עמוד 1
רגיל

ברברה לונגהי

ברברה לונגהי, 1638-1552

היום, לפני 466 שנים, נולדה ברברה לונגהי, ציירת איטלקייה. בניגוד לנוהג דאז לצייר סצנות תנ”כיות דרמטיות ענקיות, ציוריה היו קטנים ושלווים, בעיקר בנושא “המדונה והילד”, והתאפיינו בקומפוזיציה פשוטה ובצבעים רכים ומעודנים לצד עוצמת רגשות מעוררי אמפתיה. היא זכתה להערכה רבה כציירת פורטרטים וכאמנית מוכשרת במהלך חייה; בסדרת הביוגרפיות ההיסטורית על “חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים המצוינים ביותר” (איטליה, 1568), הוזכרו רק נשים ספורות, והיא ביניהן. עם זאת, רוב יצירותיה לא נחתמו בשמה ו/או אבדו, ורק מיעוטן נשמרו ומוצגות היום במיטב המוזיאונים בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: ציורים המיוחסים לברברה לונגהי, מתוך ויקיפדיה:

בתמונה הגדולה דיוקן עצמי כסנטה קתרינה מאלכסנדריה

בתמונה הקטנה ציור מסדרת “המדונה והילד”, 1600~

רגיל

קסם סולטאן

קסם סולטאן (נולדה בשם אנסטסיה, ככל הנראה ביוון), 1651-1590

היום, לפני 367 שנים, הלכה לעולמה קסם סולטאן, אישה רבת השפעה בהיסטוריה העות’מאנית. היא הייתה אשתו האחרונה של סולטאן אהמט הראשון, ובמעמד זה רכשה השכלה בתחומי דת, מתמטיקה, מוזיקה וספרות, והשיגה השפעה פוליטית רבה באימפריה כיועצת לסולטאן. ב-1623, לאחר מותו, הייתה לאישה הראשונה שהוסמכה רשמית לשליטה באימפריה העות’מאנית. היא תרמה לעניים מעושרה הפרטי, סייעה ליתומות להינשא ושחררה את עבדיה לאחר 3 שנים. מאוחר יותר, בעת כהונתם של שני בניה ונכדה, כיהנה כוולידה סולטאן (אם הסולטאן המכהן) ולמעשה המשיכה לנהל את האימפריה באופן לא רשמי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם אחד מבניה (מוראד או איברהים), אמן לא ידוע, מחצית שנייה של המאה ה-17 (משוער)

בתמונה הקטנה: עם צוות משרתיה (גטי אימג’ז)

רגיל

בירגיט תוט

בירגיט (ברידג’ט) תוט, 1662-1610

היום, לפני 408 שנים, נולדה בירגיט תוט, סופרת ומלומדת דנית, שהייתה מהראשונות לדרוש השכלה לנערות ולנשים. היא ידעה שפות רבות, ביניהן גרמנית, אנגלית, צרפתית, לטינית, יוונית ועברית, ותרגמה יצירות חשובות רבות לדנית כדי להנגישן, במיוחד לנשים. היא זכורה במיוחד בשל תרגום ראשון מסוגו מלטינית של כתבי הפילוסוף הרומאי סנקה, תרגום שיצר שיח תרבותי ודתי חדש בדנמרק והכניס מילים חדשות לשפה הדנית. אף שלא היה לה “מקצוע” ציבורי רשמי היא זכתה לכבוד רב בקהילה האקדמית הדנית, וב-1660 אושרה לה קצבה שנתית מיוחדת מהמלך על מנת להרחיב את ספרייתה ולחקור שפות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עמוד השער של תרגום תוט לעבודותיו של סנקה מלטינית לדנית. שמה אינו מוזכר, אך היא מוצגת כמינרווה אלת החוכמה (חובשת קסדה, בראש העמוד) (מקור: ויקיפדיה)

