עמוד 1
רגיל

תוריא אל-שאווי

תוריא אל-שאווי, 1956-1936

היום, לפני 81 שנים, נולדה תוריא אל-שאווי, הטייסת המרוקאית הראשונה. מגיל צעיר נמשכה לעולם התעופה, וב-1950 נרשמה לקורס טיס בשדה התעופה של הצבא הצרפתי, שבמהלכו הפגינה יכולות טכניות מרשימות. ב-1951, חודשיים לפני שמלאו לה 16, קיבלה רישיון טיס, וזכתה לסיקור תקשורתי בכל רחבי העולם כסמל לעתידה המבטיח של מרוקו. ב-1 במרץ 1956, יום לפני הכרזת העצמאות של מרוקו, התקרב אליה גבר, ירה לעברה שני כדורים ונמלט. היא מתה במקום, ורצח זה מעולם לא פוענח. משערים כי הרוצח הוא איש אסלאם קיצוני שהתנגד ל”בגידתה” בערכי הדת, או צרפתי שהתנגד לעצמאות מרוקו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

חוק הסאטי הבנגלי

חוק הסאטי הבנגלי (תקנה 17), 1829

היום, לפני 188 שנים, אסרה הודו על קיום טקס ה”סאטי” (מילולית: “האישה המסורה”) – הקרבת האלמנה ההינדית על ידי קבורתה או שריפתה בחיים, יחד עם בעלה המנוח. בתחילת המאה ה-19 אחת מכל אלף אלמנות, מכל הקאסטות, ביצעה סאטי, מרצונה לכאורה אך לעתים קרובות בשל לחץ שהופעל עליה. חוק הסאטי הבנגלי מ-1829 הגדיר את המנהג כנוגד את הטבע והמוסר האנושי, וקבע כי כל בעל תפקיד בקהילה שלא יפעל למניעת טקס כזה, ועל אחת כמה וכמה מי שיעודד טקס כזה או ישתתף בו – יעמוד למשפט פלילי על גרימת מוות. בימינו ישנם מקרי סאטי בודדים; האחרון דווח ב-2008.

עוד על חוק הסאטי הבנגלי

עוד על טקס ה”סאטי”

פייסבוק

 

רגיל

יום המאבק באלימות נגד נשים: ג’נדרסייד

*** אזהרת טריגר: רצח תינוקות ***

 

“כָּל הַבַּת הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכוּהָ, וְכָל הַבֵּן תְּחַיּוּן”

 

היום, לפני 18 שנים, הכריז האו”ם על 25 בנובמבר כיום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, לזכרן של האחיות מיראבל, שלוש פעילות פוליטיות ברפובליקה הדומיניקנית, שנרצחו בתאריך זה בשנת 1960. במסגרת יום המאבק, ממשלות העולם וארגונים שונים נקראים לארגן פעילויות להעלאת המודעות הציבורית לסוגיית האלימות נגד הנשים בחברה, לרבות אלימות מינית, אלימות במשפחה וסחר בנשים.

 

קשה לחשוב על ביטוי ישיר, בוטה, מחריד ושיטתי של אלימות נגד נשים יותר מהשמדה שיטתית רחבה שלהן בסמוך ללידתן עד כדי יצירת פערים מהותיים בשיעורי הילודה והתמותה של נשים וגברים.

האו”ם מעריך כי המספר הכולל של נשים “חסרות” נכון לשנת 2014 הוא 117 מיליון בעולם כולו, והערכות אחרות מדברות על 160 מיליון ויותר.

התופעה נחקרה ותוארה לראשונה בשנות ה-80 ע”י הכלכלן ההודי אמרטיה סן, זוכה פרס נובל לכלכלה על מחקריו בתחום העוני, הרעב והרווחה. את המונח “ג’נדרסייד” לתיאור התופעה טבעה ב-1985 הפמיניסטית האמריקאית מארי אן וורן, כדי להסב את תשומת הלב לכך שלהטיה מגדרית יש תוצאות קטלניות, בדומה לתוצאות הקטלניות של אפליה מטעמי גזע, דת או מעמד.

