עמוד 1
רגיל

קאיקוסראו ג’האן, בגום בופאל

(חאג’ה, בגום, דיים, סולטנה) קאיקוסראו ג’האן, 1930-1858

שלטה בבופאל בשנים 1926-1901

היום, לפני 161 שנים, נולדה בגום קאיקוסראו ג’האן, שליטה של מדינת בופאל שבהודו. תחת שלטונה ניתן דגש מיוחד לחינוך, בפרט לנשים, הכשרת המורים הורחבה ומוסדות חינוך רבים הוקמו; ב-1918 הוחלה השכלה יסודית חובה חינם, והמכללה המוסלמית באליגאר הפכה לאוניברסיטה ציבורית, הפתוחה גם לנשים. היא הובילה רפורמות גם במיסוי, בצבא ובמשטרה, בבתי המשפט ובבתי הכלא, הרחיבה את התמיכה בחקלאות, וכן יזמה הפרדת רשויות ובחירות חופשיות לרשויות המקומיות. תרומתה החשובה ביותר הייתה בתחום בריאות הציבור, בשל תוכניות החיסון הנרחבות שהפעילה ושיפור איכות המים והסניטציה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם בנה השני נוואב נאסר-אולה, בדורבר דלהי 1911.
בדורבר (“חצר מלוכה”) זה התכנסו כל מלכי ונסיכי הודו (קאיקוסראו ג’האן הייתה האישה היחידה) לציון הכתרת ג’ורג’ החמישי, מלך הממלכה המאוחדת, כקיסר הודו

בתמונה הקטנה: בגום בופאל בגלימה ובעיטורים של מסדר “כוכב הודו”, עונדת כתר זהב שזור פנינים. ציור של נורה גראנט, שמן על קנבס, 1911 (מוצג בארמון בקינגהאם, לונדון)

רגיל

אלואיזה דיאז

אלואיזה דיאז אינסונזה, 1950-1866

היום, לפני 153 שנים, נולדה אלואיזה דיאז, הרופאה הראשונה בצ’ילה ובדרום אמריקה בכלל. היא החלה ללמוד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת צ’ילה ב-1880, זמן קצר לאחר שעבר חוק המתיר לנשים ללמוד באוניברסיטה, ואחר כך עבדה כמנהלת הרפואית של בית הספר להכשרת מורות. לימים קודמה לתפקיד המפקחת הראשית על שירותי הרפואה בבתי הספר בצ’ילה, תפקיד שבמסגרתו הנהיגה ארוחות בוקר בבתי ספר ומבצעי חיסונים לתלמידים, וכן ניהלה קמפיינים למאבק באלכוהוליזם ולטיפול ברככת ובשחפת. כפילנתרופית, היא הקימה כמה גני ילדים, מרפאות חינם לעניים ומבנים לבתי ספר.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מהמוזיאון הלאומי לרפואה

התמונה הקטנה: מארכיון אוניברסיטת צ’ילה, דיאז יושבת משמאל, מוקפת בעמיתיה הגברים

התמונות מתוך הכתבה “הסיפור של החלוצה אלואיזה דיאז, הרופאה הראשונה באמריקה הלטינית“, באתר חדשות העולם בספרדית של ה-BBC

רגיל

הלן ספארו

הלן ספארו, 1970-1891

היום, לפני 128 שנים, נולדה הלן ספארו, רופאה ומיקרוביולוגית פולנייה-אוקראינית, הידועה כחלוצה בתחום בריאות הציבור. במהלך מלחה”ע ה-1 החלה לעבוד כרופאה ולטפל במגפות בצבא האדום. לאחר מכן עמדה בחזית ההתמודדות עם מגפות הטיפוס והכולרה בפולין, וב-1922 מונתה לראש המכון הלאומי לרפואה מונעת בוורשה. יחד עם פול דוראן, פיתחה ב-1940 חיסון נוגד קדחת, הקרוי עד היום על שמם. ספארו עמדה בראש שירות החיסונים הבינלאומי במכון ע”ש פסטר בצרפת, וקידמה תוכניות חיסון ברחבי העולם כנגד שחפת, דיפטריה, מחלת השָנית, קדחת הכתמים וקדחת אנדמית חוזרת (קדחת המערות).