רגיל

ליידי מרי וורטלי מונטגו

ליידי מרי וורטלי מונטגו, 1762-1689

היום, לפני 329 שנים, נולדה ליידי מרי וורטלי מונטגו, אצילה, כותבת ומשוררת אנגלייה. כתביה מתארים ומבקרים, בין היתר, את העמדה החברתית דאז כלפי נשים, המעכבת את התפתחותן האינטלקטואלית והחברתית. היא הייתה הראשונה שכתבה רשמים ממסעותיה באימפריה העות’מאנית, כאשת השגריר הבריטי בטורקיה, וחשפה פנים שונות של אורחות החיים במזרח הקרוב, בעיקר של הנשים. בטורקיה נחשפה גם לחיסון לאבעבועות שחורות, שפותח בסין מאות שנים קודם לכן אך באירופה התייחסו אליו כרפואת אליל, שכנעה את משפחת המלוכה הבריטית להתחסן והביאה להפצת החיסון במערב ובעולם כולו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “ליידי מונטגו בלבוש טורקי”, ציור מאת ז’אן אטיין ליאוטאר (~1756)

בתמונה הקטנה: “פופ מתנה אהבים עם ליידי מרי”, ציור שמן מאת ויליאם פאוול פרית (1852), המתאר את ליידי מרי פורצת בצחוק לשמע הצהרת אהבתו של המשורר אלכסנדר פופ

רגיל

מרגרט פל

מרגרט פל פוקס, 1702-1614

היום, לפני 316 שנים, הלכה לעולמה מרגרט פל, אשת רוח אנגלייה. היא הייתה ממייסדי “אגודת הידידים”, הידועה יותר כקהילת הקווייקרים, ונמנתה עם המטיפים המוקדמים, הרהוטים והבולטים ביותר של הקהילה הנוצרית רודפת השלום. בשל אמונתם כי הקדושה שורה בכל מעשי האדם והאישה וכי קשר ישיר עם האל הוא נחלת הכול, הקווייקרים סלדו ממנהגי כבוד כלפי בני אצולה ושועים ומתיווך של אנשי דת, ובאופן חריג למאה ה-17 קיימו שוויון רוחני והנהגתי מלא בין כל חברי הקהילה, כולל בין נשים וגברים, כפי שהסבירה באחד הכתבים המפורסמים והחשובים של הקהילה “כמורת נשים מוצדקת”.

ויקיפדיה – מרגרט פל

ויקיפדיה – קווייקרים

פייסבוק

בתמונה הגדולה: סצינה מפורסמת שהתרחשה ב-1663 באולם הולקר בלונדון – ג’ורג’ פוקס, בן זוגה של מרגרט פל (הישובה מאחוריו), אף הוא ממייסדי הקווייקרים, מסרב להישבע נאמנות לכתר, החלטה שבגינה נכלא. היצירה הוצגה באקדמיה המלכותית ב-1864 וזיכתה את האמן היקס במדליית זהב לציור היסטורי.

בתמונה הקטנה: דיוקן של מרגרט פל, סביבות 1860

רגיל

אקתרינה הצ’רקסית

דוֹאַמנָה (“הגברת”) אקתרינה הצ’רקסית, 1666-1620

היום, לפני 352 שנים, נפטרה אקתרינה הצ’רקסית, נסיכה-אם של מולדובה. בגיל 19 נבחרה מבין כל נערות הקווקז להינשא לשליט נסיכוּת מולדובה, וסילה לופו, בשל יופייה הרב ובינתה. היא השתתפה לצד בעלה בכל האירועים הממלכתיים הרשמיים, השפיעה רבות על החלטותיו ופעולותיו האישיות והפוליטיות, ושמה יצא למרחוק כבעלת כישורים דיפלומטיים ויכולת לערוך משא ומתן בעת משבר מדיני. כשבנה שטפניצה ירש את הכתר, היא הוסיפה ללוות אותו ולפקח על כל פעולותיו. אקתרינה נודעה גם בפועלה הפילנתרופי, בעיקר כפטרונית אשר בנתה, שיפצה והרחיבה כנסיות ומנזרים רבים במולדובה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן של אקתרינה מהאולם המרכזי של הכנסייה במנזר גוליה, במחוז יאשי שעל גבול רומניה-מולדובה.

