עמוד 1
רגיל

דורותיאה ארכסלבן

דורותיאה כריסטיאנה ארכסלבן, 1762-1715

היום, לפני 302 שנים, נולדה דורותיאה ארכסלבן, הרופאה הראשונה בגרמניה. מגיל צעיר עבדה לצד אביה הרופא, ונאבקה למען זכותה לעסוק אף היא ברפואה, על אף החוק שאסר אז על נשים להיות בעלות משרה ציבורית. ב-1742 פרסמה עלון ובו טיעונים בעד הכנסת נשים לאוניברסיטאות וניתוח של המכשולים המונעים מנשים ללמוד, ביניהם תחזוקת הבית וגידול הילדים. ב-1754, לאחר שפרידריך השני מלך פרוסיה התערב לטובתה ולאחר שרקטור אוניברסיטת “האלה” החליט להתיר לה להיבחן, הייתה האישה הגרמנייה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור ורישיון לעסוק ברפואה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

“דברי כמו פיראטית”

אהוי, חברות!

היום, 19 בספטמבר, נחגג מאז 1995 יום הדיבור הפיראטי, חג פארודי שבו נהוג לדבר בסלנג פיראטי ובחיתוך דיבור פיראטי.
החג נובע מתפיסה רומנטית של תור הזהב של הפיראטיות, והפך להיות גם חגה של כנסיית “מפלצת הספגטי המעופפת“.

ארררר!

גרייס או’מלי, 1603-1530
ראש שושלת או’מלי במערב אירלנד, שנודעה כ”מלכת הים של קונמארה” והובילה מרידות עיקשות באנגלים. היא זכתה לכבוד רב בקרב אנשיה על שהביאה את שבטה להיות מהיחידים שהתעשרו מדיג ומהעברת סחורות. היא הפכה לפיראטית רק כדי לשרוד מול ספינות ספרדיות, טורקיות ואנגליות. בשנות ה-60 לחייה, לאחר רדיפות ומאסר, קיבלה חנינה מהמלכה אליזבת ה-1. יותר מ-400 שנה מספר עליה הפולקלור האירי אגדות רבות.

כריסטינה אנה סקייט, 1677-1643
ברונית שוודית, אשר החל מ-1657 ניהלה, יחד עם אחיה ובעלה, ספינת פיראטים סודית שבאמצעותה תקפו ובזזו ספינות בים הבלטי. ב-1662, כאשר הנהיגה תקיפה של אוניית סוחר, רצח של כל צוותה והטבעתה, שברי האונייה שנסחפו לחוף משכו תשומת לב וחשפו את הסוד של הברונים. אחיה נעצר, נשפט והוצא להורג. כריסטינה אנה הצליחה להימלט לדנמרק ולא נשפטה משום שהחוק לא איפשר לתבוע אישה נשואה.

אן בוני, 1782-1700 ומרי ריד, 1721-1691
בוני הייתה שודדת ים אירית מפורסמת, שפעלה בעיקר באזור הקאריביים. מסופר עליה שבגיל 13 גרמה לאשפוזו של אדם בעקבות ניסיון תקיפה מינית, שחתרה תחת בעלה שחמד את רכוש אביה, ושסירבה לחכות בבטלה לשיבת אהובה ממסעותיו ולכן הצטרפה לסיפון, לבשה בגדי גבר וגם לחמה לצד הגברים.
ריד הייתה שודדת ים אנגלייה מפורסמת, שהתנהגה כגבר ונודעה כ”מרק ריד”, ככל הנראה על מנת להצליח להתפרנס, אם כי גם כשזהותה נחשפה, יחס הצוות אליה לא השתנה. היא הצטרפה לצי הבריטי, השתתפה במלחמת הירושה הספרדית, ובעת שהפליגה לאיי הודו המערבית ספינתה הותקפה בידי שודדי הים של בוני. ריד הייתה השורדת האחרונה שסירבה להיכנע, ובוני גילתה את מינה, צירפה אותה לצוות ספינתה והן הפכו לידידות טובות. כשצוות הספינה נתפס, שתיהן ניצלו מהוצאה להורג משום שטענו שהן בהיריון ושאין להעניש את עובריהן.

