עמוד 1
רגיל

רוזה וולט-שטראוס

רוזה וולט-שטראוס, 1938-1856

היום, לפני 152 שנים, נולדה רוזה וולט-שטראוס, רופאה ופעילה פמיניסטית. ב-1878 הייתה לרופאה הראשונה באוסטריה מולדתה, ובין רופאות העיניים הראשונות באירופה בכלל. היא נישאה לאיש עסקים אמריקאי, ובארה”ב עבדה כמנתחת עיניים ונחשפה לסופרג’יסטיות. עם עלייתה ב-1919 לארץ ישראל, היא פרסמה בעיתונות תביעה להכרה בזכות האישה לשוויון כזכות אוניברסלית שאין לערער עליה, ובמהרה נבחרה ליו”רית התאחדות הנשים העבריות לשיווי זכויות. בזכות המאבק שניהלו בשנות ה-20 מול מנהיגי היישוב הישן, שאלת זכותן של נשים לבחור ולהיבחר לא הועמדה בספק עם הקמת המדינה.

ויקיפדיה

עוד על “המלחמה בהדרת נשים, גרסת המנדט: מפלגת נשים לוחמנית הוקמה בארץ ישראל כבר ב-1919, כשבמדינות אחרות רק חלמו על כך. המאבק שניהלו קצר הצלחות, בהן העלאת גיל הנישואין וזכות בחירה לנשים” (מתוך כתבה ב”הארץ”, 2013)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם בתה, נלי שטראוס-מושנזון, עיתונאית ופעילה פמיניסטית אף היא (בתמונה היא בת שנה, 1893, באדיבות הארכיון הציוני המרכזי)

בתמונה הקטנה: כמה מן המנהיגות והמייסדות של התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל; וולט-שטראוס יושבת במרכז (1932, באדיבות ארכיון יד בן צבי)

רגיל

ספר הבישול הסופרג’יסטי

ספר הבישול הסופרג’יסטי, יצא לאור לראשונה ב-1886

היום, לפני 131 שנים, יצא לאור ספר הבישול הסופרג’יסטי הראשון. בין המתכונים למגוון של מאכלים ביתיים מרגיעים וגם מנות מפוארות, באדיבותן של פעילות בולטות, נשזרו ציטוטים מפורסמים וקריצות סאטיריות בעד זכות ההצבעה לנשים. מאחורי הקלעים של הצעדות, ההפגנות והנאומים שבחזית, ספרי הבישול של הסופרג’יסטיות שימשו לגיוס כספים ולהפצת המסר לכל בית, וכן ליצירת רשתות בין נשים. בנוסף, הן רצו להוציא את העוקץ מהלעג שהופנה כלפיהן ולהפריך את התפיסה הרווחת שתמיכה בשוויון זכויות לנשים עומדת בסתירה ליכולתן לדאוג לבתיהן ולהיות רעיות ואמהות.

 

“פשטידה לבעל הסקפטי

1 ליטר טוב לב אנושי

8 סיבות:

מלחמה

עבדות לבנה

העבדת ילדים

8,000,000 נשים עובדות

דרכי תחבורה רעועות

מים מורעלים

אוכל מזוהם

יש לערבב עם טקט וכפפות קטיפה, בלי סרקזם, במיוחד את הקרום העליון. חובה לעבוד עם הקרום העליון בזהירות רבה, פן יהפוך למריר מדי.”

(אחד המתכונים הסאטיריים מתוך “ספר הבישול הסופרג’יסטי” שיצא לאור בפיטסבורג ב-1915)

 

עוד על ספרי הבישול הסופרג’יסטיים

פייסבוק

 

בתמונה הגדולה: כריכת הספר מ-1886

בתמונה הקטנה: אליס בנקר סטוקהם, מיילדת וגינקולוגית משיקגו, שכאשת רפואה בלטה בהתנגדותה לאלכוהול וללבישת מחוכים, ובאופן מפתיע לזמנה עודדה אוננות. היא תרמה לספר מתכון לעוגת קורליין

