עמוד 1
רגיל

פוזיה סעיד

פוזיה סעיד, נולדה ב-1959

“אני רוצה שישפטו אותי לפי היכולות שלי, המאבקים שלי וההישגים שלי, ולא לפי תיוג או סטריאוטיפ על בסיס המגדר שלי, הרקע הכלכלי שלי, הלאום שלי או האמונה שלי”

היום, לפני 60 שנים, נולדה פוזיה סעיד, סופרת ואשת תקשורת פקיסטנית, פעילה למען נשים, לשימור פולקלור ונגד הטליבניזציה בארצה. ב-1991 הייתה ממייסדות “בדרי”, מרכז החירום הראשון בפקיסטן הנותן מענה לנשים נפגעות אלימות. ב-2000 יצרה את “הברית נגד הטרדה מינית”, רשת ארגונים לקידום קוד התנהגות וחקיקה בתחום במגזר הפרטי והציבורי בפקיסטן, ועמדה בראש הוועדה הממשלתית לבחינת יישום החקיקה. ב-2007 הובילה מאבק של עובדות האו”ם בפקיסטן נגד הטרדות מיניות והתנכלויות מצד מנהליהן, שבסופו הודחו הבכירים ויושם שינוי כלל-מערכתי במדיניות העבודה באו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ד”ר פוזיה סעיד נושאת דברים בפתיחת פסטיבל מנגנהאר למוזיקת פולקלור, 2011

בתמונה הקטנה: צילום מ-2013, מתוך פרופיל לינקדין שלה

רגיל

אווה קולסטאד

אווה לונדגארד קולסטאד, 1999-1918

היום, לפני 101 שנים, נולדה אווה קולסטאד, רואת חשבון ופוליטיקאית נורווגית, דמות מרכזית בהיסטוריה של שוויון מגדרי בנורווגיה ובעולם בכלל, דרך השפעתה על מדיניות האו”ם בסוגיה. החל מ-1956 היא כיהנה כנשיאת ההתאחדות הנורווגית לזכויות נשים, החל מ-1969 כחברה וכיו”רית ועדת האו”ם למצבן של נשים, וב-1978 מונתה לנציבת קבילות הציבור בענייני שוויון מגדרי בנורווגיה – תפקיד ראשון מסוגו בעולם. בנוסף, הייתה חברה במועצת העיר אוסלו, כיהנה כשרה לענייני ניהול וצריכה בראשית שנות ה-70, וב-1974 הייתה לראשת המפלגה הראשונה בנורווגיה כשנבחרה ליו”רית המפלגה הליברלית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אווה קולסטאד (משמאל), אז נציבת קבילות הציבור לענייני שוויון מגדרי, עם קירסטן מייקלוול (מימין), אז השרה לענייני ניהול וצריכה, 1978 (צילום: NTB scanpix)

בתמונה הקטנה: אווה קולסטאד (משמאל) במהלך קמפיין בחירות, אוסלו 1957

רגיל

אמל קלוני

אמל עלם-א-דין קלוני, נולדה ב-1978

היום, לפני 41 שנים, נולדה אמל קלוני, עורכת דין לבנונית-בריטית. היא מתמחה במשפט בינלאומי ובזכויות אדם, ועוסקת בבוררויות בין מדינות בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג; בבתי דין מיוחדים לבחינת פשעי מלחמה שנעשו בלבנון וביוגוסלביה; בוועדות של האו”ם לבחינת עינויים ומלחמה בטרור; במאסרים בלתי חוקיים של עיתונאים באזורי מלחמה ושל ראשי מדינות שהופלו; במאבק להכרה ברצח העם הארמני; ובתביעת דעא”ש על רצח העם היזידי וסחר בבני אדם בבית הדין הפלילי הבינלאומי. הקרן הפילנתרופית שהקימה פועלת למען קידום צדק בבתי משפט, בקהילות ובכיתות לימוד ברחבי העולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קלוני ועו”ד ג’פרי רוברטסון, מייצגים יחד את ארמניה בתביעה נגד פוליטיקאי טורקי על הכחשת רצח העם הארמני בבית הדין האירופי לזכויות אדם, 2015

