עמוד 1
רגיל

מארי פרנסואז ברנאר

מארי פרנסואז ברנאר (נולדה בשם פאני מרטין), 1901-1819

היום, לפני 199 שנים, נולדה מארי פרנסואז ברנאר, פעילת זכויות בעלי חיים צרפתייה. ב-1845 נישאה לקלוד ברנאר, והנדוניה שלה היא שאפשרה לו להפוך למי שנודע בכל העולם כ”אבי הפיזיולוגיה הניסויית”, בשל שיטות המחקר שלו שכללו ניתוחים ללא הרדמה של כלבים, ארנבים וחיות נוספות. ב-1870, על אף היותה קתולית בחברה שמרנית, היא התגרשה ממנו על רקע התנגדותה העמוקה למתודיקה זו – וייסדה יחד עם בנותיה את האגודה הראשונה בצרפת להגנה על בעלי חיים, השתתפה בהפגנות ובמחאות נגד ניסויים בבעלי חיים והקימה מקלט לכלבים וחתולים משוטטים, נטושים וחולים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: דיוקן של מארי פרנסואז

בתמונה הגדולה: בנותיה, מארי-לואיז (מימין) וז’אן-הנרייט “טוני” (משמאל)

התמונות מתוך מאמר (בצרפתית) על חייו של קלוד ברנאר

רגיל

ג’סטינה בודז’ינסקה-טיליקה

ג’סטינה בודז’ינסקה-טיליקה, 1936-1867

היום, לפני 151 שנים, נולדה ג’סטינה בודז’ינסקה-טיליקה, רופאה, פעילת זכויות נשים ופוליטיקאית פולנייה. היא למדה רפואה בפריז וב-1898 פתחה שם מרפאה. ב-1905 החליטה לחזור לפולין, והייתה מהרופאות הראשונות ששילבו בעבודתן חינוך נערות להיגיינה ולתזונה נכונה. ב-1919, שנה לאחר שנשות פולין קיבלו את זכות ההצבעה, נבחרה למועצת העיר ורשה ושם פעלה במשך 25 שנים לקידום בריאותן, זכויותיהן ומעורבותן הפוליטית של נשים. בין היתר הובילה מאבק לדה-קרימינליזציה של הפלות, הקימה את המרפאה הראשונה בפולין לתכנון ילודה, וייסדה את ארגון הרופאות הפולניות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: על ספסל הנאשמים, מאי 1931 (במסגרת המשפט נשלחה לשנת מאסר על ארגון הפגנות)

רגיל

מריה ספירדונובה

מריה אלכסנדרובה ספירדונובה, 1941-1884

היום, לפני 77 שנים, הוצאה להורג מריה ספירדונובה, מהפכנית סוציאליסטית רוסייה. ב-1905 התנקשה בחייו של קצין משטרה בכיר שהוביל את דיכוי מרד האיכרים – מעשה הטרור הפוליטי המפורסם ביותר שביצעה אישה ברוסיה. 11 שנים עונתה בכלא בסיביר, עד ששוחררה כגיבורת המהפכה העממית של 1917. אחר כך הובילה את המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית לברית עם לנין, אך ב-1918, משנוכחה באופיו הרודני של המשטר הבולשביקי, ביקרה אותו בחריפות ונכלאה שוב, הפעם במוסד לחולי נפש. במהלך הטיהורים הגדולים של סוף שנות ה-30 נשלחה לעבודות כפייה בגולאג ולבסוף הוצאה להורג.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מריה ספירדונובה (במרכז עם משקפיים), בדרך לסיביר, קיץ 1906. איתה בתמונה מריה שקולניק ורבקה פיאלקה, שתיים מ”השש” (Shesterka), נשות המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית אשר נקטו פעולות טרור פוליטי

רגיל

אוֹנָה מסיוטיינה

אוֹנָה מסיוטיינה, 1949-1883

היום, לפני 135 שנים, נולדה אוֹנָה מסיוטיינה, אשת חינוך ופעילת זכויות נשים ליטאית. ב-1905 הייתה ממקימות התאחדות הנשים הליטאיות, הארגון הראשון במדינה למען זכויות נשים. היא הקימה וניהלה את בית הספר הראשון לבנות בשפה הליטאית ופעלה לקידום השפה והתרבות הליטאית. היא פעלה גם נגד האוטוקרטיה הצארית ולמען עצמאות ליטא, ייצגה את איגוד המורים הליטאי ואת מועצת הנשים הליטאיות בכנסים פוליטיים וכיהנה כחברת מועצה במחוז אוטנה. ממשלת ליטא הכירה בפועלה והעניקה לה אותות כבוד רבים, אך עם עליית השלטון הסובייטי הורחקה ממשרות ההוראה ומהשירות הציבורי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מנהלת בית הספר לבנות בווילנה, 1921

