עמוד 1
רגיל

אדית שטיין

אדית (יהודית) שטיין, 1942-1891

היום, לפני 126 שנים, נולדה אדית שטיין, פילוסופית, אחות ונזירה גרמנייה יהודייה. היא עבדה כעוזרת מחקר וכחברת סגל בחוג לפילוסופיה, וחקרה את תופעת האמפתיה. ב-1921, בעקבות קריאה בכתביה של תרזה מאווילה, המירה את דתה, שינתה את שמה לתרזה בנדיקטה, הצטרפה למסדר הכרמליתי ולימדה נערות בבית ספר קתולי. עם עליית הנאצים לשלטון פנתה לאפיפיור פיוס ה-11 וניסתה לשכנעו לפעול להצלת העם היהודי. לאחר שנספתה במחנה הריכוז אושוויץ, הייתה לסמל ומופת בעולם הקתולי בשל מותה על אמונתה, כמו המרטירים בראשית הנצרות, והוכרזה על ידי הכנסייה הקתולית כקדושה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נירג’ה בהנוט

נירג’ה בהנוט, 1986-1963

היום, לפני 31 שנים, נהרגה נירג’ה בהנוט, דוגמנית ודיילת הודית. היא הייתה הדיילת הראשית בטיסה 73 של חברת התעופה “פאן-אמריקן” שב-5.9.86 נחטפה ע”י טרוריסטים במהלך עצירה בפקיסטן. בהנוט הצליחה ליידע את הטייס וצוותו בעודם על הקרקע, והללו הצליחו להימלט, ובכך מנעה מהמטוס לעזוב את שדה התעופה; היא הצילה את חייהם של רבים מהנוסעים כשסייעה להם לברוח דרך יציאות החירום; ונורתה ומתה כשהגנה בגופה על 3 ילדים ממטח של כדורים. לאחר מותה הייתה ההודית הצעירה ביותר, והאישה הראשונה, שזכתה באות הגבורה והאומץ הגבוה ביותר במדינתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קמילה או’גורמן

מריה קמילה או’גורמן חימנז, 1848-1828

היום, לפני 169 שנים, הוצאה להורג קמילה או’גורמן, מאושיות החברה הגבוהה בארגנטינה דאז. כנערה התוודעה לאב לאדיסלב גוטיירס, כומר הקהילה שאליה השתייכה משפחתה, ובין השניים החל להתפתח רומן אסור, שכן הכומר היה כבול בנדר הפרישוּת. ב-1847 גנב גוטיירס מהכנסייה, עבירה שהעונש עליה היה גזר דין מוות. גוטיירס ואו’גורמן נמלטו יחד ומצאו מקלט בפרובינציית קוריינטס, אך במהרה אותרו, נעצרו, וב-18 באוגוסט 1848 הוצאו להורג בידי כיתת יורים בבואנוס איירס. או’גורמן הייתה כבת עשרים ובחודש השמיני להריונה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פולאן דווי

פולאן דווי, 2001-1963

היום, לפני 54 שנים, נולדה פולאן דווי, פורעת חוק ופוליטיקאית הודית. מגיל צעיר נודעה כלוחמת שנקטה פעולות תגמול נגד מי שגזלו רכוש מהקאסטות הנמוכות. היא כונתה “מלכת השודדים” והנהיגה כנופיה, שבנוסף לשוד של בני המעמדות הגבוהים התפרסמה בפעולות תגמול נגד מי שאנסו נשים מהקאסטות הנמוכות, וזכתה למעמד מיתולוגי כ”רובין הוד” פמיניסטית. ב-1983 הועמדה לדין, ישבה 11 שנים בכלא, ואז הוחלט לבטל את כל ההאשמות נגדה. לאחר שחרורה התמודדה בבחירות; חמש שנים כיהנה כחברת הפרלמנט ההודי, ואז נרצחה ע”י שלושה גברים מהמעמד הגבוה כנקמה על פעולותיה נגד בני מעמדם בעבר.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

אן אסקיו

אן אסקיו, 1546-1521

היום, לפני 471 שנים, הוצאה להורג אן אסקיו, סופרת, משוררת ומרטירית פרוטסטנטית אנגלייה. היא חותנה בגיל 15, ובעלה, שהיה קתולי, נהג בה באלימות. היא הייתה האישה האנגלייה הראשונה שתבעה גירושין, ובעקבות זאת נמלטה ללונדון והפכה למטיפה. אסקיו הייתה גם אחת המשוררות המוקדמות ביותר שידוע שכתבו בשפה האנגלית. ב-1546 נכלאה ועונתה במשך חודש אך סירבה לחזור בה מאמונותיה, האישה היחידה שישנו תיעוד לגבי מסכת העינויים שעברה במצודת לונדון הידועה לשמצה. לבסוף הואשמה בכפירה ונגזר עליה לעלות על המוקד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: חיתוך עץ שמתאר את עלייתה על המוקד ב-1546
בתמונה הקטנה: אילוסטרציה מספר על קדושים מעונים משנת 1869

רגיל

צ’אנד ביבי

צ’אנד ביבי, 1600-1550

היום, לפני 417 שנים, נרצחה צ’אנד ביבי, בת מלוכה ומצביאה הודית. היא נישאה לסולטן של בג’אפור וייעצה לו בעניינים הקשורים לממשל ולצבא. בעלה נרצח ב-1580, היא הוגלתה מבג’אפור ושבה אל מדינתה אחמדנאז’ר, שם משל אחיה. ב-1594, לאחר מותו של אחיה, נטלה ביבי את השלטון והובילה את המאבק נגד המוגולים שניסו לכבוש את ארצה. בחוכמתה, באומץ לבה וביכולת מנהיגותה הצליחה להדוף את המתקפה ולהשיג הסכם הפסקת אש. לרוע המזל, עוזרה האישי ראה בהסכם זה בגידה מצידה והוביל את ההמון להפיכה נגדה וללינץ’ בה. ללא הנהגתה, נפלה המדינה לידיהם של המוגולים.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הקטנה מתוך ספר ילדים הודי משנת 1974

רגיל

לנה בייקר

לנה בייקר, 1945-1900

היום, לפני 117 שנים, נולדה לנה בייקר, האישה היחידה בג’ורג’יה, ארה”ב, שהוצאה להורג בכיסא חשמלי. בייקר, עוזרת בית אפרו-אמריקאית, טענה להגנתה כי המעסיק הלבן שלה נהג לאנוס, להכות ולכלוא אותה וכי חטפה ממנו את האקדח כשתקף אותה ואיים עליה וירתה בו מתוך הגנה עצמית. חבר המושבעים, כולם גברים לבנים, הרשיעו אותה פה אחד ברצח בתום יום אחד של דיונים. משפטה התנהל על רקע דיכוי זכויות האזרח של שחורים בג’ורג’יה, שהנהיגה הפרדה גזעית ומעמד אזרחי סוג ב’ על פי חוק. ב-2005, שישים שנים לאחר הוצאתה להורג, העניקה לה מדינת ג’ורג’יה חנינה מלאה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קרובי משפחתה של בייקר מציגים את תעודת החנינה לתקשורת, לאחר הצלחת הקמפיין לטיהור שמה

רגיל

גבריאלה סילאנג

מריה יוספה גבריאלה קאריניו סילאנג, 1763-1731
היום, לפני 286 שנים, נולדה גבריאלה סילאנג, מהפכנית פיליפינית, האישה הראשונה בקרב מנהיגיה של תנועת העצמאות הפיליפינית. ב-1763, לאחר ההתנקשות בחיי בעלה דייגו, מנהיג ההתקוממות האילוקנית, עמדה בראש כוחות המורדים עד שנלכדה והוצאה להורג על ידי המשטר הספרדי. העיטור הפיליפיני “מסדר גבריאלה סילאנג” מוענק לנשותיהם של ראשי מדינות בפיליפינים ובעולם. ב-1984 הוקם בפיליפינים ארגון-הגג Gabriela, על שם סילאנג (וגם ראשי תיבות של “איגוד נשים בעד רפורמות, יושרה, שוויון, מנהיגות ופעולה”), המאגד ארגוני נשים מכל רחבי המדינה הפועלים למען שוויון זכויות ונגד סחר בנשים ותרבות האונס.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רייצ’ל קורי

רייצ’ל אלין קורי, 2003-1979

היום, לפני 14 שנים, נהרגה רייצ’ל קורי, פעילה אמריקאית בתנועת הסולידריות הבינלאומית (ISM), התומכת בהתנגדות לא אלימה. היא נדרסה ע”י דחפור די-9 של צה”ל בעת שניסתה למנוע בגופה הריסת בתים באזור רפיח. קורי הגיעה לרצועת עזה בינואר 2003, בעיצומה של אינתיפאדת אל-אקצא, תיעדה הריסת חממות ובארות מים במסגרת פעילות צה”ל לאיתור מנהרות, הפריעה להריסת בתים ולפעולות חישוף, וגם שהתה בבתי תושבים ולימדה את ילדיהם אנגלית. חקירת צה”ל קבעה שלא הייתה רשלנות והאירוע סווג כתאונה; ביהמ”ש העליון דחה את תביעות הנזיקין שהגישו הוריה נגד ישראל, נגד צה”ל ונגד החברה המייצרת את הדחפורים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קנדיל באלוץ’

פוזיה עד’ים, שנודעה בשם קנדיל באלוץ’, 2016-1990

היום, לפני 27 שנים, נולדה קנדיל באלוץ’, דוגמנית, שחקנית ופעילה למען זכויות נשים מפקיסטן. היא נישאה ב-2008, בגיל 17, ושנה אחר כך עזבה את בעלה בשל אלימותו כלפיה. באלוץ’ הפכה לידוענית רשת כשהעלתה לרשתות החברתיות סרטונים שבהם עסקה בסוגיות שונות משגרת חייה, אשר עוררו כלפיה ביקורת בשל תכניהם הנחשבים בוטים ושנויים במחלוקת בפקיסטן השמרנית. ביולי 2016 חנק אותה אחיה ואסים עד’ים בשנתה משום ש”פגעה בכבוד המשפחה”. רק שבוע קודם לכן העלתה סרטון שבו לעגה למגבלות הנכפות על נשים במדינתה, והרצח עורר שיח ומודעות למצבן של הנשים הפקיסטניות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נטליה אסטמירובה

נטליה אסטמירובה, 2009-1958

היום, לפני 59 שנים, נולדה נטליה אסטמירובה, פעילת זכויות אדם ועיתונאית רוסייה. במהלך עבודתה בתחנת טלוויזיה בגרוזני בירת צ’צ’ניה, היא הפיקה סרטונים דוקומנטריים על קורבנותיה של שיטת הענישה הרוסית, וכן אספה עדויות להפרה של זכויות אדם במלחמה הצ’צ’נית השנייה החל מ-1999. במסגרת פעילותה במרכז הזיכרון לזכויות האדם בגרוזני, ביקרה בבתי חולים רבים בצ’צ’ניה ובאינגושטיה ותיעדה מאות קורבנות ילדים של המלחמה. ביולי 2009 היא נחטפה מביתה, ולאחר מכן נמצאה ירויה. בעקבות מותה החריפה המתיחות בין ממשלות צ’צ’ניה ורוסיה, ורבים מאשימים את הממשלות במעורבות ברציחתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך צעדה שנערכה לזכרה ברוסיה ב-2009

רגיל

קארן סילקווד

קארן גיי סילקווד, 1974-1946

היום, לפני 71 שנים, נולדה קארן סילקווד, שחשפה שערורייה הנוגעת לבריאות ולבטיחות העובדים בתעשיית הגרעין האמריקאית. היא עבדה כטכנאית כימיה במפעל להכנת פלוטוניום של חברת “קר-מק’גי”, ושמה לב שהמפעל מפר את הוראות הבטיחות, חושף את עובדיו לחומר רדיואקטיבי ומספק תוצרים פגומים. היא אספה מסמכים וראיות, נבדקה ומצאה שגופה נחשף לפלוטוניום ברמת זיהום הגבוהה פי 40 מהמותר בחוק, והעידה על כך בפני הוועדה לאנרגיה אטומית. בדרכה לפגישה עם עיתונאי של “ניו יורק טיימס” נהרגה בתאונת דרכים חשודה, ורבים סברו שמדובר בהתנקשות. שנה אחר כך נסגר המפעל ונפסקו למשפחתה פיצויים.

ויקיפדיה

פייסבוק

הסרט “סילקווד” מ-1983, שבו מגלמת את דמותה מריל סטריפ, היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר.

רגיל

אגאתה הקדושה

אגאתה הקדושה, 251-231 (תאריכים משוערים)
היום, 5 בפברואר, מציינת הכנסייה הקתולית את יומה של אגאתה הקדושה, מרטירית סיציליאנית בת המאה ה-3 לספירה, אחת הבתולות הקדושות המוערכות בנצרות. לפי האגדה, אגאתה, נערה יפהפייה ממשפחת אצולה, הייתה למושא חיזוריו של הסנטור הרומאי קווינטיאנוס. כשדחתה אותו, שלח אותה להתגורר בביתה של הזונה אפרודיסיה, כדי שזו תשחית את מידותיה. משלא צלחה מזימתו, כלא אותה בארמונו וגזר עליה עינויים שונים, הנודע שבהם הוא כריתת שדיה, עד שרוחה נשברה לבסוף והיא מתה. אגאתה היא הקדושה המגוננת על עיר הולדתה קטניה, על הנשים המיניקות ובעת המודרנית גם על החולות בסרטן השד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מינא כשוור כמאל

מינא כשוור כמאל, 1987-1956
היום, לפני 30 שנים, נרצחה מינא כשוור כמאל, מהפכנית פמיניסטית אפגנית, מייסדת “ההתאחדות המהפכנית של נשות אפגניסטן”, ארגון שמטרתו לקדם שוויון וחינוך לנשים ולהשמיע את קולן המושתק. היא הוציאה לאור מגזין פמיניסטי דו-לשוני בשם “המסר של הנשים” והקימה בתי ספר לילדי פליטים, שהציעו גם סיוע רפואי והכשרה מקצועית בסיסית לאמותיהם. ב-1981 הוזמנה מינא ע”י ממשלת צרפת לייצג את תנועת ההתנגדות האפגנית בקונגרס התנועה הסוציאליסטית. זהות רוצחיה לא נתגלתה מעולם אבל רבים מאמינים כי היו אלה סוכנים של שירות המודיעין, המשטרה החשאית או המוג’אהדין באפגניסטן.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אגנס הקדושה

אגנס הקדושה, 304-291 (תאריכים משוערים)

היום, 21 בינואר, מציינת הכנסייה הקתולית את יומה של אגנס הקדושה, מרטירית רומאית, המוכרת בעיקר כפטרונית של הבתולות, וכן של ילדות, זוגות מאורסים וקורבנות אונס. בגיל 12, בזמן הרדיפות של הקיסר הרומאי דיוקלטיאנוס, הואשמה בהשתייכות לדת הנוצרית לאחר שסירבה להעלות קורבן לאלה וסטה. הקיסר הורה להפשיטה ולהעמידה במקום שבו חיו זונות העיר (לפי אחת ההשערות משום שהחוק הרומי אסר על הוצאתן להורג של בתולות), אך באופן פלאי איש לא העז לחללה; היחיד שהתקרב אליה נפל ומת. אלא שנס זה לא הצילהּ מהמרטיריום – כשגם אש המוקד לא נגעה בה, פקעה סבלנותו של הנציב הרומי והוא ערף את ראשה בחרבו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ציור של ג’וזה ריברה

רגיל

הטבח באקול פוליטכניק

הטבח באקול פוליטכניק, 1989

היום, לפני 27 שנים, מארק לפין, גבר בן 25, נכנס אל בית הספר להנדסה אקול פוליטכניק במונטריאול שבקנדה, חמוש ברובה ציד חצי אוטומטי ובסכין ציד. במשך כעשרים דקות הוא עבר בין הכיתות, בודד את הנשים, הצהיר שהוא “נלחם בפמיניזם”, ירה בעשרות (מתוכם נהרגו 14 נשים) ולבסוף התאבד. הפצועים והעדים לטבח מבין הסטודנטים וחברי הסגל סבלו וסובלים ממגוון השלכות פיזיות, חברתיות, כלכליות ופסיכולוגיות, כולל הפרעת דחק פוסט-טראומטית. הטבח עורר מחאה חברתית-פוליטית והוביל לשינוי החקיקה בנוגע לאחזקת נשק. ב-1991 נקבע יום זה כיום זיכרון לאומי בקנדה למען המאבק באלימות נגד נשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’אלקארי-באי

ג’אלקארי-באי, 1858-1830

היום, לפני 186 שנים, נולדה ג’אלקארי-באי, לוחמת הודית בולטת במרד ההודי הגדול כנגד הבריטים. כאישה מקאסטה נמוכה (דלית, ה”טמאים”), היא החלה את שירותה בצבא הנשים של המלכה לאקשמי-באי מג’אהנסי כחיילת פשוטה, והתקדמה למעמד של ייעוץ למלכה וקבלת החלטות חיוניות. בסופו של דבר היא נתפסה והוצאה להורג בתלייה ע”י הבריטים. המיתוס של ג’אלקארי-באי עודנו פופולרי בפולקלור האזורי ועדיין נכתבים עליה שירים. אומץ הלב שלה, לצד זהותה כדלית, סייעו ליצור תחושה של גאווה ואחדות תרבותית בקרב בני הדלית בצפון הודו, עד כדי כך שמפלגת הדלית המובילה בהודו כיום עדיין משתמשת בדמותה כסמל.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אינדירה גנדי

אינדירה גנדי*, 1984-1917

היום, לפני 99 שנים, נולדה אינדירה פריאדרשיני גנדי, פוליטיקאית הודית, מנהיגת מפלגת “הקונגרס הלאומי ההודי” וראשת ממשלת הודו במשך כ-15 שנים. ב-31 באוקטובר 1984 נרצחה ביריות אקדח על ידי שני שומרי ראש בני הדת הסיקית, בתגובה על הסתערות הצבא ההודי על “מקדש הזהב” והריגתם של אלפי מפגינים סיקים שדרשו אוטונומיה פוליטית ודתית רבה יותר לאזור פונג’ב. לאחר מותה נבחר בנה הבכור, רג’יב גנדי, לראשות הממשלה עד שנרצח גם הוא ב-1991. נמל התעופה הבינלאומי של ניו דלהי קרוי על שמה, וכן האוניברסיטה הפתוחה הלאומית, הנחשבת לגדולה בעולם, עם יותר מ-3 מיליון סטודנטים.

ויקיפדיה

פייסבוק

* הערה: אין קרבה משפחתית בינה לבין מהטמה גנדי

רגיל

פוליקרפה סאלאווריאטה

פוליקרפה סאלאווריאטה, 1817-1795

היום, לפני 199 שנים, הוצאה להורג פוליקרפה סאלאווריאטה, המכונה “לה פולה”, גיבורת מלחמת העצמאות של קולומביה. היא הייתה תופרת מגרנדה החדשה (כיום שטחן של כמה מדינות בדרום אמריקה), שריגלה למען כוחות המהפכה במאבקה של אמריקה ההיספנית לעצמאות. לה פולה השיגה אישור מעבר נדיר אל האזור שבו גרו הספרדים, הסתננה אל בתיהם בהציעה לנשותיהם שירותי תפירה, וכך אספה מידע על הבכירים בכוחות הקולוניאליים ועל תוכניותיהם. איש לא חשד בה עד שנמצאו רשימות שלה בידי מורדים שנלכדו, היא נשפטה באשמת בגידה חמורה והוצאה להורג מול כיתת יורים. יום מותה נקבע כ”יום האישה הקולומביאנית”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

צ’יו ג’ין

צ’יו ג’ין, 1907-1875

“בהתירי את רגליי אני מנקה אלף שנות רעל,

הלב מתרומם יחד עם הנשים כולן.

אבוי, הממחטה העדינה הזאת כאן

מוכתמת חצייה בדם, חצייה בדמעות.”

– צ’יו ג’ין (נולדה היום, לפני 141 שנים), מהפכנית, פמיניסטית וסופרת סינית. ב”קול קורא ל-200 מיליון החברות בסין” שפרסמה בעיתון שערכה, התבטאה נגד מנהג קשירת הרגליים ונגד נישואים מדכאים, שמשניהם סבלה בעצמה, ובעד עתיד טוב יותר לנשים תחת משטר בסגנון מערבי. היא פעלה לאיחוד כל כוחות המהפכה של הסינים הגולים יחד למרד נגד שושלת צ’ינג-מנצ’ו. כשהוצאה לבסוף להורג, הפכה סמל למאבק לעצמאות של נשים, ולימים הוכרה בסין כגיבורה לאומית.

ויקיפדיה

פייסבוק