רגיל

קנדלריה פיגוארדו

קנדלריה פיגוארדו, 1914-1852

היום, לפני 165 שנים, נולדה קנדלריה פיגוארדו, גיבורת מלחמת השחרור של קובה מידי ספרד. עם פרוץ מלחמת עשר השנים ב-1868, פיגוארדו בת ה-16 הסתערה אל מעוז ההתקוממות באזור ביאמו, בעודה רוכבת על גבי סוס לבן ומנופפת בדגל החדש של קובה העצמאית. ב-1871 לכדו הספרדים רבים ממנהיגי המורדים והוציאו אותם להורג, ופיגוארדו עצמה נכלאה, נחקרה בעינויים ולבסוף גורשה מקובה, ובעיצומה של סופת הוריקן הפליגה לפלורידה. ב-1901, לאחר שארה”ב השתלטה על מושבות ספרד בים הקריבי בסיוע הפליטים הקובנים, פיגוארדו חזרה לקובה וזכתה לראות את הדגל הקובני מונף בגאון בהוואנה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פינה קופר

דיים פינה קופר, 1994-1895

היום, לפני 122 שנים, נולדה פינה קופר, “קוּיה” (זקנת שבט או מנהיגה) מאורית, שפעלה במשך שנים רבות למען זכויותיו של עמה בניו זילנד. היא הייתה הנשיאה הראשונה של הליגה לרווחת נשים מאוריות, ארגון לקידום סוגיות של בריאות, דיור, חינוך ורווחה, וגייסה כספים להקמת מרכזים קהילתיים לשימור התרבות המאורית. ב-1975, בגיל 80, ארגנה והובילה צעדה לכל אורך האי הצפוני של ניו זילנד עד לבית הפרלמנט, במחאה על גזילת אדמות מאוריות. פועלה זיכה אותה בהכרה בינלאומית ובאותות כבוד מטעם האימפריה הבריטית ומטעם ניו זילנד, והמאורים מכנים אותה “אֵם האומה”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: המון הצועדים בצעדת הקרקעות המאוריות חוצים את גשר נמל אוקלנד, ניו זילנד, אוקטובר 1975

בתמונה הגדולה: פינה קופר בת ה-80 מובילה את הצעדה

רגיל

סופיה גומליוס

סופיה לוביזה גומליוס, 1915-1840

היום, לפני 177 שנים, נולדה סופיה גומליוס, אשת עסקים שוודית. בגיל 37 לוותה כסף מאחיה כדי להקים משרד פרסום, שהלך וצמח ברחבי אירופה והוא פעיל עד היום, כלומר הוא ממשרדי הפרסום והתקשורת הוותיקים בעולם. היא תמכה בהצגת אמת בפרסום כדי לבנות אמון מול הלקוחות, ובידלה את עצמה ממתחריה דאז בכך שהעסיקה מאיירים ויצרה פרסומות המשלבות אלמנטים ויזואליים עם סלוגנים. גומליוס הייתה גם פעילה למען דמוקרטיה ועיתונות חופשית בשוודיה, ושימשה כגזברית הארגון של נשות שוודיה למען סופרג’יזם. בעת מותה תוארה כאשת העסקים המצליחה ביותר בשוודיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

חוק הסאטי הבנגלי

חוק הסאטי הבנגלי (תקנה 17), 1829

היום, לפני 188 שנים, אסרה הודו על קיום טקס ה”סאטי” (מילולית: “האישה המסורה”) – הקרבת האלמנה ההינדית על ידי קבורתה או שריפתה בחיים, יחד עם בעלה המנוח. בתחילת המאה ה-19 אחת מכל אלף אלמנות, מכל הקאסטות, ביצעה סאטי, מרצונה לכאורה אך לעתים קרובות בשל לחץ שהופעל עליה. חוק הסאטי הבנגלי מ-1829 הגדיר את המנהג כנוגד את הטבע והמוסר האנושי, וקבע כי כל בעל תפקיד בקהילה שלא יפעל למניעת טקס כזה, ועל אחת כמה וכמה מי שיעודד טקס כזה או ישתתף בו – יעמוד למשפט פלילי על גרימת מוות. בימינו ישנם מקרי סאטי בודדים; האחרון דווח ב-2008.

