עמוד 1
רגיל

אמנדה ג’ונס

אמנדה תאודוזיה ג’ונס, 1914-1835

היום, לפני 182 שנים, נולדה אמנדה ג’ונס, סופרת, משוררת וממציאה אמריקאית. היא הוציאה לאור במהלך חייה חמישה ספרי שירה ואוטוביוגרפיה, וכן פרסמה עשרות שירים בכתבי עת שונים, והושפעה רבות מתנועת הספיריטואליזם. ב-1872 פיתחה שיטה ליצירת ואקום בשימורי מזון, הידועה כ”תהליך ג’ונס”, ורשמה על שמה חמישה פטנטים המשתמשים בשיטה זו. ב-1880 רשמה פטנט על המצאה נוספת – מבער שמן. כתומכת נלהבת של זכויות נשים וכסופרג’יסטית, ייסדה ב-1890 חברה לשימורי מזון שהעסיקה נשים בלבד, על מנת שתהווה מעין בית ספר לעסקים עבור נשים בתעשייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אדית שטיין

אדית (יהודית) שטיין, 1942-1891

היום, לפני 126 שנים, נולדה אדית שטיין, פילוסופית, אחות ונזירה גרמנייה יהודייה. היא עבדה כעוזרת מחקר וכחברת סגל בחוג לפילוסופיה, וחקרה את תופעת האמפתיה. ב-1921, בעקבות קריאה בכתביה של תרזה מאווילה, המירה את דתה, שינתה את שמה לתרזה בנדיקטה, הצטרפה למסדר הכרמליתי ולימדה נערות בבית ספר קתולי. עם עליית הנאצים לשלטון פנתה לאפיפיור פיוס ה-11 וניסתה לשכנעו לפעול להצלת העם היהודי. לאחר שנספתה במחנה הריכוז אושוויץ, הייתה לסמל ומופת בעולם הקתולי בשל מותה על אמונתה, כמו המרטירים בראשית הנצרות, והוכרזה על ידי הכנסייה הקתולית כקדושה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יהודית הררי

יהודית (איזנברג) הררי, 1979-1885

היום, לפני 132 שנים, נולדה יהודית הררי, מורה, גננת וסופרת ישראלית, מחלוצות החינוך המיוחד בארץ, ממייסדי תל אביב והסתדרות המורים וחברת מועצת “הבימה”. בספרה “אישה ואם בישראל: מתקופת התנ”ך עד שנת העשור למדינת ישראל” (1958) כתבה “על נשי-ישראל שלקחו חלק פעיל בחיי האומה. […] על האישה היהודית שהאירה את בית ישראל במחשכי הגלות, על הנשים שהשתתפו בבנין מולדתנו, בהחייאת לשוננו, בהפרחת שממותינו, בהגנה על אדמותינו […]. רבים בעמנו וביחוד הנשים אינם יודעים הרבה על חיי האישה הישראלית, ומקוה אני שמספר זה ילמדו להכיר את אחיותיהם ואימותיהם.”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

על פי תפיסת חז”ל, יום הכיפורים הוא היום המרכזי לסליחה, למחילה ולטהרה, על עבירות שבין אדם – ובת-חוה – למקום. יום זה מוקדש אפוא להתנקות ולהשתחררות מחטאים ומקיבעונות שליליים כדי לקדם את השנה החדשה במצפון נקי ובראש שקט.

אך עבירות שבין אדם לחברו – ולחברתו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו – וחברתו.

ביום שבו אפילו לעבריינים מותר להיות חלק מהקהילה (“בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הקהל הקדוש הזה אנו מתירין להתפלל עם העבריינים”), חשוב לזכור ולהזכיר את הנשים הספורות שבמרוצת הדורות הצליחו לפרוץ דרך ולהיכלל בבתי הכנסת ובמקומות הלימוד, וזכו לקבל הכרה לדורות כתלמידות חכמים וכראשות ישיבה.

גמר חתימה טובה!