בתמונה הקטנה: הציור המקודש מהאולם המרכזי של כנסיית הלינצאה, במחוז יאשי. מצוירים בו המייסדים החדשים של הכנסייה: וסילה לופו, שטפניצה לופו וקתרין-אקתרינה, בלבוש טקסי

רגיל

אנה די קסטרו

מריה פרנסיסקה אנה די קסטרו, 1736-1686

היום, לפני 281 שנים, הוצאה להורג אנה די קסטרו, פרואנית ילידת ספרד שכונתה “לה בלה טולדנה” (היפהפייה מטולדו), באשמת כפירה בנצרות וקיום אורח חיים יהודי, וכן בהתנהגות מופקרת. אף על פי שנשים היו פטורות לרוב מעינויים קשים, במשך עשר שנים ישבה בכלא בלימה, עונתה ותושאלה על ידי האינקוויזיציה כדי לסחוט ממנה הודאה, עד שלבסוף הועלתה על המוקד למרות פסיקה שהגיעה מספרד לחוס על חייה. המקרה עורר שאלות קשות בנוגע לאי-סדרים ולשחיתות בשורות האינקוויזיציה, כמי שרק רצתה להפגין את כוחה וגם להחרים את רכושה הרב של קסטרו, והמועצה העליונה אסרה לדון בו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: אילוסטרציות של האינקוויזיציה בפרו ובספרד (לצערנו לא מצאנו פורטרט מאומת של אנה די קסטרו)

רגיל

מדלן דה-סקודרי

מדלן דה-סקודרי, 1701-1607

היום, לפני 410 שנים, נולדה מדלן דה-סקודרי, סופרת ואשת תרבות צרפתייה, מהדמויות המובילות ברנסאנס הצרפתי ובסלונים הספרותיים של פריז. בתחילה פרסמה את חיבוריה תחת שמו של אחיה, המחזאי ג’ורג’ דה-סקודרי, ואחד מהם – “ארטמן, או כורש הגדול” – נודע כרומן הארוך ביותר שפורסם אי-פעם והוא כולל כ-2.1 מיליון מילים. ב-1652 ייסדה בפריז חוג ספרותי משלה, אשר בו הנהיגה שיח המעדיף דיאלוג על פני נאום וקונצנזוס על פני ויכוח, והפכה לסופרת המפורסמת ביותר בדורה. בחיבוריה הציבה נשים כגיבורות וכמובילות שיח, עודדה השכלה לנשים והתנגדה למוסד הנישואין.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה מריה ון שורמן

אנה מריה ון שורמן, 1678-1607

היום, לפני 410 שנים, נולדה אנה מריה ון שורמן, אמנית ומלומדת הולנדית-גרמנייה. ון שורמן הייתה מהנשים המשכילות באירופה של המאה ה-17, והיוותה מודל למי שנמשכו לעסוק במגוון תחומים. היא הצטיינה בתחומי מדע שונים, בציור ובפיסול, במוזיקה ובספרות, ודברה 14 שפות, בהן לטינית, יוונית, עברית, ערבית, ארמית ואמהרית, בשל עניינה הרב בתיאולוגיה. ב-1636 הורשתה להשתתף בשיעורים באוניברסיטת אוטרכט כשהיא מוסתרת מאחורי וילון, ובכך הייתה לסטודנטית הראשונה ולימים הוסמכה כמשפטנית. ון שורמן פעלה גם לקידום חינוך לנערות ולנשים וגייסה כספים למטרה זו ברחבי אירופה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: דיוקן עצמי

רגיל

מרי סידני, רוזנת פמברוק

מרי סידני הרברט, רוזנת פמברוק, 1621-1561

היום, לפני 456 שנים, נולדה מרי סידני, רוזנת פמברוק שבאנגליה, סופרת, משוררת ופטרונית של האמנויות. כמי שהתחנכה על פי המסורת ההומניסטית, היו לה הבנה טובה של תאולוגיה ושל קלאסיקות ויכולת לפרש טקסטים מקוריים, והיא הייתה לאחת הנשים האנגליות הראשונות שזכו למוניטין על יצירות בתחומי הספרות והשירה, ותרגומיה למזמורי תהלים השפיעו רבות על התפתחות השירה האנגלית דאז. ביתה, שאירח חוג סלון של ספרות ושירה, נחשב ל”גן עדן למשוררים”. תיאוריות ולפיהן מאחורי זהותו של שייקספיר עמדה למעשה אגודה סודית של פוליטיקאים ואצילים, מזכירות את מרי סידני כחלק מהחבורה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