בתמונה הקטנה: מרצה בפני בוגרי אוניברסיטת ואנדרבילט (מאי 2018): 
“אנחנו צריכים אנשים צעירים בעלי אומץ לומר: ‘זה העולם שלנו עכשיו, וכמה דברים עומדים להשתנות!’
כשתשבו בכיסא הנדנדה שלכם ותדברו עם נכדיכם בעוד שנים רבות, ודאו שיהיה לכם סיפור טוב לספר. העצה שלי היא שלא חייבים להיות גנדי או מנדלה או מרטין לותר קינג, ולא חייבים להיות פעילים למען זכויות אדם… יהיו רגעים בחיים שהשביל ביער יתפצל לשתי דרכים, וכשזה יקרה: היו אמיצים. הטילו ספק במה שמקובל ונהוג. התייצבו למאבק למען מה שאתם מאמינים בו.
כאשר נשים בכל רחבי העולם סובלות מהתעללות פיזית ומוטלות מגבלות על יכולתן לעבוד, להיות בעלות רכוש, לעבור ממקום למקום ואפילו לקבל משמורת על ילדיהן, אנו זקוקים לאומץ. כאשר עוד ועוד עיתונאים ברחבי העולם נעצרים, אנחנו זקוקים לאומץ.”
[לנאום המלא]

רגיל

ג’ולייטה קסטיינוס

ג’ולייטה קסטיינוס רואיז, נולדה ב-1954

היום, לפני 65 שנים, נולדה ג’ולייטה קסטיינוס, פרופ’ לסוציולוגיה מהונדורס, שכיהנה כנשיאת האוניברסיטה הלאומית של הונדורס וכיועצת האו”ם וארגוני זכויות אדם לענייני אמריקה הלטינית. היא הקימה מרכז מחקר המנתח סטטיסטיקות של פשיעה אלימה ברחבי המדינה, הובילה קמפיין נגד אלימות בהונדורס, שהתמקד בקרטלי סמים, בשחיתות משטרתית ובהגבלת ההפצה של כלי נשק, ופעלה לקידום רפורמות במשטרה ובבתי המשפט. היא הייתה גם חברה ב”ועדת האמת והפיוס” שהוקמה לשם בירור האירועים שהובילו להפיכה השלטונית ב-2009 שבה הודח נשיא הונדורס מנואל סלאיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: במסיבת עיתונאים לרגל סיום כהונה של 8 שנים בראש האוניברסיטה הלאומית של הונדורס, ספטמבר 2017 [מקור]

בתמונה הקטנה: קסטיינוס מקבלת מידי ג’ון קארי ומישל אובמה את “אות האומץ הנשי הבינלאומי” לשנת 2013, המוענק מדי שנה על ידי מחלקת המדינה של ארה”ב לנשים מרחבי העולם שגילו במעשיהן מנהיגות, אומץ לב, תושייה ונכונות להקרבה יוצאת דופן למען הזולת ובפרט למען קידום זכויות נשים [מקור]

רגיל

זאינב בנגורה

חג’ה זאינב האווה בנגורה, נולדה ב-1959

היום, לפני 59 שנים, נולדה זאינב בנגורה, פוליטיקאית ופעילה חברתית מסיירה לאון. מלחמת האזרחים נגד שלטון החונטה הצבאית פרצה בראשית שנות ה-90, בהיותה מנהלת בחברת ביטוח גדולה, ובנגורה נעשתה פעילה חברתית. היא הקימה את הארגון הלא-מפלגתי הראשון במדינה למען זכויות נשים, יצאה נגד השחיתות השלטונית ונגד הזוועות שבוצעו כלפי האוכלוסייה האזרחית, והייתה ממובילות הקמפיין למען בחירות דמוקרטיות (שהושגו ב-1996). ב-2007 מונתה לשרת החוץ של סיירה לאון, וב-2010 לתפקיד שרת הבריאות. ב-2012 מונתה לנציבה מיוחדת של האו”ם לענייני אלימות מינית בזמן מלחמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך דף השותפים באתר “יחד למען ילדות”, שותפות בינלאומית של ממשלות, ארגוני או”ם, ארגונים במגזר הפרטי ואישים מובילים, המוקדשת למניעת אלימות נגד ילדים, עם דגש מיוחד על אלימות מינית נגד ילדות, כצעד בסיסי להשגת זכויות אדם ורווחה, שוויון מגדרי ופיתוח בר-קיימא.

בתמונה הקטנה: נואמת בעת קבלת פרס לקידום נשים בשלום ובביטחון מטעם מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון, על “תרומתה המתמשכת והאפקטיבית לקידום תפקידן של נשים בסיום עימותים בעולם”, 2016 [מקור]
בנאומה אמרה בנגורה: “אני רוצה להקדיש את הפרס הזה לכל הנשים האמיצות ברחבי העולם, שנפלו קורבן לפשע האכזרי של אלימות מינית, ושהיו אמיצות וחזקות מספיק כדי לחלוק את סיפוריהן איתי במאמציי להשמיע את קולותיהן על הבמה העולמית.”

רגיל

החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו”ם

החלטה מספר 1325 של מועצת הביטחון של האו”ם “על נשים, שלום וביטחון”, 2000

היום, לפני 18 שנים, התקבלה פה-אחד החלטה מספר 1325 של מועצת הביטחון של האו”ם, המצהירה לראשונה על מחויבות להבטיח את ייצוגן של נשים בתהליכי משא ומתן ובפוליטיקה הבינלאומית, מתוך הכרה בצורך להתייחס מנקודת מבט מגדרית לחוויותיהן הייחודיות של נשים ונערות באזורי לחימה בעת קביעת מדיניות, פתרון סכסוכים ושיקום לאחר מלחמה. את ההחלטה יזמה נטומבו ננדי נדיטווה, שרת החוץ של נמיביה ויו”ר מועצת הביטחון של האו”ם דאז (סגנית ראש ממשלת נמיביה כיום), והעברתה היא פרי עבודת שתדלנות מאומצת וממושכת של ארגוני נשים וארגוני חברה אזרחית רבים בעולם.

מדינת ישראל הייתה המדינה הראשונה בקרב חברות האו”ם אשר הטמיעה בחוק חלק מעקרונותיה של החלטה 1325: ב-2005 נחקק תיקון מס’ 4 לחוק שיווי זכויות האישה, הקובע כי בכל גוף ציבורי ממונה “יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה”.
במציאות, ממשלת ישראל לא יישמה את החוק.
לאור זאת, עמותת “איתך مَعَكِ (מעכי) משפטניות למען צדק חברתי” (וקואליציה של ארגונים נוספים) פועלת לקידום יישומו של החוק, בין היתר על ידי הגשת עתירות לבג”ץ כנגד הרכבי ועדות וצוותים אשר אין בהם ביטוי הולם לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה.
בשנת 2014 התקבלה החלטת ממשלה המחייבת ניסוח של תוכנית פעולה לאומית לשוויון מגדרי ברוח החלטה 1325, אך טרם נערכה בישראל תוכנית שכזו.
עוד על “איתך مَعَكِ” באתר ובדף הפייסבוק של העמותה
ובדף הפייסבוק 1325 – נשים מנהיגות לשלום וביטחון

ויקיפדיה – החלטה 1325

ויקיפדיה – נטומבו ננדי נדיטווה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ישיבת מועצת הביטחון באו”ם על “נשים שלום וביטחון”, מתוך כתבה במלאת 15 שנים להחלטה 1325

בתמונה הקטנה: סמינר “בונות עתיד משותף”, שערכה עמותת “איתך مَعَكِ” ביולי 2018 (מתוך עמוד הפייסבוק של העמותה)

רגיל

קרוליין הסלט

דיים קרוליין הארייט הסלט, 1957-1895

“החשמל סולל דרך גבוהה יותר עבור נשים – נשים המשוחררות מעבודות פרך, שיש להן זמן להגות בחייהן… אנו צועדים לעבר עידן שבו הפן הרוחני הגבוה יותר של החיים יימצא בהתפתחות חופשית יותר, והדבר יתאפשר רק כאשר נשים תשוחררנה מעבודות הפרך השוחקות את הנשמה. אני רוצה שלכל אישה יהיה הפנאי להכיר יותר לעומק את הסוגיות העומדות על סדר היום.”

היום, לפני 123 שנים, נולדה קרוליין הסלט, מהנדסת אלקטרוניקה ופעילת זכויות נשים אנגלייה. היא עבדה כפקידה בחברה לייצור דוודים, ובמהלך מלחה”ע ה-1 קיבלה שם הכשרה בסיסית בהנדסה והחלה לפעול למען קידום נשים בעולם האלקטרוניקה. בשנות ה-20 הייתה נשיאת ההתאחדות האלקטרית לנשים, שפעלה לרתום את יתרונות החשמל למען שחרור נשים ממטלות משק הבית כך שתוכלנה לממש את שאיפותיהן מחוץ לבית. הסלט הייתה, בין היתר, נציגת בריטניה בכנסים עולמיים על אנרגיה, נשיאת הפדרציה העולמית לנשות מקצוע וחברת הוועדה לעבודת נשים במשרד העבודה הבינלאומי של האו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך חשבון הטוויטר של ארכיון הספרייה של IET – המכון להנדסה וטכנולוגיה בבריטניה
התמונה הקטנה: מתוך כתבה על 10 נשים פורצות דרך בהנדסה באתר “איך דברים עובדים”

 

רגיל

כריסטיאנה פיגרס

קארן כריסטיאנה פיגרס אולסן, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה כריסטיאנה פיגרס, דיפלומטית מקוסטה ריקה, שפועלת כבר 35 שנים למען קביעת מדיניות בינלאומית אחראית בתחומי אקלים, פיתוח בר-קיימא, אנרגיה מתחדשת, שימושי קרקע ומים ושיתופי פעולה טכניים ופיננסיים. ב-2010 מונתה לעמוד בראש ועדת המסגרת של האו”ם לשינויי אקלים, ומאז הקדישה את כל-כולה לקידום השיח הגלובלי בתחום, בהתבסס על הוגנות, שקיפות ושיתוף פעולה, תוך הבטחת יציבות, צמיחה וביטחון תזונתי לכל מדינה. תחת ניהולה התגבש הסכם פריז, שנכנס לתוקפו ב-2016 ורשם הישג היסטורי: חתמו עליו פה אחד כל 195 המדינות החברות והמשקיפות באו”ם.

עוד על כריסטיאנה פיגרס

עוד על הסכם פריז לשינוי אקלים

שיחת TED של כריסטיאנה פיגרס, “הסיפור הפנימי של ועידת האקלים בפריז” (כתוביות בעברית):
מה הייתם עושים אם העבודה שלכם הייתה להציל את הפלנטה? כשכריסטיאנה פיגרס נבחרה על ידי האו”ם להוביל את ועידת האקלים של פריז בדצמבר 2015, היא הגיבה בדרך שבה היו מגיבים רוב האנשים: זה יהיה בלתי אפשרי להביא את מנהיגיהן של 195 מדינות להסכמה על האופן שבו יש להאט את שינוי האקלים. גלו איך היא הפכה את הסקפטיות לאופטימיות – ועזרה לעולם להשיג את הסכם האקלים הכי חשוב בהיסטוריה.

פייסבוק

רגיל

שפק פאוויי

שַׂפָק פאוויי, נולדה ב-1976

היום, לפני 42 שנים, נולדה שפק פאוויי, פעילה הומניטרית, עיתונאית, דיפלומטית ופוליטיקאית טורקייה. ב-1996, בהיותה סטודנטית לאמנות בציריך, איבדה את ידה ורגלה השמאליות בתאונת רכבת. ב-2003 החלה לעבוד בנציבות האו”ם לפליטים, שם פעלה למען מתן סיוע הומניטרי, זכויות ילדים ונשים ומציאת פתרונות שלום במדינות שונות במזרח התיכון. היא גם ממייסדותיה של ועדת האו”ם לזכויות אנשים עם נכויות. ב-2011 נבחרה לפרלמנט הטורקי כנציגת איסטנבול – האישה הראשונה בעלת מוגבלויות בפרלמנט, ומונתה לוועדות העוסקות בסוגיות סביבתיות וחברתיות. לפני כשנה פרשה מסיבות בריאותיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הכנס העולמי על נשים

הכנס העולמי על נשים, 1975

“[העצרת הכללית של האומות המאוחדות] מכירה בכך שנשים מכל העולם, יהיו ההבדלים והפערים ביניהן ככל שיהיו, חולקות את החוויה הכואבת של קבלת יחס לא הוגן, ושככל שתתחזק המודעות שלהן לתופעה זו הן תיעשינה בעלות ברית טבעיות במאבק כנגד כל צורה של דיכוי, כגון קולוניאליזם, גזענות ואפרטהייד, ולפיכך תהווינה פוטנציאל מהפכני אדיר לשינוי כלכלי וחברתי בעולם.
“[…] מכירה גם בצורך הדחוף לשפר את מעמדן של נשים ולמצוא דרכים אפקטיביות יותר לאפשר להן את אותן ההזדמנויות שיש לגברים להשתתף באופן פעיל בפיתוח מדינותיהן […] ובצורך לעודד את מאמציהן לקידום, השגה ושימור של שלום עולמי באמצעות שותפות מלאה שלהן בארגונים מדיניים ובינלאומיים.
“[…] קוראת לממשלות, לשלוחות האו”ם, לארגונים בין-ממשלתיים מקומיים ובינלאומיים ולקהילה הבינלאומית בכלל להתחייב ליצירה של חברה צודקת שבה נשים, גברים וילדים יוכלו לחיות בכבוד, בחופש, בצדק ובשגשוג.”
(מתוך הצהרת מקסיקו)

היום, לפני 43 שנים, נפתח כנס הנשים העולמי הראשון של האו”ם במקסיקו סיטי. חשיבותו של הכנס בראייה חדשה של הנשים כשותפות מלאות לתהליכי הפיתוח ויישום המדיניות, בניסוח עמדה אחידה המשלבת תרבויות שונות, ובהיותו זרז לקבוצות פעולה ברחבי העולם. בכנס אומצו שתי תוכניות עבודה: האחת מפרטת יעדים ספציפיים לביטול האפליה נגד נשים; והשנייה מציגה את תרומתן החיונית לפיתוח כלכלי ולשלום עולמי ואת ההכרח לשלבן בין קובעי המדיניות. כן הוקמו מכון המחקר הבינלאומי לקידום נשים, שיתמוך ויממן תוכניות ברוח זו ויעקוב אחר יישומן, ו”יוניפם”, קרן הפיתוח של האו”ם עבור נשים.

עוד על הכנס העולמי הראשון על נשים

עוד על תוכנית הפעולה העולמית לביטול האפליה נגד נשים, החלטה 3520 של האו”ם

עוד על הצהרת מקסיקו לחיזוק נקודת המבט הנשית ביישום מדיניות חוץ ובתהליכי פיתוח ושלום, החלטה 66/34 של האו”ם

עוד על “UN Women“, ממשיכתה של “יוניפם” (UNIFEM)

עוד על שנת הנשים הבינלאומית שהוכרזה על ידי האו”ם ב-1975

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ה”ניו יורק טיימס” מדווח על הכנס

בתמונה הקטנה: כמה ממאות הנציגות שהשתתפו בכנס, צילום מסך מתוך סרטון קצר על הכנס

רגיל

אסתר בוסרופ

אסתר בוסרופ, 1999-1910

היום, לפני 108 שנים, נולדה אסתר בוסרופ, כלכלנית דנית. מימי השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30 ועד אחרי מלחה”ע ה-2 עבדה במשרד התכנון של ממשלת דנמרק על מדיניות המסחר והחקלאות הדנית. ב-1947 הצטרפה ל”ועדת הכלכלה של אירופה” של האו”ם, שעסקה ביחסי הגומלין בין חקלאות, אוכלוסייה, מסחר ותעשייה. התיאוריה הבוסרופית, שפיתחה על סמך ניתוח שווקים שונים בעולם, קראה תיגר על פרדיגמות כלכליות על האופן שבו גידול האוכלוסייה מניע חדשנות בייצור החקלאי, על חלוקה צודקת ובת-קיימא של קרקעות, ועל תרומתן הקריטית – והמוקטנת במכוון – של נשים לפיתוח כלכלי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרתה נוסבאום

מרתה קרייבן נוסבאום, נולדה ב-1947

היום, לפני 71 שנים, נולדה מרתה נוסבאום, פילוסופית של המוסר ופמיניסטית יהודייה אמריקאית. כחברת הסגל הזוטרה הראשונה בהרווארד, נתקלה באפליה רבה ובהטרדות מיניות ולא ניתנה לה קביעות. כיום היא פרופ’ מן המניין באוניברסיטת שיקגו וחברת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים והחברה הפילוסופית האמריקאית. לתפיסתה, שקנתה לה שם עולמי כתיאורטיקנית של צדק, פיתוח כלכלי תלוי ביחסי כוחות ובחירויות ממשיות שיש לאוכלוסיות שונות. גישת היכולות שפיתחה תרמה לעיצוב מדיניות כלכלית בינלאומית גם על בסיס איכות חיים, והביאה ליצירת המדד לפיתוח אנושי של האו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד

גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד, נולדה ב-1939

היום, לפני 79 שנים, נולדה גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד, רופאה ופוליטיקאית נורווגית, האישה הראשונה שנבחרה לראשות ממשלת נורווגיה. בכהונתה השנייה מינתה לראשונה בעולם ממשלה מאוזנת מגדרית, ובמהלך כהונתה השלישית היה לה תפקיד חשוב בתיווך הסכמי אוסלו. לאחר מכן עמדה בראש ועדת האו”ם למען הסביבה, שטבעה את המונח “פיתוח בר-קיימא” והניעה את “אג’נדה 21”, מתווה גלובלי לקידום הנושא. כמנהלת ארגון הבריאות העולמי, בין היתר, התמודדה בהצלחה עם התפרצות הסארס והובילה קמפיין עולמי נגד עישון. ב-2011 הייתה יעד עיקרי במתקפת הטרור בנורווגיה, אך ניצלה ללא פגע.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ראשת הממשלה ברוּנדטלנד, 1981

בתמונה הקטנה: נשיאת ארגון הבריאות העולמי, 2000

רגיל

אנה מונטנגרו

אנה לימה (קארמו) מונטנגרו, 2006-1915

היום, לפני 103 שנים, נולדה אנה מונטנגרו, סופרת, משוררת, עיתונאית, עורכת דין ואקטיביסטית ברזילאית. רבים ממאבקיה המשפטיים ומכתביה עסקו בזכויות סוציו-אקונומיות ובריאותיות של נשים, בגזענות חוקית ותרבותית כנגד שחורים ובזכויותיהם החוקתיות של פועלים בעיר ובכפר. ב-1964 הוגלתה מברזיל בשל פעילותה הקומוניסטית, הצטרפה לפדרציית הנשים הדמוקרטית הבינלאומית ופעלה רבות למען זכויות אדם בכלל וזכויות נשים בפרט במסגרת אונסק”ו. כעבור 15 שנים הותר לה לחזור לארצה, והיא זכתה להכרה ולהוקרה על פועלה מטעם לשכת עורכי הדין בברזיל ומטעם המדינה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

טאן אה

טאן אה פנד, 2007-1908

היום, לפני 110 שנים, נולדה טאן אה, זמרת ונציבה בינלאומית ממיאנמר (בורמה). היא הופיעה כנערה עם מקהלת הכנסייה, ובגיל עשרים החלה ללמד אנגלית בתיכונים. יום אחד שכנע אותה אחיה להקליט שיר, שזכה להצלחה מיידית. הוצע לה חוזה הקלטות, ותקליטי הגרמופון שלה כבשו את לבבות הקהל הבורמזי בשנות ה-30 והפכו אותה לאחת הזמרות הגדולות בבורמה. במהלך מלחה”ע ה-2 התגייסה לחיל הנשים הבריטי, אך עם הכיבוש היפני נמלטה להודו ומצאה שם עבודה כשדרנית חדשות. בתום המלחמה, כשהוקם האו”ם, הצטרפה טאן אה לצוות המטה של הארגון ושירתה בו כנציבה שנים רבות.

ויקיפדיה

השיר הראשון שהקליטה, בראשית שנות ה-30

פייסבוק

בתמונה הגדולה: טאן אה (משמאל) עם הסופרת הבורמזית מי מי קאינג

בתמונה הקטנה: באוקספורד, 2003

רגיל

נאדיה מוראד

נאדיה מוראד באסי טה, נולדה ב-1993

היום, לפני שנתיים, נערך לראשונה דיון על סחר בנשים בפני מועצת הביטחון של האו”ם, ובפניו העידה נאדיה מוראד, פעילה יזידית שנחטפה ושועבדה ע”י דאע”ש במהלך כיבוש סינג’אר שבעיראק באוגוסט 2014. לאחר שלושה חודשים בשבי הצליחה מוראד לברוח ויצאה למסע בעולם על מנת להשמיע את זעקתן של הנשים היזידיות החטופות ולדרוש מן הקהילה הבינלאומית להתערב להצלתן, להילחם במשעבדיהן ולהעמיד את דאע”ש לדין בבית הדין הבינלאומי בהאג. ב-2016 הייתה מוראד מועמדת לפרס נובל לשלום, מונתה לשגרירת רצון טוב של האו”ם וזכתה בפרס סחרוב לחופש המחשבה.

ויקיפדיה

האתר “אני עם נאדיה”

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מוראד במהלך הדיון באו”ם

רגיל

האמנה למניעת כל צורות האפליה נגד נשים

האמנה למניעת כל צורות האפליה נגד נשים, 1981

היום, לפני 36 שנים, מיסד האו”ם את “האמנה למניעת כל צורות האפליה נגד נשים”, שעליה חתמו 189 מדינות (כל החברות מלבד איראן, פלאו, סומליה, סודאן, טונגה, ארה”ב והוותיקן, אם כי יותר מחמישים מדינות ציינו הסתייגויות).
האמנה כוללת שישה חלקים:
1. אי-אפליה מגדרית והתנגדות לסחר בנשים;
2. זכויות במרחב הציבורי, בדגש על ייצוג פוליטי וזכות ללאום;
3. זכויות חברתיות וכלכליות, בדגש על חינוך, תעסוקה ובריאות, ובפרט עבור נשות סְפָר;
4. זכות לשוויון בחיי משפחה ולשוויון בפני החוק;
5. הקמת ועדה לאכיפת האמנה;
6. השפעת האמנה על התחייבויות אחרות של מדינות חברות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

המלכה ראניה

ראניה אל-עבדאללה מלכת ירדן, נולדה ב-1970

היום, לפני 47 שנים, נולדה ראניה אל-עבדאללה מלכת ירדן. היא נולדה בכווית לפליטים פלסטינים, ונודעת בפעילותה למען איכות הסביבה, בריאות, חינוך, דיאלוג בין-תרבותי ועוד, וכן למען בני עמה הפלסטינים. היא הקימה את קרן נהר הירדן, גוף חוץ-ממשלתי לעידוד אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה, יזמה תוכנית הגנה על ילדים בסיכון של אלימות במשפחה ואת קרן אל-עמאן למען עתידם של יתומים, וקידמה מתן מלגות לירדנים הלומדים באוניברסיטאות ברחבי העולם. ב-2007 הכיר בה יוניסף כנציגה הראשונה למען הילדים, וב-2009 היא מונתה ליו”רית כבוד של יוזמת האו”ם למען חינוך לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ביקור אצל פליטות סוריות בלסבוס, יוון

רגיל

סמר בדווי

סמר מוחמד בדווי, נולדה ב-1981

היום, לפני 36 שנים, נולדה סמר בדווי, לוחמת זכויות אדם סעודית. ב-2010, לאחר שנים של אלימות מצד אביה, הגישה נגדו תלונה על שסירב להתיר לה להינשא. במקביל הגיש האב כמה תלונות נגדה בגין חוסר ציות למערכת המשמורת הגברית, והיא נעצרה ושוחררה רק כעבור חצי שנה, לאחר קמפיין בינלאומי למענה, והמשמורת עליה ניתנה לדודה. מאז עתרה נגד המשרד לעניינים מוניציפליים על סירובו לרשום אותה בפנקס הבוחרים (התביעה הראשונה בערב הסעודית למען זכות הצבעה לנשים), הגישה תלונה נגד משרד הרישוי על סירובו להנפיק לה רישיון נהיגה ונאמה בפני מועצת האו”ם לזכויות אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אחינועם ניני

אחינועם ניני, נולדה ב-1969

היום, לפני 48 שנים, נולדה אחינועם ניני, זמרת, מלחינה, מתופפת ופעילת שמאל ישראלית. ניני התפרסמה באירופה בפרט ובעולם בכלל כאמנית פופ ומוזיקת עולם לאחר שהשיר “Babel“, שהקליטה ב-1988 עבור פסקול הסרט “Notre dame de Paris“, הגיע לראש מצעד הפזמונים בצרפת. תקליטה הבינלאומי הראשון “Noa” יצא ב-1994, ומאז שיתפה פעולה והופיעה עם מיטב מוזיקאי העולם ובאירועים בינלאומיים חשובים. במקביל, ניני פעילה בתנועות לזכויות אדם ולשלום, וב-2003 מונתה לשגרירה של רצון טוב מטעם ארגון המזון והחקלאות של האו”ם הנאבק ברעב העולמי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם מירא עווד