עמוד 1
רגיל

אליקה קינן

אליקה קינן, נולדה ב-1976

“מדוע הקורבנות חוזרות? כי אין להן משאבים, אין שום מדיניות ציבורית… לחוק הסחר אין רגליים, הוא לא עוזר. אני אסירת תודה כי הוא הציל אותי ושחרר אותי מבית הבושת, סייע לי לצמוח כלוחמת חופש וחיזק אותי. אבל אחרי ששוחררתי, אחרי שהפנמתי שהייתי קורבן כל השנים האלה ויכולתי ללכת הביתה עם הבנות שלי, חשבתי ‘מה אעשה עכשיו?’ חוק הסחר לא יכול לעזור בלי מדיניות ציבורית, כלומר גישה לדיור, טיפול פסיכולוגי לקורבנות הסחר, שילוב מחדש בעבודה אמיתית וגישה לחינוך.”

היום, לפני 43 שנים, נולדה אליקה קינן, שורדת זנות ארגנטינאית ופעילה נגד סחר בנשים. בגיל 17, לאחר שננטשה ע”י שני הוריה, הגיעה לזנות כדי לפרנס את עצמה ואת אחותה הקטנה, ולימים גם את שלוש בנותיה. ב-2012 פשטה המשטרה על בית הבושת שבו הוחזקה, והיא זכתה להכרה כניצולת סחר. קינן יצרה תקדים כשתבעה אזרחית את מנהלי בית הבושת ואת העיר אושואיה שבה פעל באופן ממוסד, ונפסקו לה פיצויים על הנזק הנפשי והפיזי שספגה. מאז הפסיקה אושואיה להעניק רישיונות להפעלת בתי בושת בעיר. כיום קינן עובדת באוניברסיטה בבואנוס איירס, חוקרת ומרצה על סחר בבני אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קינן ותומכות חוגגות לאחר הניצחון בתביעה (צילום: מיכאלה קנטרו), מתוך כתבה באתר “חדשות אמריקה הלטינית”: “פסק דין היסטורי מכיר באחריות של סרסורים ושל המדינה“, נובמבר 2016

התמונה הקטנה: מתוך עמוד הפייסבוק שלה

רגיל

אסטפניה בניני

אסטפניה רומינה בניני רואיז, נולדה ב-1990

“עם יכולת משחק גבוהה, יצירתיות וחיוניות רבות, וכישרון יוצא דופן למסירות עומק ולהבקעת שערים, הקפטנית הנוכחית של ארגנטינה היא הכוח המניע של נבחרתה […] ברמת המועדונים, היא הניפה כמה גביעים במדי ‘קולו-קולו’ הצ’יליאנית, הדהימה בביצועיה העוצמתיים בקבוצה האמריקאית ‘רוח וושינגטון’, ולאחרונה הפגינה יכולות משחק מרשימות גם בליגה הספרדית”

היום, לפני 29 שנים, נולדה אסטפניה בניני, שחקנית כדורגל ארגנטינאית, המשחקת בעמדת החלוצה והקשרית. ב-2014 הובילה את ארגנטינה לניצחון בטורניר “קופה אמריקה נשים”. רבים מכנים אותה “הגרסה הנשית של לאו מסי”.

הציטוט מתוך עמוד השחקנית באתר גביע העולם של פיפ”א לכדורגל נשים 2019, הנערך בימים אלה בצרפת (הגמר יהיה ב-7 ביולי)

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בניני במדי “רוח וושינגטון”, 2016 (צילום: טוני קווין) [מקור]

בתמונה הקטנה: בניני במדי נבחרת ארגנטינה, במשחק מול ברזיל ב”קופה אמריקה” 2014 (צילום: מיכאלה איילה אנדס)