על פי תפיסת חז”ל, יום הכיפורים הוא היום המרכזי לסליחה, למחילה ולטהרה, על עבירות שבין אדם – ובת-חוה – למקום. יום זה מוקדש אפוא להתנקות ולהשתחררות מחטאים ומקיבעונות שליליים כדי לקדם את השנה החדשה במצפון נקי ובראש שקט.
אך עבירות שבין אדם לחברו – ולחברתו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו – וחברתו.
ביום שבו אפילו לעבריינים מותר להיות חלק מהקהילה (“בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הקהל הקדוש הזה אנו מתירין להתפלל עם העבריינים”), חשוב לזכור ולהזכיר את הנשים הספורות שבמרוצת הדורות הצליחו לפרוץ דרך ולהיכלל בבתי הכנסת ובמקומות הלימוד, וזכו לקבל הכרה לדורות כתלמידות חכמים וכראשות ישיבה.

גמר חתימה טובה! 

מרים שפירא, נולדה בסביבות 1360
אם משפחת לוריא המפורסמת, המיוחסת לרש”י ובעלת היסטוריה משפחתית של נשים למדניות, אשר הייתה ראשת ישיבה באלזס (חבל ארץ בצרפת של היום) והרצתה שיעורים בתלמוד לפני בחורי ישיבתה, כפי שמעידים צאצאיה המהרש”ל והאר”י.

חוה בכרך, 1652-1585
מלומדת צ’כית נודעת, אשר מלבד ידיעותיה התורניות וחידושי הלכה שהתפרסמו בשמה, הייתה מיוחסת מאוד, נכדתו של המהר”ל מפראג. נכדה רבי יאיר חיים בכרך, שקרא את שם ספרו הנודע “חות יאיר” על שמה, כתב על בקיאותה בתלמוד הבבלי והירושלמי, במדרשי חז”ל ובספרות השו”ת כי “היתה אם כל חי בתורה ובמעשים, אשר אשה בכל אלה לא מצאנו”.

אסנת ברזאני, 1670-1590
רבנית, למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית ומקובלת, שעמדה בראש ישיבה בכורדיסטן ונודעה בכינוי “התנאית”. אביה העניק לה חינוך תורני יסודי ומעמיק והתנה את נישואיה בכך שתמשיך בלימוד התורה ולא תיאלץ לעזוב את בית המדרש לטובת טיפול במשק הבית. בני דורה ראו בה סמכות רבנית לכל דבר, כמי שהייתה ממונה הן על ההוראה והן על ניהול הישיבה, וצאצאיה שימשו ברבנות בעיראק עד המאה ה-20.

חנה רחל ורברמאכר, 1888-1805
נודעה כ”בתולה מלודמיר”, השתייכה לתנועת החסידות וסיגלה לעצמה גינוני אדמו”רות. ההנהגה הדתית באוקראינה לא ראתה זאת בעין יפה, ומשגברו הרינונים עליה עלתה לארץ ישראל, ובירושלים המשיכה לנהוג כאדמו”רית – התעטפה בטלית, הניחה תפילין, ערכה מדי שבת סעודה שלישית לחסידיה בביתה שבמאה שערים, לימדה תורה, העניקה ברכות, התפללה עם נשים אחרות בכותל המערבי ובקבר רחל, ולפי חלק מהעדויות אף עסקה בקבלה מעשית.

מאחורי הטקסט שבכותרת התמונה:
“גבירתי, יונתי תמתי, אמִתתי ואמונתי, ציצי ותפארתי, אמי רבנתי […] יהי אלוהיה עמה ויגדיל שמה” – אגרת מחורזת משנת 1664, מאת הרב פנחס חרירי, מראשי המקובלים השבתאים בכורדיסטן, לרבנית אסנת ברזאני
(מתוך הספר “יהודי מוצל: מגלות שומרון עד מבצע עזרא ונחמיה”, מאת עזרא לניאדו, הוצאת המכון לחקר יהדות מוצל, 1981)

פייסבוק

רגיל

“דברי כמו פיראטית”

אהוי, חברות!