 

מרים שפירא, נולדה בסביבות 1360

אם משפחת לוריא המפורסמת, המיוחסת לרש”י ובעלת היסטוריה משפחתית של נשים למדניות, אשר הייתה ראשת ישיבה באלזס (חבל ארץ בצרפת של היום) והרצתה שיעורים בתלמוד לפני בחורי ישיבתה, כפי שמעידים צאצאיה המהרש”ל והאר”י.

חוה בכרך, 1652-1585

מלומדת צ’כית נודעת, אשר מלבד ידיעותיה התורניות וחידושי הלכה שהתפרסמו בשמה, הייתה מיוחסת מאוד, נכדתו של המהר”ל מפראג. נכדה רבי יאיר חיים בכרך, שקרא את שם ספרו הנודע “חות יאיר” על שמה, כתב על בקיאותה בתלמוד הבבלי והירושלמי, במדרשי חז”ל ובספרות השו”ת כי “היתה אם כל חי בתורה ובמעשים, אשר אשה בכל אלה לא מצאנו”.

אסנת ברזאני, 1670-1590

רבנית, למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית ומקובלת, שעמדה בראש ישיבה בכורדיסטן ונודעה בכינוי “התנאית”. אביה העניק לה חינוך תורני יסודי ומעמיק והתנה את נישואיה בכך שתמשיך בלימוד התורה ולא תיאלץ לעזוב את בית המדרש לטובת טיפול במשק הבית. בני דורה ראו בה סמכות רבנית לכל דבר, כמי שהייתה ממונה הן על ההוראה והן על ניהול הישיבה, וצאצאיה שימשו ברבנות בעיראק עד המאה ה-20.

חנה רחל ורברמאכר, 1888-1805

נודעה כ”בתולה מלודמיר”, השתייכה לתנועת החסידות וסיגלה לעצמה גינוני אדמו”רות. ההנהגה הדתית באוקראינה לא ראתה זאת בעין יפה, ומשגברו הרינונים עליה עלתה לארץ ישראל, ובירושלים המשיכה לנהוג כאדמו”רית – התעטפה בטלית, הניחה תפילין, ערכה מדי שבת סעודה שלישית לחסידיה בביתה שבמאה שערים, לימדה תורה, העניקה ברכות, התפללה עם נשים אחרות בכותל המערבי ובקבר רחל, ולפי חלק מהעדויות אף עסקה בקבלה מעשית.

 

מאחורי הטקסט שבכותרת התמונה:

“גבירתי, יונתי תמתי, אמִתתי ואמונתי, ציצי ותפארתי, אמי רבנתי […] יהי אלוהיה עמה ויגדיל שמה” – אגרת מחורזת משנת 1664, מאת הרב פנחס חרירי, מראשי המקובלים השבתאים בכורדיסטן, לרבנית אסנת ברזאני

(מתוך הספר “יהודי מוצל: מגלות שומרון עד מבצע עזרא ונחמיה”, מאת עזרא לניאדו, הוצאת המכון לחקר יהדות מוצל, 1981)

פייסבוק

רגיל

הלנה כגן

ד”ר הלנה כגן, 1978-1889

היום, לפני 128 שנים, נולדה הלנה כגן, רופאת הילדים הראשונה בארץ ישראל. היא למדה רפואה בשווייץ, אך בארץ ישראל לא הורשתה לעבוד כרופאה והועסקה כאחות בביה”ח העירוני בירושלים, וכן הכשירה נערות יהודיות וערביות לעבודה כאחיות. במהלך מלחה”ע ה-1, כשרוב הרופאים גויסו לשירות צבאי, כגן הפעילה מרפאה ובית חולים, ורכשה את אמון הקהילה היהודית והערבית גם יחד. היא ניהלה את מחלקת הילדים הראשונה בארץ, ייסדה מרפאות טיפת חלב מטעם ויצו, ובמהלך המצור על ירושלים במלחמת העצמאות מונתה לאחראית על כל המרפאות בעיר, כולל טיפול בפליטים מהשכונות הערביות.