רגיל

מאי שידיאק

מאי שידיאק, נולדה ב-1963

היום, לפני 56 שנים, נולדה מאי שידיאק, עיתונאית ופוליטיקאית לבנונית. החל ב-1985 הייתה עיתונאית ומגישת חדשות בטלוויזיה, וקיבלה פרסים רבים על עבודתה העיתונאית ועל קידום חופש הביטוי בלבנון, ובראשם פרס אונסק”ו לעיתונות חופשית ופרס האומץ של התאחדות העיתונאיות הבינלאומית. ב-2005 נפצעה קשה ורגלה וידה נקטעו בעקבות ניסיון התנקשות בחייה ע”י פצצה שהוטמנה במכוניתה, וזאת במסגרת שורה של התנקשויות באנשי ציבור לבנונים שהתנגדו להתערבות סוריה בענייניה הפנימיים של לבנון. שנה אחר כך הצטרפה לפוליטיקה, וכיום היא מכהנת כשרה לפיתוח מנהלי בממשלת לבנון.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שידיאק (בכיסא גלגלים) מובילה הפגנת מחאה בתגובה לבזיזתה של תחנת שידור בביירות על ידי תומכי חיזבאללה, מאי 2008 [מקור]

בתמונה הקטנה: שידיאק נואמת בכנס שנתי של “נשים בחזית”, מרץ 2019 [מקור]

רגיל

פט אושיין

פטרישיה ג’וּן (“פט”) אושיין, נולדה ב-1941

היום, לפני 78 שנים, נולדה פט אושיין, אשת חינוך, משפטנית ופעילת ציבור אבוריג’ינית אוסטרלית. היא האישה האבוריג’ינית הראשונה שסיימה לימודי תיכון וקיבלה מלגה ללימודי הוראה, הראשונה שעבדה כמורה בתיכון בקווינסלנד, הראשונה שסיימה לימודי משפטים והצטרפה ללשכת עורכי הדין, הראשונה שהייתה חברה בממשלת ניו סאות ויילס (כשרה לענייני אבוריג’ינים), הראשונה שכיהנה כשופטת שלום באוסטרליה, והראשונה שכיהנה כנשיאת אוניברסיטה (באוניברסיטת ניו אינגלנד). היא חברת כבוד במסדר אוסטרליה, בשל תרומתה לרווחת האבוריג’ינים, להשכלה הגבוהה ולחברה האוסטרלית בכלל.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך האתר “נשות אוסטרליה על ציר הזמן

בתמונה הקטנה: אושיין בשנת 1982, בתפקידה כראשת המחלקה לענייני אבוריג’ינים של ניו סאות’ ויילס [מקור]

(התמונות באדיבות הארכיון הלאומי של אוסטרליה)

רגיל

אווה אסטרדה קאלאו

אוונג’לינה אסטרדה קאלאו, 2017-1920

היום, לפני 99 שנים, נולדה אווה אסטרדה קאלאו, פעילה חברתית ופוליטיקאית פיליפינית. כאשת חינוך ועובדת סוציאלית פעלה במסגרת ארגונים חברתיים שונים לקידום תרבות, שלום, תעשייה מקומית, זכויות נשים ורווחת ילדים. ב-1965 נבחרה לסנאט, תפקיד שבו ניסחה חוקים רבים בתחום החינוך, ביניהם העלאת שכר לצוות ההוראה בבתי ספר ציבוריים, הקמת מועצות חינוך מקומיות וכתב זכויות לתלמידים. כשהנשיא פרדיננד מרקוס הפך את שלטונו לאוטוריטרי, היא הייתה ממנהיגות האופוזיציה וממובילות מהפכת העם, שהצליחה ב-1986 להפיל את המשטר ולהשיב את הדמוקרטיה לפיליפינים.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך הספרייה הלאומית של הפיליפינים, מוזיאון וספריית הנשיא

