עמוד 1
רגיל

מישל סוארז ברטורה

מישל סוארז ברטורה, נולדה ב-1983

היום, לפני 35 שנים, נולדה מישל סוארז ברטורה, פעילה חברתית, עורכת דין, סופרת ופוליטיקאית אורוגוואית. היא הטרנסג’נדרית המוצהרת הראשונה באורוגוואי שהשלימה תואר אוניברסיטאי, הראשונה שהוכשרה כעורכת דין והראשונה שנבחרה למשרה פוליטית בכלל ולסנאטורית בפרט. כיועצת משפטית של אחד מארגוני הלהט”ב המובילים באורוגוואי, ב-2011 ניסחה והציגה לקונגרס הצעת חוק לשוויון בנישואין של להט”ב, חוק שאושר סופית שנתיים אחר כך. בנוסף היא דוברת נגד שמנופוביה ונגד אידיאל היופי כסטריאוטיפ אבסורדי של אישה צעירה, רזה ויפה לנצח, באופן המהווה כלי דיכוי עבור כל הנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרסדס סנדובאל די המפל

מרסדס סנדובאל די המפל, 2005-1919

“אנו מצהירים בזאת כי לנשים יש אותן זכויות וחובות שיש לגברים.”
(הסעיף הראשון מתוך הצעת החוק לרפורמה להכרה בשוויון בין גברים ונשים)

היום, לפני 99 שנים, נולדה מרסדס סנדובאל די המפל, עורכת דין פמיניסטית מפרגוואי, אשר ניסחה את הצעת החוק לרפורמה בקודקס האזרחי בפרגוואי להכרה בשוויון בין גברים ונשים. הרפורמה הזו אושרה סופית רק ב-1992. סנדובאל התמחתה בדיני עבודה ובדיני משפחה, במיוחד בכל הנוגע לזכויות נשים וקטינים, הייתה ממובילות המאבק הסופרג’יסטי בארצה והקימה, בין היתר, את הליגה הפרגוואית לזכויות נשים, את ההתאחדות הפרגוואית לבוגרות אוניברסיטה ואת ארגון נשות העסקים של פרגוואי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה די קסטרו

מריה פרנסיסקה אנה די קסטרו, 1736-1686

היום, לפני 281 שנים, הוצאה להורג אנה די קסטרו, פרואנית ילידת ספרד שכונתה “לה בלה טולדנה” (היפהפייה מטולדו), באשמת כפירה בנצרות וקיום אורח חיים יהודי, וכן בהתנהגות מופקרת. אף על פי שנשים היו פטורות לרוב מעינויים קשים, במשך עשר שנים ישבה בכלא בלימה, עונתה ותושאלה על ידי האינקוויזיציה כדי לסחוט ממנה הודאה, עד שלבסוף הועלתה על המוקד למרות פסיקה שהגיעה מספרד לחוס על חייה. המקרה עורר שאלות קשות בנוגע לאי-סדרים ולשחיתות בשורות האינקוויזיציה, כמי שרק רצתה להפגין את כוחה וגם להחרים את רכושה הרב של קסטרו, והמועצה העליונה אסרה לדון בו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: אילוסטרציות של האינקוויזיציה בפרו ובספרד (לצערנו לא מצאנו פורטרט מאומת של אנה די קסטרו)

רגיל

ג’וסלין קלמנסיה

ג’וסלין אנדראה קלמנסיה, 2011-1952

“אנחנו, בני האנטילים, צריכים לתרגם כל הזמן. לקרוא ולכתוב בשפה זרה… [לעשות] סינתזה תרבותית, לחשוב בשפה אחרת ולהרגיש בשפה שלנו”

היום, לפני 65 שנים, נולדה ג’וסלין קלמנסיה, סופרת, לשונאית ופמיניסטית ילידת קוראסאו. היא פעלה לקידום התרבות והשפה הקריאולית פפיאמנטו, שפתם של צאצאי העבדים האפריקאים באיים הקאריביים ארובה, בונייר וקוראסאו, עד שב-2007 סוף-סוף הכיר השלטון ההולנדי בשפה כשפה רשמית. קלמנסיה פעלה רבות גם למען השמעת קולן של נשים קאריביות ולמען עצמאות האי קוראסאו, אשר ב-2010 זכה למעמד אוטונומי ונפרד מהאנטילים ההולנדיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אמילי שינדלר

