עמוד 1
רגיל

יום העצמאות: ניוטה הלפרין

יום העצמאות: חנה (ניוטה) הלפרין, 2004-1910

ניוטה הלפרין הייתה מפקדת גדוד החברות בתל אביב של “ההגנה”, המג”דית היחידה בארץ. ב-1930 החלה לפעול כקשרית בין פלוגות “ההגנה” בתל אביב, והשתלבה בסגל הפיקודי לאחר אימונים והכשרות בנשק, בפיקוד והדרכה ובעזרה ראשונה. ב-1938 התמנתה למפקדת יחידת החברות של תל אביב, שגדלה והייתה לגדוד, אשר שימש מעין בסיס קליטה והדרכה לאלפי מאבטחות, תצפיתניות, קשריות, אתתיות ונשקיות. לאחר פירוק הגדוד ב-1949, עבדה הלפרין במשרד החוץ, בלשכת הקשר ליהודי ברית המועצות, וב-1985 נבחרה לנשיאת הארגון הארצי של יוצאי ההגנה, שם פעלה להנכחת פועלן של חברות ההגנה.

“הרי בחורות העיר, ובעיקר הבוגרות שבהן, שכל צו גיוס לא היה חל עליהן, יכלו בוודאי לשבת בשקט בביתן, ולא לסכן את עצמן בגבולות העיר בחזית הדרום ולהפקיר את ילדיהן לחסדי השכנות ולעתים גם ברחוב. השפעת הרחוב התל אביבי הייתה בוודאי שלא לחיוב במובן זה, וחברות אלה באו, ובאו בעשרות ובמאות, התייצבו, תבעו את מקומן, ולאחר שניתן להן מלאו אותו על הצד הטוב ביותר.”
(מתוך מכתב למערכת “דבר הפועלת” שכתבה הלפרין, 25 באפריל 1949)

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ניוטה הלפרין בראש גדוד החברות של ההגנה, בטקס הענקת אות ההגנה, 1958

בתמונה הקטנה: תמונתה מתוך תעודת החברות שלה בארגון ההגנה

עוד נשות ביטחון פורצות דרך בישראל:
מניה שוחט, ממייסדות “השומר”
ציפורה זייד, ממייסדות “השומר”
מלכה ברוורמן, ממפקדות שירות המודיעין של “ההגנה” וסגנית ראש “המוסד”
רחל מרקובסקי לנדאו, הטייסת הישראלית הראשונה
דבורה קלפוס-נחושתן, “לוחמת מס’ 1” של האצ”ל
רחל צברי, מהמסתערבות הראשונות ומפקדת הפלוגה הראשונה ב”הגנה”
חנה יפה, הצנחנית המבצעית הראשונה (והיחידה) בצה”ל
מינה בן צבי, מקימת חיל הנשים בצה”ל
חנה לוין, קצינת גיוס ראשית הראשונה בצה”ל
אסתר ארדיטי, החיילת הראשונה (והיחידה) שקיבלה את עיטור המופת
יעל רום, הטייסת המבצעית הראשונה בחיל האוויר
צפורה נריה, לוחמת ומפקדת בולטת בפלמ”ח ובצה”ל
עמירה דותן, התא”לית הראשונה בצה”ל
אהובה תומר, מפקדת תחנת המשטרה הגדולה בישראל (חיפה), נספתה באסון השריפה בכרמל
אורנה ברביבאי, האלופה הראשונה בצה”ל

רגיל

רחל צברי

רחל צברי, 1995-1909

היום, לפני 109 שנים, נולדה רחל צברי, אשת ציבור ומחנכת ישראלית, מהנשים הראשונות בארגון “ההגנה”. עם פרוץ מאורעות תרפ”ט דרשה לצרף גם את הנשים לפעילות מבצעית, הוכשרה בהפעלת נשק, בקרב פנים אל פנים ובעזרה ראשונה, נמנתה עם המסתערבות הראשונות ופיקדה על פלוגת הנשים הראשונה בארגון. במקביל עבדה כמורה וכמפקחת חינוכית, פעלה לקידום מעמד המורים והדריכה מורות לגיל הרך בפסיכולוגיה חינוכית. ב-1951 הייתה לאישה הראשונה מעדות המזרח שנבחרה לכנסת, ועסקה רבות במקומם של בני עדות המזרח, בסוגיות דת ומדינה, בחינוך ובזכויות נשים.

ויקיפדיה

בין התחומים שקידמה כחברת כנסת: ביטול נישואי ילדות ומכירת בנות לנישואין, ענישת גברים גרושים המשתמטים מדמי מזונות, הכרה בפגיעה בעקרות בית כתאונת עבודה, מינוי דיינות בבתי דין רבניים, שריון מקום לנשים במועצות הכוללות גברים בלבד, הנהגת יום חינוך ארוך ומערך חינוך קדם-גני מגיל שלוש, צמצום מספר התלמידים בכיתה, החלת אינטגרציה בבתי הספר והקמת כיתות נפרדות למחוננים.

פייסבוק

התמונה הגדולה לא מאומתת, מתוך אתר מידע על ישראל

התמונה הקטנה מתוך אתר הכנסת

רגיל

רבקה קופר

רבקה קוּפֶּר, 2007-1920

היום, לפני 98 שנים, נולדה רבקה קוּפֶּר, פעילה ציונית וחברת מחתרת בגיטאות פולין. כבר בגיל 18 הייתה מזכירת תנועת הנוער “עקיבא” בוורשה, והקימה קנים של התנועה הציונית ברחבי פולין. בגטו קראקוב לימדה במחתרת עברית ותנ”ך ושימשה כקשרית בהתארגנות “החלוץ הלוחם” להתנגדות בנשק. אח”כ גורשה לאושוויץ וצעדה בצעדות המוות. בתום המלחמה לימדה בשוודיה בבי”ס של “עליית הנוער” וב-1946 יצאה עמם לישראל, אך אוניית המעפילים נתפסה, וקופר גורשה למחנה מעצר בקפריסין; גם שם פעלה במחתרת “ההגנה”. ב-1948 הגיעה ארצה, לקיבוץ דגניה ב’, והייתה לספרנית ולמזכירת הקיבוץ.

ויקיפדיה

עדות מצולמת של רבקה קופר, מתוך: משואה – המכון הבינלאומי ללימודי השואה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קופר מעידה במשפט אייכמן על ההתנגדות החמושה, 1961
עדותה נמסרה בישיבה 26 של המשפט, החל מדקה 23:45

בתמונה הקטנה: עם בנה יוחי

רגיל

צפורה נריה

צפורה נריה, 2017-1927

“החלטתי להיות מלוות שיירות. כך אני נוטלת חלק במלחמה, ואני לא רואה את עצמי יושבת במשק ולא עושה שום דבר.”

היום, לפני 90 שנים, נולדה צפורה נריה, לוחמת ומפקדת ישראלית. במסגרת הפלמ”ח ליוותה קבוצות שחצו את הגבול הצפוני של ארץ ישראל המנדטורית במסגרת ההעפלה היבשתית מסוריה, ובמלחמת העצמאות לחמה בקרבות, טיפלה בפצועים כחובשת וליוותה את השיירות לירושלים. עם קום המדינה ופירוק הפלמ”ח הצטרפה לנח”ל וריכזה את גיוס הנשים, ושירתה בתפקידי ח”ן שונים עד לשחרורה בדרגת סא”ל. לאחר פרישתה עסקה באמנות והייתה פעילה בעמותת הפלמ”ח.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: נריה באימון ירי בפלמ”ח, שנות ה-40

רגיל

מלכה רופא

מלכה רופא, 1996-1915

היום, לפני 102 שנים, נולדה מלכה רופא, לוחמת ואלחוטאית בפלמ”ח. ב-1937 הצטרפה לקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן, ופעלה עם קבוצה מצומצמת של אתתים ב”גדעון”, יחידת הקשר של “ההגנה”. ב-1942 הוכשרה באלחוט מורס ע”י הסוכנות היהודית ובחסות הבריטים, וב-1943 נשלחה ע”י המוסד לעלייה ב’, במסווה של חייל בריטי, להקים תחנת אלחוט בבגדד ולהכין את יהודי עיראק לעלייה לארץ. בחזרתה ארצה שידרה מתחנת האלחוט המרכזית בת”א לתיאום של אוניות מעפילים מארצות אירופה. לאחר קום המדינה ופירוק הפלמ”ח חזרה לקיבוצה, שם עבדה בין השאר בהנהלת חשבונות, במטבח ובחינוך.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רות וסטהיימר

ד”ר רות קרולה וסטהיימר, נולדה ב-1928

היום, לפני 89 שנים, נולדה רות וסטהיימר, מטפלת מינית יהודייה-אמריקאית. היא נולדה בגרמניה, ב-1939 נשלחה לבית יתומים בשווייץ ע”י הוריה, שנספו בשואה, לאחר המלחמה עלתה לישראל, התגייסה ל”הגנה” כצלפית ונפצעה במלחמת השחרור. בשנות ה-50 עברה לצרפת ואח”כ לארה”ב, שם למדה ולימדה פסיכולוגיה וחינוך בדגש על מיניות. ב-1980 החלה ד”ר רות לשדר את תוכנית הרדיו “דיבורים על מין” (Sexually speaking), זכתה להצלחה מסחררת, הפכה לאישיות טלוויזיונית מוכרת בכל בית בארה”ב וגם כתבה כ-40 ספרים בתחום. בשנות ה-90 הנחתה תוכנית דומה גם בישראל, “מין תוכנית”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רחל מרקובסקי לנדאו

רחל מרקובסקי לנדאו, 2011-1910

היום, לפני 106 שנים, נולדה רחל מרקובסקי לנדאו, הטייסת הראשונה שהשלימה את הכשרתה בארץ ישראל. היא הוכשרה ע”י חברת “אווירון”, שהוקמה ב-1936 במימון הסוכנות היהודית והסתדרות העובדים לצורכי ריגול, חילוץ וסיוע עבור “ההגנה”. לנדאו השתתפה בכמה מבצעים חשאיים, ובהם הבאתם ארצה של מטוסי קרב במסווה של רכש אזרחי והטסת מזון ליישובים מנותקים במהלך מלחמת העצמאות. היא כיהנה כיו”ר “קלוב התעופה לישראל”, וכן עבדה כמורה וכעורכת דין. ב-1973 ייסדה את עמותת “אחים בוגרים” בישראל, שמטרתה לתמוך בילדים ממשפחות הרוסות או שכולות על ידי הצמדתם למתנדב שמהווה מעין דמות אב לילד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מלכה ברוורמן

מלכה ברוורמן, 1997-1917

היום, לפני 99 שנים, נולדה מלכה ברוורמן, מבכירות קהילת המודיעין הישראלית והאישה הראשונה שכיהנה כסגנית ראש “המוסד”. בשנות ה-40 הצטרפה לש”י (שירות ידיעות), שירות המודיעין של “ההגנה”, והתבלטה בתושייתה ובקור רוחה. ב-1951, עם הקמת המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, מינה אותה איסר הראל לסגניתו. ברוורמן קיבלה אחריות וסמכות רחבות בגיבוש “המוסד” בשנותיו הראשונות, בפרט בכל הנוגע לשיבוצי כוח אדם, לגיבוש נוהלי עבודה, להקמת המחלקות השונות וכן לתכנון התקציבים ולהשגתם. היה לה גם חלק גדול בהעלאת יהדות צפון אפריקה ואתיופיה, וכן הייתה מעורבת בהקמת מערך המסתערבים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ברוורמן (משמאל) עם איסר הראל, ראש “המוסד”, ואשתו רבקה הראל

רגיל

רחל ינאית בן-צבי

רחל ינאית בן-צבי, 1979-1886

היום, לפני 37 שנים, נפטרה רחל ינאית בן-צבי, אשת ציבור ישראלית, כלת פרס ישראל על מפעל חיים. יחד עם בעלה יצחק בן-צבי עסקה בשמירה ובהגנה, במסגרת “בר גיורא” ו”השומר”. ב-1919 הקימה את “משק הפועלות” (כיום “בית החלוצות”) להכשרת נשים במלאכת החקלאות, והעצים שגודלו במשתלה ניטעו לימים במורדות שער הגיא ע”י קק”ל. היא הייתה מהפעילות המרכזיות של תנועת העבודה, ממייסדי ארגון “ההגנה” ופעילה מרכזית בקליטת עולים, בעיקר בגל העלייה ההמונית שלאחר קום המדינה. כאשת הנשיא בשנים 1963-1952 פתחה את בית הנשיא בפני אנשים מכל שדרות העם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משק הפועלות, 1920. רחל ינאית כורעת, סביבה חברות המשק

בתמונה הקטנה: קומונת “ירושלים החדשה”, 1908. רחל ינאית עומדת מימין, למרגלותיה יושב יצחק בן-צבי

רגיל

אסתר הרליץ

אסתר הרליץ, 2016-1921

היום, לפני 95 שנים, נולדה אסתר הרליץ, פוליטיקאית ודיפלומטית ישראלית, כלת פרס ישראל למפעל חיים על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. לפני קום המדינה שירתה כחברת ה”הגנה”, כקצינה בחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי בקהיר וכקצינת ח”ן בירושלים הנצורה. לאחר קום המדינה כיהנה, בין היתר, כקונסולית בניו יורק, כחברת מועצת עיריית ת”א, כראש מחלקת ההסברה של משרד החוץ, כשגרירת ישראל בדנמרק (האישה הראשונה שכיהנה כשגרירה של ישראל) וכחברת כנסת. בנוסף הייתה הרליץ שותפה להקמת מפעל הבונדס, הקימה וניהלה את המרכז להתנדבות בישראל וכיהנה כמזכירת “נעמת”.

ויקיפדיה

פייסבוק