 

כפי שכל מי שנתקל/ה באיחול “שתזכו לבנים זכרים” יודעת, העדפת בנים היא פרקטיקה עתיקה ומסורתית הפושה בכל החברות הפטריארכליות. אפשר למצוא עדויות להפלות סלקטיביות ולרצח תינוקות בנות, וכן לסנקציות שליליות כלפי אמהות שילדו בנות, לאורך כל ההיסטוריה המתועדת כמעט בכל יבשת, מחברות ציד ולקט ועד חברות מודרניות, בקרב עשירים ועניים; משכילים וחסרי השכלה; הינדים, קונפוציאנים, עמים ילידיים, מוסלמים או נוצרים.

מסיבות תרבותיות, חברתיות וכלכליות, בן נתפס כמאדיר את כבוד הבית, ובת נתפסת כמזל רע וכנטל. בחברות חקלאיות יש נטייה להעדיף בן שיוכל לתרום לעבודה הפיזית הקשה, ובעתות מלחמה למאמץ המלחמתי. בהתאם למסורת ולחוקים של מדינות רבות, הבן צפוי להמשיך לשאת את שם המשפחה, לפרנס אותה ולרשת את נכסיה, בעוד הבת תעבור למשפחת הבעל עם נישואיה בתוספת נדוניה ולא תוכל לתמוך בהורים לכשיזדקנו.

תופעת הג’נדרסייד – בפועל, מדובר ב”פמיסייד” – הביאה בעשורים האחרונים להפרת האיזון הדמוגרפי בדרום אסיה ובמזרחה, בעיקר בהודו ובסין, ונוכחת באופן בולט גם במדינות כמו דרום קוריאה, טייוואן, אלבניה וגיאורגיה, ואף בקרב אוכלוסיות מסוימות במערב. לאורך כל ההיסטוריה המתועדת בחרו עשרות מיליוני הורים להרוג, להזניח תזונתית ורפואית או לנטוש לחסדי הגורל עשרות מיליוני תינוקות בנות, ולנסות להוליד בנים במקומן. המודרניזציה, כך מסתבר, דווקא מחמירה את המצב. בדורות האחרונים, עם התקדמות הטכנולוגיה, שיפור הטיפול הרפואי והנגשת האולטרסאונד כמעט לכל אזור בעולם, לעתים קרובות מדי הבנות פשוט לא מגיעות לאוויר העולם ומופלות כבר ברחם.

בחברות מרובות ילדים, כמעט תמיד יהיה לכל משפחה בן; העדפת הבנים לא חייבת להתקיים על חשבון חייהן של הבנות. אבל דווקא בחברות מודרניות, עשירות עירוניות ומשכילות יותר, נמצאה נטייה להקריב את הבנות שלא נולדו לטובת בנים, וזאת משתי סיבות: הראשונה, צמצום המשפחה ורצון ההורים להוליד רק ילד אחד או שניים (או, כמו בסין, מדיניות הגבלת הילודה); והשנייה, היכולת הטכנולוגית לדעת את מין העובר ההופכת את אקט ההעדפה לבנים ליותר פשוט ופחות מעורר נקיפות מצפון. כך, מאז שנות השמונים יש עלייה תלולה בפער בין שיעורי לידת בנים ובנות במקומות שונים בעולם.

 

תוצאותיו של הג’נדרסייד מהדהדות על פני כל כדור הארץ בדורנו: ריכוזים גבוהים של גברים שהם “רווקים בעל כורחם”, מתוסכלים נואשים וחסרי משפחה (בסין, למשל, אחד משישה צעירים כיום לא ימצא בת זוג בארצו), מעודדים פרקטיקות של חטיפת נשים, סחר בנשים, נישואים בכפייה ותקיפות מיניות, וגם יותר מלחמות ומאבקים אלימים באופן כללי.