בתמונה הקטנה: הפלג הקתולי של האספה המכוננת של נשות ליטא (אונה מסיוטיינה ראשונה מימין), 1921

רגיל

אן ויטני

אן ויטני, 1915-1821

היום, לפני 197 שנים, נולדה אן ויטני, פסלת ומשוררת אמריקאית. אף שנאסר אז על נשים לפסל ולצייר מודלים גבריים, היא פיסלה דמויות היסטוריות ופוליטיות חשובות בגודל טבעי, ובכללן נשים מובילות בתחומן, כמו סופרג’יסטיות, אמניות ונשים במקצועות שנחשבו גבריים בלבד בתקופתה. היא שברה מוסכמות גם בחייה הפרטיים, בפעילותה למען שחרור עבדים, למען זכויות נשים, למען גישה שווה להשכלה ולמען שימור הסביבה, ובמערכת היחסים ארוכת השנים שניהלה עם האמנית אבי אדלין מנינג, איתה חיה וטיילה ברחבי העולם. יצירותיה מוצגות כיום כמונומנטים במיטב המוזיאונים בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “ליידי גודייבה”, פסל שיש מ-1864, מוצג במוזיאון דאלאס לאמנות

בתמונה הקטנה: אן ויטני (יושבת), עם שותפתה לחיים אבי מדלין מנינג

רגיל

וילהלמינה מלכת הולנד

וילהלמינה הלנה פאולין מרי, מלכת הולנד, 1962-1880

היום, לפני 138 שנים, נולדה וילהלמינה, שהייתה מלכת הולנד במשך כמעט חמישים ושמונה שנים, יותר מכל מונרך הולנדי אחר. בכל מה שעברה הולנד בתקופת מלכותה – שתי מלחמות עולם, רפורמה למשטר דמוקרטי, תקופת השפל הגדול וירידת כוחה כמעצמה קולוניאלית – נהנתה המלכה מפופולריות רבה ומתמיכת בני עמה והייתה מעורבת בכל ההכרעות החשובות. במהלך מלחה”ע ה-2 נודעה גם בעמידתה האיתנה בראש הממשלה ההולנדית הגולה, והיוותה מקור עידוד והשראה ללוחמי המחתרת ההולנדית בהתנגדותם להיטלר, אותו כינתה “אויבו הגרוע ביותר של המין האנושי”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן עם גלימת ההכתרה, מאת תרזה שוורץ, 1898

בתמונה הקטנה: מקריאה נאום לבני עמה ברדיו אורנג’ של ממשלת הולנד הגולה, 1940

רגיל

אנג’ליקה שץ

אנג’ליקה שץ, 1975-1897

היום, לפני 121 שנים, נולדה אנג’ליקה שץ, פסלת וציירת ילידת בולגריה, בתו המנודה של בוריס שץ, מייסד “בצלאל”. יצירותיה הוצגו ברחבי אירופה, והיא נודעה גם כמורה לאמנות, מבקרת אמנות ודמות בולטת בחיי התרבות. לאחר מלחה”ע השנייה עלתה לישראל, המשיכה לעסוק בציור ובפיסול והתפרנסה מעיצוב כרזות קולנוע, אך מעולם לא זכתה להכרה משמעותית בארץ. ב-2010, לאחר שאוצרת המוזיאון היהודי בפראג מצאה ציור שלה והחלה לחקור על אודותיה, גילה נינהּ יצירות שלה שאופסנו בבוידעם בבית אביו. ב-2013 הוצגו ציורים אלה במוזיאון תל אביב לאמנות, בתערוכה “בת אבודה, בת אובדת”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “ירקות בשוק בבולגריה” מאת אנג’ליקה שץ

בתמונה הקטנה: תמונת פספורט של אנג’ליקה שץ, מתוך אוסף משפחתי, באדיבות דן פאר (נינה שמצא את יצירותיה)