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ד”ר ספארו בשנת 1958, מתוך ויקיפדיה

בתמונה הקטנה: ד”ר ספארו בתפקידה כמנהלת המעבדה של מכון פסטר בתוניסיה, 1957, מתוך ארכיון המכון

רגיל

קתלין לין

קתלין פלורנס לין, 1955-1874

היום, לפני 145 שנים, נולדה קתלין לין, רופאה ופעילה פוליטית אירית. היא הייתה מהנשים הראשונות שלמדו רפואה באירלנד, וב-1909 הייתה לעמיתה בקולג’ הרופאים המלכותי של אירלנד. היא נודעה בתמיכתה בפועלים השובתים ב”נעילה הגדולה” וכקצינת הרפואה הראשית בצבא האזרחים ב”מרידת חג הפסחא”. היא פעלה רבות באגודה האירית לזכות בחירה לנשים, וב-1923 הייתה מהראשונות שנבחרו לפרלמנט האירי. בביה”ח שהקימה ב-1919 למען אמהות וילדים חסרי אמצעים, שנוהל ע”י נשים בלבד, חוסנו כל המטופלים נגד שפעת ושחפת; בעקבות הצלחת התוכנית, מאז 1950 מחוסנים כל התינוקות באירלנד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מטפלת בילדים בחצר בית החולים שהקימה, סנט אולטן. מתוך “הבלוג המרכזי למורשת קולג’ הרופאים המלכותי של אירלנד

בתמונה הקטנה: לין (משמאל) עם מדלן פרנץ’-מאלן (שהייתה כנראה זוגתה). מתוך “אייריש טיימס

רגיל

ליידי מרי וורטלי מונטגו

ליידי מרי וורטלי מונטגו, 1762-1689

היום, לפני 329 שנים, נולדה ליידי מרי וורטלי מונטגו, אצילה, כותבת ומשוררת אנגלייה. כתביה מתארים ומבקרים, בין היתר, את העמדה החברתית דאז כלפי נשים, המעכבת את התפתחותן האינטלקטואלית והחברתית. היא הייתה הראשונה שכתבה רשמים ממסעותיה באימפריה העות’מאנית, כאשת השגריר הבריטי בטורקיה, וחשפה פנים שונות של אורחות החיים במזרח הקרוב, בעיקר של הנשים. בטורקיה נחשפה גם לחיסון לאבעבועות שחורות, שפותח בסין מאות שנים קודם לכן אך באירופה התייחסו אליו כרפואת אליל, שכנעה את משפחת המלוכה הבריטית להתחסן והביאה להפצת החיסון במערב ובעולם כולו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “ליידי מונטגו בלבוש טורקי”, ציור מאת ז’אן אטיין ליאוטאר (~1756)

בתמונה הקטנה: “פופ מתנה אהבים עם ליידי מרי”, ציור שמן מאת ויליאם פאוול פרית (1852), המתאר את ליידי מרי פורצת בצחוק לשמע הצהרת אהבתו של המשורר אלכסנדר פופ

רגיל

ניקול גראסה

ניקול גראסה, 2009-1927

היום, לפני 91 שנים, נולדה ניקול גראסה, וירולוגית ומיקרוביולוגית שוויצרית-צרפתייה. לאחר לימודי רפואה עבדה במכון פסטר בפריז, מכון מחקר רפואי שיותר ממאה שנה עומד בחזית המאבק נגד מחלות מידבקות. בסוף שנות ה-60 שימשה גראסה כיועצת של ארגון הצלב האדום וסיפקה חיסונים וטיפול רפואי באזורי מלחמה באפריקה. ב-1971 החלה לשמש כיועצת בכירה של ארגון הבריאות העולמי, בקמפיין שניהל למיגור האבעבועות השחורות, מחלה שגרמה למותם של חצי מיליארד אנשים במאה ה-20. הקמפיין הסתיים בהצלחה ב-1977, אז דווח בסומליה המקרה האחרון של אבעבועות שחורות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: בנפאל, במהלך הקמפיין של ארגון הבריאות העולמי למיגור האבעבועות השחורות

רגיל

גלאדיס לונסבורי הובי

גלאדיס לונסבורי הובי, 1993-1910

היום, לפני 107 שנים, נולדה גלאדיס לונסבורי הובי, מיקרוביולוגית אמריקאית. ב-1940 הצליחה הובי להפוך את הפניצילין מניסוי מעבדתי מוצלח לתרופה יעילה לטיפול בבני אדם ולפתח ייצור המוני שלה, שהציל את חייהם של חיילים רבים כבר במהלך מלחה”ע ה-2. מלבד טיפול בחיידקים ובזיהומים, פיתוח התרופה אִפשר לראשונה לבצע השתלת איברים וניתוחי לב פתוח. היא עבדה גם על פיתוח הסטרפטומיצין, מראשונות התרופות האנטיביוטיות והתרופה הראשונה שהופקה למחלת השחפת. ב-1972 ייסדה וערכה את כתב-העת “אנטי-מיקרובים וכימותרפיה” וכתבה יותר מ-200 מאמרים מדעיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: הובי עם אלכסנדר פלמינג, מגלה הפניצילין