היום, 19 בספטמבר, נחגג מאז 1995 יום הדיבור הפיראטי, חג פארודי שבו נהוג לדבר בסלנג פיראטי ובחיתוך דיבור פיראטי.
החג נובע מתפיסה רומנטית של תור הזהב של הפיראטיות, והפך להיות גם חגה של כנסיית “מפלצת הספגטי המעופפת“.

ארררר!

גרייס או’מלי, 1603-1530
ראש שושלת או’מלי במערב אירלנד, שנודעה כ”מלכת הים של קונמארה” והובילה מרידות עיקשות באנגלים. היא זכתה לכבוד רב בקרב אנשיה על שהביאה את שבטה להיות מהיחידים שהתעשרו מדיג ומהעברת סחורות. היא הפכה לפיראטית רק כדי לשרוד מול ספינות ספרדיות, טורקיות ואנגליות. בשנות ה-60 לחייה, לאחר רדיפות ומאסר, קיבלה חנינה מהמלכה אליזבת ה-1. יותר מ-400 שנה מספר עליה הפולקלור האירי אגדות רבות.

כריסטינה אנה סקייט, 1677-1643
ברונית שוודית, אשר החל מ-1657 ניהלה, יחד עם אחיה ובעלה, ספינת פיראטים סודית שבאמצעותה תקפו ובזזו ספינות בים הבלטי. ב-1662, כאשר הנהיגה תקיפה של אוניית סוחר, רצח של כל צוותה והטבעתה, שברי האונייה שנסחפו לחוף משכו תשומת לב וחשפו את הסוד של הברונים. אחיה נעצר, נשפט והוצא להורג. כריסטינה אנה הצליחה להימלט לדנמרק ולא נשפטה משום שהחוק לא איפשר לתבוע אישה נשואה.

אן בוני, 1782-1700 ומרי ריד, 1721-1691
בוני הייתה שודדת ים אירית מפורסמת, שפעלה בעיקר באזור הקאריביים. מסופר עליה שבגיל 13 גרמה לאשפוזו של אדם בעקבות ניסיון תקיפה מינית, שחתרה תחת בעלה שחמד את רכוש אביה, ושסירבה לחכות בבטלה לשיבת אהובה ממסעותיו ולכן הצטרפה לסיפון, לבשה בגדי גבר וגם לחמה לצד הגברים.
ריד הייתה שודדת ים אנגלייה מפורסמת, שהתנהגה כגבר ונודעה כ”מרק ריד”, ככל הנראה על מנת להצליח להתפרנס, אם כי גם כשזהותה נחשפה, יחס הצוות אליה לא השתנה. היא הצטרפה לצי הבריטי, השתתפה במלחמת הירושה הספרדית, ובעת שהפליגה לאיי הודו המערבית ספינתה הותקפה בידי שודדי הים של בוני. ריד הייתה השורדת האחרונה שסירבה להיכנע, ובוני גילתה את מינה, צירפה אותה לצוות ספינתה והן הפכו לידידות טובות. כשצוות הספינה נתפס, שתיהן ניצלו מהוצאה להורג משום שטענו שהן בהיריון ושאין להעניש את עובריהן.

צ’ינג שי, 1844-1775
פיראטית סינית מפורסמת, המונצחת בספרים, משחקי וידאו וסרטים. היא הייתה זונה קנטונזית שנחטפה ע”י פיראטים והגיעה לפקד על צי של מאות ספינות ועשרות אלפי פיראטים. תחת הנהגתה נקבע קוד התנהגות פיראטי – ציות למנהיג/ה, איסור על גניבה מקופות ציבוריות, חלוקת השלל באופן הוגן ואיסור על אינוס שבויות. היא התעמתה עם האימפריות של התקופה, כולל הבריטים, הפורטוגזים ושושלת צ’ינג, והייתה מהמעטים שהצליחו לפרוש מהמקצוע.