אמילי שינדלר, 2001-1907

היום, לפני 110 שנים, נולדה אמילי שינדלר, גרמנייה שיחד עם בעלה אוסקר הצילה את חייהם של מאות יהודים במלחה”ע השנייה על ידי העסקתם במפעל אמייל ותחמושת, כך שזכו לחסינות מפני הנאצים כעובדים חיוניים למאמץ המלחמתי. בתום המלחמה נמלטו בני הזוג לארגנטינה, מחשש מפני העמדה לדין עקב קשריהם עם הנאצים; לאחר מות אוסקר, שינדלר נתמכה כלכלית על ידי ארגון יהודי ושוטרים ארגנטינאים הוצבו להגן עליה מפני קבוצות אנטישמיות קיצוניות 24 שעות ביממה. “יד ושם” הכיר בה כחסידת אומות העולם ב-1994, ועל מצבתה נחרטו המילים: “כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו.”

ויקיפדיה

פייסבוק

בסרט “רשימת שינדלר” גילמה את דמותה קרולין גודול

בתמונה הגדולה: אמילי ואוסקר שינדלר, שנות ה-40

בתמונה הקטנה: אמילי שינדלר, 2000

רגיל

וירג’יניה וייאחו

וירג’יניה וייאחו גארסיה, נולדה ב-1949

היום, לפני 68 שנים, נולדה וירג’יניה וייאחו, סופרת, עיתונאית ומנחת טלוויזיה קולומביאנית. היא קיבלה מקלט פוליטי בארה”ב לאחר שהעידה בתיק הרצח של המועמד לנשיאות לואיס קרלוס גלן והביאה להרשעתו של שר המשפטים אלברטו סנטופימיו, שפעל כשותפו של פבלו אסקובר, מסוחרי הסמים האכזריים, העשירים והחזקים בהיסטוריה. היא העידה גם על תפקיד צבאו של אסקובר בטבח בבית המשפט בבוגוטה ב-1985, שבו נרצחו יותר ממאה אנשים, ביניהם 11 שופטי ביהמ”ש העליון. ספרה על יחסיה עם אסקובר ועל הקשרים בין השלטון לקרטלי הקוקאין עמד בראש רשימת רבי-המכר הן בארה”ב והן בקולומביה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: וייאחו לצד פבלו אסקובר

רגיל

קמילה או’גורמן

מריה קמילה או’גורמן חימנז, 1848-1828

היום, לפני 169 שנים, הוצאה להורג קמילה או’גורמן, מאושיות החברה הגבוהה בארגנטינה דאז. כנערה התוודעה לאב לאדיסלב גוטיירס, כומר הקהילה שאליה השתייכה משפחתה, ובין השניים החל להתפתח רומן אסור, שכן הכומר היה כבול בנדר הפרישוּת. ב-1847 גנב גוטיירס מהכנסייה, עבירה שהעונש עליה היה גזר דין מוות. גוטיירס ואו’גורמן נמלטו יחד ומצאו מקלט בפרובינציית קוריינטס, אך במהרה אותרו, נעצרו, וב-18 באוגוסט 1848 הוצאו להורג בידי כיתת יורים בבואנוס איירס. או’גורמן הייתה כבת עשרים ובחודש השמיני להריונה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לוסילה (לוצ’ה) רייס

לוסילה (לוצ’ה) רייס, 1973-1936

היום, לפני 81 שנים, נולדה לוצ’ה רייס, זמרת פרואנית. שיריה הטרגיים והנוגעים ללב משקפים במידה רבה את מסלול חייה, כמי שגדלה בעוני וברחובות, נישואיה הקצרים הסתיימו בכי רע, סבלה משחפת ומסכרת והתמכרה לאלכוהול. אך בזכות האמנות שלה, במוזיקה ובתיאטרון, היא הפכה לאחת הדמויות האפרו-פרואניות המפורסמות והאהובות ביותר, סמל ללאום הפרואני ולגאווה קריאולית. יום לפני מותה נפרדה מהקהל בהופעה חיה ששודרה גם ברדיו עם שיר בשם “השיר האחרון שלי”. יום מותה, 31 באוקטובר, מצוין בפרו מדי שנה כ”יום השירה הקריאולית”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