רגיל

דורה גאבה

איזידורה (דורה) פטרובה גאבה, 1983-1888

היום, לפני 130 שנים, נולדה דורה גאבה, משוררת, סופרת ומתרגמת יהודייה בולגרייה. היא פרסמה ספרי שירה לילדים ולמבוגרים, ספרי מסעות, סיפורים קצרים ומאמרי ביקורת בתחום הספרות והתיאטרון. היא הייתה לסופרת ומשוררת נערצת במיוחד על ידי ילדים ובני נוער בבולגריה, ושיריה הולחנו על ידי מיטב מלחיני בולגריה. היא גם תרגמה יצירות רבות מפולנית, מצ’כית, מרוסית, מיוונית ומצרפתית לבולגרית. היא פתחה את ביתה בפני משוררים צעירים כמרחב לחיות וליצור בו, וכיהנה, בין היתר, כנספחת התרבות של שגרירות בולגריה בפולין וכנשיאת ארגון הסופרים הבולגרי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: דורה גאבה (במרכז) עם יורדן סטאבל ואליסבטה בגריאנה, מהסופרים הבולטים בבולגריה בראשית המאה ה-20

רגיל

סופיה סמית’

סופיה סמית’, 1870-1796

היום, לפני 222 שנים, נולדה סופיה סמית’, יורשת עשירה ופילנתרופית אמריקאית. בהיותה חירשת, שקלה להקדיש את הונה להקמת מוסד לחירשים, אך משמוסד כזה הוקם ב-1868, החליטה לתמוך בהשכלה גבוהה לנשים, ברמה זהה לזו שקיבלו אז גברים – וב-1871, שנה לאחר מותה, מימן עיזבונה את הקמת הקולג’ לנשים בהארטפילד, מסצ’וסטס. “לדעתי בזכות חינוך גבוה ונוצרי יותר לנשים, ה’עוולות’ שנעשו להן יזכו לתשומת לב, שכרן יעלה בהתאם ותתחזק השפעתן על תיקון החברה; כמורות, ככותבות, כאמהות, כחברות בחברה האנושית, כוחן להיטיב יגדל באופן בל ישוער,” כתבה בצוואתה.

ויקיפדיה

אתר “סמית’ קולג'”, מהמכללות הפרטיות הטובות בארה”ב כיום

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך פרויקט תיעוד של נשים חלוצות ממסצ’וסטס

התמונה הקטנה מתוך ספריית סמית’ קולג’, שנת 1868~

רגיל

ריימונד דה לרוש

“הברונית” ריימונד דה לרוש, 1919-1882

היום, לפני 136 שנים, נולדה ריימונד דה לרוש, טייסת ומהנדסת צרפתייה, האישה הראשונה בעולם שקיבלה רישיון טיס, כשזה הונפק לה ב-8 במרץ 1910 ע”י הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה. כחלק מהאליטה המצומצמת של חלוצי התעופה, השתתפה בטיסות ראווה רבות וקבעה שיאים במשך טיסה, במרחק (323 ק”מ) ובגובה (15 אלף רגל). עם פרוץ מלחה”ע הראשונה ביקשה להתגייס לצבא הצרפתי כטייסת אך נדחתה בטענה כי הדבר מסוכן מדי לנשים, והתנדבה לשרת כנהגת צבאית בחזית, לעתים תחת אש. ב-1919, כששימשה כטייסת המבחן המקצוענית הראשונה בעולם, נהרגה בהתרסקות מטוס.

ויקיפדיה

שבוע התעופה הבינלאומי לנשים מצוין מדי שנה בשבוע של 8 במרץ, היום שבו קיבלה דה לרוש את רישיון הטיס שלה וגם יום האישה הבינלאומי

פייסבוק

רגיל

ג’יין לודון

ג’יין ווב לודון, 1858-1807

היום, לפני 211 שנים, נולדה ג’יין לודון, סופרת אנגלייה, מחלוצות תחום המדע הבדיוני. בגיל 17 נותרה יתומה וחסרת פרוטה, והחליטה להתפרנס מכתיבה. ב-1827 יצא לאור ספרה הראשון, “המומיה”, רומן מוזר ופרוע המתרחש במאה ה-22; בשונה מיצירות מד”ב מוקדמות רבות, העתיד לפי לודון לא תואר כדומה לקיים בשינויים קלים אלא כלל שינויים מהפכניים בטכנולוגיה, במדע, בחברה ואפילו באופנה, כמו רובוטים רפואיים, אינטרנט ומכנסי נשים. היא כתבה גם מדריכי גינון פופולריים, אשר לראשונה מסגרו את הגינון כתחביב המתאים גם לנשים צעירות ולאו דווקא כאמנות הדורשת רמה גבוהה של מומחיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: איור מתוך אחד ממדריכי הגינון של ג’יין לודון, 1842