במלכוד שבין התכנון הדמוגרפי לבין המסורת המושרשת המעדיפה בנים, ממשלות באזורים שבהם ישנו פער ניכר בין מספר הנשים והגברים מנסות להתמודד עם הבעיה בדרכים שונות, מאיסור על הפלות סלקטיביות שלא מסיבות רפואיות ועד הסדרת אימוצים ותגמול על לידת בנות. אולם מחקרים מראים כי הגורם המשפיע ביותר על צמצום הפמיסייד הוא העלאת ערכן של ילדות בכל העולם כך שלא תיתפסנה עוד כנחותות. לשם כך יש לעודד השכלת נשים, לבטל חוקים ומנהגים שמונעים מבנות לרשת את הוריהן ו/או מכפיפים אותן לגברים, ובעיקר לקדם את שילובן של נשים בחיים הציבוריים והכלכליים.

 

——————————————————

 

עוד על פמיסייד:

רצח תינוקות בנות

הפלה סלקטיבית מגדרית

הנשים החסרות

 

“על נשים מהודו ומסין נאסר להביא בנות לעולם. אם הן עושות כן – הן נרצחות, או רוצחות את תינוקתן, או מפילות, או בורחות – תלוי כמה לחץ מפעילה עליהן החברה…”

מתוך כתבתה של אריאנה מלמד על סרט התעודה “זאת בת: המילים הקטלניות ביותר בעולם” (2012)

 

עוד על “50 מיליון נעדרות“, ארגון התנדבותי הודי שהקימה ריטה בנרג’י במטרה להעלות מודעות בינלאומית לנשים ש”הועלמו” בהודו באלימות מוטת מגדר

 

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מפגינות בהודו למען שינוי התפיסה שבנות הן פחותות ערך בהשוואה לבנים

בתמונה הקטנה: מודעה של ממשלת סין לעידוד ילודת בנות

 

——————————————————

 

עוד פוסטים היא-סטוריים על אלימות נגד נשים:

על רצח האחיות מיראבל

על רצח נשים במשפחה בישראל

על טיפול בנשים נפגעות אלימות במשפחה

על מילת נשים

על עבדות מין

 

רגיל

האנה ללנגו

רצח האנה ללנגו, 2014

היום, לפני 3 שנים, מתה מפצעיה האנה ללנגו, נערה אתיופית בת 16. חודש לפני כן נחטפה מבית ספרה ועברה אונס קבוצתי על ידי חמישה גברים. כמה ימים אחר כך, נטשו אותה חוטפיה בשולי אדיס אבבה ושם היא נמצאה ונלקחה לבית חולים. רציחתה של ללנגו הכתה גלים באתיופיה – ביקורת רבה הופנתה כלפי הרשויות בשל הטיפול הלקוי במקרה, והרשתות החברתיות הציפו את הבעיה העמוקה של תרבות האונס באתיופיה. לפי ארגון הבריאות העולמי, יותר מ-70 אחוזים מהנשים באתיופיה סובלות מאלימות פיזית ומינית ושיעור המקרים של חטיפת כלות במדינה הוא מהגבוהים בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

אדית שטיין

אדית (יהודית) שטיין, 1942-1891

היום, לפני 126 שנים, נולדה אדית שטיין, פילוסופית, אחות ונזירה גרמנייה יהודייה. היא עבדה כעוזרת מחקר וכחברת סגל בחוג לפילוסופיה, וחקרה את תופעת האמפתיה. ב-1921, בעקבות קריאה בכתביה של תרזה מאווילה, המירה את דתה, שינתה את שמה לתרזה בנדיקטה, הצטרפה למסדר הכרמליתי ולימדה נערות בבית ספר קתולי. עם עליית הנאצים לשלטון פנתה לאפיפיור פיוס ה-11 וניסתה לשכנעו לפעול להצלת העם היהודי. לאחר שנספתה במחנה הריכוז אושוויץ, הייתה לסמל ומופת בעולם הקתולי בשל מותה על אמונתה, כמו המרטירים בראשית הנצרות, והוכרזה על ידי הכנסייה הקתולית כקדושה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נירג’ה בהנוט

