי הספר ולבני משפחותיהם בכלל. בשנות ה-50 מונתה לאחות הראשית ולמנהלת שירותי האחיות בבתי הספר של הדסה בירושלים.

(המידע באדיבות נכדתה, שירה אבנימלך)

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך אלבום משפחתי

התמונה הקטנה: מחזור ראשון של אחיות חדר ניתוח, ביה”ס לסיעוד של “הדסה”, 1938

רגיל

פאניה חיסין

פאניה (פרידה) חיסין (פריזר), 1920-1862

היום, לפני 156 שנים, נולדה פאניה חיסין, מחלוצות העלייה הראשונה לארץ ישראל. היא נולדה ברוסיה והשתלמה בקונסרבטוריון במוסקבה להיות זמרת אופרה. ב-1881, לאחר פרוץ הפוגרומים שנודעו בשם “הסופות בנגב”, הצטרפה יחד עם בעלה ד”ר חיים חיסין לגרעין הראשון של אגודת ביל”ו שעלה לארץ, והם למדו חקלאות ב”מקווה ישראל” ועבדו בפרדסי יפו. הם נמנו עם המשפחות המייסדות של “אחוזת בית”, וכן היו ממקימיהן ומגניהן של ראשון לציון וגדרה, והיא הייתה דמות בולטת בפעילויות הציבוריות והחברתיות בתל אביב הקטנה. בני הזוג חיסין מונצחים יחד ברחוב ובגינה ציבורית בתל אביב.

ויקיפדיה

עוד באתר “משפחות מייסדי תל אביב

ובאתר “אלבום המשפחות – עדת ראשון לציון

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקנה של פאניה חיסין (צולם בערך בשנת 1913)

התמונה הקטנה: מתוך אלבום המשפחות של עדת ראשון לציון

רגיל

טובה גולדברג

טובה גולדברג, 2006-1930

היום, לפני 88 שנים, נולדה טובה גולדברג, קשרית של הגדנ”ע בירושלים הנצורה במהלך מלחמת העצמאות. ביוני 1948, בעת שהעבירה ידיעה חשובה, התפוצץ לידה פגז, היא איבדה את ידה, אך למרות זאת הייתה נחושה למלא את המשימה ורצה עם ההודעה ליעדה. בכך הצילה את חייהם של לוחמים רבים, והייתה מועמדת לקבל את “אות גיבור ישראל”, אך לא קיבלה אותו בשל גילה הצעיר – 17 בלבד – ומפני שלא הייתה חיילת מן השורה. במהלך השיקום הכירה את בעלה לעתיד, אשר בק, שאיבד את רגלו בשירותו בחטיבת הראל של הפלמ”ח. יחד גידלו שני ילדים, והיא עבדה כמורה לתנ”ך וללשון.

ב-1959 יצא לאור ספרו של אברהם שלמון, “הקשרית האמיצה: סיפור עלילה מימי מלחמת השחרור”, המבוסס על סיפור חייה ומתאר את עלילות גבורתה. סביר להניח, שאלמלא נכתב הספר – איש מלבד משפחתה וקרוביה לא היה זוכה לזכור אותה.

עוד על טובה גולדברג
בוויקיפדיה
ב”חנות הספרים של איתמר
בבלוג של שרון גבע, “אל מדף ספרי ההיסטוריה

פייסבוק

בתמונה הגדולה:

למעלה: מסמך שנשלח אל האלוף דוד שאלתיאל ביוני 1949, “הנדון: פרטים על מועמדים לאותות הצטיינות – טובה גולדברג. חניכת גדנ”ע בלתי מגויסת, היתה קשרית בזמן המצור ובזמן ההפגזה. בעלת אומץ לב ומסירות יוצאת מן הכלל. הוטל עליה להעביר מכתבים ממטה המחוז למטה 3. על אף ההפגזה הקשה הלכה למסור את המכתבים, נפגעה על ידי פגז שקטע את יד ימינה, לא אבדה עשתונותיה כי אם בקשה למסור את המכתבים לתעודתם.”

למטה: תמונות של טובה גולדברג בצעירותה

בתמונה הקטנה: טובה גולדברג, בשנים מאוחרות יותר

(כל התמונות מתוך “אל מדף ספרי ההיסטוריה” ו”חנות הספרים של איתמר”)