עמוד 1
רגיל

קמלה באסין

קמלה באסין, נולדה ב-1946

היום, לפני 73 שנים, נולדה קמלה באסין, סוציולוגית, פעילה פמיניסטית, משוררת וסופרת הודית. מחקריה על התפתחות האדם שימשו אותה לזיהוי של פיתוחים חדשניים וליצירת רשתות בין אנשים ובין מדינות באסיה במסגרת עבודתה בארגון המזון והחקלאות של האו”ם. ב-2002 הקימה את רשת “סנגט”, המקדמת יישום של תיאוריה פמיניסטית והעמקת הבנת הקשרים בין מגדר, מעמד, צדק חברתי, פיתוח בר-קיימא, שלום וזכויות אדם. היא גם ממובילות התנועה הגלובלית “מיליארד נשים מתעוררות” (לביטוי הסטטיסטיקה ולפיה אחת משלוש נשים בעולם תיאנס במהלך חייה), הפועלת למיגור אלימות מינית.

“בגלל שאני בת, עליי ללמוד.

אחרי שזמן רב נמנע ממני, עליי ללמוד.
כדי שהחלומות שלי ינסקו, עליי ללמוד.
כדי שהידע שלי יאיר באור חדש, עליי ללמוד.
כדי לנצח בקרבות שנגזרו עליי, עליי ללמוד.
בגלל שאני בת, עליי ללמוד.

כדי להימלט מחיי עוני, עליי ללמוד.
כדי לזכות בעצמאות, עליי ללמוד.
כדי להיאבק בתסכול, עליי ללמוד.
כדי למצוא השראה, עליי ללמוד.
בגלל שאני בת, עליי ללמוד.

כדי להדוף את האלימות הגברית, עליי ללמוד.
כדי לשבור את שתיקתי, עליי ללמוד.
כדי לנפץ את הפטריארכיה, עליי ללמוד.
כדי למוטט כל היררכיה, עליי ללמוד.
בגלל שאני בת, עליי ללמוד.

כדי ליצור אמונה שאוכל לסמוך עליה, עליי ללמוד.
כדי לבסס חוקים צודקים, עליי ללמוד.
כדי לנקות מאות שנים של אבק, עליי ללמוד.
כדי להטיל ספק בכול, עליי ללמוד.
בגלל שאני בת, עליי ללמוד.

כדי להבחין בין רע לטוב, עליי ללמוד.
כדי למצוא קול חזק, עליי ללמוד.
כדי לכתוב שירה פמיניסטית, עליי ללמוד.
כדי להקים עולם שבנות שייכות אליו, עליי ללמוד.
בגלל שאני בת, עליי ללמוד.”

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך הכתבה “קמלה באסין: על פמיניזם בפקיסטן ובהודו”, בפורטל “פמיניזם בהודו“, אוקטובר 2017

בתמונה הקטנה: באסין במאי 2016, מתוך דף הפייסבוק שלה

רגיל

גיאטרי צ’קרוורטי ספיבק

גיאטרי צ’קרוורטי ספיבק, נולדה ב-1942

“העמדה שלי נתפסת בעיקרון כתגובתית. לפי המרקסיסטים אני נצמדת מדי לתבניות, לפי הפמיניסטיות אני מזדהה מדי עם הנרטיב הזכרי, ולפי תיאורטיקנים ילידיים אני מחויבת מדי לתיאוריה המערבית. אני מרוצה מכך במידה מספקת של אי-נוחות”

היום, לפני 77 שנים, נולדה גיאטרי צ’קרוורטי ספיבק, פילוסופית הודית מהפכנית. ביקורתה פורצת הדרך על מורשת הקולוניאליזם, ובראשה מאמרה המכונן “האם המוכפפים יכולים לדבר”, נחשבת לאבן יסוד בשיח הפמיניסטי והפוסט-קולוניאלי ובזרם הדקונסטרוקציה. היא מתמקדת לרוב בניתוח טקסטים תרבותיים של אנשי שוליים בחברה המערבית, כמו מהגרים, נשים ובני מעמד הפועלים; ומבקרת את יומרתם של היסטוריונים מערביים לנסח את סיפורם של המוכפפים, ואת תוצאתה – הפעלת כוחות סמויים במערכות השלטון והידע המדירים אותם בפועל מהשיח כסובייקטים בעלי קול וסיפור משל עצמם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך ריאיון איתה ב”דון.דוט.קום”, אתר החדשות המוביל באנגלית בפקיסטן, דצמבר 2014