עוד על חוק הסאטי הבנגלי

עוד על טקס ה”סאטי”

פייסבוק

 

רגיל

אביגייל אדמס

אביגייל סמית’ אדמס, 1818-1744

“זכרו את הגברות… אלמלא תינתן תשומת לב מיוחדת לגברות, נהיה נחושות למרוד ולא נראה עצמנו מחויבות לחוקים שאינם משמיעים את קולנו ואינם מייצגים אותנו.” – מתוך מכתבה של אביגייל אדמס (שנולדה היום, לפני 273 שנים) לבעלה ג’ון אדמס, הנשיא השני של ארה”ב. מאות מכתביה של הגברת הראשונה נודעים כתיעוד ייחודי בכנותו ובהיקפו של המהפכה האמריקאית. אדמס השפיעה רבות על עיצוב פניה של המדינה שנוסדה, ביקרה את תפיסת החירות של מנסחי החוקה בעודם משעבדים שחורים, ונחשבת לאחת מחלוצות הפמיניזם בארה”ב כמי שפעלה לקידום זכויותיהן לרכוש ולהשכלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלברטה אויאנגקוי-סנטוס

אלברטה אויאנגקוי-סנטוס, 1953-1865

היום, לפני 152 שנים, נולדה אלברטה אויאנגקוי-סנטוס, מנהיגה בולטת של נשות מלולוס שבפיליפינים. ב-1888 הובילה את מאבקן הראשון של נשות מלולוס מול המושל הספרדי, שבסופו קיבלו אישור להקים בית ספר לנשים. היא סייעה רבות למהפכנים למען עצמאות הפיליפינים כנגד כיבוש הספרדי והאמריקאי, בין היתר בהקמת הצלב האדום הפיליפיני ובהעברת הודעות מוצפנות בין המורדים. בנוסף, כמי שנשים רבות באו ללמוד ממנה לבשל, מיוחס לה במידה רבה גם שימורו של המטבח הפיליפיני המסורתי. ביתה הוכרז כמרכז מורשת לאומי ומופעל בו היום מוזיאון נשות מלולוס, המנוהל ע”י החימש (בן-נין) שלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מוזיאון נשות מלולוס בבית אויאנגקוי-סנטוס
בתמונה הגדולה: “נשות מלולוס”, צייר רפאל דל קסאל. מוצג בבית אויאנגקוי-סנטוס
לפי הבלוג “התייר הטרנסצנדנטלי“, הציור מתאר את הרגע ההיסטורי ב-12 בדצמבר 1888 שבו הנשים, בנותיהם של מהפכנים וסוחרים סינים עשירים, הציגו בפני המושל ולריאנו ויילר את דרישתן ללמוד ספרדית בבית ספר.


רגיל

פרחה (פלורה) ששון

פרחה (פלורה) ששון, 1936-1859

היום, לפני 158 שנים, נולדה פרחה ששון, אשת עסקים יהודייה ממוצא בגדאדי, שנודעה כפילנתרופית, רבנית מלומדת ופעילה ציונית. משפחת ששון (“הרוטשילדים של המזרח”) שלטה על חלק גדול מהמסחר הענף בין הודו לבריטניה, ולאחר פטירת בעלה היא קיבלה לידיה את ניהול חברת “דוד ששון ושות'”, חברת המסחר הבינלאומית הגדולה של המשפחה. היא מימנה יוזמות פילנתרופיות שונות, ובראשן פיתוח והפצת החיסון נגד כולרה בהודו, תמכה במפעל לתחיית העברית, פעלה נגד מנהג הסגרגציה בין נשים לגברים ופרסמה כמה מאמרים בכתבי עת יהודיים על סוגיות שונות בהיסטוריה ועל הדת היהודית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אליזבת קיידי סטנטון

אליזבת קיידי סטנטון, 1902-1815

היום, לפני 202 שנים, נולדה אליזבת קיידי סטנטון, פעילה למען ביטול העבדות ודמות מובילה בתנועה לזכויות האישה בארה”ב, מהכותבות המרכזיות של הצהרת ההמלצות שפורסמה בוועידה הראשונה לזכויות האישה בסנקה פולס ב-1848, וכן של “תולדות מתן זכות ההצבעה לנשים” (1922-1881). ב”תנ”ך האישה” (1895) אתגרה את העמדה המסורתית של הדת כי נשים צריכות להיות כפופות לגבר, וביקשה לקדם תפיסה רדיקלית המדגישה את ההתפתחות האישית. דעותיה השנויות במחלוקת על דת, תעסוקת נשים ומעמד האישה במשפחה הובילו לדחיקתה מהתנועה, ורק שנים לאחר מותה זכתה להכרה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: אליזבת קיידי סטנטון עם סוזן ב’ אנתוני