עוד על ה”חג” בויקיפדיה

אתר “דבר כמו פיראט

פייסבוק

בתמונה: איור של צ’ינג שי, שם הצייר/ה לא ידוע, 1836

רגיל

סיבילה רייטון מאסטרס

סיבילה רייטון מאסטרס, 1720-1676

היום, לפני 297 שנים, נפטרה סיבילה רייטון מאסטרס, ממציאה אמריקאית ילידת ברמודה, האדם הראשון מהקולוניות האמריקאיות שרשם פטנט וככל הידוע הממציאה הראשונה באמריקה. ב-24 ביוני 1712 הגיעה מאסטרס ללונדון במטרה לרשום פטנטים על ההמצאות שלה, ולאחר שלוש שנים הצליחה לרשום אותם תחת שמו של בעלה, משום שנשים לא יכלו להיות בעלות פטנט. הפטנט הראשון שלה היה שיטה ל”ניקוי והבראת התירס הצומח בקולוניות האמריקאיות”, והשני היה שיטה לשזירת כובעים ומצנפות מקש ומעלי דקל אשר שימשה גם לייצור סלים, שטיחים וכיסויים לריהוט.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אליזבת דה-ור

אליזבת דה-ור, רוזנת דרבי ולורד מאן, 1627-1575

היום, לפני 442 שנים, נולדה אליזבת דה-ור, בת אצולה ואשת עסקים בריטית. נישואיה לוויליאם סטנלי, הרוזן מדרבי, היוו את ההשראה למחזה “חלום ליל קיץ” של שייקספיר, שהועלה לראשונה במהלך חתונתם. ב-1612, לאחר מותו של בעלה, נטלה דה-ור את סמכויותיו האדמיניסטרטיביות כלורד של האי מאן, והייתה לאישה הראשונה שזכתה לתואר לורד ולאישה הראשונה שעמדה בראש האי מאן בכל שנות קיומו של הפרלמנט של האי, הנחשב לפרלמנט הוותיק בעולם שעדיין קיים (ראיות מצביעות על אפשרות כי התקיים ברציפות מאז שנת 979).

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מריה סיבילה מריאן

מריה סיבילה מריאן, 1717-1647

היום, לפני 370 שנים, נולדה מריה סיבילה מריאן, מאיירת מדעית וחוקרת טבע גרמנייה, חלוצת המחקר האנטומולוגי, אשר תרמה לייסוד הבוטניקה והזואולוגיה המודרניות. היא כתבה ספר לימוד שבו תיארה את חקירותיה בטבע על הפיכת זחלים לפרפרים ואת העובדות הרבות שגילתה בנוגע לחייהם של חרקים. בספרה מ-1675, “ספר הפרחים החדש”, שילבה גם איורים של צמחים וחרקים והייתה הראשונה להציע להם קטלוג. ב-1701 פרסמה את “מטמורפוזה של חרקים בסורינאם”, ספר שגילה לאירופים לראשונה את המגוון המדהים של יערות הגשם, ועודנו מפורסם בחוגים מדעיים (נערך ועודכן לאחרונה ב-2016).

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אילונה זריני

אילונה זריני (בהונגרית), או ילנה זרינסקה (בקרואטית), 1703-1643

היום, לפני 314 שנים, נפטרה הרוזנת אילונה זריני, מהגיבורות הגדולות בהיסטוריה ההונגרית והקרואטית, שנודעה במאבקה העיקש למען חופש וסובלנות דתית וכנגד השאיפות של בית הבסבורג לכונן אוטוקרטיה אבסולוטית. ב-1685, משנסוגו הכוחות העות’מאניים במלחמה הטורקית הגדולה מול האימפריה הרומית והאיחוד הפולני-ליטאי, נותרה טירת פלנוק שבעיר מוקצ’בו (אוקראינה של היום) המבצר האחרון. זריני הגנה לבדה על הטירה מול הצבא האימפריאלי-ההבסבורגי שצר עליה, ונכנעה רק כעבור שלוש שנים, לאחר שהובטח לה כי אנשיה יקבלו חנינה וילדיה לא ייפגעו. היא עצמה הוגלתה וחיה את שארית ימיה בגלאטה, מחוז של קונסטנטינופול.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אולריקה אלאונורה סטלהמר