התמונה הקטנה: מתוך כתבת הספד באתר החדשות הפיליפיני ABS-CBN 

רגיל

גלאדיס טנטקוידג’און

גלאדיס טנטקוידג’און, 2005-1899

היום, לפני 120 שנים, נולדה גלאדיס טנטקוידג’און, אשת רפואה, אנתרופולוגית ומנהיגה בת שבט מוהיגן האמריקאי. בילדותה למדה את הפרקטיקות המסורתיות מנשות השבט, ולימים פרסמה ספרים על צמחי מרפא ורפואה מסורתית ילידית. היא עבדה עם הלשכה הפדרלית לענייני אינדיאנים במתן שירותים סוציאליים לתושבי השמורות, וסייעה בשימור מלאכות מסורתיות, בהקמת קואופרטיבים למען בעלי מלאכה ובשחזור מנהגים שנאסרו בעבר. ב-1931 הקימה מוזיאון לתרבות ילידית אמריקאית, הוותיק ביותר הפועל כיום; בין היתר נשמר בו תיעוד של בני השבט שלה, שהיה חיוני להכרה בזכויותיהם ב-1994.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם אחיה ושותפה להקמת מוזיאון לתרבות ילידית אמריקאית, הרולד טנטקוידג’און [מקור]

התמונה הקטנה מתוך ויקיפדיה

רגיל

חנה רדו

חנה רדו, נולדה ב-1959

“אני מאמינה באנשים בכלל ובאנשים עם אג’נדה בפרט. אני מאמינה שדברים רעים קורים כאשר אנשים טובים שותקים. אני לא יושבת על הגדר; כשאני רוצה להשפיע, אני פועלת ועושה.”

היום, לפני 60 שנים, נולדה חנה רדו, אשת עסקים, פרסומאית ויזמת חברתית ישראלית, משנה למנכ”ל קבוצת מקאן בישראל. במטרה לעודד תעסוקה בפריפריה הקימה את “מקאן וואלי”, סוכנות לניו מדיה במצפה רמון, ואת “ספרינג וואלי”, סוכנות לשיווק דיגיטלי בעמק המעיינות. כנשיאת “סופרסונס” היא פועלת רבות לקידום שוויון מגדרי בדירקטוריונים, בכנסים ובעוד צומתי השפעה והחלטה במשק ובחברה בישראל.

הציטוט והתמונה הגדולה מתוך האתר של חנה רדו

התמונה הקטנה מתוך ויקיפדיה (צילום: בן אומנסקי)

עוד על “סופרסונס – נשים, חיבורים והזדמנויות”

פייסבוק

רגיל

שרית שנער

שרית שנער, נולדה ב-1983

היום, לפני 36 שנים, נולדה שרית שנער, כדורגלנית ישראלית, מחלוצות התחום בארץ. עם הקמת ליגת הנשים ב-1998, הצטרפה לקבוצת אס”א תל אביב, וזכתה עמה עד כה בשש אליפויות ושלושה גביעים. היא הייתה קפטנית נבחרת ישראל לנערות, מלכת השערים של הליגה ושיאנית ההופעות בנבחרת ישראל. היא הייתה חלק מהנהלת ביה”ס למאמנים במכון וינגייט, המכבייה לנוער ב-2013, אליפות אירופה בהרמת משקולות ואליפות אירופה לנבחרות צעירות בכדורגל (U21). מאז 2014 היא מכהנת כמנכ”לית איגוד ההתעמלות בישראל וכשגרירת “אתנה”, המועצה הציבורית לקידום נערות ונשים בספורט.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך כתבה ב”דה-מרקר”, “פערי השכר – גרסת הספורט: למה כדורגלנית צמרת מרוויחה פחות ממינימום?” (צילום: שרון בוקוב, 2012)

בתמונה הקטנה: מתוך כתבה ב”ynet ספורט”, “געגועים לסילבי ז’אן” (צילום: ראובן שוורץ, 2008)

רגיל

דפני שלדריק

דיים דפני מרג’ורי שלדריק, 2018-1934

היום, לפני 85 שנים, נולדה דפני שלדריק, פעילה לשימור הטבע ומומחית לטיפול בחיות בר קנייתית-בריטית. החל מ-1955 פיקחה על שמורת הטבע צאבו שבקניה, שם סייעה להציל חיות בר, כמו פילים, קרנפים, זברות, אנטילופות ונמיות, לגדל אותן בהצלחה (היא הייתה הראשון/ה שהצליחה לפתח פורמולת חלב מדויקת שלה זקוקים גורי פילים וקרנפים כדי לשרוד) ולשלב אותן בחזרה בטבע. ב-1977 הקימה בניירובי את קרן חיות הבר ע”ש שלדריק, הפועלת לשימור והגנה על הטבע בקניה ולהעלאת מודעות בתחום, ומפעילה את תוכנית החילוץ והשיקום המצליחה בעולם לחיות בר, ובראשן פילים.