ויקיפדיה

פייסבוק

תמונה גדולה: בעבודה, מתוך אתר “אהבת ירושלים

תמונה קטנה: מתוך אתר “רחוב משלה“, באדיבות ויצו

 

רגיל

“דברי כמו פיראטית”

אהוי, חברות!

היום, 19 בספטמבר, נחגג מאז 1995 יום הדיבור הפיראטי, חג פארודי שבו נהוג לדבר בסלנג פיראטי ובחיתוך דיבור פיראטי.

החג נובע מתפיסה רומנטית של תור הזהב של הפיראטיות, והפך להיות גם חגה של כנסיית “מפלצת הספגטי המעופפת“.

ארררר!

 

גרייס או’מלי, 1603-1530

ראש שושלת או’מלי במערב אירלנד, שנודעה כ”מלכת הים של קונמארה” והובילה מרידות עיקשות באנגלים. היא זכתה לכבוד רב בקרב אנשיה על שהביאה את שבטה להיות מהיחידים שהתעשרו מדיג ומהעברת סחורות. היא הפכה לפיראטית רק כדי לשרוד מול ספינות ספרדיות, טורקיות ואנגליות. בשנות ה-60 לחייה, לאחר רדיפות ומאסר, קיבלה חנינה מהמלכה אליזבת ה-1. יותר מ-400 שנה מספר עליה הפולקלור האירי אגדות רבות.

כריסטינה אנה סקייט, 1677-1643

ברונית שוודית, אשר החל מ-1657 ניהלה, יחד עם אחיה ובעלה, ספינת פיראטים סודית שבאמצעותה תקפו ובזזו ספינות בים הבלטי. ב-1662, כאשר הנהיגה תקיפה של אוניית סוחר, רצח של כל צוותה והטבעתה, שברי האונייה שנסחפו לחוף משכו תשומת לב וחשפו את הסוד של הברונים. אחיה נעצר, נשפט והוצא להורג. כריסטינה אנה הצליחה להימלט לדנמרק ולא נשפטה משום שהחוק לא איפשר לתבוע אישה נשואה.

אן בוני, 1782-1700 ומרי ריד, 1721-1691

בוני הייתה שודדת ים אירית מפורסמת, שפעלה בעיקר באזור הקאריביים. מסופר עליה שבגיל 13 גרמה לאשפוזו של אדם בעקבות ניסיון תקיפה מינית, שחתרה תחת בעלה שחמד את רכוש אביה, ושסירבה לחכות בבטלה לשיבת אהובה ממסעותיו ולכן הצטרפה לסיפון, לבשה בגדי גבר וגם לחמה לצד הגברים.

ריד הייתה שודדת ים אנגלייה מפורסמת, שהתנהגה כגבר ונודעה כ”מרק ריד”, ככל הנראה על מנת להצליח להתפרנס, אם כי גם כשזהותה נחשפה, יחס הצוות אליה לא השתנה. היא הצטרפה לצי הבריטי, השתתפה במלחמת הירושה הספרדית, ובעת שהפליגה לאיי הודו המערבית ספינתה הותקפה בידי שודדי הים של בוני. ריד הייתה השורדת האחרונה שסירבה להיכנע, ובוני גילתה את מינה, צירפה אותה לצוות ספינתה והן הפכו לידידות טובות. כשצוות הספינה נתפס, שתיהן ניצלו מהוצאה להורג משום שטענו שהן בהיריון ושאין להעניש את עובריהן.

צ’ינג שי, 1844-1775

פיראטית סינית מפורסמת, המונצחת בספרים, משחקי וידאו וסרטים. היא הייתה זונה קנטונזית שנחטפה ע”י פיראטים והגיעה לפקד על צי של מאות ספינות ועשרות אלפי פיראטים. תחת הנהגתה נקבע קוד התנהגות פיראטי – ציות למנהיג/ה, איסור על גניבה מקופות ציבוריות, חלוקת השלל באופן הוגן ואיסור על אינוס שבויות. היא התעמתה עם האימפריות של התקופה, כולל הבריטים, הפורטוגזים ושושלת צ’ינג, והייתה מהמעטים שהצליחו לפרוש מהמקצוע.

 

עוד על ה”חג” בויקיפדיה

אתר “דבר כמו פיראט

פייסבוק

בתמונה: איור של צ’ינג שי, שם הצייר/ה לא ידוע, 1836

רגיל

מאדג’ סירס

פלורנס מדליין “מאדג'” סירס, 1917-1881

היום, לפני 136 שנים, נולדה מאדג’ סירס, מחליקה אמנותית בריטית, שהייתה גם שחיינית ורוכבת. אליפות העולם להחלקה אמנותית נוסדה ב-1896, כאירוע לגברים בלבד. אך משום שאיש לא שיער כי אישה תצליח להתמודד בספורט זה, לא היו תקנות שאסרו על השתתפות נשים – וב-1902 הייתה סירס האישה הראשונה שהתחרתה באליפות, והיא זכתה בה במדליית כסף. בעקבות זאת, נאסרה השתתפות נשים בתחרות, ולאחר מכן נוסדה תחרות נפרדת לנשים. סירס זכתה בשתי האליפויות הראשונות לנשים, ב-1906 וב-1907, וכן באולימפיאדת 1908, שבה נכלל לראשונה מקצוע ההחלקה האמנותית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קלרה גונזלס

קלרה גונזלס קאריו, 1990-1898

היום, לפני 119 שנים, נולדה קלרה גונזלס, האישה הראשונה בפנמה שסיימה לימודי משפטים ושכיהנה כשופטת, והראשונה באמריקה הלטינית שסיימה דוקטורט במשפטים. עבודת התזה שלה הייתה המחקר הראשון על מעמדן של נשים בפנמה ודחפה לשינוי בחוקה הפנמית. ב-1923 הקימה גונזלס את המפלגה הפמיניסטית הלאומית, וב-1946 כיהנה בוועדת החוקה שהעניקה לנשים שוויון חוקי ופוליטי מלא. כשופטת בבימ”ש לנוער סייעה בניסוח קווי המדיניות לשיפוט קטינים והקימה מוסד שיקומי לבני נוער. ביה”ס לסנגורים ציבוריים בפנמה נקרא על שמה, וכן פרס לעורכי דין הנאבקים למען זכויות אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מכונת הגלידה של ננסי ג’ונסון

ננסי ג’ונסון, 1890-1795

המציאה את מכונת הגלידה ב-1843

היום, לפני 174 שנים, רשמה ננסי ג’ונסון, ממציאה אמריקאית, פטנט על מכונה שמקפיאה גלידה. 22 שנים לפני המצאת המקרר השימושי הראשון, פיתחה ג’ונסון את המכונה הראשונה לייצור מסחרי של גלידה. זו הייתה מכונה ידנית בעלת דלי חיצוני המכיל קרח מרוסק וצילינדר עשוי פיוטר שאליו הוכנסו מרכיבי הגלידה ואפשר היה גם לפצלו ל-2 ולייצר שני טעמים שונים של גלידה בו זמנית. ג’ונסון מכרה את הזכויות על ההמצאה שלה לסיטונאי של כלי מטבח תמורת 200 דולר, כיוון שלא היו לה האמצעים לייצר אותה בעצמה. מכונות בעלות אותו המנגנון שימשו במשך שנים רבות בכל העולם, והכניסו לו הון.

עוד על מכונת הגלידה

עוד על ננסי ג’ונסון

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הפטנט להקפאת גלידה של ננסי ג’ונסון

בתמונה הקטנה: מכונה מקורית (לטענת המוכר) על פי התוכניות של ג’ונסון, עומדת למכירה באמאזון

רגיל

אווה (רחל) פרנק

אווה (רחל) פרנק, 1816-1754

היום, לפני 201 שנים, נפטרה אווה פרנק, מנהיגת כת הפרנקיסטים, האישה היחידה שהוכרזה כמשיחה ע”י כת יהודית. אביה, יעקב פרנק, הועיד אותה להנהגה מרגע לידתה; אף שמה טעון בסמליות של חוה ורחל אמנו. נאסר עליה להתחתן או לעזוב את הקהילה, היא הוצגה כברייה קדושה וכהתגלמות השכינה והייתה למושא פולחן: המאמינים, לרוב בני החברה הגבוהה, נוצרים ופרנקיסטים גם יחד, סגדו לאיקונות בדמותה ועולי רגל חויבו בטקס קפדני בבואם לפניה. חצר הפרנקיסטים הוקמה בעיר אופנבאך שבגרמניה, ושם אווה תרמה רבות לעניים וכן הקימה בכספה את הקפלה הראשונה בעיר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שרה איטה פלמן

שרה איטה פלמן, ? – 1935

היום, לפני 82 שנים, נפטרה שרה איטה פלמן, אֵם הפרדסנות העברית בארץ ישראל. ב-1884 עלתה פלמן ארצה עם בעלה דוד ושבעת ילדיהם, והם רכשו שטח אדמה בסמוך לכפר הערבי סומייל, לא רחוק מהקהילה היהודית ביפו, ונטעו בו את פרדס ההדרים העברי הראשון. דוד מת שנה אחר כך, והיא החליטה להישאר ולהמשיך לעבד את הפרדס, שקראה לו “גינת דוד”. שכניה הערבים, שכינו אותה “סית שרה” (גברת שרה), העריכו אותה מאוד והתגייסו להגנתה מפני שודדים. ב-1934 ערכה מועצת העיר ת”א, בראשות דיזנגוף, חגיגה לכבודה, במלאת 50 שנה לעלייתה. היום נמצא בשטח בניין עיריית ת”א ורח’ הפרדס.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם שלושה מבניה ושתיים מבנותיה, 1885
(התמונות מתוך שיתוף של נינה בפורום “פרש”)

רגיל

פלורנס דיקס

פלורנס אמיליה דיקס, 1959-1864

היום, לפני 153 שנים, נולדה פלורנס דיקס, מורה וסופרת קנדית. ב-1918, לאחר ארבע שנות מחקר וכתיבה, שלחה להוצאה לאור “מקמילן” את ספרה, “הרשת של הרומן העולמי”, המתעד את ההיסטוריה של העולם תוך הדגשת תרומתן של נשים. כעבור כחצי שנה קיבלה דחייה. כשקראה את “דברי ימי עולם” של הרברט ג’ורג’ ולס, שיצא לאור ב-1920 באותה הוצאה, הבחינה בדמיון ברור בינו לבין ספרה. היא תבעה את ההוצאה ואת ולס אך הפסידה, וכך גם בביהמ”ש לערעורים ולבסוף גם בביהמ”ש העליון בלונדון. רבים כיום מאמינים כי בתי המשפט זלזלו בה בשל מגדרה וכי ללא ספק נעשה פלגיאט.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיקס מימין

רגיל

לוֹטֶה כהן

שרלוטה (לוֹטֶה) כהן, 1983-1893

היום, לפני 124 שנים, נולדה לוֹטֶה כהן, חלוצת האדריכליות בארץ ישראל. ב-1916 קיבלה דיפלומה מהפקולטה לאדריכלות בבית הספר הטכני הגבוה של ברלין, ואת ניסיונה המקצועי צברה במהלך מלחה”ע הראשונה בשיקום ערים וכפרים בפרוסיה המזרחית שספגו פגיעות קשות. ב-1921 עלתה לארץ ישראל והטביעה את חותמה בדפוסי ההתיישבות החדשים בקיבוצים ובמושבים בשנות ה-20, בשכונות שהוקמו עבור אנשי העלייה החמישית ובשיכונים של ראשית המדינה. סגנון הבנייה שלה היה פונקציונלי וצנוע מסיבות אידיאולוגיות. הבולט שבבנייניה היה פנסיון “קֶטֶה דן” ברחוב הירקון 97, על חוף תל אביב.