נירג’ה בהנוט, 1986-1963

היום, לפני 31 שנים, נהרגה נירג’ה בהנוט, דוגמנית ודיילת הודית. היא הייתה הדיילת הראשית בטיסה 73 של חברת התעופה “פאן-אמריקן” שב-5.9.86 נחטפה ע”י טרוריסטים במהלך עצירה בפקיסטן. בהנוט הצליחה ליידע את הטייס וצוותו בעודם על הקרקע, והללו הצליחו להימלט, ובכך מנעה מהמטוס לעזוב את שדה התעופה; היא הצילה את חייהם של רבים מהנוסעים כשסייעה להם לברוח דרך יציאות החירום; ונורתה ומתה כשהגנה בגופה על 3 ילדים ממטח של כדורים. לאחר מותה הייתה ההודית הצעירה ביותר, והאישה הראשונה, שזכתה באות הגבורה והאומץ הגבוה ביותר במדינתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קמילה או’גורמן

מריה קמילה או’גורמן חימנז, 1848-1828

היום, לפני 169 שנים, הוצאה להורג קמילה או’גורמן, מאושיות החברה הגבוהה בארגנטינה דאז. כנערה התוודעה לאב לאדיסלב גוטיירס, כומר הקהילה שאליה השתייכה משפחתה, ובין השניים החל להתפתח רומן אסור, שכן הכומר היה כבול בנדר הפרישוּת. ב-1847 גנב גוטיירס מהכנסייה, עבירה שהעונש עליה היה גזר דין מוות. גוטיירס ואו’גורמן נמלטו יחד ומצאו מקלט בפרובינציית קוריינטס, אך במהרה אותרו, נעצרו, וב-18 באוגוסט 1848 הוצאו להורג בידי כיתת יורים בבואנוס איירס. או’גורמן הייתה כבת עשרים ובחודש השמיני להריונה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פולאן דווי

פולאן דווי, 2001-1963

היום, לפני 54 שנים, נולדה פולאן דווי, פורעת חוק ופוליטיקאית הודית. מגיל צעיר נודעה כלוחמת שנקטה פעולות תגמול נגד מי שגזלו רכוש מהקאסטות הנמוכות. היא כונתה “מלכת השודדים” והנהיגה כנופיה, שבנוסף לשוד של בני המעמדות הגבוהים התפרסמה בפעולות תגמול נגד מי שאנסו נשים מהקאסטות הנמוכות, וזכתה למעמד מיתולוגי כ”רובין הוד” פמיניסטית. ב-1983 הועמדה לדין, ישבה 11 שנים בכלא, ואז הוחלט לבטל את כל ההאשמות נגדה. לאחר שחרורה התמודדה בבחירות; חמש שנים כיהנה כחברת הפרלמנט ההודי, ואז נרצחה ע”י שלושה גברים מהמעמד הגבוה כנקמה על פעולותיה נגד בני מעמדם בעבר.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

אן אסקיו

אן אסקיו, 1546-1521

היום, לפני 471 שנים, הוצאה להורג אן אסקיו, סופרת, משוררת ומרטירית פרוטסטנטית אנגלייה. היא חותנה בגיל 15, ובעלה, שהיה קתולי, נהג בה באלימות. היא הייתה האישה האנגלייה הראשונה שתבעה גירושין, ובעקבות זאת נמלטה ללונדון והפכה למטיפה. אסקיו הייתה גם אחת המשוררות המוקדמות ביותר שידוע שכתבו בשפה האנגלית. ב-1546 נכלאה ועונתה במשך חודש אך סירבה לחזור בה מאמונותיה, האישה היחידה שישנו תיעוד לגבי מסכת העינויים שעברה במצודת לונדון הידועה לשמצה. לבסוף הואשמה בכפירה ונגזר עליה לעלות על המוקד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: חיתוך עץ שמתאר את עלייתה על המוקד ב-1546
בתמונה הקטנה: אילוסטרציה מספר על קדושים מעונים משנת 1869

רגיל

צ’אנד ביבי

צ’אנד ביבי, 1600-1550

היום, לפני 417 שנים, נרצחה צ’אנד ביבי, בת מלוכה ומצביאה הודית. היא נישאה לסולטן של בג’אפור וייעצה לו בעניינים הקשורים לממשל ולצבא. בעלה נרצח ב-1580, היא הוגלתה מבג’אפור ושבה אל מדינתה אחמדנאז’ר, שם משל אחיה. ב-1594, לאחר מותו של אחיה, נטלה ביבי את השלטון והובילה את המאבק נגד המוגולים שניסו לכבוש את ארצה. בחוכמתה, באומץ לבה וביכולת מנהיגותה הצליחה להדוף את המתקפה ולהשיג הסכם הפסקת אש. לרוע המזל, עוזרה האישי ראה בהסכם זה בגידה מצידה והוביל את ההמון להפיכה נגדה וללינץ’ בה. ללא הנהגתה, נפלה המדינה לידיהם של המוגולים.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הקטנה מתוך ספר ילדים הודי משנת 1974

רגיל

לנה בייקר

לנה בייקר, 1945-1900

היום, לפני 117 שנים, נולדה לנה בייקר, האישה היחידה בג’ורג’יה, ארה”ב, שהוצאה להורג בכיסא חשמלי. בייקר, עוזרת בית אפרו-אמריקאית, טענה להגנתה כי המעסיק הלבן שלה נהג לאנוס, להכות ולכלוא אותה וכי חטפה ממנו את האקדח כשתקף אותה ואיים עליה וירתה בו מתוך הגנה עצמית. חבר המושבעים, כולם גברים לבנים, הרשיעו אותה פה אחד ברצח בתום יום אחד של דיונים. משפטה התנהל על רקע דיכוי זכויות האזרח של שחורים בג’ורג’יה, שהנהיגה הפרדה גזעית ומעמד אזרחי סוג ב’ על פי חוק. ב-2005, שישים שנים לאחר הוצאתה להורג, העניקה לה מדינת ג’ורג’יה חנינה מלאה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קרובי משפחתה של בייקר מציגים את תעודת החנינה לתקשורת, לאחר הצלחת הקמפיין לטיהור שמה

רגיל

גבריאלה סילאנג

מריה יוספה גבריאלה קאריניו סילאנג, 1763-1731
היום, לפני 286 שנים, נולדה גבריאלה סילאנג, מהפכנית פיליפינית, האישה הראשונה בקרב מנהיגיה של תנועת העצמאות הפיליפינית. ב-1763, לאחר ההתנקשות בחיי בעלה דייגו, מנהיג ההתקוממות האילוקנית, עמדה בראש כוחות המורדים עד שנלכדה והוצאה להורג על ידי המשטר הספרדי. העיטור הפיליפיני “מסדר גבריאלה סילאנג” מוענק לנשותיהם של ראשי מדינות בפיליפינים ובעולם. ב-1984 הוקם בפיליפינים ארגון-הגג Gabriela, על שם סילאנג (וגם ראשי תיבות של “איגוד נשים בעד רפורמות, יושרה, שוויון, מנהיגות ופעולה”), המאגד ארגוני נשים מכל רחבי המדינה הפועלים למען שוויון זכויות ונגד סחר בנשים ותרבות האונס.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רייצ’ל קורי

רייצ’ל אלין קורי, 2003-1979

היום, לפני 14 שנים, נהרגה רייצ’ל קורי, פעילה אמריקאית בתנועת הסולידריות הבינלאומית (ISM), התומכת בהתנגדות לא אלימה. היא נדרסה ע”י דחפור די-9 של צה”ל בעת שניסתה למנוע בגופה הריסת בתים באזור רפיח. קורי הגיעה לרצועת עזה בינואר 2003, בעיצומה של אינתיפאדת אל-אקצא, תיעדה הריסת חממות ובארות מים במסגרת פעילות צה”ל לאיתור מנהרות, הפריעה להריסת בתים ולפעולות חישוף, וגם שהתה בבתי תושבים ולימדה את ילדיהם אנגלית. חקירת צה”ל קבעה שלא הייתה רשלנות והאירוע סווג כתאונה; ביהמ”ש העליון דחה את תביעות הנזיקין שהגישו הוריה נגד ישראל, נגד צה”ל ונגד החברה המייצרת את הדחפורים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קנדיל באלוץ’

פוזיה עד’ים, שנודעה בשם קנדיל באלוץ’, 2016-1990

היום, לפני 27 שנים, נולדה קנדיל באלוץ’, דוגמנית, שחקנית ופעילה למען זכויות נשים מפקיסטן. היא נישאה ב-2008, בגיל 17, ושנה אחר כך עזבה את בעלה בשל אלימותו כלפיה. באלוץ’ הפכה לידוענית רשת כשהעלתה לרשתות החברתיות סרטונים שבהם עסקה בסוגיות שונות משגרת חייה, אשר עוררו כלפיה ביקורת בשל תכניהם הנחשבים בוטים ושנויים במחלוקת בפקיסטן השמרנית. ביולי 2016 חנק אותה אחיה ואסים עד’ים בשנתה משום ש”פגעה בכבוד המשפחה”. רק שבוע קודם לכן העלתה סרטון שבו לעגה למגבלות הנכפות על נשים במדינתה, והרצח עורר שיח ומודעות למצבן של הנשים הפקיסטניות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נטליה אסטמירובה

נטליה אסטמירובה, 2009-1958

היום, לפני 59 שנים, נולדה נטליה אסטמירובה, פעילת זכויות אדם ועיתונאית רוסייה. במהלך עבודתה בתחנת טלוויזיה בגרוזני בירת צ’צ’ניה, היא הפיקה סרטונים דוקומנטריים על קורבנותיה של שיטת הענישה הרוסית, וכן אספה עדויות להפרה של זכויות אדם במלחמה הצ’צ’נית השנייה החל מ-1999. במסגרת פעילותה במרכז הזיכרון לזכויות האדם בגרוזני, ביקרה בבתי חולים רבים בצ’צ’ניה ובאינגושטיה ותיעדה מאות קורבנות ילדים של המלחמה. ביולי 2009 היא נחטפה מביתה, ולאחר מכן נמצאה ירויה. בעקבות מותה החריפה המתיחות בין ממשלות צ’צ’ניה ורוסיה, ורבים מאשימים את הממשלות במעורבות ברציחתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך צעדה שנערכה לזכרה ברוסיה ב-2009

רגיל

קארן סילקווד

קארן גיי סילקווד, 1974-1946

היום, לפני 71 שנים, נולדה קארן סילקווד, שחשפה שערורייה הנוגעת לבריאות ולבטיחות העובדים בתעשיית הגרעין האמריקאית. היא עבדה כטכנאית כימיה במפעל להכנת פלוטוניום של חברת “קר-מק’גי”, ושמה לב שהמפעל מפר את הוראות הבטיחות, חושף את עובדיו לחומר רדיואקטיבי ומספק תוצרים פגומים. היא אספה מסמכים וראיות, נבדקה ומצאה שגופה נחשף לפלוטוניום ברמת זיהום הגבוהה פי 40 מהמותר בחוק, והעידה על כך בפני הוועדה לאנרגיה אטומית. בדרכה לפגישה עם עיתונאי של “ניו יורק טיימס” נהרגה בתאונת דרכים חשודה, ורבים סברו שמדובר בהתנקשות. שנה אחר כך נסגר המפעל ונפסקו למשפחתה פיצויים.

ויקיפדיה

פייסבוק

הסרט “סילקווד” מ-1983, שבו מגלמת את דמותה מריל סטריפ, היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר.