רגיל

הארייט פאוורס

הארייט פאוורס, 1910-1837

היום, לפני 180 שנים, נולדה הארייט פאוורס, שפחה אפרו-אמריקאית ששמיכות הטלאים שתפרה התפרסמו ברחבי העולם כדוגמה בולטת לאמנות עממית של דרום ארה”ב של המאה ה-19. היא לימדה את עצמה לתפור ע”י צפייה בגבירתה וכן לימדה את עצמה לקרוא בתנ”ך, שעורר בה השראה ליצור. פאוורס השתמשה בטכניקות מסורתיות לתפירת מיגזרות על מנת לתעד את חוויותיה האישיות, לצד אגדות פולקלור מקומי, סיפורי תנ”ך ותופעות שמימיות, ויצירותיה הוצגו לימים במוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקאית של הסמית’סוניאן בוושינגטון ובמוזיאון לאמנות יפה בבוסטון.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

אבי אלדריץ’ רוקפלר

אביגיל (“אבי”) גרין אלדריץ’ רוקפלר, 1948-1874

היום, לפני 143 שנים, נולדה אבי אלדריץ’ רוקפלר, פילנתרופית, מאושיות החברה הגבוהה ומהדמויות הבולטות במשפחת רוקפלר, שושלת חזקה בעסקים, בבנקאות ובנדל”ן בארצות הברית. בשנות ה-20 החלה לאסוף פרטי אמנות מודרנית, והייתה הכוח המניע מאחורי הקמת המוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA) בניו יורק ב-1929. כמו כן הקימה את “ויליאמסבורג הקולוניאלית”, מוזיאון היסטוריה חיה שהפך לאחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות בעולם. היא עסקה רבות גם בקידום רווחתן של נשים, במועדון הקוסמופוליטן שייסדה בניו יורק, כיו”ר ועדת הדיור של ארגון YWCA ובמסגרת ארגונים רבים נוספים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אמנדה ג’ונס

אמנדה תאודוזיה ג’ונס, 1914-1835

היום, לפני 182 שנים, נולדה אמנדה ג’ונס, סופרת, משוררת וממציאה אמריקאית. היא הוציאה לאור במהלך חייה חמישה ספרי שירה ואוטוביוגרפיה, וכן פרסמה עשרות שירים בכתבי עת שונים, והושפעה רבות מתנועת הספיריטואליזם. ב-1872 פיתחה שיטה ליצירת ואקום בשימורי מזון, הידועה כ”תהליך ג’ונס”, ורשמה על שמה חמישה פטנטים המשתמשים בשיטה זו. ב-1880 רשמה פטנט על המצאה נוספת – מבער שמן. כתומכת נלהבת של זכויות נשים וכסופרג’יסטית, ייסדה ב-1890 חברה לשימורי מזון שהעסיקה נשים בלבד, על מנת שתהווה מעין בית ספר לעסקים עבור נשים בתעשייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אדית שטיין

אדית (יהודית) שטיין, 1942-1891

היום, לפני 126 שנים, נולדה אדית שטיין, פילוסופית, אחות ונזירה גרמנייה יהודייה. היא עבדה כעוזרת מחקר וכחברת סגל בחוג לפילוסופיה, וחקרה את תופעת האמפתיה. ב-1921, בעקבות קריאה בכתביה של תרזה מאווילה, המירה את דתה, שינתה את שמה לתרזה בנדיקטה, הצטרפה למסדר הכרמליתי ולימדה נערות בבית ספר קתולי. עם עליית הנאצים לשלטון פנתה לאפיפיור פיוס ה-11 וניסתה לשכנעו לפעול להצלת העם היהודי. לאחר שנספתה במחנה הריכוז אושוויץ, הייתה לסמל ומופת בעולם הקתולי בשל מותה על אמונתה, כמו המרטירים בראשית הנצרות, והוכרזה על ידי הכנסייה הקתולית כקדושה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יהודית הררי