צ’ינג שי, 1844-1775
פיראטית סינית מפורסמת, המונצחת בספרים, משחקי וידאו וסרטים. היא הייתה זונה קנטונזית שנחטפה ע”י פיראטים והגיעה לפקד על צי של מאות ספינות ועשרות אלפי פיראטים. תחת הנהגתה נקבע קוד התנהגות פיראטי – ציות למנהיג/ה, איסור על גניבה מקופות ציבוריות, חלוקת השלל באופן הוגן ואיסור על אינוס שבויות. היא התעמתה עם האימפריות של התקופה, כולל הבריטים, הפורטוגזים ושושלת צ’ינג, והייתה מהמעטים שהצליחו לפרוש מהמקצוע.

עוד על ה”חג” בויקיפדיה

אתר “דבר כמו פיראט

פייסבוק

בתמונה: איור של צ’ינג שי, שם הצייר/ה לא ידוע, 1836

רגיל

אווה (רחל) פרנק

אווה (רחל) פרנק, 1816-1754

היום, לפני 201 שנים, נפטרה אווה פרנק, מנהיגת כת הפרנקיסטים, האישה היחידה שהוכרזה כמשיחה ע”י כת יהודית. אביה, יעקב פרנק, הועיד אותה להנהגה מרגע לידתה; אף שמה טעון בסמליות של חוה ורחל אמנו. נאסר עליה להתחתן או לעזוב את הקהילה, היא הוצגה כברייה קדושה וכהתגלמות השכינה והייתה למושא פולחן: המאמינים, לרוב בני החברה הגבוהה, נוצרים ופרנקיסטים גם יחד, סגדו לאיקונות בדמותה ועולי רגל חויבו בטקס קפדני בבואם לפניה. חצר הפרנקיסטים הוקמה בעיר אופנבאך שבגרמניה, ושם אווה תרמה רבות לעניים וכן הקימה בכספה את הקפלה הראשונה בעיר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סיבילה רייטון מאסטרס

סיבילה רייטון מאסטרס, 1720-1676

היום, לפני 297 שנים, נפטרה סיבילה רייטון מאסטרס, ממציאה אמריקאית ילידת ברמודה, האדם הראשון מהקולוניות האמריקאיות שרשם פטנט וככל הידוע הממציאה הראשונה באמריקה. ב-24 ביוני 1712 הגיעה מאסטרס ללונדון במטרה לרשום פטנטים על ההמצאות שלה, ולאחר שלוש שנים הצליחה לרשום אותם תחת שמו של בעלה, משום שנשים לא יכלו להיות בעלות פטנט. הפטנט הראשון שלה היה שיטה ל”ניקוי והבראת התירס הצומח בקולוניות האמריקאיות”, והשני היה שיטה לשזירת כובעים ומצנפות מקש ומעלי דקל אשר שימשה גם לייצור סלים, שטיחים וכיסויים לריהוט.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

טרואן דה מריקור

אן-ז’וזף טרואן דה מריקור, 1817-1762

היום, לפני 255 שנים, נולדה טרואן דה מריקור, זמרת ומהפכנית צרפתייה, מבשרת המאבק לאמנציפציה של הנשים. ב-1789, עם כינוס אסיפת המעמדות הראשונה בוורסאי, הייתה האישה היחידה שהחלה לפקוד את הטריבונות של האסיפה המחוקקת. דה מריקור הביעה בנאומיה השקפות רדיקליות שהקדימו את זמנן בעד זכות הנשים לשוויון, זכותן לבחור ולהיבחר בארגונים פוליטיים ושילובן בצבא, ונגד דחיקתן אל תפקידים מסורתיים של אמהות, רעיות ועקרות בית. היא הושמצה כבעלת מוסר מפוקפק, נעצרה בשל כוונות שטפלו עליה לרצוח את המלכה, ולבסוף אושפזה בשל מחשבות שווא של רדיפה ושיגעון.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סוזנה רייט