חואנה אזורדוי דה פאדייה

חואנה אזורדוי דה פאדייה, 1862-1781

היום, לפני 236 שנים, נולדה חואנה אזורדוי דה פאדייה, מצביאה בוליביאנית. ב-1810 היא הצטרפה יחד עם בעלה לתנועת המהפכה שפעלה לעצמאות בוליביה ולסילוק הכובש הספרדי. במהלך הקרבות ארגנה פלוגות לוחמות, ובזכות פעילותה האמיצה מונתה ב-1816 לסגן קולונל של צבא המורדים. במהלך אחד הקרבות, בעת שהייתה בהריונה החמישי, נפצעה ובעלה נהרג; היא נאלצה להימלט לצפון ארגנטינה, שם הצליחה ליצור אזור חיץ ולהבריח את הספרדים. בשיאה כמפקדת בצבא המהפכה פיקדה על 6,000 חיילים. היא מתה בעוני מוחלט, ורק כמאה שנים מאוחר יותר זכתה לתהילה הראויה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אמהות פלסה דה מאז’ו

אמהות פלסה דה מאז’ו, מאז 1977

היום, לפני 40 שנים, נערכה בפלסה דה מאז’ו שבבואנוס איירס, מול משכן נשיא ארגנטינה, עצרת מחאה של 14 אמהות שילדיהן נעלמו ללא כל מידע בתקופת שלטונה של החונטה הצבאית במדינה, בין 1976 ל-1983. העיתונות לא הורשתה לסקר את ההפגנה הבלתי-חוקית, אך השמועה עברה מפה לאוזן ובשבוע שלאחר מכן הצטרפו אמהות נוספות והוחלט לקיים עצרת מחאה מדי יום חמישי. גם לאחר חטיפתן והיעלמן של שלוש מהמייסדות, נמשכו העצרות כסדרן בהשתתפות אלפים עד שנת 2006, אז הגיעה יו”ר ארגון האמהות להבנות עם נשיא ארגנטינה. עד היום נערכים בכיכר מדי יום חמישי מצעדים לזכר הנעלמים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

איירין מוראלס

איירין מוראלס אינפנטה, 1890-1865

היום, לפני 152 שנים, נולדה איירין מוראלס, לוחמת צ’יליאנית, מהגיבורות הבולטות במלחמת האוקיינוס השקט בין צ’ילה ובין הברית הבוליביאנית-פרואנית. ב-1879, כשפרצה המלחמה, היא הייתה בת 13, יתומה, ענייה ואלמנה אשר התפרנסה מעבודות תפירה. ניסיונה להתחזות לגבר כדי להתגייס לצבא לא צלח, אך ניתן לה תפקיד לא רשמי כמספקת מזון ומשקאות וכאחות צבאית. היא צעדה לצד יחידת רגלים, והתעקשה להשתתף בקרבות יחד עם הלוחמים שליוותה. האומץ הרב וכישורי הירי שהפגינה משכו את תשומת לבו של המפקד העליון של הצבא הצ’יליאני, והוא נתן לה הכרה רשמית כלוחמת, דרגת סמלת ומשכורת צבאית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אזמרלדה ארבולדה קדוויד

אזמרלדה ארבולדה קדוויד, 1997-1921

היום, לפני 96 שנים, נולדה אזמרלדה ארבולדה קדוויד, סופרג’יסטית ופוליטיקאית קולומביאנית. ב-1954 היו היא וג’וזפינה ולנסיה מוניוז שתי הנשים הראשונות שנבחרו לוועדה המחוקקת בקולומביה, ובין היתר ניסחו את הסעיף בחוקה הקולומביאנית המעניק זכות הצבעה אוניברסלית לכל הנשים. בשל התנגדותה הקולנית של קדוויד לשלטון הצבאי, היא סבלה מהטרדות, מאיומים וממעקבים ואף מניסיון חטיפה. ב-1958 הייתה האישה הראשונה שנבחרה לסנאט של קולומביה, ולאחר מכן כיהנה כשרת תקשורת, כשגרירת קולומביה באוסטריה וביוגוסלביה, כשליחת קולומביה באו”ם וכשליחה לוועדה המיוחדת של האו”ם למעמדן של נשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פוליקרפה סאלאווריאטה