יהודית (איזנברג) הררי, 1979-1885

היום, לפני 132 שנים, נולדה יהודית הררי, מורה, גננת וסופרת ישראלית, מחלוצות החינוך המיוחד בארץ, ממייסדי תל אביב והסתדרות המורים וחברת מועצת “הבימה”. בספרה “אישה ואם בישראל: מתקופת התנ”ך עד שנת העשור למדינת ישראל” (1958) כתבה “על נשי-ישראל שלקחו חלק פעיל בחיי האומה. […] על האישה היהודית שהאירה את בית ישראל במחשכי הגלות, על הנשים שהשתתפו בבנין מולדתנו, בהחייאת לשוננו, בהפרחת שממותינו, בהגנה על אדמותינו […]. רבים בעמנו וביחוד הנשים אינם יודעים הרבה על חיי האישה הישראלית, ומקוה אני שמספר זה ילמדו להכיר את אחיותיהם ואימותיהם.”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

על פי תפיסת חז”ל, יום הכיפורים הוא היום המרכזי לסליחה, למחילה ולטהרה, על עבירות שבין אדם – ובת-חוה – למקום. יום זה מוקדש אפוא להתנקות ולהשתחררות מחטאים ומקיבעונות שליליים כדי לקדם את השנה החדשה במצפון נקי ובראש שקט.

אך עבירות שבין אדם לחברו – ולחברתו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו – וחברתו.

ביום שבו אפילו לעבריינים מותר להיות חלק מהקהילה (“בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הקהל הקדוש הזה אנו מתירין להתפלל עם העבריינים”), חשוב לזכור ולהזכיר את הנשים הספורות שבמרוצת הדורות הצליחו לפרוץ דרך ולהיכלל בבתי הכנסת ובמקומות הלימוד, וזכו לקבל הכרה לדורות כתלמידות חכמים וכראשות ישיבה.

גמר חתימה טובה!

 

מרים שפירא, נולדה בסביבות 1360

אם משפחת לוריא המפורסמת, המיוחסת לרש”י ובעלת היסטוריה משפחתית של נשים למדניות, אשר הייתה ראשת ישיבה באלזס (חבל ארץ בצרפת של היום) והרצתה שיעורים בתלמוד לפני בחורי ישיבתה, כפי שמעידים צאצאיה המהרש”ל והאר”י.

חוה בכרך, 1652-1585

מלומדת צ’כית נודעת, אשר מלבד ידיעותיה התורניות וחידושי הלכה שהתפרסמו בשמה, הייתה מיוחסת מאוד, נכדתו של המהר”ל מפראג. נכדה רבי יאיר חיים בכרך, שקרא את שם ספרו הנודע “חות יאיר” על שמה, כתב על בקיאותה בתלמוד הבבלי והירושלמי, במדרשי חז”ל ובספרות השו”ת כי “היתה אם כל חי בתורה ובמעשים, אשר אשה בכל אלה לא מצאנו”.

אסנת ברזאני, 1670-1590

רבנית, למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית ומקובלת, שעמדה בראש ישיבה בכורדיסטן ונודעה בכינוי “התנאית”. אביה העניק לה חינוך תורני יסודי ומעמיק והתנה את נישואיה בכך שתמשיך בלימוד התורה ולא תיאלץ לעזוב את בית המדרש לטובת טיפול במשק הבית. בני דורה ראו בה סמכות רבנית לכל דבר, כמי שהייתה ממונה הן על ההוראה והן על ניהול הישיבה, וצאצאיה שימשו ברבנות בעיראק עד המאה ה-20.