סוזנה רייט, 1784-1697

היום, לפני 320 שנים, נולדה סוזנה רייט, משוררת ומלומדת, בוטנאית ואשת עסקים משפיעה במושבה האמריקאית פנסילבניה. בחוותה גידלה כשותנית לייצור בירה, קנבוס לייצור נייר וטקסטיל, פשתן ואינדיגו, וכן גידלה תולעי משי והקימה את המפעל הראשון בארה”ב למשי. היא גם חקרה את השימושים הרפואיים של צמחים והפיקה מהם תרופות. שיריה נגעו בהגות ובמיסטיקה; באחד מהם, למשל, הטילה ספק ב”חוק האלוהי” המצדיק את אי-השוויון המגדרי בנישואים. משום שנודעה בשיקול דעתה וביושרתה שימשה גם כנציגת ביהמ”ש, ניסחה מסמכים משפטיים, כמו שטרי חוב וצוואות, ויישבה מחלוקות מקומיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מכתב שכתבה רייט ב-1755, אחד מני רבים במסגרת תכתובותיה עם בכירי ההוגים ואנשי העסקים של התקופה

בתמונה הקטנה: אחוזת רייט בפנסילבניה, העומדת עד היום ומשמשת כמוזיאון

רגיל

חואנה אזורדוי דה פאדייה

חואנה אזורדוי דה פאדייה, 1862-1781

היום, לפני 236 שנים, נולדה חואנה אזורדוי דה פאדייה, מצביאה בוליביאנית. ב-1810 היא הצטרפה יחד עם בעלה לתנועת המהפכה שפעלה לעצמאות בוליביה ולסילוק הכובש הספרדי. במהלך הקרבות ארגנה פלוגות לוחמות, ובזכות פעילותה האמיצה מונתה ב-1816 לסגן קולונל של צבא המורדים. במהלך אחד הקרבות, בעת שהייתה בהריונה החמישי, נפצעה ובעלה נהרג; היא נאלצה להימלט לצפון ארגנטינה, שם הצליחה ליצור אזור חיץ ולהבריח את הספרדים. בשיאה כמפקדת בצבא המהפכה פיקדה על 6,000 חיילים. היא מתה בעוני מוחלט, ורק כמאה שנים מאוחר יותר זכתה לתהילה הראויה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרי קתרין גודארד

מרי קתרין גודארד, 1816-1738

היום, לפני 279 שנים, נולדה מרי קתרין גודארד, בעלת בית דפוס אמריקאית. העיתון שהוציאה לאור בזמן מלחמת העצמאות האמריקאית היה מהנקראים ביותר אז. כשהעיתון הביע תמיכה במסיבת התה של בוסטון, סירב הדואר הבריטי המלכותי להפיץ את העיתון, וגודארד פתחה מערכת דואר אלטרנטיבית שהפכה לימים לדואר האמריקאי. כשהקונגרס הקונטיננטלי השני, הממשלה דה-פקטו של 13 המושבות בצפון אמריקה שהפכו לארצות הברית, ביקש להפיץ ברבים את הכרזת העצמאות החדשה – גודארד הייתה הראשונה להדפיס את המסמך יחד עם שמות החותמים, על אף שהבריטים החשיבו זאת למעשה של בגידה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מארי-אן בואווין

מארי-אן בואווין, 1841-1773

היום, לפני 244 שנים, נולדה מארי-אן בואווין, מיילדת, ממציאה וסופרת צרפתייה, אחת הנשים החשובות ברפואה במאה ה-19. היא גילתה כמה מהגורמים לדימומים, להפלות ולמחלות של השליה והרחם, והייתה מהראשונות להשתמש בסטתוסקופ כדי להקשיב לדופק עוברי ומהראשונות לבצע כריתת רחם בעל גידול סרטני. בואווין המציאה כמה מכשירים חשובים לבדיקות וגינליות, ביניהם הפלווימטר להערכת מצבו של אגן ירכיים של יולדת כדי לדעת אם נדרש ניתוח קיסרי, והספקולום לבדיקת הנרתיק וצוואר הרחם. ספרי הלימוד הרפואיים שכתבה תורגמו לשפות רבות ונעשה בהם שימוש במשך 150 שנה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מריה סיבילה מריאן