אולריקה אלאונורה סטלהמר, 1733-1683

היום, לפני 284 שנים, נפטרה אולריקה אלאונורה סטלהמר, אישה שוודית ששירתה כחייל במלחמה הצפונית הגדולה בין שוודיה לבין קואליציה של רוסיה הצארית, דנמרק ונורווגיה. היא העידה שתמיד נהנתה מהמטלות הניתנות לגברים, שלא למדה כמעט אף אחת מהמטלות המבוצעות על ידי נשים, ושרבים אמרו לה ש”חבל שהיא לא גבר” כדי שתוכל לנצל היטב את כישורי הציד והרכיבה שלה. כשמשפחתה התרוששה, בחרה סטלהמר לברוח מגורלן של אחיותיה – ובמקום להינשא, התחפשה לגבר והתגייסה לצבא. היא נשפטה והורשעה בגין התחזותה לגבר וכן בגין נישואיה לאישה, חטאים דתיים שדינם היה מוות אך נגזר עליה רק חודש מאסר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מיצג עם דמותה במוזיאון בשוודיה

בתמונה הקטנה: פרשים בצבא השוודי מהמאה ה-17

רגיל

זיב-און-ניסה

זיב-און-ניסה, 1702-1638

היום, לפני 379 שנים, נולדה זיב-און-ניסה (בפרסית: “כתר המין הנשי”), נסיכת האימפריה המוגולית, אימפריה שראשיה היו מוסלמים ממוצא מונגולי, ששלטה בתת-היבשת ההודית מתחילת המאה ה-16 עד אמצע המאה ה-19. היא נודעה כמלומדת בתחומים אקדמיים שונים, ובכללם דת, פילוסופיה, מתמטיקה, אסטרונומיה וספרות. במיוחד התפרסמה באלפי השירים שכתבה, ואף הלחינה ושרה, בפרסית ובערבית, תחת שם העט “מח’פי”, שמשמעו “הנחבא/ת”. בעשרים השנים האחרונות לחייה הוחזקה כאסירה והונה הוחרם, ככל הנראה כעונש על רומן אסור או בגלל התנגדותו של אביה הקיסר להיותה משוררת ומוזיקאית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אן דו-לה-וו

אן דו-לה-וו, 1710-1661

היום, לפני 307 שנים, נפטרה אן דו-לה-וו, שכונתה “מריאן”, פיראטית צרפתייה, אחת משתי הנשים היחידות שהתפרסמו כחלק משודדי הים הקאריביים. כשהפיראט המפורסם לורן דה גראף העליב אותה היא הזמינה אותו לדו-קרב, ובסופו של דבר הוא נכנע והתפעל כל כך מאומץ לבה שהציע לה להינשא לו. היא הצטרפה אליו לספינת השודדים שלו, והשתתפה גם במעשי השוד ובקרבות. התפיסה אז הייתה כי נוכחותה של אישה על ספינה מביאה מזל רע, אך מריאן נחשבה דווקא לקמע ותוארה כאמיצה, תקיפה ואכזרית. אחת מבנותיה התפרסמה אף היא כממשיכת דרכה לאחר שהשתתפה בדו-קרב מול גבר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרי דייר

מרי דייר, 1660-1611

היום, לפני 356 שנים, הוצאה להורג מרי דייר, מרטירית קווייקרית. דייר השתייכה בתחילה לזרם הפוריטני באנגליה ששאף לשנות את הכנסייה האנגליקנית מבפנים. לחץ מצד מלך אנגליה הוביל אלפי פוריטנים להימלט למושבת מסצ’וסטס באמריקה. במרוצת השנים הצטרפה דייר למובילי זרם הקווייקרים, שדחה את הרעיון ההיררכי של תיווך האמונה ע”י כמרים, הטיף לאי-אלימות ודגל בשוויון רוחני מלא בין נשים וגברים. המחלוקת בין הזרמים הסלימה עד כדי כך שמסצ’וסטס הכריזה עונש מוות לכל קווייקר שידרוך על אדמתה. דייר התעקשה להיאבק בהכרזה זו עד שב-1.6.1660 הוצאה להורג בתלייה.

ויקיפדיה

פייסבוק