חנה רחל ורברמאכר, 1888-1805

נודעה כ”בתולה מלודמיר”, השתייכה לתנועת החסידות וסיגלה לעצמה גינוני אדמו”רות. ההנהגה הדתית באוקראינה לא ראתה זאת בעין יפה, ומשגברו הרינונים עליה עלתה לארץ ישראל, ובירושלים המשיכה לנהוג כאדמו”רית – התעטפה בטלית, הניחה תפילין, ערכה מדי שבת סעודה שלישית לחסידיה בביתה שבמאה שערים, לימדה תורה, העניקה ברכות, התפללה עם נשים אחרות בכותל המערבי ובקבר רחל, ולפי חלק מהעדויות אף עסקה בקבלה מעשית.

 

מאחורי הטקסט שבכותרת התמונה:

“גבירתי, יונתי תמתי, אמִתתי ואמונתי, ציצי ותפארתי, אמי רבנתי […] יהי אלוהיה עמה ויגדיל שמה” – אגרת מחורזת משנת 1664, מאת הרב פנחס חרירי, מראשי המקובלים השבתאים בכורדיסטן, לרבנית אסנת ברזאני

(מתוך הספר “יהודי מוצל: מגלות שומרון עד מבצע עזרא ונחמיה”, מאת עזרא לניאדו, הוצאת המכון לחקר יהדות מוצל, 1981)

פייסבוק

רגיל

הלנה כגן

ד”ר הלנה כגן, 1978-1889

היום, לפני 128 שנים, נולדה הלנה כגן, רופאת הילדים הראשונה בארץ ישראל. היא למדה רפואה בשווייץ, אך בארץ ישראל לא הורשתה לעבוד כרופאה והועסקה כאחות בביה”ח העירוני בירושלים, וכן הכשירה נערות יהודיות וערביות לעבודה כאחיות. במהלך מלחה”ע ה-1, כשרוב הרופאים גויסו לשירות צבאי, כגן הפעילה מרפאה ובית חולים, ורכשה את אמון הקהילה היהודית והערבית גם יחד. היא ניהלה את מחלקת הילדים הראשונה בארץ, ייסדה מרפאות טיפת חלב מטעם ויצו, ובמהלך המצור על ירושלים במלחמת העצמאות מונתה לאחראית על כל המרפאות בעיר, כולל טיפול בפליטים מהשכונות הערביות.

ויקיפדיה

פייסבוק

תמונה גדולה: בעבודה, מתוך אתר “אהבת ירושלים

תמונה קטנה: מתוך אתר “רחוב משלה“, באדיבות ויצו

 

רגיל

“דברי כמו פיראטית”

אהוי, חברות!

היום, 19 בספטמבר, נחגג מאז 1995 יום הדיבור הפיראטי, חג פארודי שבו נהוג לדבר בסלנג פיראטי ובחיתוך דיבור פיראטי.

החג נובע מתפיסה רומנטית של תור הזהב של הפיראטיות, והפך להיות גם חגה של כנסיית “מפלצת הספגטי המעופפת“.

ארררר!

 

גרייס או’מלי, 1603-1530

ראש שושלת או’מלי במערב אירלנד, שנודעה כ”מלכת הים של קונמארה” והובילה מרידות עיקשות באנגלים. היא זכתה לכבוד רב בקרב אנשיה על שהביאה את שבטה להיות מהיחידים שהתעשרו מדיג ומהעברת סחורות. היא הפכה לפיראטית רק כדי לשרוד מול ספינות ספרדיות, טורקיות ואנגליות. בשנות ה-60 לחייה, לאחר רדיפות ומאסר, קיבלה חנינה מהמלכה אליזבת ה-1. יותר מ-400 שנה מספר עליה הפולקלור האירי אגדות רבות.

כריסטינה אנה סקייט, 1677-1643

ברונית שוודית, אשר החל מ-1657 ניהלה, יחד עם אחיה ובעלה, ספינת פיראטים סודית שבאמצעותה תקפו ובזזו ספינות בים הבלטי. ב-1662, כאשר הנהיגה תקיפה של אוניית סוחר, רצח של כל צוותה והטבעתה, שברי האונייה שנסחפו לחוף משכו תשומת לב וחשפו את הסוד של הברונים. אחיה נעצר, נשפט והוצא להורג. כריסטינה אנה הצליחה להימלט לדנמרק ולא נשפטה משום שהחוק לא איפשר לתבוע אישה נשואה.