רגיל

קרוליין הסלט

דיים קרוליין הארייט הסלט, 1957-1895

“החשמל סולל דרך גבוהה יותר עבור נשים – נשים המשוחררות מעבודות פרך, שיש להן זמן להגות בחייהן… אנו צועדים לעבר עידן שבו הפן הרוחני הגבוה יותר של החיים יימצא בהתפתחות חופשית יותר, והדבר יתאפשר רק כאשר נשים תשוחררנה מעבודות הפרך השוחקות את הנשמה. אני רוצה שלכל אישה יהיה הפנאי להכיר יותר לעומק את הסוגיות העומדות על סדר היום.”

היום, לפני 123 שנים, נולדה קרוליין הסלט, מהנדסת אלקטרוניקה ופעילת זכויות נשים אנגלייה. היא עבדה כפקידה בחברה לייצור דוודים, ובמהלך מלחה”ע ה-1 קיבלה שם הכשרה בסיסית בהנדסה והחלה לפעול למען קידום נשים בעולם האלקטרוניקה. בשנות ה-20 הייתה נשיאת ההתאחדות האלקטרית לנשים, שפעלה לרתום את יתרונות החשמל למען שחרור נשים ממטלות משק הבית כך שתוכלנה לממש את שאיפותיהן מחוץ לבית. הסלט הייתה, בין היתר, נציגת בריטניה בכנסים עולמיים על אנרגיה, נשיאת הפדרציה העולמית לנשות מקצוע וחברת הוועדה לעבודת נשים במשרד העבודה הבינלאומי של האו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך חשבון הטוויטר של ארכיון הספרייה של IET – המכון להנדסה וטכנולוגיה בבריטניה
התמונה הקטנה: מתוך כתבה על 10 נשים פורצות דרך בהנדסה באתר “איך דברים עובדים”

 

רגיל

שרה פורבס בונטה

שרה פורבס בונטה, 1880-1843

היום, לפני 138 שנים, הלכה לעולמה שרה פורבס בונטה, נסיכת בני היורובה שבמערב אפריקה, אזור ניגריה של היום. בגיל 5 התייתמה מהוריה בטבח של צבא דהומיי (ממלכה באזור בנין של היום, ממובילות סחר העבדים האטלנטי דאז) ושועבדה כשפחה למלך – ובמפנה דרמטי נמסרה לקצין בצי המלכותי הבריטי כ”מתנה” למלכה ויקטוריה, שהתרשמה מאוד מחוכמתה יוצאת הדופן ומכישרונה המוזיקלי של הצעירה, אימצה אותה כבת חסות ומימנה את השכלתה. לימים נישאה שרה לאיש עסקים עשיר מסיירה לאון ושבה עמו לאפריקה. כמה מצאצאיה נמנים היום עם האריסטוקרטיה של ניגריה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: דיוקנאות של שרה פורבס בונטה מאת קאמי סילבי, ספטמבר 1862. מהדיוקנאות המצולמים הראשונים של אדם שחור, מוצגים היום בגלריית הדיוקנאות הלאומית בלונדון

רגיל

ג’וזפין קוקרן

ג’וזפין גאריס קוקרן, 1913-1839

היום, לפני 105 שנים, הלכה לעולמה ג’וזפין קוקרן, ממציאה אמריקאית. כדי לשמור על כלי החרסינה היקרים שלה, וכדי להקל על עקרות הבית לאחר שטרחו על הכנת ארוחה ואירוח, תכננה במחסן הכלים שבחצר ביתה מכונה אוטומטית לשטיפת כלים. ב-1886 רשמה פטנט על אבטיפוס למדיח הכלים: דוד נחושת שבתוכו גלגל עם רשת ברזל, ובה מקום ייעודי לצלחות ולכוסות; כשהגלגל הסתובב בעזרת מנוע חשמלי, הותזו מלמעלה מים חמים עם סבון. בתערוכה העולמית של שיקגו ב-1893 זכה המדיח שלה בפרס הראשון, ובעקבותיו זכה גם להצלחה מסחרית. ב-2006 הוכנסה להיכל התהילה של הממציאים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: קוקרן מציגה את האבטיפוס הראשון למדיח הכלים האוטומטי

רגיל

פאניה חיסין

פאניה (פרידה) חיסין (פריזר), 1920-1862

היום, לפני 156 שנים, נולדה פאניה חיסין, מחלוצות העלייה הראשונה לארץ ישראל. היא נולדה ברוסיה והשתלמה בקונסרבטוריון במוסקבה להיות זמרת אופרה. ב-1881, לאחר פרוץ הפוגרומים שנודעו בשם “הסופות בנגב”, הצטרפה יחד עם בעלה ד”ר חיים חיסין לגרעין הראשון של אגודת ביל”ו שעלה לארץ, והם למדו חקלאות ב”מקווה ישראל” ועבדו בפרדסי יפו. הם נמנו עם המשפחות המייסדות של “אחוזת בית”, וכן היו ממקימיהן ומגניהן של ראשון לציון וגדרה, והיא הייתה דמות בולטת בפעילויות הציבוריות והחברתיות בתל אביב הקטנה. בני הזוג חיסין מונצחים יחד ברחוב ובגינה ציבורית בתל אביב.

ויקיפדיה

עוד באתר “משפחות מייסדי תל אביב

ובאתר “אלבום המשפחות – עדת ראשון לציון

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקנה של פאניה חיסין (צולם בערך בשנת 1913)

התמונה הקטנה: מתוך אלבום המשפחות של עדת ראשון לציון

רגיל

מרי וירג’יניה קוק פאריש

מרי וירג’יניה קוק פאריש, 1945-1862

“נראה כי לבנים חושבים שניתנה להם זכות משמיים להפעיל מלחמת אזרחים על שחורים, עד כדי שפיכות דמים. הם מתייחסים לחייהם של אחיהם השחורים כבועה שאפשר לפוצצה להנאתם. אותה הרוח שהתקיימה בדרום לפני עשרים וארבע שנים [עת בוטלה העבדות], עודנה קיימת ומשגשגת היום. זכויותיו של השחור כאזרח עדיין נשדדות, דבר המובהר לו מעל לכל ספק באמצעות מותם של אלו שנפלו במרד האחרון. הזעקה אינה יכולה להימשך עוד.”
(מתוך טור שלה במוסף הנשים של כתב העת “הבפטיסט האמריקאי”, 1889)

היום, לפני 156 שנים, נולדה מרי וירג’יניה קוק פאריש, אשת חינוך, עיתונאית ופעילה חברתית אמריקאית, מראשונות הפמיניזם הבפטיסטי השחור. אף שכנערה שחורה בדרום ארה”ב דלתות רבות היו סגורות בפניה, היא נאבקה ללמוד ולהצטיין, והייתה לפרופ’ לחינוך באוניברסיטה. היא נודעה ככותבת ונואמת מוכשרת, ונאבקה לפרסם את דעותיה בקהילה הנוצרית על זכות בחירה לנשים, על רפורמה חברתית לאי-אפליית שחורים ועל שוויון זכויות לכולם בתעסוקה ובחינוך. ב-1896 השתתפה בכנס הייסוד של ההתאחדות הלאומית של נשים צבעוניות, שם פעלה לקידום רפורמה בחינוך, בבריאות וברווחה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: איור של קוק פאריש, 1891 (מתוך הארכיון הדיגיטלי של ספריית ניו יורק)

בתמונה הקטנה: צילום משנת 1893 לערך
רגיל

אנה פילוסופובה

אנה פבלנה פילוסופובה, 1912-1837

היום, לפני 181 שנים, נולדה אנה פילוסופובה, פילנתרופית ופמיניסטית רוסייה, ממייסדות תנועת הנשים ברוסיה. ב-1860 הייתה ממייסדות אגודה פילנתרופית, שבמקום לחלק קצבאות לעניים העניקה להם השכלה ודיור בעלות נמוכה כדי שיוכלו להתפרנס בכוחות עצמם. ב-1867 יזמה פנייה לצאר לפתיחת קורסים אוניברסיטאיים לנשים, ולאחר כעשור של התנגדות מצד שמרנים קיבלה אישור רשמי לפתוח את אוניברסיטת הנשים הראשונה ברוסיה. ב-1908 כיהנה כיו”רית קונגרס הנשים הרוסיות הראשון, שפעל לקידום זכות בחירה גם לנשים, לאחר שב-1905 הוקם הפרלמנט הרוסי וזכות כזו הוענקה לגברי רוסיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן משנת 1911, מתוך “טרטיאקוב גלרי”, מגזין אמנות רוסי-אנגלי