פוליקרפה סאלאווריאטה, 1817-1795

היום, לפני 199 שנים, הוצאה להורג פוליקרפה סאלאווריאטה, המכונה “לה פולה”, גיבורת מלחמת העצמאות של קולומביה. היא הייתה תופרת מגרנדה החדשה (כיום שטחן של כמה מדינות בדרום אמריקה), שריגלה למען כוחות המהפכה במאבקה של אמריקה ההיספנית לעצמאות. לה פולה השיגה אישור מעבר נדיר אל האזור שבו גרו הספרדים, הסתננה אל בתיהם בהציעה לנשותיהם שירותי תפירה, וכך אספה מידע על הבכירים בכוחות הקולוניאליים ועל תוכניותיהם. איש לא חשד בה עד שנמצאו רשימות שלה בידי מורדים שנלכדו, היא נשפטה באשמת בגידה חמורה והוצאה להורג מול כיתת יורים. יום מותה נקבע כ”יום האישה הקולומביאנית”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ססיליה מיירלס

ססיליה מיירלס, 1964-1901

“אני שרה מפני שהרגע קיים
וחיי שלמים.
אני לא עליזה, אני לא עצובה:
אני משוררת.

אחי בני החלוף,
אינני מרגישה עונג או סבל.
אני מסמנת לילות וימים
ברוח.

בין שאני הורסת או בונה,
בין שאני דוהרת או מתבדרת,
– אינני יודעת, אינני יודעת.
אינני יודעת אם אני נשארת או הולכת.

אני יודעת שאני שרה.
השיר הוא הכול.
בכנף הנותנת את הקצב פועם דם נצחי,
ואני יודעת שיום אחד אהיה אילמת:
– לא יותר.”

היום, לפני 115 שנים, נולדה ססיליה מיירלס, משוררת, סופרת, עיתונאית ואשת חינוך ברזילאית. נחשבת לגדולה במשוררי ברזיל ולאחת מגדולי המשוררים בשפה הפורטוגזית בכלל.

ויקיפדיה

פייסבוק

“סיבה” (motivo), תרגמה: מתת גולדברג אלון

רגיל

הלנה בלבצקי

הלנה בלבצקי, 1891-1831

היום, לפני 185 שנים, נולדה הלנה בלבצקי, פילוסופית ממוצא רוסי-גרמני, מייסדת דוקטרינת התאוסופיה. ב-1848, בטרם מלאו לה 17, נמלטה מנישואיה ובמשך שנים טיילה באירופה באסיה ובאמריקות, ובמיוחד בטיבט, שם למדה להרחיב את יכולותיה לאחר מפגש עם “מאסטרים של החוכמה העתיקה”. ב-1873 היגרה לניו יורק והרשימה ביכולותיה הפאראפסיכולוגיות, וב-1875 ייסדה את האגודה התאוסופית והחלה להיתפס כמורה רוחנית מהוללת בעיני תומכיה. כתביה, השוזרים ידע ספיריטואלי עם מדע, השפיעו רבות על הפצת רעיונות הינדיים ובודהיסטיים במערב והם ממבשרי ההגות של העידן החדש.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רחל ליברמן

רחל ליברמן, 1935-1900

היום, לפני 116 שנים, נולדה רחל ליברמן, אולי הלוחמת הראשונה בסחר בנשים. לאחר מות בעלה נקלעה ליברמן, אם לשניים, למצוקה כלכלית ואולצה להיכנס למעגל הזנות דרך “צבי מגדל”, רשת ענפה של סחר בנשים שהפעילו במשך עשרות שנים בארגנטינה סרסורים יהודים, שבכפייה או במרמה חטפו נערות מאירופה לזנות והפעילו עליהן אלימות פיזית מינית ופסיכולוגית. לאחר כמה שנים חסכה ליברמן מספיק כסף כדי לפדות את שחרורה, קנתה בית ופתחה עסק. אבל “צבי מגדל” חששו שבנות אחרות ילכו בדרכה וחטפו אותה חזרה לארגון. בייאושה ותוך סיכון חייה פנתה למשטרה, ובזכותה נחשפה ונפלה הרשת כולה.