רגיל

פרחה (פלורה) ששון

פרחה (פלורה) ששון, 1936-1859

היום, לפני 158 שנים, נולדה פרחה ששון, אשת עסקים יהודייה ממוצא בגדאדי, שנודעה כפילנתרופית, רבנית מלומדת ופעילה ציונית. משפחת ששון (“הרוטשילדים של המזרח”) שלטה על חלק גדול מהמסחר הענף בין הודו לבריטניה, ולאחר פטירת בעלה היא קיבלה לידיה את ניהול חברת “דוד ששון ושות'”, חברת המסחר הבינלאומית הגדולה של המשפחה. היא מימנה יוזמות פילנתרופיות שונות, ובראשן פיתוח והפצת החיסון נגד כולרה בהודו, תמכה במפעל לתחיית העברית, פעלה נגד מנהג הסגרגציה בין נשים לגברים ופרסמה כמה מאמרים בכתבי עת יהודיים על סוגיות שונות בהיסטוריה ועל הדת היהודית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מעסומה אבתכאר

מעסומה אבתכאר, נולדה ב-1960

היום, לפני 56 שנים, נולדה מעסומה אבתכאר, המכהנת מאז 2013 כשרה להגנת הסביבה באיראן. בכהונתה הקודמת בתפקיד זה, בשנים 2005-1997, הייתה האישה הראשונה בתפקיד ממשלתי כלשהו באיראן. אבתכאר בעלת תואר דוקטור באימונולוגיה, פרסמה עשרות מאמרים מדעיים בתחום, נבחרה לנשיאת הכנס הבינלאומי לאימונולוגיה ב-2013 ועדיין מכהנת כפרופ’ באוניברסיטה בטהרן. בעבר כיהנה גם כחברת מועצת העיר טהרן, ייסדה את המכון האקדמי והמחקרי לנשים וניהלה את רשת ארגוני הנשים באיראן. ב-1979 הכיר אותה העולם כ”מארי”, הדוברת של הסטודנטים שהשתלטו על שגרירות ארה”ב בטהרן.

ויקיפדיה

עוד על משבר בני הערובה באיראן ב-1980-1979, במהלך המהפכה האסלאמית

פייסבוק

רגיל

פרל קנדריק

פרל קנדריק, 1980-1890

היום, לפני 126 שנים, נולדה פרל קנדריק, בקטריולוגית אמריקאית. היא נודעה בעיקר בפיתוח החיסון הראשון למחלת השעלת, יחד עם לוני גורדון וגרייס אלדרינג. היא תרמה רבות גם לקידום התקנים הבינלאומיים למתן חיסונים. קנדריק החלה את מחקרה בשנות השלושים, אז נפטרו כ-6,000 בני אדם משעלת מדי שנה, 95% מהם ילדים. ב-1940, כשהחלו לתת את החיסון שפיתחה לילדים, אחוז התמותה צנח משמעותית. בנוסף לחיסון, מחקריהן של קנדריק ואלדרינג קידם גם את אבחון מחלת השעלת ואת הטיפול בתסמיניה בשלביה הראשונים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בטי דובינר

בטי דובינר, 2008-1912

היום, לפני 7 שנים, נפטרה בטי דובינר, מייסדת ונשיאת איל”ן. לאחר התפרצות מגפת הפוליו בארץ, בשנת 1952, הקימה דובינר את הארגון “אילנשיל פוליו” לטיפול בנפגעי המחלה. ביוזמתה הובא ארצה החיסון נגד הפוליו, ולילדים הנפגעים סופקו מכשירים אורתופדיים ופעילויות שיקום. ארגון המתנדבים שהקימה הפך במרוצת השנים לאיל”ן, שדובינר פעלה כנשיאתו לייסוד סניפיו ברחבי הארץ ולהקמת מרכז הספורט לנכים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ליילה דנמארק

ליילה דנמארק, 2012-1898

היום, לפני 117 שנים, נולדה ליילה דנמארק, רופאה אמריקאית. ב-1928 הייתה האישה הראשונה שסיימה לימודי רפואה בקולג’ של ג’ורג’יה. דנמארק הייתה הרופאה הראשונה בביה”ח לילדים ע”ש הנרייטה אגלסון ובין מפתחות החיסון לשעלת, על כך זכתה בפרס פישר. עסקה גם בצדקה וטיפלה בחולים מחוסרי ביטוח רפואי. עסקה ברפואה עד גיל 103 – רופאת הילדים הפעילה המבוגרת ביותר בעולם. ביום מותה בגיל 114 נמנתה עם ארבעת האנשים הזקנים ביותר בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רות ארנון

רות ארנון, נולדה ב-1933

היום, לפני 81 שנים, נולדה רות ארנון, ביוכימאית ישראלית. עבודתה המדעית התמקדה באימונולוגיה, ובמיוחד בפיתוח תרכיבי חיסון מלאכותיים ובחקר תגובת החיסון. במשך שנים רבות עסקה בפיתוח תרופה למחלת הטרשת הנפוצה. ארנון היא פרופ’ מן המניין במכון ויצמן למדע מאז 1975 וכלת פרס ישראל למדעי הרפואה לשנת 2001. היא מכהנת כיום כנשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, האישה הראשונה בתפקיד זה.

ויקיפדיה

פייסבוק