ויקיפדיה

עוד על קרן חיות הבר ע”ש דיוויד שלדריק (בעלה ז”ל)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך הכתבה “הכירו את פעילת שימור הסביבה בת ה-81 שמצילה את הפילים האחרונים באפריקה“, 2015, מתוך האתר One Green Planet

בתמונה הקטנה: דפני שלדריק ב-1974, עם איישה, גורת פילים יתומה שהיא גידלה (צילום: מריון קפלן, עבור קרן חיות הבר ע”ש שלדריק)

רגיל

פוזיה סעיד

פוזיה סעיד, נולדה ב-1959

“אני רוצה שישפטו אותי לפי היכולות שלי, המאבקים שלי וההישגים שלי, ולא לפי תיוג או סטריאוטיפ על בסיס המגדר שלי, הרקע הכלכלי שלי, הלאום שלי או האמונה שלי”

היום, לפני 60 שנים, נולדה פוזיה סעיד, סופרת ואשת תקשורת פקיסטנית, פעילה למען נשים, לשימור פולקלור ונגד הטליבניזציה בארצה. ב-1991 הייתה ממייסדות “בדרי”, מרכז החירום הראשון בפקיסטן הנותן מענה לנשים נפגעות אלימות. ב-2000 יצרה את “הברית נגד הטרדה מינית”, רשת ארגונים לקידום קוד התנהגות וחקיקה בתחום במגזר הפרטי והציבורי בפקיסטן, ועמדה בראש הוועדה הממשלתית לבחינת יישום החקיקה. ב-2007 הובילה מאבק של עובדות האו”ם בפקיסטן נגד הטרדות מיניות והתנכלויות מצד מנהליהן, שבסופו הודחו הבכירים ויושם שינוי כלל-מערכתי במדיניות העבודה באו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ד”ר פוזיה סעיד נושאת דברים בפתיחת פסטיבל מנגנהאר למוזיקת פולקלור, 2011

בתמונה הקטנה: צילום מ-2013, מתוך פרופיל לינקדין שלה

רגיל

קלאודיה אלכסנדר

קלאודיה ג’ואן אלכסנדר, 2015-1959

היום, לפני 60 שנים, נולדה קלאודיה אלכסנדר, מדענית וחוקרת אמריקאית בתחומי המדעים הפלנטריים, ובכללם גאופיזיקה, התפתחות כוכבי שביט, מגנטוספירה, טקטוניקת לוחות, פלזמת חלל, רוח השמש וכוכבי הלכת נוגה ושבתאי. היא עבדה בסוכנות הסקר הגאולוגי של ארה”ב, במרכז המחקר איימס ובמעבדה להנעה סילונית של נאס”א. היא נודעת במיוחד בעבודתה כמנהלת פרויקט ומדענית ראשית של נאס”א במשימת הגשושית “גלילאו” לחקר צדק וירחיו ובמשימת הגשושית “רוזטה” לחקר השביט צ’וריומוב-גרסימנקו. היא גם פעלה רבות לקידום נשים ומיעוטים במדע וטכנולוגיה, וכן כתבה ספרי ילדים ומד”ב.

ויקיפדיה

פייסבוק

שיחת TEDx שלה על “טבעה המרתק של התנועה והמקרה המוזר של חינוך בילדות“, המדגימה את גישתה לחינוך מדעי, אפריל 2015

בתמונה הגדולה: אלכסנדר (מימין), בתפקידה כמנהלת המשימה “גלילאו”, יחד עם המהנדסת נאדין קוקס, בחדר הבקרה של המעבדה להנעה סילונית של נאס”א בפסדינה, קליפורניה, ממתינות לשלב הסופי של הנחיתה על צדק, ספטמבר 2003 (צילום: ריק פרנסיס, AP).
מתוך כתבה על מותה של “המדענית המפורסמת שהובילה את המשימה אל צדק“, “יוסטון כרוניקל”, יולי 2015