אן בוני, 1782-1700 ומרי ריד, 1721-1691

בוני הייתה שודדת ים אירית מפורסמת, שפעלה בעיקר באזור הקאריביים. מסופר עליה שבגיל 13 גרמה לאשפוזו של אדם בעקבות ניסיון תקיפה מינית, שחתרה תחת בעלה שחמד את רכוש אביה, ושסירבה לחכות בבטלה לשיבת אהובה ממסעותיו ולכן הצטרפה לסיפון, לבשה בגדי גבר וגם לחמה לצד הגברים.

ריד הייתה שודדת ים אנגלייה מפורסמת, שהתנהגה כגבר ונודעה כ”מרק ריד”, ככל הנראה על מנת להצליח להתפרנס, אם כי גם כשזהותה נחשפה, יחס הצוות אליה לא השתנה. היא הצטרפה לצי הבריטי, השתתפה במלחמת הירושה הספרדית, ובעת שהפליגה לאיי הודו המערבית ספינתה הותקפה בידי שודדי הים של בוני. ריד הייתה השורדת האחרונה שסירבה להיכנע, ובוני גילתה את מינה, צירפה אותה לצוות ספינתה והן הפכו לידידות טובות. כשצוות הספינה נתפס, שתיהן ניצלו מהוצאה להורג משום שטענו שהן בהיריון ושאין להעניש את עובריהן.

צ’ינג שי, 1844-1775

פיראטית סינית מפורסמת, המונצחת בספרים, משחקי וידאו וסרטים. היא הייתה זונה קנטונזית שנחטפה ע”י פיראטים והגיעה לפקד על צי של מאות ספינות ועשרות אלפי פיראטים. תחת הנהגתה נקבע קוד התנהגות פיראטי – ציות למנהיג/ה, איסור על גניבה מקופות ציבוריות, חלוקת השלל באופן הוגן ואיסור על אינוס שבויות. היא התעמתה עם האימפריות של התקופה, כולל הבריטים, הפורטוגזים ושושלת צ’ינג, והייתה מהמעטים שהצליחו לפרוש מהמקצוע.

 

עוד על ה”חג” בויקיפדיה

אתר “דבר כמו פיראט

פייסבוק

בתמונה: איור של צ’ינג שי, שם הצייר/ה לא ידוע, 1836

רגיל

מאדג’ סירס

פלורנס מדליין “מאדג'” סירס, 1917-1881

היום, לפני 136 שנים, נולדה מאדג’ סירס, מחליקה אמנותית בריטית, שהייתה גם שחיינית ורוכבת. אליפות העולם להחלקה אמנותית נוסדה ב-1896, כאירוע לגברים בלבד. אך משום שאיש לא שיער כי אישה תצליח להתמודד בספורט זה, לא היו תקנות שאסרו על השתתפות נשים – וב-1902 הייתה סירס האישה הראשונה שהתחרתה באליפות, והיא זכתה בה במדליית כסף. בעקבות זאת, נאסרה השתתפות נשים בתחרות, ולאחר מכן נוסדה תחרות נפרדת לנשים. סירס זכתה בשתי האליפויות הראשונות לנשים, ב-1906 וב-1907, וכן באולימפיאדת 1908, שבה נכלל לראשונה מקצוע ההחלקה האמנותית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קלרה גונזלס

קלרה גונזלס קאריו, 1990-1898

היום, לפני 119 שנים, נולדה קלרה גונזלס, האישה הראשונה בפנמה שסיימה לימודי משפטים ושכיהנה כשופטת, והראשונה באמריקה הלטינית שסיימה דוקטורט במשפטים. עבודת התזה שלה הייתה המחקר הראשון על מעמדן של נשים בפנמה ודחפה לשינוי בחוקה הפנמית. ב-1923 הקימה גונזלס את המפלגה הפמיניסטית הלאומית, וב-1946 כיהנה בוועדת החוקה שהעניקה לנשים שוויון חוקי ופוליטי מלא. כשופטת בבימ”ש לנוער סייעה בניסוח קווי המדיניות לשיפוט קטינים והקימה מוסד שיקומי לבני נוער. ביה”ס לסנגורים ציבוריים בפנמה נקרא על שמה, וכן פרס לעורכי דין הנאבקים למען זכויות אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק