עמוד 1
רגיל

צפורה אבנימלך

צפורה (אייזנר) אבנימלך, 1989-1904

היום, לפני 114 שנים, נולדה צפורה אבנימלך, מראשונות האחיות הקהילתיות בישראל. בגיל 16 היגרה לבדה מגליציה לארה”ב, ותוך כדי עבודה במפעלי יזע בניו יורק למדה סיעוד. עם פרוץ מאורעות תרפ”ט הצטרפה למשלחת של “הדסה” לארץ ישראל, ואחר כך עבדה כאחות קהילתית ביישוב היהודי בעיר העתיקה, בהדרכת אמהות בטיפות חלב ובהמשך כאחות מלווה בבתי ספר, תפקיד שצפורה ועמיתותיה בנו כך שיתמקד ברפואה מונעת ובחינוך לבריאות ולהיגיינה לילדי בתי הספר ולבני משפחותיהם בכלל. בשנות ה-50 מונתה לאחות הראשית ולמנהלת שירותי האחיות בבתי הספר של הדסה בירושלים.

(המידע באדיבות נכדתה, שירה אבנימלך)

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך אלבום משפחתי

התמונה הקטנה: מחזור ראשון של אחיות חדר ניתוח, ביה”ס לסיעוד של “הדסה”, 1938

רגיל

נלי שטראוס-מושנזון

נלי שטראוס-מושנזון, 1933-1892

“מובן כי כל אפשרויות התעסוקה תהיינה פתוחות בפני נשות פלשתינה, כי הן תצבענה בבחירות לצד הגברים וכי תהיינה שותפות בעשייה ציבורית. אולם אין בכך די. הבה ונניח מאחורינו דעות קדומות קטנוניות והתבוננות בלתי נאורה אשר גרמו נכות לנפש הנשית ומנעו את צמיחתה. לא זכויות להשכלה ולא זכויות פוליטיות יעזרו לנו אם לא נשחרר עצמנו מההרמון הרוחני שבו אנו שוכנות.”
(מתוך “פלשתינה שלנו”, ספר המגולל את סיפורה ומאגד כתבים פרי עטה, שפורסם בהוצאה פרטית לאחר מותה, ב-1939)

היום, לפני 126 שנים, נולדה נלי שטראוס-מושנזון, עיתונאית ופעילה ציונית ופמיניסטית ילידת ארה”ב. מרגע שגילתה כי יש לה שורשים יהודיים, ניצתה בה אהבה ליהדות ולתנועה הציונית. היא השתלבה בשורות ארגון הדסה, וכישרון הכתיבה שלה גויס לעריכת כתבי-עת ציוניים. ב-1919 עלתה לארץ והשתתפה בהקמת המושב בלפוריה ובית היתומים בשפיה. ב-1924 מונתה רשמית לנציגת הדסה בארץ ישראל, וכן שימשה כמזכירת הסתדרות נשים עבריות, ארגון פילנתרופי לסיוע לנשים ולקידום זכויותיהן. היא הרבתה לכתוב על עתידו של היישוב העברי ועל הצורך בשוויון מגדרי, וב-1929 מונתה לעורכת “דבר” באנגלית.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך הספר לזכרה, “פלשתינה שלנו”

בתמונה הקטנה: צוות אחיות בבי”ח רוטשילד בירושלים, עם שטראוס-מושנזון (לבושה בשחור) ומנהל ביה”ח ד”ר זלקינד (מתוך אוסף הדסה ביתמונה, ויקיפדיה)

רגיל

הלנה כגן

ד”ר הלנה כגן, 1978-1889

היום, לפני 128 שנים, נולדה הלנה כגן, רופאת הילדים הראשונה בארץ ישראל. היא למדה רפואה בשווייץ, אך בארץ ישראל לא הורשתה לעבוד כרופאה והועסקה כאחות בביה”ח העירוני בירושלים, וכן הכשירה נערות יהודיות וערביות לעבודה כאחיות. במהלך מלחה”ע ה-1, כשרוב הרופאים גויסו לשירות צבאי, כגן הפעילה מרפאה ובית חולים, ורכשה את אמון הקהילה היהודית והערבית גם יחד. היא ניהלה את מחלקת הילדים הראשונה בארץ, ייסדה מרפאות טיפת חלב מטעם ויצו, ובמהלך המצור על ירושלים במלחמת העצמאות מונתה לאחראית על כל המרפאות בעיר, כולל טיפול בפליטים מהשכונות הערביות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בעבודה, מתוך אתר “אהבת ירושלים

התמונה הקטנה: מתוך אתר “רחוב משלה“, באדיבות ויצו

רגיל

ברטה לנדסמן

ברטה לנדסמן, 1962-1882

היום, לפני 134 שנים, נולדה ברטה לנדסמן, אחות ואשת רפואה ציבורית ב”הסתדרות הציונית הדסה” וב”הסתדרות נשים עבריות”, שהקדישה את חייה לעזרה ולטיפול באמהות ובתינוקותיהן בישראל. היא עלתה ארצה ב-1920 במסגרת עלייה של מומחי רפואה וסיעוד שבאו לסייע בבניית שירותי רפואה מתקדמים בארץ. היא פיתחה את מחלקת הילדים בבית החולים “הדסה” בירושלים ולאחר מכן ייסדה את המחלקה לשירות ציבורי ב”הדסה”, והקפידה להנהיג במחלקותיה סטנדרטים גבוהים במיוחד. ב-1922 תכננה והקימה את רשת התחנות לאם ולילד, לימים “טיפת חלב”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ההסתדרות הציונית “הדסה”

ההסתדרות הציונית “הדסה”, נוסדה ב-1912

היום, לפני 104 שנים, ייסדה קבוצת נשים ובראשן הנרייטה סאלד את ההסתדרות הציונית “הדסה”, במטרה להפנות את מאמציהן של נשים לציונות מעשית בתחום הרפואה בארץ ישראל. התנועה, שנקראה על שם אסתר המלכה, הקימה בתי חולים (הגדול שבהם בהר הצופים בירושלים), את תחנות “טיפת חלב” הראשונות, גני משחקים בשכונות יהודיות וערביות, קופת חולים (מאוחדת), כפר נוער לקליטת ילדים ניצולי שואה ומעולי תימן ועוד, וכן מימנה באופן כמעט בלעדי את עליית הנוער.

עוד על “הדסה”

עוד על הנרייטה סאלד (במרכז התמונה הגדולה)

פייסבוק

רגיל

הנרייטה סאלד

הנרייטה סאלד, 1945-1860

היום, לפני 153 שנים, נולדה הנרייטה סאלד, מחנכת, עובדת סוציאלית, סופרת וממייסדות “הדסה”. ב-1920, מתוקף תפקידה במחלקת החינוך והבריאות בהנהלה הציונית, הקימה מרפאות רבות ואת ביה”ס הראשון לסיעוד. היא שימשה כראש השירות לעבודה סוציאלית בהנהלת הוועד הלאומי והייתה ממקימות “לשכת סעד” סוציאלית-חברתית בכל רשות מקומית. ב-1932 מונתה לראשות “עליית הנוער” שהקימה רחה פראייר. בתאריך העברי של יום פטירתה, ל’ בשבט, מצוין בישראל יום המשפחה (לשעבר יום האם).

ויקיפדיה

פייסבוק