בתמונה הקטנה: בגולדסמית’ס קולג’, אוניברסיטת לונדון, נובמבר 2007 (צילום: שין-לון צ’אנג)

רגיל

איימי “בריז” הארפר

איימי “בריז” הארפר, נולדה ב-1976

היום, לפני 42 שנים, נולדה איימי “בריז” הארפר, תאורטיקנית חברתית אפרו-אמריקאית, טבעונית ופמיניסטית. כיועצת אסטרטגית בפרויקטים למען הגברת נגישות, מודעות וייצוג לרבגוניות, היא מפתחת תוכניות לימודים, מתכננת כנסים, חוקרת, מרצה ומפרסמת ספרים ומאמרים על ההצטלבות של אנטי-גזענות, פמיניזם וצריכה אתית (טבעונות, סחר הוגן, אורח חיים “ירוק” וכיו”ב). האנתולוגיה פורצת הדרך שערכה, Sistah Vegan, מכילה אוסף כתבים מאת נשים שחורות טבעוניות המחברים בין בחירות תזונתיות למאבקים של קבוצות שוליים להשתחרר ממערכות דיכוי.

ויקיפדיה

אתר האינטרנט של א’ בריז הארפר

הבלוג “The Sistah Vegan Project

פייסבוק

התמונה הקטנה מתוך קמפיין מימון המונים משנת 2014 להוצאת ספר על “גבריות שחורה, טבעונות וצרכנות אתית”

רגיל

צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה

צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה, נולדה ב-1977

היום, לפני 40 שנים, נולדה צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה, סופרת, פמיניסטית ופעילה חברתית ניגרית. ספרה הראשון “היביסקוס סגול”, העוסק במורשת הקולוניאלית והקתולית בניגריה בתקופת ההפיכה הצבאית באמצע המאה ה-20, זכה בפרס חבר העמים הבריטי והיה מועמד לפרסים נחשבים רבים, ביניהם פרס אורנג’ ופרס בוקר. ספרה הרביעי “אמריקנה”, העוסק בהגירה ובקונפליקט הגזעי בארה”ב, נבחר ע”י הניו יורק טיימס לאחד מעשרת הספרים הטובים ביותר לשנת 2013. ספריה של אדיצ’יה, העוסקים כולם בהשמעת קולן של תרבויות שהושתקו, זכו לשבחי הביקורת ותורגמו לכ-30 שפות (כולל עברית).

ויקיפדיה

פייסבוק

שיחת ה-TED שלה על “הסכנה שבסיפור יחיד” (עם כתוביות בעברית)

שיחת ה-TED שלה על כך ש”כולנו צריכות להיות פמיניסטיות

רגיל

קתה פוליט

קתה פוליט, נולדה ב-1949

“כל סנטימטר של התקדמות עד היום הושג במאבק. כל הישג שהשיגו נשים במאתיים השנים האחרונות הגיע לנוכח שטף בלתי-פוסק של אינספור מומחים שהתעקשו שאי-אפשר לעשות זאת ושזה לא מה שהן באמת רוצות”

היום, לפני 67 שנים, נולדה קתה פוליט, משוררת, מסאית, עיתונאית, מרצה ומבקרת פמיניסטית אמריקאית. בכתיבתה ובהרצאותיה היא עוסקת בעיקר בסוגיות פוליטיות וחברתיות, כגון זכויות הפלה, גזענות, רווחה ועוני, ובהפרכת תפיסות מוטעות של פוליטיקת הזהויות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אודרי לורד

אודרי לורד, 1992-1934

“אני כותבת עבור אותן נשים שלא יכולות לדבר, עבור אלה שקולן מושתק כי הן חיות בפחד, כי לימדו אותנו לכבד פחד יותר מאשר את עצמנו. לימדו אותנו שהשתיקה תציל אותנו, אבל היא לא”

היום, לפני 82 שנים, נולדה אודרי לורד, סופרת, משוררת ופעילה פמיניסטית אמריקאית מהקריביים. לורד הנהיגה מאבקים רבי השפעה של הפמיניזם הלסבי והפמיניזם השחור והיוותה קול מרכזי בתיאוריה הפמיניסטית בת זמננו, בעיקר באשר להצטלבות של זהויות באמירה:

“כלֵי האדון לעולם לא יפרקו את בית האדון”.

ויקיפדיה

פייסבוק

תרגום הציטוט: שולפת צפורניים

רגיל

לידיה מריה צ’יילד

לידיה מריה צ’יילד, 1880-1802

היום, לפני 214 שנים, נולדה לידיה מריה צ’יילד, סופרת, עיתונאית, פעילת זכויות נשים וילידים אמריקאים, לוחמת נגד עבדות ונגד התפשטותה של ארה”ב. היא חיברה מדריכים לכלכלת בית חסכונית שזכו להצלחה רבה. גם כתיבתה הספרותית הגיעה לקהל רחב, ובה עסקה בין היתר בעליונות הלבנה ובשליטה הגברית ותיארה את הקשר ההדוק בין התקדמות במעמדן של נשים לשחרור כל העבדים השחורים, מאחר שגברים לבנים מחזיקים בהם/ן תחת מרותם כרכוש באותו האופן.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פט פארקר

פט פארקר, 1989-1944

“הרווחתי הרבה אחיות.
ואם אחת מוכה,
או נאנסת, או נרצחת,
לא אבוא בשחור-לוויה.
לא אבחר את הפרחים הנכונים.
לא אחגוג את מותה
וזה לא ישנה
אם היא שחורה או לבנה
אם היא אוהבת נשים או גברים.

אני אבוא עם כל האחיות שלי
ואקשט את הרחובות
בקרביים של אלה
אחים לרצחנשים.
לא אקהה עוד את הזעם
באלכוהול ובכבוד
לבתי משפט של גברים.
אבוא אל אחיותי,
לא צייתנית.
אני אבוא חזקה”

היום, לפני 72 שנים, נולדה פאט פארקר, משוררת ואקטיביסטית אפרו-אמריקאית לסבית.

ויקיפדיה

פייסבוק

תרגמה מאנגלית: יעל לוי-חזן

רגיל

כנס היסטוריה נשית בשרה לורנס קולג’

כנס היסטוריה נשית בשרה לורנס קולג’, 1979

היום, לפני 36 שנים, הסתיים סמינר הקיץ הראשון בשרה לורנס קולג’, שיזמה פרופ’ גרדה לרנר (בתמונה הגדולה), ובו הרצו כמה מחלוצות לימודי ההיסטוריה הנשית בארה”ב, בנושאים מגוונים: “נשים שחורות באמריקה הלבנה”, “שליטה במיניות נשית והאיום שבחתרנות נשית”, “כיצד ניצחו הסופרג’יסטיות” ועוד. בעקבות הצלחתו האדירה של הסמינר, ובעקבות לחץ של המשתתפות בו על הממשל הפדרלי, ב-1987 הוכרז חודש מרץ כחודש ההיסטוריה הנשית בארה”ב.

עוד על הכנס ועל חודש ההיסטוריה הנשית שמצוין בעקבותיו

פייסבוק

רגיל

בל הוקס

גלוריה ג’ין ווטקינס (בל הוקס), נולדה ב-1952

היום, לפני 61 שנים, נולדה גלוריה ג’ין ווטקינס, הידועה גם כבל הוקס, סופרת אפרו-אמריקאית ופרופ’ לספרות וללימודים אפרו-אמריקאיים, פמיניסטית ופעילה חברתית. כתביה מתמקדים בנקודות ההשקה שבין גזע, קפיטליזם ומגדר, והיכולת שלהם להפיק ולהנציח מערכות של דיכוי ושליטה מעמדית.

ויקיפדיה

פייסבוק