מריה סיבילה מריאן, 1717-1647

היום, לפני 370 שנים, נולדה מריה סיבילה מריאן, מאיירת מדעית וחוקרת טבע גרמנייה, חלוצת המחקר האנטומולוגי, אשר תרמה לייסוד הבוטניקה והזואולוגיה המודרניות. היא כתבה ספר לימוד שבו תיארה את חקירותיה בטבע על הפיכת זחלים לפרפרים ואת העובדות הרבות שגילתה בנוגע לחייהם של חרקים. בספרה מ-1675, “ספר הפרחים החדש”, שילבה גם איורים של צמחים וחרקים והייתה הראשונה להציע להם קטלוג. ב-1701 פרסמה את “מטמורפוזה של חרקים בסורינאם”, ספר שגילה לאירופים לראשונה את המגוון המדהים של יערות הגשם, ועודנו מפורסם בחוגים מדעיים (נערך ועודכן לאחרונה ב-2016).

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גבריאלה סילאנג

מריה יוספה גבריאלה קאריניו סילאנג, 1763-1731

היום, לפני 286 שנים, נולדה גבריאלה סילאנג, מהפכנית פיליפינית, האישה הראשונה בקרב מנהיגיה של תנועת העצמאות הפיליפינית. ב-1763, לאחר ההתנקשות בחיי בעלה דייגו, מנהיג ההתקוממות האילוקנית, עמדה בראש כוחות המורדים עד שנלכדה והוצאה להורג על ידי המשטר הספרדי. העיטור הפיליפיני “מסדר גבריאלה סילאנג” מוענק לנשותיהם של ראשי מדינות בפיליפינים ובעולם. ב-1984 הוקם בפיליפינים ארגון-הגג Gabriela, על שם סילאנג (וגם ראשי תיבות של “איגוד נשים בעד רפורמות, יושרה, שוויון, מנהיגות ופעולה”), המאגד ארגוני נשים מכל רחבי המדינה הפועלים למען שוויון זכויות ונגד סחר בנשים ותרבות האונס.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אוגוסטין מאראגון

אוגוסטינה ריימונדה מריה סרגוסטה דומנץ’, שנודעה בכינוי אוגוסטין מאראגון, 1857-1786

היום, לפני 231 שנים, נולדה אוגוסטין מאראגון, גיבורת מלחמת העצמאות של ספרד. היא נודעה כ”ז’אן ד’ארק הספרדייה” ודמותה מופיעה רבות בפולקלור ובאמנות. בקיץ 1808 הסתערו כוחותיו של נפוליאון על העיר סרגוסה שבחבל אראגון הספרדי, ומגני העיר נטשו את עמדותיהם בבהלה. אוגוסטין רצה לבדה, טענה את התותח ופגעה בכוח מסתער מטווח אפס. בהשראתה של אישה אמיצה אחת המאיישת את התותחים חזרו הכוחות הנמלטים והצליחו להסיג את התוקפים לאחור. לאחר מכן הצטרפה לכוחות הגרילה ואט-אט החלה לטפס במעלה הדרגות עד שהגיעה להיות הקצינה היחידה בצבאו של הדוכס מוולינגטון.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ציור של חואן גלבז, 1812