בתמונה הקטנה: צילום מסך מתוך ריאיון עמה, שבו היא מספרת על תרומתה למשימת “רוזטה”, מרץ 2015

רגיל

אריקה גארנר

אריקה גארנר-סנייפס, 2017-1990

“כשאני דורשת צדק, זה אף פעם לא רק בשביל אבא שלי. זה בשביל הבת שלי; בשביל הדור הבא של אפרו-אמריקאים […] אנחנו לא הדור הראשון של שחורים אמריקאים שקמים ודורשים את הזכות האנושית הבסיסית לחיות, וגם לא נהיה האחרונים. אבל אני יודעת שעולם טוב יותר הוא אפשרי”
[מתוך מאמר שכתבה, “חיים של אנשים שחורים כמו אבא שלי אמורים להיות חשובים באמריקה; לכן אני תומכת בברני סנדרס“, “וושינגטון פוסט”, ינואר 2016]

היום, לפני 29 שנים, נולדה אריקה גארנר, אקטיביסטית אמריקאית למען רפורמה בעבודת המשטרה. ב-2014 נהרג אביה במהלך ניסיון מעצר, ובעקבות זאת החלה להוביל צעדות דו-שבועיות מתוקשרות באזור שבו מת והקימה קרן להנעת קהילות בכל רחבי העולם לפעול למען צדק חברתי ומודעות פוליטית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: גארנר מובילה צעדת מחאה בניו יורק ב-2014, לאחר שחבר מושבעים החליט שלא להרשיע שוטר שהיה מעורב במות אביה, אריק גארנר. מתוך הספד שנכתב עליה עם מותה מהתקף לב, בבלוג “two-way” (צילום: אנדרו ברטון/גטי אימג’ז)

בתמונה הקטנה: גארנר ב-2015, מתוך כתבת הספד באתר ה”סנט לואיס אמריקן”

רגיל

חדיג’ה אסמאעילובה

חדיג’ה רובסן קיזי אסמאעילובה, נולדה ב-1976

היום, לפני 43 שנים, נולדה חדיג’ה אסמאעילובה, עיתונאית אזרבייג’נית, כלת פרס הקיום הנכון על מלחמתה האמיצה בשחיתות. ב-2010 החלה לפרסם כתבות ב”קול אירופה החופשית” על שחיתויות, בפרט של נשיא אזרבייג’ן, אשתו וילדיהם. בתגובה אסרה המדינה על פרסום פרטיהם של בעלי הון והעניקה חסינות לכל החיים לנשיאים ונשותיהם. אסמאעילובה לא נרתעה בפני איומים לפרסם קלטת סקס שלה, וגם לא לאחר שנגזרו עליה עבודות שירות, וב-2015 הורשעה בהעלמת מס ונידונה ל-7.5 שנות מאסר. כשנה אחר כך, בעקבות מחאות מצד ארגוני זכויות אדם, הורה ביהמ”ש לשחררה בתנאים מגבילים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך “אזרבייג’ן: מדד הצנזורה קורא לביטול ההרשעות של חדיג’ה אסמאעילובה“, אתר “מדד הצנזורה: הקול של חופש הביטוי”, מאי 2016

בתמונה הקטנה: מפגינים למען שחרורה מול שגרירות אזרבייג’ן בלונדון (צילום: קאט לוקס,” אינגליש פן”), ביום הולדתה במאי 2016 [מקור]

רגיל

אן הוּי

אן הוּי, נולדה ב-1947

היום, לפני 72 שנים, נולדה אן הוּי, במאית, מפיקה, תסריטאית ושחקנית קולנוע עטורת פרסים מהונג קונג. היא יוצרת בסוגות שונות, ביניהן עיבודים ספרותיים, יצירות היסטוריות כמו-אוטוביוגרפיות, דרמות ומותחנים, ועוסקת רבות בסוגיות פמיניסטיות, חברתיות ופוליטיות, ובראשן השלכות המלחמה וחוויית ההגירה. הוּי היא אחת מיוצרות הסרטים המוערכות ביותר של הגל החדש בהונג קונג, ושניים מסרטיה הם היחידים שזכו ב”גרנד סלאם” של פרסי הסרטים באסיה (הסרט, הבימוי, התסריט, השחקן והשחקנית הטובים ביותר). היא חברת האקדמיה האמריקאית לקולנוע, וכן כיהנה כנשיאת גילדת הבמאים של הונג קונג.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עונה לשאלות מהקהל באירוע להקרנת סרטה “the way we are” בסינמטק ברודוויי במרכז הונג קונג, 2008

התמונה הקטנה מתוך אתר הסרטים

רגיל

רימה ננוואטי

רימה ננוואטי, נולדה ב-1964

היום, לפני 55 שנים, נולדה רימה ננוואטי, עובדת סוציאלית הודית. מאז 1999 היא מכהנת כמזכ”לית “סיווה”, איגוד הנשים העובדות בסקטור הלא-פורמלי בהודו, כמו רוכלות, חקלאיות, עובדות כפיים ובעלות מלאכה באזורים הכפריים והעניים. תחת ניהולה התרחבה פעילות הארגון למדינות נוספות באסיה ובאפריקה, והוקמו קבוצות להעצמה ולהסתמכות עצמית וכן רשתות להפצה קמעונאית של הסחורות המיוצרות ע”י חברות הארגון אל עשרות אלפי משקי בית. ב-2001 יזמה תוכנית שיקום עבור קורבנות רעידת האדמה במדינה ההודית גוג’ראט, ושנה אחר כך עבור נפגעי המהומות בין ההינדים למוסלמים במדינה.

עוד על רימה ננוואטי

עוד על “סיווה“, איגוד הנשים העצמאיות של הודו

עוד על אלה בהאט, מייסדת “סיווה”

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך סרטון של DSP Mutual Fund על פועלה למען העצמת נשים בדרך של חינוך כלכלי

בתמונה הקטנה: רימה ננוואטי בפגישה עם אנשי עסקים משפיעים בהודו, מרץ 2017

רגיל

ויולטה אוטומן

ויולטה אוטומן (אידלמן), 2012-1930

היום, לפני 89 שנים, נולדה ויולטה אוטומן, אדריכלית, פעילת סביבה ואמנית אמריקאית ילידת פרו. היא נודעת במיוחד בתחום האדריכלות האורגנית, המקדמת תכנון הרמוני וסימביוטי עם הטבע, ובשל הבית הייחודי שבנתה עבור עצמה. החל משנות ה-70 תכננה גם יקבים רבים במחוז נאפה שבקליפורניה, שתעשיית היינות בו הפכה אז לאחת הטובות בעולם. בנוסף, כיהנה שנים רבות בוועדת התכנון ובמועצת העיר של סאוסליטו שבקליפורניה, ובמסגרת זו פעלה לקידום השימור הסביבתי בכלל ולפיתוח המשמר את אחד מקווי החוף הייחודיים בעולם בפרט. היא גם פרסמה ספרי בישול, עיצבה ציורי קיר ואיירה ספרים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ביתה ומשרדה של ויולטה אוטומן, שתכננה לפי הקווים של המצוק הטבעי שעליו נבנה, מתוך כתבה עליו ב”דיילי אינדיפנדנט ג’ורנל” של קליפורניה, 1964

בתמונה הקטנה: מעיינת בספר הבישול שפרסמה עם המתכונים של אמה, “יהודייה רוסייה מבשלת בפרו”, מתוך כתבה ב”דיילי אינדיפנדנט ג’ורנל” של קליפורניה, 1973

רגיל

פדווה סלימאן

פדווה סלימאן, 2017-1970

היום, לפני 49 שנים, נולדה פדווה סלימאן, שחקנית סורית עלווית, ואחת הדמויות המזוהות ביותר עם מלחמת האזרחים בסוריה. היא הייתה כוכבת תיאטרון וטלוויזיה בסוריה ובעולם הערבי בכלל. עם תחילת ההתקוממות העממית בסוריה ב-2011, היא הייתה מהמפורסמות הבודדות שדיברו כנגד משטרו של בשאר אל-אסד. מתוך ידיעה כי הדבר עלול להוביל למותה או למאסרה, היא הובילה מחאה המונית בחומס ופרסמה סרטונים שבהם קראה להמשך המחאה הלא-אלימה עד להדחתו של אסד. כשנודע לה כי חיילים מענים את שותפיה למחאה כדי לאתר אותה, היא נמלטה לפריז, שם מתה מסרטן ב-2017.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום מסך מתוך “מסר ל…“, סרטון בבימויו של רמי אסוון בהשתתפות פדווה סלימאן
“אם כי המצב בסוריה הוא בעל חשיבות מכרעת ליצירה זו, היא מיועדת למגוון גדול של אנשים, בהיותה משקפת סחטנות כנגד נשים, כלומר כנגד בני אדם, כאשר חמדנות כלכלית נעשית חשובה יותר ממעורבות הומניסטית פוליטית”

בתמונה הקטנה: סלימאן זורקת ורדים על דגל סוריה במסגרת “הגל הלבן”, קמפיין נגד אלימות שנערך בפריז בשנת 2012 (צילום: תיבולט קאמוס ל-AP), מתוך ההספד שנכתב עליה ב”וושינגטון פוסט”, אוגוסט 2017

רגיל

אדריאן ריץ’

אדריאן ססיל ריץ’, 2012-1929

“לעיתים קרובות, נשים חשות שהן יוצאות מדעתן כאשר הן דבקות באמת של החוויה שלהן. העתיד שלנו תלוי בשפיות של כל אחת מאיתנו, ויש לנו סיכוי עמוק ונרחב, הרבה מעבר לאישי ולפרטי, במשימת התיאור של המציאות שלנו באופן הכן והמלא ביותר שביכולתנו לתאר זו בפני זו.”
(מתוך ספרה “על שקרים, סודות ושתיקה”, 1979)

“הִנְנוּ, הִנְנִי, הִנָּךְ
בְּמֹרֶךְ לֵב אוֹ בְּאֹמֶץ לֵב
יֵשׁ לָנוּ הַיְּכֹלֶת לִמְצֹא אֶת דַּרְכֵּנוּ
חֲזָרָה אֶל הַזִּירָה

בְּאַמְתַּחְתֵּנוּ סַכִּין, מַצְלֵמָה,
סֵפֶר שֶׁל מִיתוֹסִים
שֶׁבָּהֶם
שְׁמוֹתֵינוּ לֹא מוֹפִיעִים”

(מתוך שירה “צלילה אל תוך החורבות”, המופיע בספרה מ-1973, “צלילה אל תוך החורבות: שירים 1972-1971”; מאנגלית: מתת גולדברג אלון)

היום, לפני 90 שנים, נולדה אדריאן ריץ’, משוררת ותאורטיקנית אמריקאית, וכן אקטיביסטית נגד מלחמה, גזענות וסקסיזם. היא הייתה מהמשוררות הנקראות והמשפיעות במאה ה-20, והגותה נחשבת למכוננת בפמיניזם הרדיקלי והלסבי: ספרה “ילוד אישה” דן באִמהוּת כמוסד חברתי פטריארכלי ובמדיקליזציה של תהליכי היריון ולידה, וספרה “הטרוסקסואליות כפויה” דן במחיקת המיניות הנשית ובלסביוּת כרצף של סולידריות נשית.

עוד על אדריאן ריץ’

עוד על “ילוד אישה“, שיצא לאור בעברית בתרגומה של כרמית גיא, הוצאת עם עובד, 1989

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן שצילם ריצ’רד לאוטנס (טורונטו סטאר/ גטי אימג’ז), מתוך “מצבי גבול: אוסף שיריה של אדריאן ריץ’“, כתבה על האמנות והאקטיביזם שלה ב”ניו יורקר”, יוני 2016

בתמונה הקטנה: דיוקן של אדריאן ריץ’ המופיע על קירות האקדמיה למשוררים אמריקאים, מתוך הרשומה “אדריאן ריץ’ על כוחה הפוליטי של שירה ותפקידה בחוויית ההגירה“, בבלוג התרבות “בריין פיקינג” של מריה פופובה, אוגוסט 2016

רגיל

צ’נג ין

המאסטרית צ’נג ין, נולדה בשם צ’ין-יון וונג ב-1937

היום, לפני 82 שנים, נולדה צ’נג ין, מורה בודהיסטית ופילנתרופית טייוואנית, אחת מ”ארבעת מלכי השמים” וממובילות הבודהיזם ההומניסטי בטייוואן. היא הפכה לנזירה בהשפעת חוויותיה כילדה תחת הכיבוש היפני ובהשראת פועלן של נזירות קתוליות לאחר מלחה”ע השנייה. ב-1966 ייסדה את המרכז הבודהיסטי לסיוע וחמלה, “טסו צ’י”. מקבוצה של 30 עקרות בית שחסכו כמה סנטים מדי יום כדי לסייע לנזקקים ולעניים, צמח המרכז לאחד הארגונים ההומניטריים הגדולים בעולם – המפעיל בתי חולים, בתי ספר, תחנות מיחזור, בנק מח עצם וצוותי שיקום לאחר אסונות טבע ב-47 מדינות ע”י כ-10 מיליון חברים.

עוד על צ’נג ין

עוד על טסו צ’י, המרכז הבודהיסטי לסיוע וחמלה

עוד על “ארבעת מלכי השמים” בקוסמולוגיה הבודהיסטית, שלפיה כל אחד מהמאסטרים הגדולים שייך לאחת מרוחות השמים (צ’נג ין היא המאסטרית של המזרח)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צ’נג ין, מתוך “מייסדת טסו צ’י בין 100 המשפיעים ביותר של ‘טיים’“, כתבה ב”טאיפיי טיימז”, אפריל 2011 (התמונה באדיבות מרכז טסו צ’י)

בתמונה הקטנה: מתנדבת של “טסו צ’י” בקנדה מספרת קשישים בחינם, מתוך “מתנדבי טסו צ’י בקנדה עוזרים בכל מקום שאפשר“, כתבה ב”ונקובר קורייר”, העיתון הקהילתי הנפוץ ביותר בקנדה, דצמבר 2017

רגיל

לינוי אשרם

לינוי אשרם, נולדה ב-1999

“אף פעם לא הייתי הכי טובה בחוג. כשהייתי קטנה המאמנות שלי לא באמת חשבו שאגיע לרמה הגבוהה. אבל התקדמתי לבד, לאט לאט, ובנות אחרות פרשו. לא השקיעו בי כמו במתעמלות אחרות, אז אני נתתי מעצמי יותר כדי להגיע לרמה הכי גבוהה, ולא שינה לי מה היו הסטנדרטים הנדרשים לספורט הזה”.

היום, לפני 20 שנים, נולדה לינוי אשרם, מתעמלת אמנותית ישראלית. היא החלה להתאמן בהתעמלות אמנותית בגיל 7, והשתתפה בתחרויות בינלאומיות מאז שהייתה בת 12. נכון להיום, היא סגנית אלופת העולם לשנת 2018 (בקרב-רב ובתרגיל החישוק), בעלת חמש מדליות באליפויות העולם, שתי מדליות באליפויות אירופה ו-25 מדליות בתחרויות גביע העולם (שבע מהן מדליות זהב). באוגוסט 2018, בתחרויות ההכנה לאליפות העולם במינסק, השיגה בתרגיל האלות ציון של 20.65 נקודות, הציון הגבוה ביותר שהושג בעולם בכל התרגילים והוכר כשיא עולם חדש על ידי התאחדות ההתעמלות הבינלאומית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: תרגיל החישוק של אשרם בגביע העולם בסופיה, בולגריה, אפריל 2019 (צילום: AFP)

בתמונה הקטנה: אשרם עם מדליית הכסף שלה בתחרות הקרב-רב באליפות העולם בהתעמלות אומנותית, סופיה, בולגריה, ספטמבר 2018 (צילום: ראובן קסטרו)