בתמונה הקטנה: דיוקן מאת מיכאיל בריאנסקי, 1876

רגיל

קתרינה ואן טוסנברוק

אלברטה פיליפינה קתרינה ואן טוסנברוק, 1925-1852

“לפני הכול, אני מאמינה שלנשים צריך להיות אמון וכבוד לעצמן. אני מאמינה שבאמצעות עבודה מתמדת אנו יכולות להגיע לעצמאות כלכלית. הדימוי של האישה בשיח יתפתח אז למושג חדש. אינני מעזה להתנבא איך הוא ייראה, אבל בדבר אחד אני בטוחה: אנחנו הנשים מגלמות את האידיאל, בין שנאחז במטאטא, באזמל ניתוחים או בהגה השלטון.”
(מתוך נאום של קתרינה ואן טוסנברוק על “היעדר חיי רוח בקרב נשים צעירות וילדות”, בפתיחת כנס על עבודת נשים, האג 1898, לקידום עצמאות כלכלית לנשים)

היום, לפני 166 שנים, נולדה קתרינה ואן טוסנברוק, רופאה וסופרג’יסטית הולנדית. ב-1880 הייתה לסטודנטית הראשונה באוניברסיטת אוטרכט, ומהרופאות המוסמכות הראשונות בהולנד ובאירופה בכלל. היא התמחתה כגינקולוגית, בעת שבה לא היו רופאות מומחיות, וקידמה היגיינה ורפואה מונעת לנשים; בין היתר, התנגדה למחוכים, תמכה בהפלות ופעלה נגד ניתוחי עיקור לא הכרחיים. ב-1899, על אף ספק ולעג מצד הממסד הרפואי, הוכיחה את קיומו ומבנהו של היריון חוץ-רחמי בשחלות, וב-1902 חקרה לראשונה את סרטן צוואר הרחם. לאחר מותה נוסדה קרן על שמה, המעניקה מלגות מחקר לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ד”ר ואן טוסנברוק, צילום: ג’ייקוב מרקלבך, 1922 (מתוך האתר של ארכיון העיר אמסטרדם)

בתמונה הקטנה: ד”ר ואן טוסנברוק, צילום: פ”ד ואן ראיין, סביבות 1890

רגיל

לואיזה גארט אנדרסון

ד”ר לואיזה גארט אנדרסון, 1943-1873

היום, לפני 145 שנים, נולדה לואיזה גארט אנדרסון, חלוצה בתחום הרפואה וסופרג’יסטית אנגלייה. היא למדה ועבדה כמנתחת בביה”ס הלונדוני לרפואה לנשים, שנוסד ע”י אמה, אליזבת גארט אנדרסון, הרופאה המוסמכת הראשונה. ב-1910 הייתה במשלחת שהציגה בפני ראש ממשלת בריטניה דרישה לאפשר לנשים את זכות ההצבעה, וכן הייתה חברת האיגוד החברתי והפוליטי של נשות בריטניה. במהלך מלחה”ע ה-1, לאחר שהצעותיה נדחו ע”י הרשויות בבריטניה, התנדבה לצבא צרפת כמנתחת ראשית בחיל הרפואה לנשים והקימה בתי חולים צבאיים שאוישו כולם ע”י נשים – מהמנתחות ועד הסניטריות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם כלביה ויליאם וגארט, סביבות 1915

בתמונה הקטנה: עם אמה, 1876. מתוך הספר “בנות גארט החלוצות – לשבור את המחסומים העומדים בפני נשים” (2008)

רגיל

מריה וסטון צ’פמן

מריה וסטון צ’פמן, 1885-1806

היום, לפני 212 שנים, נולדה מריה וסטון צ’פמן, פעילה לביטול העבדות בארה”ב. היא האמינה בצורך ובחובה לבטל את העבדות מיידית וללא פשרות, ושיש לעשות זאת לא בדרך של כפייה ממסדית, פוליטית או דתית, אלא על ידי “שכנוע מוסרי”, או “אי-התנגדות”, והימנעות מקשר עם בעלי עבדים ותומכיהם. אל מול הפגנות זעם, מתקפה ציבורית ולעג חברתי שהופנו אישית כלפיה, היא עמדה במשך כ-30 שנים בחזית המאבק – גייסה תמיכה וכספים למען המטרה ברחבי העולם המערבי, הייתה ממנהיגות החברה האמריקאית נגד עבדות וארגונים נוספים, וכן ערכה וכתבה ספרים, מאמרים וכתבי-עת בנושא.

ויקיפדיה

פייסבוק