רגיל

אילונה זריני

אילונה זריני (בהונגרית), או ילנה זרינסקה (בקרואטית), 1703-1643

היום, לפני 314 שנים, נפטרה הרוזנת אילונה זריני, מהגיבורות הגדולות בהיסטוריה ההונגרית והקרואטית, שנודעה במאבקה העיקש למען חופש וסובלנות דתית וכנגד השאיפות של בית הבסבורג לכונן אוטוקרטיה אבסולוטית. ב-1685, משנסוגו הכוחות העות’מאניים במלחמה הטורקית הגדולה מול האימפריה הרומית והאיחוד הפולני-ליטאי, נותרה טירת פלנוק שבעיר מוקצ’בו (אוקראינה של היום) המבצר האחרון. זריני הגנה לבדה על הטירה מול הצבא האימפריאלי-ההבסבורגי שצר עליה, ונכנעה רק כעבור שלוש שנים, לאחר שהובטח לה כי אנשיה יקבלו חנינה וילדיה לא ייפגעו. היא עצמה הוגלתה וחיה את שארית ימיה בגלאטה, מחוז של קונסטנטינופול.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אולריקה אלאונורה סטלהמר

אולריקה אלאונורה סטלהמר, 1733-1683

היום, לפני 284 שנים, נפטרה אולריקה אלאונורה סטלהמר, אישה שוודית ששירתה כחייל במלחמה הצפונית הגדולה בין שוודיה לבין קואליציה של רוסיה הצארית, דנמרק ונורווגיה. היא העידה שתמיד נהנתה מהמטלות הניתנות לגברים, שלא למדה כמעט אף אחת מהמטלות המבוצעות על ידי נשים, ושרבים אמרו לה ש”חבל שהיא לא גבר” כדי שתוכל לנצל היטב את כישורי הציד והרכיבה שלה. כשמשפחתה התרוששה, בחרה סטלהמר לברוח מגורלן של אחיותיה – ובמקום להינשא, התחפשה לגבר והתגייסה לצבא. היא נשפטה והורשעה בגין התחזותה לגבר וכן בגין נישואיה לאישה, חטאים דתיים שדינם היה מוות אך נגזר עליה רק חודש מאסר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מיצג עם דמותה במוזיאון בשוודיה

בתמונה הקטנה: פרשים בצבא השוודי מהמאה ה-17

רגיל

מריה שימנובסקה

מריה שימנובסקה, 1831-1789

היום, לפני 228 שנים, נולדה מריה שימנובסקה, מלחינה פולנייה, אחת מהפסנתרניות הווירטואוזיות המקצועיות הראשונות ומהנגניות הראשונות שהופיעו עם רפרטואר מן הזיכרון (ללא תווים). כמו רבות מהמלחינות בתקופתה גישתה לכלים הייתה מוגבלת, ולכן הלחינה בעיקר עבור פסנתר ואורגן. נגינתה התקבלה באהדה רבה על ידי המבקרים והקהל, ויצירותיה משויכות סגנונית לתקופה הטרום-רומנטית והסנטימנטלית. לאחר מסעות הופעות רבים ברחבי אירופה קבעה שימנובסקה את מושבה בסנט פטרבורג, שם הלחינה עבור חצר הצאר, ערכה קונצרטים, לימדה מוזיקה וניהלה סלון תרבותי רב-השפעה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אן דו-לה-וו

אן דו-לה-וו, 1710-1661

היום, לפני 307 שנים, נפטרה אן דו-לה-וו, שכונתה “מריאן”, פיראטית צרפתייה, אחת משתי הנשים היחידות שהתפרסמו כחלק משודדי הים הקאריביים. כשהפיראט המפורסם לורן דה גראף העליב אותה היא הזמינה אותו לדו-קרב, ובסופו של דבר הוא נכנע והתפעל כל כך מאומץ לבה שהציע לה להינשא לו. היא הצטרפה אליו לספינת השודדים שלו, והשתתפה גם במעשי השוד ובקרבות. התפיסה אז הייתה כי נוכחותה של אישה על ספינה מביאה מזל רע, אך מריאן נחשבה דווקא לקמע ותוארה כאמיצה, תקיפה ואכזרית. אחת מבנותיה התפרסמה אף היא כממשיכת דרכה לאחר שהשתתפה בדו-קרב מול גבר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שרה “סארטי” בארטמן