רגיל

אגאתה הקדושה

אגאתה הקדושה, 251-231 (תאריכים משוערים)
היום, 5 בפברואר, מציינת הכנסייה הקתולית את יומה של אגאתה הקדושה, מרטירית סיציליאנית בת המאה ה-3 לספירה, אחת הבתולות הקדושות המוערכות בנצרות. לפי האגדה, אגאתה, נערה יפהפייה ממשפחת אצולה, הייתה למושא חיזוריו של הסנטור הרומאי קווינטיאנוס. כשדחתה אותו, שלח אותה להתגורר בביתה של הזונה אפרודיסיה, כדי שזו תשחית את מידותיה. משלא צלחה מזימתו, כלא אותה בארמונו וגזר עליה עינויים שונים, הנודע שבהם הוא כריתת שדיה, עד שרוחה נשברה לבסוף והיא מתה. אגאתה היא הקדושה המגוננת על עיר הולדתה קטניה, על הנשים המיניקות ובעת המודרנית גם על החולות בסרטן השד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מינא כשוור כמאל

מינא כשוור כמאל, 1987-1956
היום, לפני 30 שנים, נרצחה מינא כשוור כמאל, מהפכנית פמיניסטית אפגנית, מייסדת “ההתאחדות המהפכנית של נשות אפגניסטן”, ארגון שמטרתו לקדם שוויון וחינוך לנשים ולהשמיע את קולן המושתק. היא הוציאה לאור מגזין פמיניסטי דו-לשוני בשם “המסר של הנשים” והקימה בתי ספר לילדי פליטים, שהציעו גם סיוע רפואי והכשרה מקצועית בסיסית לאמותיהם. ב-1981 הוזמנה מינא ע”י ממשלת צרפת לייצג את תנועת ההתנגדות האפגנית בקונגרס התנועה הסוציאליסטית. זהות רוצחיה לא נתגלתה מעולם אבל רבים מאמינים כי היו אלה סוכנים של שירות המודיעין, המשטרה החשאית או המוג’אהדין באפגניסטן.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אגנס הקדושה

אגנס הקדושה, 304-291 (תאריכים משוערים)

היום, 21 בינואר, מציינת הכנסייה הקתולית את יומה של אגנס הקדושה, מרטירית רומאית, המוכרת בעיקר כפטרונית של הבתולות, וכן של ילדות, זוגות מאורסים וקורבנות אונס. בגיל 12, בזמן הרדיפות של הקיסר הרומאי דיוקלטיאנוס, הואשמה בהשתייכות לדת הנוצרית לאחר שסירבה להעלות קורבן לאלה וסטה. הקיסר הורה להפשיטה ולהעמידה במקום שבו חיו זונות העיר (לפי אחת ההשערות משום שהחוק הרומי אסר על הוצאתן להורג של בתולות), אך באופן פלאי איש לא העז לחללה; היחיד שהתקרב אליה נפל ומת. אלא שנס זה לא הצילהּ מהמרטיריום – כשגם אש המוקד לא נגעה בה, פקעה סבלנותו של הנציב הרומי והוא ערף את ראשה בחרבו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ציור של ג’וזה ריברה

רגיל

הטבח באקול פוליטכניק

הטבח באקול פוליטכניק, 1989

היום, לפני 27 שנים, מארק לפין, גבר בן 25, נכנס אל בית הספר להנדסה אקול פוליטכניק במונטריאול שבקנדה, חמוש ברובה ציד חצי אוטומטי ובסכין ציד. במשך כעשרים דקות הוא עבר בין הכיתות, בודד את הנשים, הצהיר שהוא “נלחם בפמיניזם”, ירה בעשרות (מתוכם נהרגו 14 נשים) ולבסוף התאבד. הפצועים והעדים לטבח מבין הסטודנטים וחברי הסגל סבלו וסובלים ממגוון השלכות פיזיות, חברתיות, כלכליות ופסיכולוגיות, כולל הפרעת דחק פוסט-טראומטית. הטבח עורר מחאה חברתית-פוליטית והוביל לשינוי החקיקה בנוגע לאחזקת נשק. ב-1991 נקבע יום זה כיום זיכרון לאומי בקנדה למען המאבק באלימות נגד נשים.

ויקיפדיה

פייסבוק