ויקיפדיה

עוד על “צבי מגדל

פייסבוק

רגיל

אווה (“אוויטה”) פרון

אווה (“אוויטה”) פרון, 1952-1919

היום, לפני 97 שנים, נולדה אווה (“אוויטה”) פרון, רעייתו השנייה של נשיא ארגנטינה חואן פרון. למורת רוחם של רבים מהאליטה, היה לה תפקיד מרכזי בקביעת המדיניות של בעלה כנשיא, מעל ומעבר למקובל ל”גברת הראשונה”. היא התגייסה לפעילות ציבורית נמרצת והייתה מעורבת מאוד בניהול ענייני המדינה, במיוחד בתחומי רווחה, חברה וזכויות נשים. גם “קרן אווה פרון”, שגייסה כספים לקידום מטרות חברתיות ולסיוע לעניים, תרמה למעמדה הנערץ על המוני העם בארגנטינה, בעיקר בני מעמד הפועלים שממנו העפילה לצמרת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נורמה אליאנדרו

נורמה אליאנדרו, נולדה ב-1936

היום, לפני 80 שנים, נולדה נורמה אליאנדרו, שחקנית ותסריטאית ארגנטינאית. בשנות ה-70 הוגלתה לאורוגוואי בשל דעותיה הליברליות כנגד החונטה הצבאית ששלטה במדינה, וחזרה למולדתה רק ב-1982, לאחר נפילת השלטון. הפריצה הגדולה שלה קרתה ב-1985, כשזכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן על תפקידה בסרט הארגנטינאי עטור הפרסים “הסיפור האמיתי”. ב-1987 הייתה מועמדת לאוסקר ולגלובוס הזהב כשחקנית משנה בדרמה המקסיקנית “גבי: סיפור אמיתי” – השחקנית הארגנטינאית הראשונה, והיחידה, שהייתה מועמדת לאוסקר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלחנדרה פיסארניק

אלחנדרה פיסארניק, 1972-1936

“אִם תָּעֵזִּי לְהַפְתִּיעַ
אֶת אֱמֶת הַקִּיר הַיָּשָׁן הַזֶּה,
וְאֶת סְדָקָיו, אֶת חֲרִיצָיו,
הַיּוֹצְרִים פָּנִים, סְפִינְכְּסִים,
יָדַיִם, שְׁעוֹנֵי מַיִם,
וַדַּאי תָּבוֹא
נוֹכְחוּת לְצִמְאוֹנֵךְ,
אוּלַי יִסְתַּלֵּק
הַחֶסֶר הַשּׁוֹתֶה אוֹתָךְ.”

היום, לפני 80 שנים, נולדה אלחנדרה פיסארניק, משוררת יהודייה ארגנטינאית. בשנות ה-60 כתבה וערכה בכתבי-עת בפריז, השתייכה לחוג הספרותי הפריזאי ותרגמה לספרדית את יצירותיהם של משוררים צרפתים רבים. שיריה, העוסקים בעיקר בבדידות, באהבה אבודה, בייאוש ובמוות, זכו להכרה בינלאומית.

ויקיפדיה

פייסבוק

השיר מתוך “בלילה הזה, בעולם הזה”, תרגמה מספרדית: טל ניצן

רגיל

אאוחניה דל פינו

אאוחניה דל פינו, נולדה ב-1945

היום, לפני 71 שנים, נולדה אאוחניה דל פינו, פרופ’ לביולוגיה התפתחותית מאקוודור. מחקריה על הצפרדע האנדית, שמיוחדת בכך שהיא שומרת את ביציה בתוך כיס ולא מטילה אותן במים, תרמו רבות להבנת הקשר שבין אבולוציה להתפתחות עוברית. דל פינו כיהנה כסגנית נשיא קרן צ’ארלס דארווין למחקר ולשימור איי גלאפגוס, אתר מורשת עולמית. היא המדענית הראשונה מאקוודור שזוכה להכרה בינלאומית: בשנת 2000 זכתה בפרס אונסק”ו לנשים במדע וב-2006 צורפה לאקדמיה הלאומית למדעים של ארה”ב.

ויקיפדיה

פייסבוק