שרה “סארטי” בארטמן, 1815-1789

היום, לפני 201 שנים, נפטרה שרה “סארטי” בארטמן, דרום אפריקאית שהפכה סמל לניצול, לשוביניזם ולגזענות של המערב. בשל מבנה גופה (מצב המכונה סטאטופיגיה), היא נחטפה לאירופה ונמכרה לפריק-שואו תחת שם הבמה “ונוס ההוטנטוטית” (הוטנטוטים הוא כינוי גנאי לבני שבט הקוי-קוי), הוצגה לראווה בכלוב כשהצופים ממששים את גופה, וכן עברה שלל בדיקות אנטומיות ששימשו חוקרי טבע כ”הוכחה מדעית” גזענית לפרימיטיביות של האפריקאים. מאז מותה, ועד 1974, הוצג גופה לראווה במוזיאון האדם בפריז, ורק ב-2002 נעתרה צרפת לדרישות של פעילים לזכויות אדם להביא את גופתה לקבורה בדרום אפריקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

טביתא באביט

טביתא באביט, 1853-1779

היום, לפני 237 שנים, נולדה טביתא באביט, ממציאה אמריקאית. בשל אמונתה הדתית כחלק מהכת השייקרית, לא ניסתה לרשום פטנט על אף אחת מהמצאותיה. לאחר שהבינה שלהב עגול יעיל יותר בניסור עצים מלהב ישר כשהתבוננה בעבודת המנסרים, המציאה את המסור הסובב הראשון, אשר היה מחובר למנוע שהופעל בכוח מים ושימש במנסרות החל משנת 1813. שלוש שנים לאחר מכן רשמו שני צרפתים פטנט על ההמצאה, שעליה למדו מקריאת עיתונות שייקרית. המצאות נוספות המיוחסות לבאביט הן, בין היתר, המסמרים החתוכים ע”י מכונה (עם איליי וויטני), תהליך הייצור של שיניים תותבות וראש גלגל הטווייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פיליס ויטלי

פיליס ויטלי, 1784-1753

היום, לפני 232 שנים, נפטרה פיליס ויטלי, המשוררת האפרו-אמריקאית הראשונה ששיריה התפרסמו. פיליס נולדה במערב אפריקה, נמכרה כשפחה בגיל שבע, הועברה למושבות בצפון אמריקה ונקנתה ע”י משפחת ויטלי מבוסטון, שלימדו אותה קרוא וכתוב ועודדו אותה לכתוב שירה משראו את כישרונה. ב-1773 פרסמה קובץ “שירה בנושאים מגוונים, דתיים ומוסריים”, ובו כתבה על פוליטיקה, דת וחירות. לבנים רבים לא האמינו ששפחה שחורה אכן כתבה שירים אלה, וויטלי נאלצה להגן על זכאותה לשיריה בבית משפט. שמה יצא לתהילה, כ”הוכחה לכך שגם שחורים יכולים לכתוב”, והיא זכתה לתמיכתם של האבות המייסדים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פוליקרפה סאלאווריאטה

פוליקרפה סאלאווריאטה, 1817-1795

היום, לפני 199 שנים, הוצאה להורג פוליקרפה סאלאווריאטה, המכונה “לה פולה”, גיבורת מלחמת העצמאות של קולומביה. היא הייתה תופרת מגרנדה החדשה (כיום שטחן של כמה מדינות בדרום אמריקה), שריגלה למען כוחות המהפכה במאבקה של אמריקה ההיספנית לעצמאות. לה פולה השיגה אישור מעבר נדיר אל האזור שבו גרו הספרדים, הסתננה אל בתיהם בהציעה לנשותיהם שירותי תפירה, וכך אספה מידע על הבכירים בכוחות הקולוניאליים ועל תוכניותיהם. איש לא חשד בה עד שנמצאו רשימות שלה בידי מורדים שנלכדו, היא נשפטה באשמת בגידה חמורה והוצאה להורג מול כיתת יורים. יום מותה נקבע כ”יום האישה הקולומביאנית”.

ויקיפדיה

פייסבוק