ויקיפדיה

פייסבוק

[תודה לתומר שלוש, שכתב פוסט על לוטה כהן במסגרת השת”פ שלנו עם “פורום מתכנני ערים צעירים” לרגל יום האישה הבינלאומי]

רגיל

קמילה או’גורמן

מריה קמילה או’גורמן חימנז, 1848-1828

היום, לפני 169 שנים, הוצאה להורג קמילה או’גורמן, מאושיות החברה הגבוהה בארגנטינה דאז. כנערה התוודעה לאב לאדיסלב גוטיירס, כומר הקהילה שאליה השתייכה משפחתה, ובין השניים החל להתפתח רומן אסור, שכן הכומר היה כבול בנדר הפרישוּת. ב-1847 גנב גוטיירס מהכנסייה, עבירה שהעונש עליה היה גזר דין מוות. גוטיירס ואו’גורמן נמלטו יחד ומצאו מקלט בפרובינציית קוריינטס, אך במהרה אותרו, נעצרו, וב-18 באוגוסט 1848 הוצאו להורג בידי כיתת יורים בבואנוס איירס. או’גורמן הייתה כבת עשרים ובחודש השמיני להריונה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרי דרם

מרי אדלייד דרם, 1894-1828

היום, לפני 189 שנים, נולדה מרי דרם, עיתונאית ונואמת פמיניסטית צרפתייה, אשר האמינה בשינוי חברתי הדרגתי יותר מאשר במהפכות ופעלה למען חינוך ורפורמות חקיקתיות שיקדמו שינוי כזה. בין היתר קידמה חינוך לבנות ואמנציפציה פוליטית לנשים, ייסדה את “האגודה לזכויות נשים” ב-1870, הייתה ממקימות “החברה לשיפור גורלה של האישה” ב-1874, והייתה מיוזמות “האמנה הבינלאומית בדבר זכויות נשים” ב-1878. דרם הייתה האישה הראשונה שהושבעה ל”בונים החופשיים” בצרפת, וב-1892 יזמה את המסדר הבינלאומי המעורב הראשון של הבונים החופשיים, שנקרא “זכות האדם”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: פסל בדמותה הניצב בפריז

רגיל

טרואן דה מריקור

אן-ז’וזף טרואן דה מריקור, 1817-1762

היום, לפני 255 שנים, נולדה טרואן דה מריקור, זמרת ומהפכנית צרפתייה, מבשרת המאבק לאמנציפציה של הנשים. ב-1789, עם כינוס אסיפת המעמדות הראשונה בוורסאי, הייתה האישה היחידה שהחלה לפקוד את הטריבונות של האסיפה המחוקקת. דה מריקור הביעה בנאומיה השקפות רדיקליות שהקדימו את זמנן בעד זכות הנשים לשוויון, זכותן לבחור ולהיבחר בארגונים פוליטיים ושילובן בצבא, ונגד דחיקתן אל תפקידים מסורתיים של אמהות, רעיות ועקרות בית. היא הושמצה כבעלת מוסר מפוקפק, נעצרה בשל כוונות שטפלו עליה לרצוח את המלכה, ולבסוף אושפזה בשל מחשבות שווא של רדיפה ושיגעון.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הנסיכה סופיה דוליפ סינג

