עמוד 1
רגיל

יום הולדת להיא-סטוריה

“נשים עושות היא-סטוריה בכל תחום בכל מקום ובכל תקופה, מדי יום ביומו”

היום, לפני 6 שנים, עלה לרשת פרויקט היא-סטוריה, שנועד להפיץ ולקדם ידע נגיש, בעברית, על נשים ועל פועלן, שלעתים קרובות מדי נדחקו מההיסטוריה. מאז עלו לדף הפייסבוק ולאתר שלנו כ-2,200 רשומות יומיות על נשים שנחקקו בהיסטוריה, בתרבות, במדע ובכלל, על אירועים היסטוריים בעלי השפעה ניכרת על חייהן של נשים, ועל נשים שקידמו נשים, מיעוטים ואת העולם כולו.

מאז 7 באוגוסט 2013 אנחנו מעלות מדי יום פוסט על נשים חזקות, משפיעות, מלאות עשייה ומעוררות השראה.
אנחנו רוצות לנצל את יום ההולדת שלנו, ולהודות מכל הלב לכל העוקבות (והעוקבים), המשתפות, המגיבות, המחבבות, וכל מי שלקחה ולוקחת חלק במסע המרתק שלנו בנבכי ההיא-סטוריה.

לצערנו, לאחר שש שנים אינטנסיביות, אנחנו מרגישות צורך לקחת הפוגה קצרה מהדף, עד אשר נתארגן מחדש באופן יעיל ובר קיימא.
נשמח לצרף אלינו כותבת תוכן נוספת (או שתיים) המעוניינות לקחת חלק בפרויקט האהוב שלנו.
מי שמעוניינת, מוזמנת לפנות אלינו בפרטי.

מזכירות לכולן שכל המידע נמצא גם בדף הפייסבוק שלנו וגם כאן, עם אפשרויות חיפוש מגוונות ונוחות
נשוב אליכן אחרי החגים, עם חברות חדשות וכוחות מחודשים…

אוהבות המון,
שלהב, מתת והילה

רגיל

דל ויליאמס

דל ויליאמס, 2015-1922

“אני מאמינה ללא ספק שנשים אורגזמיות יכולות לשנות את העולם. כלומר, אישה המשוחררת מכבלים מיניים משוחררת גם מכבלים פוליטיים, חברתיים, כלכליים, ואי אפשר לעצור אותה. אני מקדישה את הספר לכל אלה מאיתנו הנמצאות בתהליך גילוי מחדש של עצמנו המיניות, החושניות, הבלתי ניתנות לעצירה”
(מתוך ההקדמה לאוטוביוגרפיה שלה, “מהפכה בגן עדן”)

“לנשים לא היו אורגזמות. לא רשמית. לא ב-1922, השנה שבה אני נולדתי” – דל ויליאמס (נולדה היום, לפני 97 שנים), אשת עסקים אמריקאית, שנודעה בקידום של שחרור נשים, מיניות ובריאות מינית. בצעירותה הייתה שחקנית, זמרת, מודלית לאמנים וסופרת, ב-1945 התגייסה לצבא, ואחר כך הפכה לאחת ממנהלות הפרסום המצליחות ביותר בניו יורק. בגיל 50, להפתעתה, חוותה התעוררות מינית משנה חיים, עזבה הכול והקימה את “גן העדן של חוה” במנהטן, חנות אביזרי המין הפמיניסטית הראשונה בעולם, שבה “חוה ייצגה כל אישה שהיא, והגן הזמין כל אחת לחקור את המיניות שלה”.

ויקיפדיה

החנות האינטרנטית של “גן העדן של חוה”

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך מאמר הספד ב”ניו יורק טיימס”

התמונה הקטנה: בהשקת חלל התצוגה הראשון שלה לממכר מוצרי מין (1975). מתוך הארכיון הדיגיטלי של אוניברסיטת קורנל

רגיל

לובנה אלעליאן

לובנה סלימאן אלעליאן, נולדה ב-1955

היום, לפני 64 שנים, נולדה לובנה אלעליאן, יזמת ואשת עסקים סעודית. היא הקימה וניהלה חברה מצליחה לייעוץ פיננסי, ועמדה בראש השלוחה המזרח-תיכונית של קונצרן הענק “קבוצת אלעליאן”. ב-2004 הייתה חברת מועצת המנהלים של הבנק הסעודי, והאישה הראשונה בערב הסעודית שהייתה דוברת מרכזית בכנס כלכלי. היא מייעצת לחברות כמו “רולס רויס” ו”סיטיגרופ”, חברת חבר הנאמנים של מוסדות אקדמיים יוקרתיים, וחברת מועצת העסקים הבינלאומיים של הפורום הכלכלי העולמי. מזה כעשור היא מופיעה תדיר ברשימות 100 הנשים המשפיעות והחזקות בעולם של “טיים” ושל “פורבס”.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך אתר Mubasher

התמונה הקטנה: מתוך אתר Alfanar

רגיל

שולה קשת

שולה קשת, נולדה ב-1959

“מצבן של נשים מקהילות של צבע באזורי מצוקה תמיד יהיה גרוע משל הגברים ומשל נשים מהקבוצה ההגמונית, ואם נשאיר את המאבק הזה לממסד או לקבוצה ההגמונית, נמשיך להיתפס כקהילה שזקוקה לשיקום. התופעה של אנשים שבאים מבחוץ לעזור למסכנים ולאומללים, היא הדרך של ההגמוניה לשמר את המצב החברתי הזה”

היום, לפני 60 שנים, נולדה שולה קשת, אמנית רב-תחומית, אשת חינוך, יזמת ופעילה חברתית ישראלית. ממייסדות תנועת “אחותי – למען נשים בישראל” ומקימת “בית אחותי” ו”מרכז אהטה” (אחותי באמהרית); ממובילות המאבק של תושבי דרום ת”א נגד גירוש הפליטים; ממייסדות הארגון “לבי במזרח”; יוזמת אירועי “לילה שחור”, קואליציית סחר הוגן וכלכלה פמיניסטית, ועוד מגוון יוזמות המקדמות דיאלוג ושותפות בין נשים מקהילות פריפריאליות שונות. ב-2018 נבחרה ליו”ר ועד השכונה של נווה שאנן ולמועצת העיר ת”א-יפו, והאגודה לזכויות האזרח העניקה לה את אות זכויות האדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: תנועת “אחותי” מציגה את גיליון “לחם, בגד, קורת גג” (ללא קרדיט). מתוך אתר “דבר העובדים בארץ ישראל”.

רגיל

אורי שביט

אורי שביט, נולדה ב-1972

היום, לפני 47 שנים, נולדה אורי שביט, שפית וקונדיטורית, בלוגרית, עיתונאית אוכל ופעילה למען זכויות בעלי חיים, ממובילות מהפכת הטבעונות בישראל בשנים האחרונות. שביט מנהלת את בלוג האוכל “טבעוניות נהנות יותר” (שזכה כמה פעמים בתואר בלוג האוכל הטוב ביותר של “טיים-אאוט”), מעבירה סדנאות בישול ואפייה, מרצה בארץ ובעולם על קולינריה ועל חמלה, מייעצת למסעדות ולחברות מזון לגבי מנות ומוצרים טבעוניים, מיוזמות עצרת הענק “תסתכלו להם בעיניים” שהתפשטה לעשרות ערים בעולם, שותפה ליוזמת “יום זכויות בעלי חיים” בכנסת, ומחברת ספר הבישול “המטבח הטבעוני שלי”.

הבלוג “טבעוניות נהנות יותר

שיחת “TEDx” על “טבעוניות נהנות יותר” (vegans on top)

שיחת “TEDx” על “מי הזיז את החמלה שלי”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלינור סמיל

אלינור מארי סמיל, נולדה ב-1939

“אין ספק שמעולם לא הושגו זכויות כלשהן אלא אם היו מי שנכונים להיאבק למענן.
“עלינו להיאבק למען מה שאנחנו רוצות, לא רק למען מה שאנחנו יכולות להשיג.”

היום, לפני 80 שנים, נולדה אלינור סמיל, מנהיגה בולטת בתנועה הפמיניסטית האמריקאית בת-זמננו בארה”ב, שטבעה את המונח “הפער המגדרי”. בשנות ה-70 וה-80 כיהנה כנשיאת “ארגון הנשים הלאומי” (NOW), שם התמקדה בזכות לבחור בהפלה, בזכויות סוציאליות לנשים ולאמהות ובזכויות להט”ב. ב-1987 ייסדה את “הרוב הפמיניסטי”, ארגון שמטרתו לשלב מחקר, חינוך ופעילות פוליטית, ומאז 2001 היא מוציאה לאור את כתב העת הפמיניסטי “מיז”. לעתים קרובות היא מדבררת בתוכניות אקטואליה, בפני הקונגרס ובמחאות והפגנות, בארה”ב ובעולם, סוגיות של פמיניזם, שוויון וזכויות אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: סמיל בשנת 2004. מתוך “היכל התהילה הלאומי לנשים

בתמונה הקטנה: נואמת במסיבת העיתונאים של NOW לפני צעדת הנשים הגדולה בוושינגטון למען אישרור התיקון לחוקה לשוויון זכויות (ERA), אוגוסט 1977 (צילום: בטי ליין) [מקור]

רגיל

דתיה בן דור

דתיה בן דור, נולדה ב-1944

“גב’ בן דור: עכשיו, ילדה, אני חושבת שסוף-סוף אני מבינה למה בעצם אני כותבת.
דתיה: אז באמת למה?
גב’ בן דור: כדי לחיות את העולם כמו הילדים.
דתיה:  למה דווקא כמו הילדים?
גב’ בן דור: כי הם עוד לא מלומדים.
דתיה: אז מה?
גב’ בן דור: אז עוד לא פחלצו להם את החכמה.
דתיה: “פחלצו”! איזו מילה מצחיקה. אז מה?
גב’ בן דור: אז הם יודעים שלכל שאלה יש הרבה יותר מתשובה אחת נכונה וגם אני רוצה לדעת זאת תמיד.
והמון דברים קורים להם בפעם הראשונה, ואני רוצה שגם לי.
והראש שלהם ממציא ביום אחד יותר המצאות משראש מבוגר ממציא בשנה שלמה, ואני רוצה שגם הראש שלי.
והם שרים ורוקדים ומציירים ושומעים סיפורים ועושים הצגות ויש להם המון חגיגות וכל הזמן הם בעיקר משחקים ומותר להם לעשות סתם דברים מצחיקים, וגם אני רוצה.”
(“דתיה מראיינת את גברת בן דור”, מתוך ספרה “גרגרים וזרעונים”, 2012)

היום, לפני 75 שנים, נולדה דַּתְיָה בן דור, סופרת, מחזאית, משוררת ומלחינה לילדים, כלת פרס אקו”ם ופרס ביאליק למפעל חיים. היא כתבה לתוכניות לגיל הרך של הטלוויזיה החינוכית, ביניהן “מה פתאום”, “ציפיטפוט”, “פרפר נחמד” ו”רחוב סומסום”, וכן לערוץ הופ! ילדות ישראלית. כתבה והלחינה שירי ילדים רבים, כמו “מי שטוב לו ושמח”, “אני תמיד נשאר אני”, “ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת”, וכן גרסאות עבריות ל”בזיק ויויו”, “הקטקטים” ועוד. כמה מספריה נבחרו לאהובים ביותר ב”מצעד הספרים השנתי לילדים”, וחלקם, כמו “גברת קרש ומר מערוך” ו”ספר השְׁטוּזים”, שולבו זה מכבר במערכת החינוך.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך האתר “ספרים סופרים ומה שביניהם” (צילום: לי אורפז), 2012

בתמונה הקטנה: דתיה בן דור מקריאה מספריה “שטוזים”, “אותיות מפטפטות” ו”ככה זה בעברית”, פסטיבל “שלום כיתה א'” בבית אבי חי, 2015 (צילום: מעוז ויסטוך לאתר “הבמה”)

רגיל

פרנסס המילטון ארנולד

פרנסס המילטון ארנולד, נולדה ב-1956

היום, לפני 63 שנים, נולדה פרנסס המילטון ארנולד, מהנדסת, ממציאה ופרופ’ לכימיה ביופיזיקלית אמריקאית, כלת פרס נובל לכימיה 2018. בעבודתה בתחום האנרגיה הסולרית פיתחה מקורות אנרגיה בת-קיימא לאזורים מבודדים. היא זכתה להכרה בינלאומית כמובילת דרך בתחום האבולוציה המכוונת, המאפשר שיפור תהליכים בגוף ע”י יצירה של מערכות ביולוגיות שימושיות, כגון אנזימים, מסלולים מטבוליים ומעגלי ויסות גנטיים, והכוונה אופטימלית של פעולתן. עם 40 הפטנטים שרשמה נמנים שיטה להפקת ביו-דלק ממקורות מתחדשים, חלופה אקולוגית לחומרי הדברה וריצוף יעיל של הגנום האנושי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: במסיבת עיתונאים בשטוקהולם לרגל קבלת פרס הנובל, דצמבר 2018

התמונה הקטנה: מתוך המאמר “האבולוציה המכוונת של פרנסס ארנולד: החלבונים מתפתחים, וכך גם היא“, “בלומברג ביזנס-וויק”, מרץ 2012 (צילום: קייל ג’ונסון)

רגיל

ורה רובין

ורה פלורנס (קופר) רובין, 2016-1928

“החיים שלי היו מסע מרתק. נעשיתי אסטרונומית משום שלא יכולתי לדמיין את עצמי חיה כאן, על כדור הארץ, מבלי לנסות להבין איך עובד היקום. הקריירה המדעית שלי נסבה סביב תצפיות בתנועה של כוכבים בתוך הגלקסיות ושל גלקסיות בתוך היקום. ב-1965, אם התמזל מזלך והתעניינת בשימוש בטלסקופים, יכולת להיכנס לתוך מעבדת מחקר שבנתה מכשירים שצמצמו את זמני החשיפה פי 10 ולהצליח לגלות תגליות מדהימות. נשים בדרך כלל נזקקו ליותר מזל ויותר כוח התמדה מאשר גברים.”
(מתוך מאמרה “מסע מרתק“, הירחון לאסטרונומיה ולאסטרופיזיקה, גיליון 49, ספטמבר 2011)

היום, לפני 91 שנים, נולדה ורה רובין, אסטרונומית יהודייה אמריקאית, עטורת פרסים מדעיים חשובים. היא הייתה מהראשונות שהצביעו על קיומם של צבירי גלקסיות, תיאוריה מהפכנית ולפיה הגלקסיות לא מפוזרות ביקום באופן אקראי ואחיד פחות או יותר, אלא מרוכזות סביב מרכזי מסה. במחקריה פורצי הדרך על תנועת הגזים והכוכבים גילתה את “אפקט רובין-פורד”, אי-התאמה בין המסה של גלקסיות גדולות לבין מהירות הסיבוב העצמי שלהן, ובכך הוכיחה את קיומו של החומר האפל ביקום, מהתיאוריות הפיזיקליות החשובות של המאה ה-21. היא גם פעלה רבות לקידום נשים ושוויון במדע ובאקדמיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ורה רובין וקנט פורד בוחנים את הציוד במצפה הכוכבים לוול, 1965

בתמונה הקטנה: רובין מקבלת את המדליה הלאומית למדעים מנשיא ארה”ב ביל קלינטון, 1993

התמונות מתוך עמוד לכבודה באתר מכון קרנגי למדע בוושינגטון

רגיל

שרון אברהם-ויס

שרון אברהם-ויס, נולדה ב-1969

היום, לפני 50 שנים, נולדה שרון אברהם-ויס, משפטנית ופעילה חברתית ישראלית, הפועלת רבות לקידום זכויות חברתיות-כלכליות וזכויות נשים, כגון שינוי ייעודי קרקע לרעת אוכלוסיות מוחלשות, מאבק עובדי הקבלן, אחריות מעבידים להטרדה מינית ואפליית עובדים בשל גיל או מגדר. ב-2001 הייתה ממייסדות “איתך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי” לקידום זכויות נשים משכבות מוחלשות, ב-2008 הקימה את הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים, וב-2009 הקימה ועמדה בראש נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה של משרד הכלכלה. מאז 2014 היא מכהנת כמנכ”לית האגודה לזכויות האזרח.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דוברת מטעם האגודה לזכויות האזרח בישראל בקהילת בית שלום בסיאטל, וושינגטון, אוקטובר 2015

בתמונה הקטנה: מתוך רשימת הצוות המנהל באתר האגודה לזכויות האזרח

רגיל

אסאטה שאקור

אסאטה שאקור (ג’ואן דברה צ’זימארד), נולדה ב-1947

“זוהי חובתנו להילחם למען החופש שלנו.
זוהי חובתנו לנצח.
עלינו לאהוב זה את זה ולתמוך זה בזה.
אין לנו מה להפסיד מלבד את שלשלאותינו.”
(מתוך מכתב שכתבה בכלא, ביולי 1973, “אל עמי”, “To My People”)

היום, לפני 72 שנים, נולדה אסאטה שאקור, פעילה אפרו-אמריקאית ב”צבא השחרור השחור”. לאחר מעקב ומצוד אחריה, זוכתה מכל אשמה בשורה של תקריות אלימות שיוחסו לה, מלבד הרשעה אחת – רצח שוטר ב-1973, אף שלא הייתה מעורבת בירי עצמו. לפי ועדת האו”ם לזכויות אדם, היא נכלאה בתנאים ש”לחלוטין לא מתאימים לכל אסיר שהוא”. ב-1979 נמלטה וקיבלה מקלט מדיני בקובה, והייתה לאישה הראשונה ברשימת הטרוריסטים המבוקשים ביותר של ה-FBI. כיום, האוטוביוגרפיה שלה נלמדת בתוכניות ללימודים אפרו-אמריקאים, וארגון “בנותיה של אסאטה” ממשיך את דרכה במאבק נגד אלימות משטרתית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בזמן המשפט, 1973. מתוך כתבה על “הפליטים האמריקאים בהוואנה“, ניו יורקר, אוגוסט 2016 (צילום: פרנק הורלי, “ניו יורק דיילי ניוז”, דרך גטי אימג’ז)

בתמונה הקטנה: אחת מתמונותיה במודעה של ממשלת ארה”ב המציעה פרס של 2 מיליון דולר תמורת מידע שיתרום ללכידתה ולהסגרתה, מאי 2013

רגיל

אריאנה הפינגטון

אריאנה סטסינופולוס הפינגטון, נולדה ב-1950

“כשייסדתי את ‘הפינגטון פוסט’, הייתי עדיין תחת האשליה ששחיקה היא המחיר שעלינו לשלם בשביל להצליח. חשבתי שאני חייבת לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה, ובטעות ייחסתי את הצלחתו של האף-פוסט לנכונות שלי לעשות זאת.
ההגדרה המודרנית של הצלחה שיש לנו כרגע – שלפיה שעות ארוכות ועבודת-יתר נחשבות לקנה מידה לרצינות ומחויבות – פשוט לא עובדת. זה מה שיוצר את המגפה העולמית הנוכחית של שחיקה ומתח.
הצלחה אינה קשורה לבחירה ואיזון בין תחושת רווחה לבין ביצועיזם, אלא להבנה שישנו קשר ישיר והדדי בין הדברים.”

היום, לפני 69 שנים, נולדה אריאנה הפינגטון, עיתונאית, סופרת ואשת עסקים יוונייה-אמריקאית. “הפינגטון פוסט”, אתר החדשות והבלוגים שייסדה וניהלה ב-2005, נחשב לאחד האתרים הפוליטיים הפופולריים והמשפיעים בעולם וזכה בפרסי פוליצר ופיבודי. היא-עצמה פרשנית פוליטית בולטת, המשתתפת בתוכניות אקטואליה רבות ברדיו ובטלוויזיה, ונכללה בין היתר ברשימות 100 האנשים המשפיעים בעולם של “טיים” ושל “פורבס”. ב-2016 השיקה את “Thrive Global”, פלטפורמה למען פתרונות מבוססי-מדע למתח ושחיקה, “הגדרה מחדש של הצלחה ויצירת חיים של רווחה, חוכמה וקסם”.

ויקיפדיה

פייסבוק

הציטוט והתמונות (הגדולה מ-2017, הקטנה מ-1975) מתוך כתבה על “לוחמת ה’וולנס’ (Wellness) אריאנה הפינגטון“, מגזין CEO, מאי 2017

רגיל

אליס מ’ בולדינג

אליס מרי בולדינג, 2010-1920

“תרבות של שלום צומחת ומשגשגת רק מתוך ראייה של האופן שבו הדברים יכולים להיות, בעולם שבו שיתוף ואכפתיות הם חלק מדרך החיים המקובלת של כולם […]
תהיה לנו מערכת יחסים מכבדת ומוקירה עם כדור הארץ – או מדיניות הגיונית לגבי מה שיש לנו באוויר, באדמה, במים – רק אם ילדים צעירים מאוד ילמדו על הדברים האלה בבית, במגרש המשחקים, ברחוב ובבית הספר. אנחנו צריכים בני אדם שפונים אל הדרך הזו ממש מהזיכרונות המוקדמים ביותר שלהם.”

היום, לפני 99 שנים, נולדה אליס מרי בולדינג, סוציולוגית אמריקאית ילידת נורווגיה, יוצרת הדיסציפלינה האקדמית של לימודי שלום ויישוב קונפליקטים ואחת האקטיביסטיות החשובות בתחום במאה ה-20. בהשראת הרוחניות הקווייקרית, היא מתייחסת לשלום ואי-אלימות כאל תהליך יומיומי, אישי ובין-אישי, מדגישה את מקומן החשוב של נשים ומשפחות בתהליכי שלום, ומציעה המצאה מחדש של “תרבות אזרחית גלובלית” המחייבת פתיחות, גמישות וקבלת האחר לשם צמיחה והתפתחות בעולם משתנה תדיר. בין היתר הייתה ממנהיגות ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחופש וההתאחדות הבינלאומית לחקר השלום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך הרצאה ציבורית שהעבירה על “מקומן של משפחות בעתות שינוי: לדמיין עתיד משפחתי”, מכון ונייר לחקר המשפחה, קנדה, 1981

בתמונה הקטנה: בולדינג בשנות ה-80, מתוך הספר “אליס בולדינג: חיים למען שלום”, מאת מרי לי מוריסון (2005)

רגיל

יסמין אבו פריחה

ד”ר יסמין אבו פריחה, נולדה ב-1989

היום, לפני 30 שנים, נולדה יסמין אבו פריחה, רופאה ופעילה חברתית בדואית ישראלית. עוד בהיותה תלמידת תיכון הקימה, במסגרת עמותת LEAD לפיתוח מנהיגות צעירה בישראל, מרכז העשרה והעצמה לנערות בדואיות בתל שבע. היא עובדת כרופאה פנימית במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. מייסדת ומנכ”לית ארגון “ג’נסיס”, המנגיש בדיקות סקר גנטיות לאוכלוסייה הבדואית, ששיעור הסובלים ממחלות גנטיות ותמותת התינוקות בה גבוהים בהרבה מהממוצע. היא פעילה גם בפרויקט ואדי עתיר, חווה חקלאית קהילתית המבוססת על תכנון בר-קיימא.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך נאומה בוועידת איפא”ק, מרץ 2019

התמונה הקטנה: מתוך אתר “a-list“, מאגר מומחים ודוברים ערבים בישראל

רגיל

סמירה חורי

סמירה חורי, נולדה ב-1929

היום, לפני 90 שנים, נולדה סמירה חורי, פעילה פמיניסטית, חברתית ופוליטית ערבייה ישראלית. ב-1948 סייעה לפליטים שהגיעו לעירה נצרת, ובעקבות זאת הצטרפה למפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק”י), למאבק למען מעמד הפועלים ונגד הממשל הצבאי. בשנות ה-50 הקימה את הארגון “אלנהדה אלניסאאיה” לקידום נשים בחברה הערבית ולעידודן לפתח תודעה חברתית ופוליטית. בשנות ה-70 הייתה ממייסדות תנד”י, תנועה פמיניסטית יהודית-ערבית למען שלום ושוויון. ב-1974 הייתה לאישה הערבייה הראשונה שכיהנה כחברת מועצת עיר. ב-1991 הייתה מיוזמות המקלט הראשון לנשים ערביות קורבנות אלימות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: סמירה חורי (מחזיקה זר פרחים), לשמאלה תמר גוז’נסקי (עם השלט “שוויון בין המינים, שלום בין העמים”), ולימינה מנכ”לית תנד”י פתחיה סגייר, בתהלוכת יום האישה בנצרת, מרץ 2007

בתמונה הקטנה: סמירה חורי מקבלת מח”כ עאידה תומא-סלימאן תעודת הוקרה מטעם ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי (צילום: אל אתיחאד).
מתוך כתבה באתר מק”י, “ח”כ תומא-סולימאן ביום האשה: קיים פער רב בין החוקים לבין המציאות“, מרץ 2016

רגיל

נוזיזווה מדלאלה-רוטלג’

נוזיזווה שרלוט מדלאלה-רוטלג’, נולדה ב-1952

היום, לפני 67 שנים, נולדה נוזיזווה מדלאלה-רוטלג’, פוליטיקאית דרום-אפריקאית בת הזולו. היא הייתה פעילה ב”קונגרס הלאומי האפריקאי”, מחתרת המאבק באפרטהייד. ב-1992 הייתה מנהלת קואליציית הנשים הלאומית, שהוקמה כדי להבטיח שנשים מכל התחומים והמגזרים יהיו שותפות בבניית החוקה החדשה. ב-1993 נבחרה לפרלמנט, ולימים כיהנה כסגנית שר הביטחון, סגנית שר הבריאות ודוברת בית הנבחרים. היא נודעת במיוחד כמי שהובילה את המאבק באיידס בדרום אפריקה, והתנגדה נחרצות להכחשות הממשלה לגבי חומרת המגפה ולטיפולים האלטרנטיביים שעודדה המדינה במקום אלה שנבדקו מדעית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פאנל שנערך במרץ 2014 ע”י ארגון “שוויון עכשיו”, ארגון זכויות אדם בינלאומי שפועל להגנה ולקידום של זכויות נשים וילדות ברחבי העולם, בין היתר בסוגיות של סקסיזם בחוק, אלימות מינית, מילת נשים, סחר בנשים למטרות מין וצורות נוספות של אלימות ואפליה נגד נשים וילדות.
משתתפות בפאנל (מימין לשמאל): נוזיזווה מדלאלה-רוטלג’, כמייסדת ומנכ”לית “חיבוק לכבוד”, ארגון זכויות אדם דרום-אפריקאי שנאבק בסחר בנשים למטרות מין ובניצול מיני; רייצ’ל מורן, שורדת סחר אירית ואקטיביסטית בארגון האירי “ספייס”, הפועל לשינוי דעת הקהל לגבי זנות ולהכרה בה כניצול מיני וכסוג של הפרת זכויות אדם; ולורן הרש, עורכת דין ומנהלת הארגון האמריקאי “עולם ללא ניצול”.
מתוך אלבום של “שוויון עכשיו” בפליקר

בתמונה הקטנה: נוזיזווה מדלאלה-רוטלג’, כיו”רית “אינייתלו”, המכון הדרום-אפריקאי לקידום: לבנייה, שימור ושיפור של מערכות תמיכה, כישורים ותקציבים עבור ארגונים ומוסדות פילנתרופיים אזרחיים.
מתוך כתבה על “גישור פערים בין הממשלה לאנשים“, אתר התקשורת העצמאית הדרום-אפריקאי IOL, אוגוסט 2015

רגיל

שלומית דקל

שלומית דקל, נולדה ב-1928

היום, לפני 91 שנים, נולדה שלומית דקל, אשת חינוך ישראלית ומגישת הטלוויזיה הראשונה בישראל. ב-1947 סיימה את לימודיה בסמינר לחינוך ע”ש דוד ילין, והתגייסה לשורות הפלמ”ח כאחת ממלווי השיירות לירושלים וכאלחוטאית. לאחר כשני עשורים שבהם עבדה כמורה, נבחרה להופיע בשידור ההיסטורי שבו נחנכה הטלוויזיה הלימודית, ב-24 במרץ 1966. את שיעורי המתמטיקה המשודרים כתבה והגישה בעצמה, בליווי הבובה דודו. היא גם לימדה הוראה באוניברסיטה העברית, וכתבה תוכנית לימודים על חשיבה בתנאי אי-ודאות. מאז פרישתה היא מתנדבת בארגון ער”ן, בארגון ותיקי ההגנה וב”יד ושם”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: שלומית דקל, 2011
בתמונה הגדולה:
(למעלה) המורה שלומית דקל בשיעור חשבון משודר בטלוויזיה הלימודית עם הבובה דודו, סוף שנות ה-60;
(למטה, מימין) מלמדת בבית החינוך לילדי עובדים ע”ש ארלוזורוב בירושלים, 1949;
(למטה, משמאל) בימי הפלמ”ח, 1947

רגיל

אליקה קינן

אליקה קינן, נולדה ב-1976

“מדוע הקורבנות חוזרות? כי אין להן משאבים, אין שום מדיניות ציבורית… לחוק הסחר אין רגליים, הוא לא עוזר. אני אסירת תודה כי הוא הציל אותי ושחרר אותי מבית הבושת, סייע לי לצמוח כלוחמת חופש וחיזק אותי. אבל אחרי ששוחררתי, אחרי שהפנמתי שהייתי קורבן כל השנים האלה ויכולתי ללכת הביתה עם הבנות שלי, חשבתי ‘מה אעשה עכשיו?’ חוק הסחר לא יכול לעזור בלי מדיניות ציבורית, כלומר גישה לדיור, טיפול פסיכולוגי לקורבנות הסחר, שילוב מחדש בעבודה אמיתית וגישה לחינוך.”

היום, לפני 43 שנים, נולדה אליקה קינן, שורדת זנות ארגנטינאית ופעילה נגד סחר בנשים. בגיל 17, לאחר שננטשה ע”י שני הוריה, הגיעה לזנות כדי לפרנס את עצמה ואת אחותה הקטנה, ולימים גם את שלוש בנותיה. ב-2012 פשטה המשטרה על בית הבושת שבו הוחזקה, והיא זכתה להכרה כניצולת סחר. קינן יצרה תקדים כשתבעה אזרחית את מנהלי בית הבושת ואת העיר אושואיה שבה פעל באופן ממוסד, ונפסקו לה פיצויים על הנזק הנפשי והפיזי שספגה. מאז הפסיקה אושואיה להעניק רישיונות להפעלת בתי בושת בעיר. כיום קינן עובדת באוניברסיטה בבואנוס איירס, חוקרת ומרצה על סחר בבני אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קינן ותומכות חוגגות לאחר הניצחון בתביעה (צילום: מיכאלה קנטרו), מתוך כתבה באתר “חדשות אמריקה הלטינית”: “פסק דין היסטורי מכיר באחריות של סרסורים ושל המדינה“, נובמבר 2016

התמונה הקטנה: מתוך עמוד הפייסבוק שלה

רגיל

אסטפניה בניני

אסטפניה רומינה בניני רואיז, נולדה ב-1990

“עם יכולת משחק גבוהה, יצירתיות וחיוניות רבות, וכישרון יוצא דופן למסירות עומק ולהבקעת שערים, הקפטנית הנוכחית של ארגנטינה היא הכוח המניע של נבחרתה […] ברמת המועדונים, היא הניפה כמה גביעים במדי ‘קולו-קולו’ הצ’יליאנית, הדהימה בביצועיה העוצמתיים בקבוצה האמריקאית ‘רוח וושינגטון’, ולאחרונה הפגינה יכולות משחק מרשימות גם בליגה הספרדית”

היום, לפני 29 שנים, נולדה אסטפניה בניני, שחקנית כדורגל ארגנטינאית, המשחקת בעמדת החלוצה והקשרית. ב-2014 הובילה את ארגנטינה לניצחון בטורניר “קופה אמריקה נשים”. רבים מכנים אותה “הגרסה הנשית של לאו מסי”.

הציטוט מתוך עמוד השחקנית באתר גביע העולם של פיפ”א לכדורגל נשים 2019, הנערך בימים אלה בצרפת (הגמר יהיה ב-7 ביולי)

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בניני במדי “רוח וושינגטון”, 2016 (צילום: טוני קווין) [מקור]

בתמונה הקטנה: בניני במדי נבחרת ארגנטינה, במשחק מול ברזיל ב”קופה אמריקה” 2014 (צילום: מיכאלה איילה אנדס)

רגיל

מאי שידיאק

מאי שידיאק, נולדה ב-1963

היום, לפני 56 שנים, נולדה מאי שידיאק, עיתונאית ופוליטיקאית לבנונית. החל ב-1985 הייתה עיתונאית ומגישת חדשות בטלוויזיה, וקיבלה פרסים רבים על עבודתה העיתונאית ועל קידום חופש הביטוי בלבנון, ובראשם פרס אונסק”ו לעיתונות חופשית ופרס האומץ של התאחדות העיתונאיות הבינלאומית. ב-2005 נפצעה קשה ורגלה וידה נקטעו בעקבות ניסיון התנקשות בחייה ע”י פצצה שהוטמנה במכוניתה, וזאת במסגרת שורה של התנקשויות באנשי ציבור לבנונים שהתנגדו להתערבות סוריה בענייניה הפנימיים של לבנון. שנה אחר כך הצטרפה לפוליטיקה, וכיום היא מכהנת כשרה לפיתוח מנהלי בממשלת לבנון.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שידיאק (בכיסא גלגלים) מובילה הפגנת מחאה בתגובה לבזיזתה של תחנת שידור בביירות על ידי תומכי חיזבאללה, מאי 2008 [מקור]

בתמונה הקטנה: שידיאק נואמת בכנס שנתי של “נשים בחזית”, מרץ 2019 [מקור]