הנסיכה סופיה אלכסנדרה דוליפ סינג, 1948-1876

היום, לפני 141 שנים, נולדה סופיה דוליפ סינג, סופרג’יסטית ופעילה למען שחרור הודו, סיקית פונג’אבית שחיה בבריטניה. היא הובילה את “ליגת הנשים נגד מיסוי”, שהתנגדה לשלם מיסים כל עוד אין לנשים זכות הצבעה, וב-1910 השתתפה במצעד הסופרג’יסטיות שבו תקפו אזרחים והמשטרה את הפעילות, אירוע שנודע כ”יום שישי השחור”. על אף היותה מקורבת למשפחת המלוכה הבריטית, היא הייתה “פורעת חוק” וסייעה למנהיגי התנועה הלאומית ההודית. במהלך מלחה”ע ה-1 תמכה בחיילים אסייתיים בכוחות הבריטיים, מחתה נגד האיסור על נשים להשתתף במאמץ המלחמתי והתנדבה לצלב האדום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנסיכה סופיה דוליפ סינג מוכרת את מגזין “הסופרג’יסטית” מחוץ לארמון המפטון קורט בלונדון, שכמה דירות בו היו בבעלותה (כך כיתוב התמונה במקור, כפי שהתפרסמה בעיתון ב-1913)

רגיל

יום הולדת להיא-סטוריה: מרי ריטר בירד

לרגל יום הולדת 4 להיא-סטוריה, מוקירות את ההיסטוריונית הראשונה שכתבה מנקודת מבט היא-סטורית:

מרי ריטר בירד, 1958-1876

“אי-אפשר להבין את הדרך שבה נבנתה החברה שלנו מבלי להכיר בחלקן של נשים בביסוס חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, חופש הפולחן וכל זכויות הפרט, כל ההומניזם, כל ענפי הידע וכל דבר אחר בעל ערך” – מרי ריטר בירד (נולדה היום, לפני 141 שנים), היסטוריונית, ארכיברית ופעילת זכויות נשים וזכויות עובדים אמריקאית. היא הייתה פעילה ב”ליגת איגוד העובדות”, במפלגה הסופרג’יסטית של ניו יורק, באיחוד הקונגרסאי לסופרג’יזם ובארגוני נשים חשובים נוספים, וכתבה ספרים משפיעים על תפקידן ומקומן של נשים בהיסטוריה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אסתר בקר-ריינין

אסתר בקר-ריינין, 1973-1889

היום, לפני 44 שנים, נפטרה אסתר בקר, אשת העלייה השנייה, חברה בארגון “השומר”, חברת אסיפת הנבחרים הראשונה מטעם “אחדות העבודה” ופעילה בארגון “אמהות עובדות”. היא הייתה מהנשים הראשונות ב”השומר” שהחזיקו בנשק אישי, ואף הבריחה נשק להגנה עצמית ליישובים אחרים. בחוות סג’רה נאבקה על שוויון בין גברים לנשים ופעלה לשינוי חלוקת התפקידים בקולקטיב – הובילה את “מרד חדר האוכל”, שבו שבתו הנשים וסירבו לבשל כל עוד לא ישתתפו הגברים בעבודות המטבח. היא הייתה בין החורשות הראשונות ובין אלו שהנהיגו אופנה שכללה שיער קצוץ ומכנסי עבודה קצרים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם אחיה חיים ואחותה שפרה לבית שטורמן, מתוך האתר של גילי חסקין

 

רגיל

לוסי ברנס

לוסי ברנס, 1966-1879

היום, לפני 138 שנים, נולדה לוסי ברנס, סופרג’יסטית אמריקאית. ב-1912, משסירבה התנועה הלאומית-אמריקאית למען זכויות נשים לנקוט קו חריף יותר נגד המפלגה הדמוקרטית (שהייתה בשלטון), ייסדו ברנס ואליס פול את השדולה הרדיקלית למען זכות בחירה לנשים. ב-1914 הייתה ברנס האישה הראשונה שנאמה בפני הקונגרס על התיקון לחוקה שהציעה סוזן ב’ אנתוני, וב-1916 ייסדה עם פול את מפלגת הנשים הלאומית. מבין כל הסופרג’יסטיות, ברנס שהתה הכי הרבה זמן בכלא, לרוב בשל הפרות סדר בהפגנות מול הבית הלבן, ובמהלך מעצריה הוכתה ע”י הסוהרים, הושלכה לצינוק והואכלה בכפייה.

ויקיפדיה

פייסבוק